Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר אור נערב

חלק ו פרק ה

קטע 7 מתוך 8

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

חלק ו פרק ה (שער ט"ו), ל"ז, כמו שאור הספירות מתפשט ומתאצל ממעלה למטה בדרך אור ישר, כתר, חכמה, בינה, גדולה, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. כן האור אחרי רדתו אל מצב מעמדו חוזר ומתפשט ממטה למעלה כתר במלכות, וחכמה ביסוד, ובינה בהוד, וחסד בנצח, וגבורה בת"ת, ות"ת בגבורה, ונצח בחסד, והוד בבינה, ויסוד בחכמה, ומלכות בכתר. וזה סוד אור חוזר ממטה למעלה והוא סוד אור מהופך שמכה במראה וחוזר אל מקור. וענין זה ימצא גם בחכמה עם המלכות, בסוד ההנהגה המיוחדת לתשע מדות בעלוי הכתר. ומחסד עד היסוד בהנהגת השש קצוות לבד והמזגתם יחד, וממדה למדה צנור עולה ויורד. ובמדה עצמה קצתה ממטה למעלה וקצתה ממעלה למטה: (שער ט"ז), ל"ח, עוד צריך לדעת כי מציאות הנמצאות מאתו עד נקודה התחתונה נחלק לארבעה חלקים. החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט בהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם

2

הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות, ואור אין סוף מתלבש בהם על ידי האור הנאצל. החלק השלישי, מציאות עשר כתות מלאכים שהם ההיכלות, ואור עשר ספירות מתפשט גם בהם על ידי אור עשר ספירות שבבריאה, וזה נקרא יצירה, ועל ידי ספירות המתפשטות בהם נקראות עשר ספירות דיצירה, ואור אין סוף מתלבש על ידי האור הנאצל. החלק הרביעי, הוא מציאות הרקיעים וכל עולם השפל הגשמי, והוא הנקרא עשיה והם עשר רקיעים ואור הספירות מתפשט בהם, והם נקראים עשר ספירות דעשיה, דהיינו התפשטות הקדושה בתוך החומר הגשמי שבה שליטת החיצונים, ואלו נקראות, אצילות בריאה יצירה עשיה וסימנם אבי"ע. והענין כי האצילות יתעלה על בריאה, והבריאה על היצירה, והיצירה על העשיה. ודארבעה מחלוקות אלו ימצאו באצילות ובבריאה וביצירה ובעשיה, מפני היות המדרגות יורדות מעלה לעלול: (שער י"ז), ל"ט, עוד צריך לדעת כי הנצח מששת ימי בראשית היתה יניקתו מצד הגבורה

3

וההוד מצד החסד, בסוד המזגת המדות. ומאז גרם החטא ונתבלבלו הצנורות לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם לתקן הפגם, עד שהצדיק יעקב אבינו את הדין על עצמו באמרו, "אם יבא עשו" - למטה ושרו למעלה לעורר דין, "אל המחנה האחת" - הוא ההוד נקבה שר צבאות, מחנה וצבא חד הוא, ומעתה לא מיבעיא שתש כח ההוד כנקבה, אלא "והכהו" - שהחליש כח הקומה בכללה הרמוזה בוא"ו שבשם אמת ליעקב ושחת רחמיו, "והיה המחנה הנשאר" - הוא הנצח מתחזק לפליטה לאחוז במדת החסד. וכן היה, כי נגע שרו של עשו בכף ירך יעקב ומיד נתהפך סדר היניקה, ושב ההוד מושפע מצד הגבורה, בסוד "והודי נהפך עלי למשחית". והנצח היה רופף, עד שבא דוד המלך ע"ה ותקנו בזמריו להיות יונק מצד החסד, וזהו סוד "נעימות בימינך נצח". ומה מתוק מדבש עם ההקדמה הזאת מה שנמצא בקצת מדרשים שהיה מיכאל שר החסד הנוגע בכף ירך יעקב, כי הא והא איתא, אחרי שהחסד הסכים לדחות מדת ההוד מאצלו שלא יתמזג

4

דינה. וכיון שהחסד נאחז יפה יפה ונקשר בימינא, הוד גם כן נקשר בשמאלא, להוכיח במישור מלכי יהודה וכל עם הארץ לכלה הפשע ולהתם חטאת, ולפי שעה בעת רצון זכה דוד המלך ע"ה ונעשה רצונו למזג המדות כימי עולם, בסוד "כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו" המבואר בזוהר (זהר ח"א דף קמח.), וכן עתיד להתחדש ולהתמיד לימות המשיח: (שער י"ח), מ', עוד צריך לדעת כי המלכות והת"ת אצילותם מרום המעלות יחד. ותחלתם מחכמה, וזהו סוד, "דו פרצופין נבראו", אלא שבחכמה הם ו' על ד' כסדר מילואה של יו"ד שבשם. ומתאצלים ובאים בבינה ד' על ו', ובבינה על ידי חסד נפרדת המלכות מהתפארת, ונשארת המלכות בחכמה שבבינה, ומתאצל התפארת. ואחר כך ויבן ה' אלהים - בינה, את הצלע - מלכות, אשר לקח מן האדם - חכמה, ויביאה אל האדם - תפארת. ועדיין אין זה סוד המעוט אבל היתה המלכות למטה מהתפארת, שניהם יונקים הדין מן הגבורה מהבינה, וכן החסד מן

5

הגדולה מהבינה, והתפארת מכרעת המלכות אל צד החסד שכן הוא מטה כלפי חסד, ואז היא קטרגה ואמרה אי אפשר כו', מפני שהיתה כונתה שתהיה המלכות פועלת הדין ות"ת פועלת החסד, ולא יכריע התפארת את המלכות לצד החסד, ואז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך וגרעו אורה, ומה שהיתה במדרגה שביעית ירדה במדרגה עשירית, מפני מעוט זכותה: (שער י"ט), מ"א, עוד צריך לדעת כי עם היות השמות שאינם נמחקים רבים והם עשר שמות עשר ספירות, יש שם אחד הכולל עשר ספירות והוא שם בן ארבע יהו"ה. והכונה, י' בחכמה, ה' בבינה, ו' כולל שית ספירן, ה' בתראה מלכות. ואין סוף נעלם בכתר, ואתפשט נהוריה בארבע אתוון אלין, מיו"ד לה"א, ומה"א לוא"ו, ומוא"ו לה"א אחרונה. ואולם שם זה יתמלא בעשר אותיות לרמוז לזה והם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ונקודות השם גם כן יורה על עשר ספירות כזה, יהו"ה חולם כתר, על קמץ תפארת, שלש מכאן הם חכמה בינה חסד, ושלש מכאן

6

הם נצח הוד יסוד, נקודת קמץ בגבורה, האותיות עצמם מלכות. ויתמלא לרמוז לסוד עשר גם ביודי"ן כזה, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, ושם זה בחכמה שבכתר, ושם מלא אלפי"ן בחכמה ממש: ואולם אחר שהספירות כל אחת כלולה מעשר גם שם בן ארבע נמצא בכל אחת מהן והוא, יהו"ה כלו קמוץ - בכתר, יהו"ה כלו פתח - בחכמה, יהו"ה כלו בצירי - בבינה, יהו"ה כלו בסגול - בחסד, יהו"ה כלו בשבא - בגבורה, יהו"ה כלו בחולם - בתפארת, יהו"ה כלו בחירק - בנצח, יהו"ה כלו בשורק - בהוד, יהו"ה כלו בשורק - ביסוד, המלכות בשם אותיות פשוטות מפני שהיא כלולה מכלם ופועלת כפי השפעת כל ספירה וספירה עליה, ולפיכך נקודתה כפי יניקתה: (שער כ'), מ"ב, יש היכלות ולבוש אל השמות האלו והם עשר שמות שאינם נמחקין. שם אל הכתר - אהי"ה, וזה מורה העלם אל הכתר ועתיד להגלות ולא נגלה כלל, ולכך שם זה נהגה באותיוו מפני שהגיונו מורה העלמו. ושם זה אל הכתר מצד הבינה שבו, ומצד חכמה שבו שמו

7

שם בן ארבע, ומצד עצמו אין לו שם ונקודה: ואל החכמה - י"ה, ושם זה מורה על שתוף חכמה ובינה יחד. ושם הבינה - יהו"ה מורה על השפעת הדין והרחמים מן הבינה, וגם יורה על שנאצל ממנה התפארת הנקראת יהו"ה, והמלכות הנקראת אלהים: ושם החסד - א"ל, ושם זה יורה על התפשטות החסד מחכמה, וגם יורה בצורת האלף כלולות שלשה קוים בחסד, דהיינו חסד וגבורה בשני יודי"ן, ותפארת ו' שעורה דתרווייהו באמצע, וגם יורה היותה כוללת היחוד וגורמת אליו, כי הוי"ו תפארת, ומלכות ויסוד נכללים ביו"ד תתאה, ושלש ראשונות מאירים שם ביו"ד עילאה, ול' יורה על הבינה השופעת להדיא על הכל: ושם הגבורה - אלהים, ושם זה יורה על בינה הנקראת מ"י, עם שלשה אבות הנקראים אל"ה. וגם שם זה ימצא בגבורה ובבינה ובמלכות והכל רומז אל שלשה אלה מקומות הדין: ושם התפארת - יהו"ה, מורה רק באבותיך חש"ק, חול"ם שב"א קמ"ץ, וארבע אותיות יורה, על תרין עטרין דירית מאבא ואימא, דהיינו י' חכמה, ה' בינה, ושתיהם נכללות בוא"ו, והיא

8

משפעת במלכות: ושם הנצח וההוד - צבאות, מורה שהם ממשיכים כח הזכר על ידי היסוד אל הנקבה. ואל היסוד - שד"י, מורה על היותו הספיק השפע אל הנקבה, וגם שעד היסוד הגיע האצילות וכאן אמר לעולמו די, כי המלכות למעלה ממנו כדפירשנו. ויש שיחסו לו שם א"ל ח"י ונתבאר בספר פרדס. ואל המלכות שם - אדנ"י, מורה ענינים רבים ונתבארו שם. וארבע אותיות אלו לבוש אל ארבע אותיות השם בן ארבע כזה יאהדונה"י ובזה נכלל הפרק הזה:

9

חלק ו פרק ו (שער כ"א), מ"ג, עוד צריך לדעת כי יש שמות קדושים תחת אלו והם כמו כנויים אליהם. ויחסו אל הכתר שם ארארית"א. ואל החכמה כ"ב אותיות בשם י"ה כזה, אי"ה בי"ה כו'. וזו אל שלשה ראשונות יחד כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. ואל החסד שם ע"ב, והוא יוצא מפסוקי ויס"ע ויב"א וי"ט, ובו רי"ו אותיות, כמנין ארי"ה שבחסד. ואל הגבורה שם מ"ב, והוא היוצא מבראשית עד וב' של ובהו, מ"ב אותיות, והם שבע שמות כנגד שבע ספירות. ואל התפארת שם של כ"ב היוצא מיברכך כו'. ואל הנצח שם בן כ"ב אחר. ואל ההוד, שם היוצא מפסוק את ה' אלהיך תירא כו'. ואל היסוד י"ב הויות של שם בן ארבע. ואל המלכות שם מטטרון. ובאור שמות אלו פירשתי בארוכה בספר פרדס: ואל הספירות עוד כנויים שהם לבוש אל השמות שאינם נמחקים, והם כנויים אל פעולות הספירות ועניינם, ולא כדרך הסכמת החכמים ודרך מקרה כאשר חשבו רבים, אלא מתיחסים אל הספירות לפי עניינם. ויתרבו הכנויים במדה אחת מטעם שפעמים תינק המדה ממה שלמעלה

10

מפאת הדין ואז לה שם אחד, ופעמים תינק מהרחמים ולה שם אחר. המשל בזה, חכמה לה שם אחד מצד עצמה, ושם שני מצד השפעתה בחסד, ושם שלישי מצד קבלתה מהכתר, וישתנו השמות כפי קבלתה מבחינת הכתר, ותשתנה עוד כפי צד השפעתה בחסד, וכן על דרך זה לפי השתנות הבחינות: (שער כ"ב), מ"ד, עוד צריך לדעת כי יש ביכולת הצדיקים להיותם מרכבה אל המדות בסוד המשכת נשמתם ופעולתם בעולם הזה, ונטייתם אל אחד מהצדדים ואחת המדות, כענין אברהם איש החסד, ויצחק איש הגבורה, ויעקב בעל התפארת, ומשה בעל הנצח, ואהרן בעל ההוד. ועוד לדרך אחר, אהרן איש החסד, משה איש הדעת הנעלם בתפארת, יוסף בעל היסוד, וכן פלטי בן ליש, וכן בועז, וכן שלמה, יחס לשלמה בסוד הדעת במציאותו הכלול ביסוד, ורבים כאלה, ובו דוד בעל המלכות, וכן רוב המלכים הצדיקים, וענין זה הארכנו בספר פרדס בס"ד: ואולם האנשים המיוחדים אשר נקבו בשמות שהן מוסדי דור ודור בכללות קומת האצילות הם,

11

אדם נח שם - חכמה בינה דעת. אברהם יצחק יעקב - חסד פחד תפארת. משה ואהרן פינחס ודוד - נצח הוד יסוד מלכות. וכלם בשרשי הנשמות אשר לאדם השלם באברי השכינה אם כל חי, דמתמן, מלכים, צדיקים, חוזים נביאים, אנשי אמת, גבורים, חסידים, נבונים, חכמים, ראשי אלפי ישראל: מ"ה, עוד צריך לדעת כי בתפארת י"ב גבולי אלכסון, והם גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית, גבול דרומית מזרחית, גבול דרומית מערבית הם ארבעה. עוד גבול צפונית רומית, גבול צפונית תחתית, גבול צפונית מערבית, גבול צפונית מזרחית הם ארבעה. עוד גבול מזרחית רומית, גבול מזרחית תחתית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית הם ארבעה, הם י"ב נגד י"ב אורות עליונות להם י"ב הויות, להם מרכבה י"ב שבטי ישראל. ובאור ענין זה בארוכה בספר פרדס בס"ד:

12

חלק שביעי חלק הכינויים א בבאור קצת הכנויים בקצרה. והם אלו, ישמע חכם ויוסף לקח כי הקצור בזה לא ישביע נפש שוקקה רק התחלה קלה, להורות דרכי לשוננו המקודש שכלו רומז בעליונים, והארכנו בספר פרדס: אות א': אב - יתייחס בכתר וגם בחכמה: אב האמונה - יתייחס בכתר וחכמה מצד המלכות והבינה: אב הרחמן - בתפארת מצד הכתר: אביר - בת"ת. אב"ן במלכות, ולה בחינות רבות: אבנים מפולמות - בחסד. ולפעמים בקליפה. בקליפה נגדיית: אבני תוהו - בחסד על צד הנזכר: אבוס - מקום יניקת החיות מהמלכות: אבק - כנוי אל הקליפה: אבקת רוכל - בבינה, וביסוד: אבר - יסוד: אברהם - חסד: אגודה - כל האצילות במשמע: אגוז - מלכות עם הקליפות ויסוד: אגן - המלכות בהיותה מלאה: אד - מלכות: אדון - מלכות ויסוד: אדיר - בינה וגבורה: אדרת - מלכות מצד הגבורה: אדם - חכמה ותפארת וכל האצילות: אדמה - המלכות מצד הדין: אדמוני - הוד:

13

אדני - מלכות: אדריכל - מלכות: אהבה - תחלתה מגבורה, וסופה בחסד, והיא מלכות: אה"ה - א' כתר, שנ"י ההי"ן בינה ומלכות: אהל מועד - מלכות משכן לתפארת: אוי - תפארת מסתלק אל הכתר לרעה: אויר - ת"ת וכתר. ויחוד חכמה ובינה: אוכל - צדיק: אומן - יסוד: און - הקליפה וכן כל לשון און ואונאה: אופן - הגדולה, ואופני המרכבה נצח הוד יסוד והמלכות: אור - בת"ת ובחסד ובבינה: אורח - מהכתר אל הת"ת, ואם הוא עקלתון בחיצונים: אות - יסוד, ולפעמים במלכות: אז - חבור חכמה ובינה, וגם חבור תפארת במלכות: אזוב - צדיק משפיע למלכות: אח - ת"ת למלכות מצד החסד, וכולל עד היסוד שהם ט': אחד - ת"ת כולל ט' עם המלכות ד': אחור - מלכות: אחר הדברים - הקליפה והמקטרג: אחרית - בינה: אחרית הימים - מלכות: אחת - בינה וחכמה וכתר: אטד - מצד הדין הקשה והגבורה: אי - חכמה ובינה: אין - כתר כולל חכמה ובינה: אילת השחר ואילת אהבים - מלכות:

14

אין סוף - עלת כל העלות: אי"ק - כתר חכמה בינה, או כתר תפארת מלכות: איש - תפארת כולל כתר חכמה בינה: אכתריאל - יש שפירשו במלכות, ולי נראה בבריאה: אל - שהיא מלה שרתית כמו אספרה אל חק שאינו קדוש, בעולם הזכר: אלה - הם ג' אבות, או החצונים לפי הענין: אל - קדוש, ימצא בכתר ובחסד ובמלכות וביסוד: אלוה - א"ל חסד. ו"ה תפארת ומלכות: אלי - בינה כוללת ג' ראשונות: אלישבע - מלכות יונקת מז' מדות: אלוף - תפארת: אלקינו שבשמים - בינה: אלקים חיים - בינה ומלכות: אם - בינה ומלכות: אמה - תפארת, כוללת ו' טפחים, ו' ספירות: אמן - יסוד, מיחד תפארת ומלכות וכולל עשר: אמון - כתר ת"ת יסוד בינה, בריש בראשית רבה: אמונה - בינה מצד החסד, מלכות מצד היסוד: אומנת - בינה אל תפארת: אמוראים - גדולה גבורה תפארת: אמרת - מלכות: אמירה - במלכות מצד היותה למעלה: אמ"ש - הם כתר חכמה בינה: אמת - תפארת. ויש בכללה תפארת מלכות יסוד:

15

אנא - כתר בינה חכמה: אנחה - מצד התפארת: אני - מלכות, בינה: אניה - כחות המלכות, הם ספינות בים: אנכי - בינה ומלכות: אנפי רברבי - גדולה וגבורה. או כרובים עליונים: אנפי זוטרי - נצח הוד. או כרובים תחתונים: אסטומכא - מלכות: אספקלריא המאירה - ת"ת. ושאינה מאירה מלכות. וכן נצח והוד, אף מלכות מצד גבורה: אפיסת הרעיון - כתר: אפיקי מים - נצח והוד: אפלה - גבורה: אפרוח - תפארת ויסוד: אפריון - מלכות כוללת בעשר: אפרסמון - בינה כוללת שש קצוות חופפת על ארבע: אצבעות י' - הם עשר ספירות חמשה הם - גדולה, גבורה, תפארת, נצח, והוד: ארגמן - גדולה ת"ת גבורה מלכות: ארוך - תפארת: ארון - מלכות: ארזי לבנון - מציאות הספירות שבכתר: אריה - חסד: ארך אפים - תפארת מצד הכתר או כתר עצמו: ארמנות - נצח והוד, ארמנות אל המלכות: ארץ - מלכות והכל לפי שם הלווי: אש - גבורה: אשה - מלכות. וכן אשה:

16

אשמורת - נצח הוד: אשישות - היחוד על ידי אש לבן ואש אדום. או גדולה גבורה ת"ת: אשכלות - נצח הוד: אשר - בינה או תפארת: אשרה - מלכות בהיותה יונקת מן התפארת: את - מלכות כלילא מא' ועד ת': את - מלכות: אתה - ת"ת, ובחסד ומלכות וחכמה ובינה: אתנים - נצח הוד יסוד: אתרוג - מלכות:

17

אות בית: באר - מלכות: בגד - מלכות: בהו - גדולה: בועז - הוד: בקר - חסד או יסוד: בטן - בינה: בינה - נקראת היותה מתיחדת עם חכמה: בית - מלכות ובינה: בית דין - מלכות, והיא של ג', עם גדולה גבורה ותפארת: בכור - כתר וחכמה ותפארת: במות - גדולה גבורה תפארת: בן - תפארת: בנות ירושלים - הנשמות. או י"ב בקר שתחת הים: בר - צדיק גולה ממקומו לבר: ביצה - מלכות. ויש שפירשו בו שעורא רב"א דיו"ד עלאה חכמה: וכזית - שעורא זוטא דיו"ד תתאה מלכות: ברד - החסד, וקרוב אני לומר שהוא גבורה שבחסד: ברוך - כתר, או י' ספירות כלם, או יסוד. או מלכות: ברזל - מלכות, או תפארת: בריחים - ה' ספירות, חסד, פחד, תפארת, נצח, הוד: בריח תיכון - תפארת: ברייתא - מלכות. גולה ונודדת: ברית - תפארת, או מלכות, או יסוד: בריכה - מלכות: ברכה - מלכות מצד החסד: בשר - מלכות: בת - מלכות: בתי גוואי - ג' ראשונות:

18

בתי בראי - ז' מדות: אות גימל: גאולה - בינה, או יסוד. נצח הוד יסוד מלכות, ד' גאולות: גאון - לפי ההמשכה. הנמשכת על המדה היא מתגאית: גאות הים - חוט של חסד על המלכות: גבוה - עיקרו שאין סוף, ולפעמים בשאר המדות, כמו גבוה מעל גבוה שומר, מכל מקום אין גבהות אלא מתוספת שפעו: גבול - מלכות: גבורה - מדה"ד הקשה ולפעמים הבינה: גביר - מלכות: גבעות - בינה ומלכות: גג החופה - כתר: גד - מלכות: גדולה - חסד: גוייה - יסוד ותפארת: גולגולת - ג' ראשונות: גולות הכותרות - חסד וגבורה. והיסוד גולות הזהב: גיד הנשה - יסוד עם המלכות: גיהנם - גבורה מצד החצונים: גי חזיון - מלכות: גל נעול - מלכות: גלגלי המרכבה - נצח והוד: גלים - כחות שבמלכות ושבבינה: גמל - הקליפה: גמילות חסדים - שפע החסד: גן - בינה ומלכות: גפן - מלכות: גר - ת"ת, בהיותו חוץ למקומו:

19

אות דלית: דבור - מלכות: דבר - מלכות: דבש - מצד הגבורה: דו פרצופין - תפארת ומלכות: דוד נאמן - יסוד: דוד - מלכות: דור - יסוד ותפארת, או בינה ומלכות, וזהו לדור דור: דיו - היא בבינה, הנותנת לוא"ו שבשם די ספוקו, ובה כתיבת ספר תורה, בסוד אש שחורה ע"ג אש לבנה: דיין - גבורה, או ת"ת מצד המלכות: דין תורה - דין אמת - מלכות: דך - יסוד: דכים - מלכות מצד היסוד: דל - יסוד: דם - סיתום השפע בבינה, שלא בא אל המלכות, לפיכך באה דל"ת דלה, ואצלה מ"ס סתומה: דמיון - מלכות: דמעות - גבורה הוד: דעת - תפארת או יסוד בבחינה דקה: דר - מלכות, או בינה: דרור - בינה: דרום - חסד: דרכים - צנורות השפע, מג' אבות אל המלכות: