Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר שושן סודות

אות שפד - סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה:

קטע 27 מתוך 39

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

אות שפד - סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה: סוד שאין האשה ניקנית בחליפין ובחזקה: והטעם כי סוד החליפין מיד ליד ר"ל שיוצאות הנפש והולכות ברשות אחרים ואפילו פחות משוה פרוטה הם הרמשים הנדרסים באשפה. והקידושין יורו לחבר הרחמים והחליפין למעוטם, וא"כ האיך תהיה נקנית בחליפין. והחזקה היא תרמוז למדת הפחד החובבת עמים והרמז אף חובב עמים, כלומר, שהאף היא חובבת עמים וא"כ האיך אשה תהיה ניקנית בה וכונתנו בקדושין על החיבור הרחמים:

2

אות שפה - סוד ששלוחו של אדם כמותו: סוד ששלוחו של אדם כמותו: והטעם כבר ידעת ששליח ר"ה, וש"ה הוא ש"ת הם חפ"ת ובפרט ת"ת אשר הוא המכריע הראשון. ושליח המכריע הא' הוא צי"ע וצי"ע שלחו העטרת והעטרה שלחו בת קול וכל אשר תחת היחוד. ולכן הורגלו לומר ושליח שליח עד ק' שלוחים, לפי שכל אחת כלולה מעשר והרי הם מאה. ומפני שכל שליחות הם שלהבת הגדולה אשר ממנה משתלשלים ואליה שבים ולכן שלוחו של אדם כמותו. ומפני שכל השליחות ממקום אמת וצדק לכן אין שליח לדבר עבירה:

3

אות שפו - הסוד מלוה להוצאה ניתנה: הסוד מלוה להוצאה ניתנה: כתיב לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רשע זה סמאל וחביריו שקשה להם ליתן לאומתן מה שנותנים להם מן ההקף. וצדיק חונן ונותן ר"ל צי"ע ע"י בת זוגו לכל השרים העליונים. ואותה השפע היוצאים לחוץ נקראת מלוה, וזה להוצאה נתנה. ומזה נראה שכל זמן שהמלוה בידה קיימת היא בוודאי תהא מקודשת, אבל אם כבר הוציאה המלוה אינה מקודשת. דומה לזה אם השפע יצאה לחוץ מן העטרה במה תהא מקודשת לבעלה הראשון וד"ז:

4

אות שפז - סוד הגירושין: סוד הגירושין: טרם כל דבר נקדים הקדמה קטנה אשר ממנה יתבאר השורש בענין הגירושין. דע כי הזיוג הראשון הוא מן החדשות. והזיוג השני מן המגולגלים. ולכן יקדמנה אחר ברחמים, אחר ממש. זה דעת אחד. אמנם מה שנראה מספר הזהר, כשיורדין הנשמות מן מקור מחצבתן ונותנים למצוה, מורידין אותם זכר ונקיבה ולפעמים יקדים האחד ויקלקל מעשיו בת זוגו כשתרד יזכה בה אחר עד שיוכשר מעשי הראשון ואז אותו שזכה ברחמים, כבני בנימין וחטפתם וכו' ימות והאשה ההיא תשוב לבן זוג. וזה אמרו רז"ל אידחי גברא מקמי גברא. ואין ספק שזה היה מגולגל ובא ולכן נדחה כ"ז שלא הכשיר מעשיו. ולזה ימות ולא שיגרשנה וישאנה הראשון אלא יצטרך עוד להתגלגל. אך אם היא בת זוגה ונפלה זוגו בדבר ערוה ויגרשנה מעולם לא תשוב אליו עוד ודע זה. ואחר הקדמה הזאת נשוב לכוונתינו ונאמר השורש המונח אצלינו כי אין אשה מתקדשת אלא לרצונה ומתגרשת בע"כ. והטעם כי הקדושין יורה על חיבור

5

האהל להיות אחד ולכן צריך שיהא מודעתה שתשים לבה ורצונה אל בעלה להיות מקודשת לו. אבל גירושין הם באים כי מצא בה ערות דבר שמורה על פירוד ולכן אין צריך רצונה ודעתה כי נוגעת דעתה באשת חיל החפיצה בדיבוק ולא בפירוד. ולפי שהדוגמא הזו לא תשוב להתחבר בבן זוגה עוד מה שאין כן באשת חיל. ולכן צריך לפרוט שמה ושם עירה וכל כיוצא בזה לומר זו בלבד לא תשוב לבן זוגה ולא אחרת, ר"ל אשת חיל. וא"ת הלא אמרו כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות משמע שיש הריסה במזבח. כבר ישבנו זה למעלה, כי זה אינו אלא שהיא עצבה בזכרה בעל נעוריה בימי גלותה עם בניה כדמות זאת המתגרשת מן בעלה בעון מעשיה, כך היא נתגרשה בעון בניה. וזהו הורדת דמעות ר"ל שפע הדין משפעת לעולם ודע זה. וסדרת הגט עמוקים מאוד בכתיבתו ובנתינת ואי איפשר לכותבם בספר אלא מפה אל פה ימסרו ולכן לא הארכנו בזה:

6

אות שפח - סוד זיווג ראשון וזיווג שני: סוד זיווג ראשון וזיווג שני: לפי שהקדמנו בזה בסוד הדיבור לבאר דרושינו בגט ולכן נשלים אותו. כבר ביארנו כשאדם מתיחד עם אשתו בקדושה ובטהרה ובצניעות רומזת אל היחוד העליון וגורם ברכה ושפע מן הברית העליון לשכינה ועושה שלום למעלה ולמטה. אך אם אינו מתיחד בקדושה גורם שהשפע עליונה יבא אל פלגש שלמעלה וימצא מקום לכוחות ס"א להכנס לפני ולפנים. וכבר ביארנו במה שקדם שלפעמים לא יזכה האדם להתחבר בבת זוגה וישב הוא קדש והיא קדשה ותפרד חבורם וחבילתן לעולם. וכבר זכרנו כי שתי נשמות נתונות לממונה ולפעמים יזכה האדם בבת זוגו ואם זכה מצא מציאתו. וזה אמרו מצא אשה מצא טוב. והוכיח רז"ל אלו שלש כתות בקבלתם הטהורה מפסוק זה מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. אך לפעמים, לא יזכה בה ותנשא לאחר קודם ואחר כך זוכה בה ולפעמים אין זוכה בה לעולם והוא קדש והיא קדשה.

7

הזוכה בבת זוגו תחלה מושיב יחידים ביתה. ומי שאינו זוכה בה עד שתנשא לאחר, מוציא אסירים בכושרות. ר"ל בכי ושירות שצריכה לבכות על בעלה הראשון עד שתנשא לאחר, וכשתנשא הרי כאן שירות ודוגמת בת שבע לאוריה עד אשר חזרה לדוד. ומי שעונותיו גרמו לו שלא יתחבר בבת זוגו לעולם, סוררים שכנו צחיחה. והנה יפול בכאן ספק ראוי להשתדל בהותרו וזה שאם מתו קודם שיזדמנו להם בת זוגם מה תהא מבת זוגה הנגזרת להם. ויש להשיב אם נתגלגלו כבר זכו בראשונה בחלקם ולא הקדימו ברחמים לחטוף כבני בנימין. ואם לא נתגלגלו ואם היו קדשה היו מכת אך סוררים שכנו צחיחה ובת זוגו נחטפת למגולגלים והבאים בגילגול או שזכו בחלקם ונפרדה חבילתם חטפו כבני בנימין מן החדשות או מן הישנות. וברוך ה' הידע מגלה אור מני חשך יוצא לאור צלמות:

8

אות שפט - סוד מיאון: סוד מיאון: ידוע כי קטן וקטנה אין להם דוגמא בעליונים לכן אין במעשיהם כלום ומטעם זה קטנה שנתקדש או קטן שקידש אין במעשיהם כלום. ולזה ביארנו לך במה שקדם כל קטן וקטנה ונערה ובוגרת תעיין לשם ושוב פה תבין ודע, כי המאון בשני פנים. אם נתקדשה בעצמה בהיותה קטנה, או שקדשוהו אביה ואמה, ממאנת והולכת בפני ג'. והרמז לשלושה דיינים ת"נ ועומדת עד שתגיע להיות מוכנה. ודומה לדוגמא העליונה. ובודקין לקדושין ולגט ולחליצה ולמיאון, ואם הביאה שתי שערות הרי הם גדולים. וטעם שתי שערות לרמוז לשני שרים גדולים:

9

אות שצ - סוד שצריכה להמתין צ"א יום אחר מיתת הבעל וגט וחל סוד שצריכה להמתין צ"א יום אחר מיתת הבעל וגט וחליצה: הטעם כבר ידעת שכ"י ירדה פלאים והלכה ונפרדה מן בעלה וירידתה היא מן ט"ס אשר כל אחת כלולה מי' הרי צ' ולכן כל הנפרדת מן בעלה צריכה להמתין צ' דוגמת העליונים. ולכן לא חלקו חכמים בגזירתם תהיה עקרה או זקנה כי אין הטעם משום הבחנת הזרע אלא משום לעשות דוגמא לאשת חיל שנפרדה מן בעלה וירדה פלאים תשעים מעלות גבוהים ורמים. והסוד השליך משמים ארץ תפארת ישראל ודע זה:

10

אות שצא - סוד שלא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו: סוד שלא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו: דע כי מעוברת הדוגמא בתשעה חדשים וכן עיבור אשת חיל מט' כחות אשר משפיע עליה בעלה ברחמים. וא"כ איך יבוא עליה זר לבטל כח רחמה. ומניקת אשת חיל צריכה לקבל מב' ואוי"ן שכל ו' במילואו כזה ו"ו הוא י"ב שהם כ"ד וכבר ידוע שהיא מתחדשת מל' יום לל' יום א"כ יהיה קבלת היניקה כ"ד חדש. ולכן מי הוא אשר יכול ליגע במניקות עד תום כ"ד חדשים. והסוד אשה, ע"ט. מספרת עם בעלה, ת"ת ותינוק, מטטרון. יונק משדי אמו ע"ט. שכל מה שיונקת מלמעלה מוניקה מלמטה. והסוד הכפירים שואגים לטרף, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה:

11

אות שצב - סוד הכל נאמנים בעדות אשה חוץ מחמש נשים: סוד הכל נאמנים בעדות אשה חוץ מחמש נשים: חמותה ובת חמותה ובת בעלה וצרתה ויבמתה. ובת בעלה הוא ההוד בעצמו שהוא כ"ת ת"ת וכת הפחד וצרתה היא לילית מצרות החיצונים. ויבמתה היא אשת אחי בעלה היא הפחד כאשר אי איפשר לאלו הנשים שיהיה להם שלום אם לא יהיה מתווך ביניהם אחד מן המכריעים. ודע זה סוד והטעם לפי שהן שונאות זו את זו ומכוונות לאסרה על בעלה. חמותה ובת חמותה הם פחד והוד, ובת בעלה הוא ההו"ד בעצמו שהוא כת הת"ת וכת הפחד וצרתה היא לילית מצרות החיצונים. ויבמתה היא אשת אח בעלה הוא הפחד כאשר אי איפשר לטלה ולזאב שירעו יחד כך אי איפשר לאלו הנשים שיהיה להם שלום אם לא יהיה מתווך ביניהם אחד מן המכריעים ודע זה:

12

אות שצג - סוד מים שאין להם סוף אשתו אסורה: סוד מים שאין להם סוף אשתו אסורה: והטעם כי מים שאין להם סוף הוא כ"ע אשר בו תלוין חיי בני מזוני ובו עושים ניסים ובו מתבטלים הגזירות. ולכן בדוגמא בזה העולם יש לנו לומר כי כתר עליון השגיחו עליו והצליחו ממים שאין להם סוף שהוא הדוגמא, וכמו שמציל מן המות ומוסיף חיים ובנים ומזונות כן ג"כ בכאן. ודע זה:

13

אות שצד - סוד היבום: סוד היבום: הספיקות הנופלת ביבום. הא'. כי ישבו אחם יחדיו קשה יחדיו למ"ל מדכתב רחמנא ישבו פשיטא שהם בעולם אחד, נמצא כי לא יאמר ישיבה לחי עם המת. וא"ת כי לא לחנם אמרו זה הדרוש כי מטעם גזרות הכתוב נראה כי יחדיו בא להורות שישבו בעיר אחת ואם לא ישבו בעיר אחת אין חייב ליבם, ודבר תימה שיהיה גזירת הכתוב. וכי בעיר אחרת אינו אחיו. הב' אמר רבא יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מאב אחד אף כאן מאב אחד פרט לאחיו מן האם. תימא בכל מקום כתורה לענין כבוד ומורא הם שוים למכה אביו ואמו מות יומת גם לרפאותם לפדותם אם נשבו למה לא יהיו ג"כ אחים מן האם ליבום. הג'. נאמר ערות אחיך לא תגלה ונאמר ערות אביך לא תגלה ולמה תהא זאת מותרת לאחר מיתה ושאר עריות נאסרו וזאת הותרה אחר מיתת הבעל מיד. הד' אם על דרך האמת באת להתיר בעבור להחזיר נפש אחיו ולמה לא חס המקום על שאר הקרובים שמתו בלא בנים, ואם מת הבן יקח אשת האב ויחזור את בנו

14

כמו שעשה יהודא קודם מ"ת וה"ה לכל שאר עריות מאי שנא אח מכל העריות. ואין לומר כי לא יתכן שיחזור את בנו פעמים שהרי אדם הראשון החזיר את בנו כמו שאמרו שת זה הבל ונאמר כי שת לי אלהים זרע אחר וגו' הה' מדוע לא אמר לקין בא אל אשת אחך ויבם אותה כמו שאמר יהודא. וא"ת שלא רצה השם שיצא הבל מאחיו הרוצח והלא בעל תשובה היה. ועוד אדם רשע מקטן היה שקצץ בנטיעות היה והבל חייב מיתה ואל אמונה ואין עול. הו'. אחים מן האם אין אחים ליבום אבל הם אחים לעריות ומ"ש. הז' מי שהוצרך להתגלגל על עבירות שבידו ומת ונשאר לו בן למה לא ייבם היבם את אשתו כדי להמציא מנוחה לאחיו שיתגלגל באשתו ואנו רואים שאין המדה כן אלא כשאין לו בן בלבד נוהגת המדה וזה העני יצטרך לבקש מנוחה ממקום אחר. ודע כי ישבו אחים יחדיו רבו בו הספיקות, ובפירושינו לתורה הארכנו בהן. והספיקות האלו יותרו בהן ע"ד אמת ומקצתם נבלעו בנעימות שאר הסודות

15

בעה"י. ויותר הספק החזק שבהם למה יצטרך להתגלגל ג' פעמים יענישוהו בגילגול הא' ולא יצטרך לג' פעמים. והלא הרבה עונשים יש לו יתברך שמו היודע האמת. הח' ואם אין לאיש אח או לא נשא אשה לעולם אנה יגאל. הט' כשיתגלגל ג' פעמים הנה אין ספק כשיהיה תחיית המתים ויקום האיש ההוא הנה התחבר בגוף השלישי ושני הגופים ההם מה תהא עליהם, א"כ סידור החכמים שסידרו בתפלתן אלהי נשמה שנתת בי ועתיד להחזירה בי לשוא התפלל א"כ כמה גופים למגנים כמה קברי בריקניא. הי'. מחשבת ער ואונן מה היתה, וכי שוטים היו אם כיוונו שלא ליתן זרע לאחיו מה תהא עליהן וכי ימותו בלא זרע וא"ת כי היתה כוונתם לישא אשה אחרת להוליד ממנה בנים לפי שנמשכו לכוונת האלהית נענשו ונתגלגלו בפרץ וזרח. הי"א. מי שלא הטיב מעשיו עד ג"פ מה תהא עליו אם תאבד הנפש ההיא והלא הנפש ההוא הוא עצם השכלי והשכל לא יקבל כליון כי איננו מורכב עד שיכלה ויפסוד ואם תהיה

16

קיימת אנה תהיה ואנה תשכון. לאצילותה לא תשוב כליון לא תשלוט בה א"כ מה תהא עליה. וא"ת שבפעם הרביעית תטהר א"כ מהו שאומר ועל ארבעה לא אשיבנו. הי"ב. תימה כי איך הש"י יתיר לאו וכרת בשעת מצות יבום והוא עונש רב בעבור שכתב מועט והוסיפו לומר שכל המקיים מצות ייבום לשמה נעשה שותף להקב"ה. כתיב הכא ולא יכרת שם אחיו וכתיב התם ולא יכרת כל בשר. וזה פלא איך יתיר לאו וכרת במ"ע, הדרך אחת לה' להחזירה יחזירנו ע"י אשה פנויה ולא באשת אח על הספק הראשון:

17

אות שצה - תשובות על הספקות: תשובות על הספקות: דע כי ישבו יורה לישיבתם בעולם, אבל יחדיו בא להודיע על כי תחזור הנפש ההיא להיות יחד עם אחיו היבם כשיולד מאשתו. ועל הספק הב' והששי כי אחיו מן האב יורו על הרחמים לכפר עונו ואחיו מאמו יורו על הדין ואין ממדתם לרחם על נפש החוטאת. ועל ספק הג' מה שהותר אשת אח ולא שאר עריות כי הנפש ההיא חפיצה אל אשת חיקה ויתדמה לזה אשת חיל העליונה משא"כ שאר עריות. ועל ספק הד' והז' דע כי להיות החזרה בבן לאביו הוא דבר ערוה (כי א"א באחר) כי האב כבר זכה בבת זוגו אחר שנבנה ממנה והוליד בן. אבל היבם באשת אחיו שלא נבנה ממנה הנה היא אינה בת זוגה והיא בהיתר לו וזכה בה מן ההפקר והנפש החוטאת אף כי לא נבנה ממנה אוהבת אשת חיקה ובזה הותר הספק הי"ב. ועל הספק הה' דע כי הש"י רצה שיתקיים העולם ע"י הבל. ולכן גלגלו בשת ע"י אדם אביו ואדם ידע שזרע קין יכלה בדור השביעי. ולכן לא זכה קין באשתו כי היא כלותו כי היו ראויים לצאת ממנה

18

בנים כמו שדרשו רז"ל קול דמי אחיך צועקים וכו' וכפי התרגום. אם כן לא זכה קין מן ההפקר ולזה מנע ממנו אביו אשת הבל. ועל ספק גילגול עד ג' פעמים כבר ידעת מאשר קדם בכמה מקומות שהנפש חזרתה למקום מחצבתה ג' מדריגות - שכינה, צי"ע, בבינה. לכן צריך לצירוף ג' פעמים נגד ג' מדריגות מקום תחנותה. ועל ספק הט' דע כי בדרוש הזה דעות מהן אומרים כי אחר תחיית המתים אז תהיה אור הלבנה כאור החמה ואור כל נפש כאור הלבנה ותאיר לכמה גופים. וזאת הדעת נגד גדר הנפש שאמרו בגדרה שהיא לא תתחלק. ומהם אמרו כי קבלה ביד האומה הישראלית שתחית המתים לא תהיה אלא מעצם כשעורה והיא הנקראת לוז בפי רז"ל וזה יתרכך יחד ויהיה גוף אחד. ויש לזאת הדעת ג"כ ראיות בזה הדרוש לקיים דעתן מן המדרשים ומן הפסוקים. ומהם אומרים שהגוף לא נברא אלא להיות מעיין לנפש השכליות ואם היא בחרה ברע מן הטוב ונטתה אחר תאוות הגוף היא תתגלגל והגוף יכלה וישוב אל

19

העפר כשהיה אחרי אשר לא נמשך אחר הטוב ובחר ברע אמנם הגוף אשר בו נצרפה הנשמה הוא אשר יקום בתחית המתים. ואין טענה ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי וכו'. כי כבר אמר אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא ש"מ שבטהורה מדבר שעתיד ליטלה ממנה ולהחזירה לעתיד. אבל בטמאה תתצטרך להתגלגל באיזה גוף שתצורף בו תוחזר לעתיד ואם לא תזכה להצרף בפעם השלישי אחר מותו יוריד הגוף ההוא כמו שהוא אל ארץ נשייה ושם תשכון לעולמי עולמים. ובזה הותר הספק הי"א. אלה הם הדיעות אשר מצאנום לקודמות בדרוש הזה. אמנם מה שקבלנו בו בזה הענין עמוק עמוק מי ימצאנה ואוצר ה' יבואו ובזה הותרו הספיקות אשר נסתפקו בו. אולם מה שהוצרכו למדה זו ר"ל להתגלגל ולא בצירוף אחר, אם תבין סוד השמטה וקושיה והיותה מתחלפת באלפים שנה תוהו וב' אלפים תורה וב' אלפים ימי המשיח וחד חרוב תבין סוד זה בנשמות ובצירופם והמשכיל יבין:

20

אות שצו - סוד מי שהניח אשתו וילדה וידעו שכלו לו חדשיו: סוד מי שהניח אשתו וילדה וידעו שכלו לו חדשיו: אשתו פטורה מהחליצה, אף שמת תיכף. וזה קשה ואיך תהיה פטורה והלא לא נבנה ממנו שהרי מת הילד. והטעם בזה כי אין ספק שלא היה צריך האיש ההוא חזרה להתגלגל או נדבק שלא במינה, ע"כ אשתו פטורה:

21

אות שצז - סוד מי שיש לו ד' נשים והוליד מכל אחת מהן: סוד מי שיש לו ד' נשים והוליד מכל אחת מהן: איזה מהן בת זוגו, והלא אמרנו כשלא זכה להוליד ממנה בנים אינה בת זוגו וזה האיש הוליד מכל אחת א"כ כולם בת זוגו. וי"ל לזה כבר ידעתי כי דהע"ה (דוד המלך ע"ה) היו לו כמה נשים ולא היתה בת זוגו כ"א בת שבע וכמה בנים השאיר מאשה אחרת. ולכן דע כי כל איש אשר אין לו מאשתו בנים, אותה האשה אין ספק שאינה בת זוגו. וזה הסוד שבכה דהע"ה שלא ימות הבן ההוא מבת שבע כי חשב שאם ימות בת שבע הנה אינה בת זוגו והנה פגע בערוה שלא במקום שראויה לו מן הדין. ולכן כשיש לו בנים היא בת זוגו אבל כשאין לו בנים ממנה והרי היא לו באיסור ערוה ומצוה לגרשה דמצוה קעביד דמגרש אסורא מניה. ע"כ באשת אח שיש לה בנים אין ליבם במה נפשך שמא אין צריך להתגלגל ופגע בערוה שלא במקום מצוה, או שמא היא בת זוגו ומיבם כלתו שאינה ראויה לו כי היא בת זוגו של אחיו:

22

אות שצח - סוד סריס אדם וסריס חמה והלכותיהם: סוד סריס אדם וסריס חמה והלכותיהם: סוד סריס חמה אין מיבמים ואין הולצים לאשתו וסריס אדם מיבמים וחולצין. והטעם כי סריס חמה לא נולד בדוגמא העליונה ולכן אין לחברו בתוך משפחתו בדוגמא העליונה. אבל סריס אדם היה לו שעת הכושר ולכן חולצין ומיבמים כדין כל מת בישראל כדי להחזירה ולהביא לידי רפואות גופו ונפשו. וזה אמרן אצל סריס חמה יצא זה שנמחה שמו מישראל. ודע זה: