Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער מאמרי רשבי

קטע 6

קטע 6 מתוך 62

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

ועל רזא דנא כתיב מה אעידך ומה אדמה לך כד אתחריב בי מקדשא נפק קלא ואמר מה אעידך ומה אדמה לך כו' הנה כאשר היה בית קדשינו ותפארתינו קיים והיו ישראל נכנסין במקדש שהוא כללות המלכות ודוגמתם בקרבנותיהם ועבודתם והיו משפיעין בה בסוד שש קצוות והם ראשיכם שבטיכם זקניכם שוטריכם טפכם נשיכם שהם שש כן היו למעלה שש קצוות שבת"ת נכנסי' בה בסוד מ"ה ומתלבשים בה להעיר לה מאפילתה ולהחיותה וכאשר נחרב בית המקדש התחתון בעונותינו נסתלקו שש קצוות הזכר מהנקבה העליונה ונשארה יונת אלם וחסר ממנה ה"י שהם שבטי י"ה עדות לישראל הנכנס בה בסוד שש קצוות הזכר המתלבשים במוחי ודרועי וגופא דילה הרי י"ב. ועוד נצח הוד יסוד דילה הרי י"ה וכיון שאלו הם עדות. אמר מה אעידך שהתרה בישראל שלא יגרמו הסתלקות אור שש קצוות הזכר העליון ממנה הנקרא עדות וזהו העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ ירצה כי בכם ובעבורכם יתלבשו שש קצוות

2

בינה בת"ת הנקר' שמים וזהו את השמים וכן (ד"ש ע"ב) יתלבשו שש קצוות ת"ת במלכו' וזהו ואת הארץ ובעונותיכם יסתלק הכל ותאבדון שתי אבידו' וזהו מ"ש כי חבד תאבדון וגם מה אדמה לך כי הורדתי אור השש קצוות למטה במקדש התחתון כדרך שהיו במקדש העליון והם העטרין קדישין הנז' פה ובהם (נ"א בכל) משלה בכל שש קצוות התחתונים שהם עלמא וזמ"ש עבדית לך שולטנו על כל עלמא: ולפיכך היתה כלילת יופי כלולה משש קצוות ואפשר דעיטרין קדישין הם תרין עיטרין דירית ת"ת ומורישם לכלה הכלולה ועבדית לך שולטנו על כל עלמא בסוד ומלכותו בכל משלה והוא סוד הכנעת הקליפות והחיצונים באופן שתהיה דומה לאימא עלא' וכדוגמת זה למטה בעולם השפל היתה אומה הישראלי' גוברת על כל האומות וכולם נכנעים תחתיה והיתה העיר כלילת יופי בסוד תרין עטרין והיתה דומה לירושלים העליונה ומכוונת כנגדה בכל אלה הדברים. (אמר הכותב אבק"ש מתיבת וזהו מש"ה עד תיבת הדברים הוא מיותר והוא טעות קולמוס כאשר

3

יראה (ע"ג) בעין הקורא). (וזמש"ה כעיר שחברה לה יחדיו. שתדמה לאימא עלאה שאין מגיעין שם קליפות כנז' ותהיה כאמה בתה וז"ש ירושלים הבנויה כעיר שחב' לה יחדיו שתדמה לאימא עלאה וכדוגמת זה למטה בעולם השפל היתה אומה הישראלית גוברת על כל האומות וכולם נכנעים תחתיה והיתה העיר כלילת יופי בסוד תרין עטרין והיתה דומה לירושלם העליו' ומכוונת כנגדה בכל אלה הדברים) (א"א כצ"ל ואינו מיותר) וזהו כעיר שחברה לה יחדיו כי מהעליוני' יגבר אור התחתוני' דוגמתם כנודע כי אין לך עשב מלמטה כו' וכן ירושלים התחתונה תעלה במעלות גדולות ונפלאות דוגמת ירושלים העליונה וכן ברדת ירושלים התחתונה ממעלתה בעון הדור גם ירושלים העליונה תתרחק מהמלך העליון ונשבע שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה ונתרחקו שש קצוות הת"ת מהכלה הכלולה ונותרה יונת אלם. וזמ"ש הכי אומינא לך דלא איעול אנא לעילא עד דיעלון

4

בך אוכלוסך ודא איהו נחמה דילך הואיל דדרגא דא אשוה לך בכולא כו' וזאת היא נחמת ירושלים התחתונה אחר ירושלים העליונה שוה לה כו' וה' הרואה בעד ירושלים העליונ' הכלה הכלולה הוא ישיב שבות ירושלים התחתונה כבתחילה וזהו מ"ש מה אשוה לך ואנחמך והשתא דאנת הכא בעמקי הקליפו' בסוד גלות השכינה גדול כים שברך בסוד גלי הים שהם הקליפות המתגעשים לצאת חוץ להחריב העולם. ודע כי ים הוא סוד היצירה אשר שם אניות הנחש יהלכון וארבין אזלין ושאטין לכל סטרין וזהו גדול כים שברך וים הוא סוף היצירה וראש לעשיה ולפיכך ים סוף סופא דכל דרגין ואי תימא דלית לך אסוותא מי ירפא לך כי בהאיר מ"י בת"ת במוחין ודרועין וגופא דיליה יאיר ת"ת במוחותיה ותרין דרועין וגופ' דילה ולפיכך אמר דכולא קיימא ביה כי בהתלבש מ"י בת"ת יתלבש מ"ה במלכו' ולפיכך חזר ואמר מ"י קצה השמים לעילא מ"ה קצה השמים לתתא ודא ירית יעקב למהוי מרכבה לשש קצוות

5

המתלבשות בהם מ"י ולשש קצוות המתלבשות במלכות הנקרא מ"ה כדפרישית והוא מבריח מן הקצה אל הקצה בגין דקאים באמצעיתא בין א"א לנוקבא דז"א ונעשה מלבוש לשש עליונות ונשמה לשש תחתונות שבמלכות ועוד לו בחינה אחרת בסוד הדעת עולה בשש קצוות עליונות שבבינה ובסוד ת"ת בשש קצוות התחתונות שבו ועוד נאריך בזה בע"ה ושניהם כאחד טובים דדא ודא איתנהו ביה כי שש קצוות שבבינה הם סוד הדעת דאתי בשית סטרין והם נשמה לת"ת מלגאו לראשו ושני זרועותיו וגופו ולאלו זכה משה ושש קצוות שבת"ת מלבר הם נשמה למוחין ותרין דרועין וגופא דילה וכאשר תדקדק בדבר תמצא שנצח הוד יסוד שבבינה מתלבשות בחג"ת נעשות למלכות חב"ד ונמצאו תשעה חב"ד חג"ת נה"י ונצח הוד יסוד שבת"ת מתלבשות בחג"ת שבמלכות. ונמצאו ששה חג"ת ונה"י ששה ותשעה הרי י"ה וזהו מש"ה שבטי י"ה עדות לישראל. ואמנם הת"ת וחג"ת שבבינה מתלבשות בחב"ד שלו הרי ששה ונה"י שבבינה

6

מתלבשות בחג"ת שלו הרי ששה ולפיכך הוא סוד וא"ו כי האלף אימא עלאה אשר נעשית לו נשמה בשש (ע"ד) קצוותיה כדפרישית ולפיכך היא באמצע ולפי ששש קצוות הבינה מתלבשות בת"ת ונסתמות ונעלמות בו נעשית ס' סתומה בסוד ב"ו והואו הוא הסותם הבינה בהעלם שש קצוותיה בתוכה ונעשית ס' והוא סתים מבועהא כנודע וי"ב אלו הם י"ב שבטין דעלמ' (ד"ש ע"ג) עלא' דיובלא וי"ב תחתונות הם דעלמא תתאה ונה"י שבת"ת אין להם על מה שיסמוכו מעולם העליון ולפיכך הם לבר מגופא ונמשך מהם אחיז' לחיצוני' בסוד ותקע כף ירך יעקב וצריכין האבות לעלות למעלה במחשבה ובעלמא דאתי כדי שיעלו נה"י וירשו מקומם וזמ"ש למעלה אילין אבהן דעאלו במחשבה ועאלו בעלמא דאתי כדי שיעלו נה"י ואגניזו תמן וכאשר יחזרו האבות למקומם ימשכו שפע מהם שם ויתלבשו בנה"י להאיר להם מהאור שקבלו מלמעלה. ויהיו למלכות במקום חג"ת דידה וכדפרישית לעיל ונמצא חג"ת דידה מתלבשים בנה"י ונעשים

7

זרועות וגוף למלכות במקום האבות העליונים ודי בזה: שם במאמר עצמו וז"ל אמר ר' שמעון אלעזר מאי אלה אי תימא ככביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר ובמ"ה אתבריאו כד"א בדבר ה' שמים נעשו אי על מילין סתימין לא לכתוב אלה דהא אתגליא איהו אלא רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא ואתא אליהו ואמר כו'. ירצה כי אלה יתפרש על שני הדרכים אם על הנשמות והמלאכי' שביסוד ונכנסים להצטייר במלכות ויסוד הוא הרקיע שבו כוכבים ומזלות כי שם הנשמו' והמלאכי' מצטיירי' לצאת חוץ בתוך המלכות דמינה פרחין נשמתין כנודע והם הם הכוכבים והמזלות ואם על שש קצוות שבבינה בהתלבשם בת"ת או על שש קצוות שבת"ת ואמר כי שני דרכים אלו הם נמנעים אם לומר שעל הכוכבים והמזלות הנראים ברקיע השמים הנקרא יסוד כנודע אמר אלה. אי אפשר משני טעמים האחד הוא דהא אתחזיין תדיר תמן לא יגרעו משם הנשמות והרוחין שהם המלאכים שהרי הוא נהר דנגיד ונפיק ולא פסיק ומן הפסוק נראה שעתה נבראו מקרוב ועוד שהם נראים

8

ונגלים לכל ואין צריך לשאת למרום עיניכם כדי לראותה וזהו הא אתחזין תמן והטעם השני הוא שאם על הכוכבים והמזלות אמר אלה. הנה נבראו במ"ה ולא במ"י והכתוב אומר מי ברא אלה ופירוש הדברים הוא כי צבאות מעלה ומטה כולם נבראו משש קצוות ת"ת המתלבשות במלכות הנקראת מ"ה כדפרישית לעיל ויוצאות על ידי היסוד שהוא סוף השש קצוות של הת"ת ולפיכך נקרא היסוד ה' צבאות כי כל צבאות מעלה ומטה נבראים על ידו וזהו פירוש הפסוק בדבר ה' שמים נעשו כי במלכות הנקראת דבר ה' כנודע נתלבשו השמים שהם שש קצוות הת"ת ונעשו ונתקנו בהתלבשם בה כי כל תיקון הוא סוד התלבשות כי ההעלם הוא הגילוי והנה שש קצוות של בינה הוא סוד בריאה ודת"ת יצירה ובהתלבשם במלכות נהיו עשיה בהתגלותם בה וזהו שמים נעשו סוד עשיה וברוח פיו הוא סוד השש קצוות הנז' היותם נשמה למלכות נעשו כל צבאות מעלה ומטה וזהו כל צבאם והכונה היא שנתלבשו שש קצוות ת"ת במלכות ונתגלו על

9

ידה מיצירה לעשיה וזהו נעשו ואמנם צבאות מעלה ומטה שהם נשמות בני אדם (דף ט' ע"א) והמלאכים לא נעשו מהמלכות המתלבשת בהם אלא מהשש קצוות פנימיות שהם נשמה ורוח למלכות הנק' פה ה' ושש קצוות אלו הם נקראים מ"ה כדכתיבנא לעיל ונמצא שבמ"ה אתבריאו ולא במ"י והכתו' אומר מי ברא אלה ודע שאפילו פשטיות הכתוב קרוב למה שפירשנו כי שמים הגשמיים נעשו בדבר ה' מחיציניותו ולא מפנימיותו אבל כל צבאם נעשו מפנימיותו. וזהו רוח פיו כי הם יותר מעולים ואם כן אי אפשר לפרש אלה על כוכבים ומזלות. ואם נאמר שאל"ה הם שש קצוות הבינה ומי תקרא הבינה בבחינת ג' ראשונות שבה זה אי אפשר כי שש קצוות בינה הם נעלמי' ואיך יקראם אל"ה שנראה שהם נגלים ובקושיא זו גם כן ידחה שני פירושים אחרים שאי אפשר שיחזור אלה על מוחין ודרועין וגופא דת"ת המתלבשים בו' קצוות הבינה כי גם הם נעלמי' ולא יצדק בהם אלה ועל כוכבי' ומזלות אי אפשר כי הם נגלים

10

כדפרישי' ואמר שלא נגלה לו רז זה כי אם יום אחד ששאל לו אליהו ז"ל מהו ברא אלה והוא השיב לו פשטיות הדבר כי הם השמים הגשמיים שראוי להסתכל בהם ולברך לה' וכמ"ש דוד הע"ה כי אראה שמיך כו'. ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. זה נראה שטחיות המאמר הזה וקשה בעיני דרשב"י ז"ל די רוח אלהין קדישין ביה ישיב על שאלת אליהו ז"ל דברים פשוטים וכבר היה יודע כי לא נתכוון אליהו ז"ל לשואלו על שישיבהו דברים פשוטים כאלו אשר לא נעלמו מעיני המתחילים: ולפיכך נראה לי כי אין הדברים כפשטן. אלא שמייא וחיליהון הם סוד שש קצוות שבבריא' שית דרגין דכרסייא (ד"ש ע"ד) והם סוד ה"א אחרונ' סוד ד"ו כי כמו שה"א ראשונה היא סוד ד"ו הרומזים לת"ת ומלכות דאצילות כן ה"א אחרונה היא סוד ד"ו ת"ת ומלכות דבריאה וכמו שאימא אתעברת בההוא ברא בגווה בסוד ו' שבתוכה ובתר הכי אפיקת ליה ומיניה אתזנת ברתא והוא ברא בוכרא עובדא דילה כן אימא תתאה אתעברת בברא דבגוה בסוד ו' שבתוכה שהם

11

ששה דרגין דכרסייא ת"ת שבבריאה ואפיקת ליה והוא עובדא דקב"ה דהיינו אימא תתאה הנקראת הב"ה סתם והיינו דקא' אילין שמיא וחיליהון עובדא דקב"ה. ולפי שיש שמיא וחיליהון עובדא דאימא עלאה והוא תפארת דאצילות אמר דאילין שמיא וחיליהון עובדא דקב"ה דהיינו אימא תתאה מלכות ואמר וחיליהון כי שם הנשמות דאתגזרו מכרסיא כנודע: ודע כי סוד שמים אלו הם סוד כוס של ברכה ומחמש גבורות יצאו ולפיכך נאמר עליהם מעשה אצבעותיך כגוונא דכוס של ברכה דיתבא על חמש אצבען דאינון חמשה גבורות כדפרישית לעיל וכמו שכוס של ברכה צריך להסתכל בו כמ"ש נותן עיניו בו. אוף הכא אית ליה לבר נש לאסתכלא בהו. וכמו שצריך לכוין שיתברך כוס של ברכה מהמקור העליון וכמו שאנו אומרים נברך שאכלנו משלו כן צריך לברכא ליה. ולפי דרכנו למדנו שכוס של ברכה הוא סוד ששה קצוות שבבריאה. ולפי שאימא עלאה מתלבשת בברי' כנודע אמר מי ברא אלה וכן אמרו ברעיא

12

מהימנא פ' בא אל פרעה בדף (ע"ב) מ"ג ע"א וזכיתי להסכים לאמת וכבר נודע שחמש גבורות הם מבינה שהיא נקראת בעל גבורות וממנה יצאו ובמקום הבריאה שם ירדו ושם נתלבשה בינ' בהם ומקננת שם כנז' בתקונין ואפ' שז"ש הכתו' בורא חשך כי בריאה בסוד הגבורות שהם מסטרא דחשך נעשית ולפיכך צריך להגביהו מן הקרקע טפח כי קרקע זה מקום הגבורות הקשות אשר לא נתמתקו בסו' העפר אשר יהיה בקרקע המשכן מקו' הקלי' ולהפריד בין גבורות אלו לגבורו' אלו אמרו בגמ' שצריך להגביהו טפח ובזהר אמרו זרת ושני שיעורים אלו כולם עולי' למקו' אחד כי שיעור טפח הוא שיעור חמשה אצבעו' אלו הרומזים לחמשה גבו' אלו כי גבהו מהאחרים שהם קדש וכל השאר יש בהם חול וטומאה והיא דבוקה באלו שהם קדש נצריך להגביה ולהפרידה מן האחרי' שהם חול ואמנם שיעו' זרת הוא שלשה טפחים בסו' אימא עלא' דמקננא בג' ספירן עילאין בבריאה והיא אח' מהם נשאר שתים וה' גבורות אלו מתפשטין בכל

13

אחת משלשה ספירות אל כתר חכמה בינה ועולים ט"ו והם סוד י"ה ומלא הכוס בסוד ו' קצוות שית דרגין המתמלא מי"ה אלו שהם ג' טפחים ועולה הכל אלהים בגמט' כוס בסוד מלא י"ה וכונתנו להעלות ו' דרגין דכרסיא לג' עליונו' המתלבשות בברי' ע"י ט"ו גבו' אלו שהם שיעו' זרת ושעור זה הוא שיש בינה ובין בתולו' אחריה רעותיה כי בתולות אחריה רעותיה הם בסוד יצי' סוד המדורין שבפ' בראשי' והיא סוד ת"ת המתלבש בשש ספירותיו ביצי' וגברה ברי' על היצי' שיעור זרת שהם ג"ס עליונו' נכללת בינה בב' ספירו' ונכללות כל אחת מהה' גבו' שהם שיעו' טפח כדפרישי' ולפיכך אמרו בזוהר כי בינה ובין בתו' אחריה רעותיה זרת ואמנם נתינת עין שאמרו נותן עיניו בו הוא משו' דכוס של ברכה היא עולימתא שפירתא ולית לה עיינין דמסטרא דחשך קא אתיא וצריך ליתן עיניו בה להיות לה לעינים להאיר בה ועוד שהעיני' הם נצח והוד שבחכמה כי משם נמשך האור לעינים ושפתים הם בסוד

14

נצח הוד שבבינה סוד פומא וצרי' להאיר ולהמשיך לה רחמי' מהחכמ' העליונ' למתק גבורותיה ולמזגם ולמשוך מאור נצח הוד שבחכמ' למטה. ודע כי הכל' הכלול' מקו' מוחותיה בת"ת שבת"ת וזרועותיה למט' במקו' נצח והוד שבו ונצח והוד שבה ימעט אורם מאד כי אין להם בית אחיזה למעלה וצריך להוריד אור נצח והוד שבחכמה בסוד עינים להאיר אליה ולפיכך אמרו נותן עיניו בו ונחזור לענינינו כי עובד' דקב"ה הוא סוד כוס של ברכ' וזה רצה ר"ש לפרש באלה. והשיבו אליהו ז"ל כי הדברים עמוקים מאד וזה הענין מדבר בסדר האצי' ותחילתו כי חכמה קדומ' שבא"א היא הנק' סתימא דכל סתימין כי הוא מוח סתום דלא מתפתחא לל"ב שבינין כמו שבחכמ' שבז"א וכד בעא לאתגלייא ע"י תקוני' שהם סוד התלבשו' כדי שיוכלו לקבל אורו ועבד ברישא נקודה חדא הוא סוד אבא ואימא הות כלילה ביה והא סליק למהוי מחשבה כי הוא סוף מחשבה העליונה שביל דקיק דנחית מיוד עלאה וכאשר נתגלית

15

למט' נעשה לה רישא ותקוניה ונעשי' מחשבה כמחשבה העליו' כי מה שהיה סוף בערך המחשב' העליונ' נעש' (ד"ש ד"ז ע"א) ראש עתה למט' ודמת' למחשב' העליונ' וזהו ודא סליק למהוי מחשב' (ע"ג) ואח"כ צייר בה כל ציורין בסוד בינ' שממנה הציורין בסוד וייצר. חקק בה כל גליפין הם השש קצוות שנחקקו בה וכל אלו הם כללות החכמה העליונה סוד אבא כלול מעשר עליונו' ובינה היתה כלולה בה בדקות רב וכאשר עלה ברצון המאציל להוציאה לחוץ יצאתה לחוץ בסוד חסד שבחכמה והוא בוצינא קדיש' סתימא כי שבעת הימים הם בוצינים ז' הנרות וחסד שבהם נמשך מחכמה שהיא קדר (נ"ל שהיא קדש). ולפיכך נקראת בוצינא קדישא סתימא כי הוא חסד עליון שבאבא והוא סתום בבחינת כל שאר החסדים שלמטה ממנה ויצאתה מתלבשת בחסד שבחכמה וזהו גו בוצינא קדישא סתימאה ונמצא שמתחילה היתה בינה כלולה בתוך חכמה והיא וחכמה כולם אחד עד חסד שבחכמה כי בה יצתה בינה מתלבשת בה כי ברישא

16

דאבא לא היה ביניהם היכר כי זו כלולה בזו וזו כלולה בזו ואז נק' באדר"ז כללא דכולא ובדרוע' ימינא נגלית ויצתה בינה מתלבשת בו וזרוע הי על מי נגלתה על מ"י ודאי ובינה נקראת קדש קדשים כנודע ונפקא מגו מחשבה סוד רישא ולפי שחסד הוא ראש הבנין והיא נתלבשה בחסד שבחכמה עמיק' נקראת בנינא עמיקא ואיקרי שירותא לבנינא קיימא ולא קיימא כי גם שם בחסד אי אפשר ל השיג אורה והיא קיימא ולא קיימא כי היתה נעלמת מהם ולא נכרה עמידתה שם לגמרי ונר' כאילו אינה עומדת וזהו קיימא ולא קיימא ואז נקרא' מ"י כי יש בה שאלה ומ"י בסוד בינה מתלבשת בחסד כי מ' בינה וי' חסד נמשך מחכמה וזהו מ"י והוא עמוק כי חסד עליון שבחכמה נעלם מאד. ולכן הוצרך להתלבש באור קדמאה שהוא לבוש יקר דנהיר והוא לבוש לחסד שבחכמ' ונמצאת בינה מתלבשת בחסד שבחכמה ובחסד שבז"א ועל ידי כן ברא אלה שהם הו"ק א"ל הוא חסד כנודע ה' הוא החמשה קצוות הרי אלה ואז נתגלה אור הבינה ונק' בשם אלהים והיה

17

ראוי שיקרא אלה מ"י אלא שמי הוא מלמעלה למטה בינה בפנים וחסד שבחכמה מבחוץ מלבוש לו ואלהים ממטה למעלה כי הכונה להתגלות והיותר נגלה הקדימו כי מתחילה אלה ואח"כ י' ואח"כ מ' בינה כל אחד בתוך חבירו ונסתמה המ"ם ס' להראות הענין שהיא רביעא על בנין כדאיתא בפ' תרומה: ועד לא ברא אלה לא סליק בשמא אלהים כי אלהים הוא שם גילוי עד שאף לחיצונים נתגלה בשם זה כנודע וכל עוד שלא נמצאו הו' קצוות להתעלם בתוכם לא היה נקרא בשם זה כי לא היה אפשר לו להתגלות כי אם על ידי התעלמות בתוך שש קצוות אלו הנקראים אלה כי ההעלם הוא הגילוי: ואינון דחבו בעגלא על רזא דנא אמרו אלה אלהיך ישראל הענין הוא כי רצו להפריד השש קצוות מבינה ולהורידם למלכות שנקראת י"ם בסוד הקליפות שהם בעשיה וכאשר יתחברו אותיות אלה שהם השש קצוות עם י"ם יהיה הכל אלהים וזהו קום עשה לנו אלהים והפרידום ממ"י וחברום אל הי"ם וזהו ענין קיצוץ בנטיעות להפריד שש קצוות מהבינה ולהורידם

18

לבחינה אחרונה של מלכות הנקראת י"ם ולפיכך אמרו לאהרן שהוא מחסד שהוא יקום ויעשה אלהים כדרך שבינה לא נעשית אלהים אלא (ע"ד) ע"י חסד דהתעטף בינה באור קדמאה דהיינו