Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר יונת אלם

פרק פז

קטע 20 מתוך 23

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

פרק פז ומפני שה"ה אחרונה של אהי"ה נוקבת ויוצאת מאחורי זעיר לפרצוף נוקביה וכותל א' לשניהם בסוד ערוב הנקודות בעבור אמא לזה צריכה נסירה משא"כ בפרצופי הארה שהרי אחוריהם נגד פני זעיר ואינם בסוד נקודה כי אמנם אפשר להארה לבא מכח אבא לחוד או מכח אימא לחוד משא"כ לנקודה שהיא צריכה לצאת לפועל מכח שניהם ועכ"ז אף באצילות רחל יש קדימה קצת לכח אבא לבדו בסוד ה' בחכמה יסד ארץ לפי' על אותה בחינה יאמר לפעמים כי נקודת מלכות אינה ממשיית כמו האחרות והיא כמו הארה כערכן עד שתתגלם השפען בעבור אימא וכבר קדם בזה כי אברי זעיר נעשו ע"י נשיקות והכלים משותפין לאבא ואמא ומלכות מן הדבור המיוחד לאבא לבדו ואע"פ ששם המתקנו הזה במה שגם אמא תשיב אמריה לה לעצמה בקרב לבה סוף סוף אין זה דבור גמור וממאי דאמרינן שדבור אבא יסד ברתא נפקא לן נמי היות ת"ת קול ומלכות דבור והנה זה וזה גורם שהנשים דברניות בסוד קטרוג הירח וכבר

2

זכרנו כי יש יעקב של הארה בד' מקומות לפני זעיר א' כנגד מקום תפילין וא' כנגד החזה וא' כנגד הטבור ואחד כנגד היסוד ויעקב של נקודה בזעיר עצמו מן החזה ולמטה ועתה צריכין אנו להבין ולהשכיל מה הוא זה שאמרו בתיקונים דף כ"ה יעקב ודאי איהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא מסטרא דלבר והא משה תמן הוה אלא מסטרא דלגאו הוה דא מגופא ודא מנשמתא תדע שיעקב הוא אב לכלנו שהביאנו לחיי העוה"ז ומשה שלמדנו תורה הביאנו לחיי העה"ב ופי' מסטרא דלבר ממה שיצא מההארה מיסוד אבא לחוץ לפני קומתו של זעיר בכל מקום שהוא ומשה מלגאו מהארת אותו היסוד ממה ששייר לעצמו בתוך זעיר והאחיזה של משה בה' מקומות אחד בדעת זעיר מבפנים שכנגדו יעקב במקום תפילין והב' כשבא בין הזרועות בשליש העליון של ת"ת דידיה שמתרחב האור מן החזה ולפנים והוא יותר גדול שכנגדו יעקב היוצא מן החזה אז ויסתר משה פניו כי ירא מהביט עד כאן מהפרק העליון מיסוד אבא המכוסה

3

ומתלבש ביסוד אמא מכאן ואילך בשני פרקים ממנו המגולים כי הנה המקום השלישי הוא אחרי שיצא מיסוד אמא ונתלבש בגופו של זעיר בשליש האמצעי של ת"ת ויש כאן יעקב של נקודה מחזה זעיר ולמטה בסוד שת שממנו הושתת העולם ומשה אינו חסר כלום מזה המציאות בסוד איש האלקים איש סוד נקודה וכבר זכרנו למעלה כי יש כאן כנגד החזה יעקב של הארה ובארנוהו והד' בשליש התחתון של ת"ת זעיר שכנגדו יעקב היוצא מן הטבור המכוון לראשי מתנים וכאן היא נבואת מרע"ה מסוד נביאים דווקא נ"ה דזעיר ואמרו שנבואתו מדכורא ירצה מן יסוד אבא שהוא תוך זעיר ושאר הנביאים נבואתן מנוקבא פי' ממקום יסוד אמא הראוי לכנס בתוך זעיר בסוד צריך ואין לו תקנה לפי' כלם יונקים ממשה שמסיני הושפעו כל הנבואות ע"מ להנבא ולפרסם כל אחת בשעתה כטעם מעת היותה שם אני ועתה ה' אלקים שלחני ביחוד אבא ואימא ורוחו זה רוח הקדש שנגלה בסיני בסוד הדעת המתפשט על פי הגבורה שהוא

4

נאם ה' ויצדק לפרש ועתה שלח אותי ושלח את רוחי כי ישעיה גם הוא היה בסיני בכלל אשר איננו והנבואה כמהו היתה שם בכח ועתה באו לפועל כי אין השליחות משתלמת אלא מבין שניהם הנביא והנבואה עוד מפורש בדברי חכמים מאי דכתיב גבי משה איש האלקים מחציו ולמטה איש טהור נקודה עקר בו מחציו ולמעלה אלקים כי באותו המציאות עליון הארה עקר דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא שנתמלא כל הבית אורה אלמא שת בנו של אדה"ר היה בסוד נקודה בלבד ומתפשט עד סוף קומתו של זעיר ואע"פ שיש שם הבל במקום יסוד בסוד הארה בלבד כמו שנזכיר בסמוך אינו מונע לשת ההתפשטות עד למטה ומשה גם הוא כאן למטה בסוד נקודה והארה שקול בשת והבל יחד נוסף על היותו תופס בהארות העליונות הוא לבדו כדאמרן וכבר אמרנו שהאור עיקר בו דכתיב ומשה עלה אל האלקים ושם זכה לתורה אור בחלק ממנה דכתיב בה ואותי צוה ה' ודרשו בספרי דברים צוה אותי לאומרם ביני לבין עצמי ונשתהה

5

בהר ק"ך יום לחם לא אכל ומים לא שתה והמקום החמישי סוד הבל שכנגדו יעקב הבוקע מיסוד ששם סוד העטרה ליסוד אבא. ונקרא הבל ע"ש הבלא דנפיק מפום אמא נקטינין כי מג' פרקים אשר ביסוד אבא משה לבדו תופס בעליון והוא ושת בלבד שותפין בפרק האמצעי והבל שותף עמהם בפרק התחתון הוי בכל ביתי נאמן הוא ושם בן נח זכה לעבורן של שת והבל בלבד אך בהיותו קובע מדרשות עשה הזמנה רבה לתורה ובהיותו כהן לאל עליון שפרושו שלוחיה דרחמנא כי הוא ית' צוה לנח לכהנו זכה לעצמו ולמשה עמו שהיו שניהם כהנים פי' מקריבים לצורך זולתם הם ולא בניהם תדע שנח היה בעל מום משהכישו הארי ולא היה ראוי להקריב קרבן אף כי לצורך כל העולם וליכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ומשוינן שליח כמבואר בגמ' ויש בפסוק וכי יבא הלוי רמז לגרשם בן משה דכתיב והוא גר שם שהוצרך הכשר מיוחד ע"פ הדבור להיות הוא ובניו נמנים במשמרות לוים כדכתיב ומשה איש האלקים בניו יקראו

6

על שבט הלוי: פרק פח ועל גלוי עטרת יסוד זעיר שבתוכה עטרת יסוד אבא יובן מש"ה וחשופי שת ערות מצרים פי' בהגלות מה שהיה מגולה מאליו בשת בנו של אדה"ר וכסויו חדוש הוא בנולדים אחר החטא הקדום כי הוא הדבר האוטם ומכסה באחרים ומאי ניהו ערות מצרים כי כאשר מגלים היו"ד ביסוד זעיר ע"י ברית מילה ומסירים משם הערלה שהוא מצרנית לקדושה אז מתגלה אותו האור מיסוד אבא שאין כנגדו ערלה חלילה אפי' על האופן שיצדק ליחס אותה לעומת זעיר מבחוץ הרחק מאד מאד ממשכן הקדש וזה פשוט והנה מרע"ה נולד מהול דכתיב ביה כי טוב הוא בלא רע לפי' זכה ועלה אל האלקים למדות העליונות שאין בהם ערלה כלל ושת כמוהו נולד מהול דכתיב ביה צלם ודמות על (הסוד) [יסוד] הזה והטעם כדי שהבל יצא מפי היסוד זך בלי שמרים כי כל הגבוה מחבירו צריך שיהיה יותר מופנה מכל דבר רע ומזאת הבחינה יצא יעקב תחתון של הארה פי' מגלוי אותו האור בחוץ לפיכך נקרא איש תם והבל שלא פירש בו הכתוב

7

מזה כלום לאו לגריעותא כי הוא היה בסוד הארה בלתי מוגלמת ואין שם דמיון לערלה לעומתו כלל אבל נחשב לו עון מה שהציץ בשכינה בשעה שנתקבל קרבנו פי' רוצה היה שהנצוץ היוצא מן היסוד שבוקע ליעקב יבא לשכינה שהיא מאחור להאיר לה ואין טוב שילך לה אותו האור הגדול שלא תתבטל שכן מצינו מקום שנתנו בו חכמים עיניהם או מיתה או עוני בסוד הגל של עצמות בגי' תתקע"ד והבל מזליה חזי כי משה הוא בעלה של מטרוניתא וכתיב ביה ותמונת ד' יביט והוא בקש לאכלה פגה ולא הספיק רק להציץ בה שאלו הביט יותר היה הקלקול רב מאד עכשיו די במה שתקן משה בתחלתו דכתיב ביה ויסתר משה פניו וכבר ידעת כי מלת מש"ה נוטריקון מש"ה ש"ת הב"ל. ועם מה שנתבאר כי זו"ן יש כותל א' לשניהם יובן מ"ש משה לישראל ואתם הדבקים בה' אלקיכם פי' ת"ת ומלכות שגם המה דבקים זה בזה חיים כלכם היום והמאמר מוסב כלפי הדור השני שנכנסו לארץ אבל דור דעה משה היה מנהיגם ומתו

8

כלם במדבר וכבר פירשנו הטעם שנקרא דור דעה ע"ש דרדע שהיה מבחינת לאה היא הארה משורש יסוד אבא שהוא משה לפיכך הוא היה רועה שלהם והנה בכתוב הזה הוא היה מבשר ואומר לאותו הדור שני שהם יזכו ליכנס לארץ אבל הראשונים דור דעה כיון שנסתלק מרע"ה שהוא והם מאבא יחויב שיסתלקו גם הם ולא יכנסו לארץ. ומזה הטעם ניתנה התורה לראשונים ע"י שהיא והם מאבא וכשנבקע היסוד שלו יצאת התורה מרבוי האור שנגלה שם ולכן ישבו מ' שנה במדבר שאין תלמיד עומד על דעת רבו בבציר מהם כי שם ע"ב הוא בחכמה ובו ד' יודי"ן הרי מ' ומזה יובן נמי מה שאנשי חיל מצא ונבונים לא מצא כי הנה מלת חיל עולה מ"ח והם ב' שלישים של ע"ב כנגד ב' שלישים יסוד אבא המגולים ויוצאים מיסוד אימא ולכן לא מצא נבונים מפני שיסוד אמא אינו משמש בכאן כלל רק לזו"ן בגדלות ולכן יעקב הוא פרצוף שלם בפני עצמו לפי שבא מיסוד אבא אבל זו"ן הבאים גם מיסוד אמא כדלעיל ריש פ' פ"ז המה

9

באו מחוברים זה לזה א' נוטל החסדים וא' נוטל הגבורות וכותל א' לשניהם: פרק פט ושתים דלתות להיכל ולקדש מקרא מלא בספר יחזקאל הרי אלו דל"ת רבתי ודל"ת זוטרתי ושתיהן בשכינה בבחינה עליונה שהיא קדש בינה עצמה ותבונה בהדה ובחינה תחתונה היכל זו מלכות וידוע כי רבתי לאה זוטרתי רחל לפיכך כתוב ושתים דלתות לדלתות ופי' ואמר שתים מוסבות דלתות אלו בינה ומלכות ובחינת שתיהן כפולות שתים לדלת אחת וב' דלתות לאחרת ודע שכל א' כלולה מי' וג"כ בזכר יש בזה האופן כי זעיר הוא ממקום שמתחיל הפרצוף תבונה כפי א' מהפירושים שיאותו לכינוי תבונה כמו שיבא והיינו מהחזה ולמטה של אמא שהוא ת"ת שלה ומבשרי אחזה שאין העובר במעי אמו עולה אלא עד חצי גופה כי שם הוא מקום הראש דהיינו כתר של זעיר והפרקים של נה"י דידה נכנסים ומתלבשים בשש קצוות של עובר זה שהרי ראשו בין ברכיו אח"כ תשתלם לו מהם קומה שלימה אך עדיין אינו אלא זעיר אע"פ

10

שהרים ראש בלדתה אותו ונעשה בעל ט' מדות והנה הפרקים הראשונים של נה"י דאמא נעשים לו פנימיות מוחין והשניים זרועות והשלישים שוקין וכן פרצוף של שכינה כסדר הזה שהוא נבנה מפרקים של נה"י דזעיר והגלגלת מהחזה שלו וכמו שיש סוד הדעת המיחד למעלה באבא ואמא בשעת הזיוג כך למטה בסוד הבחינה התחתונה של תבונה עם הבחינה התחתונה של אבא להשלמת הזיווג יש דעת אחר וכשם שבעולם של מעלה נכלל הא' בחברו כך בעולם של מטה שכינה וזהו סוד כי אל דעות ה' כי יש ב' דעות בזווגי אבא וכנגדן בזווגי זעיר ועם זה יובן פסוק והיו תואמים מלמטה הכוונה על פרצוף רחל עם יעקב שהוא מנקודת חצי זעיר מן החזה ולמטה ומי מיחדה יעקב ולאה דהארה שהם ג"כ מהחזה ולמטה ויחדיו יהיו תמים אל ראשו דזעיר אל הטבעת האחד היא לאה של מעלה ודע כי זעיר כלו תחלה ועד סוף נקרא ישראל וממקום שיצאה רחל מאחוריו יוצא יעקב ג"כ מלפניו ונוסף על זה הנה זעיר עצמו מראשו

11

ועד חצי ת"ת שלו נקרא נער ישראל ומחצי ת"ת שלו ולמטה נקרא יעקב ועל הדרך הב' הזה הוא אשר יאמר כי יעקב מזדווג עם רחל ועוד ישראל נכלל עם יעקב דהארה שלפניו במקום תפילין ומתיחד עם לאה הלוקחת סימנים מרחל כי היא האומרת לכן ישכב עמך הלילה יעויין בסתרי תורה בפ' ויצא על פסוק וישכב עמה בלילה הוא כי לא זכר יעקב והכוונה על ישראל הנעלם יותר:

12

פרק צ אימא עילאה יש לה ג' בחינות א' כשהיא ביחוד עם אבא שעלתה אליו לזווג אז נקרא בינה והב' כשהיא במקומה בלא יחוד אלא היא לבדה אשר יאמר לה תבונה וזה שמה גם בבחינה הג' כשיורדת בזעיר להשפיע בו וכשעולה זעיר למעלה במקום בינה עליונה משם עולה עמו למקום אבא ויתבאר במקומו אצל העלאת שבת בס"ד ועליו נאמר בסוד זה ואיש תבונות ידלנה פירוש יעלה אותה בשתי בחינותיה התחתונות אצל אבא ואז הוא עולה ממה שהיה בן להיות איש והיא עולה ממה שהיתה תבונה בשתיהן להיות בינה ונקראו שתיהן בינות שגם הבחינה התחתונה עלתה אצל אבא בעליית זעיר ועל מי שלא זכה לכך כתיב לא עם בינות הוא ודע כי יש לבינה ב' בחינות שהן מ' וסמך והטעם הוא כי יו"ד שבשם היא חכמה ויש במילואה ג' אותיות יוד ואו דלת תכה ותאמר ו"פ עשרה עולה ס' תכה עוד ותאמר ד"פ עשרה עולה מ' והכוונה כי בזמן שאמא ביחוד עם אבא אז נקרא סמך שהיא סתומה לקבל כל האורות מאבא וסותמת אותן

13

לעצמן ולכן הוא"ו ראשה נטוי לפניה להמשיך השפע מיו"ד שהוא אבא לדלת שהיא אמא וזאת הואו מתרבית ומתמלאת מכח היו"ד ונעשית סמך סתומה וכשהיא בלא זיווג אלא רבועה על בנין אז נקראת מם והיא פתוחה למטה להשפיע לו' קצוות בסוד אפרסמון המבואר בזוהר והדוגמא באשה עקרת הבית כי כשאשה היא בזווג עם בעלה אין לה פנאי באותה שעה להשגיח על בניה וידוע כי ה' ראשונה של שם רומזת לבינה ואע"פ שחלקנו למעלה בין ה' ראשונה שצורתה ד"י לה"א שניה שצורתה ד"ו אין זה רק בסוד סימנין דדכורא שכל א' מהן נחתמת בחותם בעלה המאיר בה אך בסוד העבור שהולד נוצר במעי אמא הכרח הוא שגם הא ראשונה תהיה בצורת ד"ו והן הן ו"ד שבמלוי יוד שגם הם אצלה סימנים דדכורא וב' אותיות אלה כשהן בחכמה אז הוא"ו קודמת לדלת בסוד זווג וכשהן בבינה הדלת קודמת לואו בסוד צורת ההא שהואו תחת הדלת ונכנסת בה ונעשית ה"א אלא שאז הוא"ו היא בלא ראש וכשהיא קודם

14

הדלת ראשה נטוי לעומת פניו של אותו הראש והרמז כי בזמן הייחוד אבא משפיע האורות באמא אבל כשהוא"ו בתוך הה"א היא בלא ראש כי נשארו האורות למעלה ויש עוקץ בזויות הדלת של הא תמורת הראש ההוא אשר יחסר מן הוא"ו ללמדנו כי פקדונו בידה והארת זאת הוא"ו קטנה מתפשטת ומשפעת בכל קומת זעיר עד היסוד וכבר ידעת כי מאחורי זעיר יצאה מלכות שהיו חב"ד שלה כנגד ראשי מתנים נה"י שלו נמצא יסוד אמא מגיע בזעיר עד מקום ראש נוקביה ולא עד בכלל אך הארתה מגעת גם למוחין דנוקביה והנה משה זכה לבינה בסוד סמך ויעקב בסוד מם ואמרו שזהו בסוד שמטה ושבת כי יעקב הוצרך לעבוד ברחל ז' שנים ובמשה כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי:

15

פרק צא מרגלא בפומייהו דרבנן מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ואמנם בינה נקראת סמך כנגד ו' ספירות עליונות שהם כחב"ד ג"ג ונקראת מ' בערך ד' ספירותיה התחתונות תנה"י כי המלכות נכללת ביסוד וזעיר ג"כ באלו הבחינות נקרא ו' דלת כי בערך הו' מדות עליונות שבו הנכללות בבינה נקרא וא"ו שהרי נהי של בינה מתלבשים בתוכה עד שליש ת"ת ועד כאן הוא נכלל בפרצוף לבדו ונקרא בן יה אותיות בינה והדלת הוא בערך ד' מדות תנה"י ואע"פ שת"ת נכלל קצתו למעלה הנה אותו החלק אינו רק מעוטו הוא שליש א' כי השני שלישים נכללים כאן בחלק התחתון מבינה דהכא אתמר אין אשה אלא לבנים כי ת"ת שבה והוא גופא עיקרא לצייר בה צורת ד"ו פרצופין בסוד העבור והוא מן הטרפשא ולמטה וכן בזעיר כי בשני שלישים תחתונים מת"ת שלו בא האות מגולה כמו שקדם נקטינן כי רובו ככלו בכל מקום וזה החלק הב' של זעיר הנכלל מת"ת ולמטה נדרש בפרצוף לבדו הנקרא תבונה שצרופו בן ובת

16

דאינון ו"ה ד"ו פרצופין ודאי וכן למעלה בבינה בסוד מם וסמך הן ב' קומות שלמות והלוחות הם נ"ה של אמא שנכנסו תוך זעיר ונעשו פרצוף שלם מי' מדות ואז הו' עליונות של זעיר נקראים ס' והד' תחתונות מ' מצד כללותם מי' אלמא מהמם של אמא מנצח דידה ולמטה נעשו מ' וס' של זעיר להיות פרצוף שלם אלה איפה הם בנס היו עומדים וכן בזעיר עצמו מה שהיה חציו התחתון דל"ת ונעשה מ"ם בכלילות י' והוא"ו למעלה היות מו' קצוות לבד ונעשה סמך ומבין שניהם נגמר לו לזעיר פרצוף שלם זהו נס גדול עוד תבונה היא מם הנבנית מד' מדות של בינה ונעשית פרצוף שלם וזעיר הוא סמך שאין תחלתו אלא ו' קצוות ושניהם תלויים בלוחות שהם נ"ה של אמא ועם זה נעשו תבונה וזעיר שניהם פרצופין שלמים והוא נס מפורסם ודע כי לוחות ראשונות היו מנ"ה דאמא עלאה שהיה זעיר מקבל מוחין ממנה ממש אבל משנפגמו בעגל פני שור דאינון מסטרא נסתלקה אמא למעלה ולא היו מוחי זעיר אלא

17

מפרקי תבונה ולוחות שניות מצדה הוא שהיה משה מוכיח את ישראל כי גוי אובד עצות המה שהרי כליות יועצות והן נ"ה דאמא עלאה שנגנזו ואבדו מהם ועכשיו גרמו הגליות שאין בהן תבונה כי אפי' המוחין התחתונים נסתלקו מזעיר עד ירחמנו עושנו וקרוב לשמוע דרך אחרת בפי' מ' וסמך שבלוחות ע"פ הדברים האלה וזה כי בינה נקרא מ"ם ונקרא סמך וכן בתבונה יש בה סמך שהן ו' מדות עליונות ומ"מ שהן ד' אחרונות ונקרא ג"כ ואו דלת כי הנה יצדק בה ואו בערך הו' עליונות וד' בערך הד' תחתונות ונקרא מ' תבונה בערך שנעשית מד' מדות לבד תנה"י של בינה נמצא שכל פרצוף תבונה שהוא מ"מ וסמ"ך נעשו מד' מדות בלבד תנה"י של בינה שהיא מ' ובירידת הפרצופין בחטאנו הנה תבונה גם היא אינה נכנסת כלה בזעיר רק נה"י דידה ומחצי ת"ת נעשה לו כתר נמצא הנכנס ממנה בזעיר חצי מם מפני שכלה אינה אלא מ"ם כי היא נבנית מתנה"י של בינה והנה מ' וס' של זעיר שמציאותם תלוי בלוחות שהם נ"ה

18

של תבונה בנס היו עומדין שכלם לא נתהוו כ"א מחצי תבונה דהיינו תנה"י שלה שהם חצי מ"ם מפני שכל תבונה היא מם לבד בערך לאמא עילאה או יאמר באופן אחר כבר ידעת כי מפי בינה כשהיא (רביעה) [רבועה] על בנין יוצאת הארה כעין הבל פה המקיף לכל זעיר ובזה יש לו קיום מאותו פום ממלל רברבן וכאשר בינה עולה למעלה להתיחד עם אבא אין לו לזעיר הארה זו א"כ מהיכן יש לו קיום והעמדה אלא שיש בת"ת זעיר שם הויה במלוי אלפין שעולה מ"ה ושם אלף דל"ת במלכות שבה שעולה ס"ה ואלו הב' שמות יחד עולים ק"י כמניין נ"ס דכתיב ביה נתת ליריאך נס להתנוסס אבל בלא יראת שמים מתהפך לסוד מוסיף גורע כי נקודת זעיר הכלולה במלכות מסתלקת למעלה למקומה ומ"ה נעשה מ"ו הרי מוסיף ולא מלבו שהוא גורע משם ס"ה ונעשה ס"ד מלשון ותשם בסד רגלי והוא סוד מלכות השמים האמור בירמיה חסר אלף כתיב וכאן צרוף שניהם סדום אשר הפך ה' ועל תקון הקלקול הזה כי רב הוא והתהפך

19

הקללה ממש לברכה אמר ישעיה הנני יסד בציון אבן וגומר מוסד מוסד ובא הכפל לחזוק בסוד הנקודות הכפולות לאזכרה של חתימת הברכה שהתקין ר"ג לביתוסים ביבנה כמבואר במקומו אלמא הארת אלו הב' שמות בתקונה היא שעמדה לו לזעיר בזמן שהבינה ביחוד למעלה וזהו מ"ם וסמך שהוא סוד זעיר בב' בחינותיו התלויות בלוחות נ"ה של תבונה בנס פי' בהארת הב' שמות שזכרנו שעולים נס היו עומדים לקיום זעיר וממנו החיות לנוקביה עוד אמרו חכמים גדול העונה אמן יותר מן המברך שזה אומר אזכרה א' וזה ב' או ג' כי אמן הוא צרוף הויה אד"ני ויתחלף באבג"ד לאותיות הסמוכות שהם בנס בגי' יב"ק שסודו ב' שמות שאמרנו ואהיה עמהם וידוע כי שם אהיה באמא והויה בת"ת דאיהו בנצח ואדני במלכות איהו בהוד דאמא עלאה עד הוד אתפשטא ותתקיים השפעת אמא בזו"ן ע"י אמן שהוא בנס והאדם הזהיר לענות אמן כהוגן ראוי שזכותו תועיל למגן וצנה בין הגליות כמו הלוחות עצמן הא

20

למדנו כי הלוחות ה ן נ"ה של אמא לת"ת חכמה ובינה לזעיר רזא דס"ת אבל דעת זעיר הוא הארה בלבד לפי' לא הוצרך לוח ג' כנגד יסוד אמא ועוד שהוא קצר ואב"א משה בגי' אל שד"י שהוא משלים ליסוד אמא והוא חביב אלינו הרבה יותר מלוחות הברית המכוונות כנגד נ"ה תדע כי הוא האומר לפנחס במצות המקום הנני נותן לו את בריתי שלום אלמא ברית שלום מעקרא של משה הוא בסוד צדיק מושל ביראת אלקים: