Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ הדעת טוב

קטע 102

קטע 102 מתוך 113

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

וכנגד השאלה השנית והיא קרב אתם ושמע וכו'. כך אעשה ואדברה אליך ועשו בארץ וכו'. כמו שהבטיחו ואמרו ושמענו ועשינו האמנם לא כמו שחשבו הם באומרם ועשינו שלא יחטאו עוד ועי"כ יזכו להיות חיים וקיימים הם ובניהם יחד לעולם כנ"ל על למען ייטב להם וכו' האמנם יעשו בארץ התחתונה הזו אותה אשר אני נותנה להם לא במתנה להם לעולם רק לרשתה להורישה בתורת ירושה בנים מאבות כי המיתם לא תפסק מהם כי ידעתי כי סופם לחטוא: ושמרתם וכו' ע"כ דברי הרב מכאן ואילך דברי התלמיד. הוא משה רבינו ע"ה אשר אחר שסיים דבר שליחותו ית' לך אמור להם וכו'. כמשז"ל כי לא הוצרכה התורה להגיד בכל מצוה ומצוה שהי' משה חוזר ואומרה לישראל ואחר שסיים שלחותו אמר להם כמייעץ אותם מדעתו ושמרתם לעשות וכו' פה הודיע ענין נפלא שבאר הרמב"ם ז"ל וזולתו כי אין ידיעתו ית' מכרחת ויש כח בבחירת האדם לבחור בטוב או ברע ח"ו וז"ש ושמרתם וכו' כי עם היות כפי הנראה

2

מדבריו ית' שיודע אלקים שעתידין אתם לחטוא אין ידיעתו מכרחת והבחירה בידכם ניתנה ולכן ושמרתם שמירה חזקה וגדולה באופן שתבואו לעשות וכו' ולא תסורו ימין ושמאל וכו' ועי"כ אפשר כי תחיון וטוב לכם לא שתמותו ויהי' הטוב לבניכם אלא לכם ממש כי תהי' חיים וקיימים גם אתם גם הם כמ"ש אח"כ אתה ובנך ובן בנך וכו' כל ימי חייך להביא לימות המשיח כמשז"ל במקום אחר כיוצא בזה ולמען יאריכון ימיך בגוף ונפש קיים לנצח ולא תמותו ומכיון שידעתם שגלוי לפניו ית' שתחטאו ראוי שתזהרו להשמר מאוד מאוד כנ"ל: ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים וכו'. נתבאר בספר החכמות כי הרוצה לעמוד על אמיתתן של דברי' יכול לדעת אותם על ידי ג' בחינות כמו שיתבאר: ואמר משה לישראל כי ראוי להם שיתקיימו בקבלת התורה מכח שלש בחינות אלו. הא' ראה למדתי אתכם וכו' אתם מחוייבים מכח האמונה וז"ש כאשר ציווני ה' אלקי הב' מדרך חקירת השכל וז"ש ושמרת' ועשית' וביאר הטעם כי הנה בדרך החקירה תוכלו לדעת זה כי הלא היא

3

חכמתכ' ובינתכ' וכו' וכולם מודים ואומרים רק עם חכם ונבון וכו'. ואין חכמה כחכמתכם ואיך יאמרו זה אם לא מצד החקירה המכרחת הענינים. הג' מדרך הנסיון וז"ש טעם שלישי כי מי גוי גדול וכו' ואין נסיון גדול מזה כי להיותכם מקיימים מצוותיו עונה אתכם בכל קראיכם אליו: סליק פרשת ואתחנן:

4

ספר עץ הדעת טוב - פרשת עקב: והיה עקב תשמעון וכו'. השמיענו מ"ש רז"ל גדול התלמוד שמביא לידי מעשה וכפי זה העקב והשכר אשר תשמעו ותלמדו את המשפטים האלה. הנה השכר הוא כי ושמרת' ועשית' אותם ויביאכם לידי מעשה כי מי שאינו בקי בתלמוד המצות ובפירושיהן אי אפשר לו לעשות' כהלכת' וכמשז"ל ולא עם הארץ חסיד: או ירצה במה שנפרש הפרש המצות האלה כי שמיעה היא לימוד התורה והמצות ויען אינם נלמדים אלא מפי הרב לשמיעת אוזן התלמיד נקראו התלמוד שמיעה וכנודע כי הדינים ומימרו' התלמוד נקראים שמועות כי הם מקובלות בשמיע' ולבד זה מצינו ונתת לעבדיך לב שומע ר"ל מבין ואמנם ושמרתם ועשיתם הוא המעשה וקיום המצות אלא שנחלקי' לשתי' מצות לא תעשה ומצות עשה ולז"א ושמרתם כנגד מצות לא תטשה שהאדם נשמר מלעשות' בשב ואל תעשה ושמרת' אותם כנגד מצות המתקיימות בקום עשה עוד נציע הצעה אחרת והיא כי למוד התורה יש לה שכר בעה"ז ובעוה"ב כמ"ש אורך ימים לעולם שכולו ארוך בימינה וגם בשמאלה יש

5

עושר וכבוד בעוה"ז האמנם קיום המצות אין שכרן אלא בעוה"ב וזהו שאמרו רז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ולא אמרו שכר תורה בהאי עלמא ליכא והבן זה: ובזה נבוא אל הביאור והיה עקב תשמעון כלומר השכר העתיד לכם נחלק לשני' הא' בעוה"ז והא' בעוה"ב. ולכן נקרא עתה פה בלשון עקב לרמוז שכולל שניהם אם שכר ההוה בעוה"ז שכן עקב פירושו שכר כלומר תמורת מעשיכ' כי השכר הוא תמורה ופרעון וכמ"ש ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת וכו' ואמנ' לא הזכיר בפירוש לשון שכר אלא לשון עקב לרמוז גם אל השכר של העוה"ב הבא באחרית הימים בסוף ימי חיי האדם כי עקב פירושו ג"כ לשון סוף: ויהי' שיעור הכתוב והי' שני מיני השכר הנרמזים במלת עקב כנ"ל יהי' שמורים לכם לשני סיבות. הא' שהוא המוקדם בראשונה בעה"ז הוא בשביל לשתשמעון את המשפטים האלה ותהי' טורחים בהם ללמוד אותם כנ"ל כי התורה נותנת שכר גם בעוה"ז ואמנ' עסק מעשה המצות שהוא ושמרתם ועשיתם אותם אין שכרן אלא בעוה"ב לבד באופן כי בשביל לימוד התורה יזכה

6

לשכר העוה"ז וגם לעוה"ב ובשביל קיום של המצות יזכה לשכר עוה"ב בלבד אשר שני מיני שכר אלו נכללים במלת עקב כנ"ל, וביאר שני מיני השכר הנ"ל ואמר ושמר ה' אלקיך לך יכו' ואהבך וברכך וכו' נמצא שיעור הכתוב כפי זה והיה שני מיני השכר הנכללים במלת עקב אשר הם בשביל תלמוד תורה ובשביל קיום המצות הנה אלו הם הא' שהוא היותר עקרי שהוא בעוה"ב הלא הוא כי ושמר ה' אלקיך לך וכו' ישמרנו בפקדון שמור ואצור באוצר היוה"ב ולא יתנהו לך עתה בעוה"ז והשכר השני שאינו כל כך עקרי שהוא שכר העוה"ז ואהבך ובאכך והרבך וכו' כי כל אלו הם שכר העוה"ז וזה רמז ג"כ באומרו על האדמה אשר נשבע וכו' כי שכר השני הזה הוא בעוה"ז על האדמה וכו' משא"כ בשכר הראשון שאינו על האדמה אלא שמור לעוה"ב. ולכן בפסוק הראשון לא הזכיר האדמה וכאן הוזכר. גם לפי שידוע כי כל האומר הקב"ה וותרן יוותרון מיעוי כי בעוה"ז הכל בצדק ובמשפט כחוט השערה ואין מרחמין

7

בדין אלא שהם מאריכין זמן כנודע לכן בשכר העוה"ב הנזכר באומרו ושמר ה' אלקיך לך וכו' הזכיר את הברית שהוא המשפט הראוי מכח ברית ושבועת האבות. ואת החסד שהוא וותרנות טובה אשר יוותר להם הש"י בעוה"ב משא"כ בעוה"ז כנ"ל. והנה האושר אשר בעוה"ז נחלקות לכמה מינים לזה הבטיחו בכולן יהי' שיעור הכתוב. והי' עקב תשמעון פירוש והי' ואמר ואהבך וכו' האחד הוא כנגד העושר שהוא היותר מוכרח לאדם בעוה"ז כי על ידו יוכל למצוא כל אשר יצטרך בכל פרטיו כי לכן אמרו עני חשוב כמת ולז"א וברכך וכו' ע"ד משז"ל וברכך ה' בנכסים ואחריו במעלה כי זה סמוך אל העושר כמ"ש והעושר והכבוד וכו' וז"ש והרבך לשון רבנות ומעלה כי אם הוא בענין ריבוי בנים כבר כתיב וברך פרי בטנך וכו' ואח"כ ברכת הבנים פרי בטן האדם ואח"כ ברכת הארץ להוציא לחם ומזון להתפרנס ולזון בו וז"ש ופרי אדמתך ואח"כ ברכת פרי בטן הבהמות כי אינם כ"כ מוכרחים כמו פרי הארץ

8

ותבואותיו ומכש"כ פרי בטן האדם עצמו ואחר שהבטיחו בכל מיני הברכות האלו הבטיחו בברכה אחרת יסוד מוסד שקולה ככולן הלא הוא שכל הברכות האלו יהיו בהיותם שקטים מן האויבים ונחים על אדמתם וזהו שאמר על האדמה וכו' כי בהיות האויבי' כל הברכות הנ"ל לתוהו ואפס נחשבו: גם ירמוז כי כבר מצינו בהיות ישראל גולין בין ארצות הגוים יזכו קצתם או יחידים מהם אל כל הברכות הנ"ל לכן הבטיח' כי לא כן יהי' אלא בהיותם על אדמת' וז"ש על האדמה וכו: ברוך תהי' וכו' א"כ הרי כמה אומות שהשעה עומדת להם ומוצלחין בכל מיני ברכות האלו ובמה יוודע איפה כי עקב ישמרון התורה תבא להם הברכות האלו לז"א הנה זולת הברכות הנ"ל של העוה"ז אשר אפשר שיהי' נמצאות בשאר העמים עוד יתן לך הש"י ברכה אחרת אשר בה תהיה ברוך מכל העמים כולם והיא כי לא די שאשר יולידו יחי' אלא מעיקרא לא יהי' כל עקר ועקרה לא איש ולא אשה עקרים מתחלת ברייתם ולא די במין האנושי אלא אף ג"כ בבהמתך

9

וברכה זו בלי ספק לא תמצא לעולמי עולמים בכללות אומה אחת שלימה בפני עצמה בכל השבעי' אומות ועי"כ כל רואיה' יכירו כי עקב שמעו את תורת ה' זכו לברכות האלה. והסיר ה' וכו' עוד זאת אות ומופת אחר אל הנ"ל והוא והסיר וכו' ויש קושייא בכתוב כי אם אפי' חולי גדול וקטן יווסרו ממנו מכש"כ כל מדווי מצרים הרעים. אבל הכוונה הם שתי הבטחות. הא' בכללות כל מיני חולאים ההווים בעולם בדרך טבע כי אלו יבואו לפעמי' כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא וצריכין יסורין למרק ואמנם ההבטחה הוא כי הש"י בעצמו יסירם אחר שכבר חלו עליו וז"ש ממך כי כבר פגעו בך ויסירם ולא תצטרך הרופאים כשאר האומות. וזה אות נפלא כי בזה יפלה ה' בין שבעי' אומות אשר תיכף בהרהרם תשובה יוסר ממנו החולי כרגע על ידו ית"ש ולא ברופאי' ולא ברפואות טבעיות. והשנית כי כל מדווים הרעים אשר אינם מצויים תמיד אל האומות ג"כ אלא לפרקי' כדמיון עשר מכות מצרים לא

10

ישימם בך כלל מעקרא לשיצטרך להסיר' אח"כ מכם ויש זה אות כי בכל האומות ימצאו במקרה המדוים האלה ולא כן בישראל כי לא ישומו בהם כלל לא בטבע ולא בארעי משא"כ בע' אומות אשר הצד השווה שבהם כי הם שונאים לישראל כי בהם יותנו אם המדוי מצרים ואם שאר החולאים אשר לא יתרפאו אלא ברופאים וז"ש ונתנם בכל שונאיך כי זהו הצד השווה השני המגביל אל הנז' והסיר ממך וכו' וכל מדוי וכו' לא ישימם בך מה שלא יהי' כן בכל השבעים אומות אלא ונתנם בכל שונאיך כנ"ל: או ירצה במה שלא אמר והי' אם תשמעון את וכו' אלא והי' עקב וכו' לפי שלמעלה אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר וכמו שתרגם אונקלוס כי לרשעים גמורים משלם להם תיכף בחייהם עבור הטובות אשר הם עושים. והרעות משאיר להם לעולם הבא להאבידם ולצדיק בהיפך כמ"ש שומר הברית והחסד לאוהביו לאלף דור והרעות משלם להם בעוה"ז והנה על הדבר הזה קצו בחייהם כל החסידים והצדיקים בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו ואין

11

להם מנחם. וע"כ רצה להבטיחם פה את אשר הבטיחם בפרשת אתם נצבים וכו'. והי' כי יבואו עליך כל הדברים האלה באחרית הימים הברכה והקללה ושבת עד ה' אנקיך וכו' ואז היא עיקר השכר לצדיקים שאין לה קץ ותכלית ורעה לרשעים רעה של כליי'. ואז מוכרחים ישראל לעשות תשובה ואז ישולם להם שכרם בהכרח ואינו דבר ספק. וז"ש והי' עקב תשמעון וכו' ירצה אל תאמרו אימתי יהי' האות הזה כי הרי אנו רואים עולם כמנהגו נוהג ואדם אין צדיק בארץ אשר יטשם טוב ולא יחטא. וא"כ אימתי יהי' קיבול שכר הצדיקים. לז"א דע לך כי מה שעתיד להיות בלי ספק הוא כי בסוף שיתא אלפי שני באחרית הימים שהוא כדמיון העקב אל גוף האדם וכמ"ש בעקבא דמשיחא. אז הוא סוף וקץ ועקב אל שמירת המצות ושמרתם ועשיתם ולזמן ההוא ושמר ה' אלקיך שמור וצפון את הברית וכו'. ואע"פ שברית ראשון ושני השפעת עליכם עובות. אין הם עיקר השכר כי הרי הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך עדיין לא נתקיימו

12

כהוגן כי להם נאמר ופרצת ימה וקדמה וכו' ונברכו בך וכו' לזרעך נתתי מנהר מצרים וכו' נחלת עשר עממין ולא גמר להנחילם אפי' השבעה עממים בשלימותם. ואף גם אלו חזרו לגלות מהם אבל אז בימות המשיח הן יקויימו כולן באותו האופן ממש אשר נשבע לאבותיך. ואהבך וכו' מתחלה נתן להם בכח השבועה הנז' לא בזכות עצמם כמ"ש לא בצדקתך וכו' כי וכו' למען הקים את הדבר וכו' אבל אם זולת היותכם באים מכח השבועה גם זכותכם יעמוד כי ואהבך לך עצמך מצד פעולותיך ומפני כן והרבך וכו'. ובירך בג' אופני' אשר המה כוללי' כל מיני ברכה כמו שבארנו לעיל והם חיי האד' עצמו והרבך וברך פרי בטנך הם הבנים ופרי אדמתך הצומח שגר אלפיך הה הבע"ח ברוך וכו' בתחלה הי' גם כן כמה עמים ג"כ בממשלות ואז ברוך תהי' יותר מכולן. גם אז לא יהי' בך עקר וכו' כמ"ש לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה הנאמר על ימות המשיח. והסיר וכו' עתה שיש מיתה בעולם הוצרכו החולאים אבל אז

13

ובלע המות לנצח והסיר ממך וכל חולי לא די חולי הממית אלא אף חולי שאינו ממית כי סיבת החולי שאלו יעקב אבינו עליו השלום כמשז"ל על הנה אביך חולה כדי שהאדם יצווה את בניו ביום פטירתו. ואכלת וכו' כמו שכתוב וירד מים עד ים וכו' מש"כ בתחלה ועד עתה היית חושש פן תפול בידם כמ"ש והי' כאשר תריד וכו' ולכן בעת נפילתם בידיך היית חומל עליהם. אבל אז לא תחוס עינך עליהם כי עוד לא יחרב בית המקדש לעולה והטעם כי בראשונה עבדת אלהיהם ולכן נחרב אבל אז מובטח אתה שלא תעבוד עוד אלהיהם כי כבר נסית וראית כי מוקש הוא לך ולסיבה זו נחרב הבית: כל המצוה וכו' היום ההוא הי' בר"ח אדר כנודע ותיכף נכנסו לארץ ומן הנמנע שיעשו כל המצות אז כדי שעי"כ יבואו וירשו את הארץ ולהזהר מזה לא אמר תטשון אלא תשמרון לעשות והענין במשז"ל שאמרה תורה לפני הקב"ה אחר שיכנסו 'שראל לארץ זה רץ לכרמו וכו' תורה מה תהא עליה. ולכן הזהירם משה מעתה יהי' כל דקדוקי מצות שגורים ושמורים בפיהם כדי

14

שבהכנסם לארץ יעשו אותם משא"כ אם אח"כ יצטרך לטרוח ללומדם מחדש. וז"ש תשמרון לעשות גם לרמוז לזה לא אמר כל המצות אלא כל המצוה ירצה דקדוק כל מצוה ומצוה בפני עצמה בשלימותה אשר רבו כחול הים ויש בהם טורח לגורסם תשמרון מעתה כדי לעשותם אח"כ כנ"ל. גם ירמוז כי בפסוקי' הקודמי' אמר כי תאמר בלבבך רבים וכו' וכן יעשה וכו' ונתנם וכו' והנה עדיין במדבר כמעט רוב המצות לא יכלו לקיים שם כנודע ואיך תיכף אחר כניסת' יזכו לשהש"י יעקור רבבות ואלפים בעבורם כי גם אז אינן יכולין לעסוק במצות לז"א סמוך אל הנ"ל כל המצוה וכו' ירצה כיון שמהיום הזה אשר אנכי מצוך תתחילו לשמור הדבר בלבבכם לגמור בדעתיכ' לעשות' אחר כניסתכם לארץ לזה יספק לכל השכר הגדול אשר אתם מקווים ובאתם וירשתם וכו', ויען השכר נכלל בכל ג' בחינות שרשי כל הטובות הלא הם חיי בני ומזוני לזה כנגדם אמר למען תחיון הרי חיים ורביתם בפריה ורביה בריבוי בנים ובאתם

15

וירשתם בעושר מופלג כאדם הירוש שלא בטורח ארץ ומלואה וא"ת כי זה יוצא מן השכל מדין המשפט כי ע"י מחשבה טובה בלבד יספיק להכרי' גוים לאין קץ. לז"א אשר נשבע וכו' ירצה כי כבר אני מחויב מכח השבועה לכן בעזר קטן של מחשבתכם הטובה יספיק: וזכרת וכו' א"ת חיך יתכן שבמחשבה קלה אזכה לכל הטובות כנ"ל ובפרט לרשת גויים עצומים והרי זה ארבעים שנה אנו נדים ונעים במדבר עם היות שקבלנו התורה וכל עסקינו בה. ובשביל חטאת פרטיות נתייסרנו לאין קץ ולא זכינו לכנוס ומה גם עתה אחר שנכנס ונרוץ איש לשדהו וכו' לז"א וזכרת וכו' ירצה היסורין אשר הגיעו לך מאת ה' הי' לך יען ראה השי"ת כי מעולם לא הורגלתם בתורתו כי אם בחומר ולבני' וכמשפט המצרים ואלו תיכף הי' מכניסכם לארץ הייתם רצים איש לנחלתו לשדהו ולכרמו ותורה ומצות מה תהא עליהם. וכמ"ש וישמן ישורין ויבעט. ולכן רצה לעכב אתכם במדבר ארבעים שנה. כמ"ש בן ארבעים לבינה.

16

וכמשז"ל אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה. וז"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת וכו' ולא די היות לכם זמן רב לעסוק בתורה אלא שאפי' לשום צורך פרטי כלל מצרכי העוה"ז לא הוצרכתם וכמ"ש ויאכילך את המן היורד מלמעלה מוכן ומזומן כי לכך נקרא שמו מן גם שמלתך לא בלתה וכו' זכמשז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, עוד אחרת כי העושר יהולל חכם אך ע"י העוני לב האדם פנוי לעסוק בתורה משא"כ אם תיכף יכנסו לארץ ויתעשרו בשדות וכרמים ועושר מופלג וז"ש למטן ענותך וכו', עוד אחרת לנסותך וכו' כי אין האוהב ניכר בזמן מועט עד אשר יאריך ימים עם חבירו וברוב הזמן בהכרח יבא הדבר לידי היכר וז"ש לנסותך לדעת וכו' ואפשר שיאמר לדעת אשר בלבבך עתה במדבר כי עתה ביודעו אשר בלבבך בהיותך במדבר משם יוכל לדעת גם אם תשמור מצותיו אחר שתכנס לארץ אם לא כי עתה במדבר אין שמירת מצות. ויענך וכו' כבר נתבאר כי ענין לימוד התורה והמצות אי אפשר להתקיים

17

אלא ע"י אחד משני דברי' אלו או שהאדם יהי' עני כדי שלא יטרדהו מחשבת אסיפת הממון או שהאדם יהי' לו מזונותיו מזומנים 'לגמרי והשי"ת עשה עמכם שתיים האלו הא' ויטנך הב' ויאכילך את המן וכו' וצריך להבין מה שבח הוא לספר איך ענהו והרעיבו כי יסורים קשים הוא ולא שבחיה. גם אומרו כי לא על הלחם וכו' והרי המן איננו מוצא פי ה' כדי שממנו יביא ראי' איך לא על הלחם וכו' והענין כי האיש הבריא אם ימנעו ממנו ימים רבים לחם לאכול ויאכל מאכלות אחרים יוכל להתקיים האמנם האיש החולה וקם מחליו אם לא יאכל נחם לא יספיק לו קיומו במאכלים אחרים. אמנם עתה עם כי עינך והרעיבך כגדר החולה הנ"ל הנה אח"כ האכילך את המן ולא לחם. ועכ"ז נתפרנסת וחיית בו א"כ מזה יובן כי לא על הלחם וכו'. ונמצא כי סיפור ויענך וירעיבך אינו סיפור לענין עצמו רק לספר השבח הבא אחרי' הלא הוא ויאכילך את המן וכו': או ירצה בא להודיע אהבתו ית' אתכם כרופא המנהיג את החולה ברוב אהבה וחיבה ומבקש שלא

18

יחזור לפול לחליו אשר דרכו הוא כי כיון שהורגל החולה בימי חליו שלא יאכל מזהירו ומונעו מלאכול כל שבעו אלא מעט מעע עד יתחזק ויבריא וכן עשה השי"ת עמכם כי תחלה ויענך וירעיבך וכו' בימי חלייך ואח"כ כדי שלא יזיקך האכילה. האכילך את המן מזון קל ורוחני ולא האכיל אתכם מאכלים גסים: למען וכו'. הנה להבין זה צריך להעיר מ"ש למען הודיעך כי מה צורך בזה כי דברים פשוטים הם כי רוב הערביים שוכני מדברות לא ידעו טעם הלחם מה הוא גם ארצות המערב הרחוקים אין מאכלם רק תמרים בלבד. ונוסף על זה כי להודיענו הודעה זו הי' לו להאכינם