Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ הדעת טוב

קטע 84

קטע 84 מתוך 113

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

וישמע וכו' אחר אשר המרב רב ראו גם בני ישראל בוכים עמהם על הבשר לא יכלו נשוא וחזרו לבכות גם על התאווה הראשונה של העריות עד ששמע משה בפירוש וז"ש וישמע משה את העם לבדו הוא האספסוף כי גם בכיתו היתה למשפחותיו על עריות משפחותיו ולכן עתה ויחר אף ה' מאד ויחר על הבשר ומאד על העריות, או ירצה כי השי"ת היודע הלבבות ויחר אפו מתחילה אבל עתה שגילו כוונתם הגדיל חרון אפו מאד יותר מבתחלה בראותו חציפותם אך משה שעתה נתחדש אליו כוונתם יען כי ראהו בעיניו היה רע אחד בלבד והוא זה של עתה ולא בתחילה וז"ש ובעיני משה רע, ולסייע לרז"ל האומרים למשפחותיו על עסקי משפחות הוא כי הרגישו דאם כפשוטו הל"ל וישמע משה את העם איש בוכה פתח אהלו למשפחותיו או וישמע את העם למשפחותיו איש בוכה פתח אהלו אך ירמוז וישמע העם שהי' בוכה על עסקי משפחותיו כי הרי עד עתה לא הותרו כי אם איש פתח אהלו זו אשתו בלבד, ויאמר וכו' משה בראותו כי

2

בענין העריות לא חטאו ישראל רק בענין הבשר לבדו הוא שנשתתפו עם הערב רב לכן לא נתעסק רק בענין הבשר לבד כי הוא נוגע לישראל עצמן ולפכך כיוון שבשאלת הבשר אין להאשים אותם כי כראוי הם שואלים לכן מצא מקום להתרעם וזה כי בשלמא הערב רב הוא הוציאם ובדין הוא לסבול משאם כמ"ש ז"ל על כי שחת עמך אבל ישראל שהם עמך ונחלתך למה תמתין עד יצעקו אלי וישימו משאם עלי ורואה עתידות אתה ורואה ויודע משאלותם ותוכל ליתן להם בשר טרם ישאלו. ותחילה אני מתרעם למה הרעות לעבדך כי עם שמה שהוצאתי ערב רב הי' להיות עבדיך והייתי חושב לשרתיך בגייר אותם והראיתי בעצמך כאלו חטאתי והרעותי בהוציאם אותם כי הרי אמרת לך רד כי שחת עמך אשר הוצאת שלא כרצוני וזו קושיא קלה ועוד יש גדולה מזו כי אדרבה שכר גדול הי' לך ליתן לי על שהוצאתים וגיירתים ולהיות מוצא חן בעיניך ולא די זה אלא שעשיתנו רע וז"ש למה הרעות ולמה לא מצאתי, או

3

ירצה כפשטו למה הרעות לי לשום משא כל העם לרבות גם ישראל ובשלמא העם ניחא שתשים משאם עלי שאצטרך אני להתפלל עליהם אבל משא ישראל למה וכי האנכי הריתי כענין האם אם אנכי ילדתיהו כענין האב לשתאמר אלי שאהו וכו' והרי הערב רב לבדו אנכי ילידתיהו כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואנכי ילדתים וילדי הם אבל ישראל הנרמז בריבוי כל העם הזה אתה אביהם ואמנם כמ"ש בנים אתם לה' אלהיכם ולמה תאמר אלי שאהו לישראל בתקיך ולכן לא אמר שאם שהי' כולל גם לערב רב והנה ישראל מחויב אתה לישאם כי כבר נשבעת לאבותיו וז"ש אשר נשבעת לאבותינו, לא וכו' אינו ח"ו קץ בעבודתך כי אם למיעוט יכולתי כי מאין לי לתת לכל העם ערב רב וגם ישראל כי הרי כולם יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר כאלו ח"ו אנכי בעל היכולת ולכן הי' ראוי שנחלק המשא בינינו אתה לישראל ואני לערב רב אבל אנכי לבדי לא אוכל לשאת את כל העה הם ישראל וערב רב, וא"ת והרי כל משאך אינה רק

4

טורח תפלתך כי סוף סוף אלי תתפלל ואני הוא הנותן לכולם לז"א גם כי כך הוא כי הנתינה כולה ממך הוא איני צועק אלא על הטורח כי כבד הוא הטורח הזה בעצמו לסבול צעקת ישראל וערב רב ותרעומותיהם וסוף סוף בשר ודם רימה ותולעה אני ואין בי יכולת לסבול בפרט אם תכעס עליהם ותענישני על ידם כמו שנענש ישעי' הנביא על אומרו ובתוך עם טמא שפתיים אנכי וכו' כנודע וכפי זה אומרו כי כבד ממנו ירצה כי הלא ישראל נכבדים הם ממני ואולי אתכעס ואענש עליהם וכמשז"ל על שלמה כשאמר כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה ואם ככה אתה עושה לי כלומר שתניח משא ישראל עלי באולי אענש על ידם כנ"ל ויותר טוב שתהרגני נא עתה כי לא אראה ברעתי כי לא אחטא לשאצטרך הריגה ואמות זכאי ולא חייב, או ירצה ויאמר וכו, כלומר ראיתי כי משא המן נתתו עלי ותיכף בהזכירי הדבר נענתי ואמרת הנני מזומן להמטיר לחם כו' ולמה לא מצאתי חן ומצאתי החן הוא לשתשים כל משא העם הזה כל

5

הדברים עלי ותענני תיכף כי הרי על הבשר ישראל צועקים ובוכים ושערי דמעה לא ננעלו ועדיין אינך רוצה לתת להם בשר ומאין לו בשר לתת נתינה ממש והרי אין בידי רק שאלה ואתה הוא הנותן ואם ככה אתה עושה לי להחליש שאלתי וז"ש את ולא אתה כנודע הרגני וכו' ואל אראה ברעתי כי אילו הייתי טוב וצדיק בעיניך היית שם כל משא העם הזה עלי אף בענין הבשר אז השיבו השי"ת אספה לי שבעים איש וכו' כי שאלת הבשר שאינה כהוגן כו' על והמן כזרע גד וכו' צריכה זכותא דרבים דעדיף ועכ"ז שהיא שאלה שלא כהוגן סופן ללקות באכילתן. וגם אפשר כי כיון שרצונו להענישם לא רצה שיהי' הבשר על ידי משה להרע ולטובתו נתכוין שלא נתנה על ידו: סליק פ' בהעלותך:

6

ספר עץ הדעת טוב - פרשת שלח: שלח לך אנשים וכו' הנה בפ' דברים נתבאר כי ישראל התחילו לשאול המרגלים כמ"ש ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה וכו'. ומפרשה זו נראה כי הקב"ה התחיל לאמר שלח לך אנשים וכו' גם משה נראה כי שלחה מדעתו יען שאלו ישראל אותם וכמ"ש וייטב בעיני הדבר וכו' ומכאן נראה להיפך כמ"ש וישלח אותם משה על פי ה' ואין ספק כי מה שחסר פה נתפרש שם כי ישאל התחילו לשאול ואז משה נתייעץ בשכינה ויגד לו את דברי העם ואז נתן לו הקב"ה רשות ואמר לו שלח לך אנשים ואל זה אמרו רז"ל באומרם לך לדעתך וכו' אבל אם לא שאלו הם את הדבר הזה מה ענין אומרו אם תרצה שלח וכו' ומה שאמר וישלח אותם משה על פי ה' ירצה שהיו ברשותו ית' לא שהשי"ת התחיל בעצה הזאת. ומעתה נבוא אל הביאור. וידבר ה' וכו' תחלה דיבר אותו קשות על ישראל איך לא האמינו לדברו ורצו לשלוח מרגלים לדעת הטובה היא כאשר הבטיחם הוא ית' בפ' שמות ולהעלותו אל ארץ טובה ורחבה וכו' אם לא

7

ח"ו. וז"ש וידבר ה' אל משה דיבור בקושי. והנה בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו לא נתרצתי להודות לדבריהם ולאמר לך שלח וז"ש לאמר שלח לך אנשים והנה כיון שהם פשעו בי מוכרח אני להענישם כמו שהיו בסוף אבל אתה יבא לך תועלת מזה כי כבר רמזתי לך כמה פעמים עתה תראה אשר אעשה לפרעה ואי אתה רואה בל"א מלכי כנען אם יכנסו תיכף מוכרח שתמות ועתה שיתעכבו במדבר ימשכו לך חיים עוד מ' שנה וז"ש שלח לך להנאתך לתועלתך. או ירצה היפך מזה כי וידבר ה' אל משה דברים קשים מפאת עצמו של משה כי בשלמא ישראל אינם כ"כ חכמים כמוך ואינם מכירים יכולתי וגדולתי כמוך ואינו כ"כ מן התימא אם יאמרו לך נשלחה אנשים לפנינו וכו' אבל אתה נאמן ביתי ורועה שלהם הי' לך לחזור על כבודי ולאמר להם איך תעיזו פניכה להרהר אחריו ית' ושלא להאמין בדברי אלא אדרבה אמרת וייטב בעיני הדבר א"כ לא עליהם תלונת אלא עליך וע"כ אני אומר לך לשון הזה שלח לך אנשים ירצה לך

8

בעבורך שגם אתה חטאת כנגדי ולא עליהם אני חושש וז"ש לאמר שלח לך אנשים ואלו לא הוטב הדבר בעיניך לא הייתי אומר לך כלומר בך תלוי הפגם הזה אלא הייתי אומר שלח אנשים. או ירצה כי הנה בגזירת בין הבתרים נאמר ודור רביעי ישובו הנה קהת מיורדי מצרים הי' ועמרם ומשה ג' דורות א"כ איך יכנסו עתה לארץ וכמו כן במספר השנים של הגלות ועינו אותם ד' מאות שנה ואח"כ לא ישבו אלא כמנין רד"ו ואמנם רז"ל אמרו מדלג על ההרים על הקצים, וז"ש וידבר וכו' קודם שיאמר לו שלח אנשים וכו' דיבר עמו באורך את כל הנ"ל כי עדיין לא הגיע זמנם ליכנס לארץ אלא שרצה לדלג את הקץ וכל הדיבור הנ"ל היה לאמר לו שלח לך אנשים וז"ש וידבר וכו' לאמר שלח וכו' ובאומרו לך ביאר טעם הדילוג הנ"ל ואמר כי הוא לך לתועלתך כי הנה משה דור שלישי הוא ועדיין לא הי' ראוי ליכנס אמנם להטיב אוחך שתכנס אליה אדלג את הקץ ולכן שלח אנשים וכו': או ירצה שלח לך וכו' רצה לתרץ תמיהה גדולה הלא היא איך אתה אומר שלח לך אנשים

9

ויתורו וכו' וכמו שביאר משה מה ענינה והוא הטובה היא אם רעה החזק הוא הרפה ומה הערים וכו' וכי מי שראה קריעת ים סוף ומתן תורה מפיו ית' פב"פ והמן מן השמים ומים מן הסלע וכאלה רבות נסיה ונפלאות יצטרך אל שליחות מרגליה לתור את הארץ לדעת את הדרך אשר נעלה בה וכו' ולא נסמוך על דברך' לז"א מה שאני אומר שלח אנשים חומריים ולא הנחתיך לסמוך על הבטחתי הסיבה היא לך בעבורך כלומר כי הנה מעת יציאת מצרים גזרתי עתה תראה אשר אעשה לפרעה ולא בל"א מלכים אם כן אם כניסת הארץ היתה שאתה היית עמהם והיתה נעשית על ידך כשאר הניסים וודאי שבני ישראל יסמכו על הבטחתי אותם על ידך כי ידעו כי נאמן אתה בכל ביתי ולא נפל דבר אחד מכל דברי הטוב אשר דברתי על ידך אמנם הארץ הזאת אני לבדי נותן אותה להם שלא באמצעותך וז"ש אשר אני נותן לבני ישראל וכיון שכן יתייראו ישראל כי הרועה הנאמן הראוי אל כל הנסים שיעשו על ידו נפקד מהם לכן

10

צריך לקרב הדבר אל הטבע מעט ושלח אנשים ויתורו וכו' וז"ש לך ירצה בסבתך שלא תמצא אז עמהם בביאת הארץ. והנה הראי' שזה הוא מ"ש אח"כ וישלח יהושע בן נון מן השיטים שנים אנשים מרגלים כו' כיון שנפטר משה פני חמה ונשאר יהושע פני לבנה היו בני' ישראל מעט חלושים באמונתם בו וכמה שאמרו לו כאשר שמענו אל משה נשמע אליך רק יהיה ה' אתך כאשר הי' עם משה ולכן שלח מרגלים לחזק את לב בני ישראל. או ירצה שלח וכו' על דרך הנ"ל ג"כ מה צורך בשליחות הזה אבל ענינו הוא לך כלומר בעבורך כי הנה הארץ הזאת אשר אני נותן לבני ישראל ולא לך כי כבר נשבעתי שלא תכנס לארץ ואמנם על הפחות רצוני לעשות לך קורת רוח בזה והוא שתשלח המרגלים האלו לך בעבורך שילכו ויתורו את הארץ ויבואו ויגידו לך את שבחיה כי יודע אני שתשמח ותגל כראותך משבח הארץ אשר אני נותן לבני ישראל אשר הוצאתם מארץ מצרים בזכותך ועל ידך וכמו שמצינו אח"כ בעת פטירתו כראותו

11

שלא יוכל ליכנס לארץ שאל הראיה כמשז"ל על אעברה נא ואראה וכו' והשיבו כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא וכתיב ויראהו ה' את כל הארץ ובזה נחה דעתו קצת וז"ש שלח לך כו': ויתורו וכו' עוד טעם אחר ואמר מה צורך לרגל את הארץ ואמר ויתורו וכו' ירצה אלו הי' נתינת הארץ הזאת כענין דור הפלגה שכתוב שם בהנחל עליון גוים וכו' שנתן לשבעים אומות שבעים ארצות ומשבעים כתבים ושבעים לשונות ואז היו שבעיה אחים בני נח משותפין בנחלת כל העולם הי' מוכרח לתת להם חלקים שוים כי אחים ושותפים הם ואמנם אומת ישראל לא נכנסו בכלל חלוקה זו כי עדיין לא נולדו זכנען כבר הי' שם ולקח הארץ הזאת לחלקו וכבש אותה כנודע א"כ גם אם תהיה הארץ פחותה בתכלית תהי' חשובה בעיניהם במאוד מאוד וז"ש ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל ועל זה אפשר יעלה בדעתם כי איננה ארץ טובה ורחבה משובחת מכל הארצות לכן אני רוצה שיתורו אותה ויראו בעיניהם השבח הגדול אשר לה

12

ויכנסו אליה בשמחה יתירה ובטוב לבב. גם אפשר על משז"ל על כח מעשיו הגיד לעמו במעשה בראשית שיכירו כי לו הארץ ומלואה ובידו לתת להם נחלת גוים כי אע"פ שכבר ירשוהו הכנעני וז"ש ארץ כנען הנה בידי לתת אותה להם וז"ש אשר אני נותן ואלו הם מעצמם היו כובשים אותה היתה גזל בידם, או ירצה במה שנודע כי הארץ הזאת נפלה בירושה בחלקו של שה הנקרא מלכי צדק מלך שלם וכפי זה לא הייתי יכול אני לחזור לקחתה מידו אחר שנתתיה לו וליחנה לבני ישראל אבל עתה שהכנעני כבש אותה מידו וכבר נתייאשה בידו ג' דורות כנ"ל הוסרה מחזקת מלכי שלם אומנם כנען שגזלה יכול אני לקחתה מידו ולתת אותה להם וז"ש ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל: או ירצה רמז בזה סוד נעלם מאוד בס' הזהר למה בת שבע לקחה אוריה החתי טרם שלקחה דוד ולמה א"י ניתנה תחילה לכנען ואח"כ לבני ישראל והנה הם קצוות כי כנען ארור ועבד עבדים וישראל בני חורין וברוכים כמ"ש לאברהם ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעיך

13

וכיוצא בזה וז"ש ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל והענין ברמז כי ארץ ישראל משם לוקח עפרה של אדם וחוה כמשז"ל אדם ממקום כפרתו נברא לפי שאדם הוא תולדת הקב"ה ברוך הוא מקור כל הברכות וא"י מבורכת כי תמיד עיני ה' אלהיך בה וכו' וכשחטא אדם בעץ הדעת טוב ברוך ורע ארור לכן נתקלל אדם ונתקללה ארץ ישראל בעבורו כמ"ש ארורה האדמה בעבורך וכתיב עפר מן האדמה וכו' וכשנולד אביהם שהוא גלגול אדם יצא נתבשר כי גם א"י תצא מכלל ארור ותתברך במה שתכנס ביד זרעו המבורך ולכן בימיו הראה לו הקב"ה כי בהיותו בגלגול אדם נתקללה בעבורו ולכן אז והכנעני בארץ הי' הולך וכובשה כי בו כתיב ארור כנען עד עבור ד' דורות שהם מספר ד' גלגולים המוכרחים אל התיקון בסוד פעמים שלש עם גבר הרי ד', ולכן ודור רביעי יבואו הנה ומן הארור הזה כנען תצא עתה מידו ותכנס ביד בני ישראל הנקרא ברוך כדי שתתברך גם היא ותצא מקללתה הראשונה ולכן ויתורו וכו' לשון

14

נים ולא נים תיר ולא תיר תעירו ותעוררו את ארץ כנען משינתה שהיתה שקועה עד עתה ביד כנען הארור ולכן תלכו עתה לעוררה כי בא עתה עת דודים לתת אותה לבני ישראל ותתברך בידם וזה אחד מן הטעמים מה צורך עתה לתור אותה כמו שהקשינו למעלה והוא ע"ד שיהי' לעתיד מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו' אומר לציון מלך אלהיך פצחו רננו חורבות ירושלים וכו' ואל תהיה מן הכסילים החושבים כי ארץ דומם ופסוק מסוף הארץ זמירות שמענו יוכיח וכאלה רבות. ואמנם אם אנשים מועטים ילכו שמה לא יהי' היכר בזה אבל ילכו י"ב אנשים איש אחד לכל מטה ולא די זה אלא שגם אלו הי"ב יהיו הנשיאיה שבהם וז"ש איש אחד איש אחד וכו' כל נשיא בהם ועי"כ יהי' חשוב כאלו כל י"ב שבטי ישראל מנער ועד זקן כולם כא' נכנסו בה ותשמח ותגל כענין רני עקרה לא ילדה וכו', או ירצה באומרו איש אחד וכו' במה שנעיר כי תחלה אמר שלח ואח"כ תשלחו גם אומרו כל נשיא בהם וה"לל כל נשיאים

15

בהם כי י"ב היו גם כאן קראה נשיאים ובפ' בהעלותך הוזכרו נשיאים אחרים ולא אלו, והענין כי כיוון שכוונתי היא להפיס דעת בני ישראל שילכו בשמחה אל הארץ לכן אתה תהי' העיקר שלח לך אמנם גם הם צריכין להמצא בשליחות הזה וז"ש תשלחו לסיבה הנ"ל והגיד כי לא כל העדה צריכין לעמוד בשליחותם אלא כל נשיא בהם ולא השלוחים וזהו גם כן שרמז באומרו איש א' וכו' כלומר לא יהי' השלוחין הנשיאים בעצמן אלא איש וכו' האמנם יהיו המיוחדין שבהם אחר מדרגת הנשיאים שהוזכרו בפ' בהעלותך וז"ש איש אחד איש אחד ר"ל המיוחד שבהם אמנם לא יהיו הנשיאים עצמן כי הנשיאים הם המשלחים כנ"ל באומרו תשלחו כל נשיא בהם ובזה יובן מה שלא אמר איש איש למטה אבותיו וכו' וז"ש ג"כ וישלח אותם משה כולן אנשים ר"ל לא נשיאים אלא אנשים האמנם ראשי בית ישראל המה המיוחדים שבהם אחר מדרגת הנשיאים ולזה לא אמר נשיאי בני ישראל המה וזה ג"כ דייק באומרו ואלה שמותם

16

וכו' כלומר אלו השלוחים היו הנשיאים עצמם לא הייתי צריך לבארם כי כבר הוזכרו בשמותם בפ' בהעלותך אבל אלה שהם אנשים הנקראים ראשי בני ישראל אלא שהנשיאים הה מדרגה גדולה עליהם הנה אלה שמותם למטה ראובן שמעון בן זכיר וכו' ולא אליצור בן שדיאור וחבריו כי אלו מחו בעדת קרח כמשז"ל ובתחלת הפרשה ביארנו מ"ש על פי ה' מה ענינינו: או ירצה שלח לך אנשים וכו' הנה בפ' דברים כתיב ותקרבון אלי כולכם וכו' וייטב בעיני הדבר והענין כי כאשר קרבתם אלי אמרתם לי בלשון הזה נשלחה אנשים לפנינו וכו' כלומר אין אמונתינו תלויה ח"ו ומסופקת אשר לכן אנו שואלין נשלחה אנשים כי הרי לפנינו הוא כלומר גם אנחנו מזומנים ללכת אלא שהם יקדימו לפנינו וכפי זה אין כוונתינו רק להראות לנו הדרך אשר נעלה בה וכו' כי עלייה עצמה אין אנו מסתפקים אם נעלה או לאו כי הם הולכים לפנינו ואנחנו אחריהם, וכשומעי כן כי לא הסתפקתם הטובה היא אם רעה או אם

17

נוכל לרשתה אם לאו וייטב בעיני הדבר כיוון שכוונתכה טובה עם השי"ת אין לכה אשם אם תרצו לדעת את הדרך היותר ישר בלי מכשולות תלכו בה גם את הערים אשר נצטרך להתחיל להלחם בהם תיכף בביאתכם וז"ש אשר נבא אליהן ולא אמר אשר נלחם בם כי עם כולן רצונינו להלחם אלא נרצה לדעת ביאה הראשונ' היכן תהי' והנה זה כענין יהושע בן נון שלא שלח המרגלים רק לחפור את יריחו אם נקדימו להלחם בה או באיזה דרך ישר ילכו אליה וזהו טעם שלא נתרעם הקב"ה בשליחות ההוא, ואמנם השי"ת מגיד מראשית אחרית לא ייטב בעיניו הדבר שהוא הדיבור אשר בפיהם כמו שאמרתי אני וייטב בעיני הדבר לשון דיבור כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות וז"ש בעני משא"כ בעיניו ית' לפי שצפה מחשבותיהם של המרגלים כי רעה היא ופיהם ולבבם אינם שווין וכמו שהיה בסוף ויניאו את לב בני ישראל וכו' ואמנם בני ישראל עצמן מחשבתם טובה אז והקב"ה דן את האדם באשר הוא שם ולא מנעם אבל נתן לו

18

רשות שישלח' אלא שבהמשך דבריו רמז לו כי לא הי' הדבר אבל שכיבת המרגלים רעה מעכשיו כמשז"ל על כרצונו ית' על היותו צופה העתיד כי אחריתם רעה וז"ש שלח לך כלומר אני נותן לך רשות שתשלחם אבל דע כי אין אני השולח אותם אלא אתה שלח לך לדעתך כמשרז"ל אבל אני איני מצווה לך בכך וגם אין אני מונע אותך לשלחם יען כי דבריהם ומחשבתם באשר