ספר חסד לאברהם
קטע 39
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
לנקום נקמת עמו ישראל, הה"ד ידין בגוים, יהיה הדין הנעשה בגוים, מלא גויות, ע"י הגבורה שהיא מלאה לבוש גויות אלו ודינים שעשו האומות בהם, וכשהוא בא ומביא נחמות ואור זיו השכינה המתמלאת ומתחדשת, מביא לצדיקים האבלים אור נחמה ולהרוגים העצבים מפצעיהם, ומעלה צורתם ומביא אור לבוש להלבישם נוסף על הנחמה הנזכרת, וכל אחד ואחד מהם מתלבש באור הלבוש ההוא, ושם בהיכל מתעדנים כל זמן החודש בעוד שעולה ויורד עליהם ומחדש להם האור ומלבישם חידוש לבושם כנזכר שהם מתעדנים בעוד שהוא מסתתר באותו האור הנשאר להם. והנה סוד הגבורה מסורה לדוד ולשאר הנשיאים, ולכך נמצאים באלו ההיכלות, שאילו היתה מלכות בית דוד בשלוה ובשלימותה כל צערם של אלו היתה מתתקנת והמלכות והגבורה שלהם היא, אלא שאינה נתקנה מטעם חסרון הלבנה: ראשי ראשים אל ההיכל הזה הם עשרה הרוגי מלכות, שיש להם כמה תוספת מעלה שהיו קדושים ולא נתחייבו מצדם המיתה ומתו על קדושת השם, לזה הם פנימיים בהיכל פנימה מאד, ואלו
עומדים נהנים מסוד המלכות המאירה מאור הת"ת המאיר אור חכמה ובינה בסוד כך עלה במחשבה, נהנים מזיו המחשבה המאירה על ידי הבינה שעל סוד הזה נאמר עליהם חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם, דהיינו עין לא ראתה אלהים זולתך, מעלת אור שאין מי שישיגהו אלא הבינה דהיינו סוד החכמה, דהיינו החיים העליונים ומאור זה מאיר עליהם. וזמש"ל: מעין ה - נהר מח נהר מח - בהיכל החמישי: ההיכל הזה הוא היכל אהבה והיכל החסד, שסודה ימינו פשוטה לקבל שבים, לכך ההיכל הזה מקום שבעלי תשובה עומדים, אמנם אותם שהם בעלי תשובה שלימה, ירצה שקבלו סיגוף ויסורים כנגד העון, דהיינו תשובת המשקל, ושבו מחטאם דהיינו תשובת הבאה שאפילו שבא חטא לידם פרשו ונתחרטו מחטאם דהיינו שגדרו לעצמן גדירות שלא לשוב לכסלה, וזהו נקראת תשובת הגדר, ויצאה נשמתם בטהרה דהיינו אותם שמיתה ממרקת שצריכין וידוי בעת מיתה כדי שמתוך תשובה תצא נשמתם, ושאר כמה מיני בעלי תשובה כולם בהיכל הזה, וכל אותם שקבלו
מיתה בידם שלא לעבור על התורה, כגון אותם שמפילים עצמם בבורות או באש כדי שלא יאנסו אותם על התורה, שכל אלו מורים אהבתו של הקדוש ברוך הוא, שאינם מצפים שיהרגום האויבים מפני פחדם שלא לבטל את התורה יראים אהבת י"י. וכן בעלי תשובה מחמת אהבת י"י דהיינו תשובה שלימה. לפיכך כל אלו בכלל אוהבי י"י מצד החסד: ובשער ההיכל הזה ממונה מנשה מלך יהודה, ששב אל י"י וחתר לו מחתרת מתחת כסא הכבוד, וקבל תשובתו מפני שהיתה שלימה מאהבה, ויש פנימה להיכל זה מדריגה עליונה, והם אותם שנתמררו על עוונם ומתוך מרירותם יצאה נשמתם, כגון ר' אליעזר בן דורדיא וכיוצא בהם, והנה נודע שמדת התשובה היא הבינה, ולכך מצד הבינה המאירה בחסד אור עליון בא לתוך ההיכל הזה, ומאיר להם ג' פעמים ביום נוסף על העדן העליון אשר להם תמיד. ולהיות מיני התשובה רבים מאד ומציאות חרטת הלב עד כמה, לכך רבו בהיכל הזה חופות הבעלי תשובה, וכל אחד נכוה מחופתו של חבירו, ולא אלו בלבד אלא כל בעלי ההיכלות הם חופות חופות
ואין אחד נכנס תוך חופתו של חבירו, אלא כל מדריגה ומדריגה לעצמה. ומה שנאמר שהצדיקים עושים מחול יחד נראה שהם מתקבצים יחד, זה ענין לעצמו יתבאר במקום אחר בס"ד: והנה ההיכל הזה מתעלה על הנזכרים, וע"ז נאמר מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, ויש בזה כמה טעמים הא' שממש משבר מתלעות החיצונים בשובו ומכניעם, מה שלא עשה הצדיק שלא נכנס אליהם לשבר כחם. הב' שהרי התשובה מצוה המאירה כל העבירות שבתורה, ומשם כל זדונות החשוכים העושים פגם האיר עליהם אור התשובה ונעשו זכיות, ירצה אורות זכים מאירים, נמצאו אלו העבירות כולם מצות תשובה מתקנם, שהרי התשובה עם כל א' וא' מהם, ובהיותו מתמרמר ושב מכל א' וא' הרי זכה כולם, ואלו הם מצות שאין לצדיקים גמורים כמותם, ודאי שמצות התשובה היא מצוה מטהרת הטמאים ומלבנת השחורים ומהפך הטמא לטהור. וזמש"ל: מעין ה - נהר מט נהר מט - בהיכל השישי:
ההיכל הזה הוא היכל הרצון, והוא כנגד מדת הת"ת, וזה נקרא היכל חסידים דהיינו בסוד מוליך לימין משה, והוא היכל משובח על כל ההיכלות ואין מי שיוכל לעמוד בו, אלא אותם החסידים הקדושים שמתנהגים בעניינם לפנים משורת הדין, וכל אותם האוהבים לקונם אהבה רבה, וענין האהבה הזאת הוא אהבה שאין דבר שיעמוד אליהם לנגד העבודה, ומפני שענף העבודה הזאת היא קריאת שמע בסוד הייחוד, שסוף הייחוד ואהבת , מטעם זה כל אותם המייחדים בכל יום זוכים לעמוד בפתח ההיכל הזה, ובעת עלות הנשמות להתקשר במעלה בג"ע עליון אלו מזומנים לעלות קודם לכל: ויש ארבעה ראשים בהיכל זה, בפתח היכל הימין אברהם, ובפתח השמאל יצחק, שהם הראו אהבה רבה אל הבורא, ואל המזרח עומד יעקב שלם בחיר האבות, כולם נדבקו באהבה עזה בקונם, ויעקב י"ב שבטים סביב לו שהוא מתעטר אליהם בבחינת י"ב פנים לחיות, ובפתח המערבי הם אותם המיחדים כדפי'. ועל ראשי ג' אבות שכינה, שהרי הם סוד המרכבה כנודע. אמנם אדם
לא נזכר כאן, ולפי הנראה אליו ראוי פתח המערב, שהוא במערה עמהם, וכן נראה בזוהר שאדם בחברת האבות בגן עדן, כיון שהם יחד במערה והוא עמהם במדור הנפשות כדאיתא בפ' תרומה. וא"ת והרי הענין בג"ע זה הוא לעלות לג"ע עליון עד י"ב חודש וכיוצא, והיאך אלו הצדיקים ממונים כאן ולא עלו עד עתה, וי"ל שהאבות והצדיקים הקבועים אינם בנשמה אלא ברוח, ונשמתם בגן עדן עליון, וכן הוא סוד לכל העולים שיפשוט הנשמה הלבוש בגן עדן זה וילבישנו הרוח, וכדפי' לעיל: וכמו שהנפשות מעוררות לאבות במערת המכפלה, כך הרוחות מעוררות לאבות כשיש צער בעולם, והאבות מעוררות השכינה, והשכינה היא עולה מבחינה זו אל היצירה והבריאה ומשם אל האצילות, ומרחמת על כל העולם, ומגינה על ישראל בשפע הספירות העליונות שהיא מקבלת בהתעוררות האבות, שהיא מעוררת מדתם למעלה ע"י נשמתם בכסא מבחינה אל בחינה שכך העולם נקשר, הצדיקים נפש ברוח, ורוח בנשמה, ושכינה עשייה ביצירה, ויצירה בבריאה, ובריאה
באצילות, דהיינו גן עדן תחתון בגן עדן עליון, והיינו היכלות גן עדן בהיכלי יצירה, והיכלי יצירה בהיכלי קדשי הקדשים, והיכל קודש הקדשים בכסא הכבוד, וכבר פירשתי קשר זה במקום אחר, וזמש"ל: מעין ה - נהר נ נהר ן - בהיכל השביעי: כל היכלות אלו הנזכרים מתקשרים יחד בהיכל ז' אשר עליהם במציאות היכלי היצירה שהם נקשרים כולם בהיכל קודש קדשים, והנה ההיכל הז' בכל מקום הוא נגד ג' הראשונות והם נעלמות, וכך דפוס מציאותם נעלם בלתי מתגלה, וההיכל הזה אינו אלא כדי לעלות מתוכו הנשמות למעלה, דהיינו עליות הנשמות מגן עדן התחתון לגן עדן העליון, וסוד העלייה הוא דרך עמוד שבאמצע הגן. והעמוד הזה הוא בגן בהיכל קודש הקדשים, והנה הלבושים אינם עולים מהגן מחופתם כלל אלא ישאר הנשמה מופשטת מהלבוש ותדבק אל העמוד ותכנס בתוכו, ומתוכו תתעלה למעלה, וסוד העמוד הזה מחוצה לו הוא בסוד ענן ועשן ונוגה אש להבה, כדכתיב וברא י"י על מכון הר ציון, והטעם שהנשמה תפשוט לבושה ותשאר ערומה ואין ראוי
שתעלה כך לעיני הכל, ואין ראוי שתתלבש עד שתעלה אל סוד הכסא, ושם היא במציאות גן עדן של מעלה סוד לבוש רחוק מהמלבוש הזה, לזה כשיבא זמנה להתעלות כדכתיב וברא י"י על מכון הר ציון ועל מקראיה, היא מתקרבת אל העמוד הזה ומשתאבת בתוך העמוד, שהעמוד מבחוץ ענן ועשן כדי שלא יתראה מה שבתוכו ולא יוכר, ומתוכו נוגה אש להבה והיינו סוד כבוד חופה שלא יראו הרוחות בכבוד הנשמות בעלייתם: והעמוד הוא מתוכו עשוי ד' חופות שהם ד' גוונים, חיוור, סומק, ירוק, אוכם, לנוכח ד' פרצופים שהם אריה חיור, אדום שור, ירוק אוכם אדם נשר, וכל נשמה תדבק בסוד גוונה ופרצופה עולה ונקשרת בבחינתה, ומכאן מתחלת לקבל צורה עליונה להזדכך, והעמוד הזה הוא עומד באמצע ההיכל מעין שיש אל ההיכלות העליונים היכלי היצירה עמוד שדרך בו הם נכללים ועולים מהיכל אל היכל, כך מדרך העמוד הזה עולות הנשמות, וכל מקום שהוא עומד רמז אל היסוד דרך בו יורדות ונזרקות אל הייחוד, ודרך רמז בו עולות למעלה, וההיכל
הזה אין בו מדור כלל אלא עשוי לעליות הנשמות. אמנם קשה אם העמוד הזה אינו יורד למטה בכל ההיכלות אלא עומד בהיכל הז' דוקא, והלבושים אל הרוחות אינם עולות מהיכל אל היכל מפני שנכוין התחתונים מחופת חבריהם, אם כן היאך תעלה הנשמה מלמטה ממנוחתה בהיכל ראשון או שני או שלישי אל היכל השביעי להתעלות דרך העמוד, ולומר שתעלה פשוטה בלי עמוד ואורה אין ראוי, ובפירוש פירשו כך בפ' תרומה. אמנם נראה שכל ההיכלות יש להם קשר ודרך אל ההיכל הז' כדרך הספירות שכולם קשורות בבינה, ויש לה דרך לכנוס אליה, וכן פי' בזוהר בהיכל זה ואומר וכולהו היכלין מתתקנין ומתקשרין בחד היכלא דאיהו היכלא שביעאה הרי שיש דרך לכל היכל והיכל להתקשר בהיכל השביעי, וזמש"ל: מעין ה - נהר נא נהר נא - בביאר סוד גן עדן תחתון: דע שגן עדן תחתון נברא אלף ושס"ח שנים קודם עולם השפל שאנו בו, ושיעור זה העולם הוא א' מס' מהגן, וזה העולם עומד לצד ימינו של גן עדן לרוח דרומית מזרחית, ודומה זה
העולם לפני ג"ע כילד בן יומו לפני אמו, וקרקע העולם השפל רחוק מקרקע הגן טפח, וצפונו של עולם השפל אצל דרומו של הגן, ולצפונו של עולם השפל שם הגיהנום מדור המזיקין ומלאכי חבלה, וצורת העולם השפל כצורת אות ב' ואע"פ כן הוא קשה בין לחיים ובין למתים ללכת לגן עדן, מפני פחד המזיקים של גהנום העומדים בצפונו של עולם, לכך גזרה חכמתו יתברך לעשות מחילות עפר ממערת המכפלה בחברון עד חוץ עולם השפל סמוך לגן, כדי שיעברו נשמות הצדיקים דרך ישר שם ולא יפגעו במזיקים, ואדם וחוה שהיו יודעים סוד זה השתדלו להיות שם קבורתם, ומיום שנקברו שם אדם וחוה נסתם פי המערה מפני הבריות שלא ידעו מעלת המקום. ובאותו יום שהלך אברהם אל הבקר עם ישמעאל בנו ליטול ג' פרים ממקנה שלו, הלך אחריו רפאל בנסתר, ולאחר שנטל אברהם ב' פרים ונתן ביד הנער להוליכן, היה משתדל ליקח עוד פר שלישי, ונראה רפאל לפניו לפר חשוב ומשובח, וזהו רפא"ל פר
א"ל, רצה לומר פר חשוב, וכשבא אברהם ליטלו היה הפר נשמט ובורח מעט מעט עד שהוליכו בפתח המערה, ונפתח פתח המערה, וכל זה בשליחותו של מקום. וכשראה אדם וחוה קבורים שם והריח ריח גן עדן, מיד ידע מעלת המקום וחמד שם להיות קבורתו, ומיד נמסר הפר מאליו ביד אברהם, ובהגיע לאהלו לא מצא אלא שנים, והוצרך לברוא פר שלישי על ידי ספר יצירה, וכדי שלא יצטער בסעודת אורחין, שאם היה חזר אל המקנה היה עובר זמן המאכל, וזש"ה הבקר אשר עשה עשה ממש. ודע כי המערה כחצר לגן עדן, וזהו כי (עוב"ר) לסח"ר בגמטריא אור"ח לג"ן, לסחר בגי' חצ"ר, כי המערה כחצר לגן עדן. מסכ"י: מעין ה - נהר נב נהר נב - לבאר החילוק שנמצא בדברי רבותינו ז"ל בין יש לו חלק לעולם הבא, ובין אמרו הרי זה בן עולם הבא, או מזומן לחיי עולם הבא: והענין הוא כי הלא הצדיקים אחר פטירתם, וגם באותו שעה עצמה אשר הם נפטרים, אז עולים עד הבינה הנקרא עולם הבא, ועולים שם בסוד מיין נוקבין לעורר היחוד העליון של חכמה
ובינה, וזו מעלה גדולה. ואמנם יש צדיקים אשר אינם כדאים לעורר היחוד הם לבדם, רק הם צריכים להצטרף עם שאר הנשמות, ובאמצעותם יעוררו גם הם הייחוד, וזה נקרא פלוני יש להם חלק עולם הבא, ר"ל שיש חלק לו לעולם הבא עם שאר הנשמות בהצטרפות יחד, ולזה אמרו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כי כל ישראל הם כדאים לזה, זולת אותם המפורשים במשנה שאין להם חלק לעולם הבא, אמנם ישארו למטה בסוד מ"נ לשכינה. אמנם יש יותר גדולים מאלו הנזכרים והם נקראים בני עולם הבא, שהם כמו הת"ת שהוא בן לבינה הנקרא עולם הבא, והוא עושה לבדו ייחוד יו"ד עם ה"א ראשונה, ולזה גם צדיק זה יש כח בו לקרא גם הוא בן עולם הבא כמו הת"ת, ואז הוא לבדו יכול לעשות הייחוד העליון בלתי הצטרפות אחרים עמו, ואמנם אמרו מזומן לחיי עולם הבא הוא לעתיד שאז כתיב ביה והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'. והענין שאז יחזור היו"ד עם ה"א להתעלם למעלה בכתר, וע"י כך יוכלו להגדיל אור
הלבנה כאור החמה וגו', וזה יקרא חיי עולם הבא, ומי שהוא ראוי אל אותן המ"נ בעת ההיא אל הכתר זה נקרא מזומן לחיי עולם הבא, ואין לנו רשות יותר לפרסם בספר הזה. וזמש"ל. מהר"יא זלה"ה: המעין הששי עין גנים: נהר א - לבאר ענין שבעים שרים מה הם ושליטתם: דע כי סוד לילי"ת נקראת אימא דערב רב, וערב רב נקראים ע' שרים, ערבוביא בישא שלילי"ת הרשעה הולידה אותם מייחוד סמא"ל, והם בשפל כל המדריגות החיצונות למטה מכל ההיכלות הם ע' ניצוצית, כדרך שהקדושה בת שבע בת שבעים, כן המדרגות החיצונים בת שבע היכלות חיצונים בת ע' אומות כנגדם ע' שרים, ואין שום שר כנגד א"י שהרי אין להם חלק בארץ, אמנם בח"ל ממש ניתן להם שליטתם והם ממש ניצוצות מהחוצה מתפזרין בארץ כל א' לגבולו בקצהו וצורתו כזה: (ציור): והרי אלו השרים יש בהם שליטת החיצונים, וקצהו היורד ומגיע עד שטח הרקיע העליון והוא מתגלגל בכל יום כדרך מהלך גלגל המזלות בכל יום, והשרים אינם סרים ולא מתגלגלים כלל
אלא קבועים כנגד ארצם ממש הם עומדים ומשגיחים בגבול הקצוב עליהם, כדכתיב כי לבני לוט נתתי את ער ירושה, וכתיב לבני עשו נתתי את הר שעיר, וכן כל אומה ואומה למטה יש לה שר נגדיי לארצו למעלה שהוא עומד נכח ארצו והוא מקבל מעשרה כתרים וז' היכלות טמאים, ומשפיע אל האומה, אם שפע הנשמות, אם שפע מזונם, וכל אשר בארצם הכל שפע נשפע נכח ארצם מהשר ההוא השופע, כי חלק הרקיע העליון חלקו, וצבאו ופקודיו שם נכח חלק הארץ, וצבאו ופקודיו גשמיים כצבאו ופקודיו רוחניים, ועמו כעמו, וארצו כארצו, וכל הענין העליון כענין התחתון והתחתון כעליון, ואין מלך נוצח מלך למטה שלא יקדים תחלה המלחמה בין שני השרים וצבאם למעלה, וע"ז נאמר יפקוד י"י על צבא מרום במרום וגו' כדפי' בזוהר בכמה דוכתי ובדברי רבותינו ז"ל, והרמז בכתוב יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. ועתה נמצינו למדים פירוש דברי הזוהר בפ' תרומה, כי הרקיעים הם מתגלגלים דרך
העולם כולו, בבואם נכח כל גבול וגבול לכל שר ושר ישפיע אותו השפע שהשר משפיע דרך הגבול אשר לו, ואף אם יתגלגל חלק הרקיע ההוא גם חלק הרקיע שיבא ישפיע חלק ג"כ הבא נגד גבולו, לעולם יהיה סודו השפעה מן השר, ועד"ז כל השרים: אמנם הרקיע שכנגד א"י אין לו שום שליטה בא"י, מפני שהם יונקים מהשר אשר עליהם הם כל מדריגות הקודש עשרה כתרים קדושים, וז' היכלות קדושים, שהם נפתחים על א"י ממש פתח היכל לבנת הספיר אינו לשום גבול אלא לגבול א"י, ולכך אויר א"י מחכים בסוד חכמת שלמה השולט בה, ואוירה טהור, ואויר ח"ל סתם כולו טמא שהקליפות שולטות בה, ועוד כל גבול וגבול שליטתו מעין השפעת השר אשר עליו, וסוד אוירו אויר טמא מהשר ההוא אשר משפיע שם תמיד, אמנם אין כח בשרים לבטל כח שליטת הגלגל כלל, אלא אותו השר שפעו יתמזג בשפע הרקיע שהוא מגלגל עליו, שהרי הרקיע י"ב מזלות, וסוד גלגל המזלות זה מגלגל על הארץ
כל יום מהלך אחד, נמצא משפיע כ"ד עתים, י"ב מזלות, ב' שעות כל מזל, והנה בעבור המזל תחת השר יתמזג השפעתו בהשפעת השר ויתן שליטת השר למזל ולא ישביתהו שאין כח בשר להשבית שליטת המזל, אמנם בא"י פירשו שהם הרקיעים לבטלה מכל וכל, שאין שום שליטה למזלות, לפני פתח היכל לבנת הספיר. וזמש"ל: מעין ו - נהר ב נהר ב - להוסיף עוד ביאור בדרוש הזה: ונאמר אחר שהוכרח שקבלת המזלות והכוכבים מההיכלות הקדושים כנזכר בזוהר, הנה יפגשו שתי שליטות זו בזו, שליטת החיצונים שהיא ע"י השרים, ושליטת המזלות והכוכבים הרקיעים שהיא ג"כ מההיכלות, א"כ לא יוכל השר להתגבר על הנהגת המזלות מפני שהיא ממקום גבוה ויתן מקום אל המזל לשלוט, ונמצאו השרים עם היותם גבוהים על הרקיעים משועבדים אל הנהגת המזלות, ולכך יש מזל לא"ה. אמנם ישראל השר שלהם הוא היותם יונקים מלמעלה מפתח היכל לבנת הספיר ומעלה ולמטה מזה אין להם אחיזה בו כלל, וז"ס האמונה התקועה בסוד
שמ"ע וברו"ך, ואוחז וכולל מא"ס ועד פתח היכל לבנת הספיר לבד, ושם פוסק להראות שיש למטה כחות המזלות שאין מזל לישראל כלל, ואדרבא הם משביתים כחות המזלות כדפי' למגנא קיימא רקיעיא בארעא דישראל, שאין המזל גורם או מכריע דבר כלל כאלו לא היה, ואין שום שליטה לרקיעים ולכוכבים ולמזלות בא"י, אלא מה שכתוב בתורה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים, כאבן השעות לבד, משא"כ בחוצה לארץ: והטעם שלא רצה הקדוש ברוך הוא שיהיה שליטת החיצונים לבדה בח"ל, מפני שימותו ברעב יושבי העולם, שהרי כתיב שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע, הרי שהחיצוני ריק ונעור מכל טובה א"כ מאין יפרנס לטפול ערב רב, אלא מאת הקודש יותן שם ברקיעים ע"י ההיכלות כח מן הקדושה כנזכר, שכל מזל מקבל מי"ב פנים שבחיות, וכל ככב