Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר עץ חיים

שער יז פרק ג מ"ב

קטע 51 מתוך 139

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

שער יז פרק ג מ"ב ז"א בירר ו"ק דמ"ה ונעשים דכורא ובירר מן ב"ן ו"ק זולתי הכתרים והיא מל' שבו ונוק' ביררה הז' דמ"ה והז' דב"ן זולת הכתר והמוחין שלהם הם ב' בחי' נה"י דאו"א ואבא הזריע ד' מוחין משלו משם מ"ה ואמא הזריע ד' מוחין משלה משם ב"ן ואח"ר נתחלפו באופן זה חכמה דמ"ה וחכמה דב"ן הם חו"ב דצלם דאבא בינה דמ"ה ובינה דב"ן הם חו"ב דצלם דאימא וחסדים דמ"ה וחסדים דב"ן הם דעת הכולל חו"ג דצלם דאבא וגבורה דמ"ה וגבורה דב"ן הם דעת הכולל חו"ג דצלם דאמא. והטעם כדי שיהיה צלם דאבא חו"ב זכר ונוק' מ"ה וב"ן וכן הצלם דאמא חו"ב זכר ונוק' מ"ה וב"ן וכן חו"ג דצלם דאבא זכר ונוקבא מ"ה וב"ן וכן חו"ג דצלם דאמא זכר ונוקבא מ"ה ובן דאל"כ איך יזדוגו זכר (עם) זכר ונוק' עם נוק' והבן זה נמצא כי כיון שז"א מלביש לבדו לכל נה"י דא"א אשר שם החו"ג דימין ושמאל ע"כ לקח הז"א לבדו חו"ג חו"ב דמ"ה וב"ן בזכר ועד"ז בנקבה כי היא מלבשת לז"א המלביש את

2

ב' צדדי א"א באופן כי אין בכל הי"ס מי שיהיה בו מ"ה וב"ן בזכר ומ"ה וב"ן בנוק' כי אם זו"ן לטעם הנ"ל. ועוד ט"א עם הנ"ל כי בכל בחי' דעתיק וא"א ואו"א נתוסף בו שינוי א' בענין הזכר ונקבה שבהם וע"כ השינוי שנתוסף בזו"ן הוא זה כי כל אחד משניהן כלול ממ"ה וב"ן. ועוד ט"א כי למעלה אין ניכר רק זכר לבד והנוק' כלולה בו וע"כ המוח של הזכר מ"ה לבדו ושל נוק' ב"ן לבדו אך או"א זכר ונקבה גמורים בפרצופים גמורים נפרדין וכ"א צריך לתת מחלקו לכל אחד מבניו לבן ולבת וע"כ הבן שהוא ז"א יורש או"א ולקח מ"ה וב"ן ונקבה יורשת או"א בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע ולקחה מ"ה וב"ן ועיין פ' פקודי דרכ"א ונשא דף קכ"ח ותבין איך הז' מלכים הם זו"ן דב"ן. ואח"כ יצאו ז' מלכים אחרים דמ"ה והם זו"נ דמ"ה ונקרא הדר שהוא ז"א דמ"ה שהם ו' מלכים ומהיטבאל נוק' דמ"ה וע"י אלו נתקנו ז"ת וכללות ז' אלו דמ"ה נקרא הדר ומהיטבאל. ונלע"ד ודאי שיצאו י' דמ"ה

3

אלא כיון שעיקר התיקון הוא אל ז' מלכים דב"ן לבד לכן נזכרו בשם שבע אבל ודאי היו כלולים מי"ס כי גם ג"ר שהם עתיק וא"א ואו"א נתקנו ע"י שם מ"ה כנ"ל. גם תירוץ אחר כמ"ש שם בנשא קכ"ב בפי' כי ז' מלכים היו בא"א וז' מלכים בז"א וז' מלכים בנוק' וא"כ הז' הנ"ל ר"ל הז' שבכל בחי' מהג' אלו א"כ גם בא"א היו בו הז' מלכים קדמאין בז"ק שלו ובאו הז' אחרים דמ"ה לתקנם וכן בזו"נ א"כ גם מכאן ראיה אל הנ"ל כי בז"א לבדו יש מ"ה וב"ן וכן בנוק' לבד יש מ"ה וב"ן גם ממקום אחר תבין איך ז"א עצמו אחר התיקון לקח ו"ק של מלכים שמתו שהם ב"ן וכן הנוקבא נטלה ז' א"כ ודאי כי ז"א יש בו מ"ה וב"ן וכן בנוק' מ"ה וב"ן. ודע כי המ"ה יש בו החו"ג שהם מ"ה וב"ן וכן בב"ן יש בו מ"ה וב"ן ששהם החו"ג כי כבר ידעת כי המ"ה דכללות שהוא הדר כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וכן הב"ן דכללות כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם המלכים שמתו כנ"ל. ובפ' נשא קל"א כתבנו שם כי ד'

4

מיני מלכים היו בא"א ובאו"א וזו"ן וכל בחי' היו ז' מלכים והנה תראה כי ה' פרצופים הם ובכל אחד יש בו מ"ה וב"ן אמנם פרצוף הא' לבד הוא בלי נוק' והד' פרצופים אחרים כ"א נעשה נקבה לחבירו אע"פ שיש בכל אחד מ"ה וב"ן כיצד א"א יש בו מ"ה וב"ן והוא פרצוף אחד שאין כנגדו בת זוג כלל בפרצוף אחד וכן היה בעתיק שהוא למעלה מה' פרצופים ואינו נכנס במנינם כנודע כי הוא שורש הכל והוא מלכות (נ"א מלביש) העולם העליון המתלבש בהם אח"כ פרצוף דאבא הוא חכמה כלול ממ"ה וב"ן שהוא אבא ואמא והכל פרצוף א' בסוד והבן בחכמה ויש לו פרצוף א' בת זוגו נקרא בינה נכללת ממ"ה וב"ן שהוא ישסו"ת ושניהן פרצוף א' וכ"ז הפרצוף הוא בת זוגו לפרצוף העליון דחכמה. אח"כ הפרצוף דז"א כלול ממ"ה וב"ן ויש לו פרצוף אחר בת זוגו הנקראת מל' הכולל מ"ה וב"ן וכל זה הפרצוף הוא בת זוג לפרצוף העליון שהוא ז"א וא"כ אל תתמה אם ז"א כלול ממ"ה וב"ן וכן נוק' כי

5

כך חו"ב כל פרצוף מה כלול ממ"ה וב"ן הנ"ל והבן זה מאד: צמח מכאן משמע כי בכל פרצוף ופרצוף מן הנ"ל יצא הדר חדש לתקן כל הז' עלאין של כל פרצוף ופרצוף: שער יז פרק ד מ"ב כללים מזו"ן א. בז"א יש שם הוי"ה מ"ה ונוקבא שם אלהים דההי"ן גי' צו"ר ע"ה והם דינין ולהמשיך אור מז"א אליה צריך להכות בצור ההוי"ה דז"א שיכה אור מסוד דהוי"ה דז"א ויהיה יפ"י יפ"ה ק"ן הפ"ה הפ"ו נ"ה ופ"ו ופ"ה הפ"ה גי' צ"א גי' צו"ר ג"כ ואז יוצא הארה לצו"ר דאלהים דההי"ן שבמל' וז"ס והכית בצור ב. מן הפה דז"א יצאו ז' הבלים דקהלת והם מקיפין אל ז"ת דנוק' דז"א דוגמת הבל הפה דא"א המאיר לז"א כנ"ל והנה אלו ההבלים כלול כל אחד מאש רוח מים עפר וכל זה נותן ז"א לנוק' בהיותן פב"פ עמו מהחזה שלו ולמטה ואלו המקיפים הם בחי' אהי"ה כי כל או"מ הוא שם אהי"ה ולפעמים בעונות התחתונים כשיש שבועות שקר גורם לבטל ממנה (אורות) המקיפים שהם הבל דקדושה וח"ו

6

כביכול מתלבשת בז' הבלים דקלי' הנקרא הבל ורעות רוח ואלו ז"ת דנוק' הם ז' הויו"ת שהם כ"ח אתוון ואח"כ היא נגדלת יותר למעלה מהחזה דיליה (וע"י) שנמשכין בה ג' מוחין דיליה ממש שהם ג"ר ואז היה שוה בשוה עמו פב"פ עד הכתר שבו ואז הז"א מסתכל עם בחי' מצח דיליה במצח דילה ששם המוחין ומאיר במוחין דילה בחי' הסתכלות מצחו לבד ואינו הבל כמו הבל היוצא מהפה כנ"ל רק יוצא אור מתוך מוחין דילי' ובוקע מצחו ויוצאין ואח"כ בוקעים מצחא דילה ונכנסין תוך מוחין דילה ומאירין שם פב"פ עמה ועדיין אין בה אז רק ב' מוחין וחצי כי דעתה קלה שהוא חצי הדעת שהוא עטרא דגבורה נוק' ואח"כ מזדווג עמה ובביאה ראשונה יהיב בה רוחא כנודע שהוא ב"ן דההי"ן ונתוסף אז שם ב"ן בדעת דנוקבא ונשלמו ג' מוחין שלמים בה ובכח זה הב"ן היא מעלה מ"ן וכשיש עונות למטה אין הקלי' שולטין בג' מוחין דילה כמו ששלטו באו"מ דז"ת דילה רק שהארת ג' מוחין דילה נמנעין

7

ומסתלקין ואין המוחין דז"א מאירין בה דרך המצח. והנה הז"ת הם ז' הויות שהם כ"ח אותיות כנ"ל והמוחין הם ו' אורות שהם ג' מוחין דידה ומקבלין הארה מג' מוחין דיליה דרך המצח כנ"ל והנה ו' וכ"ח הם ד"ל שהם במל' כנודע. גם בחי' אחרת שכל קומתה עם המוחין דילה הם כח"ב חג"ת הרי ו"ס וכ"ח כמנין ד"ל וכ"ז בבחי' מילוי אדנ"י כי מילוי המילוי הוא ד"ל אותיות והוא ג"כ חילוף שם אהי"ה בוכ"ו שבמלכות כנודע ועולה ד"ל והוא ג"כ שם אגל"א שבמל' כי ג' שמות אלו מורים על המל' בהיותם פב"פ עם ז"א כמבואר בברכת אבות ובאתה גבור:

8

שער יח פרק א מ"ת השער השני שער רפ"ח ניצוצין ובו ו' פרקים: ועתה צריך שנבאר באיזה אופן היה עיבור ז"א בתוך פרצוף זה הכולל בינה ותבונה כנ"ל. ומתחילה צריך שנבאר ענין ג' בחי' אלו שיש אל ז"א ולכולם צריך תיקון על ידי עיבור זה. הא' הוא בחינת אורות של המלכים שנסתלקו מהכלים ועלו למעלה ומתו הכלים וירדו לבריאה. הב' הוא בחי' רפ"ח ניצוצין של אור שנשארו בתוך הכלים בהיותן שבורים כדי להחיותן חיות מצומצם כדי שעי"כ יהיה בהם מציאות לחזור ולהתתקן ולהחיות ע"י עיבור ואל תתמה מזה כי כן האדם התחתון בעה"ז אחר שמת ויצאה נפשו ממנו נשאר חלק מנפשו בתוך הגוף כדי שעל ידי זה יוכל לקום בתחיית המתים וכמ"ש זוהר פ' שלח לך דק"ע אבל השתא פקדונא איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי ובג"כ בריש כל ליליא פקדונא (כלילא) דרוחא לנפשא ולא על בשרא. גם בדקס"ט ענין הבל דגרמי דאשתאר בקברא במעשה בעלת אוב בשמואל וז"ס פסוק והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ. הג' הוא בחי' הכלים

9

עצמן שנשברו וירדו לבריאה וכל אלו הג' בחינות צריכין להתתקן על ידי עיבור כמ"ש. ותחילה נבאר ענין הרפ"ח ניצוצין הנ"ל מה ענינם ואחר כך נחזור אל הדרוש הנ"ל ובכ"מ שאנו מזכירין בחבורינו זה ענין רפ"ח ניצוצין הם אלו שנבאר עתה בע"ה. הנה נת' כי ז' נקודות תחתונים הנקראים ז' מלכים שהם בחי' זו"נ דשם ב"ן הנ"ל שיצאו מנקבי עינים דא"ק כאשר יצאו בחי' הכלים תחילה וכאשר יצאו אח"ך אורות לכנוס בכלים שלהם האלו לא יכלו הכלים ההם לסבלם ונשברו וירדו הכלים למטה במקום שהוא עתיד להיות עולם הבריאה אח"כ והאורות נסתלקו ועמדו למעלה באצילות כמבואר אצלינו לעיל באורך וירידה זו נקרא מיתה לפי שכל שיוצא מעולמו ויורד והולך לעולם אחר זולתו נקרא אצלו מיתה. והנה אלו ז' מלכים הם בחי' ז"ת שהם הנקרא זו"נ של עולם האצילות וכיון שירדו אל הבריאה נקרא אצלם מיתה משא"כ באחוריים דאו"א שנפלו ולא מתו כמ"ש והוא אצלם כדמיון אדם התחתון

10

בעה"ז כשמת שאז נפרדת נפשו מגופו ונפשו מסתלקת ותשוב למקומה האמיתי אל האלקים אשר נתנה וגופו שהוא עפר ישוב אל הארץ ויורד ממדרגתו שהוא בחי' אדם וענין זה נקרא מיתה וכך אירע אל המלכים האלו כי נשמתן שהם אורות שלהם עלו אל מקומם הראשון שהוא אצילות אמנם גופם שהם הכלים שלהם ירדו לעולם הבריאה ושם היה קבורתם. והנה כמו שגוף האדם התחתון בעה"ז כשנקבר בקבר נאמר בו ונפשו עליו תאבל ונשאר בו אותו הבחי' של הרוחני של עצמותיהן הנקרא בזוהר הבל דגרמי כנ"ל כדי שיהיה לו איזה חיות כדי שיוכל להתקיים עד זמן התחייה כי אם לא היה נשאר בהם שום לחלוחית לא היו קמים בתח"ה וזהו ענין שארז"ל יש מי שאינם קמים בתח"ה לסבת עון כמו עון רבית וכופר בתח"ה וכיוצא בזה כי אותו העון גורם להסתלק רוחניות המלחלח העצמות ההם בקבר ונשארים יבישים ושוב אינן יכולין לחיות וז"ס והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים

11

אשר לא יכזבו מימיו כי ע"י לחלוחית ממי האורה (נ"א מעט והארה) אשר נכנס בעצמות לא יכזבו מימיו ויקום בתח"ה וזה מ"ש יחזקאל בענין העצמות היבישות ההם שארז"ל שהיה איש א' שבנשך נתן ובתרבית לקח ועי"כ נתייבשו עצמותיו בלתי שום לחלוחית מצוה ולא קם בתח"ה והנה עד"ז גם בז' מלכים נשאר בהם קצת רוחניות כדי להחיות את הכלים ההם בזמן תחייתם שהוא זמן תיקון האצילות. ודע כלל זה כי כל מה שיש בעה"ז הכל הוא כדוגמת מה שהיה באלו ז' מלכים ואין כל חדש תחת השמש ומיתת המלכים ותיקונם הוא ענין תח"ה להם וכך יהיה לגופים השפלים בעה"ז לע"ל והנה הרוחניות הנשאר בהם הנקרא הבל דגרמי הם בחי' ניצוצין של האורות העליונים שנשארו בכלים המתים ההם ועיקרי האורות נסתלקו למעלה וקצת ניצוצין מהם נשארו בכלים להחיותן בזמן תיקון של אצילות. והנה מספר הניצוצין ההם היו רפ"ח ניצוצין וז"ס והארץ היתה תהו ובהו שהם בחי' המלכים הנקרא ע"ש

12

המל' דא"ק הנקרא ארץ אדום אשר מתו ונשתברו ונעשו תהו ובהו ונשאר קצת ניצוצין הנקרא רוח אלקים מרחפת עליהון ותיבת מרחפת הוא מ"ת רפ"ח כי הרפ"ח ניצוצין היה תוך המתים הנ"ל ופשוט הוא שהאור המעולה עלה למעלה ובחי' הגרועה שבהם הם ניצוצין ההם אשר נשארו בתוך הכלים כנ"ל שהם בחי' דינין גמורים כמ"ש לכן נבאר תחילה סדר האורות והמדרגות ומעלתן זה למעלה מזה הנה נודע כי כל האורות של האצילות הם כולם בחינת הויות ונודע כי ד' בחי' הוי"ה הם או הוי"ה במילוי יודי"ן שהוא ע"ב כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י או הוי"ה דס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י או הוי"ה דמ"ה כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א או הוי"ה דב"ן כזה יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. ונבאר עתה בחי' הוי"ה דע"ב וממנו יתבאר שאר הויות הנה פשוט הוא כי שורש האורות ועיקרן הוא ד' אותיות הוי"ה פשוטים בלתי מלואים והם בחי' עצמות אור ואמנם זהו בהיות האותיות ממש בצורתן אמנם ג"כ יש בחי' אחרת והוא בהיותן ב

13

בחי' מספר וחשבון באופן זה כגון אם נאמר ד' אותיות הוי"ה מספרם כ"ו ואין ספק כי צורת האותיות עצמן הם יותר שורש ועיקר האור יותר מבחי' מספרם וחשבונם והנה כל זה בבחי' הפנים כי גם יש בהם בחי' אחוריים של האורות וגם בהם יש ב' בחי' הנ"ל שהם צורת האותיות כמו שהם או בחי' מספרם. גם יש בחי' אחרת והוא ד' אותיות השם בהיותן במילוי כי אז הם בחי' דינין כי מילוי גי' אלהים ועוד כי שורש הוי"ה הם ד' אותיות עצמן אבל מלואם הוא ביאור הוי"ה ויציאת אורותיהן לחוץ וגם בבחי' המילוי יש בהם בחי' אותיות בעצמן ובחי' מספרם וכיוצא בזה בחי' רבות לאין קץ במילוי ובמלוי המילוי וכו' עד אין קץ:

14

שער יח פרק ב מ"ת ונבאר סדר מדרגתן בקצרה זה למעלה מזה א. הנה העיקר והשורש לכל הם אותיות הוי"ה בעצמן ובצורתן ב. מדרגה ב' הוא אחוריים שלהם בחינת עצמותן וצורתן כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה והם י' אותיות ג. מדרגה ג' חשבון ומספר ד' אותיות הנקרא פנים שהם בחי' הוי"ה מספרן כ"ו ד. מדרגה ד' הוא חשבון ומספר י' אותיות הנקרא אחוריים שהוא בחי' היות מספרן ע"ב ה. מדרגה ה' הוא במילוי של השם ונקרא פנים והם יו"ד אותיות יו"ד ה"י וי"ו ה"י בצורתן עצמן ו. מדרגה ו' אחור של המילוי הנ"ל בבחי' אותיות בצורתן לא בחשבונם והם כ"ו אותיות יו"ד. יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"י. ז' מדרגה ז' חשבון ומספר י' אותיות המילוי שהוא היות מספרן ע"ב ח. מדרגה ח' מספר וחשבון כ"ו אותיות האחוריים של המילוי שהוא קפ"ד ט. מדרגה ט' הוא כ"ח אותיות המילוי דמילוי הנקרא פנים כזה יו"ד וי"ו דל"ת. ה"י יו"ד. וי"ו יו"ד וי"ו. ה"י יו"ד. י. מדרגה י'

15

הוא אחוריים של המילוי דמילוי והם קנ"ו אותיות כזה יו"ד. יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת ה"י יו"ד וי"ו יו"ד וי"ו ה"י יו"ד יא. מדרגה י"א מספר וחשבון כ"ח אותיות מילוי המילוי דפנים יב. מדרגה י"ב מספר וחשבון קנ"ו אותיות אחוריים מילוי המילוי ועד"ז תלך עד אלף אלפים מדרגות לאין קץ ע"ד הנ"ל וכיוצא. והנה זהו שבארנו הוא בהויות דע"ב וכיוצא בזה בהויות דס"ג ובהויות דמ"ה ובהויות דב"ן וכן בכל השמות וכינוים שבעולם. והנה כל מדרגה הקודמת לחברתה הוא מעולה ממנה ואורה גדול מאור המדרגה אשר תחתיה וא"כ כשירדו הניצוצין בודאי שהיותר תחתון הם נשארו בכלים כנ"ל. ודע כי לא כל הבחי' שוין כי הנה שם ע"ב

16

גדול במעלה מכולם ותחתיו במדרגה שם ס"ג ותחתיו במדרגה שם מ"ה ותחתיו במדרגה שם ב"ן ופשוט הוא כי כל הוי"ה מאלו הד' יורדין מהם בחי' נצוצין להחיות הכלים וניצוצי הויות דע"ב ירדו בכלים דע"ב וניצוצי דס"ג ירדו בכלים דס"ג כו' והוא כי אין כח בניצוצי דהוי"ה זו להחיות כלים דהוי"ה אחרת לכן לא ירדו כל הניצוצין משם ב"ן הגרוע מכולם להחיות הכלים אמנם מכל הוי"ה והוי"ה ירדו ממנו ניצוצין להחיות הכלים שלה אלא שמה שירד מהוי"ה דע"ב היו הניצוצין הגרועים מכולם אשר בשם ע"ב וכן הניצוצין שירדו משם ס"ג הם הגרועות מכולם אשר בשם ס"ג להחיות הכלים שלה וכיוצא בזה בכלים האחרים. גם צריך שתדע כי מספר ניצוצין שירדו מכל הוי"ה מאלו ד' אינם שוין לפי ששם ע"ב עליון שבכולם לא היתה בו כ"כ שבירה גדולה כמו בס"ג וכיוצא בזה בשאר ובודאי כי משם ב"ן ירדו יותר ניצוצין מכל השאר וממ"ה פחות מב"ן ומס"ג פחות ממ"ה ומע"ב פחות מס"ג וטרם

17

שנבאר מספר כ"א ואחד צריך שנקדים הקדמה א' והוא זה. דע כי כאשר יצאו הי' נקודים מנקבי עינים דא"ק כנודע הנה בצאתן הניחו רושם שלהם בעולם אצילות והוא מנקודת הכתר שלהם נעשה ממנה אח"כ כששנתקן עולם האצילות בחי' פרצוף א"א ומנקודת חו"ב נעשה ב' פרצופים או"א ומן חסד עד היסוד שבהם הם ו"ס נעשו פרצוף ז"א ומן י' נעשה פרצוף נוק' דז"א ואמנם כאשר היה אח"כ זמן התיקון אשר אז הלבישו זה לזה כנ"ל באורך ולא הונחו במקומם הראשון ממש אמנם היה באופן אחר. והוא כי הנה נודע כי א"א מתפשט עד סיום אצילות ממש ומהראוי היה שאו"א יהיו למעלה במקום חו"ב דא"א כי הרי הם חו"ב אבל לא כך היה אלא שהלבישו את חו"ג דא"א וכן מהראוי היה שז"א אשר בחינתו ו"ק מחסד עד יסוד ילביש ו"ק דא"א ולא כך היה אלא שאינו מלביש רק מחצי ת"ת דא"א ולמטה כנ"ל ואמנם נוק' דז"א נשארה במקומה הראשון והוא שהיא מלבשת את המל' דא"א. כלל העולה מכל זה כי שם

18

ע"ב אשר מקומו בחכמה ושם ס"ג אשר מקומו בבינה ירדו למטה ולא הלבישו אלא את חו"ג דא"א ונמצא כי שם ע"ב בחסד ולכן חסד גימ' ע"ב ושם ס"ג בגבורה ושם מ"ה בחצי ת"ת ונה"י בלבד עם היותו כולל ו"ק גמורים הרי איך הז"א שהוא בחי' ו"ק דאצילות שהם בחי' שם מ"ה הוא שם בחצי ת"ת דא"א (מ"מ די לו לסבת גודל אצילות שכל בחי' שם מ"ה הושם בחצי ת"ת דא"א ומנה"י בלבד ושם ב"ן הוא במל' לבדה) והנה נתבאר איך כל הד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כולם הם בז"ת דא"א לבד והרי נתבאר הקדמה א' הנ"ל ועתה נבאר הסדר שלהם הנה מהוי"ה דע"ב אשר בחסד האורות שלו שעלו למעלה באצילות כשנשברו הכלים היו ו' מדרגות הראשונות ושאר המדרגות מן הז' ואילך והוא בכלל שהוא חשבון ומספר י' אותיות המילוי שהם גי' ע"ב ומשם ואילך כולם ירדו בבריאה עם הכלים בסוד הניצוצין ופשוט הוא שכל המדרגות שלמטה ממנו נכללין בה ואינם נחשבים בה כדבר בפ"ע ולכן אינה עולה במספר

19

ולכן אינו נחשב רק מדרגה זו בחי' מספר י' אותיות המילוי שהוא גי ' ע"ב וכל שאר הניצוצין שלמטה מהם נכללין באלו ע"ב וכבר נת"ל במקומות רבים כי מציאת מספר רפ"ח ניצוצין הם ד' בחי' ע"ב שירדו מאלו הד' הויות וכולם יחד הם רפ"ח ניצוצים. והנה נתבאר ע"ב ניצוצין שירדו מכלל הרפ"ח ניצוצים והם מהוי"ה ראשונה דע"ב ומשם ס"ג שהוא יותר תחתון משל ע"ב לא עלו האורות שלו באצילות רק ד' מדרגות הראשונים בלבד נמצא כי ירדו בבריאה ב' מדרגות אחרות יותר עליונים שהם י' אותיות דמילוי הס"ג ובחי' האחור שלהם שהם מדרגה ה' וז' וכאשר נמנה בחי' המדרגה הה' שהם י' אותיות דמילוי ס"ג בבחי' אותיות עצמן ונמנה גם מספרם שהוא ס"ג הרי ע"ג ניצוצין שירדו משם ס"ג ומשם מ"ה שהוא הת"ת ירדו ב' מדרגות עליונים יותר לפי שהוא גרוע במעלה מן ס"ג ולא עלו באצילות רק ב' מדרגות ראשונים לבד וכל השאר ירדו בבריאה נמצא כי הניצוצין שלהם הם ע"א

20

ניצוצין כ"ו ומ"ה ופי' כי מספר ד' אותיות הפשוטים הם מספר כ"ו ומספר י' אותיות מילוי הם מ"ה והנה כ"ו ומ"ה הם ע"א ניצוצין הרי הם ג"פ ע"ב ומשם ב"ן ירדו כל המדרגות חוץ מן העליונה והראשונה לפי שלהיות בחי' ב"ן מל' והיא תחתונה מכולם היה בה שבירה יותר מכום שלמעלה ממנה ולא עלו ממנה רק ד' אותיות פשוטים בבחי' אותיות עצמן וכל השאר ירדו לבריאה וז"ס שאנו אומרים בכ"מ כי המלכות נשארה באצילות בבחינת נקודה א' בלבד וכל השאר נתמעט ממנה וירדו אל הבריאה והבן זה כי הנה נקודה ההיא היא בחי' מדרגה ראשונה שבכולם בלבד ואמנם מספר הע"ב ניצוצין שירדו ממנה הם בחי' המספר והחשבון של י' אותיות דאחור דב"ן ולא הפנים דשם עצמו שהוא מדרגה א' רק אחוריים שהם גימ' ע"ב הרי ד"פ ע"ב שירדו מן ד' הויות ומספר כולם הם רפ"ח ניצוצין אלא שיש ביניהן הפרש כי אין בחינתם שוין לפי שהע"ב ניצוצין שירדו משם ע"ב דיודי"ן הוא הע"ב דחשבון

21

ומספר י' אותיות המילוי הזה שזו היא מדרגה הז' ומשם ס"ג הע"ב שלו הוא י' אותיות וס"ג שהם ע"ג והם המדרגה הה' וז' ומשם מ"ה הע"ב שלו הוא מ"ה וכ"ו שהם גי' ע"א שהם המדרגה ג' וז' ומשם ב"ן עצמו הע"ב שלו הם מדרגה הד': ונלעד"ח כי כל אלו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כולם הם בשם ב"ן הנ"ל שהוא כולל י' נקו' והוא מתחלק לד' הויות אלו כמבואר אצלינו (כי כל הד' הויות כל א' מהד' כוללת כל הד' כנלע"ד):