ספר עשרה מאמרות
מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כח
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כח עוד ביצחק יקרא לך זרע הוא בגימטריא רד"ו של שעבוד מצרים וסימנך אהיה שלחני כי עשר פעמים אהיה עולה רד"ו ועל משה רבינו ע"ה נאמר אשרי אדם מפחד תמיד ובדברי תורה אתמר כי על ההפך משלמים וכן רבים שמנו וטעו גבי שבעים שנה של פקידת בבל ומבני אפרים שדחקו ונכשלו בפקידת מצרים הוא היה מפחד שמא גאולת מצרים תלויה בעשר הויות כטעם כי סר לראות עד שמסר לו הקב"ה סימן בתוך סימן פקו"ד דהיינו ק"ץ יפקוד ויחסיר אלהים ממנין ארבע מאות הרי נשארו רד"ו כדאמרן הסר מהם צ"ג שנים הראשונות שהיה לוי קיים שהרי יוסף בן שלשים ותשע היה כשירדו אבותינו מצרימה ולוי גדול הימנו חמש שנים הרי מ"ד ושנותיו היו קל"ז הרי לוי חי במצרים צ"ג שנה והוא האריך ימים מכל אחיו וכל ימיו לא התחיל השעבוד וצ"ג שנים בגימטריא ידו"ד בהיכ"ל קדשו שהיה אדו"ן יחי"ד מג"ן בעדם כל זמן שאחד מן השבטים קיים וכל שכן לוי שהיה מארי אולפן כנודע נשארו קי"ז שנה
סימנין אלו"ף נעורי אתה ל"א מהם היה השעבוד בפה רך ממדת החסד בגימטריא א"ל ופ"ו שנים בגימטריא אלהים משנולדה מרים היה בפרך ובמרירות מתוקף הדין להוציא יקר מזולל סוד הנפש לבית יעקב ממצרים של מעלה ושל מטה מכור הברזל כאמור. ויונתן בן עוזיאל בריש פרשת וישב אמר שמכירת יוסף היתה תחלת גלות מצרים אלמא כשנוסף כ"ב שנה שפירש יוסף מאביו על רד"ו שנה יעלו כלם רל"ב מונה השואת הדעת לארבעה מלואים הידועים לשם בן ד' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מספרם יחד רל"ב כמנין ברוך כבוד ה' ממקומ"ו שכלם הסכימו בגלות מצרים כשם שארבעתם נועדו עם התור"ה בגימטריא ארבעה מלואים שכנגדם לשם אהיה ב' קס"א וקנ"א קמ"ג עם ארבעה זוגות למנין ונושנת"ם לגלות בבל והנה יצחק מחשב ימי שנותינו שאנו טרודים בהם קצתם בשינה קצתם בצרכי גבוה כגון תורה ותפלה וקצתם בקיום החיים האנושיים ועל מיעוט הזמן שעברו בו במקרה מעשים אשר לא יעשו הוא מליץ בעדנו
שזכותו תכפר מחצה ומחצה מבקש שתהא מדת רחמים סובלת וממלטת ואין ספק שהיא המתעוררת אצל האבות ואומרת לכל אחד מהם בניך חטאו כדי שיבקשו עליהם רחמים ואליה אמר יצחק טול את פלגא ואנא פלגא ואי לא הא פשטית צוארי על גבי המזבח כדאיתא במסכת שבת פרק רבי עקיבא:
מאמר אם כל חי - חלק ג סימן כט נשאו ישראל פניהם כלפי יצחק ואמרו כי אתה אבינו לא כאברהם ולא כיעקב השומע סבור ששמו בטחונם ביצחק ח"ו חזרו ואמרו אתה ה' אבינו כי ה' הוא האלהים הנזכר במעשה בראשית שהוא פחד יצחק כפי אחד הפירושים הנאמרים באמת ואתה הוא המחזר על האבות שיבקשו עלינו רחמים ומי שם פה ליצחק מבלעדיך אתה הקדמת לו זכות שקול כנגד כל חובותינו למען יוכל להגן עלינו ויטול מן הדין פדות נפשנו והיה זה בשכר העקדה שהיתה בשנת ל"ז ליצחק כנודע ואז אביו הזקן הרחמן איש חסד מכל האדם עקדו על מנת לשחטו ולקיים בו הפשט ונתוח וכליל לאשים וכנגדן ל"ז אזכרות ראשונות של בריאת העולם כלן שם אלהים חוץ מאותו הזוג האחרון שהוא תחלה לשם מלא על עולם מלא ובו הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין והיא עקידתה באמת להחליש תקף הדין לקיום העולם ומיד סמכו הכתוב לענין צמיחות עצי הגן ו לקיחת האדם והנחתו בגן עדן שכן יצחק אבינו נגנז בגן עדן ג'
שנים תכף אחר העקדה מהטעם שזכרנו במאמר חקור דין עד שהיתה רבקה ראויה לו: מאמר אם כל חי - חלק ג סימן ל ויצא יצחק מגן עדן או מבית מדרשו של שם כדברי יונתן בן עוזיאל ודילמא מדרש גן עדן ששם היה יונק ממנו קאמר לשוח בשדה לפנות ערב ובאותה שעה רמי אנפשיה לתקן תפלת המנחה לכפר ביציאתו מגן עדן על הוצאתו של אדם הראשון משם בראש השנה ראשון בשעת המנחה ולא תקנה עד שנזדמנה לו בת זוגו על ידי העבד שזכה ליכנס בגן עדן חי וקיים ולא טעם טעם מיתה ועודנו זוכה תמיד לשמש אברהם ושרה בההוא עלמא כדאשכחיה ר' בנאה דקאי אבבא דמערת המכפלה בפרק חזקת הבתים כי דרך יש לו שם משערי גן עדן ומבואר בזוהר כי הוא משל ודוגמא לשר הפנים אמצעי לשלשה קושרי כתרים מכל התפלות כמו שקדם שכן תפלת המנחה אמצעית במעלתה וחשיבותה בין תפלת השחר והערב וכבר זכרנו שיש בקשירת כתרים לכל תפלה ג' מדרגות וכנגדם השליח הזה המעולה הדולה ומשקה מתורת רבו נקרא בג' תארים עבדו א'.
זקן ביתו ב'. המושל בכל אשר לו ג': מאמר אם כל חי - חלק ג סימן לא ויתכן כי על כן נכפלה שיחתו בתורה זה שלש רגלים שהיא יפה לפני המקום מתורתן של בנים כדבריהם ז"ל והיה הספור הראשון מכוון לקשירה ראשונה הקרובה אלינו והרמז ותרץ הנערה כינוי לנפש המעשיות כדכתיב ושני צמידים על ידיה ונשנה לרמוז על הקשירה השנית מהשלמת הדבור שכן כתיב בה ואשים הנזם על אפה מה שלא הוזכר תחלה אלא שהיה מזומן ביד העבד. והספור הג' לא פורש אלא דרך כלל בסוד הכוונה כדכתיב ויספר העבד ליצחק כי מדתו שוקלת בכף מאזנים ספיריות מחשבה וזכוכה בכל התפלות וכשם שכוון יצחק את השעה לתקן תפלת המנחה בהקבלת פניה של רבקה ככה תקן אברהם תפלת השחר סמוך לפקידתה של שרה ויעקב בגלותו לא תקן תפלת הערב עד שהלך לחרן תחלה והציץ ברחל ואחר כך ויפגע במקום. כי אמנם התפלה מכפרת כמו הקרבנות וכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו והדר ועל כל קהל ישראל:
מאמר אם כל חי - חלק ג סימן לב וכשם שיצחק אבינו סבר וקבל בלב שלם להעקד ביום הכפורים בשעת המנחה על ידי אברהם כך בשמחה רבה נעקדה מדת הדין של מעלה לרצונה על ידי החסד והועלתה לרצון קמי עתיק יומין על המזבח הפנימי הידוע כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו ולפי שקדמה עקדת יצחק בארץ לכל יתר התקונים שנעשו דוגמתם בשמים לכך הקדים הכתוב ארץ לשמים כשהזכיר שם מלא תחלה כמו שבארנו יוכל ברואי מעלה ומטה נתעסקו אהדדי בעקידת כל בעלי הדין באותה שעה כמו שדרשו חכמים בפסוק כי עד סירים סבוכים בריש נבואת נחום שכן מאדים נעקד לפני צדק ומיכאל כהן גדול של מעלה עקדו לגבריאל ואריה שבמרכבה עקד את השור והעלום על גבי המזבח החיצון אשר בהיכלות כי שם צוה ה' את הברכה לאישי ישראל אנשיהם ממש בשעה שתפלתם בפיהם ירצו סלה כטעם ואשפוך את נפשי לפני ה' שיקובלו ברצון הם ותפלותיהם על ב' המזבחות בכל מקום שיש דוגמתן:
מאמר אם כל חי - חלק ג סימן לג ומכאן למדנו תנופת הלוים על ידי אהרן שהיא כעין אסקתיה אחתיה האמור ביצחק ואילו היה קרח מסכים בהנפתו כשם שהסכים יצחק בעקדתו ולא עוד אלא שזה מסר נפשו וזה לא היה צריך לכך הנה בלי ספק היה קרח למטה כגבריאל למעלה כשם ששקול אהרן כנגד מיכאל ואין בנשיאות אלצפן ענין לכך כי עבדות גדולה היתה לא תאות למי שראוי להיות דוגמא לאחד משרי המרכבה כשם שלא יאות לאהרן להיות נשיא נשיאי הלוים כי עבודה רבה היא שהוטלה על אלעזר שמן המאור בימינו ושמן המשחה בשמאלו קטרת בחיקו חבתין על כתפיו שאין גדולה בפלטין של מלך ובירושלמי שטה אחרת בהפרש מועט אבל רבן של כהנים ושרן של לוים מבעי להו שלא יסיחו דעתם מכבוד שכינה. וכן אמרו בגמרא בפרק טבול יום גבי משה דטרוד בשכינה הוה והיינו דאמר ליה יתרו איעצך ויהי אלהים עמך כי היה יתרו בקי מאד במעלת ההתבודדות וצרכה למי שירצה לכהן פאר אמר איעצך להקל מעליך טרחי צבור ויהי כבוד
שכינה על ראשך תמיד: מאמר אם כל חי - חלק ג סימן לד והאר"י זצ"ל דרש על קרח פסוק צדיק כתמר יפרח שכן שמו רשם בסופי תיבות אלה ללמד שבסוף תקון עולם גם הוא יתקן ויפה אמר שהרי הוא וסיעתו במדור גיהנם משעה ראשונה שירדו שם התחילו להצדיק עליהם דין שמים וכך הם אומרים משה אמת ותורתו אמת ואנו בדאים ואין בעולם קלקול גדול כל כך שודוי זה לא יספיק לתקנו וגדולה מזו החכם אמרה בפירוש התקונים בדבר הלמד מעניינו והנה ראשי תיבות אלה צדיק כתמר יפרח הן בגימטריא ק"כ צרופים של שם אלהים כדאמור רבנן חמש אותיות בונות ק"כ בתים ללמד שכל כחות הדין יגבו חובם תחלה ממנו ואחרי כן יפרח וכן האותיות האמצעיות ד"י ת"ם פ"ר יש בהן רמז מפורש שהק"כ אלהים עתידים להכריז ד"י לצרותיו של קרח שהרי ת"ם ונשלם לפייס החמש גבורות שרשי הדינין שהן אותיות מנצפ"ך מספרן פ"ר וכמו שאמר הנביא ושלמו ימי אבלך. על דרך מה שבארנו במאמר חקור דין בריש חלק ה' בפירוש מלת גיהנם ושם זכרנו מה יקר
חסדו יתברך אפילו עם המורדים והפושעים להוציא יקר חסדו מזולל וכן אמר המלך החכם כל פעל ה' למענהו ואמרו חכמים לקלוסו: מאמר אם כל חי - חלק ג סימן לה ופשוטו של מקרא דעליה קאימנא לא הוזכר יצחק בעל הדין לפי שבו נברא העולם ואם אברהם ידענו שהוא בעל החסד ויעקב שסבל עול הבנים וצער גדול לא יכירנו ברחמיו קל וחומר לפחד יצחק שאין הקב"ה ותרן ואם דין הוא שיהא יצחק מקבל שכר גדול עצום ורב בשביל העקדה נוספת על שאר זכיות הרבים וספורים לשופט צדק במשקל אל דעות אשר איננו בז לפעולות אדם אפילו שיחה נאה מכל מקום חסד גמור הוא לנו ולבנינו שיהא זכותו מגין עלינו ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך כי קודם בריאת העולם היה הגואל האחרון נקרא בשמו כדכתיב לפני שמש ינון וכשנחליף שני נוני"ן בשני ההי"ן באלפא ביתא רבתי של אי"ק בכ"ר הוא שמו של הקב"ה יש אם למקרא. וארבע אותיותיו הן הנה היו לבני ישראל פלס ומאזני משפט לשכר מצוה כי מן הה"א אחרונה אם
לכל איש חי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא והדבק בוא"ו שבשם לעסוק בתורה לשמה ושונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ועייל בלא בר ומן הה"א ראשונה נזכה לעולם הבא עצמו בקביעות והעולה אל היו"ד אם למסורת והוא בגימטריא דו"ד ב"ן יש"י משי"ח ידו"ד במספר אותיות גדולות של האלפא ביתא הזאת עוד דוד בן ישי בגימטריא שכינה עם המלה בחושבן זעיר כ"ו כמספר השם הגדול ושכינה עם המלך כמספר השם שניהם בחושבן זעיר ויש באותיות דוד רמז לצדיק בין ב' אותיות ובאותיות ישי שכינה בין שני צדיקים אף אנו ליה עינינו ולו אנו מחכים שיכתבנו עם כל עמו ישראל בספר החיים וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן: