Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר ליקוטי השס

קטע 2

קטע 2 מתוך 12

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

הת"ח הוא עבור הדוחק והצער שהם סובלים בעד השכינה כנודע. גם זה מהרב זלה"ה: הני ברכי רבנן דשילהי מינייהו. הנה הכלה העליונה רגליה יורדות מות ואז השקר אין לו רגלים אוחז בש' שיש לה ג' רגלים ומדבקים לק"ר כי נקצצו רגליו של נחש ולכן הוא אוחז בירך יעקב ובירכו וברכי דרבנן הם כדי להשלים חסרונו ולסמוך אות של ש' אל ק"ר וקשר של רשעים אינו מן המנין כי יתפרדו כל פועלי און. ג"ז מהאר"י ז"ל: תניא אבא בנימין אומר וגו' ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דע כי הפירוש הוא היפך הפוסקים אלא ראשה למזרח בסוד ממזרח אביא זרעך שהוא הדעת העליון ורגליו למערב בסוד וממערב אקבצך שהם יסוד המלכות ורוחב המטה בין צפון לדרום כי שמאלו תחת לראשי והדר וימינו תחבקני ולכן לא אמר בין דרום לצפון כ"א בין צפון לדרום צפון תחלה באופן כי יד ימין הוא לדרום העולם חסד ויד שמאל לצפון העולם גבורה. גם זה מהרב זלה"ה: ואיני יודע באיזה

2

דרך מוליכין אותי וגו'. פי' שהצדיקים הולכין לשאול כדי להעלות את הרשעים שהרהרו בתשובה כמ"ש בזוהר פ' פנחס דף ר"ך וזהו הפי' עוברי בעמק הבכא יעטה מורה שמתעטף המורה באותן הנשמות כדי להצילן מן הגיהנם. ג"ז מהרח"ו זלה"ה: אגרא דבי הלולא מלולא. הנה זה סוד הלולא דצדיקייא שארז"ל כי ביום פטירת הצדיק מן העולם אין העסק כי אם בתורה ובמע"ט אשר חידש הוא וז"ס אגרא דבי הלולא מלולא פי' מלוליו ודבריו שחידש הוא ועיין בזוהר רות בהלולא דרב חסדא. גם זה מהרח"ו ז"ל: אשריך ר' עקיבא שיצאה נשמתך באחד כבר נודע כי העשרה הרוגי מלכות הי' כפרה בשביל עשרת השבטים שמכרוהו ליוסף ור' עקיבא בן יוסף היה לכפר על השכינה אשר שיתפו עמהם אחי יוסף שעשו החרם ביניהם כנודע. כי ר"ע היה בן גרים והגרים הם תלוים במלכות ואינם זזים משם בסוד גירי צדק כי המלכות נקרא צדק כנודע. ועוד כי האחים היו יחד באחוה ולגרים אין אחוה ור"ע היה יחיד ולכן

3

בא במקום השכינה שהיא ג"כ יחידה וז"ס אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד פי' בשביל אחד שהיא השכינה הנקראת יחידו של עולם. גם זה מהרח"ו ז"ל: ועוד אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד. פי' שאותיות עקיבא הם אותיות יעקב א'. והנה יעקב חטא על ששלח את יוסף צדיק יסוד עולם בלא לויה ואז כמעט ח"ו הפריד את היוד ולכן ארז"ל כשראה את יוסף במצרים הי' קורא ק"ש ומייחד השם לחזור ולזווג מה שהפריד ע"י שליחות יוסף בלא לויה ועכ"ז לא הספיק את זה וחזר ונתגלגל בר"ע וז"ס כל ימי נצטערתי על פסוק זה ואמרתי מתי יבא לידי ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו וזהו אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד פי' ביחד כי חזרת לתקן את היחוד וגרמת את זיווג העליון במיתתך בסוד מ"נ לאו"א יחוד ק"ש. גם זה מהרב זלה"ה: דע כי משה זכה לבינה הוא זה כי היכל לבנת הספיר נקרא אספקלריא שאינה מאירה ומשם מתנבאים שארי הנביאים אבל מרע"ה נבואתו הי' מהיכל ק"ק דבריאה אשר שם הוא סוד הכח"ב

4

דבריאה והנה ארז"ל שזכה לבינה דהיינו האריך דבריאה הכולל בגויה השאר בסוד קודש הקדשים והנה וידבר אלהים אל משה הוא בסוד הבינה וידבר ה' אל משה הוא בסוד החכמה. ויאמר ה' אל משה הוא בסוד הכתר. אמנם כל המראות היו מתוך הבינה. גם זה מהרב זלה"ה: אמר ר' אבין בר רב אדא אר"י מנין שהקב"ה מניח תפילין. הם דרש"י ודר"ת ודשימושא רבה והם תמיד נה"י שעל ראש הז"א הנקרא סתם קב"ה והתפילין דרש"י הנה"י דאמא שעל הז"א ותפילין דר"ת הם הנה"י דאבא שעל ראש ז"א ותפילין דשימושא רבה הם הנה"י דאריך שעל ראש הז"א. וע"ש בשער הכללים בע"ח. ג"ז מהרב זלה"ה: ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. הענין כי בעולם שלאחר המיתה ת"ח עוסקים בתורה ועולין ממדרגה למדרגה ומישיבה לישיבה כי אפילו מרע"ה בכל יום ויום עולה ומשיג יותר כי כמו שהשי"ת אין לו סוף כך תורתו אין לה סוף וז"ס יצא אדם לפעלו ר"ל לעסוק בתורה במה שפעל בעוה"ז כי כשיצא

5

האדם מעוה"ז יוצא תחלה לפעלו ר"ל לעסוק בתורה במה שפעל בעוה"ז ואח"כ לעבודתו שהוא עובד שם וטורח עדי ערב ר"ל שיגמור העוה"ז הדומה לערב כי לעתיד אחר התחיה יהי' להם מנוחה ומלאה הארץ דעה כל אחד לפי מדריגתו. והנה יש תורה באצילות וכן בבי"ע ובסוד עצמו יש בו פרד"ס כי התורה יש בה רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות ל"ת שהם כנגד האיברים והגידים שבאדם וא"כ הוא בכל פרצוף יהי' בו כל התרי"ג מצות והבן זה: ב"ש אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו. ובה"א כל אדם קורא כדרכו. הנה ארז"ל תפלת ערבית רשות והם כנגד מדת יעקב כי אברהם תיקן תפלת שחרית ויצחק תפלת מנחה ויעקב תיקן תפלת ערבית והנה מאחר שיעקב הוא הבחיר שבאבות למה לא תקנוהו לחובה כמו שאר כל התפלות אלא הכוונה היא מאחר שכבר המטה נתונה בין צפון לדרום שוב אין צריך לקובעה חובה כי כבר היא בחיק דידי' כמ"ש הרשב"י ע"ה לההוא דאתי למתבעי וגו' וזהו מחלוקתם בש"א בערב כל אדם יטו

6

כי היא שולטת בלילה וצריך כל אדם להטות הקריאה אליה לרמוז אל הנוקבא כי כל דברי' של הנקבה הם מיושב ובבוקר שהוא זמן שליטת הזכר צריך לעמוד וזהו שאמר ובבוקר יעמוד. ובה"א כל אדם וגו' כ"א הי' זה לבדו וזה לבדו הי' כסברת ב"ש ומאחר ששניהם הם ביחוד א' אין להראות פירוד אלא שקורא כמו שיזדמן לו בין עומד ובין יושב ובין מהלך לרמז שהם ביחוד א' ואין להראות קיצוץ ופירוד לא במעשה ולא במחשבה והלכה כב"ה כי אין קיצוץ ופירוד בשום צד ואופן. ג"ז מהרב זלה"ה: נתן עיניו ונעשה גל של עצמות וגו'. כבר ידעת שם אמג"ל שהוא אותיות כד"ט המתחלפות מן לה"י של אלהי"ם כי א"ם אינם נזכרים. והנה אלהים הוא מדת הדין והאש אוכלת הבשר ונשארו עצמות וזהו גל עצמות ובזה השם הכה משה את המצרי תכ"ה למה תכה רעך והם הבחי' העינים של מעלה כי שם זה הוא סוד עייני"ן דלעילא וזהו נתן עיניו בו ונעשה ג"ל של עצמות כנזכר. גם זה מהרב: יציבא

7

בארעא וגיורא בשמי שמיא. הנה כבר ידעת מהתחלקות הה' חסדים כי בוקע מהחזה הז"א השליש החסד אשר בת"ת המכוסה ונחלק לג' שלישים ולקח הכתר דזעיר חצי שליש והנוקבא שליש א' אך בחכמת הנוקבא יש ב' שלישים שלימים ועל שהכתר דזכר לא הי' לו רק חצי שליש והנוקבא שלה שנים שלישים נאמר יציבא בארעא וגיורא הוא החכמה דנוקבא יש ב' שלישים ולכן כפל שמי שמיא. גם זה מהרב זלה"ה: אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי קרי בלילה דע כי לעולם המחשבה היא החכמה הנקרא י"ש כי חכמה הוא יש מאין שהוא הכתר וכנגד בחינה זו שבקדושה יש בסטרא אחרא במנין קר"י גימטריא י"ש אלא שהש' שהוא אות אחת נתחלקה ונעשה ק"ר שהם אותיות שק"ר והיא נהפכת גם למטה ונעשית קר"י ולכן כל צדיק וצדיק השומר אות ברית קודש יש לו לעתיד לבא י"ש עולמות כנגד מה שטהרו מן המחשבה רעה כמנין ויהי ע"ר ר"ע כנגד קר"י וענין ש"י עולמות הם מתחלקים לג' חלקים ק"ג לכל א' מהם בחג"ת. והנה הת"ת

8

הוא מטה כלפי חסד ונעשה שם לב' חלקים ק"ג ק"ג או"ר בגימ' ואותן ק"ג הנשארים בגבורה הוא מנין עג"ל ואל האותן המוציאים שז"ל נאמר פני ה' בעושי רע פנים של זעם בעושי רע כמנין ע"ר ר"ע. להכרית מארץ זכרם שהוא המלכות בחי' הזכר בחי' הדכורא הנותן בנוקבא עליונה וזהו מדה כנגד מדה כמו שהם גרמו להוציא טפה עליונה טפה דדכורא לחוץ ולא לתוך נוקבא כן הבחי' שלהם שניתן מן הזכר אל הנוקבא עליונה יכרת יתעקר משם וזהו עיקור המזל של אדם למעלה מה שיש לו שם במלכות וכדי שיכרת הוא למטה צריך לעקור המזל שלו תחלה כמו שאמר הפסוק יפקוד ה' על צבא מרום במרום תחלה וזהו להכרית מארץ זכרם ר"ל כדי שיכרת הוא מכאן מזאת הארץ למטה צריך תחלה להכרית המזל שלו מארץ העליונה. גם זה מהרב זלה"ה: המברך צריך שיתן עיניו בכוס. הנה כבר הודעתיך שצריך להחזיק כוס של ברכה כנגד החזה כי הכוס של ברכה היא נקיבה היוצאת מבין חדוי דזעיר והזעיר יש בו שם מ"ה

9

דאלפין והאחוריים שלה הם ק"ל כי מן האחוריים יוצאת רחל ולכן צריך ליתן עיניו בו כי ק"ל גימ' עי"ן. ג"ז מהרב זלה"ה: אשתו כגופו דמיא. כי כבר ידעת כי הנוקבא לית לה מגרמה כלום וכל אורותיה הם בוקעים מגוף הזעיר ונותנין אליה ונמצא שהיא כגופו שהרי זולת גופו אין לה כלום וזהו שארז"ל אשתו כגופו דמיא והבן. גם זה מהרב: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת פאה אם שייר לו קלח א' סומך עליו משום פאה. לפי שהתבונה היא שיור לגבי אמא ותבונה היינו חק"ל אחד שהוא בינה עלמא דדכורא וכאשר היא נכנסת תוך הזעיר ויסודה קצר שאינה לוקחת כי אם חלק א' דהיינו קלח אז סומך לו משום פאה שהוא אלהים עליון הנרמז באלף של שם ס"ג אשר ממנה התפשטות כל העולם הנקודות והיא מגינה עליו אשר כל ק"ך צירופים אלו דאלהים אל ימשולו בו: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת כלאים עציץ נקוב הוא סוד הרישא דזעיר בחזרת האורות המתרבים בו לצאת ממקום הלוז לקשר של תפילין. ועציץ שאינו נקוב הוא סוד רישא דנוקבא שהוא

10

מושפע משליש התחתון דת"ת דזעיר ואין אורות מתרבים שם ועל כן הנשים פטורות מציצית. והנה ב' פעמים עציץ שכ"א גי' ר"ס סוד י' הויות אשר בזעיר וכן בנוקבא. מהרב זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת שביעית שדה הלבן. הנה הספירות הם סוד הזרעים כי כשם שזורעים את התבואה כדי להלביש צורה מלובשת ומעוטרת כמו כן נזרעו התבואה של ב"ן ונפסדה וצמחה המ"ה החדש במקומה בסוד הבירור והנה זריעת התוהו נקרה שדה הלבן וזריעת התיקון נקרא שדה האילן כי עכשיו הם עומדים בצורת האילן אבל לא כעולם התוהו אשר היו עומדות זו על גב זו כמ"ש אצלינו בדרושים וז"ס שארז"ל במסכת סנהדרין פ' חלק מתים עתידים לקום בלבושיהון ק"ו מחטה דהיינו הי"ס של התוהו שמתו ונקברו בבריאה ערומים בלי לבוש ויצאו אח"כ בכמה מלבושין יקר הנזכר בריש ספרא דצניעותא לבושין יקר אתקין וז"ס ויתיצבו כמו לבוש סוד הלבשת הפרצופים זה לזה. מהרב זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת שבת שמעון שגינה יהרג. דע כי הרשב"י ע"ה הי' ניצוץ ממשה

11

רבינו ע"ה וכמו שמשה ברח מפני חרב פרעה והשיג שלימותו שם במדבר כך הרשב"י ברח מפני הקיסר והשיג שלימותו שם במערה המדברה בלוד וז"ש בזוהר רות מי לנו גדול כמשה. מהרב זלה"ה: ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית ומקום פטור והנה רה"י הוא בסוד אצילות של הי' שביהו"ה שהיא כוללת כל היהו"ה בה כמ"ש בסוד כתיבת השם אצלנו וע"ש ולכן רחבו ד' אותיות השם וגבהו י' דמלוי י'. ורשות הרבים ה' שבשם בסוד הבריאה אשר כנגדה מתחילים אחיזת החיצונים הנקראים רבים בסוד הן רבים עמי הארץ. וגם כבר ידעת כי שם נפלו המלכים דמיתו שהם בסוד י"ו כמ"ש בדרוש א"ק ולכן נקרא רשות הרבים. וכרמלית הוא ו' שבשם בסוד היצירה כר מלא. מקום פטור היא ה' אחרונה שבשם בסוד עשיה וכאשר עלה ליצירה אז הוא נקרא מקום פטור. וז"ס שתים שהן ארבע שתים שהן אותיות יו"ד ה"א שהם ארבע יהו"ה כי יו"ד ה"א גימטריא ד' אותיות יהו"ה: אמר ר"ש בן גמליאל הנותן

12

פת לתינוק צריך להודיע לאמו. פירוש יודיע כי אבא יסד ברתא והנה פת גי' תלמוד שהוא תורה שבע"פ ולהביאה אל הז"א לזווגא וצריך לקשטה תחלה ע"י הדעת הנמשך מאבא לאמא שהוא כולל החו"ג ובהם הוא סוד הזיווג ושייף לי' מההוא מינא והוא סוד ויסגור בשר תחתנה וזהו היא מתנה לז"א שהוא עשיר תינוק יונק משדי אמו אשר מתמן העותרא כי מצפון זהב יאתה. וז"ס ויתן אל משה ככלותו. גם זה מהרב זלה"ה: א"ל "היה "לך "לעזרני וגו' ר"ת הל"ל כי ענין העזר הוא בסוד באלהים נעשה חיל וכן תנו עוז לאלהים שהוא על עניין העלאת מיין נוקבין שהוא תוס' כח בגבורות של מעלה. מהרח"ו זלה"ה: פתחו ואמרו כי אתה אבינו וגו' הענין הוא כי אז יהיה ההנהגה בסוד הגבורות בסוד אשת חיל עטרת בעלה ותהיה ההנהגה ע"י שם ס"ג כי יתבטל הב"ן והגבורה יהיה עיקריות ולכן אמר כי אתה אבינו. ג"ז מהרח"ו זלה"ה: אנכי נוטריקון 'אנא 'נפשי 'כתבית 'יהבית ועיין מ"ש בפסוק אנכי ה'

13

אלהיך וגו'. שזה הי' הדיבור מלכיות הפנימיות והיא נפש למלכות החיצוניות וז"ש אנא שהוא דבור שהפנימיות שהוא בחי' נפש ולכן לא נאמר אנ"י שהיא בחי' מלכות הנקרא אני חיצוניות. ג"ז מהרח"ו זלה"ה: תנן התם ר"א אומר שוב יום א' לפני מיתתך ושאלו תלמידיו וגו', הנה נודע שעם היות שארז"ל אין מזל לישראל הביאור הוא אשר ביד ה' לשדד המערכה והמזל ועכ"ז יש לכל אדם ואדם מזל וזהו יום א' לפני מיתתך כי אותו יום הוא בודאי לפני מיתתו כי אי אפשר לו שימות באותו יום ושאלו תלמידיו וגו' דמנא ידע איזה יום הוא ותירץ ישוב היום. כי מאחר שלא מת היום אפשר הוא שזה היה היום ההוא שהרי לא מת ושמא מחר ימות וגו'. גם זה מהרח"ו זלה"ה: כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ויבא לידי עניות לכן ר"ת 'על 'נטילת 'ידים ענ"י. ומלבד זה הוא נקצץ מן העולם העליון ונעקר מן העולם הזה קודם זמנו מפני שיש בידים י' אצבעות כנגד י' מאמרות וי' אותיות

14

השם במילואו וכ"ח פרקים שבידים כנגד כ"ח אותיות אשר בהם נבראו העולם כמנין אותיות פסוק בראשית וזה האיש המזלזל בנטילת ידים כביכול מתיש כח של מעלה וע"כ הוא נעקר. מהרב זלה"ה: מעשה באדם אחד שיצא בשבת וראה פרצה בשדהו ונמלך וגו' דע כי החסיד זה הוא ר' יהודא ב"ר אילעי ואז נתנוצץ בו נשמת צלפחד הצדיק אשר חטא בענין קשישת עצים בשבת כדברי רע"ק ז"ל ועתה תיקן אותו חסיד בחסידות זה ומעשיהו וז"ס שארז"ל שיצא לו צלף חד וממנו הי' פרנסתו ופרנסת ביתו כי צלף חד היינו צלפחד והיתה מזה פרנסתו כי הוא תיקן מה שקילקל מקודם והזדונות נעשה לו כזכיות בתשובה מעליותא כי האי. גם זה מהרב זלה"ה: הבאת שלום בין אדם לחבירו וגו'. הנה נודע כי בעידנא דמסתכל אריך בז"א אז גורם זיווג בין ז"א ונוק' כמ"ש באד"ר וז"ס הבאת שלום שבין אדם לחבירו דהיינו אסתכלותא אנפין באנפין בין אדם לחבירו שהוא האריך בזעיר ובין איש לאשתו שהוא הז"א

15

הנקרא איש ובין אשתו שהיא הנוק' הנקראת אשתו. גם זה מהרב זלה"ה: אמר ר' אבא )הגהה בגמ' שבת דף ס"ב ע"ב הגי' ר' יוסי ב"ר חנינא( המשתינים בפני מטתם וגו' מגדף בהו ר' אבהו וגו' ויש לדקדק מי הכניס לר' אבהו בתגר זה יותר מחבריו אשר קילל וגידף לאיש אשר אלה לו אבל זהו סוד גדול כי הראו לו י"ג נהרות דאפרסמון וגו' אילין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי ותימא שחשב שאינו ראוי לי"ג אלו הרמוזים לי"ג תיקוני דיקנא עילאה שהם רחמים כי ראה בשמו אותיות בה"ו שהם זו"ן ועולין י"ג ולא ידע כי א' דרבי אבהו שהוא אחד מנין י"ג והם הי"ג נהרי והוא חשב מסוף שמו בה"ו שלריק יגע והוא זכה לזה כי לא יגע לריק כי הי' מקלל לאותו שהוא הוציא שז"ל וזהו נרמז במלת לרי"ק שהוא קר"י והבן זה מע"ח: דע כי ישראל היו ס' רבוא בקבלת התורה כי התורה הוא עמודא דאמצעותא והוא ו' כל א' כלול מי' והוא ס' רבוא בזה האופן עשירית במלכות. מאות בזעיר. רבבות

16

בחכמה ובאמא נכלל הכל כנגד הששים שהוא ת"ת שנכלל באמא תורה שבכתב תוך הכתר דאמא והרבוא מצד החכמה. גם זה מעץ חיים: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת עירובין אמר רבי האי דעדיפנא מחבראי משום דחזיתי' לר' מאיר מאחוריו. דע כי ר' מאיר נשמתו הי' מעורף פרצוף לאה אשר שם יש ב' שמות אדנ"י בריבוע גימ' רנ"ב בהסרה א' שהוא מקום הדבוק בסוף צוואר הז"א ויהי' רנ"א כמנין מאיר. והנה בעורף הז"א יש ב' הויות כזה יוד הי ויו הה. והב' יוד הה ויו הי אשר ב' שמות אלו גימ' קד"ל וז"ס קד"ל דר"מ דחזי רבי ורבינו הקודש שהיו בסוד יעקב למטה מהם נתנוצץ בו גם מהארה זו ולכן עדיף מחביריו ואלו הי' מן הפנים עאכ"ו ולכן לא ירדו חכמים לסוף דעתו של ר"מ דהיינו אחורי דעת לאה. גם זה מהרב זלה"ה: ספר ליקוטי הש"ס - מסכת פסחים מכנפי יונה: א"ל אם אי אתה מלמדני אני מוסרך לאבא יוחי ומוסרך למלכות. זה יובן עם הא דתנינן סכנה ואין בה מצוה גבי תולה מזוזה במקל

17

הפי' כיון שאין בה מצוה אסור למסור נפשו עליה ובימי רע"ק גזרו שמד שלא לעסוק בתורה והוא הי' מקהיל קהלות ברבים ואם ידומה ח"ו שהי' זה להתייהר ושלא לשם שמים ח"ו טוב היה שימסור הוא לבדו ולא יסכן רבים אבל אם למד ג"כ בצנעה מוכח שכוונתו לשמים: תנן שלשה נשים הא' אופה וגו'. דע כי זהו הג' מוחין דזעיר הנזכרים בתיקון ס"ט והם מצד אמא אשר נה"י שלה הם לבושי המוחין והאופה הוא היסוד כי אור לו בציון ותנור בירושלים וגו'. ומשום שהם מאמא נקרא נשים ובעת שנכנסים נכנס ההוד תחלה ואח"כ הנצח והיסוד אחריהם שהוא הדעת כי הוא נמוך נכנס תחלה. מהרח"ו זלה"ה: בצק שבסדקי עריבה. דע כי שם יהו"ה בנקודת אלהים יש בניקוד זה ז' יודין הרי ע' ואותיות יהו"ה ונקרא אלהים גי' יב"ק ס"ה קפ"ב וכללות אותיות יהו"ד אלהים עם כולל השם בשילובו גי' בצ"ק והנה מנינו כאן אלקים ג"פ באותיות ונקוד ומספר תצרף עמהם שם יהוד ג"פ ומרוב המיתוק נעשה אלהים

18

א' ג' הויות וא' אלהים גי' סדר. והנה יש ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. ולמעלה מהם עוד שם מ"ה אחד בסוד כי לא ידעו מ"ה הוא גי' של הכל ערב"ה וזה הוא בסוד או"א והזעיר הוא