Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

ספר הזוהר — עותק נוסף

קטע 64

קטע 64 מתוך 92

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

דעליה כתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יי' נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. וילך איש דא קב"ה כד"א יי' איש מלחמה. מבית לוי דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. מבית לוי דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הה"ד לויתן זה יצרת לשחק בו ויקח את בת לוי דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. ותהר האשה ותלד בן. האשה ודאי כד"א לזאת יקרא אשה בקדמיתא בת לוי הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת בת פלוני בתר דאזדווגת אתקרי' אשה והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. ותצפנהו ג' ירחים. אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן

2

יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו' מאי ותקח לו תיבת גמא דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב שם רמש ואין מספר והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו

3

זוהר חלק ג דף קעד/ב לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא ותרד בת פרעה. דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר לרחוץ על היאור. על היאור דייקא ולא על הים. ואיתימא הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא וימלא שבעת ימים אחרי הכות יי' את היאור ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יי' לבתר קרייה בשמא דמשה. ונערותיה הולכות. אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. ותפתח ותראהו את הילד. ותראהו ותרא מבעי ליה מאי ותראהו, וחא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד ותחמול עליו וגו'. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב ותתצב

4

אחותו מרחוק אחותו דמאן אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כד"א פתחי לי אחותי. מרחוק כד"א מרחוק יי' נראה לי מאי משמע. משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב תוצא הארץ נפש חיה. הארץ דא כנסת ישראל. נפש חיה נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. ויראני את יהושע הכהן הגדול. מאי קא

5

חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא ועומד לפני המלאך. מאי לפני המלאך דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא. מאי קא משמה לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה. כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. ת"ח כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה

6

זוהר חלק ג דף קעה/א גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו:

7

זוהר חלק ג דף קעה/ב אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין רגלי חסידיו ישמור וגו'. שמור רגלך כאשר תלך. פלס מעגל רגלך. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) עיניך לנכח יביטו. קם למללא סהדייא אמרי נצור לשונך מרע וגו'. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) סור מרע ועשה טוב. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי ב"נ לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה

8

ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים

9

כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל רא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובג"כ גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כד"א מצות המלך היא מדוע אתה עובר את מצות המלך. כי מצות המלך. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) זה השער ליי' וע"ד כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי' לאכללא בהאי כל שאר כתרין וע"ד אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב

10

דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כד"א עיני יי' אל צדיקים אבל אתם לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. מ"ט

11

זוהר חלק ג דף קעו/א בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים וע"ד באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. כימי. כיום מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו. אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב ישעי' יב] ואמרתם ביום ההוא הודו ליי' קראו וגו' זמ רו יי' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ מאי מודעת זאת בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד. ברוך יי' לעולם אמן ואמן. ימלוך יי' לעולם אמן ואמן: ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו'. רבי אבא פתח הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים

12

מדבש ונפת צופים. כמה עלאין פתגמי אורייתא כמה יקירין אינון תאיבין אינון לעילא תאיבין אינון לכלא בגין דאינון שמא קדישא וכל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בשמא קדישא ואשתזיב מכלא אשתזיב בעלמא דין אשתזיב בעלמא דאתי. ת"ח כל מאן דאשתדל באורייתא אחיד באילנא דחיי כיון דאחיד ביה בכלא אחיד דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'. רבי יצחק אמר כל מאן דישתדל באורייתא חירו אית ליה מכלא חירו ממיתה כמה דאמרן בגין דחירו עליה שריא ואחיד ביה. אילו ישראל מתעטרין באורייתא ישתזבו מכלא ולא ישתכחו בגלותא ודא הוא דכתיב (ס"א אילו ישראל מנטרין אורייתא ישתזיבו מכלא ולא ישתכחו בגלותא כתיב) חרות על הלחות אל תקרי חרות אלא חירות וחירות דא (אוקמוה) באורייתא אשתכח אורייתא איהי חילא דימינא כד"א מימינו אש דת למו ושמאלא אתכליל בימינא מאן דעביד ימינא אשמאלא ושמאלא ימינא הא איהו כאילו חריב עלמא. ת"ח אהרן ימינא. ליואי

13

שמאלא. קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא בג"כ אתענש ולא עוד אלא דאשתכח ביה לישנא בישא ואתענש בכלא רבי יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא קרח בעא לאחלפא תקונא דלעילא ותתא בג"כ אתאביד מעילא ותתא: ויקח קרח. מאי ויקח נסיב עיטא בישא לגרמיה כל דרדף בתר דלאו דיליה איהוע ריק מקמיה ולא עוד אלא מה דאית ביה אתאביד מניה קרח רדיף בתר דלאו דיליה דידיה אביד ואחרא לא רווח. קרח אזיל במחלוקת מאי מחלוקת פלוגתא. פלוגתא דלעילא ותתא ומאן דבעי לאפלגא תקונא דעלמא יתאביד מכלהו עלמין. מחלוקת פלוגתא דשלום ומאן דפליג על שלום פליג על שמא

14

זוהר חלק ג דף קעו/ב קדישא בגין דשמא קדישא שלום אקרי. ת"ח לית עלמא קאים אלא על שלום כד ברא קב"ה עלמא לא יכיל לאתקיימא עד דאתא ושרא עלייהו שלום ומאי הוא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי וכדין אתקיים עלמא ומאן דפליג עליה יתאביד מעלמא. צלפחד פליג על שבת דהוה מקושש עצים ומאן אינון עצים אינון אילנין אחרנין כדאמרן ואינון מלין (ס"א אילנין) דחול וחול בקדש לא שרייא (מכאן ולהלאה מלי דחול בשבת אסיר ודאי) דפליג על שלמא דעלמא. רבי יוסי אמר כתיב שלום רב לאוהבי תורתך וגו'. אורייתא הוא שלום דכתיב וכל נתיבותיה שלום. וקרח אתא לאפגמא שלום דלעילא ותתא בג"כ אתעניש הוא מעילא ותתאה: ויקומו לפני משה וגו'. האי קרא אוקמוה חברייא. ר' שמעון אמר קריאי מועד קראי כתיב חסר יו"ד אמאי קראי אלא הכי הוא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ורזא דא כל אינון כתרין עלאין דשמא קדישא אתאחיד בהו כלהו זמינין מאתר דאקרי קדש הה"ד מקראי קדש

15

ואימתי בשעתא דמועד זמין בעלמא כגוונא דאינון כתרין עלאין דזמינין מקדש עלאה ה"נ קדש תתא זמין לחילוי לאעטרא ולאעלאה להו. קדש עלאה ידיעא קדש תתאה חכמת שלמה ה"נ איהי זמינת לכל חילה ואינון חיילין כולהו זמינין לאתעטרא בהאי קדש תתאה בזמנא דמועד שרייא בעלמא וכגוונא דחילחא קיימין לעילא ה"נ קיימי ממנן דעמא כדוגמא דילה לתתא וע"ד אקרון קראי מועד ובגין דאנון לתתא קראי מועד חסר (כגוונא דלעילא) אבל בשלימו יתיר אינון. אנשי שם ודאי ולא אנשי יי' ודא הוא רזא בנקבו שם יומת ואוקימנא ועל דא אקרי הכא אנשי שם ודאי כיון דמסטרא דגבורה קא אתיין אנשי שם אינון הא שבחא דלהון יתיר אבל אינון נטלו לגרמייהו ואתאחדו במחלוקת: בקר ויודע יי' את אשר לו. אמאי בקר ואמאי קדוש ולא טהור אלא אינון מסטרא דטהור קא אתיין וקדוש כהנא אמר משה בקר דכדין כתרא דכהנא אתער בעלמא אי אתון כהני הא בקר פלחו עבודה דבקר וכדין ויודע יי' את אשר לו ואת הקדוש. את אשר לו סתם. דא ליואה.

16

ואת הקדוש דא כהנא כדין והקריב אליו ולית מאן דאבחין מלה אלא בקר אי תתחזון לאשתארא בסטר דינא בקר לא סביל לכו דהא לאו זמניה הוא ואי תתחזון לאשתארא בחסד הא זמניה הוא ותשתארון גביה ויקבל לכו כמה בקטרת דהא קטרת בעי לשושבינא לאתקטרא על ידיה בכלא ולאתקשרא. מאן שושבינא דא כהנא ובג"כ והיה האיש אשר יבחר יי' הוא הקדוש ולא הטהור תרין דרגין אינון. קדוש. וטהור. כהן קדוש. לוי טהור. וע"ד הקדוש כתיב: ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר. ת"ח משה ואהרן מסרו גרמייהו למיתה. במה בגין דכתיב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות רוחת כתיב חסר וא"ו ובג"כ אילנא דמותא הוא ובכל אתר נפילת אנפין לההוא אתר הוי וע"ד אל אלקי. אל הה"ד ואל זועם בכל יום. אלקי הרוחות דאיהו אתר צרורא דנשמתין דעלמא וכל נשמתין תמן סלקין ומתמן אתיין. (נ"א תמן אתחזיין). רבי יהודה פתח שמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי.

17

האי קרא אליהוא אמרו. ת"ח מה כתיב ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וגו'. דהא אינון הוו אמרין מלין ואיוב לא הוה אתנחים עלייהו. מהכא אוליפנא מאן דעאל לנחמא לאבל בעי ליסדא מלין בקדמיתא זוהר חלק ג דף קעז/א דהא חברייא דאיוב הוו אמרי מלי קשוט אבל לנחמא ליה לאו בגין דבעי מלין דאיהו יודי עלייהו (בארח קשוט) וכדין יקבל עליה דינא ויודי למלכא קדישא עליה מה כתיב ואליהו חכה את איוב בדברים וגו'. דאודי לבתר לקב"ה וקביל עליה דינא דשמיא. ת"ח כתיב לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול. לכן אנשי לבב שמעו לי שלימין בכלא לאבחנא מלין. חלילה לאל מרשע הה"ד ואל זועם בכל יום ושדי מעול דא סמיך לקבלא דא (והא אוקמוה) אל שדי. כי פועל אדם ישלם ל הא ב"נ אזיל בהאי עלמא ועביד עבידתוי וחטי קמי מאריה ההוא עובדא תליא עליה לשלמא ליה דינא הה"ד כי פועל אדם ישלם לו ההוא עובדא ישלם לו. ועם כל דא אם ישים אליו לבו כיון דבר נש שוי לביה ורעותיה לאתבא קמי

18

מאריה כדין אל אלקי הרוחות רוחו ונשמתו אליו יאסוף לאתצררא בצרורא דחיי ולא שביק לנפשיה לבר לאתדנא בדינא אחרא רבי יוסי אמר האי מלה רזא (אחרא) הוא בדינין טמירין דקב"ה. כי פועל אדם ישלם לו לאתדנא בדיניה ובאינון עובדין דבר נש עביד בהאי עלמא וסליק ליה לאתדנא כעובדוי ויתאביד מעלמא מה כתיב בתריה מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה. מי פקד עליו ארצה דא הוא אחוה דפריק ליה ומי שם תבל כלה דבאני ביתא ובני בניין עלמא ותקונא וישובא מה כתיב בתריה אם ישים אליו לבו. האי בר נש דפקיד עליה למבני בניינא בעי לכוונא לבא ורעותא לגביה דההוא מיתא מכאן בר נש דאתי על ההיא אתתא בגין שפירו ותיאובתא דילה הא בניין עלמא לא אתבני דהא רעותא ולבא לא אתכוון לגבי מיתא ובגין כך כתיב אם ישים אליו לבו ברעותא דלבא דיכוין לגביה כדין רוחו ונשמתו אליו יאסוף ואתמשך גביה לאתבנאה בהאי עלמא מה כתיב בתריה יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר

19

ישוב. יגוע כל בשר יחד ההוא גופא יתבלי בעפרא וכל ההוא בשרא. והשתא אדם על עפר ישוב הא חדתותין דבנינא כמלקדמין ויתוב על עפרא דבניינא דגופא אחרא כמה דהוה בקדמיתא ועל דא רוחא ונשמתא בידוי דקב"ה וחייס עליהו דבני נשא דלא יתאבידו מהאי עלמא ומעלמא אחרא בגין כך אל אלקי הרוחות לכל בשר: ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו'. רבי חייא פתח חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה כמה אית להו לבני נשא לאסתמרא מחובייהו ולנטרא עובדייהו דהא בכמה זמנין עלמא אתדן ובכל יומא ויומא עובדין במתקלא סלקין ומשגיחין עלייהו לעילא ואכתיבו קמיה וכד עובדייהו דבני נשא לא מתכשרן קמי מלכא סליק רוגזא ודינא אתער הה"ד חמת מלך מלאכי מות וע"ד בכל יומא ויומא בעי ב"נ לאזדהרא מחובוי. ואיש חכם יכפרנה. בשעתא דמאריהון דדינין קיימין על עלמא ורוגזא תלי אי אשתכח בדרא זכאה דרשים לעילא קב"ה אשגח ביה ואשתכך רוגזא. למלכא דאתרגז על עבדוי והוה תבע על סנטירא למעבד דינא אדהכי עאל

20

רחימא דמלכא וקם קמיה כיון דחמא ליה מלכא אתנהירו אנפוי שארי ההוא רחימא דמלכא לאשתעי בהדיה ומלכא חדי לבתר כד אתא סנטירא חזא אנפוי דמלכא חדאן אסתלק ואזיל ליה ולא עביד דינא וכדין ההוא רחימא בעי למלכא על עבדוי ומכפר להו ובג"כ ואיש חכם יכפרנה. אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוה

21

זוהר חלק ג דף קעז/ב תלי מיד ויאמר משה אל אהרן בגין דאיהו שושבינא דמטרוניתא וקטרת לא סלקא אלא בידוי דאיהו אסגי שלמא בעלמא וקשיר קשרא דמהימנותא קטרת הא אוקמוה חדוותא דעילא ותתא קשורא דמהימנותא סליקו דרוגזא הה"ד שמן וקטרת ישמח לב וכדין ואיש חכם יכפרנה ינקי