Sections
תּוֹרָה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ א. קִימַת חֲצוֹת הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן: ב. זְמַן חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת, וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וּבַבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת (עַיֵּן זֹהַר־הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁלַּח דַּף נ"ז):
Rising at midnight [kimas chatzos] sweetens the judgments and has the power of a redemption [pidyon]. The time of midnight is always six hours after the beginning of the night — whether in summer or winter. And then the time of midnight begins — and extends until the end of the second watch — that is, two hours. And in the morning it is good to gaze at the heavens — and through this da'as is drawn (see holy Zohar, B'shalach, 57a).
Loading comments…