תּוֹרָה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
Torah 403
א. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה לְפִי בְּחִינָתוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר, וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם. וּבְחִינַת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, הִיא בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא [וְלִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו; וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה הַסִּתְרֵי תּוֹרָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים]. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, כִּי אִם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנִּכְנָעִים תַּחְתָּיו, לַהֲשִׁיבָם אֶל ה'. אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ לְבַד צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, כָּל אֶחָד לְפִי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ:
Every Jew possesses the aspect of sovereignty and dominion according to his level. Some rule over their household — some rule over more — and some rule over the entire world. And this aspect of sovereignty that every person has — it is in the revealed and in the concealed. [And sometimes there is a Tzadik who in the revealed realm has no dominion whatsoever — and even so in the concealed and in great hiddenness he rules over the entire generation — and even over all the Tzadikim of the generation — for their souls are under his dominion and all are subdued and bent before him. And this is what we learned: and it gives him sovereignty and dominion and profound judgment — and the secrets of Torah are revealed to him — which he reveals the hidden secrets of Torah — as explained in the main text.]
ב. כָּל אֶחָד לְפִי הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם כָּרָאוּי, הוּא נֶעֱנָשׁ עֲלֵיהֶם, וְנִתְקַצְּרִין יָמָיו חַס וְשָׁלוֹם, וְעָלָיו נֶאֱמַר: 'אוֹי לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ' (פְּסָחִים פ"ז), אֲבָל כְּשֶׁמּוֹכִיחָם וּמַזְהִירָם בַּעֲבוֹדַת ה', הוּא מַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים:
Each one according to the dominion he has — when he is not careful to reprove and warn them as is proper — he is punished on their account. And his days are shortened — G-d forbid. And about him it was said: ""woe to the rabbinate that buries its masters"" [Pesachim 87b]. But when he reproves and warns them in the service of G-d — he draws life and length of days.
ג. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחָם וּלְהַזְהִירָם כָּרָאוּי כִּי אִם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְהוֹכִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲפִלּוּ לָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם. כִּי עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִים שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד יִשְׁמְעוּ קוֹל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת תָּמִיד (מִשְׁלֵי א' כב): "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי", וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֶל ה':
But it is impossible to reprove and warn them properly except through engagement with Torah [eisek ha-Torah]. For through this one is able to reprove each and every one — even those very distant from him — even if he does not know what they need. For through engagement with Torah even those very distant will hear the voice of the Torah — which proclaims and cries out constantly [Proverbs 1:22]: ""How long, O simple ones, will you love simplicity?"" — and through this they will all return to Hashem.
ד. גַּם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, כִּי עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּמַמְשִׁיכִין מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים. וּצְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּוְקָא, לְהוֹצִיא דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו, וְאָז זוֹכִין לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים:
Also through engagement with Torah one merits length of days. For through engagement with Torah one calls upon the Life of all life [Chay Ha-Chayim] — may His Name be blessed — as it were — and draws from Him life and length of days. And one must engage in Torah with the mouth specifically — to bring out words of Torah from his mouth. And through this one merits to call upon Him, may He be blessed, and to draw from Him life and length of days.
ה. יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַסְתָּרָה, כִּי יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְיֵשׁ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְדַע כִּי מִי שֶׁעוֹבֵר וְשׁוֹנֶה חַס וְשָׁלוֹם, הוּא נוֹפֵל לְהַסְתָּרָה אַחַת, וַאֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת וְלָשׁוּב, כִּי כְּבָר נִסְתַּר מִמֶּנּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הוּא יוֹדֵעַ מִן הַהַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר לוֹ לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנָּפַל וְהִגִּיעַ לְהַסְתָּרָה זוֹ שֶׁנִּסְתַּר מִמֶּנּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה. אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה עָשָׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי נוֹפֵל לְהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וַאֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהָאִסּוּר. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, רַק כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים דּוֹמִין לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, וּכְאִלּוּ אֵין אִסּוּר כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּלֹא חִיּוּתוֹ אֵין שׁוּם קִיּוּם לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ תֹּקֶף הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲבֵרוֹת, וַאֲפִלּוּ הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרוֹת, גַּם כֵּן מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת זֹאת, נִתְבַּטְּלִין אֶצְלוֹ כָּל הַהַסְתָּרוֹת, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד בְּקוֹל גָּדוֹל: "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" וְיִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל ה'. וְלִזְכּוֹת לְדַעַת זֹאת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר גַּם אוֹתוֹ שֶׁהוּא בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וּלְהוֹדִיעוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן תִּקְוָה, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָאֱמֶת וְיִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת אֵיךְ שֶׁהוּא, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וְנָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וַאֲזַי יָכוֹל לָשׁוּב מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְלִזְכּוֹת לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי מַה שֶּׁאֵין שׁוֹמְעִין אֶת קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי הַהַסְתָּרוֹת עַל־יְדֵי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר עַתָּה מֵאִתָּנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בִּבְחִינַת: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" (דְּבָרִים לא, יח), אֲבָל עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, עַד שֶׁפּוֹעֲלִין שֶׁגַּם הָרְחוֹקִים מְאֹד יִשְׁמְעוּ קוֹל הַכְּרוּז וְהַתּוֹכָחָה שֶׁל הַתּוֹרָה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם אֶל ה': (הַיְנוּ שֶׁנּוֹפְלִין לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה מֵהַסִּתְרֵי תּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הָעֲבֵרוֹת וְהַהַסְתָּרוֹת ("בְּאִבֵּי הַנַּחַל"). וְעַיֵּן עוֹד שָׁם שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין וְכוּ', וַעֲווֹנוֹת נִתְהֲפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, עַיֵּן שָׁם). [עַיֵּן יִרְמְיָה (טז, י.) מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה, עַד שֶׁמַּתְמִיהִים עַל הַנָּבִיא לֵּאמֹר: מַה פְּשָׁעֵינוּ: מִכָּל מָקוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹדִיעַ לָהֶם עַל־יְדֵי הַנָּבִיא פִּשְׁעָם כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ).
There are two aspects of concealment [hastarah]. For there is concealment — and there is concealment within concealment. When Hashem Yisborach is hidden in one concealment — it is also very difficult to find Him. But even so it is possible to exert and strive until one finds Him, may He be blessed — since at least one knows that Hashem Yisborach is hidden from him. But when Hashem Yisborach is hidden in concealment within concealment — that is, the concealment itself is also hidden from him — that he does not know at all that Hashem Yisborach is hidden from him — then it is impossible to find Him, may He be blessed — since he does not know at all of Hashem Yisborach. And know: one who repeatedly transgresses — G-d forbid — falls to the first concealment. And then even though it is very difficult to exit and return — for Hashem Yisborach is already hidden from him and it has become as if permitted to him — even so he still knows about the concealment — that is, he knows that it has become as if permitted to him. And therefore he can apply his heart to this very fact — that he has fallen and reached this concealment where Hashem Yisborach and the Torah are hidden from him — until it has become as if permitted. And through this he can seek and strive until he exits from this. But if — G-d forbid — after he repeatedly transgressed he committed yet more transgressions — may the Merciful One spare us — then he falls to the concealment within concealment. And then Hashem Yisborach and the Torah are hidden from him so completely that he does not know at all about the prohibition. And he does not know at all that it has become as if permitted to him — rather all the evil things seem to him entirely level — as if there is no prohibition at all — G-d forbid. But even so — there is no despair in the world at all. And even one who falls to the aspect of concealment within concealment — even so His vitality, may He be blessed, is clothed there. For without His vitality there is no existence for anything in the world. And even the power of the husks and the transgressions — and even the concealments within concealments — they also receive vitality from Him, may He be blessed. And one who merits to know this — all the concealments are nullified for him. And he merits to hear the voice of the great proclamation of the Torah that proclaims constantly in a great voice: ""How long, O simple ones, will you love simplicity?"" — and will merit to return to Hashem. And to merit to know this — is through the Torah. For through engagement with Torah one can awaken even one who is in concealment within concealment — and inform him of Hashem Yisborach — that he too has hope — until he returns to the truth and draws close to Hashem Yisborach. For through the power of the true Tzadikim one can always draw close to Hashem Yisborach — at any time — however one is — and in whatever place one is. And even if one has done what one has done and fallen to wherever one has fallen — G-d forbid — even there His vitality, may He be blessed, is clothed — for He gives life to all. And then one can return from whatever place one is — and merit to hear the voice of the above-mentioned Torah. For the reason one does not hear the voice of the great proclamation of the Torah is because of the multitude of concealments through the multitude of transgressions. For Hashem Yisborach is now hidden from us in our many transgressions — in concealment within concealment — in the aspect of: ""and I will surely hide My face"" [Deuteronomy 31:18]. But through engagement with Torah the concealments are revealed — until one brings it about that even those very distant hear the voice of the proclamation and the reproof of the Torah — until they all return to Hashem.
ו. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קְצָת, אַךְ כְּבָר שָׁכְחוּ מִזֶּה, וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה הֵם זוֹכְרִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם, וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֶל ה' כַּנַּ"ל:
In the very lowest places — which are very distant from Hashem Yisborach — there specifically is clothed a very exalted vitality in the aspect of hidden Torah secrets. Therefore one who has fallen very low must know that there — in his very place specifically — he can draw closer to Hashem Yisborach more than elsewhere. For there specifically is hidden a very elevated vitality. And when he merits to return to Hashem Yisborach — very elevated Torah will be revealed through him specifically — that is, the hidden secrets of Torah.
ז. בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים מְאֹד וּרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ חִיּוּת גָּבֹהַּ מְאֹד בִּבְחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן מִי שֶׁנָּפַל מְאֹד, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁשָּׁם בִּמְקוֹמוֹ דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, כִּי שָׁם דַּיְקָא נֶעְלָם חִיּוּת גָּבוֹהַּ מְאֹד. וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תִּתְגַּלֶּה עַל יָדוֹ דַּיְקָא תּוֹרָה גְּבֹהָה, דְּהַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה:
Through the desire for money — G-d forbid — the wicked kingdom grows stronger — which is the kingdom of Haman-Amalek. For it constantly pursues the holy sovereignty — whose vitality comes through da'as — which is the Torah. And the wicked kingdom is the opposite — for it constantly craves to gather money — and swallows the holy sparks hidden in money — which at its root is supernal colours. And every person — according to how he breaks the desire for money and draws himself to Torah and holy da'as — extracts the holy sparks from the wicked kingdom. And all of this is through the power of the true Tzadikim who engage in Torah in truth — who have the power to subdue the wicked kingdom — and to extract all the holy sparks and all the money from there — and to make Torah from them. And one must greatly strengthen oneself to break the desire for money.
ח. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִיא מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהִיא רוֹדֶפֶת תָּמִיד אַחַר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁחִיּוּתָהּ הִיא עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמַלְכוּת הָרְשָׁעָה הִיא הַהִפּוּךְ, מִזֶּה כִּי מִתְאַוֵּית תָּמִיד לֶאֱסֹף מָמוֹן, וּבוֹלַעַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעֱלָמִים בְּמָמוֹן, שֶׁהוּא בְּשָׁרְשׁוֹ גְּוָנִין עִלָּאִין. וְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ אֶל הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כֵּן מוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיעַ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכָל הַמָּמוֹן מִשָּׁם, וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם תּוֹרָה. וְצָרִיךְ מְאֹד לְהִתְגַּבֵּר וְלִשְׁבֹּר תַּאֲוַת מָמוֹן:
According to the growth of da'as — so is livelihood easy [b'nakal]. And anyone who is more deficient in da'as — toils and labours more for livelihood. But when one strengthens himself to expand his da'as by thinking only of Torah — and breaks the desire for money — through this his livelihood comes easily. And he merits to hear the hints and proclamations of the Torah — which are the good thoughts that rise in his heart at every time to return to Hashem Yisborach — until he merits to draw close to Him, may He be blessed, in truth.
ט. כְּפִי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן נִתְמַעֵט הַדַּעַת וְהַחַיִּים וְהָאֲרִיכוּת יָמִים, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח גָּדוֹל, וּפַרְנָסָתוֹ בִּכְבֵדוּת וּבְדֹחַק מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לַחֲשֹׁב רַק בַּתּוֹרָה, וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל. וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹבוֹת הָעוֹלִים בְּלִבּוֹ בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:
The sadness of spirit [atzvus ruach] that comes through excessive toil and pursuit of money — is the pollution of the serpent. And through this all the limbs become heavy — and the pulse-spirit [ruach ha-dofek] in the person is weakened — upon which his vitality depends. And the more the pulse-spirit is weakened — the heavier the limbs become — and so the pulse-spirit is further weakened — cycling around again and again — until one's soul can depart through the anxiety and distraction of the desire for money — from which comes the primary worries and sadness of spirit.
י. עַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל־יְדֵי יְגִיעַת וּרְדִיפַת הַמָּמוֹן בְּיוֹתֵר, הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים כָּל הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים וְנֶחֱלָשׁ רוּחַ הַדֹּפֶק שֶׁבָּאָדָם, שֶׁבּוֹ תָּלוּי חִיּוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁנֶּחֱלָשׁ רוּחַ הַדֹּפֶק יוֹתֵר, נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים בְּיוֹתֵר וְכֵן נֶחֱלָשׁ רוּחַ הַדֹּפֶק עוֹד, וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁתּוּכַל נַפְשׁוֹ לָצֵאת עַל־יְדֵי טִרְדַּת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת רוּחַ:
Through a holy sigh [anachah di-k'dushshah] — sighing to return to Hashem Yisborach — one restores health to the pulse-spirit — and his vitality returns. And one is saved from the sadness of spirit that comes through the toil and anxiety of livelihood. And one merits great da'as and to receive words from Heaven. [The true Tzadikim — through their holy sigh — merit to restore the health of their pulse-spirit. And through this they purify their hands so that the pollution of the serpent — which is the aspect of sadness of spirit — the sorrow of the hands — has no hold in them. And then the hands are lifted toward Heaven — until they themselves become in the aspect of Heaven. (And this is [Psalms 19:2]: ""and the firmament tells the work of His hands"" — and our Sages of blessed memory expounded this regarding the works of the hands of the Tzadikim.) And this is what is written [Genesis 14:22]: ""I have raised my hand to Hashem — the Possessor of heaven — that I will not take"" etc. For this is accomplished through breaking the desire for money as explained in the main text. And therefore they merited through this the thread of "t'cheles" and the strap of "tefillin" — for through this the Torah that was clothed within the money was revealed — see §54.) And through this the Tzadikim merit to receive words from Heaven. And all the words received from there — one may not criticise the receiver even if the halachah does not follow him — since he received them from Heaven. And what is not the halachah according to him — this is the aspect of the ways of Hashem that are impossible to attain. See the responsum of "Chavos Yair" §94 — where he is puzzled over the Talmudic principles that the halachah follows Rabbi Akiva against his colleagues — see there — and according to the above there is no place for his puzzlement. And likewise many puzzlements are resolved — as with some Tannaim who merited what their masters did not merit — and there is no need to elaborate for they are the hidden matters of the Merciful One.]
יא. עַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמִּתְאַנֵּחַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חוֹזֵר וּמַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדֹּפֶק, וְחוֹזֵר חִיּוּתוֹ. וְנִצּוֹל מֵהָעַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל־יְדֵי יְגִיעַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, וְזוֹכֶה לְדַעַת גָּדוֹל וּלְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם: [הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי אֲנָחָה דִקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶם, זוֹכִין לְהַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֲרִין אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ עִצְּבוֹן יָדַיִם. וְאָז נִתְנַשְּׂאִין הַיָּדַיִם אֶל הַשָּׁמַיִם, עַד שֶׁהֵם עַצְמָן נַעֲשִׂין בִּבְחִינַת שָׁמַיִם; (וְזֶה (תהלים יט, ב) "וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד, כב): "הֲרִימוֹתִי יָדִי לַה' קוֹנֶה שָׁמַיִם וְלֹא תֹּאמַר" וְכוּ', כִּי זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן זָכוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וְלִרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה הַתּוֹרָה שֶׁהָיְתָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמָּמוֹן, וְעַיֵּן סִימָן נ"ד;) וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים לְקַבֵּל דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶהוּ בְּחִינַת דַּרְכֵּי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. עַיֵּן תְּשׁוּבַת חַוּוֹת יָאִיר סִימָן צ"ד שֶׁמַּתְמִיהַ עַל כְּלָלֵי הַשַּׁ"ס הֲלָכָה כְּר' עַקִיבָא מֵחֲבֵרוֹ עַיֵּן שָׁם וּלְהַנַּ"ל אֵין מָקוֹם לִתְמִהָתוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה תְמִיהוֹת מְסֻלָּקִים כְּמוֹ עַל קְצַת תַּנָּאִים שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁלֹּא זָכוּ רַבּוֹתֵיהֶם, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ כִּי הֵם כַּבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא].
According to the growth of da'as — so peace increases. For strife and anger and cruelty come from the deficiency of da'as. And the more da'as grows — the more anger is nullified and compassion and kindness and peace are drawn. Therefore through engagement with Torah — through which da'as is drawn — anger is nullified and compassion and peace are drawn — and one merits healing.
יב. לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, וְכָל מִי שֶׁחָסֵר בְּדַעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר:
Immersion in the "mikveh" saves from all troubles — and purifies from all impurities and all sins. For the "mikveh" draws very supernal da'as and chesed. And one merits easy livelihood and healing and life and length of days — and to arouse people to Hashem Yisborach. And strife and anger are nullified — and one merits peace and mercy and great da'as.
יג. לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כִּי מַחֲלֹקֶת וְכַעַס וְאַכְזָרִיּוּת, הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְכָל מַה שֶּׁנִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְנִתְרַבֶּה הָרַחֲמָנוּת וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ דַּעַת, נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת וְשָׁלוֹם, וְזוֹכִין לִרְפוּאָה:
Immersion in the "mikveh" on Shavuos is very supernal chesed and great mercy and wonderfully exalted da'as. For Shavuos is very thin, supernal, and exalted intellect — which is very great chesed and mercy. For mercy is according to the da'as — as explained elsewhere. Praised is the one who merits to receive the holiness of Shavuos — in particular the "mikveh" of Shavuos — which is of the fiftieth gate [sha'ar ha-chamishim] from which holiness and purity flow upon Israel at that time.
יד. טְבִילַת מִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת, וּמְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים, כִּי מִקְוֶה מַמְשֶׁכֶת דַּעַת וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד. וְזוֹכֶה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל וְלִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, וּלְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַכַּעַס, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם וּלְרַחֲמִים, וּלְדַעַת גָּדוֹל:
Peace depends on da'as — and strife is the opposite of da'as. But there is strife for the sake of Heaven — which is in truth very great da'as — more than the da'as of peace. For in truth this strife is great love and peace. And in Egypt — where da'as was in exile — there was certainly no strife for the sake of Heaven — for this depends on da'as as above. But afterwards when they were redeemed from Egypt through Moshe — who is the aspect of da'as — they then merited this da'as of strife for the sake of Heaven — which is in truth the ultimate peace. [And therefore Moshe our Teacher, peace be upon him, was strict with Korach — and his punishment was unusual death — because they could err that their dispute was for the sake of Heaven. And in truth Korach himself thought so. See §6 where we wrote about this.]
טו. טְבִילַת מִקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת הִיא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְדַעַת נִפְלָא מְאֹד. כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא שֵׂכֶל דַּק וְעֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֲסָדִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי הָרַחֲמִים הוּא כְּפִי הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שָׁבוּעוֹת, בִּפְרָט הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא שֶׁל שַׁעַר, הַחֲמִשִּׁים שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה אָז עַל יִשְׂרָאֵל:
[continued]
טז. הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, וְהַמַּחֲלֹקֶת הוּא הֵפֶךְ הַדַּעַת. אַךְ יֵשׁ מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הוּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל. וּבְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בַּגָּלוּת בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בַּדַּעַת כַּנַּ"ל. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, אָז זָכוּ לְזֶה הַדַּעַת שֶׁל מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת תַּכְלִית הַשָּׁלוֹם. [וְעַל־כֵּן הִקְפִּיד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל קֹרַח וְעָנְשׁוֹ מִיתָה מְשֻׁנָּה מִשּׁוּם שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעוֹת שֶׁמַּחְלוֹקָתָן הוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבֶאֱמֶת סָבַר קֹרַח כֵּן. עַיֵּן סִימָן ו' בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם]:
[continued]
Loading comments…