תּוֹרָה ס - פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן
קיצור ליקוטי מוהר"ן - Kitzur Likutay Moharan
תּוֹרָה ס - פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן
Torah 1226
א. דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד. וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר שֶׁהָיָה לָהֶם הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה" (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א יב, לג), לֹא זָכוּ לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" (בְּרֵאשִׁית מט, יד), וְתַרְגּוּמוֹ: 'עַתִּיר בְּנִכְסִין'. וְעַל־כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן עוֹד כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד שֶׁהָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד, בִּפְרָט אוֹתָם שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכֵן רַבִּי שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת, וְכֵן רַב אַשִׁי שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם אֶת הַתַּלְמוּד, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי צְרִיכִין עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כַּנַּ"ל:
Know: there are paths of Torah that contain very great contemplation [hisvoninus] — which it is impossible to attain except through very great wealth. And the sons of Yissachar — who had this contemplation — in the aspect of: ""and of the sons of Yissachar — those who have understanding of times"" [I Chronicles 12:33] — did not merit this except through wealth — the aspect of: ""Yissachar is a strong-boned donkey"" [Genesis 49:14] — and its Targum: ""rich in possessions."" And therefore all the Prophets were wealthy — as our Sages of blessed memory said. And likewise many more great and awe-inspiring Tzadikim who were very wealthy — in particular those through whose hands the Torah passed — that is, Moshe our Teacher who brought the Torah to Israel — and likewise Rabbi who arranged and finalised the Mishnaios — and likewise Rav Ashi who arranged and finalised the Talmud. All of them were very wealthy — as our Sages of blessed memory said. For they required great wealth for this contemplation as above.
ב. לָבוֹא לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַזֹּאת הוּא עַל־יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁכָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר־כָּךְ, תִּהְיֶה אֲרֻכָּה וּרְחָבָה יוֹתֵר בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם, מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד, בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְבַל יִפֹּל מִזֶּה שֶׁרוֹאֶה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם, רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר וְהַדְּחָק וְהַכְּבֵדוּת הַגָּדוֹל כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר, וְאַחַר־כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר־כָּךְ, יִרְאֶה לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְכֵן בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו יִרְאֶה לְהַגְדִּילוֹ וּלְהַרְחִיבוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן לְעוֹלָם. וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" (בְּרֵאשִׁית כד, א), הַיְנוּ אֲרִיכַת יָמִים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה: "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", הַיְנוּ בַּעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל:
To attain this holy wealth — is through length of days [arichas yamim] — that one sees to it that every day and every hour that comes after is longer and broader with added holiness and purity. For every day — from wherever it begins for each person — at first it is short. That is, at the beginning of the day the service one must perform that day weighs heavily upon him. Therefore great strengthening is required each and every day — not to fall from this — seeing the heaviness of the service each day — but to strengthen oneself each day to begin from the straits and pressure and great heaviness as much as one can strengthen oneself. And afterwards one will expand and go in His service, may He be blessed. And every hour that comes after — one should see to expand it and broaden it with additional holiness. And likewise every day of one's life — one should see to make it greater and broader with additional holiness beyond the preceding day — and so always. And this is the primary length of days — through which one merits the holy wealth. And this is: ""and Avraham was old — he came with the days"" [Genesis 24:1] — which is the above-mentioned length of days. And through this: ""and Hashem blessed Avraham with everything"" — that is, with the holy wealth as above.
ג. עַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים" (מִשְׁלֵי י, כז), הַיְנוּ שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים כַּנַּ"ל:
Through fear [yirah] one merits the above-mentioned length of days — in the aspect of: ""fear of Hashem adds days"" [Proverbs 10:27]. That is — fear brings additional holiness in each and every day — through which the days are lengthened and broadened as above.
ד. יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי־אָדָם, בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרָם עִם בְּנֵי־אָדָם וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד, וְהָאָדָם נִלְכָּד בָּזֶה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִתַּאֲוַת הֶבֶל יֹפִי הַנָּשִׁים, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, בְּחִינַת: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שָׁם לא, ל), וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" (שָׁם ו, כו),וְזֶה בְּחִינַת: "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט" (שָׁם יג, יא), עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְיִרְאָה הִיא הַהִפּוּךְ מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" (שָׁם לא, ל), נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה, נִצּוֹלִין מִתַּאֲוַת שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לַעֲנִיּוּת, וְזוֹכִין עַל יָדָהּ לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל:
There are several kinds of false grace [chein shel sheker] that people perform — in standing and in eating and in their speech with others — and likewise in other matters. And for each thing there is a different distinctive grace. And the person is ensnared in this through not guarding himself from the desire for the vanity of female beauty. For this depends on that — in the aspect of: ""grace is falsehood and beauty is vanity"" [Proverbs 31:30]. And through this one comes to poverty — as it is written: ""do not desire her beauty in your heart — for for the sake of a harlot woman — to a loaf of bread"" [Proverbs 6:25–26]. And this is the aspect of: ""wealth gained through vanity will diminish"" [Proverbs 13:11] — through the vanity of beauty the wealth diminishes. And fear is the opposite — as it is written: ""grace is falsehood and beauty is vanity — a woman who fears Hashem — she shall be praised"" [Proverbs 31:30]. It is found that through fear one is saved from the desire for false grace and the vanity of beauty — through which one comes to poverty. And through fear one merits the holy wealth as above — through which one merits the above-mentioned contemplation.
ה. עִקַּר הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן, הוּא עַל־יְדֵי לֵחוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף. וְעַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף וְהֶבֶל הַיֹּפִי נִפְסֶקֶת הַנְּשִׁימָה (עַיֵּן פְּנִים), שֶׁהִיא עִקַּר חִיּוּת הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף וְנִתְקַלְקֵל הִתְבּוֹנְנוּת הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְשֻׁגָּעִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי נִאוּף כַּיָּדוּעַ. וְכֵן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם מְשֻׁגָּעִים, אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן וּבִלְבּוּל הַדַּעַת הַרְבֵּה, הַכֹּל בָא עַל־יְדֵי נִאוּף שֶׁמְּיַבֵּשׁ לֵחוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל:
The primary contemplativeness of the intellect — that it should be in its rectification and be able to contemplate — depends on the moistures and oils of the body. And through the desire for immorality and the vanity of beauty — breathing is cut off (see the main text) — which is the primary vitality of the person. And through this the body's moistures dry up — and the contemplation of the brain and the intellect is corrupted. Therefore all madmen are produced through immorality — as is known. And likewise other people who are not mad — but who have much deficiency and confusion of da'as — all comes through immorality — which dries up the moistures and oils of the body — and through this the intellect is corrupted as above.
ו. שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הוּא בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, וְכָל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִשָׁלֹשׁ. הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה: מוֹרָא שָׁמַיִם, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְצָרִיךְ שֶׁכָּל הַשְׁלֹשָׁה מֹחִין יִהְיוּ מְלֵאִים מִיִּרְאַת ה'. הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה: מוֹרָא רַבָּךְ, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בְּכָל שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הַלִּמּוּד, בְּחִינַת: 'אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה' (שַׁבָּת פ"ח). הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית: מוֹרָא אָב וָאֵם, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת: "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת". (מִשְׁלֵי יט, יד), וְצָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁהֵם נַחֲלַת אָבוֹת, בְּחִינַת: 'לְעוֹלָם יַשְׁלִישׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו, שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ' (בָּבָא מְצִיעָא מ"ב):
The completeness of fear is in three aspects — and each aspect is comprised of three. The first aspect: fear of Heaven [morah shamayim] — which comes through contemplation of the greatness of the Creator, may He be blessed, in His wisdom and understanding and da'as. And all three minds [mochim] must be full of the fear of Hashem. The second aspect: fear of your teacher [morah rabbach] — which comes through the learning one receives from the teacher. And one must draw it through all three parts of learning — the aspect of: ""the Torah is threefold"" [Shabbos 88a]. The third aspect: fear of father and mother [morah av va'aim] — and one must draw it in the aspect of: ""house and wealth are the inheritance of fathers"" [Proverbs 19:14]. And one must spread the fear over all three portions of wealth — in the aspect of: ""a person should always divide his money into thirds — a third in land and a third in commerce and a third in his hand"" [Bava Metzia 42a].
ז. בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לֹא נִזְכַּר תֵּבַת עֲשִׁירוּת רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הַיְנוּ אֵצֶל סְדוֹם: "וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (בְּרֵאשִׁית יד, כג). וְאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה "כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים" וְכוּ' (שָׁם לא, טז). וְאֵצֶל שְׁקָלִים: "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה" (שְׁמוֹת ל, טו), כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת הַנַּ"ל. שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל סְדוֹם, כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב: "הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל" (אִיּוֹב כח, ד), שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ" (דְּבָרִים לג, יח), וְעַל־כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַשָּׂא וּמַתָּן. וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, אֲבָל בְּלֹא זֶה הָעֲשִׁירוּת הוּא פְּסֹלֶת וְהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה כִּי כָל הָעֹשֶׁר וְכוּ', שֶׁהוּא לֹא בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת, לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת, אֲבָל: "וְאַתָּה כָּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה", הַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת בְּגַדְלוּת ה', וּכְנֶגֶד זֶה צָרִיךְ שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע, בְּחִינַת: 'אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם הִיא' (סַנְהֶדְרִין ע"ד). וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכַּר אֵצֶל שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, בְּחִינַת: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ" (אִיּוֹב י"ב י) : (אָמַר הַמַּעֲתִיק, נִרְאֶה שֶׁבָּזֶה מְבָאֵר דְּבָרָיו הַקּוֹדְמִים שֶׁכָּתַב, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל חֶלְקֵי הָעֲשִׁירוּת, כִּי אַף שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר מִמּוֹרָא אָב וָאֵם, אֲבָל הֲלֹא יָדוּעַ כִּי כָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כָּרָאוּי, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאִם לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת יִהְיֶה בִּכְלַל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם הִיא, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל הַשְּׁלִישׁ שֶׁבְּיָדוֹ יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁעַל־כֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ כַּסְפּוֹ בְּיָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְזֻמָּנִים בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה הַרְבֵּה עִם כַּסְפּוֹ, כִּי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף שֶׁכַּסְפּוֹ בְּיָדוֹ וְהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו לִבְלִי לְרַחֵם עַל הֶעָנִי, אֲבָל הֲלֹא נַפְשׁוֹ (שֶׁהִיא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם כַּסְפּוֹ בְּחִינַת וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ (דְּבָרִים כ"ד טו), כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּמָקוֹם אַחֵר) הִיא בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה כְּדֵי לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁקָלִים: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּחִינַת: "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" (אִיּוֹב יב, י) וְכוּ').
In the entire Torah the word "osher" [wealth] is mentioned only three times — near Sodom: ""I will not say: I have made Avram rich"" [Genesis 14:23]. And near Rachel and Leah: ""for all the wealth that G-d has saved"" etc. [Genesis 31:16]. And near the shekels: ""the rich shall not give more"" [Exodus 30:15]. Corresponding to the three portions of wealth as above. The third that is in commerce corresponds to the wealth mentioned near Sodom — for in Sodom it is written: ""those forgotten of the foot"" [Job 28:4] — that they wished to nullify commerce which is the aspect of foot — as it is written: ""rejoice Zevulun in your going out"" [Deuteronomy 33:18]. And therefore a third must specifically be in commerce. And the third in land corresponds to the wealth near Rachel and Leah — for truly the primary wealth is only for the contemplation of Torah. But without this the wealth is waste — and is only for women and those of small mind like them. And this is what Rachel and Leah said: ""for all the wealth etc. it is ours and our children's"" — that it is not for the purpose of contemplation — it is ours and our children's — that is, only for women and those of small da'as. But: ""and as for you — whatever G-d said to you — do"" — that is, you need wealth for the contemplation of the greatness of Hashem Yisborach. And corresponding to this one needs a third in land — in the aspect of: ""a woman is the land of the world"" [Sanhedrin 74a]. And the third in his hand corresponds to the wealth mentioned near the shekels — where it says: to atone for your souls — in the aspect of: ""in Whose hand is the soul of all living and the spirit of all flesh of man"" [Job 12:10].
ח. הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה הוּא עַל־יְדֵי פְּקִידַת עֲקָרוֹת (עַיֵּן פְּנִים), וְכָל מַה שֶּׁנִּפְקָדִין עֲקָרוֹת בְּיוֹתֵר נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה פְּקִידַת יִצְחָק שֶׁהוּא תֹּקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה מְאֹד בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, וּכְשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה נִפְקְדוּ כַּמָּה עֲקָרוֹת עִמָּהּ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכַת יָמִים בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָמְרָה שָׂרָה: "כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו" (בְּרֵאשִׁית כא, ז), כִּי עַל־יְדֵי לֵדַת יִצְחָק שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ אֲרִיכַת יָמִים בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. (אָמַר הַמַּעֲתִיק, וְזֶהוּ: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל בַּכֹּל בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁבֵּרְכוֹ בַּבֵּן הַזֶּה שֶׁהוּא תֹּקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, זָכָה לִבְחִינַת זָקֵן, וְהַדְּרָשׁ וְהַפְּשָׁט הַכֹּל אֶחָד, כִּי כְּבָר פֵּרֵשׁ לְעֵיל שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בֵּרְכוֹ ה' בַּכֹּל כִּפְשׁוּטוֹ בַּעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, נִמְצָא שֶׁהַכָּתוּב הַזֶּה מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ מִדְרַשׁ וְכֵן מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ וְהָבֵן).
The visitation of barren women is accomplished through awakening people from their sleep. For there are people who sleep away their days. And even though it appears to the world that he is serving G-d and engaging in Torah and prayer — even so he is in the aspect of sleep. For all his service remains below — for it is without vitality and without intellect. And Hashem Yisborach has no pleasure from it. And it is unable to rise and ascend above. And there are those who fell to the aspect of sleep through desires and evil deeds. And there are those who are worthy and fine people — only their falling is through eating — for sometimes when a person eats food that has not yet been clarified as human food — through this he loses his face — that is, his wisdom and intellect — in the aspect of: ""a person's wisdom illuminates his face"" [Ecclesiastes 8:1] (see the main text) — and falls to the aspect of sleep. And they must be awakened from their sleep. And it is impossible to awaken them except when they have first somewhat awakened on their own. For there must be an awakening from below [is'arusa d'l'tata]. Only when one has awakened by himself — if they had not been arousing him he would have remained asleep longer. Therefore as soon as he awakens — they must show him his face and clothe him with the face in tales of stories [sipuray ma'asiyos]. And there are seventy faces to the Torah — which are the aspect of seventy years. And they must clothe the face specifically — for just as when curing a blind person one must close his eyes and limit the light for him — so as not to harm him by suddenly seeing the light — similarly for one who has been in sleep and darkness for a long time — when one wishes to show him his face and awaken him from sleep — one must clothe his face in tales of stories. So as not to suddenly harm him with the light. (See the main text for two more reasons for this.) And there are several aspects in the clothing of the face. For there are those it is impossible to awaken with their own face — and one must show and clothe them a higher face than the level of their face that departed from them during sleep. And there are those who have fallen from all seventy faces of Torah — and their fall is very great — G-d have mercy — until it is impossible to awaken them with any face of the seventy faces — which are the aspect of seventy years — except through tales of stories of ancient times [sipuray ma'asiyos shel shanim kadmoniyos]. From which all seventy faces receive vitality. And through them one can awaken from sleep even one who has fallen from all seventy faces of Torah — G-d have mercy. Praised is the one who merits to come to such a Tzadik who can awaken him from his sleep with such awe-inspiring rectifications — that he not waste his days — G-d forbid — in sleep. And through this the visitation of barren women is accomplished. For previously when they were in the aspect of sleep — they were deaf and could not hear the arousal of the Sage. And through this they also could not speak any word before Hashem Yisborach. For: ""the standard deaf-mute is one who neither hears nor speaks"" [Chagigah 2a]. And now when the Sage arouses him and he hears his words — then he can speak holy words before Hashem Yisborach. And since speech was so contracted for them for so very long — for they were deaf-mutes — therefore now when the speech goes out — it goes out with great power — in the aspect of: ""mighty in strength who do His word"" [Psalms 103:20]. And this power comes to the procreative vessels — in the aspect of: ""my power and the first of my strength"" [Genesis 49:3]. And one must see that the vessels of speech be close and near to the procreative vessels — which are the kidneys — so that they can receive the power of speech. That is, that speech go out in truth — so that it is not in the aspect of: ""you are near in their mouth but far from their kidneys"" [Jeremiah 12:2]. And through this the visitation of barren women is accomplished. It is found that through the true Tzadik — who awakens the world from their sleep through tales of stories of ancient times — the visitation of barren women is accomplished. And through this great fear is drawn. And one merits all the above-mentioned rectifications.
ט. פְּקִידַת עֲקָרוֹת נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת ה' וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ נִשְׁאָר לְמַטָּה, כִּי הִיא בְּלֹא חִיּוּת וְשֵׂכֶל, וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מִמֶּנָּה, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם הִיא עַל־יְדֵי אֲכִילָה, כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאוֹכֵל אָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד אֶת פָּנָיו הַיְנוּ חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, בְּחִינַת: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קֹהֶלֶת ח, א) (עַיֵּן פְּנִים) וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. וּצְרִיכִין לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ כִּי אִם כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה קְצָת מֵעַצְמוֹ, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, רַק כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, אִם לֹא הָיוּ מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ הָיָה נִשְׁאָר יָשֵׁן יוֹתֵר, עַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר, צְרִיכִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְיֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, וּצְרִיכִים לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא, כִּי כְּמוֹ כְּשֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר צְרִיכִין לְסָגְרוֹ וּלְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאֹם, כֵּן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבַחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאֹם הָאוֹר (עַיֵּן פְּנִים עוֹד שְׁנֵי טְעָמִים עַל זֶה). וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, וּצְרִיכִין לְהַרְאוֹת וּלְהַלְבִּישׁ לוֹ פָּנִים גָּבֹהַּ מִמַּדְרֵגַת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וּנְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כִּי אִם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, וְעַל יָדָם יְכוֹלִים לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָבוֹא לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ בְּתִקּוּנִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יְבַלֶּה יָמָיו חַס וְשָׁלוֹם בְּשֵׁנָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת, כִּי מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה הָיוּ חֵרְשִׁים שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא יָכְלוּ גַּם כֵּן לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי 'סְתָם חֵרֵשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר' (חֲגִיגָה ב). וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אָז יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל־כָּךְ זְמַן רַב מְאֹד, שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, עַל־כֵּן עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל, בִּבְחִינַת: "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ" (תְּהִלִּים קג, כ), וְזֶה הַכֹּחַ בָּא לִכְלֵי הַהוֹלָדָה בְּחִינַת: "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" (בְּרֵאשִׁית מט, ג). וּצְרִיכִין לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם הַכְּלָיוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כֹּחַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת: "קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם" (יִרְמְיָה יב, ב), וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעוֹלָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, נַעֲשֶׂה פְּקִידַת עֲקָרוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה, וְזוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל:
When engaging in awakening people from their sleep — one must guard himself from unworthy students — so that their evil does not harm him. But it is impossible for flesh and blood to guard oneself completely from unworthy students hearing him. Therefore one's teaching with his students must be as if one did it for one's fellow and as if one did it for words of Torah — as our Sages of blessed memory said [Sanhedrin 99a] (see the main text). And then Hashem Yisborach protects him — that his words not be inscribed in the memory-power of the unworthy student — rather they will be forgotten by him.
י. כְּשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרָע שֶׁלָּהֶם. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִזֶּה שֶׁלֹא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁלִּמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידָיו יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין צ"ט) (עַיֵּן פְּנִים). וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ:
The trusted ones [bitchonay] of the generation are the aspect of the procreative vessels. Therefore the kidneys — which are the procreative vessels — are called "betuchos" [trusted ones]. For all births and all influences are drawn through trust [bitachon]. And therefore through hearing and learning the holy tales of stories of great Tzadikim — which awaken people from their sleep — through which they begin to speak before Hashem Yisborach with great power and in truth — until this power comes to the procreative vessels as above — through this the holy trust is strengthened — and barren women are visited. And one merits all the above-mentioned rectifications.
יא. בִּטְחוֹנֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה, וְעַל־כֵּן הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה נִקְרָאִים בַּטוּחוֹת, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִים עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים, שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַתְחִילִין לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבֶאֱמֶת, עַד שֶׁהַכֹּחַ הַזֶּה בָּא לִכְלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה וְנִפְקָדִים הָעֲקָרוֹת, וְזוֹכִין לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל:
There is trust of the Other Side — in the aspect of: ""the trust of a traitor"" [Proverbs 25:19]. And through the holy connection of unions — which is for the sake of procreation — which is the aspect of trust — the aspect of kidneys — which are the procreative vessels as above — the aspect of: ""her husband's heart trusts in her"" [Proverbs 31:11] — through this the trust of the Other Side is broken like broken earthenware. And regarding this alludes the breaking of earthenware vessels at the time of betrothal-arrangements — in the aspect of: ""and you trusted in oppression and crookedness"" etc. — ""and breaking it like the breaking of the potter's vessel"" etc. — ""and in its fragments there will be no shard found"" etc. [Isaiah 30:12–14]. And let us explain the matter a bit. For the primary virtue of trust is to trust in Hashem Yisborach and do good — as it is written: ""trust in Hashem and do good"" [Psalms 37:3]. That is, not to be confused in one's Torah and service through worry and anxiety of livelihood — but to engage in Torah and service and to trust in Hashem Yisborach that He will sustain him all the days of his life. And if one does not hold to this trust — to completely withdraw oneself from the affairs of this world — and wishes to also engage in commerce or a craft — even so one must at minimum fix times for Torah and pray at the proper time etc. — and not worry and not be confused through anxiety of livelihood — but trust in Hashem Yisborach. Also regarding charity and acts of kindness — and spending money on matters of commandments — one must have trust in Hashem Yisborach that He will fill his lack. And through this matter He will bless him. And even if one knows about himself that his deeds do not go well as is proper — he should not fall from trust because of this — saying: who am I to trust and lean on Hashem — since I have made my deeds so very bad. Rather let him trust in the kindnesses of Hashem that are never exhausted and in His mercies that do not cease — that He will have mercy on him and nourish and sustain him as well — for ""Hashem is good to all."" And one should not distract himself with worries and anxieties of livelihood because of his smallness in his own eyes — rather strengthen himself in trust — however he is — since his intention is toward Heaven. And all this and its like is holy trust. But to commit some injustice — G-d forbid — and all the more so some robbery and deception or to engage in forgeries and falsehoods — or to trade in goods forbidden by the government — and to trust in Hashem Yisborach that He will save him and help him to complete the transaction without it being discovered — this is trust of the Other Side — in the above-mentioned aspect of: ""the trust of a traitor"" — the aspect of: ""and you trusted in oppression and crookedness."" And trust like this is like broken earthenware that has no hope. And even one who engages in commerce much beyond his means — and borrows much from many people — and trusts that Hashem Yisborach will help him to complete the transaction — this too is trust of the Other Side. On the contrary — one must have strong trust that even if one does not conduct such large commerce — even so Hashem Yisborach will sustain him properly. And the intelligent person will understand many things from our words — how to flee from trust of the Other Side — which is contrary to the Torah — and to strengthen himself in holy trust — even as he is — as above.
יב. יֵשׁ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת: "מִבְטָח בּוֹגֵד" (מִשְׁלֵי כה, יט). וְעַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטָּחוֹן בְּחִינַת כְּלָיוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" (מִשְׁלֵי ל"א יא), עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבָּר הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וְעַל זֶה מְרַמֵּז מַה שֶּׁשּׁוֹבְרִין כְּלֵי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּכִים, בִּבְחִינַת: "וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז" וְכוּ', "וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים" וְכוּ', "וְלֹא יִמָּצֵא בִּמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ" וְכוּ' (יְשַׁעְיָה ל, יב־יד). וּנְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת, כִּי עִקַּר מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן הוּא לִבְטֹחַ בַּה' וְלַעֲשׂוֹת טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב" (תְּהִלִּים לז, ג), דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל בְּתוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ מֵחֲמַת דַּאֲגַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, רַק יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנְסוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְאִם אֵינוֹ אוֹחֵז בְּבִטָּחוֹן כָּזֶה שֶׁיְּסַלֵּק עַצְמוֹ מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי, וְרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ בִּמְלָאכָה גַּם כֵּן, עַל כָּל פָּנִים יִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה וְיִתְפַּלֵּל בִּזְמַנּוֹ וְכוּ' וְלֹא יִדְאַג וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵחֲמַת דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה רַק יִבְטַח בַּה'. גַּם לְעִנְיַן צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהוֹצִיא מָמוֹן עַל עִסְקֵי מִצְווֹת, יִהְיֶה לוֹ בִּטָּחוֹן בַּה' שֶׁיְּמַלֵּא מַחְסוֹרוֹ, וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרְכֵהוּ ה'. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי, אַל יִפֹּל מִבִּטָּחוֹן מֵחֲמַת זֶה לוֹמַר: מִי אָנֹכִי לִבְטֹחַ וְלִשָּׁעֵן בַּה' מֵאַחַר שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי כָּל־כָּךְ, רַק יִבְטַח בְּחַסְדֵּי ה' אֲשֶׁר לֹא תַמְנוּ וּבְרַחֲמָיו שֶׁאֵינָם כָּלִים, שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו וְיָזִין וִיפַרְנֵס אוֹתוֹ גַּם כֵּן, כִּי "טוֹב ה' לַכֹּל". וְאַל יַטְרִיד עַצְמוֹ בְּדַאֲגוֹת וְטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה מֵחֲמַת קַטְנוּתוֹ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, רַק יִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. וְכָל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הוּא בִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עַוְלָה חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל־שֶׁכֵּן אֵיזֶה גְּזֵלָה וְרַמָּאוּת אוֹ לַעֲסֹק בְּזִיּוּפִים וּשְׁקָרִים, וְלִסְחֹר בִּסְחוֹרוֹת מִחוּץ לַמְּדִינָה שֶׁאֲסָרָם הַמַּלְכוּת, וְלִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ לִגְמֹר הָעֵסֶק שֶׁלֹּא יִתְוַדַּע הַדָּבָר, זֶהוּ בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּחִינַת: "מִבְטָח בּוֹגֵד" הַנַּ"ל, בְּחִינַת: "וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז", וּבִטָּחוֹן כָּזֶה הוּא כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בִּגְדוֹלוֹת מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וּמַרְבֶּה לִלְווֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים וּבוֹטֵחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזְרוֹ לִגְמֹר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, גַּם זֶה הוּא בִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אַדְּרַבָּה צָרִיךְ לִבְטֹחַ בְּבִטָּחוֹן חָזָק, שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא יַנְהִיג מַשָּׂא־וּמַתָּן גָּדוֹל כָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ אֵיךְ לִבְרֹחַ מִבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְכַנַּ"ל:
The blowing of the "shofar" on Rosh Hashonah is the aspect of the awakening from sleep — awakening the people of the world from sleep — so they not waste their days in sleep — G-d forbid. And through this speech goes out with great power — and trust is drawn — and barren women are visited. And great fear is drawn. And through this one is saved from immorality and the vanity of beauty and false grace. And one merits the above-mentioned holy length of days. And one merits great holy wealth — through which one merits very great contemplation in the Torah. And all this one merits through the blowing of the "shofar" of Rosh Hashonah with the true Tzadikim — who know how to draw all these rectifications.
יג. תְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הִיא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁמְּעוֹרְרִין בְּנֵי הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלּוּ יְמֵיהֶם בְּשֵׁנָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל וְנִמְשָׁךְ בִּטָּחוֹן וּפְקִידַת עֲקָרוֹת, וְנִמְשָׁךְ יִרְאָה גְּדוֹלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִנִּאוּף וּמֵהֶבֶל הַיֹּפִי וּמֵחֵן שֶׁל שֶׁקֶר, וְזוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, וְזוֹכִין לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד בַּתּוֹרָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיּוֹדְעִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה:
[continued]
Loading comments…