תפילין ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ב
Therefore Tefillin must be written on the hide of a kosher animal specifically (Shulchan Aruch, Siman 32, Se'if 12). For the hide [or] is the aspect of the medameh [imaginative faculty] — the external garment of the intellect. There are Nefesh, Ruach, Neshamah — the three inner lights — the three Mochin. Corresponding to them are three keilim [vessels]: flesh, sinews, and bones. Over them all is the hide that covers — chitzoniyus d'chitzoniyus [the externality of externality], katnus d'katnus [the smallness of smallness]. 1
אות א
Therefore the hide must be from a kosher animal or wild beast specifically — from a species permitted for consumption — even from neveilos and treifos of those species — as long as it is not from an impure species. Also, the hide must be processed lishmah [for the sake of the sanctity of Tefillin]. For one cannot receive the light of the holy Mochin of Tefillin unless the hide of the body is completely processed — with no grip and not even a whiff of any desire in the world remaining. 15
מצות תפילין על פי המאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכו' עיין שם בסימן ל"ד היטב כל המאמר והכלל שעל ידי הנקודה הקדושה שהיא אור האהבה הקדושה השורה בבחינת צדיק בבחינת יסוד שנתגלה ומאירה על ידי הפה, בבחינת פי ידבר חכמות, על ידי זה מאירה אל האהבות הנפולות הבאין משבירת כלי החסד שנפלו אל בחינת הלב ומשברין את הלב, ועל ידי אור הנקודה הנ"ל, נתקשרין וחוזרין אל הקדושה, ונתבטלין כל האהבות הנפולות, וזאת הנקודה צריכין לקבל בג' בחינות, מיניה וביה, דהיינו על ידי שמדברין בינו לבין קונו, וגם צריכין לקבל כל אחד מחבירו, בבחינת ומקבלין דין מן דין, כי יש אצל כל אחד מישראל בחינת נקודה טובה שאין החבירו, והיא בחינת צדיק נגד חבירו, וצריך לקבל ממנה, וכל אלו הנקודות צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא אצל צדיק הדור הוא שורש נשמת ישראל, עיין שם היטב, והנקודה הנ"ל היא בבחינת מלאפום, שהוא בחינת יסוד, והיא בחינת הרחב פיך ואמלאהו והיא בכמה בחינות שהם יו"ד וי"ו, דהיינו מלאפום, דהיינו הצדיק וכלל ישראל, וכן בחינת פי ידבר וכו' והגות לבי תבונות הם גם כן בחינת י"ו וכן כלליות התורה וכו' עיין שם.
"Vayhi ki yar'u ham'yaldos es HaElokim, vaya'as lahem batim" — "Because the midwives feared G-d, He made them houses" (Shemos 1:21). These are the batim of the Tefillin. The midwives — the aspect of eim habanim [mother of children] — draw the light of Tefillin, which is Ima al b'ra [Mother upon the son] = the birthing of Mochin = "Kadeish li chol bechor peter kol rechem." 23
אות ב
Also, the Tefillin must be sewn with sinews specifically. Even after placing the parshiyos inside the batim, one cannot receive the light until they are sewn with gidin [sinews] — to conceal the light so it does not exceed the proper measure. The 365 sinews correspond to the 365 lo sa'aseh [negative commandments] — the aspect of dinim and contractions. The blood — the essential chiyus of man and every living creature — courses through these 365 sinews. The essential drawing of chiyus is through the containment of the light. 34
וזה בחינת תפילין שמצוותן כנגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו דהיינו לבטל כל אהבות הנפולות והשבורות על ידי אור התפילין שהם בחינת אור הנקודה הקדושה השורה אצל ברית שלום, כי תפילין נקראין ~ אות, כמו שכתוב (דברים ו') וקשרתם ל~ אות על ידך וכו', דהיינו בחינת ברית שם אור הנקודה הנ"ל, וזהו בחינת קשירת התפילין, קשירה ממש, שמקשרין התפילין שהם בחינת אור הנקודה אל הזרוע שמאל שהוא כנגד הלב, ושמאל הוא בחינת גבורות שמשם אחיזת הסטרא אחרא, דהיינו החרפות והאהבות השבורות השורין על הלב, כי שבירתן היה מחמת רוב הגבורות שהיה בהם, ועל ידי שמקשרין ~ אותן אל אור הנקודה נתתקנין כנ"ל ועל כן קשירתן בימין שם אור האהבה הקדושה נשרשת, ועל כן נתנו רז"ל עיקר חשיבות של התפילין לימין כמו שאמרו (ברכות סב) שימין יש לה חשיבות מפני שקושר בה תפילין, כי עיקר התפילין הם בבחינת ימין בבחינת חסד בחינת אור האהבה הקדושה השורה אצל בחינת ברית שהוא בחית תפילין כנ"ל, כי עיקר התפילין נעשין על ידי בחינת הנקודה העולה באור היום על ידי עסק התורה ותפלה בלילה כמובא בכוונות עיין שם, היינו כי אמרו רז"ל (חגיגה י"ב) כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, והחסד הזה זהו בעצמו אור הנקודה הנ"ל ועל ידי זה נעשה בחינת תפילין כנ"ל, וזהו בחינת קשר של יד שהוא יוד, דהיינו בחינת הנקודה הנ"ל, שהוא בחינת יוד כנ"ל, כי יוד של הקשר הנ"ל, יוצאת על ידי הארת בחינת היסוד ששם אור הנקודה כנ"ל, וזאת היוד היא סמוכה אל הלב ביותר, כי עיקר הארת התפילין שמאירין אל הלב היא רק בבחינת זאת הנקודה שהיא קשר של יוד, כי באמת אורות התפילין הם אורות גדולים מאד מוחין גדולים, אך מהם משתלשל ומתצמצם משכל עליון לשכל תחתון בכמה בחינות, עד שנתצמצם אור הנקודה בבחינת יוד שהיא קשר של יד שמאיר אל הלב כנ"ל, וזהו בחינת שחרות של תפילין בבחינת נקודה שחורה כמובא כי עיקר תיקון בחינת הנשברים על ידי צמצום האור כמובא כי שבירתן היה על ידי בחינת ריבוי אור, ועל כן התפילין שהם בחינת אותבחינת יסוד שהוא בחינת האור המתקן הכלים הנשברים כידוע, ועל כן תחלת יציאת התפילין הוא במצח, ששם יוצא האור המתקן בחינת השבירה כידוע, ועל כן עיקר יציאתן מבחינת שערות כמובא שם בכוונות, שהם בחינת צמצום האור שזה עיקר התיקון כנ"ל וכמובא, ועל כן הם שחורים כי שחרות הוא בחינת צמצום האור, בחינת שערות שחורות, שזהו בחינת אור הנקודה שהוא בחינת שכל תחתון בחינת נקודה שחורה שמאירה על ידי הארת המוח שאז מאירה הנקודה הנ"ל, שהוא בחינת דיבור, בבחינת פי ידבר חכמות, ואזי מאירה אל הלב כנ"ל, וזהו בחינת תפילן כנ"ל:
"Vayihyu chayei Sarah me'ah shanah v'esrim shanah v'sheva shanim, shnei chayei Sarah" — "The life of Sarah was one hundred years and twenty years and seven years, the years of the life of Sarah" (Bereishis 23:1). The word "shanah" appears four times — corresponding to the four parshiyos of Tefillin, which are the essential chiyus of the years a person lives. 39
אות ג
This is the aspect of Me'aras HaMachpailah — doubled in couples: Adam and Chavah, Avraham and Sarah, etc. (Eiruvin 53a). The city is called "Kiryas Arba" — for the four couples. The four couples = Tefillin shel Rosh and Tefillin shel Yad: the four parshiyos of shel Rosh = four Mochin of the masculine; the four parshiyos of shel Yad = four Mochin of the feminine. Kiryas Arba = the four Names of the Tefillin. 47
וזהו בחינת תפילין של עור בהמה וחיה ועוף, כי האהבות הנפולות הנ"ל הם בחינת אהבות הבהמיות שגם הם יש להם תאוות אלו ועל כן מהם דייקא עושין תפילין, דהיינו שמעלין ~ אותן ומקדשין ~ אותן בקדושת תפילין כי צריכין עיבוד לשמה, וצריך שיאמר בפה שעושה לשם קדושת תפילין, ועל ידי זה אור הנקודה הקדושה מאיר אל בחינת האהבות הנפולות שהם בחינת בהמיות דהיינו להעור הנ"ל ואזי חוזרין אל הקדושה, ואזי נעשה מעור בהמה וחיה תפילין שהם קדש, כי חוזרין אל הנקודה הקדושה שהיא בחינת קדש, ועיקר קדושתם על ידי הכתב, כי ~ אותיות הכתב הם בחינת ~ אותיות הדיבור, שעל ידם נתגלה אור הנקודה כנ"ל בבחינת פי ידבר וכו', כי תפילין הם בבחינת עובדא, ושם צריכין לקבל בחינת הנקודה בעובדא, דהיינו על ידי ~ אותיות הכתב, כמו שמקבלין אור הנקודה בבחינת מילולא על ידי ~ אותיות הדיבור של תורה ותפלה ויראת שמים כמו שכתוב שם, כי הכתב שכותבין על הקלף זהו בעצמו בבחינת נקודה שמאירה לבחינת שלמטה ממנה, כמו אור הנקודה שהיא בחינת צדיק ורבי שמאירה אל בחינת שתחתיו, דהיינו אל לב חבירו אור ללבו, כי איתא בדברי רבינו ז"ל שהכתב שכותבין בדיו על הקלף שהוא בחינת אש שחוה על גבי אש לבנה, הוא בחינת רב ותלמיד, שמה שהוא בחינת שחרות דהיינו מדריגה התחתונה אצל בחינת הרב, דהיינו אצל מדריגה העליונה, הוא בחינת התחלת המוחין בחינת לבנונית אצל מדריגה הב' שלמטה הימנה עיין שם (בסימן קצ"ב), וזהו בחינת כתיבת התפילין שעל ידי אור הנקודה שהם ~ אותיות הכתב, ועל כן הם שחורות כנ"ל, על ידי זה מאיר הקלף שהוא היה מתחלה בהמיות בחינת אהבות הנפולות, ועכשיו נתקשר לאור הנקודה ונעשה קדש, דהיינו תפילין שהוא מצוה שיש בגופה קדושה, ועיקר הקדושה על ידי ~ אותיות הכתב כנל, ובכלל הפרשיות בכללן הם בחינת מוחין, וצריכין לגונזן בבתים לקבל אורםן בבחינת כמה צמצומים, ומשם מקבלין אור הנקודה בבחינת יוד כנ"ל, וזה בחינת השערות שמוציאין מן התפילין להורות שאין יוצא אור התפילין לחוץ רק בבחינת שערות, שהם בחינת צמצומים, כמו שתחלת אור התפילין ממקום שהם יוצאין הם יוצאין על ידי בחינת שערות כנ"ל, כמו כן אין אנו יכולין לקבל הארתן כי אם בחינת שערות בחינת צמצום האור כנ"ל, שזה עיקר התיקון כנ"ל, וזהו בעצמו בחינת כריכת הפרשיות בשערות, כנ"ל:
(Belongs to the above:) Regarding the story in which each elder boasted of his memory — our Rebbe spoke at that time and said that something resembling this is found in the words of our Sages — that Shmuel remembered... But he did not explain it to us fully, and some of it was forgotten. Now I have found in Yerushalmi Kesuvos, Perek "Af al Pi": "Shmuel said: I remember the midwife who delivered me. raish Lakish said: I remember the [mohel who performed my] circumcision. R' Yochanan said: I remember the women who wrapped [me] together with [my] mother." 30
אות ד
Therefore one counts 49 days — the aspect of the filling of the moon: "V'hayah or halevanah k'or hachamah, v'or hachamah yih'yeh shiv'asayim" — "The light of the moon shall be like the sun's, the sun's light sevenfold" — seven times seven, 49. The blemish of the moon — its diminishing and tzimtzum — the opposite of "above place." The accusation: "Impossible for two kings to use one crown." Therefore: "Go and diminish yourself" .
וזה בחינת תפילין של ראש ותפילין של יד והם בחינת ג' מיני תפילין דהיינו של ראש וקשר של דלית שהוא גם כן בחינת תפילין כמובן בכוונות האר"י ותפילין של יד והם כנגד ג' בחינות הנקודות הנ"ל כי הנקודות הם ג'ד היינו נקודה הכללית של צדיק הדור ונקודה שמקבלין ישראל בכללן זה מזה בבחינת ומקבלין דין מן דין, ונקודה שמקבלין כל אחד ואחד מיניה וביה, וזהו בחינת ג' מיני תפילין הנ"ל כי של ראש זהו בחינת הצדיק ונקודת הצדיק בערך הג' נקודות הנ"ל הוא בחינת ראש ומוחין וכולם מקבלין ממנו, והוא נקרא "ראש "בני "ישראל בחינת רבי כי עיקר בחינת רבי שנמקרא צדיק הדור הוא בבחינת הנקודה הנ"ל שכולם מקבלין ממנו וזהו בחינת תפילין של ראש כנ"ל ומשם יוצא הארה ומאיר נקודה הנ"ל שהוא בחינת קשר של ד' שהיא בחינת מלכות בחינתכ לל ישראל שמתקשרים ומאירין זה בזה, ועל כן זאת הנקודה מאירה בבחינת קשר. כי עיקר הארתה על ידי התקשרות שמתקשרין כלל ישראל ומאירין זה לזה כנ"ל וזהו בחינת ד' מחנות ישראל עיקר הד' היא היוד שהיא קוצו של דלי"ת שהיא בחינת נקודה הנ"ל כמובא, ויש לרמז כי הד' היא יו"ד וב' ווין, היינו בחינת נקודה הב' הנ"ל שמקבלין הארה זה מזה, נמצא שזאת הנקודה הב' שבכלל ישראל מאירה בבח' בחינות, כי כל אחד צריך להאיר בלבבו שזה בחינת יו"ד ווי"ו כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל, וגם צריך להאיר בלב חבירו שהוא גם כן בחינת וי"ו ועל כן מרומז נקודה הזאת בבחינת ד' שהיא יו"ד וב' ווין כנ"ל דהיינו שמאירה בב' לבבות ללבו וללב חבירו כנ"ל אבל נקודת צדיק הדור הדור הנ"ל שהיא בבחינה של ראש מאירה בבחינת שין של תפילין שיש לה ג' ראשין כנגד ג' הנקודות הנ"ל, כי צדיק הדור הוא כלול מכולם מכל ג' הנקודות הנ"ל ואחר כך נמשך הארת נקודה הג' שמקבל כל אחד מיניה וביה וזהו בחינת תפילין של יד שמשם מאיר הנקודה בבחינת יוד שהוא קשר של יד שהיא מאירה ללבו כי היא כנגד הלב ועל כן היא כנגד כנ"ל וכלליות אלו הג' נקודות הם שם שי"ן דל"ת יו"ד שזה השם ביסוד שם שורה הנקודה כנ"ל, כי אלו הג' נקודות הנ"ל שאנו צריכין לקבל מכולם בכלל גם הם מקבלין זה מזה כנ"ל ומשתלשל הארתם מזה לזה כנ"ל, וגם בפרטיות בכל נקודה יש בחינת ג' הנקודות הנ"ל כי הנקודה המאירה למה שלמטה דהיינו אל הלב לבחינת בינה דבריאה היא בחינת נקודה התחתונה במדריגה העליונה כנ"ל כי כך הוא סדר כל ההארות כידוע והיא בחינת חכמה תתאה שצריכה לקבל מבחינת שורש הנקודה דהיינו חכמה עילאה בבחינת פי ידבר חכמות ב' חכמות עלאה ותתאה כנ"ל נמצא שהנקודה שהיא בחינת יו"ד כלולה משנים דהיינו מב' יודין יו"ד עילאה ויו"ד תתאה כנ"ל והמשכת ההארה שנמשך מיו"ד עלאה ליו"ד תתאה מנקודה העליונה תחתונה זהו בחינת נקודה האמצעית כי זה ידוע שכלליות המדרגות הם ג' בחינת ראש תוך סוף שהם בחינת ב' יודין הנ"ל ובאמצע ו' המשכת ההארה הנ"ל וזהו בחינת ג' הנקודות הנ"ל כי נקודת צדיק הדור הנ"ל היא בחינת ראש מוחין כנ"ל בחינת נקודה העליונה הנ"ל ונקודה שכל אחד מקבל מיניה וביה זה בחינת נקודה התחתונה שהיא סמוכה אל הלב ומאירה לשם והמשכת ההארה מנקודה עליונה לתחתונה נעשה על ידי כלליות ישראל על ידי שנקשרין ונכללין זה בזה ומאירין זה לזה על ידי זה יכול לקבל הארה נקודה התחתונה מנקודה העליונה דהיינו שהנקודה שאצל כל אחד ואחד בפרטיות מקבלת מנקודה העליונה שהיא אצל צדיק הדור כי בודאי כל אחד ואחד בפרט הוא רחוק מאד מצדיק הדור ואי אפשר לקבל ממנו רק על ידי כלליות ישראל על ידי זה נמשכת ההארה ואז יכול לקבל כל אחד ואחד בפרט גם כן וזהו בחינת המעלה שיש כשנמצאים רוב עם ישראל אצל הצדיק שאז עיקר הקבלה מן הצדיק שדורש ברבים, ברבים דייקא כי על ידי רבים יש להם כח לקבל הארתו הגדולה ואז יכול גם כל אחד ואחד לקבל כי נשתלשלה ההארה על ידי כלליות ישראל, וזהו בחינת ג' מיני תפילין הנ"ל שהם תפילין של ראש ותפילין של יד שהם בחינת יו"ד עילאה ויו"ד תתאה נקודה העליונה ונקודה התחתונה כנ"ל ובאמצע נמשכת ההארה על ידי רצועות של ראש, שהם בחינת המשכת האור משל ראש לשל יד כמובן בכוונות, ויש בהם קשר של ראש, שהוא בחינת התקשרות וכלליות ישראל שמאירין זה לזה שעל ידי זה נמשך ההארה מנקודה עילאה לנקודה תתאה כנ"ל, ועל כן עיקר התפילין הם רק נקודה עילאה ותתאה שהם בחינת ב' יודין נ"ל, ונקודה האמצעית הוא רק המשכת האור מזה לזה כנ"ל, ועל כן אין בה פרשיות שהם בחינת מוחין כי עיקר המוחין רמוזין בב' היודי"ין הנ"ל שהם בחינת חכמה עילאה וחכמה תתאה כנ"ל, וכן בענין הנאמר במאמר הנ"ל, העיקר הוא ב' הנקודות הנ"ל, דהיינו לדבר עם צדיק הדור, וכן לדבר בינו לבין קונו שזה עיקר השלימות, וגם צריכין לדבר עם כל אחד מישראל ביראת שמים כדי להכלל בכולם כנ"ל, שעל ידי זה נמשך האור אבל העיקר הוא ב' הנקודות הנ"ל, ועל כן אין מרומז מוחין דהיינו פרשיות בנקודה האמצעית, כי מה שמקבלין זה מזה הוא רק הארה בעלמא כי הנקודה הזאת מקבלין אפילו ממי שהוא למטה ממנו במדריגה רק שאף על פי כן צריך לקבל מנקודתו כמובן שם, וגם יכולין לקבל הארה מחבירו אף על פי שאין חבירו מכוין ומעורר מוחו להאיר בו רק מהנקודה בעצמה שמתעוררת ממקום שהיא אצל חבירו ומאירה בו, מאחר שהוא רוצה לקבל ועל כן הוא רק בחינת הארה לבד בלי מוחין גמורים, אבל עיקר קבלת אור הנקודה בבחינת מוחין הוא בב' הנקודות הנ"ל שמקבל מצדיק הדור שהוא ראש ומוח הדור, וכן מה שמקבל מיניה וביה שעיקר הקבלה כשמכווין דעתו ומעורר מוחו ומדבר בהתעוררות שאז מאיר בו הנקודה בשלימות:
"Impossible for two kings to use one crown" — the tzimtzum of "place," as if "place" is too cramped. Above place, no constriction — room for each. Therefore: "Go and diminish yourself" — arousing tzimtzum of "place," it must be diminished. Before the accusation, two great luminaries — "above place," where both can be great.
אות ה
Through the diminishing — the strengthening of "place" — the grip of the Sitra Achara was drawn; the primary darkness of night through diminishing the moon. Before, "the night would shine like the day" . Darkness of night is the primary blemish gripping time. This world in time is compared to night; the World to Come, above time, to day. Through the diminishing, Da'as was diminished — unable to bind "place" and "time" upward as before. Therefore, in the days of the Omer, when one elevates "place" and "time" — exiting the impurity of Egypt — one fills the moon's blemish. Therefore one counts 49 days — the filling of the moon.
וזהו בחינת שין של ג' ראשים שין של ד' ראשים כי הנקודה הנ"ל כלולה מב' נקודות הנ"ל, וגם נקודה הכללית של צדיק הדור שכוללת כל הג' נקודות כנ"ל, היא גם כן כלולה מב' כי בוודאי גם זאת הנקודה יש לה שורש למעלה בחינת נקודה עליונה כנ"ל. כי אפילו נקודה הכללית של צדיק היא רק בחינת נקודה התחתונה בערך הצדיק, כי הלואי שנהיה יכולים לקבל ממנה אבל מבחינת מוח של הצדיק בחינת נקודה העליונה אי אפשר לקבל נמצא שיש להצדיק בחינת ד' נקודות דהיינו נקודה העליונה שבו, ונקודה התחתונה שכלולה מג' נקודות שמאירין לישראל כנ"ל, וזהו בחינת שין של ד' ראשין בערך ישראל שמקבלין אור ג' הנקודות הנ"ל:
This is the aspect of seven Shabbasos — each day of the seven days of Creation subsumed in Shabbos. Shabbos is above time, above place — blessed and elevated above all days and times. Our Sages expounded "v'lo echad bahem" on Shabbos as well (Rashi there) — above time. And Shabbos is above place — binding all places upward: "Al yeitzei ish mimekomo bayom hashvi'i" . Each acquires rest where he rested — that place is sanctified with Shabbos holiness: "The place upon which you stand is holy ground" . The "place" ascends to "above place" — on Shabbos all worlds ascend higher and higher.
אות ו
This is: "Whoever delights in Shabbos is given an inheritance without boundaries" — "above place," no narrowness — Yaakov's inheritance: "Ufaratzta yamah vakeidmah" . He was above place — "Vayifga bamakom." And above time — "Vayalen sham ki va hashemesh" — the sun set not in its time — above time . This is Shabbos.
ועל כן תפילין של ראש בגלוי ותפילין של יד בהצנע תחת הבגדים, כי תפילין של ראש הוא בחינת זה שמדברין עם הצדיק שכל דבריו באתגליא ודורש ברבים, אבל תפילין של יד הוא בחינת זה שמדברין בינו לבין קונו שזה נעשה בסתר ובהצנע:
This is Seudah Shelishis of Shabbos, at Minchah, corresponding to Yaakov.40 Through this one merits an inheritance without boundaries — Yaakov's inheritance, "above place." Therefore then is the histalkus of Moshe, and ra'ava d'ra'avin is revealed. Moshe and Yaakov are one aspect (Zohar).41 The burial of Moshe was "above place": "V'lo yada ish es kevuraso" . Our Sages said : "Those above — it appeared below; those below — it appeared above" — above place. His place is unknown. Therefore then is great ratzon on Shabbos at Minchah — above place, the "Place of the world" — great ratzon and mercy.
אות ז
Therefore on Shabbos at Minchah, saying "Va'ani sefilasi… eis ratzon," one wraps in tzitzis. Tzitzis are "above place," drawing great ratzon. This is tzitzis of wool — great mercy — the white tallis in which the Holy One wrapped Himself to arrange the 13 attributes of mercy before Moshe . "Levusheih kis'lag chivar, us'ar reisheih ka'amar neka" — "His garment white as snow, His head's hair like pure wool" — from which the lights of tzitzis are drawn,42 the aspect of great mercy. Tzitzis are the Kisei HaKavod, the "Place of the world," drawing mercy and ratzon.
וכלליות ב' השינין הם ז' ראשין בחינת יסוד שהוא בחינת שבת שהוא יום השביעי כמובא שזה בחינת מלאפום ששם הנקודה כנ"ל שהוא יוד על ויו בחינת זיין בחינת זכור את יום השבת וכו' כמובא ועל כן שבת לאו זמן תפילין (מנחות לו) כי שבת ויום טוב הם עצמן ~ אות, כי דייקא בחינת ברית ששם הנקודה, ובשבת ויום טוב מאירה הנקודה מעצמה מחמת קדושת הימים בעצמן כי זה עיקר קדושת שבת בבחינת הנקודה הקדושה כמובא, וגם יום טוב מקבל משבת כמו שכתוב בזוהר הקדוש, ועל כן בשבת עולין כל העולמות אל הקדושה בכניסת שבת, שזה נעשה על ידי הארת הנקודה הנ"ל, שהיא בחינת שבת שעל ידי זה נתקשרין כל השבירות אל שורש נקודתם ונתתקנין, וזה בחינת עונג שבת, כי אז נתבטלין אהבות הנפולות וזוכין לעונג שבת, בחינת אהבות הקדושות בחינת אז תתענג על ה' ועל כן שבת לאו זמן ת פילין כנ"ל, וזה בחינת ג' סעודות של שבת כנגד ג' נקודות הנ"ל:
"Chazeh haveis ad di charsavan remivu v'Asik Yomin yesiv, levusheih kis'lag chivar" . Tzitzis, the rectification of garments, are the Kisei HaKavod — judging everyone favorably with great mercy. "Im yih'yu chata'eichem kashanim, kasheleg yalbinu; im ya'dimu katola, katzemer yih'yu" — the thread of techeiles whitening sins on Yom HaKippurim.43 Tzitzis are the "Place of the world," judging everyone favorably — all sins forgiven.
אות ח
Therefore at the beginning of Yom HaKippurim, one wraps in tzitzis immediately. The primary Chesed and mercy of forgiveness is through tzitzis — where there is the place of each one, judging everyone favorably, forgiving sins.
ועל כן תפילין צריך לנהוג בהם קדושה ואסור לכנוב בהן לבית הכסא (שלחן ערוך סימן ל"ז סעיף ג') ואסור לנהוג בהם קלות ראש וצריכין גוף נקי דוקא שלא יפיח בהן (שם סעיף ה') כי תפילין הוא בחינת אור הנקודה הקדושה כנ"ל שהיא בחינת שבת כנ"ל, ושבת קביעא וקיימא, היינו שבחינת שבת בחינת נקודה הקדושה הנ"ל היא קביעא וקיימא בקדושתה תמיד ואינה משתניתואינה יוצאת לחוץ לעולם, ועל כן אסור לצאת בהן לחוץ דהיינו למקומות שאינם נקיים וכיוצא, כי הם בחינת אור הנקודה הקדושה בעצמה שהיא קבועה בקדושה לעולם בבחינת שבת, בחינת שביתה וקביעות ואינה יוצאת לחוץ לעולם, בבחינת (שמות טז) אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, ועל כן לילה לאו זמן תפילין, כי זאת הנקודה השורה אצל ברית המתגלה בבחינת תפילין כנ"ל, אינה מאירה לחוץ כי אם על ידי בחינת מלכות דהיינו על ידי הדיבור בבחינת (תהלים מט) פי ידבר חכמות, כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל, כי עיקר הארת הנקודה לתקן הכלים הנשברים כמבואר שם ותיקונם על ידי בחינת כלים חדשים, וזה נעשה על ידי הדיבור דייקא שהוא בחינת מלכות פה, כי הדיבור הוא בחינת כלי השפע כמו שכתוב שם היינו בחינת כלים לתקן הנשברים כנ"ל, ועל כן בלילה שאז בחינת מכלות דקדושה בעולמות התחתונים לברר בירורים כמובא על כן אי אפשר שיאיר אז הארת התפילי דהיינו אור הנקודה הנ"ל, כי הנקודה אינה יוצאת לחוץ כנ"ל, רק ביום שאז עולה המלכות עם כל הבירורים אל הקדושה ואזי מאיר אור הנקודה ונעשין תפילין כנ"ל, כי אור הנקודה מאירה רק על ידי בחינת המלכות בבחינת פי ידבר חכמות ומלכות פה כנ"ל:
This is the 13 chulyos in the tzitzis, corresponding to the 13 attributes of mercy. And: "Hinei makom iti" — "Behold, there is a place with Me" — said when Hashem wished to wrap in tzitzis to arrange the 13 attributes before Moshe. From this verse our Sages derived : "The Holy One is the Place of the world, and the world is not His place." This depends upon that — through being the Place of the world, all attributes of mercy are drawn, knowing the place of each one. This is wrapping in tzitzis — the "Place of the world."
אות ט
This is the knots and windings of tzitzis — to unravel and sweeten all knots of the Sitra Achara. "Place" — Asiyah, tzimtzum, physical matter — is a knot, where the thing is so constricted it becomes gross matter. Therefore chomer [matter] means a knot, as Rashi explains.44 From "place" — tzimtzum, knot — all knots of the Sitra Achara are drawn. One who is not guarded becomes ensnared in their knots — "Vachavalim parshu reshes" .
וזה בחינת ג' תפלות שמתפללין בכל יום, דהיינו שחרית מנחה ערבית, כנגד בחינת ג' הנקודות הנ"ל, כי הנקודות מאירין על ידי בחינת תפלה בבחינת פי ידבר וכו' כמובא שם, כי ג' הנקודות הנ"ל הם בחינת נקודה עילאה ונקודה תתאה ונקודה האמצעית הממשכת ההארה מעליונה לתחתונה, וזהו בחינת שחרית מנחה וערבית כי שחרית וערבית הם בחינת נקודה עליונה ותחתונה שהם בחינת יום ולילה תפילין של ראש ותפילין של יד כמובא, ומנחה היא בחינת נקודה האמצעית הפותחת וממשכת ההארה מעילאה לתתאה כמובא בהלכות תפילת המנחה שמנחה הוא בחינת פתח שהוא באמצע בין ב' הנקודות כנ"ל, ועל כן אין קריאת שמע במנחה רק בשחרית וערבית, כי עיקר הנקודות הם רק ב' עילאה ותתאה, שהם בחינת תפילין של ראש ותפילין של יד, ועל כן יש בהם פרשיות בחינת מוחין, וזהו בחינת שחרית וערבית שהם בחינת נקודה עילאה ותתאה, ועל כן יש בהם קריאת שמע בחינת מוחין, אבל מנחה הוא רק בחינת המשכת ההארה שזה בחינת קשר של תפילין, שהוא בחינת נקודה האמצעית שאין שם פרשיות כנ"ל ועלכ ן אין במנחה קריאת שמע גם כן כנ"ל לענין קשר של תפילין, כי מנחה היא בבחינת קשר של תפילין שהוא בחינת לאה שהיא בחינת דינים, כי יצחק תיקן תפלת המנחה שהוא בחינת דינים בחינת (בראשית כז) ותכהין עיניו מר~ אות, שזה בחינת לאה בחינת (שם כט) ועיני לאה רכות, כי תוקפא דדינא דמנחה הוא בחינת אחיזת עשו, בבחינת וישלח לעשו מנחה, כמו שכתוב בליקוטי תורה, ולאה היה בה מבחינת דין הקשה של עשו, כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבא פרק ע) שלאה היתה ראויה לעשו אלא שעל ידי בכייתה ניצלה ממנו, נמצא שלאה שהיא בחינת קשר של תפילין היא בחינת תפילת המנחה, שזה בחינת נקודה האמצעית כנ"ל ועל כן כל תיקוני התפלה בשחרית כי שחרית הוא בחינת נקודה העליונה שהוא העיקר כי כל הג' נקודות כלולות בה כנ"ל, כי אברהם תיקן שחרית, ואברהם הוא בעצמו בחינת אור הנקודה הקדושה שהיא בחינת חסד בחינת אברהם בחינת (תהלים קי) אתה כהן לעולם כמו שכתוב שם, ועל כן עיקר תיקוני התפלה בשחרית שאז מתפללין בתפילין ומאריכין ביותר בתפלה, כי עיקר הנקודה מאיר בשחרית שהוא בחינת חסד לאברהם, כי הנקודה הוא אור החסד כנ"ל:
Every place where a person is ensnared in sin — this is a knot: "asirei oni uvarzel"45. This is issur — all transgressions are called issur, meaning a knot46 — bound like birds in a trap, may the Merciful One save us. One must beseech Hashem to escape their knots.
אות י
This is the knots and windings of tzitzis — many double knots and windings upon windings — to sweeten and nullify all knots of the Sitra Achara. Tzitzis are the "Place of the world" — all places (knots, matter) are found there. Therefore everything is sweetened. Whoever is ensnared, even in the lowest level, bound in multitudes of knots — nevertheless, through tzitzis, the "Place of the world" where all root-knots are found, everything is sweetened. The judgment is only sweetened at its root.
וזה בחינת תפלה בצבור שעיקר התפלה הוא בציבור דוקא כי אין ציבור פחות מיו"ד. וכשיש יו"ד אז מאיר אור הנקודה הקדושה שהיא בחינת יו"ד כמו שכתוב שם, ועל כן אז אומרים קדושה, כי אין דבר שבקדושה בפחות מיו"ד (מגילה כג) כי הנקודה נקראת קדש כמו שכתוב שם על פי וגוי קדוש, והוא בחינת יו"ד. ועל כן אין דבר שבקדושה בפחות מיו"ד, וזהו בחינת ג' קדושות קדוש קדוש קדוש בחינת ג' הנקודות הנ"ל שהם נקראין קדוש כנ"ל, וזה בחינת חזרת התפלה על ידי השליח צבור, כי השליח צבור הוא בבחינת צדיק הדור שהוא כלול מכל הציבור, והוא בבחינת נקודה הכללית שכל הנקודות מקבלין ממנו וכמובא בדברי רבינו ז"ל (חלק א' סימן רפ"ב) שהשליח צבור כלול מכל הנקודות טובות שיש בכל הציבור, ועל כן מתחלה מתפללין בלחש כל אחד בפני עצמו, כדי שכל אחד יקבל מיניה וביה, ועל ידי שמתפללין בציבור נכללין זה בזה ומקבלין דין מן דין, וכולם כאחד מקבלין מבחינת נקודה הכללית דהיינו חזרת התפלה על ידי השליח צבור שהוא בחינת נקודה הכללית, ועל כן חוזר התפלה, כדי שיאיר לכל הנקודות, כי נקודה הכללית צריכה להאיר לכל הנקודות, וכולם צריכין לקבל ממנה כמו שכתוב שם, ואזי בחזרת התפלה אומרין קדושה ג' פעמים קדוש קדוש קדוש, דהיינו כליות כל הג' נקודות כנ"ל:
Therefore there are 39 windings — tal oros [39 lights] from the first three letters of the Name — the three Patriarchs, the three festivals47 — from which tzitzis emerge. The 39 lights are the holiness of Shabbos, opposite the 39 melachos — the defilement of the serpent . The 39 melachos are knots — labor is knot and tzimtzum: "Vatikasher kol hachomah" .
אות יא
Shabbos is "above place" — all 39 melachos (knots, tzimtzum, physicality of "place") are nullified. The 39 melachos are derived from the Mishkan , for there were all 39 melachos. The 39 melachos of the Mishkan were the aspect of the 39 lights, as our Rebbe wrote . Through the 39 melachos of the Mishkan, all the 39 melachos of the serpent's defilement — tzimtzumim, physicality of "place" — were sweetened and nullified. For the Mishkan, the aspect of the Beis HaMikdash, was "above place," "a little that holds a lot" — there in the Mishkan was the Ark, "a little that holds a lot."
וזהו בחינת איסור החמור של הוצאת זרע לבטלה ח"ו, על פי מה שכתוב לעיל שהנקודה השורה אצל הברית שלום היא קבועה בקדושה תמיד, ואינה יוצאה לחוץ, וגם אינה מאירה למטה כי אם על ידי בחינת מלכות פה כמו שכתוב לעיל, ועל כן הטפה הקדושה שיוצאת מן היסוד שהיא בחינת אור הנקודה הקדושה הנ"ל, אסור להוציאה לחוץ, כי אם על ידי בחינת מלכות דהיינו בת זוגו ואז נעשה מזה תיקון גדול, דהיינו תיקון השבירות כנ"ל, כי כל הזווגים הקדושים לברר ולתקן בחינת הכלים הנשברים כמובא, ועל כן עיקר הזווג בשבת שאז מאירה הנקודה כנ"ל, אבל כשח"ו מוציא הטפה לבטלה ח"ו, נמצא שח"ו ממשיך אור הנקודה שביסוד לחוץ, וכאילו מחריב את העולם שנותן להם יניקה ח"ו מבחינת אור הנקודה בעצמה שנמשכת לחוץ, והוא מחדש שבירת כלים, כמובא בכתבי האריז"ל, כי לא די שאינו מתקן הכלים הנשברים על ידי אור הנקודה הקדושה כי אם אדרבה שחוזר וממשיך אור הנקודה לחוץ, וחוזרים הכלים להשתבר, מאחר שאין כלים לקבל האור, ועל כן אמרו שהוא כאלו עוקר מזלו ח"ו, כי ח"ו עוקר הנקודה שהיא עיקר שורש חיותו, ועל כן אמרו שאין מועיל לו תשובה, כי אי אפשר לו לשוב, כי להיכן ישוב מאחר שפגם בהנקודה בעצמה, כי כל זמן שנשארה הנקודה קיימת מועיל תשובה, אבל זה שפגם בהנקודה בעצמה וכאלו עוקר נקודתו ח"ו, להיכן ישוב, אבל באמת אף על פי כן אין דבר שעומד בפני התשובה, וכמובא בכל הספרים שאף על פי כן אם יעשה תשובה יתכפר לו בוודאי, אך עיקר תשובתו הוא רק על ידי צדיק הדור שהוא בחינת נקודה הכללית שמשם מקבלין כל הנקודות, וזה מאחר שפגם בנקודה שלו בעצמה על כן מוכרח לקבל אור הנקודה מחדש, וזה אי אפשר כי אם על ידי צדיק הדור שהוא שורש כל הנקודות ועל כן יש לו כח להאיר לו הנקודה מחדש, כי שם שורש כולם כנ"ל, וכן מובן בדברי רבינו במאמר בחצוצרות (סימן ה') על פסוק אוזן שומעת תוכחת חיים, שעיקר תיקון ענין זה הוא על ידי צדיק הדור עיין שם, והנה מאחר שמן הדין אין מועיל לו תשובה, ואף על פי כן יש לו תקנה אם הוא מתחרט ומתחנן לפני המקום ברוך הוא כנ"ל וכמובא, הנה זה הוא רק חסד חנם מלפניו יתברך שיקבל בתשובה מי שאין ראוי לקבל, וזהו בעצמו תיקונו, כי כשזוכה לעורר רחמי השם יתברך עליו לקבלו בתשובה, נמצא שהוא מעורר ומגלה חסד חדש לגמרי מה שלא היה מעולם, כי החסד אשר מעולם אינו ניתן לכפר לו מאחר שאין מועיל לו תשובה, כי מה שמועיל תשובה לכל החטאים הוא רק מצד החסד כמו שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני ב' שנח) שאלו למדת הדין וכו', ומאחר שלזה אין מועיל תשובה נמצא שהחסד אשר מעולם שהוא מחייב שיועיל תשובה לכל החטאים, אינו מועיל לו מאחר שאמרו שאין מועיל לו תשובה ובאמת כך ראוי לו מאחר שפגם בהנקודה, והנקודה הוא אור החסד ומאחר שפגם באור החסד אין לו תשובה, כי שם פגם, על כן כשהשם יתברך רוצה לרקחם עליו הוא עושה עמו חסד חדש שלא היה מעולם, כי עתה הוא יתברך מחדש חסדו לתקן ולמחול אפילו על זה העון גם כן, וזה הוא עיקר תקונו, מאחר שעתה בהכרח נמשך חסד חדש כנ"ל, ועל ידי זה נתתקן, כי חוזר לקבל נקודה חדשה על ידי החסד החדש, כי הנקודה הוא חסד כנ"ל, ומאחר שנמשך עתה חסד חדש, על ידי זה בעצמו מקבל אור הנקודה שהיא חסד, וזהו תיקונו, והבן:
This is the 39 windings in tzitzis — nullifying all windings and knots of the Sitra Achara through the 39 windings, the 39 lights, the "Place of the world." This is what our Sages said : "A person made bundles and bundles of transgressions — let him make corresponding bundles and bundles of mitzvos." Transgressions are bundles and knots; one must make corresponding bundles of mitzvos — bundles and knots of holiness. This is the windings and knots of tzitzis.
אות יב
No chulyah is fewer than three [windings],48 for the essential knot of holiness is the aspect of Yaakov — "V'hachut hameshulash lo bimheirah yinatek" — "The threefold cord is not quickly torn" . He encompasses all three Patriarchs, the three festivals. He is the aspect of "anaf eitz avos" — "a branch of a thick-leaved tree" — and avos is no fewer than three.49
ועיקר זה בתיקון בשלימות הוא רק על ידי משיח שיבא במהרה בימינו, כי משיח יבא לתקן זה החטא ביותר כמובא בספרים, בבחינת (ישעיה יב) ונפוצות יהודה יקבץ, שיקבץ כל הנדחים והנפזרים בארבע כנפות הארץ, שזהו תיקון ענין זה כמובא בספרים, בבחינת (ישעיה יב) ונפוצות יהודה יקבץ, שיקבץ כל הנדחים והנפזרים בארבע כנפות הארץ, שזהו תיקון ענין זה כמובא, כי משיח הוא בחינת אור החס החדש המתקן הכל, בבחינת (תהלים יח) ועושה חסד למשיחו, וזה בחינת (ישעיה נט) ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב, ולשבי פשע דייקא, שהם השבים על חטא הנ"ל שנקרא (שם נז) ילדי פשע זרע שקר וכמו שכתוב בכוונות שמקרא זה מדבר בתיקון ענין זה, ולהם דייקא יבא הגואל צדק, כי כל תיקונם על ידו דייקא כנ"ל, וכשיבא ויתקנם אז יחזור ויאיר בהם הנקודה שהיא כלולה מג' נקודות כנ"ל, וזהו (שם נט) ואני זאת בריתי ~ אותם וכו' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, כי הוא מתגלה בפה כנ"ל, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך וכו', היינו בחינת ג' נקוןדות שהם בחינת ראש תוך סוף כנ"ל, שהם בחינת ג' מדריגות מאב לבן ולבן הבן, שכל אחד מקבל מן העליון ועליון מעליון וכנ"ל, שכל הג' נקודות קשורות זו בזו כנ"ל, וכולם יאירו ויתגלו על ידי משיח כנ"ל, וזהו אמר ה' מעתה ועד עולם, כי גאולה האחרונה היא לעולם ועד, וזה שאומרים אחר כך קדושה דסידרא, דהיינו ג' קדושות, שהם גם כן בחינת הנקודה שכלולה מג' נקודות כנ"ל:
This is Sukkos, the third festival, the aspect of Yaakov. Then one takes the four species and binds three species together — the three Patriarchs, Yaakov — illuminating the esrog, the bas ayin,50 completing the four species. This is the four tzitzis with chulyos, each chulyah three windings. And 39 windings plus five double knots (ten knots) — all together 49, corresponding to the 49 days of the Omer, the filling of the moon through elevating "place" and "time" upward — the aspect of tzitzis.
Loading comments…