נשיאת כפים ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ד
This is the call of the rooster — which cries out and awakens the world to serve the Creator, as explained in the Zohar. It comes specifically from the chain of Gevuros — for the Gevuros, which are the concealments, are themselves transformed and become Da'as. They cry out and awaken: "How long will you fools...! Awaken, sleepers, from your slumber!"
אות א
Therefore we bless: "HaNosein laSechvi vinah" — for through the illumination of Binah (= the Mochin) into the Gevuros, they are transformed and become Da'as. "L'havchin bein yom u'vein laylah" — "to distinguish between day and night" — the opposite of the concealments that reverse light for darkness and darkness for light. Through the revelation of Da'as, one can distinguish between day and night, darkness and light, evil and good.
על פי התורה חותם בתוך חותם סימן כ"ב ליקוטי חלק א'. עיין שם כל התורה מראשה לסופה. וכבר דברנו בתורה הזאת כמה פעמים:
"HaNosein laSechvi vinah" — Binah specifically. For the essential sweetening of the Gevuros — their transformation into Da'as (= Chesed) — is through Binah: "Mishah dinin mis'arin, v'al yadah nimsakin" — from there (Binah) the dinim awaken, and through her they are sweetened.
וזה בחינת נשיאת כפים. כי הכהנים על ידי נשיאת כפיהם בברכת כהנים הם ממשיכין בחינת חותם הידין שהוא בחינת אמונה בבחינת (ויקרא ט') וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שלזכות לבחינת חותם הידין צריכין למל~ אות הידים משבעה רועים וכו' בבחינת (שמות כ"ט) שבעת ימים תמלא ידם וכו' עיין שם. וזה זוכין הכהנים דייקא כי על חינוך הכהונה נאמר מקרא זה שבעת ימים תמלא ידם כמבואר שם בפרשה. וכל זה היה אז לתקן חטא העגל זהוא עבודה זרה שהוא פגם הברית שעיקר כחם היה על ידיע הידים דייקא על ידי שקבל מידם כמו שכתוב ויקח מידם ויצר ~ אותו בחרט וכו' כמבואר שם בהתורה הנ"ל עיין שם. ואחר כך כשנתרצה השם יתברך ורצה למחול ולתקן זה החטא של העבודה זרה של העגל. וצוה לעשות המשכן. אז בשעת החינוך של המשכן והכהנים נאמר שם שבעת ימים תמלא ידם שהוא בחינת תיקון חותם הידין שהוא בחינת האמונה שמקבלין מהרועים. שכל זה זוכין הכהנים שעליהם נאמר מקרא זה שבעת ימים תמלא ידם כנ"ל. נמצא שהכהנים זוכין לבחינת חותם הידין שהוא בחינת אמונה. בחינת ירושלים קריה נאמנה. ועל כן כל עבודתם של הכהנים הוא בירושלים דוקא. כי עיקר שלימות ובנין של ירושלים שהוא בחינת אמונה הוא על ידי הכהנים שזוכין לחותם הידין שהוא בחינת אמונה כנ"ל:
This is the aspect of: "Mi gever yichyeh..." — "Mi" = Binah, as it is written: "Mi nasan laSechvi vinah" , as the Zohar HaKadosh explains. "Ki Hashem Tzeva'os ya'atz u'mi yafeir" — when one draws the illumination of Binah into the Gevuros — this is the aspect of life and arichus yamim. And this is: "Mi gever yichyeh" — through this, "yemaleit nafsho miyad she'ol selah" — he rescues his soul from the grave. For through this, the concealment is transformed into Da'as and the Torah cries out before them to return in teshuvah — and through this teshuvah one rescues his soul from She'ol.
אות ב
Based on the Ma'aseh of the Prince Who Was Exchanged (Sipuray Ma'asiyos, Story #11)
וזהו בחינת ברכת כהנים בגמר התפלה אצל שים שלום. כי מבואר בהתורה הנ"ל, שאי אפשר לזכות להתקרב לבחינת שבעה רועים הנ"ל שהם ממשיכין וממלאים את חותם הידין. כי עיקר האמונה נמשך על ידם. ואי אפשר להתקרב אליהם כי אם על ידי עזות דקדושה ולעזות דקדושה אי אפשר לזכות כי אם על ידי שמחה וחדוה וכו'. ועיקר השמחה זוכין על ידי בחינת נעשה ונשמע דהיינו על ידי תורה ותפלה שהוא בחינת נגלה ונסתר. כי תפלה הוא בחינת נסתר בחינת נשמע בחינת דביקות וביטול לאין סוף. וצריך כל אחד לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא לעשות מהנשמע נעשה מנסתר נגלה מתפלה תורה וכו'. ואז יהיה לו נשמע אחר גבוה ממנו וכו'. וכן לעולם וכו' עיין שם כמבואר כל זה שם באר היטב. ומבואר שם שהנשמע שהוא בחינת תפלה הוא בחינת בראשית שהוא בחינת יראה בחינת מאמר השלם וכו'. ועל ידי זה זוכין לשמחה, כי עיקר שלימות השמחה על ידי התפלה שהוא בחינת יראה שלם וכו'. ועל ידי השמחה זוכין לעזות דקדושה שעל ידי זה משברין עזות הגוף וזוכין להתקרב להנשמה ולהצדיק הדור. ושיקבל הגוף מהנשמה. וכן כלליות העולם מהצדיק יקבלו כל ההארות וההשגות הנשמה והצדיק הדור רואין ומשיגין תמיד וכו' ואז נשלם האמונה שהיא בחינת ירושלים קריה נאמנה. ועל שם זה נקראת האמונה ירושלים שהיא יראה שלם. כי עיקר בנינה על ידי בחינת הנשמה שהוא בראשית ירא בשת מאמר השלם היינו יראה שלם וכו'. עיין שם כל זה היטב:
"Kad shama kol tarnegola mevareich: HaNosein laSechvi vinah l'havchin bein yom u'vein laylah..." — When one hears the call of the rooster, he blesses: "He Who gives the rooster understanding to distinguish between day and night..." And the matter of the blessings of "shelo asani goy" and "eved" and "ishah" etc., and the matter of Bircas HaTorah, and the matter of Parshas HaTamid and the other korbanos, and the matter of Pesukay D'Zimrah:
אות ג
Based on the Ma'aseh of the Prince who was exchanged with the Son of the Maidservant, etc. See there the entire story from beginning to end — it is wondrous. As the Rebbe said after telling this story, in these words: "This story is entirely wondrous..." One should not elaborate here in praise of the greatness of the Stories, for they are beyond our understanding. Only whatever hints we can find in them, we are obligated to strive and find, through Hashem's kindness. For I heard his holy will expressed from his holy mouth — that he wants us to strive to seek and search in them for whatever is possible to find. He also said that one who is expert in and understands holy sefarim can find much of what is explained in the Stories. Only the essential story itself — who and what and when — is impossible to understand. This is not the place to elaborate on this.
ועל כן בגמר התפלה. והתפלה הוא בחינת נשמע בחינת נסתר וכו' כנ"ל. ובגמר התפלה כשמגיעין לברכת רצה ומודים וכו' שהם גמר התפלה כעבד שקיבל פרס מרבו וכו', כמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ד). ואז צריכים לזכות להשיג הנשמע, לעשות מהנשמע נעשה. דהיינו לזכות לבחינת ירושלים יראה שלם. וזהו בחינת ברכת רצה שהוא בחינת יראה כמו שאנו אומרים שם בעת שהכהנים רוצין לישא כפיהם שאז אומרים שם. ושם נעבדך ביראה וכו' וסיום הברכה ש~ אותך לבדך ביראה נעבוד. ועל כן אז הכהנים עוקרין רגליהם בשביל נשיאת כפים. ואחר כך מברכין את ישראל אצל שים שלום. ועיקר הברכה הוא שלום שהוא סיום גמר ברכתם כמו שכתוב וישם לך שלום. כי עיקר נשיאת כפים של הכהנים הוא להמשיך בחינת חותם הידין שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה שזוכין על ידי התפלה שהוא בחינת נשמע כנ"ל. ועל כן נושאין כפיהם בשעת תפלה דייקא. והעיקר הוא אצל ברכת שים שלום. וזה עיקר ברכתם בחינת וישם לך שלום כנ"ל. היינו בחינת מאמר השלם הנ"ל. כי עוקרין רגליהם בעבודה שהוא בחינת יראה כנ"ל. ואחר כך מברכין בשלום. היינו בחינת יראה שלם שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה שזה עיקר בחינת חותם הידין שממשיכין הכהנים דייקא על ידי נשיאת ידיהם כנ"ל:
The matter of this awesome story of the Prince who was exchanged — through this, the world thought he was the son of the maidservant, and through this the cruel one — the true son of the maidservant — overpowered him and drove him from his place. Through this, the true Prince fell in his mind, until he came to evil, etc. All this is well understood to one who understands even a little: this is the secret of the entire matter of the exile of Yisrael — they are driven from their land and from their place, wandering like a bird from its nest, scattered among the nations. The kingdom and dominion belong to them [the nations], and Yisrael are considered, in our great sins, like slaves and maidservants.
אות ד
All this is drawn from the aspect of the exchange of the Prince who was switched — this is the secret of Heichalei HaTemuros [the Chambers of Exchanges], where neshamos are sometimes exchanged. As we heard from his holy mouth explicitly, before he told the story, he first spoke about the matter of Heichalei HaTemuros where neshamos are exchanged, chas v'shalom. Then, on this subject, he told the story and said: "There was already once such a story" — and began to tell the entire story until he finished it.
כי באמת הכל אחד וזה תלוי בזה. כי מבואר בהתורה הנ"ל. שצריכין לקבל שלימות האמונה מהצדיק הדור שהוא כלליות שבעה רועים וכו'. וכן צריך כל אחד לקבל מהנשמה שלו כל ההארות וההשגות שהנשמה משגל שהגוף גם כן ידע מזה. וכל זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי עזות דקדושה וכו' כמבואר שם. ולעזוק זוכין על ידי השמחה שהוא בחינת נעשה ונשמע ועיקר שלימות השמחה הוא בחינת הנשמה כמו שכתוב שם. וצריכין בכל פעם לילך מדרגא לדרגא לעשות מהנשמע נעשה. ושיהיה לו נשמע גבוה ממנו וכו'. וכן לעולם עד שיהיה נכלל באין סוף וכו'. ואז זוכה לשמחה שעל ידי זה זוכין לעזות. ועל ידי זה זוכין לקבל ההארות וההשגות שהנשמה משגת.וכל כלליות העולם יכולין לקבל מצדיק הדור וכו'. ואז זוכין לאמונה שלימה ונשלם חותם הידין וכו'. כל זה מבואר שם בהתורה הנ"ל. ולכאורה לפום ריהטא נראה שאי אפשר לזכות להתקרב להנשמה שלו וכו'. וכן לצדיק הדור וכו'. כי אם על ידי נעשה ונשמע העליון דהיינו שנכלל באין סוף וכו'. ואם כן לפי זה הדבר תמוה מאד. כי בודאי כשכבר זכה לנעה ונשמע גבוה כזה דהיינו שהשיג הנסתרות אם כן כבר קיבל הארות והשגות הרבה מהנשמה. כי השגת הנשמע בעצמו דהיינו השגת הנסתר, זהו בעצמו בודאי הארת והשגחת הנשמה, ואיך שייך לומר שעל ידי השגת הנשמע הזה יזכה לעזות לשבר עזות הגוף ולזכות להתקרב להנשמה ולהצדיק. כי בודאי כשכבר השיג נעשה ונשמע כזה, בודאי כבר שבר עזות הגוף. כי אם לאו איך היה זוכה להשגת הנשמע כזה. אך באמת הדברים קשורים זה בזה. כי בודאי השגת הנשמע זהו בעצמו ההארות והההשגות שצריכין לקבל הגוף מהנשמה, כלליות העולם מהצדיק כנ"ל. כי כל מה שמקבלין הגוף וכלליות העולם מהנשמה והצדיק הוא בחינת נשמע ונסתר שבתחלה היה נסתר מהם, אך המשך הדברים וקישורם הוא כך. כי באמת נשמע נקרא בעת שההשגה עדיין נסתר ממנו. כי אחר כך כשזוכה להשיג הנשמע שוב אינו נקרא בשם נשמע כי אם בשם נעשה. כי כשמשיג הנשמע אזי נעשה מהנשמע נעשה ויש לו נשמע גבוה ממנו וכן לעולם. ועיקר שם נעשה ונשמע בכל דרגא ודרגא הוא בחינת נגלה ונסתר בחינת תורה ותפלה. ועל ידי זה זוכין לבחינת שמחה שהוא בחינת עזות דקדושה שעל ידי זה זוכין לקבל כל ההארות וההשגות מהנשמה ומהצדיק שזהו בעצמו בחינת השגת הנשמע בעצמו. דהיינו למשל אדם פשוט העומד במדריגה התחתונה והנעשה שלו הוא בחינת תורה בפשיטות, והנשמע שלו שהוא הנסתר הוא גם כן איזה מדריגה קטנה הגבוה ממנו כי הוא אינו יודע עדיין שום דרך ועצה בעבודת ה'. וכל הדרכים והעצות הם בחינת נשמע בחינת נסתר אצלו שהוא בחינת תפלה דביקות. היינו שהוא צריך להתפלל הרבה להשם יתברך ולבטל עצמו אליו יתברך ולהרבות בהתבודדות ושיחות בינו לבין קונו ובתחינות ותפלות ובקשות וכו'. וכל זה הוא בחינת נשמע שהוא בחינת תפלה, דהיינו מה שמתפלל להשם יתברך שיורהו השם יתברך דרך ועצה ישרה לעבודתו יתברך. שעתה הדרך והעצה הזאת היא נסתר ממנו בבחינת נשמע כנ"ל. ואזי על ידי זה הדביקות והתפלה בעצמו שהוא בחינת נשמע על ידי זה זוכין לבא לשמחה בחינת ושמחת עולם על ראשם שנעשה מנעשה ונשמע כנ"ל. היינו מתורה ותפלה. כי על ידי התורה הפשוטה שלומד לפי מדריגתו ועל ידי התפלה וההתבודדות שלו שפורש כפיו ומשתטח עצמו לפני השם יתברך שיורהו דרך ועצה לעבודתו הנסתר ממנו. על ידי זה בעצמו זוכה לשמחה. ועל ידי השמחה הזאת זוכה לעזות דקדושה כנ"ל. ואזי נשבר עזות גופו וזוכה לקבל הארות והשגות מהנשמה שלו, וכן מהצדיק הדור. היינו שמקבל מהם השגת הנשמע שהוא השגת הנסתר. היינו שמשיג עתה הדרך והעצה שהיה נסתר ממנו. ואז לפי השגתו כן נהשלם האמונה שהו בחינת חותם הידין שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה שההוא בחינת יראה שלם שזוכין על ידי הנשמע שהוא בחינת יראה מאמר השלם כנ"ל. כי השגת הנשמע בעצמו זהו בחינת ירושלים קריה נאמנה היינו בחינת שלימות האמונה שמקבלין מהצדיק והנשמה כנ"ל:
Thus, the story of the Prince who was exchanged is drawn from Heichalei HaTemuros. This is the secret of all the exile and suffering of Yisrael collectively and individually — what each person goes through. The essential point is the exile and suffering of the nefesh — that we are exiled among the nations and far from our Father in Heaven. All this is drawn from the exchange of the Prince who was switched, which is the aspect of Heichalei HaTemuros, which was caused by the sin of Adam HaRishon who ate from the Eitz HaDa'as Tov vaRa.
אות ה
Through this, the aspect of Lahat HaCherev HaMishapechos [the Flaming, Turning Sword] was empowered — which is the aspect of Heichalei HaTemuros, the aspect of transformation from a staff to a serpent and from a serpent to a staff. This is the aspect of the oppressed neshamos in the tikla [scale/balance], within Klipas Nogah, revolving in gilgul. From there are drawn all the exchanges and substitutions in the world, from which is the essential grip of the Sitra Achra.
והכלל שבכל דרגא ודרגא כשזוכין לצאת מנעשה ונשמע זה לנעשה ונשמע גבוה יותר כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל, זהו בעצמו בחינת ההשגות וההארות שמקבלין מהנשמה ומהצדיק. וזוכין לזה על ידי נעשה ונשמע בעצמו. דהיינו על ידי נגלה ונסתר תורה ותפלה. היינו על ידי התפלה והדביקות שמתפללין ומדבקין עצמן להשם יתברך בעת שהדבר נסתר ממנו. על ידי זה בעצמו זוכין לשמחה שעל ידי זה זוכין לעזות דקדושה ולשבר עזות הגוף ולקבל הארות והשגות מהנשמה והצדיק, שזהו בעצמו בחינת השגת הנשמע והנתר. ואז נשלם האמונה בחינת ירושלים קריה נאמנה שהוא בחינת חותם הידין וכו' כנ"ל. ואז נעשה מהנשמע נעשה ואז שוב אין הנשמע והנסתר הזה נקרא בשם נשמע ונסתר כי אם בשם נעשה ונגלה, ואז יש לו בחינת נשמע ונסתר גבוה מזה, ואז חוזר ומתפלל ומשתטח עצמו לפני השם יתברך ומרבה בשיחה והתבודות שיורהו השם יבתרך הנסתר והנמשע הזה. ואז זאת התפלה וההתבודדות והדביקות נקרא בשם נשמע, ואז על ידי הנשמע הזה שהוא התפלה הנ"ל חוזר ומשבר ביותר העזות דסטראא אחרא, וחוזר ומקבל הארה יותר גדולה מהנשמה ומהצדיק. וזאת ההארה וההשגה הוא בעצמו השגת הנשמע הנ"ל הגבוה יותר. ואז נשלם ונבנה ביותר ירושלים קריה נאמנה. וכן מדרגא לדרגא. וכן לעולם:
From there is the essential exile of Yisrael collectively and individually. For in truth, the kingship belongs only to Yisrael — all Yisrael are children of kings, for the entire world was created only for Yisrael, as it is written: "Bereishis..." — for the sake of Yisrael who are called "reishis." Everything belongs to and is subject to them, as it was somewhat in the days of Dovid and Shlomo when kingship was primarily with Yisrael, and as it will be in the future when Mashiach Tzidkeinu comes and returns the kingship to Yisrael.
אות ו
But now in exile, in our great sins, the matter has been exchanged — the nations are kings and rulers, and Yisrael are, chas v'shalom, like slaves. All this is drawn from Heichalei HaTemuros, caused by the sin of Adam HaRishon and the sins of subsequent generations — the aspect of the Prince who was exchanged. Through this, the Sitra Achra — d'machashich anpei b'riyasa [that darkens the face of creation] — was empowered, until the kingship was exchanged to them, and it seems as if they are the prince and Yisrael are in exile beneath them as if the son of a slave. This is the aspect of: "Tachas shalosh ragzah aretz — tachas eved ki yimloch, v'shifchah ki sirash g'virtah" — "Under three things the earth trembles — under a slave when he reigns, and a maidservant when she inherits her mistress."
כי קודם שצריך לצאת מהנעשה ונשמע זה לנעשה ונשמע גבוה יותר צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה. והירידה היא תכלית העליה. והירידה שקודם העליה זהו בעצמו בחינת עזות הגוף שמתגבר בכל פעם כשרוצה לצאת מדרגא לדרגא. ועיקר שבירת עזות הגוף עזות דסטרא אחרא הוא על ידי השמחה. כי אי אפשר להתגבר עליו כי אם על ידי שמחה וחדוה דייקא, ולשמחה זוכין על ידי נעשה ונשמע, היינו תורה ותפלה, היינו על ידי התורה שלומד, ועל ידי התפלה וההתבודדות שמתפלל להשם יתברך שיזכה לצאת ממדריגה זאת ולעלות למדריגה גבוה יותר. ועיקר על ידי התפלה וההתבודדות שהוא בחינת נשמע שהוא עיקר שלימות השמחה כנ"ל. כי עיקר השמחה זוכין על ידי התפלה וההתבודדות וכו' שעל ידי זה זוכין לעזות דקדושה לשבר עזות הגוף שמתגבר בכל פעם שהוא בחינת הירידה שקודם העליה. כי זוכין על ידי התפלה וההתבודדות להתחזק בשמחה ולהתגבר בעזות ועקשנות גדול דקדושה, עד שמשברין עזות הגוף דסטרא אחרא ומהפכין הירידה לעליה, וזוכין להשיג הנשמע והנסתר שהתפלל עליו. שזהו בעצמו בחינת ההשגה וההארה שהנשמה והצדיק מאירין בו שעל ידי זה נשלם ירושלים קריה נאמנה כנ"ל:
In our great sins, the son of the maidservant overpowered the prince and drove him from his land — this is the exile of Yisrael from Eretz Yisrael, the land of their fathers which Hashem gave them. Because they were driven from their land and considered like slaves, a mockery and a scorn, counted among the nations like sheep led to slaughter — Rachmana litzlan — through this they fell in their minds. From there are drawn all the materialism and sins and blemishes of Yisrael, each according to his level. This is the essential exile and suffering of Yisrael: because of the severity of the exile and the empowerment of the Sitra Achra now in the time of exile, through this the Sitra Achra overpowers the holy neshamos of Yisrael and contaminates them with sins and transgressions. As it is written : "Vayis'arvu vagoyim vayilmedu ma'aseihem" — "They mingled with the nations and learned their ways." For in truth, Yisrael are entirely distant from sin and sin does not pertain to them at all, as explained elsewhere . The essential sins of Yisrael are drawn only from the severity of the exile, which is drawn from the exchange — the aspect of Heichalei HaTemuros.
אות ז
This is the secret of Yitzchak and Yishmael, Yaakov and Eisav. Because of Heichalei HaTemuros, Avraham was compelled to take a maidservant to first expel the p'soles [impurity/waste] within him from the sin of Adam HaRishon — he being the main one who began to rectify it. From this p'soles drawn from zuhamas hanachash [the venom of the serpent], Yishmael was born — the son of the maidservant. Because of the exchanges of Heichalei HaTemuros, it was not recognized in the world who was the son of the maidservant and who the son of the Queen — the aspect of Sarah, who is named for kingship (sarah = ruling). Therefore Yishmael boasted that he was the primary seed of Avraham and that dominion belonged to him — this is the dispute between Yishmael and Yitzchak. As it is written : "And Sarah saw the son of Hagar... laughing" — and as Rashi explains from Sarah's response "For the son of the maidservant shall not inherit with my son" — you learn that he was quarreling with Yitzchak over the inheritance, saying "I am the firstborn..."
ועל פי הדברים האלה מבוארים היטב ענין נשיאת כפים בגמר התפלה בשלש אחרונות. כי התפלה הוא בחינת נשמע. דהיינו שמתפללין להשם יתברך להשיג הנשמע והנסתר. כי עיקר תפילתינו הוא בשביל זה שנזכה לרפואת הנפש ולפרנסתה כמבואר בדברי רבינו ז"ל (בסימן י"ד חלק א'). ואז בגמר התפלה בגמר ברכות האמצעיות שאנו בטוחים השם יתברך שומע תפלת כל פה וימלא משאלתינו כמו שאנו מסיימין ברוך אתה וכו' שומע תפלה. ואז מתחילין לסדר ג' אחרונות כעבד שקיבל פרס מרבו וכו'. ועל כן אז מזכירין יראה, כמו שכתוב ש~ אותך לבדך ביראה נעבוד. כי היראה הוא בחינת מאמר השלם כנ"ל שזוכין להשיג על ידי התפלה שאז מתחיל להיות נשלם בנין ירושלים שהוא בחינת חותם הידין כנ"ל. ועל כן אז הכהנים עוקרין רגליהם לנשיאת כפים וכנ"ל. ואחר כך אמרים מודים וכו'. וכורעין במודים ומודים להשם יתברך על כל הנסים והנפל~ אות שעושה עמנו בכל יום ובכל עת וכו' כמו שאנו אומרים מודים אנחנו וכו' ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפל~ אותיך וכו'. ועיקר ההודאה הוא על ישועת הנפש. על הנסים והנפל~ אות והטובות שהשם יתברך עושה עךם כל אחד ואחד מישראל בכליום ובכל עת ושעה שמסבב סיבות לטובתו בכל עת באופן שסוף כל סוף יהיה לו תיקון לנצח על כל פנים. ואם ירצה יוכל לזכות על ידי זה למעלות גדולות ונפל~ אות בכל עת שירצה להתעורר לשוב להשם יתברך. כי השם יבתרך טוב לכל תמיד ורחמיו על כל מעשיו, וזה ידוע שעיקר הרחמנו והטובות אמתיות עהוא טובה הנצחיית לזכות להתקרב לעבודתו יתברך באמת וחוץ מזה הכל הבל, ובודאי אין עיקר רחמי השם יתברך לתת לה אדם פרנסה וברי~ אות וכיוצא בזה. כי מה יתרון לו בכל זה אם לא יזכה ח"ו על ידי זה להתקרב אליו יתברך. כי בודאי אין זה נקרא טובה ורחמנות אם יתנו לאדם אלף אדומים או יותר במתנה ואחר כך יכו וייסרו ~ אותו בעינויים קשים ומרים כמה מ~ אות שנים. ובפרט השם יתברך שהוא יודע כל העתידות ומי יודע כמותו שכל העולם הזה הבל וריק כצל עובר. ואין שום טובה של העולם הזה נקראת בשם טובה כלל. ואין שום טובה ורחמנות נקראין בשם טובה כי אם כשיצמח מזה איזה טובה וישועה לעבודת השם יתברך. וכל הטובות והנסים והנפל~ אות שהשם יתברך עושה עמנו בכל יום ובכל עת הכל הוא רק מה שהוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח לעולם. והוא מסיבות מתהפך לפעלם, באופן שיזכה האדם למה שיזכה אם ירצה. ואם לאו על כל פנים לא יהיה נאבד לגמרי. כי השם יבתרך נתן הבחירה לאדם. אך אף על פי כן אמרו רז"ל (קידושין ל') בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו היה נופל בידו וכו'. ומי שנכנס איזה זמן בעבודת ה' יכול לר~ אות מרחוק פלאי פל~ אות נסים ונפל~ אות שהשם יבתרך עושה עם כל אחד ואחד באופן שישאר קיים בקדושת ישראל וכו'. והכלל שעיקר הנסים והנפל~ אות שאנו משבחין הלהשם יתברך שזוה בחינת מודים כנ"ל, עיקר ההודאה הוא על ישועות הנפל~ אות של הנפש שעושה עמנו נסים ונפל~ אות גדולות ונור~ אות בכל יום ובכל עת ובכל שעה באופן שנזכה לבלי להתרחק ממנו ח"ו. ולא די שאין מרחק ~ אותנו בעונותינו הרבים אף גם בעוצם רחמיו המרובים הוא מהפך הירידה לעליה, העונות לזכיות. ועושה עמנו נסים ונפל~ אות נור~ אות בכל עת באופן שנזכה בכל פעם צאת מאפילה לאורה מחושך לאור גדול. שזהו בחינת הנס של חנוכה ופורים שמזכירין בברכת נסים שהוא מה שזכו כלל ישראל להכניע מלכות יון. וכן המן הרשע ימח שמו שכולם נתקנאו בישראל ורצו לבטלם מעבודתם, והמן הרשע מחמת קנאה זאת רצה לכלותם לגמרי ח"ו. והשם יבתרך ברחמיו העצומים הפך מיגון לשמחה, שהיפך הדבר בהיפך ממש שלא די שלא נתקימה מחשבתם הרעה ח"ו, אף גם זכינו שנתוסף לנו על ידי זה שני ימים טובים קדושים שהם חנוכה ופורים שאנו זוכין לקבל בהם הארות גדולות ונפל~ אות ולקיים בהם מצות חדשות שנתחדשו על ידי הנסים אלו שהם הדלקת נר חנוכה וכו' ומקרא מגילה וכו'. נמצא שנתהפך הירידה שהיו ישראל מרודים אז מאד מאד והושחרו פניהם כשולי קדירה וכו'. עתה נתהפך בהיפך ממש. ונתהפך מירידה לעליה גדולה שזכינו לאור גדול כזה למצות קדושות וימים קדושים כאלו. וכן הוא בכל אדם ובכל זמן. שבכל יום ובכל עת ערב ובקר וצהרים השם יתברך עושה עמנו נסים ונפל~ אות אמתיות באופן שנזכה לבלי ליפול לגמרי ח"ו כמו שרוצה הבעל דבר בכל יום ח"ו. אדרבא ברחמיו העצומים הוא מהפך לנו בכל עת הירידה לעליה גדולה וכנ"ל:
Likewise with Yaakov and Eisav: there the grip of the exchanges of Heichalei HaTemuros was within one womb — the aspect of: "Shnei goyim b'vitnech u'shnei l'umim mimeayich yipareidu, ul'om mil'om ye'ematz, v'rav ya'avod tza'ir." For the exchanges of Heichalei HaTemuros change constantly in countless different aspects. Also within each individual person, the changes and substitutions multiply without measure — this is the aspect of all the rises and falls that pass over every person all the days of his life from birth to death, and all the gilgulim that his neshamah undergoes from generation to generation. All this is drawn from the secret of Heichalei HaTemuros, from which is drawn the secret of gilgul haneshamos — HaKadosh Baruch Hu troubles Himself to roll the neshamos through many different incarnations in order to refine them from Heichalei HaTemuros, from the sin of Adam HaRishon, from which come all sins.
אות ח
For it is explained in the writings of the Arizal: we see that sometimes a great tzaddik and servant of Hashem falls from his service, and sometimes falls into complete transgressions, Rachmana litzlan — some have fallen so far that they became great reshaim who caused the many to sin. At first they were great tzaddikim, like Yarav'am ben Nevat and Acher, and similar ones in other generations. All this is drawn from gilgulei haneshamos — sometimes the neshamah of a wicked person becomes impregnated in a person, and through this he can suddenly, chas v'shalom, be transformed into a different person. And conversely, sometimes a holy neshamah becomes impregnated in a rasha, through which he is aroused to teshuvah. This is the secret of : "There is vanity upon the earth — there are tzaddikim who receive what the wicked deserve, and reshaim who receive what the tzaddikim deserve." As referenced in the Rebbe's words in the Torah of Kisufin .
וזהו עיקר ברכת מודים. וזהו בחינת הכריעה של מודים. כי הכריעה וההשתחויה שמודים להשם יתברך כשניצולין מהצרה של הנפש שזה עיקר הצרה ח"ו כנ"ל. זהו בעצמו בחינת הירידה שנתהפכה לעליה. כי הירידה הוא בחינת נפילה בחינת (תהלים ע"ג) כמעט נטוי רגלי. והוא בחינת (שם מ"ד) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו. ואז צריכין להשתטח לפני השם יתברך בכריעה ובהשתחויה בתחנה תפלה בקשה בבחינת (איכה ג') יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה. ואז כשהוא חזק בזה כמבואר אצלינו במקומות אחרים באריכות. אז זוכה שיתהפך הירידה לעליה גדולה שזהו בחינת הכריעה של מודים שאז כורעין בהודאה. שמרמז שהנסים והנפל~ אות שזכינו להנצל ממה שנצלונ ולשבר עזות הגוף עד שאנו זוכין להמשיך עתה הארת והשגת הנשמע שהוא בחינת יראה שלם כנ"ל. כל זה זכינו על ידי הירידה שהוא תכלית העליה שזהה בחינת הכריעה. כי הירידה נתהפכה לבחינת כריעה והשתחויה להשם יתברך שאז מקבלין אור גדול כידוע מגודל עוצם האורות והנור~ אות הנמשכין על ידי הכריעות של התפלה ובפרט על ידי כריעת מודים. נמצא שברכת מודים והכריעה הוא בחינת ירידה תכלית העליה הנ"ל. ואז נשלם בחינת השגת הנשמע ה"ל שהוא בחינת מאמר השלם בחינת שלום. ועל כן אז אחר ברכת מודים אז עולין הכהנים ונושאין ידיהם ומברכין את ישראל בשלום. כי אז זוכין לקבל בשלימות בחינת השגת הנשמע שהוא בחינת מאמר השלם בחינת שלום. שזהו בחינת חותם הידין בחינת ירושלים קריה נאמנה כנ"ל וזהו בחינת נשיאת כפים היינו בחינת חותם הידין שהוא בחינת האמונה שזוכין ישראל לקבל על ידי ידים אלו שזהו עיקר הברכה. בחינת (משלי כ"ח) איש אמונות רב ברכות. כמו ששכתב רבינו ז"ל במקום אחר (סימן כד). וזהו בעצמו בחינת מאמר השלם שזהו בחינת ירושלים קריה נאמנה יראה שלם. ועל כן עיקר הברכה הוא שלום וכנ"ל.וזהו (שם כ"ט) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. היינו על ידי עזות דקדושה זוכין לשלום בחינת יראה שלום שהוא בחינת ירושלים קריה נאמנה שזוכין לזה על ידי עזות דקדושה שזהו עיקר הברכה בחינת ברכת כהנים כנ"ל שעיקר ברכתם שלום, בחינת ה' יברך את עמו בשלום אמן ואמן:
In truth, man has free choice, and everything is according to his choice, his yearnings, and the truth of his strengthening himself and his emunah in Hashem — and accordingly Hashem deals with him in His mercy, for "Hashem is righteous and just are His judgments." Therefore a person must increase greatly in tefillah always — that he merit to be saved from this Lahat HaCherev HaMishapeches, the aspect of Heichalei HaTemuros, that they should not overpower, chas v'shalom, to oppress and steal and exchange the little good of his nefesh that still remains in him.
Loading comments…