נשיאת כפים ו
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ו
Therefore the miracle was through the oil of the Menorah — which is the aspect of a Name, as it is written : "Tov sheim mishemen tov," and as it is written : "L'rei'ach shmanecha tovim, shemen turak Shimecha." For the Name is the Glory, as above, and the Glory is the essential illuminating light, as it is written : "V'ha'aretz hei'irah miKvodo." This is the aspect of the light of the miracle of Chanukah — the aspect of the light of the Name and the Glory that we draw and reveal through pirsumei nisa [publicizing the miracle]. For then His Name and His Glory are magnified, as it is written: "U'l'cha asisa sheim gadol v'kadosh b'olamecha."
אות א
For the essential light of the ner shel mitzvah, which is the aspect of Ner Chanukah, is the light of the Torah — which is the aspect of the holy Name, for the Torah is His Name, as above — in the aspect of "Ki ner mitzvah v'Torah or." For the essential light is the Name, which is His Glory, which illuminates in all the worlds, as above. This is what our Sages said about the lights of the Menorah: that it is testimony that the Shechinah rests upon Yisrael, etc. — for the light of the ner shel mitzvah is the aspect of the light of the revelation of His Name and His Glory — which is the aspect of the resting of the Shechinah.
על פי התורה ואיה השה לעולה, בלקוטי תנינא סימן י"ב עיין שם היטב היטב כי הוא ענין עמוק מאד ודרך עצה טובה לכל וכו'. והכלל שאפילו כשאדם נתרחק מהשם יתברך מאד מאד על ידי מעשיו הרעים, אף על פי כן כשהוא מחזק את עצמו עדיין ודורש ושואל ומחפש ומבקש עצה ותחבולה וכו' לשוב אליו יתברך, אזי זוכה שתהא הירידה תכליתה עליה. כי יש שנפלו לבחינת מקומות המטונפים ח"ו שם נאמר (ישעיה מ"ב) וכבודי לאחר לא אתן וכו'. אבל באמת בודאי גם אלו המקומות מקבלים חיות ממנו יתברך, אך הם מקבלין חיות ממאמר סתום שהוא בראשית וכו' שהוא בחינת אי"ה וכו'. כי מגודל ההעלמה של זה המאמר הם מקבלין חיות מבחינת ההעלמה וההסתרה דייקא. ועל כן מי שנופל לשם ח"ו כשאינו מייאש את עצמו לגמרי ועדיין הוא מחפש ומבקש אי"ה וכו' על ידי זה עולה בתכלית העליה. כי עולה לבחינת איה שהוא בחינת בראשית מאמר סתום הנ"ל עיין שם היטב:
Therefore the miracle of Chanukah was specifically through the lights of the Menorah — all for the sake of magnifying His Name, as above. For the Greeks wished to make His Name forgotten, chas v'shalom, by decreeing the nullification of the Torah, which is His Name, as above. Therefore Hashem made the miracle specifically through the lights of the Menorah — which are the aspect of the magnification of His Name and His Glory, as above.
אות ב
And likewise it is explained at the end of the Ma'aseh that the Name is the aspect of the light of the ner. As explained there at the end: the moon holds a ner in her hand and says to the sun: "Why is it that when you come, I have no name?" For "shraga b'tihara mai mahani" — "of what use is a candle in daylight?" See there. It follows that the ner is the aspect of a name.
וזה בחינת נפילת אפים. כי מבואר בכוונות האר"י ז"ל בסוד נפילת אפים שאז מפילין עצמן לבחינת סטרא דמותא כדי להעלות משם ניצוצי הקדושה שנפלו מאד שאי אפשר לעשות גמר היחוד של התפלה כי אם על ידי עליית אלו הנצוצות וכו' עיין שם. וכל זה הוא סוד התורה הנ"ל, בחינת ירידה תכלית העליה. כי בענין ירידה תכליתה עליה יש כמה וכמה בחינות.כי יש שנפלו וירדו ממש, שירדו על ידי מעשיהם ות~ אותיהם למקום שירדו ונפלו לשם ח"ו. אבל גם הם יכולין לעלות כשחותרין לשוב להשם יבתרך באמת ומקרבין עצמן לצדיקי אמת שמלמדים ומחזקים ~ אותם שלא יתייאשו עצמן מן הצעקה להשם יתברך ומהחיפוש ובקשה וכו' כנ"ל, שאז על ידי הבקשה והחיפוש אי"ה וכו', על ידי זה עולין לתכלית העליה לבחינת בראשית איה מאמר סתום וכו' כנ"ל, אבל גם כשרים וצדיקים גדולים ונוראים בהכרח שיעבור עליהם כל הנ"ל. וכמה פעמים הם מורידים את עצמן בכוונה לבחינת מקומות הנ"ל שהם בחינת מקומות המטונפים כדי להעלות משם ניצוצות ונשמות קדושות שנפלו לשם בבחינת ירידה תכלית העליה כנ"ל, וכמובן שם בהתורה הנ"ל בסופו שכתב שם שזה בחינת הליכה ברדכים וכו'. כי קודם כל חידושי תורה צריכין לעבור תחלה באלו המקומות שמהם כל הבלבולים וכו' עיין שם. ובאמת הכל אחד. וזה תלוי בזה. כי גדולי הצדיקם מורידין עצמן למקומות הנ"ל, בשביל להעלות נשמות שנפלו לשם. ובענין עליית הנשמות שנלו יש כמה בחינות. כי יש נשמות המתים שנפלו לשם כמה וכמה שנים שאין להם תיקון כי אם על ידי צדיקם כאלו וכו' כמובן במקום אחר וכמובן מהמעשיות שמספרין מהבעל שם טוב זצוק"ל. ובפרט מה שמענו מפיו הקדוש הרבה בענין זה. אבל הם עוסקים העיקר לברר ולהעלות נפשות החיים עדיין בעולם הזה. והעיקר על ידי בחינת הנ"ל שעל ידי ירידתם לשם הם מכניסים הרהורי תשובה גם להיורדים והנופלים מאד. אבל מחמת שאלו הנופלים הם בחיים עדיין ויש להם עדיין כח הבחירה. על כן קשה וכבד מאד מאד לעזור להם. כי לבעל בחירה קשה מאד לעזור כמו שכתוב במקום אחר. אבל אף על פי כן יש הרבה שזוכים על ידי כח הצדיקים הנ"ל להתעורר באיזה התעוררות עד שמתחילין להתקרב אליהם, ואזי הצדיקים מאירין בהרחוקים הנ"ל שאיך שהם עדיין יחפשו ויבקשו את השם יתברך וכו' כנ"ל, ועל ידי זה הם מעלין גם את הירודים משם הנ"ל שגם הם יעלו בבחינת ירידה תכלית העליה. והכל בכחם ובכל תורתם ועצותיהם ורמזיהם הקדושים העמוקים והשגבים מאד מאד עד אין סוף ותכלית אשרי שיאחז בהם:
For the entire aspect of the exchange of the Prince for the slave — which is the aspect of sheker, the aspect of Heichalei HaTemuros, from which are drawn all the exchanges and falsehoods in the world that exchange truth for falsehood and call the tzaddik wicked and the wicked righteous, etc. — the entire aspect of this falsehood and exchange is only in the aspect of the Name. They lie about and exchange the name from one to the other.
אות ג
As in the Ma'aseh itself: the midwife exchanged the infants and placed the Prince with the maidservant and the son of the maidservant with the queen. Through this, the world erred and thought the son of the maidservant was the Prince and the true Prince was the son of the maidservant. Now, the essential exchange was only in the name. For certainly the infants themselves cannot be exchanged — the Prince, wherever he is, is truly the Prince, and conversely the son of the maidservant, wherever he is, is the son of the maidservant. Only the essential falsehood and exchange is in the name: through the exchange, they called the son of the maidservant a name of falsehood — calling him "son of the king" — and conversely, they called the Prince by the name "son of the maidservant."
וכל זה הוא סוד נפלת אפים שאז מפילין את עצמן בכוונה למקומות הנ"ל כדי להעלות הנצוצות הקדושות שהם בחינת נפשות החיים והמתים בבחינת ירדיה תכליתה עליה בבחינה הנ"ל. ועל כן נופלין אז על פניהם. זה בחינת הסתלקות והעלמת וכיסוי בחינת הפנים שהוא בחינת חכמה בחינת (קהלת ח') חכמת אדם תאיר פניו שהוא עיקר החיות כמו שכתוב (שם ז') החכמה תחיה וכו'. כי בכל המאמרות יש חכמה בכל מאמר ומאמר שבהם נברא העולם כי כולם בחכמה עשית. ועל ידי זה עיקר התגלות הכבוד שבשביל זה נתהוה המאמר כמו שכתוב שם בבחינת כבוד חכמים ינחלו (משלי ג') וכמו שכתוב במקום אחר שכבוד הוא בחינת חכמה. אבל בהמאמר סתום שהוא בחינת אי"ה בחינת בראשית שם החכמה שהוא בחינת הפנים בהעלם והסתר גדול. כי שם הוא בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע. וזהו בחינת סוד נפילת אפים בחינת (במדבר כ') ויפלו על פניהם שהצדיקים מפילין עצמן ומכסין ומעלימין ומסלקין פניהם הוא חכנמתן ומורידין עצמן לבחינת סטרא דמותא שהוא בחינת מקומות המטונפים הנ"ל ששם אין רואין כבודו שהוא בחינת חכמה בחינת פנים. אבל הםאגם שם מבקשין ומחפשין בבחינת אי"ה וכו' כנ"ל.ו על ידי זה עולין בתכלית העליה ומעלין הנצצוצצות והנפשות מעמקי עמקי הקליפות בבחינת ירידה כלית העליה כי עולם בחינת אי"ה בראשית שהוא שורש הקדושה שורש כל העשרה מאמרות שורש כל התורה שכלולה בעשרת הדברות וכנ"ל שעל ידי ה עיקר גמר היחוד של כל התפלה כנ"ל:
So too with all the exchanges and falsehoods in the world: where someone is renowned by the name of "tzaddik" falsely, or conversely, where they oppose a true tzaddik and say falsehoods about him as if he were wicked — or where both are tzaddikim, but one is greater than the other by thousands and myriads of levels beyond measure, yet in the world's eyes it is the reverse: the one of lesser level is great and famous to them, and the one of greater level is small in their eyes — and all similar variations and exchanges in the world, in the world collectively and in each country and each city individually — all these exchanges and variations are only in the aspect of the Name.
אות ד
For the true tzaddik, wherever he is, is a true tzaddik — and his actual person certainly cannot be exchanged, chas v'shalom. Only the essential exchange is in the name: they call him a name of falsehood, saying lies about him that he is not a tzaddik, and the like. And likewise when a wicked person or one of lesser level is renowned by the name of a very great tzaddik — in truth, that famous person, wherever he is, is as he is. Only the essential falsehood and exchange is in the name: they call him a name of great tzaddik falsely.
ועל כן אומרים וידוי מקודם וי"ג מדות של רחמים. ואיתא שסוד הוידוי הוא בסוד ונשא השעיר עליו את כל עונותיו וכו'. כי שני שעירי יום כפור היו שווים בקומתם וכו' (יומא ס"ב). והכהן גדול היה צריך ליתן גורלות על שני השעירים. גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. והוא בחינת סוד עמוק הנ"ל שאחיזת הסטרא אחרא שמשם כל העונות השוא עזאזל הוא דייקא מסוד הקדושה העליונה מאד שהוא בחינת קדשי קדשים שהוא הקדושה העליונה מכל העשר קדושות שנתקדשה בהם ארץ ישראל. ועל כן שני השעירים שווין בקומתן ומראיהם ממש. ואף על פי כן אחד עולה לה' לבית קדש קדשים ואחד יורד לעזאזל ואי אפשר לשום אדם לידע לכוון איזה להף ואיזה לעזאזל. כי הוא סוד כמוס ונסתר מאד בחינת מאמר סתוך מאד, על כן צותה התורה שיטיל הכהן גדול גורל ורק הגורל היוצא מהשם יתברך בעצמו יברר איזה לה' ואיזה לעזאזל. ועל ידי זה עיר התיקון וסליחת עונות של יום הכפור שאז הוא יום עשירי מעשרת ימי תשובה ואז עולין לבחינת איה בחינת כתר כידוע. והעליה הוא דייקא על די שמזכירין כל עונות ישראל שהוא ריבוי הוידוים שאומרים ביום כפור שזהו בחינת הוידוי שעל שעיר המשתלח שהוא עיקר הוידוי של הכהן גדול בעד כל ישראל כי הוידוי שמזכירין העונות שהם בחינת מקומות המטונפים זהו עיקר בחינת הנ"ל בחינת ירידה תכלית העליה על ידי בקשת אי"ה הנ"ל כי כל הבריאה היתה על ידי ~ אותיות ודיבורים הם העשרה מאמרות. וכמו שכתוב (תהלים ל"ג) בדברי ה' שמים נעשו וכו'. בל בראית שהוא מאמר סתום שם ~ אותיות הדיבור בהעלם נפלא בבחינת כבד פה הנאמר במשה. ומגודל ההעלמה, מזה דייקא יונקים מקומות המטנפים עד שנעשים אצלם ~ אותיות ודיבורים של שקר שמסיתין ומפתין ומדיחין את מי שניסת אחריהם רחמנא ליצלן שהם בחינת דיבורי הנחש הקדמוני שהסית בדיבוריו את אדם וחוה וכו', שזהו בחינת תאלמנה שפתי שקר הדובקרות על צדיקו של עולם עתק. תאלמנה ודאי. כי באמת אין להם שום דיבור, ואחיזתם רק מהעלמת הדיבור מבחינת יונת אלם. ועל כן נקראים אלילים אלמים, בחינת פה להם ולא ידבר. אבל מגודל ההעלמא של המאמר סתום הנ"ל שהוא בחינת (שם ל"ט) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב בחינת (שם) נאלמתי לא אפתח פי, משם דייקא הם יונקים וממשיכם לעצמן דיבורים של שקר שמשם כל מיני הסתות של הסטרא אחרא מקומות המטונפים הנ"ל בחינת אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו וכו'. ומאלו ה~ אותיות והדיבורים רעים נתהוו כל העונות והפשעים רחמנא ליצלן שאי אפשר למצוא בהם את כבודו יתברך כי אם על ידי הבקשה והחיפוש איה וכו' כנ"ל. כי מאחר שמחפשים ומבקשים את כבודו, נמצא שמודים על כל פנים באלקותו יתברך ובתורתו שיודעים שהשם יתברך מושל בעולמות ואסר עלינו בתורתו לבלי לעשות אלו החטאים, רק שמתוקף תאוותם עבר על רצונו יתברך, ועתה מבקש ומחפש סליחה וכפרה ולשוב אליו יתברך, אף על פי שאינו יודע באיזה דרך. כי נתעה מאד מאד בחינת תעיתי כשה אובד אף על פי כן עדיין אינו מייאש את עצמו ומבקש עצה ותחבולה אם ירצה השם וכו', ועל ידי זה הוא עולה בתכלית העליה לבחינת איה מאמר סתום וכו' כנ"ל. וזהו בחינת הוידוי שצריכין להזכיר החטאים והעונות הגמורים בפה מלא ולהזיר בפירוש דברים מגונים כאלה. אבל זהו כל תקונו. כי מאחר שמתודה ואומר חטאתי הרי הוא מודה שיש בורא יחיד קדמון נמצא המחויב יתברך שמו ומודה בתורת משה אמת שהבורא היחיד קדמון הזהירנו על ידי משה לבלי לעשות אלו החטאים רק שיצרו התגבר עליו וכו' ומודה שחטא ועוות בזה. כי בודאי היה לו כח להתגבר נגדו וכו', אך אף על פי כן מאחר שמתודה על החטאים ומבקש תשובה ומחילה, הרי הוא מחפש ומבקש עדיין איה וכו' כנ"ל ועל ידי זה עיקר עלייתו כנ"ל:
All this is explained and well understood in the Torah on "Bereishis — l'einei kol Yisrael" . There it is explained that there are me'orei or [luminaries of light] and me'orei eish [luminaries of fire]. See there well. It is explained there that the name of the true tzaddikim is the aspect of the Name of Hashem, for "Shmo meshutaf biShmeinu" — "His Name is partnered with our name." The more the true tzaddik is famous — the greater his name in the world — the more the Name of Hashem is magnified, etc. And conversely, chas v'shalom, when the name of the true tzaddik is hidden and the names of false mefursamim [famous ones] of falsehood are magnified and publicized in the world — then, chas v'shalom, the Name of Hashem is hidden and the name of tumah prevails, chas v'shalom — which is the aspect of me'orei eish, chas v'shalom. For the name of the tzaddik — which is the aspect of the Name of Hashem — is in the aspect of me'orei or; and conversely, a name of falsehood — the name of tumah — is the aspect of me'orei eish, etc. See there.
אות ה
It is understood there that the essential exchange, error, and falsehood in the world is in the aspect of the Name specifically. All this is the aspect of lighting the Ner Chanukah: to draw the light of truth into the world, as above — which is itself the aspect of the Name of Hashem, the aspect of the name of Yisrael, the holy nation collectively, the aspect of the name of the true tzaddikim — this is the essential truth, the aspect of "Ve'emes Hashem l'olam." And "Kudsha B'rich Hu v'Oraysa v'Yisrael kula chad" — "HaKadosh Baruch Hu and the Torah and Yisrael are all one" — for His Name is partnered with our name, as above. For the essential revelation of truth is in the aspect of the Name — that the name should not be exchanged, as above.
וזהו שאומרים בהוידוי תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו אשאין אזו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו וכו'.ולכאורה הענין פלא. מה זה שמזכירין לשון שלילה שאין אנו עזי פנים וכו' לומר לפניך וכו' צדיקים ולא חטאנו וכו'. מה טענה היא זאת, ולמה לנו להזכיר כל זה. הה לנו להתחיל תיכף אנא ה' חטאתי וכו'. וגם קשה איך נוכל לומר צדיקים אחנו ולא חטאנו מאחר שאנו יודעים בעצמינו שחטאנו. ומה זה זכות שאינו עזות פנים כל כך לאמר לא חטאתי, הלא אי אפשר להכחיש החוש מאחר שיודע שחטא. אך עיקר הטענה הוא על פי הנ"ל שמבקש מהשם יתברך שלא יתעלם מתחנתנו ותבא לפניך תפלתנו, ואזי הוא יכול תיף ליפול בדעתו איך אבקש שלא יתעלם מתחנתנו מאחר שאי יודע בעצמי שגרמתי בעונותי העלמה והסתרה כזאת. כי על ידי כח חטא ועון ופשע מעלימים ומסתירים כבודו יתברך בבחינת (ישעיה נ"ט) כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. על כן תיכף מחזק את עצמו ומתנצל את עצמו לפניו יתברך וואמר שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך צדיקים אנחנו ולא חטאנו. היינו שזה עקר הזכות שלי מה שעדיין אני יודע ומאמין שחטאתי לפניך ואני מבקש ומחפש עדיין תשובה ומחילה. כי היה אפשר ח"ו ליפול כל כך עד שיכחיש לגמרי ח"ו כמו שנמצאים בעוונותינו הרבים אפיקורסים וכופרים גמורים שנלו לכפירות גמורות רחמנא ליצלן עד מכחישין בהחטאים לגמאי כי אומרים שאין זה חטא ועון כלל. שעליהם נאמר (ירמיה ב') הנני נשפט ~ אותך אל אומרך לא חטאתי. כי האפיקורסים אפילו ~ אותם שמודים במצי~ אותו יתברך אבל רובם כופרים בפגם החטאים וכופרים בתורת משה או שמגלים פנים בתורה שלא כהלכה כמו ירבעם בן נבט וחביריו. ואומרים מה שאומרי עד שלעדתם אין שייך מצוה ועבירה ח"ו רק בשביל נימוסי המדינה וכו' רחמנא ליצלן רחמנא לשזבן מכפירות כאלה. על כן אנו מתנצלים מאחר שאנו מאמינים בהאמת ואין אנו עזי פנים וכו' לומר צדיקים אנחנו ולא חטאנו כמו הכופרים הנ"ל שעושים כל העבירות ואומרים שהם צדיקים ולא חטאו כלל. כי מכחישים בכל מצות התורה נ"ל. אבל מאחר שאין אנו עזי פנים לומר כך ח"ו ואנו אומרים בפה מלא חטאנו עוינו ופשענו. על כן בודאי ראוי לך שלא תתעלם מתחנתנו. כי עיקר ההעלמה הוא מחמת שעלידי העון נעש מסך המסגיל ויכול להכניס בדעתו איזה יראה ח"ו כמו שכתוב בספר המדות על פי א"ב הפשע מכניס כפירה באדם. כי עיקר שורש היצר הרע הוא בחינת א"ל אחר כפירות כמו שכתוב במקום אחר ששרשו מההעלמה הנ"ל. אבל כח נשמות ישראל גדול מאד ובפרט גודל הכח של הצדיקים העוסקים תקונם. על כן אפילו אחר כל החטאים והעונות הגמורים ח"ו עדיין הנשמה מזכרת עצמה בהאמת ומרגשת כאבה העצום של עונותיה. עד שמבקש עדיין תשובה ומחילה וכל זמן שמבקש עדיין יש לו תקוה יהיה איך שיהיה וכנ"ל. וזהו שמבקשים מאחר שאין אנו עזי פנים הנ"ל להכחיש ולומר לא חטאת וכו' כנ"ל רק עדיין אני מבקש ומחפש תיקון וכו. על כן תיכף נתבטל ההעלמה וההסתרה שהם יונקי משם וכמבואר היטב בסף התורה הנ"ל כי עיקר יניקתם היה מההעלמה וכו' עיין שם היטב. ועל כן בודאי ראו לך שלא תתעלם מתחנתנו. כי ראוי שתתבטל ההעלמה על ידי המה שאנו מבקשים ומחפשים עדיין תיקון וצועקים ומתודין חטאינו ואין אנו עזי פנים הנ"ל ליפול להסתרה והעלמה גמורה לאמר צדיקים אנחנו ולא חטאנו וכנ"ל. על כן בודאי ראוי לך שלא תתעלם מתחנתנו וכנ"ל:
Likewise, regarding the essential emunah in Hashem, the essential blemish of the idolaters — which is the aspect of kefiros [heresies] — is only in the aspect of the holy Name. As it is written : "Az huchal likro b'Sheim Hashem" — and Rashi explains that they began to call the idols by the Name of Hashem, to make idols and call them by the name of G-d. This is the aspect of "V'sheim elohim acheirim lo sazkiru," and as it is written "L'vad b'cha nazkir Shimecha" — Rashi explains: that we should not mention Your Name, chas v'shalom, upon the names of idols, chas v'shalom — only in You alone do we mention Your Name.
וזה שאומרים בשעת הוידוי מה נאמר לפניך וכו' ומה נספר לפניך וכו' הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יודע. ואתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי וכו'. אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך וכו'. כי זה עיקר הוידוי והתשובה שאנו מודים ומתודים שאין אנו יודעים כלל היכן אנחנו בעולם כי הרבינו לפשוע נגך כמו שמתודים על פי א"ב אשמנו בגדנו וכו' שהוא שפגמנו בכל הכ"ב ~ אותיות התורה וכמובא עד שמסיימין תעבנו תעינו תעתענו. שאנו הולכים כתועה ומתעה ואין אנו יודעים מה נאמר לניך וכו' מה נספר לפניך וכו' רק אנו מאמינים שכל הנסתרות והנגלות אתה יודע. כי רק אתה יודע רזי עול ותעלוות סתרי כל חי וכו'. היינו שכל הרזין והנסתרות הנמשכין מהמאשמר סתום ונסתר מאד שמשם כל יניקת הסטרא אחרא שמהם העונות כנ"ל אתה יודע כולם. כי באמת יש בההסתרה וההעלמה עצמה דעת עמוק ונסתר ונעלם מאד רק שמעוצם העלמו אי אפשר להשיגו ומשם נמשך יניקת הסטרא אחרא כנ"ל. אבל אנו מאמינים שאתה יודע כל תעלומות ונסתרות, ועל ידי זה כל תקותינו מאחר שאנו יודעים שגם שם אתה נעלם מאד בבחינת (ירושלמי תענית פרק א') אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול של רומי כמובא שם בסוף התורה הנ"ל. על כן על ידי זה אנו מצפים ומבקשים ומחכים עדיין לשוב אליך ושיתתקן הכל בבחינת ירידה תכלית העליה וכו' כ"ל:
This is the aspect of the sin of the Dor HaHaflagah who said: "V'na'aseh lanu sheim" — "Let us make for ourselves a name" — for they wished to draw the Name of Hashem upon their matters of avodah zarah. And regarding all the sins drawn from the yetzer hara whose root is from the aspect of eil acheir [a foreign god] and kefiros — therefore all sins are called "blemishing His Name," chas v'shalom, as it is written in the Zohar HaKadosh many times: "d'meshakeir biShma d'Malka" — "who lies regarding the Name of the King." As we ask in tefillah: "U'semalei kol hasheimos shepagamti b'Shimcha HaGadol" — "Fill all the Names that I blemished in Your great Name."
אות ו
Through Ner Chanukah, we draw the light of truth into the world, as above — which is the aspect of the truth of the Name of kedushah: not to exchange the Name of Hashem, chas v'shalom, for the name of other gods — which are the kefiros and investigations of the philosophers who cover over the Name of Hashem with things that are not so. The essential kefiros are regarding the Name of Hashem specifically — that is, the holy Torah, which is His Name, and the matter of His conduct and His individual providence over everything — all of which is the aspect of the Name of Hashem, for the essential conduct and vitality of all the worlds is drawn through the Name of Hashem Who gives life to all, as above. They wish to lie regarding the Name of the holy King, inventing from their hearts, according to their reasoning, great heresies regarding the ways of His providence and conduct and His awesome wonders, and they deny the Torah, etc. — all of which is the aspect of the Name of Hashem, as above.
וזה בחינתיD" מדות של רחמים שנמשכין מי"ג ת"ד שמזכירין אחר הוידוי כי י"ג ת"ד נמשכין מבחינת עתיק שוהא בחינת מאמר סתום הנ"ל כמובן בכוונות. ועל כן אחר הוידוי מזכירין י"ג מדות. כי עיקר תיקון החטאים שהתודו עליהם הוא על ידי בחינת בראשית מאמר סתום שהוא בחינת כתר בחינת עתיק שמשם משכין הי"ג מדות של רחמים כנ"ל. כי משה רבינו המשיך הי"ג מדותשל רחמים אחר חטא העגל שכולל כל החטאים עד שהשם יבתרך אמר לו ואמחה את שמם וכו', ונדמה שכבר אפס תקוה ח"ו. אבל משה לא הניח את מקומו והרבה להתפלל ולצעוק מאד להשם יתברך כמו שכתוב במדרש (דברים רבה פרק ג') שלא הניח זוית ברקיע שלא נשתטח ונתחבט עליו וכו'. וכל זה הוא בחינת הנ"ל. כי משה זכה שהתחזק עצמו מאד בזה שידע שאין שום ייאוש בעולם ואין עון ולא ריבוי עונות בעולם שיעלימו ~ אותו יתברך ואת רחמיו בשום אופן. על כן חפש וביקש ומצא עד שנתרצה לו השם יתברך ואז דייקא גילה לו השם יתברך סוד י"ג מדות של רחמים. וכל זה הוא בחינת הל בחינת ירידה תכלית העליה על ידי בקשת וחיפוש אי"ה הנ"ל. וזהו בחינת מה שאמר (שמות ל"ב) ואם אין מחני נא. כי שם ישראל בפרט שם הצדיק נמשך משמו יתברך כי שמו משותף בשמינו. והוא עיקר החיות בבחינת נפש חיה הוא שמו. והוא בחינת כח הדבור שבאדם בבחינת (בראשית ב') ויהי האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא. וכל השמות כולם מתגלים רק על ידי המאמרות המתגלים. אבל בהמאמר סתום שם הכל בהעל גדול כיה וא למעלה מכל השמות. ועל כן טען משה ואם אין שאי אפשר לישא חטאתם ולמחול להם מתוקף הדין על ידי עוצם חטאם שגרמו להעלים הרחמים כל כך. כי עיקר הדין מבחינת ההעלמה וההסתר הנ"ל שהוא בחינת תוקף הצמצום שמשם עיקר הדין כידוע. על כן טען משה ואם אין כי גברה ההעלמה וההסתרה כל כך, על כן מחני נא מספרך וכו'. כי אני מבטל עצמי לתוך שורש ההעלמה וההסתרה ששם למעלה מכל השמות כנ"ל. ועיקר התיקון תמדי הוא לגלות ההסתרה להמשיך מבחינת אי"ה בראשית מאמר סתום הנ"ל את כל האמרות מתגלים להוציאם מההעלם אל הגילוי לגלות שמו וכבודו יתברך בבחינת (תהלים ע"ב) עשוה נפל~ אות לבדו. זה בחינת כתר בראשית מאמר סתום. (שם) וברוך שם כבודו לעולם שצריכין להמשיך משם התגלות שם כבודו על ידי המאמרות המתגלים הנמשכין משם, שעל ידם מאירין כל השמות שעל ידי זה נתגלה כבודו יתברך עד שיתקיים (שם) וימלא כבודו את כל הארץ וכו'. וזה כל עבודת האדם על ידי תורה ומצות. אבל עתה שחטאו כל כך עד שאין אתה רוצה להמחול להם מתוקף התגברות ההעלמה על כן מחני נא מספרך וכו'. שאינו רוצה שום חיות הנמשך מהמאמרות המתגלים שמשם כל השמות שהם החיות כנ"ל רק אני מרוצה להיות נכלל תמיד בבחינת איה הנ"ל בבחינת המאמר סתום הנ"ל. כי אני מרוצה לחפש ולבקש שם רחמנותך לעולם עד שתשא חטאתם. ואם אין אהיה נשאר שם בבחינת הבקשה והחיפוש של המאמר סתום ולא אצא משם לעולם שזהו בחינת מחני נא. כי שם בהמאמר סתום אין שייך שום שם כלל כנ"ל. היינו כי היה חזק בדעתו שבודאי יש רחמים אצלו יתברך שעל ידים יהיה מוחל להם גם חטא העגל, רק שאי אפשר למוצאם מגודל ההעלמה הנ"ל שמשם עיקר הדין כנ"ל. על כן אמר שהוא מרוצה לירד לתוך תוקף ההעלמה ולבקש שם רחמיו תמיד שהם בחינת התגלות שם כבודו. כי הדין הוא בחינת העלמת שמו וכבודו כידוע. והוא מרוצה להיות נשאר שם שזהו בחינת מחיית השם בחינת מחני נא. היינו שיהיה נשאר שם ויבקש ויחפש בבחינת אי"ה הנ"ל תמיד, ועל ידי זה דייקא נתרצה לו השם יתברך וגילה לו י"ג מדות של רחמים שזכה להוציא מההעלם אל הגילוי רחמים רבים כאלה שאינם כלים לעולם. והכל על ידי תוקף הבקשה והחיפוש בבחינת אי"ה הנל שנתרצה להיות מחפש ומבקש לעולם וכנ"ל:
This is the aspect of the wicked kingdom of Yavan — which was chochmas Yavan [Greek wisdom], where the essential external wisdoms and heresy were found among them. Therefore they stood against Yisrael to make them forget His Torah and His mitzvos, etc. — which are the aspect of the Name of HaKadosh Baruch Hu, as above. For they wished to overpower specifically the name of Yisrael — which is the Torah, which is His Name partnered with our name, as above. Therefore Hashem made the miracle specifically through the lights of the Menorah — which are the aspect of the light of the holy Name and His Glory — the aspect of the light of truth, as above.
אות ז
This is the aspect of lighting Ner Chanukah, as above — that Hashem gave us this holy mitzvah to sustain us as on this day, in the depth of this bitter exile where falsehood prevails so greatly. For at the time of the miracle of Chanukah, it was already the aspect of exile — although it was at the beginning of the second Beis HaMikdash, even so, the second redemption was not a complete redemption, for they were subjugated under the kings of Persia and Greece, as explained in the words of our Sages. Therefore Hashem foresaw that the nations would overpower Yisrael, and Yisrael would be in exile for a very long time — with the son of the slave overpowering the Prince, chas v'shalom — until even among Yisrael themselves, falsehood overpowers truth, and truth becomes absent, and no one knows where truth is. Therefore He gave us this holy mitzvah of Chanukah, through which we have the power to draw the light of truth every year — to draw and magnify the name of truth in the world, to nullify the contamination of the slave, which is falsehood, and to magnify the name of the aspect of the true Prince — which is the name of Yisrael collectively and the name of the true tzaddikim, which are the aspect of the Name of Hashem, as above.
וזה בחינת שבירת הלוחות. כי עשרת הדברות שבלוחות שהם כלל התורה כולם הם בחינת המאמרות המתגלים. אבל שם בבראשית מאמר סתום הכל בהעלם ובהסתר. רק שבאמת משם דייקא נמשך כל התורה שהם כל העשרת הדברות שהם בחינת עשרה מאמרות וכו'. ועל כן כשחטאו ישראל והבין שכל ת קונם לבקשו יתברך בבחינת אי"ה הנ"ל עד שיזכו לעלות לבחינת מאמר הסתום כנ"ל, על כן שבר את הלוחות הם העשרת הדברות כלל התורה. כי ביטל את עצמו מכל וכל, וסילק ממנו כל החכמות הכלולים בשבעים פנים של תורה והפיל את עצמו למקום ירידת ישראל על ידי עונותיהם שזהו סוד נפילת אפים העלמת הפנים וכו' כנ"ל. ועל ידי זה דייקא היה כל התיקון. והשם יתברך שיבח ~ אותו על זה ואמר לו יישר כחך דייקא ששברת (בבא בתרא י"ד) יישר כחך דייקא. כי בודאי הוא כח גדול ועעצום לבטול בכחו עד שיפיל את עצמו כל כך לסלק ממנו כל הפנים של התורה שהוא בחינת שבירת לוחות. כי משה הוא בעצמו התורה וכשהשליל את הלוחות מידיו ושברם הרי הוא כאלו הפיל והשליך את עצמו משמים לארץ. והכל בשביל טובות ישראל כי היה חזק בכחו שדייקא על ידי זה על ידי הירידה הגדולה שהפיל והוריד את עצמו על ידי שבירת הלוחות על ידי זה דייקא יעלה בתכלית העליה. כי יחפש ויבקש כל כך אי"ה וכו' כנל עד שיעלה לשם בבחינת ירידה תכלית העליה וכנ"ל. ובעוצם כחו זכה לזה וחזר וקבל את הלוחות שניות והמשיך י"ג מדות של רחמים שעל ידי זה הורה דרך תשובה לנצח. שבכל עת שיפלו לעונות ח"ו יהיו חזקים לחפש ולבקש ~ אותו יתברך מכל מקום שהם בבחינת אי"ה הנ"ל, ועל ידי זה יתהפך להם הירידה לעליה גדולה רק שיהיו חזקים בזה לחפש ולבקש תמיד יהיה איך שיהיה אפילו אם יעבור עליו ימים ושנים בזה. בפרט באריכת מרירת הגלות הזה שהתגברה ההסתרה וההעלמה מאד מאד בבחינת ואנכי הסתר אסתיר את פני וכו'. על כן עיקר התקנה והתקוה הוא רק על ידי דרך הנ"ל לחפש ולבקש תמיד בבחינת איה וכו' וכנ"ל:
This is the aspect of the Ner Shabbos [Shabbos candle]. For Shabbos is king — the aspect of "Shabbos malchusa" — and the six weekdays are the aspect of avdus, for during them one performs labor and work, the aspect of "Sheishes yamim ta'avod v'asisa," etc. On Shabbos, "yispardu kol po'alei aven" — all evildoers are dispersed — and the aspect of avdus is nullified — which is the aspect of uvdin d'chol [weekday activities], the aspect of the 39 melachos where the zuhamas hanachash takes hold, which is the aspect of avdus, as above, and all of which is the aspect of sheker, as above.
אות ח
Therefore on Shabbos is the aspect of emes, as our Sages said: even an am ha'aretz is afraid to lie on Shabbos. For Shabbos is "sh'ma d'Kudsha B'rich Hu" — which is the aspect of emes. Therefore the true tzaddikim are called Shabbos, as it is written regarding Rabbi Shimon bar Yochai : "Ant hu Shabbos d'chulhon yomaya" — "You are the Shabbos of all the days" — as brought in the Torah "Bereishis" above.
וזה בחינת (בראשית י"ב) לך לך מארצך וכו'. אל הארץ אשר אראך. ופירש רש"י ולא גילה לו הארץ מיד כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר וכו'. וכן על אחד ההרים אשר אומר אליך. וכן וקרא עליה את הקריאה וכו'. כל זה הוא בחינת מה שכתוב בסוף התורה הנ"ל שגם על גדולי הצדיקים עובר בחינה זאת שקודם כל תורה מוכרח לעבור דרך אלו הבלבולים וספיקות שהם בחינת לבי סחרחר וכו' וכו' כמו שכתוב שם. וזהו בחינת הנ"ל מה שהשם יתברך לא גילה לאברהם את הארץ מיד כדי שיצטרך לחפש ולבקש אחר רצונו היטב. וזה עיקר הנסיון שלו וכן של כל הצדיקים. וכמו ששמעתי מפיו הקדוש שבשעת הנסיון של כל האדם, אין האדם בדעתו בשלימות בענין הנסיון כי אם היה דעתו שלם בזה, לא היה לו נסיון כלל. וכל זה הוא ענין הנ"ל שהשם יתברך נסה את אברהם ולא גילה לו את הארץ מיד כדי שהיה נבוך ומסופק, ואף על פי כן ויחפש ויבקש אחר רצונו ועל ידי זה דייקא יזכה שהשם יתברך יגלה לו רצונו וירבה שכרו על ידי זה כי על ידי הבקשה והחיפוש יזכה לעליה גדולה וכנ"ל. וכן העקידה נאמר בו (שם כ"ב) על אחד ההרים וכו' וכן ביונה שנאמר בו (יונה ג') וקרא עליה את הקריאה. כי יונה לפי דעתו לא הוטב בעיניו שליחות זה לנינוה כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י יונה א') כי לא הבין עוצם רחמי השם יבתרך עד היכן הם מגיעים, על כן התעה ~ אותו השם תרך כמו שאמרו רז"ל לענין זה, הקדוש ברוך הוא מתעה את הצדיקים וכו'. ולא גילה לו מיד כדי שיחפה ויבקש הרבה, ועל ידי זה ישיג רצונו ומדת רחמינו המרובים שהוא יתברך מרבה להיטיב ורוצה בתשובה אפילו של אומות העולם מכל שכן של ישראל. ועל כן באמת כשהיה יונה במעי הדגה הודה להשם יתברך על ריבוי רחמיו כמו שכתוב שם מבטן שאול שועתי משמעתי קולי וכו' ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך וכו' כל משבריך וגליך עלי עברו וכו' אך אוסיף להביט אל היכל קדשך שכל זה הוא ענין הבקשה והחיפוש הנ"ל, שגם מבטן שאול ממש צריכין לצעוק אל ה' כמו שמעתי מפיו הקדוש שאמר בזה הלשון שעיקר הוא מבטן שאול שועתי היינו כנ"ל:
Therefore, at the entrance of Shabbos we light the Ner Shabbos, which is the beginning of receiving the holiness of Shabbos. For ner shel mitzvah is the aspect of the light of truth, the aspect of magnifying the light of the Name of kedushah, as above. For the essential hold of sheker — the aspect of the slave, the aspect of a name of falsehood — is in the aspect of me'orei eish, as above. On Shabbos, the kelipos that take hold in me'orei eish are nullified, and then the fire of kedushah is drawn — in the aspect of "Reshapehah rishpei eish, shalheves Y-K" — and from this holy fire we light the Ner Shabbos, and likewise the lights of the Menorah and Ner Chanukah and all the neiros shel mitzvah. Through this specifically, the aspect of the kelipos that take hold in me'orei eish are subdued and nullified — for judgment is only sweetened at its root: from the fire they emerged and the fire will consume them.
אות ט
This is the aspect of the Ner Shabbos, as above. But throughout the year, we do not merit to draw the revelation of truth in its fullness except on Shabbos — which alludes to the future, when truth will be fully revealed, as it is written : "S'fas emes tikon la'ad" — "konanta" is not written, etc. .
וזה בחינת לקיחת שרה לבית פרעה שנסמך לזה. שהכל בבחינת ה"ל שהצדקת הוכרחה לירד למקום טמא ומטונף כזה כדי שבעוצם כחה תבקש ותחפה גם שם את השם יתברך ועל ידי זה תעלה עם אברהם בעליה גדולה בבחינת (בראשית י"ג) ויעל אברם ממצרים. ועל ידי זה הכינה הצלה וישועה גדולה לישראל בגלות מצרים שעל ידי זה לא יכלה טומאת מצרים לשלוט בהם ויצאו משם על ידי עשר מכות שהכה את פרעה ומצרים שכל זה היה על ידי וינגע ה' את פרעה ואת ביתו כשלקח את שרה כמו שאמרו רז"ל. כי על ידי זה המשיכה דרך הנ"ל לישראל שבכל מקום שיהיו בגלות אפילו במקומות המטונפים מאד גם שם יבקשו ויחפשו בבחינת אי"ה וכו' כנ"ל ועל ידי זה יעלו משם כנ"ל. וזהו גם כן בחינת לקיחת אסתר לבית אחשורוש שאז צעקה אלי אלי למה עזבתני כמו שאמרו רז"ל (מגילה ט"ו). ועל ידי זה היה מפלת המן עמלק שהוא תוקף זוהמת הסטרא אחרא הכל בבחינת הנ"ל כדי להורות לישראל שגם במקומות המטונפים יצעקו אל ה' ויחפשו ויבקשו ~ אותו. וכמו שעשו אז מרדכי ואסתר שכנסו את כל היהודים לזעוק הרבה לה'. וכן צריכין בכל דור ודור בכלליות ישראל ובפרטיות כל אחד ואחד לבקש תמיד את השם יתברך בכל מקום שהוא ולזעוק בכל עת להשם יתברך בבחינת מבטן שאול שועתי. ואל יתתיאש מן הצעקה ובקשה לעולם עד ישקיף וירא ה' משמים:
But through the power of the miracle of Chanukah, we merit to draw the illumination of truth — the magnification of the Name of Hashem, the Name of kedushah — even during the weekdays, and we subdue and nullify the contamination of the slave in its very place — during the six weekdays, where there is a hold for uvdin d'chol, the aspect of the slave. Yet even so, we draw the holiness of Shabbos through kindling Ner Chanukah — to reveal the light of truth in the world, to nullify the exchange where the slave was exchanged for the Prince. So that we merit even now to clarify the truth of the Name — to know who is truly fitting to be called by the name of the son of the slave, and who is truly fitting to be called by the name of the son of the king, as above.
ענין קדושה דסידראענין קדושה דסידרא שהוא קדושת ובא לציון שאומרים בלשון הקדש ובלשון תרגום. ואז ממשיכין השפע למטה כמובא בכוונות. על פי מה שכתב רבינו ז"ל במאמר כי תצא למלחמה בליקוטי תנינא (סימן פ"ב) עיין שם היטב כל המאמר. כי יש בחינת כסדר ושלא כסדר. בחינת א"ב ותשר"ק, בחינת אחור וקדם וכו'. וזה אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי' במילוי אלפין גימ' מ"ה אדם. וחוה בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה וכו'. וחוה לשון דיבור וכו', והכלל כשהולך לו לאדם שלא כסדר ה מחמת שהוא מחלק בחינת מלכות לעצמו היינו שיש לו גדלות בחינת אנא אמלוך, ואז הולך לו שלא כסדר. כי הוא בתוך בחינת שלא סדר, היינו מלכות חוה תשר"ק. וכשזאת הבחינת חוה היא מקושרת להקדוש ברוך הוא היינו לבחינת אד"ם אזי הולך לו כסדר. כי באתר דאית כדר וכו'. ובחינת כסדר נקרא יו"ד וכו'. וכשמחלק הד' בחינת מלכות לעצמו אזי נעשה שלא כסדר, דוי וכו'. בחינת (ישעיה א') וכלל לבב דוי. כי כשהולך לו לאדם שלא כסדר זה לו מחת לב כמו שכתוב (משלי י"ג) תוחלת ממושכה וכו'. וכשרואה אדם שהול לו שלא כסדר ידע שיש לו גדלות וכו'. יעשה תשובה וישפיל את עצמו ויהיה לו בבחינת מ"ה וכו. ואז נחזר חוה לבחינת אדם לבחינת מ"ה ונעשה כסדר וכו'. כי עיקר חיות המלכות הוא בחינת מ"ה שהוא בחינת חכמה כ"ח מ"ה שהוא החיות של כל הדברים בחינת מה כחינו מה חיינו וכו'. כמו שכתוב (קהלת ז') החכמ התחיה. וזהו (תהלים כ"ד) לה' הארץ ומלואה. כשהארץ בחינת חוה מלכות מקושרת לה' אזי היא במלואה ובשלימות וכו' עיין שם כל זה היטב. ועיקר התשובה בחשש אלול. כי אז פתח משה דרך כבושה לילך בה. כי משה קשר עצמו אפילו להפחות שבפחותים ומסר נפשו עליהם וכו. גם בכל עליה ועליה מצא שם הקדוש ברוך הוא וכו'. בחינת אם אסק שמים שם אתה וכו'. וזה סוד כוונות אלול וכו'. עיין שם כל זה היטב:
This is the aspect of "Vatakam b'od laylah vatitein teref l'veisah..." — as explained above in §12: that even in the darkness of night, they reveal the light of truth. This is the aspect of Ner Chanukah, which draws the holy light, the light of truth, even during the weekdays and below ten tefachim — in a manner similar to what is explained in the kavanos. See there and understand well.
וזה בחינת קדושה דסידרא שאומרים אחר התפלה. כי זה ידוע שהתפלה היא בחינת מלכות פה. בחינת אדני שפתי תפתח וכו'. ועיקר שלימות התפלה שמקשרין ומייחדין התפלה להשם יתברך באחדות גמור. כי מי שזוכה לתפלה כראוי בשלימות אזי התפלה היא אחדות הפשוט עם השם יתברך בבחינת הוא תהלתך והוא אלהיך כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר. ותפלה כזו נתקבלת בודאי בבחינת והיה טרם יקראו ואני אענה וכו'. ונתמלא בקשתו מיד בודאי. כי כשהתפלה נכללת בו יתברך, זה בחינת אשר שלא כסדר בחינת חוה מלכות בחינת תפלה נכלל בבחינת כסדר שהוא בחינת אדם דהינו בהקדוש ברוך הוא שאז נעשה הכל כסדר כנ"ל במאמר הנ"ל ואזי הולך להאדם כסדר דהיינו שנתמלא בקשתו היפך בחינת שלא כסדר חו שהיא בחינת תוחלת ממושכה מחלת לב שאין נתמלא רצונו ובקשתו ח"ו שזה הוא בחינת שלא כסדר. אבל כשנכללת התפלה בו יתברך ונכלל בחינת תפלה מלכות שהוא בחינת שלא כסדר בבחינת כסדר כנ"ל, אזי נעשה הכל כסדר ונתבטל בחינת שלא כסדר בחינת מחלת לב רק נתמלא כל משאלות לבו לטובה שזהו בחינת כסדר שהולך לו כסדר כרצונו ונתמלא כל משאלותיו בחינת (שם כ') ימלא ה' כל משאלותיך וכו'. אבל מי שאין זוכה שתהיה התפלה נכללת בו יבתרך, וזה מחמת שמחשבות זרות שבתפלה, דהיינו פניות וגדלות שיש לו בתפלתו ח"ו שזה בחינת אנא אמלוך שאז מחלק ח"ו בחינת מלכות שלא כסדר לעצמו, ואזי הוא בבחינת שלא כסדר ואזי אין מנתקבל בתפלתו ולא נתמלא משאלתו כי נעשה לו שלא כסדר ח"ו שהוא בחינת תוחלת ממושכה וכו' כנ"ל דהיינו שאין נתמלא תפלתו ותוחלתו מחמת שהוא בתוך בחינת שלא כסדר עלי ידי שחלק בחינת מלכות לעצמו על ידי הפניות והגדלות שהיה לו בתפלתו שהוא בחינת אנא אמלוך כנ"ל. על כן צריך לעשות תשובה וישפיל את עצמו ואזי חוזר לבחינת מ"ה. ואזי חוזר שלא כסדר ונכלל בכסדר. ואזי נתמלא בקשתו והולך לו כסדר כנ"ל. וזהו בחינת קדושה דסידרא שאומרים אחר התפלה, להמשיך השפע כי כשרוצים להמשיך השפע שבאה על ידי התפלה דהיינו שיתמלא בקשתו וחפצו שהתפלל עליו אזי צריכים שיתבטל בחינת שלא כסדר. דהיינו שבחינת שלא כסדר יהיה נחזר ונכלל בבחינת כסדר כנ"ל. שעל ידי זה נתמלאין כל הבקשות וכו' כנ"ל. על כן אומרים אז קדושה דסידרא. ואזי נכלל שלא כסדר בבחינת כסדר. כי קדוש הוא בחינת חכמ"ה כמובא. וחכמה הוא בחינת מה כנ"ל. וזה בחינת (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית וכו' וכתיב (תהלים קי"א) ראשית חכמה. נמצא שקדש הוא בחינת חכמה שהוא בחינת מה אדם בחינת אתם קרויין אדם. היינו ישראל עם קדוש קרויים אדם שהוא בחינת מה בחינת חכמה כנ"ל, בחינת ישראל עלה במחשבה תחלה שהוא בחינת חכמה. כי המחשבה הוא בחינת חכמה כמובא נמצא שקדושה הוא בחינת חכמה מה אדם שזה בחינת כסדר וזה בחינת יוד מיני קדושה כמו שאמרו רז"ל. וזה בחינת אין קדושה בפחות מיוד. כי קדושה זה בחינת כסדר שהוא בחינת יוד כנ"ל במאמר הנ"ל. ואנו אומרים הקדושה אז בלשון הקדש ובלשון תרגום. לשון תרגום הוא בחינת שלא כסדר בחינת חוה שעיקר בנינה על ידי תרדמה. כמו שכתוב (בראשית כ') ויפל ה' אלהים תרדמה וכו'. תרדמה הוא כמספר תרגום כמובא. כי לשון הקדש ולשון תרגום שממנו יונקים השבעים לשונות הם בחינת כסדר ושלא כסדר. כי עיקר סידור הלשון הוא לשון הקדש שבו נברא העולם. וזהו הצירוף האמתי מסודר כראוי בחינת כסדר. אבל הצירופים שלא שאר לשונות הם בבחינת שלא כסדר, כי הם נקראים לשון עלגים ואין להם שלימות והם בבחינת שלא כסדר. כי צירופיהם אינם מסודרם כסדר הראוי מששת ימי בראשית בעת בריאת העולם כי סדר הבריאה היה רק על ידי לשון הקדש ועל כן אנו אומרים קדוש דסידרא בלשון הקדש ובלשון תרגום, כדי שיהיה נכלל בחינת תרגום בחינת שאל כסדר בתוך בחינת כסדר שהוא בחינת הקדושה בלשון הקדש שהוא בחינת כסדר בחינת חכמה וכו' בחינת קדוש. ובשביל זה נקרא לשון הקדש על שזה הלשון נכלל בבחינת כסדר שהוא בחינת קדוש כנ"ל. ועכשיו אנו כוללים גם לשון תרגום שמשם יניקת השבעים לשונות שהוא עיקר בחינת שלא כסדר בחינת תרדמה כנ"ל ונכלל הכל בבחינת קדש בלשון הקדש על ידי הקדושה שאומרים בלשון הקדש ובלשון תרגום כנ"ל. ועל כן אז נמשך השפע ונתמלא כל משאלות לבנו לטובה על ידי שנכלל שלא כסדר בתוך בחינת כסדר כנ"ל. ועל שם זה נקרא קדושה דסידרא, דסידרא דייקא. כי עיקר קדושה זו כדי שיהיה נעשה הכל כסדר כנ"ל, כדי שיתמלא אזי משאלות לבנו שזהו בחינת ירידת השפע בעת שאומרים קדושה דסידרא כנ"ל:
This is the aspect of the Kisei [throne] that was arranged properly — through which the tikun of the true Prince was achieved, and he returned to his kingship, as written there in the Ma'aseh; see there.
וזה בחינת שלש קדושות כנגד בחינת שלשה אלפין שיש בשם מ"ה שהוא בחינת אדם. וזה בחינת קדיש בשמי מרומא עילאה ביתשכינתי'. קדיש על אטרעא וכו'. זה בחינת התשובה הנץל במאמר הנ"ל שהוא בבחינת אם אס שמים שם אתה ואציעה שאול נך כנ"ל במאמר הנ"ל, שזהו בעצמו בחינת קדיש בשמי מרומא עילאה קדיש על ארעא וכו'. וזה מלא כל הארץ כבודו. בחינת לה' הארץ ומלואה שממשיכין קדושה עלינו על בחינת מלכות שהוא בחינ ארץ. ועל ידי זה הוא במלואה ובשלימות כנ"ל. כי מלכות בחינת ארץ נכלל בבחינת כסדר בחינת אדם בחינת קדוש כנ"ל:
For it is written : "Al keis Y-K..." — His Name is not complete and His Throne is not complete until the memory of Amaleik is erased . Amaleik is the zuhamas hanachash, the aspect of the slave. For as long as there are these changes and exchanges in the world, the Throne, as it were, is also not complete — which is the aspect of the images of the Throne not being properly arranged. These are the aspect of the roots of the neshamos, all of which are hewn from beneath the Kisei HaKavod, etc.
וזה בחינת אשרי שאומרים מקודם. דהיינו תהלה לדוש שנתייסד על פי א"ב שכלולים בו הכ"ב אתוון. כי תהלה לדוד זה בחינת מלכות פה כדי שתהיה נכללת בבחינת א"ב כסדר על ידי קדושה דסידרא כנ"ל:
And His Name also is not complete — for it is not read as it is written, since "Zeh Sh'mi l'olam" is written. Because of the changes and exchanges of Heichalei HaTemuros that seek to prevail through the sin of the Eitz HaDa'as Tov vaRa, through this, as it were, Hashem changes His Name intentionally and clothes Himself, as it were, in many different garments at every time, concealing Himself within them. This is the aspect of all the Names and appellations by which we call upon Him now — which are the aspect of His garments. But the Sheim Ha'Etzem is hidden and concealed now, for His Name is not complete and His Throne is not complete until the memory of Amaleik is erased — which is the zuhamas hanachash, the aspect of the contamination of the slave who was exchanged and wishes to overpower the Prince in falsehood, chas v'shalom.
וזה בחינת ובא לציון גואל ולשבי פשע וכו'. כי בציון ששם הבית המקדש וקדש קדשים שם כלולים כל היוד מיני קדושות שיש בארץ ישראל. ועל כן שם שער השמים שדרך שם עולין כל התפלות. כי העולם בכללו נגד השם יתברך הוא בבחינת שלא כסדר בחינ תשר"ק בבחינת בתשרי נברא העולם. תשרי הוא בחינת תשר"ק כמובא. כי כסדר זה בחינת מ"ה. והעולם הוא בחינת יש שהוא בחינת שלא כסדר. כי הנהגת העולם על ידי בחינת מלכות שהוא בחינת שלא כסדר, ועיקר חיות וקיום העולם על ידי שהעולם נכלל בקדושתו יתברך דהיינו על ידי ישראל קדושים שמקדשין עצמן ומקדשין את העולם ואז נכלל העולם בקדושתו יתברך ואז נכלל העולם בבחינת כסדר שהוא בחינת קודש, וזה עיקר החיות כנ"ל. כי עיקר החיות הוא על ידי בחינת כסדר כנ"ל במאמר הנ"ל, ועיקר קיום וחיות העולם על ידי ארץ ישראל ששם כל היוד מיני קדושות. כי יש קדושה למעלה מקדושה כמו שאמרו רז"ל ההיכל מקודש ממנו וכו'. עד לפני ולפנים שהוא קדש קדשים הוא האבן שתיה שהוא הקדושה העשירית העליונה מכולם, ושם כלולים כל היוד מיני קדושות. והאבן שתיה היא הנקודה שממנה הושתת העולם והנקודה אין בה תפיסה והיא בבחינת מ"ה. כי זאת הנקודה שכלולה מיוד מיני קדושות נכללת בבחינת מה שהוא בחינת חכמה קדש. ועל כן עיקר עליית התפלות הם דרך האבן שתיה. כי דרך שם נכללין התפלות בחינת שלא כסדר בבחינת מה כסדר כנ"ל. וזה שמזכירין בקדושה דסידרא קדושת ציון בחינתובא לציון גואל, כי עיקר כלליות שלא כסדר בבחינת כסדר שזהו בחינת קדושה דסידרא הוא דרך ציון ששם האבן שתיה שדרך שם עולין כל התפלות על ידי הנקודה של האבן שתיה שנכללת בבחינת מ"ה בבחינת קדוש. כי שם כלולין כל היוד מיני קדושות כנ"ל. וזהו ובא לציו גואל. כי עיקר בחינת כסדר יהיה בעת ביאת הגוטאל צדק במהר בימינו. כי עכשיו מתנהג הכל שלא כסדר כי ישראל למטה בשפלות והאומות הגם בגדולה שלא כסדר הראוי. אבל כשיבא משיח יהיה הכל כסדר, שישראל יהיו למעלה. וכן בין ישראל בעצמן כל מי שמקורב יותר אל השם יתברך באמת יהיה למעלה בגדולה וטובה. לא כמו שמתנהג עכשיו שלא כסדר. נמצא שעיקר בחינת כסדר יהיה בעת שיבא לציון גואל כנל. ועל כן מזכירין ובא לציון גואל בקדושה דסידרא כדי לעורר התנוצצות משיח כדי להמשיך גם עכדיו בחינת כסדר היינו שפע ברכה וטובה כנ"ל:
Because of this exchange and falsehood, Hashem Himself, as it were, changes His Name and His Throne — until the memory of Amaleik is erased. For because the zuhamas hanachash has taken hold in the body through the sin of Adam HaRishon — through the exchange of Heichalei HaTemuros, as above — through this, now it is actually a great good that Hashem concealed His Sheim Ha'Etzem, for it is impossible to receive it now because of the excess of light, as above. Therefore now it is impossible for us to know of Him except through the concealment of the Sheim Ha'Etzem specifically.
(ושארי הלכות המדברים מעניני קדושה דסידרא, נכלל כל אחד ואחר בהלכות נפילת אפים):
It follows that we now have no capacity to receive the knowledge of the holy emunah in His Name except through His concealing His Name and clothing Himself in the Names and appellations by which He is called now — which is the aspect of "His Name is not complete," etc. Through this specifically, we have the power to know of His Name, as above — for without this, it would be impossible to receive it now because of the excess of light, as above.
Loading comments…