ראש חדש ו
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
A michtam of David. Protect me, O G-d, for I seek refuge in You.
אות א ובו ענין פסח ספירה ושבועות. על פי התורה תקעו אמונה בלקוטיתנינא סימן ה' עיין שם כל התורה. והכלל כי עיקר הוא האמונה וכו' ולהעלות האמונה הנפולה צריכין לחתור המים שמהם גדילה האמונה שהם העצות עמוקות. כי צריכין לצעוק מעומק הלב בבחינת ממעמקים קראתיך ד' בחינת צעק לבם וכו'. ועל ידי זה חותרין המים שהם בחינת מים עמוקים עצה וכו' שעל ידי זה גדילה האמונה בבחינת אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונ אומן וכו' ועל ידי זה נתקן כל בחינת פלא וכו' עיין שם אבל צריכין לזה איש תבונות וכו'. וזה על ידי שיש לו נשמה בחינת ונשמת שדי תבינם. וצריך לצחצח הנשמה. וזה על ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעל ידי זה נעשין ברואים ואז נמשך פרנסה שעל ידי זה מצחצח הנשמה וכו' וכשמעין האמונה נעשין גרים וכו'. וצריכין כח המגיני ארץ שיעלו מבחינת החתים בשרו לבחינת פיתוח חותם קודש לד' בחינת תפילין התנוצצות המוחין שעל ידי זה ניצולין ממקרה לילה מחלום על ידי שד. וזוכין לחלום על ידי מלאך וכו' ועל ידי זה נשין אמרות טהורות להחיות הנשמות שנפלו וכו' בשבעה משיבי טעם וכו' שזהו בחנית מזוקק שבעתים וכו' אבל יש להמאכלים חלק בהחלום. ולזה צריכין חיזוק המלאך על ידי שמחה. וזה בחינת ניסון וכו' ואז היה ראוי שיתבטל אומאה הנ"ל של מקרה לילה רחמנא ליצלן. אבל יש שבא ענין זה ח"ו על ידי עוות המשפט וכו' שבא על ידי שמעלין טיפת עשו וישמעאל וכו' ולזה צריכין קשר המרכבה בחינת מרכבו ארגמן וכו'.וזה בחינת ראש השנה וכו'. וזה בחינת ישיבה של הרב עם התלמידים שעל ידי זה נתתקנים כל הבחינות הנ"ל עד תיקון המשפט עלידי בחינת שינה דהיינו על ידי תמימות ופשיטות שמשליכין כל החכמות לא מבעיא חכמות העולם וכו' אלא אפיו חכמות גמורות צריכין להשליך כשרוצין לעשות איזה עובדא בעבודת ד' כי לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה וכו'. וצריכין לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות איזה דבר שהוא רצונו יתברך וכו' ואז זוכין על ידי זה להשיג בחינת צדיק וטוב לו וכו' שהם בחינת דרכי דף שהיה נראה תחלה כעוות המשפט ועכשיו על ידי המימות הנ"ל משיגין זאת שזהו בחינת תיקון המשפט וכו'. ועיין שם מה שכתוב בסוף. ובאמת הוא דבר גדול להשליך מאתו כל החכמות וכו'. שמעלין את המשפט מבחינת משפטיך תהום רבה. בבחנית תהום אל תהום קורא לקול צנוריך בחינת ויגל כמים משפט וכו' עיין שם כל זה היטב היטב.
See the discourse "T'las nafkin m'chad" (Three emerge from One) and the discourse adjacent to it, for they are both one, as they were stated in one discourse — see there.
וזה בחינת ראש חודש. בחינת מצות קידוש החודש שהוא תיקון פגימת הלבנה כי כל התיקונים הנ"ל כולם הם בחינת תיקון ומילוי פגימת הלבנה כי תיקון האמונה זה עיקר בחינת תיקון פגימת הלבנה שהיא המאור הקטן לממשלת הלילה. שאז עיקר גידול האמונה בבחינת ואמונתך בלילות כמו שכתוב שם כדי שבבוקר תתגדל בשלימות בבחנית חדשים לבקרים וכו'. כי אמונה בחינת מלכות היא בחינת לבנה שהוא אספקלריא דלא נהרא מגרמה שזהו בחינת אמונה שהוא דייקא במה שאיןה שכל משיג רק שסומכין על אבותינו וצדיקי אמת כמו שקבלנו מהם שזה בחינת לבנה שאין לה אור מעצמה כי אם מה שמבקלת מהשמש שהו בחינת אור הצדיק. כמו שכתוב וזרח השמש ובא השמש ודרשו רזל ד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל וכו' ועיקר תיקון האמונה שהוא בחינת תיקון פגימת הלבה הוא על ידי צעקת הלב ממעמקים וכו'. ועל כן נקבע ראשחדש לכפרה. כמו שכתוב זמן כפרה לכל תולדותם וכו'. כי אז הוא שורש התשוב כמו שכתב אדמו"ר ז"ל במקום אחר (בהתורה משפטים בסימן יו"ד) ועיקר התשובה על ידי צעקת הלב להשם יתברך. ועל כן נוהגין לעשות יום כפור קטן בערב ראש חדש וצועקין מאד מעומק הלב להשם יתברך. וכן נוהגין לילך ולנסוע על קברי צדיקים בערב ראש חדש ולהתפלל ולצעוק שם מעומק הלב. כי עיקר תיקון ראש חדש שהוא בחינת תיקון פגימת הלבנה נעשה על ידי צעקת הלב כנ"ל ועל כן עיקר קביעת החדשים היה על ידי גדולי החכמים שהם איש תבונות הנ"ל. שעל ידם דייקא יכולין לחתור המים עמוקים הנ"ל שעל ידי זה גדילה האמונה שהוא בחינתתיקון פגימת הלבנה כנל. וזה בחינת ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמם בינתכם לעיני העמים וכו'. ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. ואמרו ר"ל זה חשבון תקופו ומזלו. דהיינו לקבוע חדשים וכו'. כי עיקר קביעת ראש חדש שהוא בחינת יקון פגימת הלבנה הוא על ידי איש תבונות בחינת כי היא חכמתם ובינתם בחינת רק עם חכם ונבון. שעל ידי זה דייקא זוכין לחתור העצות עמוקות הנ"ל. שמהם גדילה האמונה שהא תיקון פגימת הלבנה כנ"ל דהיינו שיתמלא פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מיעוט ויהיה אור הלבנה כאור החמה וכו' דהיינו שיהיה חזק באמונתו שהיא בחינת לבנה שהיא במה שאין השכל משיג ומבין יהיה חזק בו כל כך ויאיר בשכלו כאלו הוא רואה ומבין בשכלו ממש. שזהו עיקרשלימות האמונ שיהיה דומה לו כאלו רואה בעיניו ממש. שזהו בחינת אור הלבנה כאור החמה כנ"ל.
And this is the aspect of eating matzah on Pesach. For it is known that the Exodus from Mitzrayim is the revelation of the da'as. And therefore they merited then these three bestowals — which are the Well, the Cloud, and the Manna — which issue forth from the da'as. And this is the aspect of the three matzos of Pesach — corresponding to the three bestowals mentioned above that issue forth from the da'as, which is the aspect of matzah. For matzah is the aspect of da'as, the aspect of Moshe — as our Rebbe said (in Siman 56): that matzah is the aspect of machlokes for the sake of Heaven, which is the aspect of Mo"She"H (mem-shin-hei), the aspect of Ma"Chlokes Sha"mmai Hi"llel — see there.
Translation not yet available
אות ב כי תחלת בריאתה היה באופן זה. כמו שאמרו רזל על פסוק את שני המאורות הגדולים. כי שווין נבראו. אך על ידי הקטרוג הירח שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד על ידי זה נתמעטה היינו כי השם יתברך ברא את הלבנה שיהיה אורה גדול כמו השמש שתהיה בחינת האמונה חזקה וגדולה ומאירה כל כך כמו החמה שהוא השכל ממש. כי זה עיקר שלימות האמונה אמתיות. שלא יהיה שום רפשרשכלל בין מה שמבין בשכלו. ובין מה שאינו מבין רק מאמין בו וכנ"ל אך הלבנה קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים ששתמשו בכתר אחד. דהיינו שפגמה תיכף בענין זה. כי אמרה שאי אפשר שתהיה האמונה שוה אלה שכל וזה בחינת הפגם של כל הפוגמים באמונה. כי אינם חפצים לצמצם את שכלם ומתאווים דוקא להבין הדבר בשכלם מיד. כי אינם רוצים לבט את שכלם ולסמוך אל אמונה כאלו רואים הדבר בעינים ממש שאז האמונה שוה אל השכל. אבל אלו הפוגמים בזה זהו בחנית פגם קטרוג ירח שאמרה אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד וכנל על כן אמר לה השם יתברך לכי ומעטי את עצמך כי הלבנה בקטרוגה רצתה שתהיה גדולה מהחמה כמובן מדבריה שאמרה אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד על כל היא חפיצה שתהיה גדולה מהחמה (וכמובן בדברי רז"ל). היינו כי באמת על ידי אמונה בשלימות יכולין לעלות למעלה למעלה מהשכל כמובא בהרבה מקומות בדברי אדמו"ר ז"ל כנדפס מזה אצל הספר סיפורי מעשיות שעל ידי אמונה זוכין לעלות למעלה מהשכל.
Michtam liduveed shumrainee ail key chusseessee buch. And therefore the three matzos are Kohain, Levi, and Yisrael — which are the aspect of Chesed, G'vurah, and Tiferes, the aspect of the three Patriarchs, who are the aspect of the Well, the Cloud, and the Manna — as is explained there. And this is the aspect of the two cups that are drunk before the meal, over which the Haggadah is recited. This is the aspect of chad a'al bain t'rain (one enters between two) — meaning the Haggadah, which is the aspect of the tikkun of the da'as, the tikkun of the bris. And therefore it is said in a loud voice, for the Haggadah is the aspect of: "And He told you His covenant" — meaning the aspect of the war against Amalek. And therefore the entire Haggadah speaks of this. And therefore it is recited over the first two cups, in the aspect of chad a'al bain t'rain — for the cups are effective for the tikkun of the bris, to wage the war against Amalek, for wine is the tikkun of the da'as (as our Rebbe said).
Translation not yet available
אות ג ולבאר הדבר קצת. כי זה ידוע שיש י' ספירות שהם י' תיקונים שהם מכתר עד מלכות. ומלכות מדה אחרונה הוא בחינת אמונה (כמו שכתוב בהתורה אשרי העם זרקא בסימן ל"ה) שהיא השער לה' שאי אפשר להתקרב להשם יתברך ולא לשום קדושה ועבודה כי אם על ידי אמונה. ועיקר האמונה היא במה שאין השכל מבין. כי מה שהשכל מבין אין זה אמונה ושם במקום שאין השכל מבין שם עיקר הנסיון. וכשזוכה להתחזק באמונה ולבטל שכלו המגושם ולסמוך על אבותינו ורבותינו הקדושים על ידי זה יזכה אחר כך להבין הדבר בשכלו, שמה שלא היה מבין והיה צריך להתחזק באמונה מבין עתה בשכלו. רק שיש עוד דברים גבוהים ביותר שאינו מבינם וצריך להתחזק באמונה יותר ויותר. ואז מבין גם אלו הדברים בשכלו. רק שיש לו אמונה בידיעות הגבוהים עוד יותר ויותר שאינו משיגם. וכן מדרגא לדרגא. (כמובן כל זה בדברי אדמו"ר ז"ל בהתורה ויהי ידיו אמונה עד בא השמש סימן צ"א ובמקומות אחרים). כי יש בחינת אמונה בכל דרגא ודרגא ובכל עולם ועולם. כי בכל עולם ובכל דרגא יש בחינת עשר ספירות כידוע. ואמונה בחינת מלכות היא בחינת מדה האחרונה שהיא הראשונה מלמטה למעלה באותו העולם והדרגא. אבל אחר כך כשזוכה על ידי האמונה להשגת השכל שבאותו עולם שזהו בחינת כלל שאר הספירות העליונות עד כתר. אחר כך צריך לחזור לאמונה שהיא בחינת מדריגה האחרונה של עולם הגבוה יותר שהיא למעלה ממדריגה העליונ של עולם התחתון ממנו כי מלכות דיצירה גבוה הרבה מכתר דעשייה. כי היא בחינת עתיק דעשייה כידוע בכתבים. ועל כן יש מדריגות רבות באמונה כי כל מה שמתחזק יותר באמונה. על ידי זה זוכה להשיג השכל שבאותו דרגא אם זוכה לעמוד בנסיון כמה ימים ועתים כראוי לו לפי מעשיו. כי בודאי אי אפשר לדלג בפעם אחד. בפרט אם מעשיו אינם עולם יפה. ואחר כך כשזוכה להשיג השכל כפי אותו העולם והדרגא אזי זוכה לרצון שהוא בחינת עתיק בחינת שורש הכתר שנמשך מבחינתמלכות אמונה שבעולם הגבוה יותר. ואז צריך לעלות לבחינת אמונה הגבוה יותר מזה השכל שבעולם הנמוך ממנו. ואחר כך כשזוכה על ידי אמונה הגבוה יותר להשיג גם השכל שבעולם הגבוה יותר. אזי צריך לעלות לאמונה הבוה עד יותר שהיא אמונה שבעולם ודרגא הגבוה עוד יותר היא בחינת אמונה של עולם הבריאה. וכן מדרגא לדרגא ומעולם לעולם עד ראש האמונה. כי תכלית הידיעה שלא נדע ושם עיקר האמונה. נמצא שאמונההי אלמטה מהשכל ולמעלה מהשכל כ"ל אבל אי אפשר לזכות להשגת השכל שבכל עולם ודרגא עד שיעלה למעלה מהשכל. כי אם הכשעומד תחלה בנסיון על ידי שאינו מבין הדבר וקשה לו קשיות והוא מבטל שכלו ויתחזק באמונה. על ידי זה זוכה לעלות אל השכל עד שעולה למעלה מהשכל שהוא בחינת עתיק שהוא בחינת הארת הרצון שנמשך מבחינת אמונה שבעולם הגבוה יותר כנ"ל. אבל קטרוג הירח זה בחינת מי שרוצה להתגדל שרוצה להשיג מיד הדבר שצריכין להאמין בו ולעלות תיכף לבחינת אמונה הגבוה יותר שזהו בחינת מה אמרה הלבנה אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר אחד ורצתה להתגדל מיד שתהיה גדולה מהחמה כנ"ל. היינו שאמרה שאי אפשר שתאיר האמונה כמו השכל. רק רצתה להשיג השכל שבאותו דרגא מיד ולהתגדל לעלות אל בחינת הארת הרצון שהוא בחינת אמונה שבמדריגה הגבוה יותר. על כן השיב לה השם יתברך לכי ומעט את עצמך כי מאחר שאינך רוצה להיות שוה אל החמה רק להתגדל מיד. על כן ההכרח שתמעט עצמך שיתמעט אור הלבנה שהוא בחינת מיעוט וקטנות האמונה. וצריכים תיקונים הרבה על ידי גדולי הצדיקים שעוסקים בתיקון פגימת הלבנה ששהוא תיקון האמונה. ועיקר התיקון על ידי זה בעצמו שמי שמתחזק בעת המיעוט באמונה חזקה עד שדומה בעיניו כאלו רואה בעיניו כנ"ל בזה ממלא פגימת הלבנה. וזוכה גם לעלות למעלה מהשכל וכנ"ל. כי צריך לעמוד בנסיון זה כנ"ל.
2 אָמַרְתְּ לַיי אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל-עָלֶיךָ And therefore afterward we eat the meal — which is the aspect of the bestowal, the aspect of lechem mishneh (double bread), which is drawn through the tikkun of the bris. And therefore we double the matzos and break from both of them — the aspect of lechem mishneh mentioned above. And this is the aspect of the last two cups, over which the songs and praises are recited. This is the aspect of t'rain d'yankin l'chad (two nurse from one). For the Haggadah that is recited before the meal is the aspect of the war against Amalek, as mentioned — as we say there: "An Aramean sought to destroy my father, and we cried out," etc.; "and they afflicted us," etc.; "and He heard our voice." For all the afflictions and wars we had in Mitzrayim were all to be saved from the blemish of the bris, which is the impurity of Mitzrayim. But after the meal, we recite songs and praises that we were saved from the war and merited the tikkun of the bris. And therefore it is the aspect of t'rain yankin l'chad — that Shabbos, which is the aspect of the nullification and cessation of evil, nurses lechem mishneh through the tikkun of the bris, through which the aspect of Shabbos is made — that is, the nullification of evil. And this is the aspect of the Seder that is recited after the meal — which is songs and praises that we were saved from the war, as mentioned — which is the aspect of Shabbos. And therefore we recite most of the songs and praises that are said on Shabbos — that is, Nishmas and Hodu. And the aspect of Shabbos mentioned above receives lechem mishneh through the intensification of the war and the tikkun of the bris, as mentioned. And this is the aspect of the last two cups that are drunk after the meal at the time of the second part of the Seder — in the aspect of t'rain yankin l'chad, as mentioned.
Translation not yet available
אות ד נמצא שתיקון האמונה הוא בחינתיקון פגימת הלבנה. וכשמעלין ומתקנים האמונה צריכין כח המגיני ארץ לעלות מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה כדי להנצל ממקרה לילה מחלום על ידי שד ח"ו וכו' כמו שכתוב שם וגם זה הוא בחינת תיקון פגימת הלבנה. כי עיקר פגם הברית בחינת מקרה נמשך מבחינת פגימת הלבנה בחינת יהי מארת חסרר דא לילית שמשם עיקר פגם המקרה כידוע.
Umart ladoanuy Adoanuy uttu toavussee bal ullechu. And therefore chamaitz on Pesach [is forbidden even] in the most minuscule amount. For all the prohibitions in the Torah are nullified in sixty — through the aspect of igula (circle) and ribu'a (square), which is the aspect of Shabbos, they are nullified — as is explained there. But chamaitz, which is the aspect of the blemish of the da'as — it has no nullification at all. For once the da'as is blemished, through this the aspect of Shabbos is corrupted — which is the aspect of igula and ribu'a, the aspect of the nullification of the prohibition in sixty — for Shabbos receives its power from the da'as, as mentioned. Also corrupted is the aspect of mishpat (justice) — that is, the warmth of the heart that burns and nullifies the evil — for the essential warmth of the heart is through the da'as (as our Rebbe wrote elsewhere). Therefore chamaitz, which is the aspect of the blemish of the da'as, has no nullification whatsoever; rather, one must eradicate it entirely.
I say to the LORD, “You are my Lord, my benefactor; there is none above You.”
אות ה אבל יש גם להמאכלים חלק בחלום וכו' כמו שכתוב שם עיין שם ולזה צריכין לחיזוק המלאך על ידי שמחה וכו' וזה בחינת קדושת ראש חדש ניסון וכו' עיין שם. וזה גם כן בחינת תיקון פגימת הלבנה שתהיה כאור החמה.כי עיקר המאכלים גדילים על ידי חמה ולבנה כמו שכתוב וממגד תבואות שמש ומגד גרש ירחים. ועל כן עיקר תיקון המאכלים הוא בניסן שאז הוא זמן שמחתם וכו' כמו שכתוב שם. כי ניסן הוא ראש חדשים. היינו בחינת קדושת ראש חדש שאז עיקר תיקון פגימת הלבנה. ועיקר קדושת ראש חדש נמשך בניסן שנקרא ראש חדשים שאז נצטווה על קידוש חודש כמו שכתוב שם החודש הזה לכם ראש חדשים וכו' וזה בחינת סעודת ראש חדש. כי ראש חדש הוא זמן שמחה כמו ביום טוב כמו שכתוב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכו' וכמו שאומרין בו גם כן זה היום עשה ד' נגילה ונשמחה בו. כי אז צריכין ביותר שמחה בשביל חיזוק המלאך שעל ידי זה הוא תיקון המאכלים והאז האכילה בקדושה. ועל כן חייבן בסעודה אז. כי זה הוא בחינת תקון להנצל ממקרה על ידי המאכלים ח"ו שכל זה הוא בחינת קדושת ראש חדש בחינת תיקון הלבנה כנ"ל ועל כן כשלא בא דוד אל שולחן המלך בסעודת ראש חדש. אמר שאול מקרה הוא בלתי טהור וכו'.כי המקרה הוא היפך סעודת ראש חדש כנ"ל. נמצא שגם תיקון המקרה בב' בחינת הנ"ל הוא גם כן בחינת תיקון הלבנה.
And as our Rebbe wrote: one must be very careful not to leaven the mind with desires and hirhurim, for from there come all the blemishes, for everything depends on the da'as. Therefore one must completely eradicate all evil thoughts, which are the aspect of chamaitz, and rebuke them in the aspect of: "Rebuke the beast of the reed" — as is explained (in Siman 5). And therefore the measure of leavening is chai (18) minutes, for chamaitz is the aspect of the side of death, for it is the blemish of da'as, which is the aspect of life. And therefore l'chatchilah one must be careful even from a single moment — for one must flee greatly from chamaitz, that is, from evil thoughts. But the measure is chai minutes, for then it becomes leavened — meaning the side of death, the opposite of life, the opposite of da'as. And therefore the measure is equal to the measure of salting, which is also chai minutes — for the salting is the aspect of the tikkun of the bris, the aspect of "a covenant of salt forever," through which the aspect of the blood of niddah is expelled — that is, the blemish of the bris. And therefore it is also chai minutes — the aspect of the tikkun of the bris, which is the aspect of life, the aspect of the tikkun of the da'as.
Translation not yet available
אות ו אבל יש שבא ענין זה ח"ו על ידי פגם המשפט כמו שכתוב שם ולזה צריכין קשר המרכבה לתקן בחינת כסאות למשפט וכו' עיין שם. וזה גם כן בחינת תיקן המאורות חמה ולבנה למלאות מפגימתה שתהיה אור הלבנה כאור החמה. בבחינת וכסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם ועד. שזה התיקון יושלם בשלימות על ידי משיח שאז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואז יהיה עיקר תקון המשפט כמו שכתבו משפטיך למלך תן. וכתיב ישפוט עניי עם. וכתיב ושפט בצדק דלים כי אז יתתקן כסא דוד בשלימות בבחינת וכסאו כשמש נגדי כירח וכו' שהוא בחינת כסאות למשפט כסאות לבית דוד כי דוד משיח הוא בחינת שלימות תיקון פגימת הלבנה. כי ביומוי דדוד קיימא סיהרא באשלמותא ועל כן אומרים בקידוש לבנה הדוד מל ישראל חי וקיים כידוע. ואז יהיה גמר כל התיקונים הנ"ל בשלימות כי בניסן היה ראוי שיתתקן כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. אבל הקלקול שבא על ידי פגם המשפט לא נתתקן אז בעת יציאת מצרים בניסן. כי עיקר תיקון המשפט לא יהיה נשלם עד שיבא משיח צדקינו כנ"ל.ואז יתקייים ציון במשפט תפדה וכתיב ארענה במשפט וכן הרבה. כי תיקון המשפט אי אפשר להשלים קודם קבלת התורה שהיא בחינת חוקים ומשפטים וגם כחדא אחר כך אי אפשר להמשיך תיקן המשפט בשלימות כי אם בארץ ישראל בבית המקדש ששם עיקר מקום המשפט. כמו שכוב כי יפלא ממך דבר למשפט וקמת ועלית אל המקום וכו' על פי התורה אשר יורוך ועל פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה וכו'. אבל ביציאת מצרים היו רחוקים מכל זה. ועל כן הוכרחו לצאת בחיפזון מחמת שלא נשלמו עדיין כל התיקונם בשלימות כמובן בזוהר הקדוש. וגם קירוב הערב רב שהם בחינת הגרים שצריכים לרחקם בבחינת טיפת עשו וישמעאל כשמקרבין אותם הם בבחינת קלקול המשפט כמו שכתוב שם. ועל כן גרמו שעשו את העגל ועבר על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים כמו שאמרו רז"ל על פסוק ויקומו לצחק. כי כבר מבואר אצלינו בהלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ד' שכל זמן שלא נתתקנו כל התקונים הנ"ל כולם בשלימות אז גם תיקן האמונה אינה בשלימות. ועל כן על ידי פגם המשפט על ידי ערב רב שהוא בחינת פגם הברית. על ידי זה באו לפגם אמונה שהיא בחינת עבודה זרה. וגם חטאו בגלוי עריות שהוא בחינת פגם הברית שבא על ידי פגם המשפט כנ"ל. וגם חטאו בשפיכות דמים שהוא עיקר בחינת פגם המשפט ששפכו דם נקי שלא בפשפט והתיקון על ידי מעשה המשכן שהוא בחינת קשר המרכבה. בחינת אפריון עשה לי וכו' מרכבו ארגמ"ן שנאמר על המשכן. ועל כן באחד בניסן דיקיא הוקם המשכן כדי לכלול אז יחד כל התיקונים כי אז בניסן הוא תיקון המאכלים כנ"ל ומחמת שלא נשלם אז תיקון המשפט הוה מה דהוה שעשו את העגל וקלקלו בכל הבחינות הנ"ל. על כן צוה השם יתברך באחד לחודש בראשון תקים את המשכן שהוא קשר המרכבה. כדי לקן אז גם פגם המשפט. ועל כן הקריבו אז נשיאי ישראל. כי הנשיאים הם הממונים על המשפט. לשפוט צדק על כן עסקו הם בחנוכת המשכן שהוא קשר המרכבה תיקון המשפט כנ"ל ועל כם הם י"ב נשיאים כנגד י"ב ראשי חדשים שבשנה. כי הנשיאים הם בבחינת תיקון המשפט קשר המרכבה שזהו בחינת ראש חדש כנ"ל. ועל כן הי"ב נשיאים ממונים על הד' דגלים שהם בחינת קשר המרכבה שהיא בחינת הד' מלאכים שסימנם ארגמ"ן כמובא שהם בחינת מרכבו ארגמן. וכנגד זה נחלקים גם הי"ב ראשי חדשים לד' תקופות השנה. כי הכל בחינת אחת בחינת קשר המרכבה כנ"ל.
3 לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל-חֶפְצִי-בָם And therefore immediately after the first night of Pesach, we begin to count S'firas HaOmer. For through the matzah, through which we merit the aspect of Shabbos — the aspect of igula and ribu'a, through which the evil is nullified — therefore we then begin to count S'firas HaOmer, which is the aspect of the nullification of evil, as is known. For through the S'firah we leave the forty-nine gates of impurity and enter the forty-nine gates of holiness. That is, through the matzah — through the tikkun of the da'as — through this we have the power to nullify the evil and the impurity, which is the aspect of the S'firah. For the Omer of barley is the Mishneh Torah that is received through the tikkun of the da'as — for the Omer of barley is the aspect of the revealed and the hidden (as our Rebbe wrote elsewhere), meaning the Mishneh Torah. And therefore it is waved in all six directions — to drive out and nullify all the evil from there, as our Sages said: "He waves it back and forth, to restrain evil winds. He raises it and lowers it, to restrain evil dews." For through the Mishneh Torah, which is the aspect of Shabbos, through this all evil is nullified, as mentioned.
Translation not yet available
אות ז וזה בחינת פסח וספרת העומר ושבועות שאז כל התקרבות ישראל לאביהם שבשמים שהוציאנו ממצרים בפסח כדי לקבל התורה בשבועוצ כדי להכיר אותו יתברך. והעיקר הוא האמונה שהיא כלל ויסוד כל התורה כולה כמו שכתוב כל ממצוותיך אמונה. אבל להעלות ולתקן האמונה שנפלה צריכין כל התיקונים המבוארין בהתורה הנ"ל על כן אנו צריכים באלו הימים להמשיך כל אלו התיקונים וזה בחינת ספירת העומר הוא הכנה לקבל התורה כי צריכין להמשיך עצות עמוקות ממעמקים כי הם המים שעל ידם גדילה האמונה בחינת מים עמוקים עצה בלב איש כנ"ל. ולזה צריכין לצחצח הנשמה על ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעל ידי זה נמשך פרנסה שעל ידה מצחצחין הנשמה. שעל ידי זה יכולין להמשיך העצות העמוקות כמבואר כל זה בהתורה הנ"ל. וזה בחינת הקרבת העומר שעורים וספירה. כי מבואר בכוונות שעומר שעורים כלול מכל הצמצומים. היינו שעל ידי הקרבת העומר שעורים ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שמתקנים על ידי העומר. ועל כן אז דייק הותרה אכילת ישראל. כי קודם העומר אסור לאכול מהתבואר החדשה. כי פרנסת ואכילת ישראל צריכין להמשיך על ידי המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעל ידי אכילה זאת מצחצחין הנשמה שזה נעשה על ידי הקרבת העומר דייקא כנ"ל. ועיין מזה בהלכות תחומין (הלכה ד') ועל כן סופרין הימים לעומר. וצריכין לספור שבע שבתות כנגד שבעת ימי בראית שכל אחד כלול משבעה כידוע. כי בשבעת ימי בראשית ברא השם יתברך את כל הבריאה כולה בששת ימי המעשה ובשביעי שבת שעל ידי זה עיקר קיום הבריאה. וכל הבריאה היה רק בשביל לגלות האמונה בעולם כמו שכתוב וכל מעשהו באמונה. כי אמונה הוא שורש הבריאה כולה כי בשבילה נברא הכל כי כלל הבריאה בהוא בחינת המשכת רוחניות אקלות לתוך צמצומים שזהו עיקר הבריאה של כל דבר שהמשיך רוחניות אלקותו כביכול לתוך צמום כזה עד שנעשע על ידי זה דבר זה מהבריאה. וכן בכל פרט הבריאה. ובכל יום ויום היה בו בריאה מיוחדת שהוא בחינת המשכת רוחניות אלקותו לתוך צמצום כזה כפי אותו היום עד שברא דבר זה של הבריאה. וכן בכל יום ויום והכל כדי שיהיה נמשך שפע לכל העולמות כדי לצחצח שרשי הנשמות כדי להמשיך העצות העמוקות כדי לגדל האמונה על ידי זה. רק בששת ימי בראשית היו הכל על ידי אתערותא דלעילא לבד. והעיקר הוא כשבא האדם לעולם שעיקר גמר ותיקון כל הבריאה על ידו. כי הוא צריך לעסוק בזה לגמור תיקון כל דבר דהיינו להמשיך אתערותא דלתתא שזה עיקר כידוע. על כן האדם השלם צריך לכווין בכל יום ויום כפי הבריאה שהיה באותו היום כמובן בכתבים וכמוט שהיו עוסקין אנשי המעמד בכל שבוע בפרשת בראשית. וקראו בכל יום הבריאה שהיה באותו היום. כי צריכין להמשיך בכל יום המשכת רוחניות אלקותו לתוך צמצומים. כדי לחדש ולקיים הבריאה שבאותו הום בבחינת אתערותא דלתתא. שבשביל זה נברא הכל. והעיקר כדי שעל ידי זה ימשיך שפע ויצחצח הנשמה כדי שיוכל להמשיך עצות עמוקות כפי אותו היום כדי לגדל האמונה על ידי זה שהוא עיקר הכל ועיקר כל העיקים. כי מי שרוצה לשים לבו עד דרכיו להסתכל על תכליתו וסופו. וסוף כל סוף מה שיהיה נעשה עמו. הוא יודע ומבין שצריכין בכל ום ויום עצות עמוקות הרבה ולהנצל ממה שצריך להנצח כל אחד כפי עניניו שיזכה לעבור היום בשלום. כי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום כמו שאמרו רז"ל. וכמה סיבות והרפתקאות שעוברים על כל האדם בכל יום ויום. וכמה וכמה עצות עמוקות ותחבולות גדולות צריך בכל יום שיזכה להנצל מהרוצחים והאורבים האכזרים העומדים עליו בכל יום שהם היצר הרע וחיילותיו וצריכין בכל יום לצעוק הרבה הרבה ממעמקים מעומק הלב מאד מאד בבחינת ממעמקים קראתיך י"י בחינת צעק לבם אל ה'. עד שיזכה להמשיך עצות עמוקות להצדיק האמת שהם בחינת מים עמוקים עצה בלב איש כדי שיזכה לידע לתת עצות לנפשו בכל דבר באופן שיצליח הצלחה האמתיית והנצחית. ועל זה צעק דוד המלך עליו השלום הרבה עד אנה אשית עצת בנפשי וכו' וכתיב בעצת תנחיני וכו' וכתיב אברך את ה' אשר יעצני וכו'. וזה בחינת ספירת העומר שסופרים שבע שבתות כנגד שבעת ימי בראשית. כי על ידי הספירה עיקר גמר תיקון הצמצום כי העיקר הוא תיקון הצמצום. כי רוחנית אלקותו יתברך נמצא תמיד. רק עיקר העבודה לתקן צמצומים כראוי שיוכל להמשיך רוחניות אלקותו לתוכם. ועיקר גמר תיקון הצמצום הוא על ידי ספירה. ועל כן ספר ומנה את כל יום ויום בעת הבריאה כמו שכתוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. וכן בכל יום ויום. כי הספירה והמנין הוא עיקר תכלית הצמצום. כי לפני אחד מה אתה סופר. רק כשנמשך רוחניות אלקותו לתוך צמצומים אז שייך מספר. על כן עיקר גמר הצמצום של כל יום וים הוא כשבא לתוך המספר והמנין בחינתויהי ערב וכו' יום אחד וכו' ויום שני וכו' כנ"ל. ואז כשנגמר בחינת המשכת רוחניות אלקותו לתוך הצמצומים של כל יום ויום על ידי זה מצחצחין הנשמה כנ"ל. ועל כן עיקר שלימות תיקן הבריאה הוא משבת קודש כמו שכתוב ויכל אלקים בים השביעי את כל מלאכתו וכו'. שאז על ידי השביתה דייקא נגמר ונשלם תיקון כל הבריאה. כי עיקר המשכת השפע הוא בשבת דמניה מתברכין כל שיתא יומין כמו שכתוב בזוהר הקדוש. כי אז עיקר צחצחות הנשמה כמו שכתוב והשביע בצחצחות נפשך וכו' אם תשיב משבת רגליך וכו'. כי זה עיקר בחינת עונג שבת בחינת אז תתענג על ה' שהם בחינת אורות הצחצחות כידוע ועל ידי זה נמשכין העצות כנ"ל. כי עיקר המשכת העצות הוא בשבת על ידי הסוכת שלום שנפרס אז שמשם כל העצות בבחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך. כי סוכה הוא בחינת אימא דסככא על בנין בחינת אם לבינה שעל ידי זה נעשה איש תבונות שדולה העצות ממעמקים בבחינת ואיש תבונות ידלנה כנ"ל ועל כן עיקר שלימות האמונה הוא בשבת שאז עיקר הארת האמונה בשלימות כמבואר בדבריו ז"ל כמה פעמים ששבת היא בחינת אמונה. ועל כן סופרין שבע שבתות כדי שיהיה כל יום כלול משבעה כדי שיהיה נמשך קדושת שבת יום השביעי על כל ששת הימים כדי להמשיך העצות עמוקות על ידי תיקון הצמצומים שהוא בחינת המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שנעה על ידי ספירת העומר. דהינו על די שסופרין הימים שזה עיקר תיקון הצמצום כנ"ל. וגם שסופרין לעומר שאז הוא בחינת תיקון כל הצמצומים בכלל שכלולים בעומר שעורים כנ"ל. וזה בחינת גודל הצקה מעומק הלב שנוהגין בני ישראל הכשרים לצעוק בשעת הספירה כי הוא בחינת צעקת הלב ממעמקים כדי שנזכה להמשיך עצות עמוקות כדי שנזכה ליטהר על ידם מזוהמתינו ומטומאתינו. כדי שנזכה לקבל התורה בשבועות שהוא בחינת כלל כל העצות הקדושות כי כלל התורה היא בחינת תרי"ג עיטין דאוריתא והעיקר כדי שנזכה על ידם לאמונה בשלימות שהוא העיקר כנ"ל.
Likidoashim ashehr bu-uretz haimu vi-adeeray kul cheftziy vum. And therefore the first day of Pesach is called "Shabbos," as it is written: "From the morrow of the Shabbos." For through the matzah — which is the tikkun of the da'as that is accomplished then — through this the aspect of Shabbos is made. And upon this the waving of the Omer and the S'firah depend. And this is what is written: "And you shall count for yourselves from the morrow of the Shabbos" — "from the morrow of the Shabbos" specifically — meaning the first day of Pesach, which is the aspect of Shabbos, through which the aspect of the S'firah comes.
As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire concerning them is that
אות ח וכשמעלין האמונה הנפולה נעשין גרים וכו' והם מזיקין לישראל שנעשין על ידי זה מפורסמים של שקר וכו' שהם מכניסין ניאוף בעולם וכו וצריכין כח המגיני ארץ שהם מעלין מהחתים בשרו לבחינת חותם דקדושה שהוא בחינת תפילין וכו'בחינת שבעה רועים וכו'. ואז זוכין לבחינת חלום על ידי מלאך וכו' שזה בחחנת ושער ראשיה כעמר נקי וכו' ועל ידי זה נעשין אמרות טהורות להחיות כל הנפשות שנפלו בשבעה משיבי טעם וכו' בבחינת אמרות ה' אמרות טהורות וכו' מזוקק שבעתים וכו'. וכל זה גם כן בחינת ספירת העומר שאז עוסקין לטהר עצמינו מזוהמת מצרים שהוא בחינת פגם הברית כידוע לזכות להמשיך המוחין קדושים שהם בחינת תפילין שנמשכין המוחין בבחינת שערות בבחינת ושער ראשיה כעמר נקי בחינע ונמר שעורים. ועל כן נזהרין אז לגלח השערות.ועל כן שבועות חל תמיד בהשבוע של פרשת נשא שכתוב בו פרשת נזיר ששערו קודש. שהכל נמשך מבחנית ושער ראשיה כעמר נגי כידוע. וזה בחינת אמרות טהורות הנ"ל בחינת מזוקק שבעתים הוא שבע שבתות של ימי הספירה שהם בחינת שבעתים שבע פעמים שבע שבהם נמשכין אמרות טהורות הנ"ל כדי להחיות ולהקים ולהעלות כל הנפשות הנפולות כדי לקרבם כולם אל התורה שאנו צריכים לקבל בשבועות.
And this is the aspect of the nullification of the prohibition in sixty — the aspect of "sixty are the queens" — as is explained there. That is: through meriting to drive the evil from all the six directions and to reveal His Kingship, blessed be He, which is comprised of ten — and this is the aspect of sixty, the aspect of "sixty are the queens" — through this the prohibition is nullified, as mentioned (as is explained there). And this is the aspect of the waving of the Omer to all six directions, as mentioned. And then we begin to count S'firas HaOmer, which is the aspect of the nullification of evil, the aspect of the nullification of the prohibition in sixty, as mentioned — which is accomplished through the aspect of Shabbos, through the tikkun of the da'as.
4 יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי
Translation not yet available
אות ט גם צריכין להמשיך תיקון המאכלים על ידי שמחה כמו שכתוב שם. וזה בחינת ל"ג בעומר שז נוהגין בו שמחה גדולה שהוא בחינת תיקון המלאך שנקרא עיקר וקדיש שהוא בחינת ר' שמעון בן יוחאי שכל שמחת ל"ג בעומר על ידו. כי ר' שמעון הוא בחינת "עיר "וקדיש "מן "שמיא "נחית (כמבואר בתחיל הספר ליקוטי מוהר"ן עיין שם) וזה בחינת ואכלו שם על הגל. כי הגל של יעקב אבינו מרמז על ל"ג בעומר. כמובא בכוונות ל"ג בעומר שמרומז בפסוק עד הגל הזה וכו' עיין שם. וזהו ויאכלו שם על הגל ויאכלו דייקא. כי הגל בחינת ל"ג בעומר שאז מחזקין המלאך על ידי שמחה שהוא תיקון המאכלים כנ"ל. וזהו בחינת גל שהוא בחינת ל"ג בעומר לשון גילהושמחה בחינת גיל יגיל אבי צדקי. כי אז נמשך בחינת גילה ושמחה שהוא תיקון המאכלים כנ"ל.
Yeerboo atzvoasum achair muhuroo bal aseech neeskaihem meedum ooval essu es shimoasum al sifusuy.those who espouse another [god] may have many sorrows! I will have no part of their bloody libations; their names will not pass my lips.
Translation not yet available
אות י נמצא שבספירת העומר ממשיכין כל התיקונים הנ"ל. אבל גם צריכין להמשיך בחינת תיקון המשפט. וזהו העיקר שאנו צריכין להמשיך בימי הספירה בכל שנה ושנה. כי זה התיקון של המשפט צריכין המשיך בכל שנה ושנה עד שיבא משיח צדקינו שז יהיה עיקר תיקון המשפט בשלימות כמבואר לעיל. כי כל החורבנות והגליות ואריכת הגלות של עכשיו העיקר הוא מחמת פגם המשפט. כמו שכתוב ההופכים ללענה משפט. וכתיב ראשיה בשוחד ישפטו וכן הרבה וכמובן למשכיל בהתורה הנ"ל שמבואר שם שבניסן היה ראוי שיתבטל טומאה הנ"ל היינו טומאת המקרה רחמנא ליצלן.אבל יש שבא טומאה הזאת מפגם המשפט וכו' שלזה אין מועיל כי אם קשר המרכבה וכו' עיין שם. וזה ידוע שעיקר אריכת הגלות הוא מחמת פגם הברית שבזה תלוים כל הקלקלים רחמנא ליצלן. ופגם הרית היה ראוי שיתבטל בניסן שבו ניצאו ישראל ממצרים בפסח שעיקר הגאולה היתה בניסן שאז נתתקנו פגם הניצוצי קרי של אדם הראשון שבשביל זה היה כל גלות צרים כידוע. ובניסן נתתקן זאת והיה ראוי שיהיה אז גאולה שלימהלנצח. אבל פגם הברית שנמשך על ידי פגם המשפט זה לא נתתקן בניסן. ועל דיי זה נתגלגל הדבר שהתגבר עליהם הבעל דבר עד שהחטיאם בעגל שעיקרו היה מחמת פגם הברית כמו שאמרו רז"ל לא עבדו ישראל את העגל וכו' כי כבר מבואר שכל התיקונים האחד תלוי בחבירו. וכל זמן שלא נשלמו כל התיקונים בשלימות אזי גם תקן האמונה אינה בשלימות כנ"ל. ועל כן באו לידי חטא עבודה זרה של העגל הבו פגם האמונה. על ידי פגם הברית שבא על ידי שלא נתתקן עדיין בשלימות בחינ פגם המשפט. ועל ידי זה נתגלגלו אחר כך כל החורבנות והגליות. כי הכל נמשך מחטא העגל כמו שכתוב וביום פקדי ופקדתי כמו שאמרו רז"ל אין לך כל צרה וכו'. על כן צריכין עתה ביותר בחינת תיקן המשפט. כדי להעלות האהבות הנפולין כדי להנצל מפגם הברית שעל ידי זה יתתקן הכל כנ"ל.
5 יי מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי Adoanuy minnus chelkee vichoasee attu toameech goarulee.
The LORD is my allotted share and portion; You control my fate.
אות יא ובענין פגם המשפט צריכין לדבר הרבה כי אדמו"ר ז"ל דיבר בקדשו בדרך כלל שפגם המשפט הוא על ידי דיינים שמעוותין המשפט אבל בוודאי גם כל אדם צריך ליזהר שלא לפגום במשפט. אף על פי שאינו דיין ושופט כי מאד צריכין ליזהר בתיקון המשפט בכמה בחינות. האחד שלא לעוות המשפט נגד חבירו במשא ומתן שלא יגע בממון חבירו בעוולה שלא במשפט כי בוודאי כשעושה איזה עוולה והטעאה נגד חבירו באיזה אופן שיהיה הוא פוגם במשפט. כי רוצה ליקח ממון חבירו שלא במשפט. בבחינת עושה עושר ולא במשפט וכו' וכתיב לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה כמו שאמרו רז"ל מלמד שכל המשקר במדות וכו' כאלו מקלקל את הדין ונקרא שקץ ותועבה וכו' על כן צריך כל אדם ליזהר מאד לעשות משא ומתן באמונה וליזהר שלא ליגע בממון חבירו ח"ו שלא במשפט כי כשפוגם במשפט מלבד גודל העון שנקרא שקוץ ותועבה כנ"ל כמובא בפירוש רש"י על פסוק לא תעשה עול הנ"ל גם על ידי עון זה מתגבר תאוו ניאוף ח"ו שבא עלידי פגם המשפט כנ"ל שבזה תלוים כל הלקלקולים רחמנא ליצלן. וזה שכתב בדור המבול כי השחית כל בשר את דרכו וכו' היינו פגם הברית. וכתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם וכו' ודרשו רז"ל לא נגמר דינם אלא על הגזל. כי הא בהא תליא על ידי הגזל שהוא בחינת פגם המשפט כנ"ל. על ידי זה התגבר ביותר פגם הברית. ועל ידי זה נגמר דינם וכנ"ל. גם צריכין ליזהר שלא לשפוט ולדון את חבירו לכף חובה. שגם זה הוא בחינת פגם המשפט כמובן בדבריו ז"ל (בהתורה תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א') שכשיושב לדבר בחבירו כאלו רוצה לעשות יום הדין לשפט את חבירו וכו' וצריך ליזהר בזה מאד שלא לעוות המשפט כי המשפט לאלהים הוא. אבל האדם אסור לדון ולשפוט את חבירו כי אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו (כמו שכתוב שם עיין שם). ועיקר תיקון המשפט בכל אדם הוא ליזהר מאד מאד שלא להרהר אחר משפטיו של הקדוש ברוך הוא לידע ולהאמין תמיד כי צדיק ה' וישר משפטיו. וכל מה שעובר עליו הכל לטובו. כי מי שמהרהר ח"ו איזה הרהור על משפטיו ודרכיו יתברך זה עיקר פגם המשפט וכמובן שם בסוף התוה הנ"ל בסוף אות ט"ו בענין השגת דרכי ה' הנעלמים שהם בחינת צדיק וטוב לו וכו' שמבואר שם שמי שזוכה להשיג זאת זהו בחינת יקן המשפט וכו' עיין שם ואף על פי שאאין זוכין להשה הזאת אף על פי כן צריכין על כל פנים להתחזק באמונה להאמין באמונה שלימה כי צדיק ה' בכל דרכיו וכו'. וזה עיקר בחינת תיקון המשפט כי עיקר הוא המשפט. כי הכל נבראו רק בשביל הבחירה כידוע שהכל נברא בשבילה אדם ועיקר מעלת האדם שגבוה מהכל אפילו ממלאכים ושרפים הכל הוא מחמת שהאדם הוא בעל בחירה. ועיקר הבחירה הוא בשביל המשפט. כדי האדם הכשר יקבל שכרו במשפט. ולא יאכל לעתיד בחינם נהמא דכסופא. ועל כן יש כח גדול מאד להבל בחירה כמובא. אבל משפט השם יתברך הוא עמוק מעמוק מאד. כי הוא יתברך אוהבה צדקה ומשפט. כי אל פי דין ומשפט לבד לא היה אפשר להתקיים העולם. על כן הקדים מדת הרחמים. אבל אף על פי כן בלא משפט כלל אי אפשר להתקיים העולם שנברא בשביל הבחירה שכל העולמו תלויים בזה בזה כנ"ל. על כן צריך האדם לידע שכל מה שעובר עליו בכל יום ויום כל ימי חייו הכל בצדקה ובמשפט החסד וברחמים כי ישר משפטיו יתברך.כי בחירתו הוא בדייקא באופן זה שמתנהג עמו בכל יום יום. כי השם יתברך ברחמיו שקל בדעתו שזה האדם עיקר בחירתו כשיהיה עושר מופלג וזה האדם עיקר בחירתו על ידי עניות ודחקות גדול וכן בשארי ההרפתקאות וכו' כי הכל בשביל הבחירה שהוא בחינת משפט כנ"ל. ובזה טועים רוב בני אדם שכל אחד אומר אם היה לו פרנסה היה עובד ה'. ואם כן לפי דבריו הקדוש ברוך הוא בא ח"ו בטרוניא ועלילה עמו הוא רוצה שיעבוד ויעסוק בתורה אף על פי שאינו יכול מחמת דוחק הפרנסה ואם כן הרי הוא מהרהר אחר משפטיו של השם יתברך כאלו ח"ו הוטא יתברך מעוות המשפט נגדו. וזה הפגם גדול ביותר כי כשמהרהר אחר משפטיו של השם יתברך זהו עיקר בחינת פגם המשפט שמשם באים כל הקלקולים הנ"ל. על כן צריך כל החפץ באמת לחוס על עצמו שיזהר מאד מלומר כדברים האלה רק ידע ויאמין שבחירתו תלויב דיקיא באופן זה שהשם יתברך מתנהג עמו. ויאמין שהכל לטובתו ויהיה רגיל לורמ כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ובוודאי יש דרך שדייקא על ידי זה הדחקות והיסורים והבלבולים יתקרב להשם יתברך. ואם קשה לו לקבל ולסבול היסורים והדחקות. יצעק ויתפלל להשם יתברך שישיעו ויעזריהו ובזה בעצמו יתבקה להשם יתברך ויעבדיהו. כי השם יתברך מתאוה לתפילתם של ישראל וכמו שכתוב יקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני כי אן שום עצה ותחבולה נגד כל הצרות וההרפתקאות ודחקות וטרדת הפרנסה העוברים על כל האדם בכל עת ועת כי אם לצעוק ולזעוק ולהתחנן לפני השם יתברך ולבכות לפניו כתינוק הבוכה לפני אביו שימלא מחסורו. וכשילך בדרך זה ירוויח תמיד הרבה ריוח האמתי והנצחי כי על פי רוב יפעול בקשתו הרבה כי השם יתברך שומע תפילת כל פה וכמ שכתוב קרוב ה' לכל קוראיו וכ' ואפילו אם לפעמים ח"ו לא יתקבל תפילתו כי זמנין דשמע זימנין דלא שמע. על כל פנים הרוויח שקרב עצמו להשם יתברך על ידי זה. כי אין שום דבר שיקרה וידבר את האדם להשם יתברך כמו התפילה שהיא עיקר התחברות ודביקות של ישראל להשם יתברך (כמו שכתוב בליקוטי תנינא סימן פ"ד דע שעיקר התחברות וכו'). אבל זה שאומר האדם אם היה כך הייתי עוסק בתרוה וכוף אין זה עצה כלל והוא פוגם בזה הרבה בחינת פגם המשפט כנ"ל. כי כל אחד צריך לבקש ממקום שהוא שם את השם יתברך כמו שכתוב ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת וכו' משם דייקא ממקום אתה שם מכל מה שעובר עליך וכמובא בשם הבעל שם טוב ז"ל.
Translation not yet available
Translation not yet available
אות יב נמצא שעיקר הוא תיקון המשפט. ובזה עוסקין ביורת בכל ימי הספיה כי בפסח ביציאת מצרים נעשו כל התיקונים הנ"ל עד תיקון המשפט כי עיקר תיקון האמונה היה בשעת יציאת מצרים כמו שכתבו ויאמן העם, כי נתגלה אמונתו יתברך לעין כל על יד כל האותות והמופתים הנוראים אשר עשה ה' במצרים וכו' וכל הזה היה על ידי גודל הצעקה שצעקו לה' כמו שכתוב ונצעק אל ה' אלהינו וכו' וישמע אלקים את נאקתם וכו'. כי עיקר האמונה נמשך על ידי צעקת הלב כנ"ל. ועל ידי תיקון האמונה שהיה אז נעשו גרים שהם העארב רב שנתגיירו ועלו עמם. אבל אלו הגרים מזיקין לישראל מאד ומכניסין תאוות ניאוף ח"ו וצריכין לזה כח המגיני ארץ שמעלין מהחתים בשרו לבחינת חותם דקדושה שהוא בחינת תפילין וכו' וכל זה זכו ביציאת מצרים שאז הרג בכורי מצרים ונתקדשו בכורי ישראל שזה עיקר בחינת תפילין שמדברים מיציאת מצרים שפרשה הראשונה מתחלת קדש לי כל בכור. כי אז ביציאת מצרים נמשכו עיקר בחינת תיקון התפילין על ידי שזכו לגדור עצמן מן העריות. והעלות בחינת החתים בשרו לבחינת חותם דקדושה שהוא בחינת תפילין. שעל ידי זה תיקנו חטא אדם הראשון פגם ניצוצי קרי שלו וכנ"ל. ועל כן היתה הגאולה בלילה בחינת ליל שמורים שמשומר ובא מחן המזיקין היינו שמשומר מחלום על ידי שדים שהם מזיקי עלמא שמשם פגם המקרה ח"ו וביציאת מצרים בליל שמורים נצולו מזה כנ"ל נמצא שגם תיקון החותם וכו נמשך ביציאת מצרים. וגם תיקון המאכלים נתתקן אז כי הגאולה היתה בניסן שעל ידי זה עיקר תיקון זה כמבואר היטב שם במקומו בהתורה הנ"ל. ועל כן באמת בניסן היו ראוי שיתבטל לגמרי טוחאה זאת של גם הברית מחמ שאז נתתקנו כל התיקונים הנל. אבל תיקון המשפט עדיין לא נתתקן אז בשלימות כנ"ל. וזה עיקר עסיקנו בימי הספירה לתקן ביותר בחינת תיקון המשפט. ועל כן צריכין להתחיל מתחילת התיקון שהוא תיקון האמונה על ידי צעקת הלב ממעמקים. כי כבר מבואר שכל זמן שלא נתתקן תיקון האחרון שהוא תיקון המשפט בשלימות אזי גם כל התיקונים הראשונים אינם בשלימות ונוגע הפגם בכולם כנ"ל על כן צריכין להתחיל בכל פעם מתחילת התיקון שהוא צעקת הלב ממעמקים כדי לזכות לעצות עמקוות מהם גדילה האמונה כי כלל התיקונים הנ"ל צריכין עצות הרבה עצות אמתיות עמוקות מאד. והעיקר על ידי צעקת הלב מעמקי עמקים להשם יתברך שירחם עליו ויושיעו מהרהוישפיע לו עצות אמתיות שיוכל להציל נפשו מכל הפגמים הנ"ל שהם פגם אמונה ופגם הברית בכמה בחינות.כי על הכל צריכין עצות עמוקות מאד שיזכה להנצל מכל זה כל יום ויום. על כן בימי הספירה שהוא מהכנה לקבל התורה שכלולה מכל התיקנים על כן אז עוסקין בכל התיקונים הנ"ל כנ"ל והעיקר הוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל. וזה בחינת הספירה שצריכין לספר הימים לעומר כי עומר שעורים זה בחינת כלליות כל הדינים שזהו בחינת שערה שהוא בגימטריא ב' פעמים פר עם הכלליות הם כלל הדינים שכמובא בכוונות. היינו שכעל ידי מצוות הנפת העומר שעורים מרימים ומנשאים כל הדינים והמשפטים העוברים על כל האדם מישראל מרימין הכל לראש חדש. לידע ולהודיע כי כל המשפטים והדינים כולם מאתו יתברך. בוודידאי צדיק ה' וישר משפטיו. וחלילה להרהר אחריו יתברך ובזה בעצמו ממתיקין הדינים והמשפטים וזהו בחינת תיקון המשפט וכנ"ל. כי עיקר בחינת תיקון המשט הוא על ידי תמימות כמובן היטב בסוף התורה הנ"ל (באות ט"ו). כי כל העקמימיות שיש בלב הרבה בני אדם שאומרים שאינם יכולים לעסוק בעבודת ה' מחמת חסרון הפרנסה ושאר יסורים ומניעות ח"ו. כל זה נמשך מחמת שאי אפשר להבין דרכי ה' שהם צדיק וטוב לו צדיק ורע לו שזאת הקשיא והמבוכה מבלבל הרבה בני אדם.ואפילו מי שאינו נכנס בקשיא זאת. אף על פי כן כל הדיבורים שרגילים אפילו הכשרים קצת לומר כנ"ל שאינם יכלים לעסוק בתורה ולהתקרב להשם יתברך מחמת חסרון הפרנסה וכו'. הכל נמשך ונשתלשל ממבוכה זאת. ועיקר התיקון לזה הוא רק מימות ופשיטות להמשיך כל החכמות ולבלי להרהר אחריו תברך כלל ולידע ולהאמין כי ישרים דרכי ה' וכו'. ולהתגבר בכל מה שעובר עיו לחטוף בכל יום איזה טוב כל מה שיוכל כי לית יום דלית בו טוב וכו'. (וכמובן משם באות ט"ו הנ"ל) שהצדיק הגדול על ידי גודל התמימות שלו שמשליך כל החכמות כשמגיע לאיזה עבודה. אפיל חכמות גמורות וכו'. על ידי זה זוכה להשיג דרכי ה' שהוא צדיק וטוב לו וכו' שזהו עיקר בחינת תיקון המשפט כמו שכתוב שם. אבל אפילו אנשים פשוטים שאינם יכולים לזכות להשגה זאת על כל פנים זוכין על ידי התמימות שיאמינו על כל נים באמונה שלימה כי ישרים דרכי ה' ומשפטיו אמת ברחמים.כ י זה עיקר שליות האונה שיאמין בהשם יתברך באמונ חזקה ולא יהרהר על משפטיו והנהגתו כלל. וזה בחינת בדרך אמונה בחרתי משפטך שויתי. שתגיע האמונה עם תיקון המשפט שהוא גמר תיקון האמונה כנ"ל (והבן היטב). וזה ממשיכין על ידי הנפת העומר שעורים שמרימין כל המשפטים והדנים להשם יתברך. כי מניפין העומר ומעלה ומוריד זה בחינת כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים וכו'. שמודיעין שהכל מהשם יתברך ואין להרהר אחריו יתברך כלל כנל. ובזה בעצמו ממתיקן הדינים כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל מוליך ומביא כדי לעכב רוחות רעות מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים שהם כלל כל הדינים והיסורים שבאים מרוחות רעות וחסרון הפרנסה שבא בטלים רעים שכולם נמתקין ונתבטלין על ידי הנפת העומר על ידי שמאמינים כי צדקי ה' שהוא תיקון המשפט כנ"ל. וזה בחינת עומר הוא בחינת ושער ראשיה כעמר נקי ודרשו רז"ל שאין לבריותיו עליו כלום. היינו כי ישרים משפטיו ואין לשום בריה עליו יתברך כלום. וזה בחינת שעורים שהוא מאכל בהמה. היינו שצריכין להשים עצמו כבהמה שאין בה דעת כלל. כמו שכתב דוד לענין זה ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. כי באותו מזמור מדבר מענין קשיא זאת של צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' כמו שכתו שם כי קנאתי בהולים וכו' כמבוא בספרים. והתירוץ על כל זה הוא ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך שצריכין לשום עצמו כבהמה ולבלי להרהר אחריו יתברך כלל. וזה בחינת עומר שעורים שהוא מאכל בהמה כנ"ל ועל כן סופרין הימים לעומר. כי תיקון המשפט צריכין להמשיך בכל יום. כיאדם נידון בכל יום כמו שאמרו רז"ל ותפקידיהו לבקרים וכו'. וכמו שרואין בחוש השונויים העוברין על האדם בכל יום. ובפרט בענין הפרנסה כי אין יום דומה לחבירו. כמו ששמעתי מפיו הקדוש ז"ל שכל ים יש לו שפע שלו. והכל על פי צדקת משפטיו יתברך. בבחינת לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. על כן באלו הימים שאנו מכינים עצמינו לקבלת התורה אנו סופרים כל יום לעומר שתיכף שמתחיל היום אנו סופרים אותו לעומר שהוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל כדי להמשיך בחינ תיקון המשפט על כל יום ויום שזה עיקר קדושת ישראל עיקר הכניסה בעבודת ה' שיקבל וימשיך על עצמו הקדשוה מבחינת תיקון המשפט שהוא בחינת הנפת העומר שעורים נ"ל על כל יום ויום שכל מה שיעבור עליו בזה היום לא יהרהר אחריו יתברך כלל רק יתקרב להשם יתברך דייקא על ידי זה שיעבור עליו וכנ"ל וזה בחינת שבע שבתות תמימות תהיינה דייקא. שצריכין אז להמשיך עליו דרכי התמימות. כי עיק התיקון על ידי התמימות כנ"ל כי על ידי שאנו ממשיכין על עצמינו אלו התיקונים באל ימי הספירה. על ידי זה נמשך על עצמו תיקונים אלו על כל השנה כולה וזה בחינת מה שסופרים הימים כי ספירה הוא בחינת משפט שהוא על פי מספר וחשבון. כי הכל במספר וחשבון. כי אז עוסקין בתיקון המשפט שהוא בחינת מספר וחשבון כנ"ל. ועל כן באמת הימי הספירה הם ימי דין כמובא כי אז בעוסקין בתיקון הדין והמשפט. ועיקר התיקון וההמתקה על ידי תמימות ופשיטות ואמונה שלימה כנ"ל.
Chavuleem nufiloo lee bani-eemeem af nachalus shufiru ulluy. Delightful country has fallen to my lot; lovely indeed is my estate.
Translation not yet available
אות יג ועל כן מתו אז תלמידי ר' עקיבא על ידי שלא היה אהבה ביניהם כמו שאמרו רז"ל. כי ר' עקיבא יה לו ישיבה גדולה והמשיך כל התורה כולה. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שכל התיקונים הנ"ל נעשים על ידי הישיבה של הצדיקי אמת עיין שם. ועיקר גמר התיקון בשלימות הוא תיקון המשפט שבשביל זה הוא עיקר לימוד הישיבה שמבררין כל משפטי התרוה בפרט ר' עקיבא שהיה בן גרים שהם צריכין תיקון המשפט ביותר כמבואר שם בענין וירא את הקיני וכו' עיין שם אבל הם לא היו אוהבים זה את זה זה בחינת פגם המשפט שהוא בשביל אהבה ושלום ולבטל הריב כמו שכתוב משט שלום שפטו בשעריכם כי עיקר תיקון המשפט נמשךמ בחינת קשר המרכבה בחינת כסאות למשפט ששם אהבה הקדושה שורה. ועל כן אמר ר' עקיבא ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. כי כל התורה נקראת משפט כמו שכתוב משפט ה' אמת שם אהבה הקדושה שורה. וזה שהזהירה התורה בפרטיות על אהבת הגר כמו שכתוב ואהבתם את הגר ואהבת לו כמוך. כי הגר צריך ביותר לבחינת תיקון משפט שהוא בחינת אהבה דקדושה כנ"ל. ועל כן תלמידי ר' עקיבא שפגמו באהבה שהוא פגם המשפט על כן מתו בימי הספריה שאז עוסקים בתיקון המשפט כנ"ל והתיקון על ידי רבי שמעון בר יוחאי וחביריו שאמר אנן בחביבותא תליא לתקן האהבה הנ"ל. כי ר' שמעון בר יוחאי עסק ביותר במעשה מרכבה שהם כל הסודות הקבלה שגילה. שכל זה הוא בחינת קשר המרכבה ששם אהבה הקדושה שורה זהו בחינת תיקון המשפט כנ"ל ועל כן הלילוא דרבי שמעון בר יוחאי הוא בימי הספירה בל"ג בעומר.כי עיקר תיקון הספירה הוא על ידי קשר המרכבה הוא בחינת תיקון המשפט שרבי שמעון בר יוחאי עסק בזה כנ"ל. וזה שקורין מעשה מרכבה בשבועות. היינו בחינת קשר המרכבה שהוא עיקר גמר התיקון כנ"ל.
7 אֲבָרֵךְ אֶת-יי אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף-לֵילוֹת יִסְּרֻנִי כִלְיוֹתָי Avuraich es Adoanuy ashehr yi-utzunee af lailoas yisiroonee cheelyoasuy.
I bless the LORD who has guided me; my conscience admonishes me at night.
אות יד וזה בחינת איסור חמץ בפסח. כי כבר מבואר שבפסח עדיין לא זכינו לבחינ תיקון המשפט. ועל כן יצאו בחיפזון. ועל כן אסור בחמץ כי עיקר החמץ הוא כשנותנין מים בעיסה. מים הוא בחינת משפט. בחינת ויגל כמים משפט (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל) ואז לא נתתקן בחינת תיקון המשפט עדיין. ועל כן אם ימתינו עד שיתחמץ. יתעורר פגם המשפט שנפל עד התהום בבחינת משפטך תהום רבה. ועל כן אסור החמץ בפסח באיסור חמור מאד. כי על ידי החמץ אז יתעורר ח"ו בחינת כי יתחמץ לבבי שנאמר על פגם המשפט שמדבר שם במזמור זה בענין המבוכה של צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו כמו שכתב שם ואני כמעט נוטי רגל וכו'כי קנאתי בהוךלים שלום רשעים אראה וכו'. כי החמץ כל תיקונו הוא דייקא כשזוכין לתיקון המשפט בבחינת דרשו משפט אשרו חמו שדרשו רזל אשרי לדין שמחמץ הדין והמשפט כדי לבררו לאמתו. ועל כן אסור החמץ עד אחר שביעי של פסח שאז נבקע הים ואז התחיל להמשך בחינת תיקון המשפט שזהו בחינת קריעת ים סוף שנבקעו התהומות והעלה המשפט מהתהום מבחינת משפטך תהום רבה ונתתקן המשפט בבחינת ויגל כמים משפט. ועל כן באמת בשעת קריעת ים סוף היו ישראל נתונים בדין ובמשפט כמו שאמרו רז"ל עד שהשם יתברך הוציא משפטינו לאור בזכות אבותינו ובזכות האמונה שהאמינו בו. ועל כן זכו אז לבחינת תיקון המשפט. כי שעת יציאת מצרים יצאו לפני הקץ שלא במשפט ועל כן באמת היה קשה למשה רבינו איך אפשר להוציאם ובשביל זה סיבב השם יתברך עם פרעה כל כך שישלחם ברצונו דייקא. והלא היה יכול לשלוח ברק אחד למצרים לעקרם בפעם אחת כמו שהקשו רז"ל במדרשים. אך הכל היה מחמת שעדיין לא נתמלאה סאתם לעקרם. ולא הגיע הקץ עדיין. על כן סיבב השם יתברך שישלחם פרעה ברצונו. כי הבעל בחירה יש לו כח גדול וכנ"ל ועל כן סיבב השם יתברך עד שיהיה מוכרח פרעה לשלחם ברצונו. כי עם עקש תתפתל ופירש רש"י על פרעה עין שם. כי הוא נהג עם ישראל שלא במשפט על כן נהג עמו השם יתברך גם כן כך. אבל על כל פנים עדין לא זכינו אז לבחינת תיקון המשפט. עד אשר באו אל הים ופרעה וחילו עמדו במרדם ורדפו אחריהם. וישראל עמלו באמונתם ויצעקו אל ה' ואחר כך קפץ נחשון לתוך הם. ועל ידי זה זכו ישראל בדין ובמשפט. ונתחייבו המצריים ונטבעו בים. ואז זכו ישראל בחינת תיקון המשפט. כי כל המשפטים העוברים על האדם הם בשביל נסיון. ובבחינת שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. ומי שאינו מהרהר אחר משפטיו יתברך רק יודע ומאמין כי צדיק ה' וישר משפטיו וחוזר אל השם יתברך ומבקש ומתחנן וצועק לפניו יתברך שיקל מעליו משפטיו על ידי זה נמתק הדין והמשפט מעליו ונתהפך הכל לטובה ולהיפך להיפך ח"ו. וזה בחינת הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה שנאמר על קריעת ים סוף בחינת נתיבות המשפט כי דכי משפטיו יתברך אי אפשר להשיג כמו שאי אפשר ליכנס לתוך הים כי יהיה נטבע שם. אבל על ידי אמונה ותמימות זוכין שיהיה נבקע הים לפניו שהוא בחינת הנותן וכו.ובמים עזים נתיבה בחינת נתיבת המשפט. היינו שמאיר עליו בחינת תיקון המשפט שנמשך מהצדיק הגדול שזוה לזה בשלימות על ידי גודל התמימות שלו כמו שכתוב שם וזה בחינת שירת הים בחינת חסד ומשפט אשירה בחינת וישירו בדכי ה' וכו' שעיקר השירה על ידי שיודעין ומאמינם כי ישרים דרכי ה' משפטיו והנהגותיו יתברך. וזה חסד ומשפט אשירה וכו' אשכילה בדרך תמים מתי תבא אלי אתהלך בתם לבבי וכוף כי תיקון המשפט זוכין על ידי תמימות דייקא כנל כי על ידי תמימות באמת ומשיגין כי הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שזהו בחינת תיקון המשפט. ועל כן אחר שביעי של פסח שנקרע הים שהוא בחינת תיקוןמ המשפט. וגם כבר התחיל ימי העומר שהם בחינת תיקון המשפט כנ"ל. על כן אחר כך הותר החמץ כי תיקון החמץ על ידי תיקון המשפט בבחינת דרשו משפט אשרו חמוץ וכנ"ל.
Translation not yet available
Translation not yet available
אות טו ועל כן בשבועות מביאין שתי הלחם מחמץ דייקא. כי אז הוא יום החמשים יום קבלת התורה שאז עיקר תיקו המשפט שהוא כלל התורה שאז עיקר תיקון המשפט הוא כלל התורה שהוא חוקים ומשפטים טובים. וא זמאיר הארת שער החמשים ששם עיקר השגת דרכיה' שהוא צדיק וטוב לו וכו' שהוא עיקר תיקון המשפט. על כן אז מקריבין שתי הלחם מחמץ דייקא כי אז עיקר תיקון החמץ על ידי גודל התיקון המשפט שנמשך אז כנ"ל. וזה שקורין רות בשבועות שמתחיל ויהי בימי שפוט השופטים שהוא פגם המשפט כמו שאמרו רז"ל ששפטו את שופטיהם ומסיימת בלידת דוד שהוא משיח שהוא עיקר תיקון המשפט בבחינת משפטיך למלך תן (וכמבואר לעיל). כי רות היתה גיורת צדקת שהיא צריכה תיקון המשפט ביותר כנ"ל. וזה בחינת מה שנתרחקה ערפה ושבה לביתה ורות דבקה בה כי זה עיקר התיקון שנתרחקה מי שצריכין לרחקה שהיא בחינת טיפת עשו וישמעאל כדי שלא תקלקל את המשפט כמבואר בהתורה הנ"ל (עיין שם היטב). ורות דבקה בה ונתגיירה באמת וזכתה שיצא מממה דוד משיח. שהוא עיקר המשפט שזה מעיקר תכלית שלימות תיקון מהגרים כמוב שם בהתורה הנ"ל (עיין שם היטב). ועל כן תיקן יתרו דייקא פרשת המשפטים כי תיקון הגרים הוא על ידי תיקון המשפט כנ"ל וכמו שכתבו על פסוק וירא את הקיני הוא יתרו וכו' עיין שם.
Sheeveesee Adoanuy linnegdee summeed key meemeenee bal emoat. I am ever mindful of the LORD’s presence; He is at my right hand; I shall never be shaken.
Translation not yet available
אות טז ועל כן אומרים פרקי אבות בספירה ומתחילין משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו' שמדבר מכל הישיבות הקדושות שהיו בכל דור שהם עיקר תיקון המשפט כנ"ל שאנו צריכים בימים האלו כנ"ל. וזה שנסמך הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה. כי העמדת תלמידים הרבה שהוא ישיבה גדולה. העיקר הוא בשביל תיקון המשפט שהוא בחינת הוו מתונים בדין וכנ"ל. וזהו ועשו סיג לתורה. בחינת גדר ומחיצה שלא יתערב זר שלא לקרב מי שאין צריכין לקרב שהוא בחינת טיפת עשו וישמעאל שעל ידם עיקר קילקול המשפט ח"ו כנ"ל גם ועשו סיג לתורה זה בחינת סיג לחכמה שתיקה היינו לשתוק ולבלי להרהר אחר משפטיו יתברך. אף על פי שאי אפשר להשיגו. בחינת שתוק כך עלה במחשב שנאמר על הקשיא שרצה משה להקשות על משפטו של ר' עקיבא שסרקו את בשרו וכו' כי על כל זה צריכין לשתוק ולהאמין כי ישר ה' שזה עיק תיקן המשפט כנזכר לעיל.
9 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח Luchain summach leebee va-yuggel kivoadee af bisuree yishkoan luvetach.
So my heart rejoices, my whole being exults, and my body rests secure.
אות יז וזה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. כי עיקר רוב העקמימיות שבלב בני אדם הוא בענין הפרנסה והמזונות שכל אחד קשה בעיניו על חסרון פרנסתו ואומרים שמחמת זה אינם יכולים לעסוק בתורה ועבודה כנ"ל. בל באמת אין זה ירוץ כלל כי בחירתו של כל אחד הולכת בדרך זה דייקא שהשם יתברך מנהיג עמו כנ"ל. ועיקר התיקון הוא דייקא על ידי שיסור העקמימיות מלבו ויאמין כי ישר ה' וישוב אליו ויתחנן לו שייטיב לו בפרנסתו ובכל עינינו וכנ"ל כמו שהיה בשעת קריעת ים סוף שהיו אז בצרה גדולה מכל צד והם תפסו אומנות אבותם וצעקו אל ה' וקפצו לתוך הים (כי מה שכתוב תלונתם שאמרו המבלי אין קברים במצרים וכו' וזה היה רק קצתם שפגמו באמת הרבה. אבל הרבה האמינו בה' וצעקו אליו יתברך ברחמים ותחנונים כמו שאמרו רז"ל שהיה בהם כמה כתות. ועיקר הנס בוודאי היה על ידי הכת הכשירה שהאמינו בו יתברך ובמשה ולא הרהרו אחריהם רק התחננו אל ה'). ועל כן קשין מזונותיו של אדם בקריעת ים סוף ממש שעיקר פרנסתו נמשך כמו הנס של קריעת ים סוף שעיקר הנס זוכין דיי על ידי שמקבל הכל באהבה וקופץ להתקרב אליו יתברך בתוך סערת הים זועף של טרדת העולם הזה והבליו וצועק ומתחנן להשם יתברך כמו בקריעת ים סוף. על ידי זה דייקא יזכה לפרנסה טובה שיזרה עלידה תלכית הנצחי. וזה קשה זווגו של אדם כקריעת ים סוף כי בקריעת ים סוף שהוא בחינת תיקון המשפט כנ"ל על ידי זה זוכין לזווגו שהוא בחינת תיקן הברית (כמבואר בהתורה הנ"ל).
Translation not yet available
Translation not yet available
אות יח ועל כן בפסח שאז עדיין לא זכו לתיקון המשפט ועל כן אסור החמץ כנ"ל. על כן צריכים לאכול אז מצה. כי מצה זה בחינת אכילת מן הוא מאכל המלאכים כמו שאמרו רז"ל עוגה דהיינו מצה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בהם טעם מן היינו שאנו ניזונים אז מבחינת מזונא דלעילא שהוא מזון המלאכים בחינת לחם אבירים אכל איש כי אסור לנו לאכול החמץ מחמת שעדיין לא זכינו לבחינת תיקון המשפט כנ"ל. על כן כל אכילתינו הוא רק מצה שהוא מאכל המלאכים שניזונים שלא במשפט רק בחסד חנם. כי עיקר בחינת המשפט בשרשו נמשך רק בשביל האדם הבעל בחירה שהכל נברא בבילו בשביל המשפט דייקא דהיינו כדי שלא יאכל בחינם שהוא נהמא דכסופא רק ירד לזה העולם ויהיה לו בחירה ונסיון גדול כדי שיזכה לאכול בשכרו במשפט וכנ"ל אבל המלאכים שאין להם בחריה כל מאכלם ופרנסתם דהיינו השפעת חיותם מקבלים בחסד חנם לבד. ועל כן בפסח שהיתה הגאולה בבחינת אתערותא דלעילא כידוע כי לא זכו עדיין לבחינת תיקון המשפט כנ"ל על כן חמל השם יתברך ואסר עלינו החמץ כדי שלא יתחמץ לבבינו על ידו ח"ו. כי החמץ אי אפשר לאכלו כי אם על ידי תיקון המשפט כנ"ל. רק צוה עלינו לאכול מצה שהוא בחינת מאכל העליון של המלאכים להורות שאנו ניזונין עכשיו בחסד לבד כמו המלאכים שאין להם בחירה שהם ניזונין שאל במשפט רק בחסד לבד כנ"ל וזה באמת נפלאות חסדיו שעושה עמנו לפנים משורת הדין שבעת שאין לנו זכות לקבל הפרנסה בפשט הוא זן אותנו בחסדו ורחמיו יתברך לבד כמו המלאכים כנ"ל וזה בחינת בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין מאחר שהכל נברא בשביל הבחירה שעיקרה בשביל שיקבל שכרו בדין ובמשפט כנ"ל. אך ראה שאין העולם מתקיים עמד והקדים מדת הרחמים וכו'. היינו בעת שאין זוכים על פי משפט. הוא זן ומפרנס אותנו ברחמים כמו המלאכים שאין להם בחירה וניזונים ברחמים לבד. ועל כן נקראת המצה לחם עוני בחינת עינניות בחינת נהמא דכסופא שמקבלים הפרנסה עתה שלא במשפט רק כמו עני דלית ליה מגרמיה כלום רק ניזון בחסד מה שמשפיעים לו בחנם כמו המלאכים בחינ לחם אבירים אכל איש כנ"ל. וזה שכתבו בזוהר הקדוש שמצה היא אדוותא וכשאוכין אוה בז' ימי הפסח יכולים לאכוך אחר כך מה שירצה. היינו כי בזה בעצמו שאנו אוכלים מצה בפסח אנו מקבלים רפואת נפשינו. כי על ידי אכילת מצה אנו מתקנים הדעת שנדע תמיד אפילו כשנאכל חמץ אחר הפסח שהשם יתברך רב חסד ומרבה להיטב ואין עול במשפטו ח"ו אף על פי שפרנסתינו דחוקה לפעמים. כי אדרבה מעט הפרנסה שנותן לנו הכל הוא בחסד וברחמים לבד. כי קלקלונ את מעשינו וקפחנו את פרנסתינו. וכל פרנסתינו הוא רק בחסד חנם לבד. וזה עיקר בחינת תיקון המשפט שלא להרהר אחר משפטיו יתברך כנ"ל וזה מקבלים על ידי אכילת מצה שבעת ימי הפסח שהוא בחינת מאכל המלאכים בחינת מן שעל ידי זה אנו מתקנים דעתינו שאפילו כשנאכל אחר כך החמץ לא יתחמץ לבבינו לעולם רק נדע תמיד כי ישר משפפטיו כי כל פרנסתינו תמיד הוא רק בחינת מן לבד. וזהו בחינת לא ניתנה התורה רק לאוכלי המן שצריכין לידע שתמיד האכילה והפרנסה שלנו הוא רק בחינת מן שהוא מאכל המלאכים שניזונים בחסד כנ"ל. נמצא שבפסח שאז עדיין לא נתתקן המשפט ועל כן אסור החמץ וצריכין לאכול מצה כנ"ל. אבל על ידי זה בעצמו שנזהרין מחמץ בפסח ואוכלים מצה על ידי זה נתתקן דעתינו באלו הזף ימי הפסח וזוכין לבחינת תיקון המשפט שהוא בחינת קריעת ים סוף. כי זוכין לידע שתמיד הפרנסה בחסד שזהו עיקר בחינת תיקון המשפט כנ"ל כי עיקר תיקון המשפט הוא על ידי שאין מהרהרים אחר משפטו יתברך כלל ויודעין כי צדיק ה'והכל בחסד וברחמים וכנ"ל.
Key low sa-azoav nafshee lishoal low seetain chaseedichu leeroas shuchas. For You will not abandon me to Sheol, or let Your faithful one see the Pit.
Translation not yet available
אות יט וזה בחינת מה שאומרים בפסח על הסדר חד גדיא שהוא פליאה נשגבה. אך כל הענין הזה של המעשה של החד גדיא הכל הוא בחינת עוות המשפט שכל אדח עוות משפטו כי השונרא אכלה הגדיא שלא במשפט. ואתא כלבא ונשך לשונרא אף על פי שלהשונרא בודאי מגיע זאת. אבל הכלבא נכה בעוולה כי מי שם אותו לשופט וכן החוטרא והנורא וכו' כולם נקמו זה בזה. והכל היה סיבובים מאת השם יתברך כי לכל אחד מגיע כן על פי משפט. ואף על פי כן הם בעצמן עותו המשפט. ועל כן באמת נקמו בהם אחר כך כי באמת בענין המשפט אי אפשר להבין כלל. כי מאד עמקו מחשבותיו יתברך ואסור להרהר בזה כלל. וכמובא מבוכה זאת על משנה אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים אמר לו על דאטפת אטפוך וסוף מטיפי יטופון כי בודאי מגיע לו להטיפו על פי משפט ואף על פי כן הו עשה עולה. ועל כן סוף מטיפיך יטופון ועל כן אומרים ענין זה של החד גדיא בפסח להורות שאסור להרהר בענין משפטיו יתברך ואסור לנו לעשות עולה נגד חבירינו אף על פי שמגיע לו כן על פי מעשיו. אבל אנחנו צריכים שלא לעוות המשפט כי המשפט לאלקים הוא. ועיקר תיקון המשפט בשלימות הוא ק על ידי משפט השם יתברך שזהו שמסיימין בסוף ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות וכו' להורות שעיקר גמר תיקון המשפט יתגלה לבסוף כשיבא הקדוש ברוך הוא וישחוט למלאך המות ואת רוח הטומאה יעביר מהארץ. אבל עתה אי אפשר להבין דרכי משפטיו יתברך ואסור ליכנוס להרהר כלל במבוכות האלו רק להאמין כי משפטיו יתברך עמוקים מאד ואי אפשר להבינם כלל. ובאמת הכל בחסד וברחמי ועל כן אומרים זאת בפסח מחמת שאז עדין קודם תיקון המשפט להורות שכל זמן שלא נתתקן המשפט על מכונו אי אפשר להבין משפטו יתברך כלל כנץל עד שיבא הקדוש ברוך הוא וכו' דהיינו עד הקץ האחרון שאז יהיה עיקר תיקון המשפט בחינת ציון במשפט תפדה וכו' ואז יתגלה הדעת ויבינו אורחות משפטיו יתברך אבל עתה צריכין רק להאמין באמונה שלימה כי ישר משפטיו יתברך והכל בחסד גדול כי אפילו אחר הפסח שמתחיל תיקון המשפט עדיין אין זוכין לתיקון המשפט בשלימות (וכמובן לעיל). כי עיקר תיקון המשפט יהיה על ידי משיח צדקינו בעת הקץ האחרון כמו שכתוב ושפט בצדק דלים וכו' וכתיב ישפוט עני עם וכתיב ארענה במשפט וכן בפסוקים הרבה כנזכר לעיל.
11 תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח Toadee-ainee oarach cha-yim soava simuchoas es punechu ni-eemoas beemeenichu netzach.
You will teach me the path of life. In Your presence is perfect joy; delights are ever in Your right hand.
אות כ ונחזור לענין ראש חדש וזה בחינת מה שנוהגין לילך על קברי צדיקים בערב ראש חדש. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שעיקר תיקון המשפט ממשיך הצדיק על ידי בחינת שינה הקדושה שלו שהיא דרכי התמימות ופשיטות שנוהג עצמו ומסלק חכמתו ומשליך עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל רצון השם יתברך וכו' (עיין שם היטב ועיין שם מה שכתוב שם בסוף). ובאמת הוא דבר גדול מאד להשליך מאתו כל החכמות וכו' שעל ידי זה מעלין המשפט מהתהומות שנפל לשם וכו' (עיין שם היטב) ועל כן אר הסתלקות הצדיק שאז היא בבחינת שינה ביותר כי מיתת הצדיקים נקראת שינה עד התחיה כמו שכתב ומקיים אמונתו לישיני עפר וכו' וכתיב ורבים מישני אדמת עפר יקמצו וכו' ואז הם משיים בחינת תיקון המשפט ביותר כי יש בחינת נפילת המשפט שנפל למטה מאד בתהומות עמוקים עד שאפילו הצדיק הקדוש שזוכה על ידי בחינת שינה הנ"ל בחינת תיקון המשפט להעלות המשפט מהתהום כנ"ל. אבל יש בחינת נפילת המשפט שנפילתו עמוקה מאד עד שאי אפשר בחייו להעלותו אפילו עלידי בחינת שינה הקדושה שלו כי אם על ידי הסתלקותו ממש שאז הוא בתכלית הביטול. ואז דייקא ממשיך ביותר בחינת תיקון השינה הנ"ל מחמת שהמיתה שלו הוא בחינת שינה כנ"ל. ואז יוכל להעלות ביותר ויותר המשפט שנפל מאד מאד עד עמקי תהומות אשר לא היה אפשר בשום אופן להעלותו בחייו כי אם על ידי שינה של הסתלקותו ממש. ועל כן הולכים על קברו כדי להמשיך על עצמ בחינת יקון המשפט שהוא עיקר גמר התיקון ועל כן צועקים שם להשם יתברך ביותר מעומק הלב כי בכל פעם צריכין להתחיל מתחלת התיקון כנ"ל דהינו מצעקת הלב ממעמקים וכנ"ל. ועל כן הולכים לשם בערב ראש חדש ביותר כדי להמשיך על עצמו על ידי זה בחינת קדושת ראש חדש שאז נעשין כל התיקונים הנ"ל על ידי הצדיקי אמת שעוסקין בכל אלו התיקונים שעיקר גמר התיקון הוא בחינת תיקון המשפט שהוא בחינת קשר המרכגה להעלות כל האהבות הנפולין ועל ידי פגם המשפט כמו שכתוב שם כי בערב ראש חדש הלבנה הוא בתכלית המיעוט ואז דייא מתחלת להתמלאות מיד בראש חדש וזה רמז על כל אחד מישראל שהם עתידים להתחדש כמותה וכו' כמו אומרים בברכת קידוש הלבנה כי כל ימי עולם אנו עוסקים בתיקון פגימת הלבנה ובכל פעם מתקנים אותה מעט מעט עד שלעתיד תמל פגימתנו לגמר ולא יהיה בה שום מיעוט וכו' ואף על פי שבגשמיות אין אנו רואין בהלבנה עתה שום תיקון כי בכל חודש חוזרת ומתמעטת כבתחלה אף על פי כן אנו מאמינים שאין יגיעתינו לריק ח"ו. ובודאי בכל ראש חדש וראש חדש ובכל ברכת קידוש לבנה ובשאר התיקונים שעושים הצדיקים וכל ישראל בשבילה. בודאי היא נתתקנת ברוחניות בכל פעם עד שלעתיד נראה זאת עין בעין שנתמלאה פגימתה על ידי קדושת הצדיקים וכלל ישראל שיש לו עליות וירידות כל ימיו בלי שיעור עד שיש שנדמה לו שאל פעל כלום מאחר שבכל פעם חוזר ונתמעט או נפגם ח"ו. אף על פי כן אין שום יגיעה לריק ח"ו (כמבואר כבר אצלינו כמה פעמים). והעיקר הוא תמימות ופשיטות לחזק את עצמו בדכי התמימות והפשיטות של הצדיקי אמת שעל ידי זה יכולין לזכו במשפט אפילו אם נפל עד התהום ח"ו כי עיקר הנפילה של כל אחד הוא על ידי פגם הברית שבא מאהבת הנפולין באים על ידי בחינת פגם המשפט. ויש שנפילתם עמוקה מאד מאד רחמנא ליצלן ועיקר התיקון על ידי בחינת קשר המרכבה (כמו שכתוב שם). ותיקון קשר המרכבה יכול כל אחד להמשיך על עצמו על ידי שישמור היטב לקשר ולחבר מחשבתו יחד למקום אחד שלא תתפזר לחוץ רק תהיה אחוזה וקשורה יחד בהשם יתברך ותורתו בקשר אמיץ וחז. כי עיקר תיקון המרכבה הוא על ידי תיקון המחשבה שבמוח (כמובן בתיקונים) שמחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות ומחבות קדושות הם בחינת חיות שבמרכבה אריה שור נשר וכו' ואדם רכיב על כולהו עיין שם. כי כל אחד מישראל צריך שיהיה מרכבה לשכינה כמו שאמרו רז"ל הצדיקים הם מרכבתו של השם יתברך. והעיקר על ידי קדושת המחשבה שהוא עיקר האדם שעל ידי זה נכללין בבחינת אדם היושב על הכסא שוא עיקר המרכבה. על כן כשמקשר מחשבתו יחד אליו יתברך שלא תצא לחוץ מהקדושה ח"ו. על ידי זה הוא בחינת קשר המרכבה כנ"ל. וענין התקשרות הזאת הוא עצה נפלאה שמענו מפיו הקדוש ז"ל שכשמתגברים על האדם בתאוות והרהורים כמו שמתגברין ח"ו צריכים לקשר את עצמו יחד וכנ"ל אבל עיקר בחינת תיקון קשר המרכה השהוא עיקר תיקון המשפט תיקון הרהורי ניאוף תיקון אהבות הנפולין אי אפשר לזכות כי אם בכח וזכות הצדיק שזכה לתיקון המשפט בשלימות על ידי עוצם נפלאות תמימותו ופשיטותו הנ"ל וביותר אחר הסתלקותו שהוא בחינת שינה ארוכה שעוסק בתיקון זה ויותר ויותר כנ"ל. שעוסק להעלות המשפט והאהבות הנפולין מעמקי תהום תחתיות. כי ידוע לרבים שיש עכשיו אנשים שנפילתם עמוקה עד התהום כאשר רבים יודעים בנפשם מה שעובר עליהם עד שהרבה נתייאשו מהשם יתברך על ידי זה רחמנא ליצלן אבל באמת כבר מבואר אצלינו צעקתו הגדולה ז"ל שאין שום יאוש בעולם כלל כי כל הצדיקי אמת שוכני עפר ממשיכין בחינת תיקון קשר המרכבה עד התהום ומעלין המשפט והאהבות הנפולין משם וכל מי שאוחז עצמו בהם באמת יכול למצוא עצות והצלות אפילו בתהום תחתיות ומתחתיו לקשר את עצמו גם שם לקבץ פיזור מחשבתו להשיבה אל הקדושה מתהום תחתיות. ובזה דייקא מעלין קדושת המשט מהתהום. כי זה יקר מאד אצל השם יתברך כשאדם ממשיך את עצמו מנפילה עמוקה כזאת להשם יתברך שעל ידי זה דייקא מתקן ומעלה קדושות הרבה (כמובא במקום אחר). וזה בחינת ירידה תכלית העלייה. כי דייקא על ידי הירידה הגדולה שנתעה מאד כשמתגבר גם שם וממשיך עצמו לדרכי התמימות והפשיטות האמתי של הצדקי האמתואינו מייאש את עצמו בשום אופן בעולם. ומקשר פיזור מחשבתו גם שפ ופונה להשם יתברך. על ידי זה דייקא נעשה תיקון נפלא בכל פעם עד שסוף כל סוף יזכה לעלות משם ויתתקן הכל. והכל בכח הצדיק האמת הוריד את עצמו כל כך וגלגל את עצמו בכל מיני רפש וטיט בשביל רצונו יתברך דהיינו שעסק עאם בני אדם המטונפים ומלוכלכים מאד במעשיהם רחמנא לילן. וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל על עצמו. ואני ידי מלוכלכת בדם ובשיר ובשליא כדי וכו'. ובכח הזה אפילו מי שהוא בתוך רפש וטיט אפילו במקומות המטונפים במצולות ים בתהום תחתיו יכול גם שם להמשיך על עצמו בחינת התקשרות הנ"ל שנמשך מבחינת תיקון קשר המרכבה של הצדקי אמת שעל ידי זה מעלין המשפט והאהבות הנפולין מהתהום שזה עיקר התיקון של הגלות האחרון כארך המר הזה נקרא תהום כמו שדרשו רז"ל על פסוק והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום שהם הד' מלכיות והגלות האחרון הזה נקרא תהום כי בעוונותינו הרבים נפלנו עד התהום בבחינת ותרד פלאים שהוא בחינת ירידת המשפט בחינת כי פלא ממך דבר למשפט. ועיקר התיקון על ידי התמימות והפשיטות האמתי ולסלק כל החכמות וכו' שנמשך מהתמימות של הצדיקי אמת שהוא בחינת שינה קדושה שעל ידי זה זכו להעלות המשפט מתהום תחתיות ולתקנו בשלימו כנ"ל.
Psalm 32 · פרק לב
Translation not yet available
אות כא ועל כן הגקריבו הנשיאים עגלות ובקרים לשאת המשכן כשפורקין אותו כי זה עיקר התיקון. כי המשכן הוא בחינת תיקון המרכה בבחינת מרכבו ארגמן שנאמר על המשכן כנ"ל. ועל כן הנשיאים שעוסקים בתיקון המפט שהוא תיקון המרכבה עסקו לחנכו כנ"ל. אבל עיקר התיקון על ידי העעגלות והבקרים שהביאו כדי לשאת את המשכן בעת שפורקין אותו. כי זה עיקר תיקון המשפט שאפילו בעת החורבן הגדול יהיה לנו כח להמשיך בחינת תיקון המשפט שזה נמשך משה רבינו עליו השלום על ידי תיקוני המשכן שהעמידו ופרקו. ובשביל זה היו מקימין המשכן בכל פעם בעת חנייתן ופורקין אותו בעת נסיעתם שזהו בחינת אלה פקודי המשכן משכן ודרשו רז"ל משכן בבנינו משכן בחורבן שמשה רבינו המשיך תיקון נפלא שאפילו כשיהיה נחרב הבית המקדש שזהו בחינת משכן בחורבנו. גם אז נוכל להמשיך עלינו בחינת תיקון המשפט הנ"ל בכח הצדיקי אמת כנ"ל. וזה המשיך על ידי שהיו פורקין המשכן בכל עת נסיעתם וטענו אותו בעגלות ובקרים שהתנדבו הנשיאים ונסעו על פי ה' בד' מחנות הדגלים שכל זה הוא בחינת קשר המרכה כי הד' דגלים הם בחנית ד' חיות המרכבה. ובזה תיקון שאפילו בעת פריקת המשכן ימשיכו בחינת קשר המרכבה שעל ידי זה המשיך תיקון לדורות שאפילו בבחינת משכן בחורבנו דהיינו כשיחרב הבית המקדש ויסתלקו הצדיקים שקשה יותר מחורבן בית המקדש גם אז נוכל להמשיך בחינת קשר המרכבה בכח הצדיקי אמת וכנ"ל וזה מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים שנאמר על מחנות הדגלים שנסמך לזה מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים וכו' שמחוללין עד התהום שפרשו אדמו"ר ז"ל על עלייתה משפט מהתהום מבחינת משפטיך תהום רבה וכו' עיין שם. כי עליית המשפט מהתהום הוא על ידי בחינת מחנות הדגלים שנסעו עם המשכן כשפרקו אותו וכנ"ל.
1 לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה Liduveed maskeel ashray nissoy pesha kissoy chatu-uh.
Of David. A maskil. Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered over.
אות כב ועל כן בערב ראש השנה הולכין ביותר על קברי הצדיקים. כי אז אנו צריכין ביותר לבחינת תיקון המשפט כי אז הקדוש ברוך הוא יושב על כסא המשפט ואז עיקר תיקון של פגם המשפט שפגמו על ידי חטא העגל כ"ל שהוא נתקן במ"ם ימים האחורנים מאלול עד יום הכיפורים. ועיקר בראש השנה שהוא ראשון לעשרת ימי תשובה שהוא יום המשפט. ואז עיקר התיקון של ראש חדש כי הוא חג שהחודש מתכסה בו כמו שכתוב תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו ודרשו רז"ל איזהו חג שהחודש מתכסה בו דהינו שחל בראש חדש הוי אומר זה ראש השנה שהוא בראש חדש בעצמו כי אז עיקר התיקו של ראש חדש שהוא תיקון פגימת הלבנה שכלול מכל התיקונים הנ"ל עד תיקון המשפט הנ"ל. וזה כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב וכנ"ל. ועל כן הולכין בערב ראש השנה על קברי צדיקים ביותר כי עיקר כל התיקונים הנ"ל בפרט גמר התיקון שהוא תיקון המשפט אי אפשר לזכות רק בכח הצדיקים שוכני עפר וכנ"ל.
Translation not yet available
Loading comments…