חנוכה ד

הלכה ד אות א על פי מה שכתב רבינו במאמר המתחילבראשית לעיני כל ישראל בלקוטיתנינא סימן ס"ז עיין שם כל המאמרעד סופו. והנה יש מאורי אור ומאורי אש. והם זה לעומת זה ומאורי אור זה בחינת שם הקדשו בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין בחינת שבת שמא דקודשא בריך הוא בחינת מוחין תפילין בחינ פאר בחינת בית המקדש וכו' (עיין שם היטב).

וזה בחינת חנוכה כי מלכות יון הרשעה עמדו על עם ישראל להשכיחם ת ורתו וכו'. ואורייתא שמא דקודשא בריך הוא כי התורה היא גם כן ט"נ"ת"א שהם תחת גוונין דעינא ובת עין. והם רצו להשכיח תורתו ולהעלים שמו הגדול יתברך. וגזרו לכתוב על קרן השרו שאין להם חלק באלקי ישראל. ורצו להעלים תפארת ישראל כי זהו תפארתינו שאנו מתפארין באלקותו יתברך בשמו הגדול והקדוש יתברך בבחינת את ה' האמרת לשון התפארות שאנו מתפארין בשמוה גדול יתברך על התורה שהוא בחינת תפארת ישראל והם רצו להעלים כל זה ח"ו שזה בחינת העלמת הפאר והיופי של ישראל בחינת העלמת מאורי אור שהם בחינת שם הקדוש כנ"ל. וזה בחינת וטמאו כל השמנים של בית המקדש זה בחינת מאורי אור המאירין בבית המקדש שהם בחינת שם הקדוש שהוא בחינת שמן בבחינת לריח שמניך טובים שמן תורק שמך וכמו שפירש רש"י שם טבו נקרא על שם שמן טוב וכו'. והם רצו לעלים בחינת שם הקדוש בחינת מאורי אור ולהגביר ח"ו שם הטומאה וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום עשאום וםטוב וקבעום בהל והודאה בחינת להודות ולהלל לשמך הגדול, להגדיל ולקדש שמו הגדול יתברך כי אז נתגלה שמו יתברך בבחינת ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמיך וזה בחינת נר חנוכה שהוא נר של שמן שהוא בחינת מאורי אור להדליק ולהאיר בחינת מאורי אור שהם בחינת שם הקודש כנ"ל:

אות ב כי הדלקת נר של מצוה הוא בבחינת מאורי אור כי האש של קדושה דהיינו נר של מצוה אינו בחינת מאורי אש רק בבחינת מאורי אור כי השכינה נקראת כביכול אש אכלה כמו שכתבו כי ה' אלקיך אש אכלה הוא וכו' ואיתא בזוהר הקדוש (בראית נ"א) שנקראת אש אכלה דאכלי כולא ושצי כולא אבל ישראל הדבקים בה מקבלים חיות ממנה בבחינת ואתם הדברים בה' אלקיכם חיים כולכם היום היינו אל על פי שהוא אש אכלה ובכל מה שפוגעת נאכל ונשרף בגין דאכלי כולא ושצי כולא אף על פי כן ישראל הם דבקים בה ואינם נאכלים ח"ו אדרבא מקבלין חיות ממנה בבחינת ואתם הדבקים וכו'. וזה בחינת מאורי אור ומאורי אש. כי לגבי אומות העולם היא בבחינת מאורי אש. שהם בחינת תוקף הדין של השכינה שמשם אחיזת מאורי אש. ועל כן הם נאכלים ונשרפי על ידי האש הזה דאכלי כולא ושצי כולא כנ"ל אבל ישראל הדבקים בה ומקבלים חיות ממנה נמצא שאצלם הוא בחינת מאורי אור כי אדרבה הם מקבלים חיות ממנה ועיקר החיות הוא המוחין כמו שכתוב והחכמה תחיה והמוחין הם בחינת מאורי אור נמצא שאצל ישראל אינה בבחינת מאורי אש ח"ו רק בבחינת מאורי אור שהם בחינת חיים מוחין בחינת ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים וכו' כי באמת כולא חד ה' אחד ושמו אחד. ואפילו הסטרא אחרא נאחזת בקדושה ואין לה חיות רק על ידי אחיזתה בקדושה. היינו שגם מאורי אש אחיזתם בקדושה היינו כשנסתלקין מאורי אור שהם בחינת המוחין הממתיקין הדין וכשהם נסתלקין אזי נשאר תוקף הדין. ומשם נאחזים מאורי אש אבל ישראל הדבקים בהשכינה הם מקבלים חיות כי נמשך עליהם בחינת מאורי אור בחינת מוחין שהם בחינת חים בחינת ואת הדבקים בה' וכו' כנ"ל וזה בחינת הנס של חנוכה שהיה דולק מעט שמן שלא היה בו להדליק רק יום אחד והיה דולק שמונה ימים השם יתברך הראה בזה כי השכינ שורה בישראל. וישראל הדבקים בה אינם נאכלים רק אדרבה מקבלים חיות ממנה. שזה בחינת מאורי אור בחינת שם הקדוש שנתגלה אז בנס של חנוכה כנ"ל. וזה גילה השם יתברך בחוש בנס של השמן שדלק מעט שמן כמה ימים כי זה השמן היה ראוי שישרף בלילה אחד ובנס היה דולק כל כך להורות שאין שליטה למאורי אש כי ישראל דבקים במאורי אור כי מאורי אש הוא בחינת דאכלי כולא ושצי כולא כנ"ל ועל כן צריכין הרבה שמן כפי הזמן שצריכין להדליק כי האש שורפת השמן אאבל עכשיו על ידי הנס של חנוכה שנתגדל שם הקדוש יתברך ונתגברו מאורי אור ונכנעו מאורי אש. עשה השם יתברך נס והראה בחוש גם בגשמיות שאין שליטה למאורי אש רק למאורי אור כי מעט שמן היה דולק ומאיר זמן רב ולא נשרף תיכף ביום אחד כמו שהיה ראוי כי נכנעו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת ואתם הדבקים וכו' חיים וכו' שאף על פי שישראל דבקים באש אכלה הם חיים. כי אצלם הוא בחינת מאורי אור כי גם זה השמן דבוק באש ולא נשרף כנ"ל וזה בחינת הנס שהיה תמיד במנורה של בית המקדש בנר המערבי שהיה דולק הרבה בנס ואמרו רז"ל כי נר המערבי הוא עדות שהשכינה שורה בישראל היינו כנ"ל כי שישראל דבקים בשכינה והם חים כי אין האש אוכלת האותם אדרבה מקבלים חיות וזה נראה בחשו בנס של נר המערבי שלא נשרף השמן על ידי האש כראוי כי היה דוקל יותר מן השיעור וזה עדות על דבקות ישראל בהשכינה בבחנית ואתם הדבקים וכו' כנ"ל. ועל כן נקרא עדות כי בוודאי צריכין עדות על זה כי אומות עולם לא היו מאמינים זאת שהשכינה שורה בישראל כי איך אשר לידבק בה' שוהלא אש אכלה הוא אבל באמת ישראל דבקים בה ואדרבה הם מקבלים חיות ממנה וזה היה רואים בחוש על ידי הנס של נר המערבי וזהו שנקרא עדות לכל באי עולם. שהשכינה שורה בישראל כי הם יכולים לידבק בה בבחינת ואתם הדבקים וכו' שזהו בחינת הנס הזה של נר המערביכנ"ל וזה שאמרו רז"ל איך אפשר לידבק בו והלא אש אכלה הוא אלא הדבק בתלמידי חכמים וכו' ככי התלמידי חכמים הוא בחינת הפאר של ישראל שהוא בחינת מאורי אור ועל ידי זה יכולים לידבק בו כנ"ל (עיין במאמר הנ"ל):

אות ג וזה בחינת נר של שבת כי בשבת אז נתגלין מאורי אור כי שבת שמא דקודשא בריך הוא (כמו שכתוב שם) ועל כן אז מצוה לדליק נר. כי נר שבת שהוא נר של מצוה הוא בחינת מאורי אור כנ"ל ועל כן בימי האמהות היו רואין זאת בגשמיות שנר שבת הוא בבחינת מאורי אור כנ"ל ועל כן היה אצלם נר דולר משבת לשבת (כמו שפירש רש"י על פסוק ויביאה יצחק האהלה וכו') שזה בחינת הכנעת מאורי אש והתגברות מאורי אור כנ"ל וגם עתה אף על פי שאין אנו זוכים לראות זאת בגשמיות אף על פי כן באמת כל נר מצוה כגון נר שבת או נר בית המקדש או נר חנוכה וכיוצא כולם הם בחינת מאורי אור כנ"ל שזה בחינת ואתם הדבקים בה' וכו' וזה בחינת כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר דרך חיים תוכחת מוסר זה בחינת ואתם הדבקים וכו' חיים כי השכינה כביכול הוא בחינת תוכחת מוסר בחינת אשר יסרתו אמו כי היא מיסרת ומוכיחת כל העולם על ידי דיניה. אבל אומות העולם הם כלים ונשרפים מדינין הקשים בבחינת אש אכלה דאכלי כולא ושצי כולא כנ"ל אבל ישראל אינם כלים מדינין ח"ו בבחינת כי אעשה כלה בכל הגוים אותך לא אעשה כלה. ועליהם נאמר ואתם הדבקים וכו' כי הם מקבלים חיות ממנה כנ"ל וזהו ודרך חיים תוכחת מסור כנ"ל וזהו בחינת כי נר מצוה היינו נר מצוה ממש שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל וזהו ותורה אור כי התרוה הוא בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור הנ"ל וה ודרך חיים וכו' כי כל זה הוא בחינת דרך חיים תוכחת מסור בחינת ואתם הדבקים וכו' שזה בחינת מאורי אור כנ"ל:

אות ד וזה בחינת המראה שראה משה בסנה שראה שהסנה בוער באש והסנה אינו אוכל זה בחינת הנ"ל בחינת אש אכלה דאכלי כולא וכו'. ואף על פי כן ואתם הדבקיםוכו' כנ"ל ועל כן הראה הקדוש ברוך הוא זאת למשה בתחילת ההתקרבות של ישראל שרצה השם יתברך להראות למשה בגודל אהבת ישראל שהוא בוחר בהם לקרבם אליו מכל השבעים אומות ורמז לו זאת בסנה כמו שהסנה בוער באש ואינו אוכל כמו כמו כן ממש ישראל הם יכולים לידבק בה' אף על פי שהוא אש אכלה כי עליהם נאמר ואתם הדבקים בה' וכו' חיים וכו' כנ"ל. וזה בחינת חנניא מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קידוש השם והשליכו אותן לכבשן האש ולא נשרפו כי הם נקראים בעלי שם טוב כמו שאמרו רז"ל (מדרש קהלת על פי טוב שם) מצינו בעלי שם טוב שהוא בחינת מאורי אור ועל כן לא שלט בהם האש שהוא בחינת מאורי אש כנ"ל כי עלהים נאמר ואתם הדבקים וכו' כנ"ל ועל כן האחשדרפני ופחוותא שהשליכו אותם לכבשן נשרפו משביבי דנורא כי כנגד האומות היה האש מבחינת אש אכלה. דאכלי כולי ושצי כולא וזה האש בעצמו כנגד ישראל בחינת בעלי שם הוא בבחינת מאורי אור בחינת ואתם הדבקים וכו' כנ"ל וגם זהו בעצמו בחינת אברהם אבינו עליו השלום שנשלך לכבשן האש ויצא חי והרן מת שם באותו אש היינו כנ"ל בחינת אש אכלה דאכלי כולא וכו' ואתם הדבקים וכו' כנ"ל. וזה פירוש אתה הוא ד' האלקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כששדים כי בזה שהוציאו מאור כשדים מכבשן האש בזה בחר בו כי זה בחינת קדושת ישראל הנבחרים משבעים אומות בחינת ואם הדבקים וכו'. שהם דבקים באש אכלה. ואף על פי כן חיים כולכם וכו'. נמצא שעל ידי זה הנס שהצילו מכבשן האש שלא שלט בו האש שזה בחינת הואתם הדבקים וכו' בזה הראה השם יתברך שבחר בו מכל האומו להיות דבוק בו כי כולם אינם כולים לידבק בו בגין דאכלי כולא ושצי כולא רק אברהם וזרעו לבד כנ"ל בבחינת ואתם הדבקים כלל. וזהו אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים בחרת דייקא כי בזה שניצול מאש שזה בחינת ואתם הדבקם וכו' בזה הוא מובחר מכל האומות כ"ל וזהו ושמת שמו אברם זהו בחינת הגדלת השם שהא בחינת מאורי אור היפך מאורי אש שעל ידי בחינה זו ניצול מכבשן האש כנ"ל:

אות ה וזה בחינת שזמן הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה. כי שקיעת החמה שזה בחינת שקיעת האור שאז מתעוררין מאורי אש (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל). ועל כן אזי דייקא הוא זמן הדלקת נר חנוכה שהוא בחינת מאורי אור כנ"ל כדי להאיר בחינת מאורי אור להכניע מאורי אש שזה בחינת הנס של חנוכה כנ"ל. כי על ידי גודל הנס של חנוכה נעשה עתה כמו בשבת שאין שליטה למאורי אש רק למאורי אור כנ"ל:

אות ו ועל כן נקרא חנוכה על שם חנוכת המזבח שנתחנן אז בימי בית שני וכן רוקין בחנוכה פרשת הנשיאים מה שהקריבו בעת הקמת המשכן כי הקמת המשכן ובית המקדש זה בחינת מאורי אור. כי שם מאירין מאורי אור (כמו שכתוב שם) וזהו בחינת נר של חנוכה כנ"ל ועל כן הם שייכים זה לזה כנ"ל: