פורים ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Then when we return and draw shefa from Atzilus to Beri'ah in Ashrai and Uva l'Tziyon — we must again say Kedushah, to receive the shefa drawn from the three N'kudos. The essential Kedushah is in Beri'ah and Atzilus (= heart and mouth) — binding heart to mouth = Kadosh-Kadosh-vav. 29
אות א
Translator's Overview 30
הלכה ה על פי המאמר אבא שאול אומרקובר מתים הייתי פעם אחתרצתי וכו'. בסימן הראשון(בסימן נ"ה) עיין שם כלהמאמר. והכלל כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר כי אם על ידי בחינת ארץ ישראל בבחינת שב לימיני וכו'. ימין זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין בן ימין שנולד באר ישראל. ולהמשיך בחינת קדושת ארץ ישראל עכשיו בגלות וכו' בבחינת ואף גם זאת וכו' הוא על ידי התנוצצות אור זכות אבות וכו'. כי הרשעים ממשיכין בחינ רע עין על שונאיהם וכו'. והאדם ניצול מרע עין הזה על ידי לימוד זכות שהאדם מלמד על הרשע. כי גם הקדוש ברוך הוא מלמד זכות על הרשע בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע וכו'. כי לסלק הדין והמשפט צריך לזה התגלות היד בבחינת ותאחז במשפט ידי וכו'. וכשנתגלה יד ה' אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת בצל ידי כסיתיך וכו'. ועל ידי זה נתחזק מאור עיניו של הצדיק ויכול לראות ולהשיג צדקתו של הקדוש ברוך הוא אף על פי שהרשע זוכה בדין ונתפשט לבו מעקמימיות. ומחזק את עצמו ומתפלל על צרכיו כי נתיישר לבו בשלימות אמונה. כי עיקר התפלה על ידי אמונה וכו'. וזה בחינת פרה אדומה וכו'. וזה בחינת עפר ואפר וכו' וגם צריך לתקן בתפלתו בחינת ג' קולות וכו' וכו'. תלה כתיקונו מתנוצץ אור זכות אבות בבחינת חלה זכות אבות. ובאתר דאבות תמן שכינתא תמן שהיא בחינת חלה שהיא ג"ם זאת. כי גם בחינת חה שהוא שיעור מ"ג ביצים והיא בחינת ירושת ארץ ישראל וכו'. ועל ידי בחינת ארץ ישראל לא די שניצול מרע עין של הרשעים אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו וכו'. ודע שלאו כל אדם יכול לתקן קולות אלו בתפלתו. כי לעמים הקולות הנ"ל בתפלתו יוטצאים מרשעים גדולים כמו בחינת עוג מלך. הבשן שפאילו משה רבינו עליו השלום היה מתיירא ממנו. כי אחיזתו היה סמוך לימין שהוא ארץ ישראל. כי היה מבני ביתו דאברהם וכו'.עד שאמר הקדוש ברוך ה וא למשה אל תירא אותו וכו'. ועל ידי זה הצדיקים שהם עושי טוב הם זוכים לפני ד'. כי קודם כריתות הרשעים היה פני ד' מוסתר ומכוסה בעושי רע כדי להכריתם וכו'. ועכשיו תיכף כשרואים בכריתות רעים תיכף נתגלה ני ה' לעושי טוב וכו'. (עיין שם כל זה היטב היטב):
The following summary and diagram are not part of the original text. 31
וזה בחינת פורים.כי המן מזרע עמלק הוא מעולם רצועה מרדות לישראל עינו רעה תמיד בישראל. ותיכף כשיצאו ישראל ממצרים והים נבקע מפניהם ופרעה וחיליו נטבעו בו וכו' היה לעמלק עין רעה עליהם. ועמד עליהם. והשם יתברך הוא אחוחז משפט ידו עליו ומאריך אפו עליו זה זמן רב מאד. ועל ידי זה בעצמו השם יתברך לוחם עמו כביכול בבחינת כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדור דור. כי כמו שאמרו רז"ל בעצמו שהשם יתברך מלמד זכות על הרשע ואוחז ידו במשפט של הרשע. על ידי זה בעצמו ניצול הצדיק. ועל ידי זה הוא סוף מפלתו של הרשע (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בעצמו מה שכתבו שם בסופו שבתחלה פני ד' מוסתר בעושי רע כדי להכריתם. היינו שבתחלה השם יתברך מסתיר פניו מהצדיק ונותן בידו כביכול גדולה להרשע בבחינת כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך וכו'. נמצא שפני ה' הוא מוסתר בעושי רע. ועל ידי זה יש הם כל הגדולה והכבוד מחמת שפני ד' מוסתר בהם. וכל זה הוא כדי להכריתם וכו' כנ"ל. כי אין הקדוש ברוך הוא נפרע מהאומר עד שתתמלא סאתה. ועל כן כשהשם יתברך רואה שמתגבר איזה רשע שעינו רעה בהצדיק ועדיין חא הגיע הזמן להכרית את הרשע. אזי השם יתברך מלממד עליו זכות ואוחז במשפט ידו ובזה בעצמו מציל את הצדיק וכו' כנל.והצדיק נתחזק על ידי זה ומתפלל על צרכיו. וגם הצדיק בעצמו צריך ללמד עליו זכות כנ"ל. ולחזר לבו להתפלל כנ"ל עד שזוכה לבא לבחינת ארץ ישראל. ואז זוכה לראות בהרשע מה שרוצה לראות בו. והשם יתברך יודע תעלומות וידע שעדיין לא הגיע בימי משה סוף מפלתו של עמלק. כי עדיין לא באו לארץ ישראל ועל כן אחז בידו את המשפט ולא צוה להכריתו לגמרי כמו שפירש רש"י שם שלא חתך רק ראשי גבוריו מכאן שעשו על פי הדיבור. וזה בחינת והיה כאר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וכו'. כי מש לחם עמו בחינת היד. כי לכאורה קשה למההניח ידו משה שיתגבר עמלק. אך גם משה ידע שעדיין לא הגיע סוף מפלתו. והוכרח ללחום עמו בחינת היד שלא לעשות בו משפט גמור כי אם קצת המוכרח. אבל בשאר המשפט שהיה מגיע לו אחז בידו את המשפט וןכמו שאמרו רז"ל בעצמו יכולים להנציל ממנו בעת האת. עד שנזכה לבא לבחינת ארץ ישראל ואז יהיה גמר מפלתו. וזהו והיה כאשר ירים משה ידו וכו' וכאר יניח ידו וכו' כנ"ל:וזהו ויהי ידיו אמונה תרגומו פרישן בצלו. כי העיקר הוא התפלה שהיא בחינת אמונה שצריכין לחזק עצמו מאד להתפלל להשם יתברך ולבלי להיות בלבו עקמימיות ח"ו. ולבלי להרהר אחר השם יתברך בעת שרואה הצלחת הרשע (כמבואר במאמר הנ"ל). וכל זה נעשה על ידי בחינת היד על ידי שאוחז במשפט ידו כנ"ל. וזהו כי יד על כס יה שאחז בידו בחינת כסאות למשפט ועל ידי זה בעצמו מלחמה לד' בעמלק וכו'. ועל כן כס חסר. והשם חסר. כי כסאו למשפט חסר עכשיו גם בחינת פני ד' מוסתר ועל כן גם השם חסר. ועל ידי זה בעצמו מלחמה לד' בעמלק וכו' כנ"ל:
§14–17 show how the entire structure of Parashas Pinchas unfolds as a single teaching about the N'kudah in adam (counting → each person), makom (Eretz Yisrael → Even Sh'siyah), and z'man (korbanos for each day, Shabbos, Yom Tov, Yom Kippur). §16 is a striking passage on machlokes as the force that prevents the tzadik from completing the tikkun — in every generation. §18 reframes N'filas apeye'im as the deepest bushah (shame) before Hashem's immense love — precisely when He forgives, we are most ashamed. §19 explains why Shabbos/Yom Tov have no Tachanun — a foretaste of "Yom shekulo Shabbos" when bushah is nullified. §20 maps three Kedushos in davening (Yotzer, Shmoneh Esrai, Uva l'Tziyon) to binding N'kudah across Beri'ah and Atzilus. 32
Translation not yet available
אות ב כי עמלק הוא כלליות העי"ן אומות. כמו שכתוב ראשית גוים עמלק. והאומות בכלל בם בבחינת רע עין שעיניהם רעה בישראל תמיד. כי הם עי"ן אומות. כי שרשם מבחינת רע עי"ן ועמלק הוא כללות הרע עי"ן. כי הוא כללות העי"ן אומות. ועיקר הכנעת הרע עין הוא על ידי ארץ ישראל. שהוא בחינת בנימין. ועל כן נצטוה שאול המלך להכות את עמלק ולהכריתו. כי שאול מזרע בנימין. ואז היו ישראל בארץ ישראל. ואז היה ראוי להכריתו עדי אובד. אך שאול טעה בזה. והשאיר את אגג. כי מחמת שצריכין ליישב עצמו היטב אם יש לו כח לעמוד נגד הרשע והרע עין הזה. כי לאו כל אחד יוכל לעמוד נגדו בפרט נגד עמלק שהוא כלךיות הע של כל הרע עין שבעולם. ולפעמים צריכין ללמוד עליו זכות דייקא כדי להנצל מרע עינו. ועל כן טעה שאול וירב בנחל. ודן ק"ו בטעות.ולמד עליו זכות והשאיר את אגג ובאמת טעה בזה. כמו שהוכיחו שמואל הנביא הלא אם קטןאת בעיניך ראש שבטי ישראל אתה. כי זה היה עיקר טעותו שהיה קטן בעיניו ונדמה לו שאין לו כח לעמוד כנגדו. אבל באמת שאול היה לו כח לעמוד כנגדו להכריתו לגמרי. כי היה מזרע בנימין שנולד באר ישאל וגם כבר היו כל ישראל על אדמתם בארץ ישראל. ועל כן היה יכול אז להכריתו לגמרי. כי עיקר מפלתו הוא על ידי ארץ ישראל כנ"ל:
Likutay Halachos — Hilchos N'si'as KapayimHalacha 5, Part D (§21–27) Based on LM I:34 (continued)Shir shel Yom · Kri'as HaTorah · Bircas HaTorah · The Weekly Sidra 1
This is the aspect of the Shir shel Yom [the Song of the Day] recited afterward. The binding and illumination of the N'kudah to all the worlds is through shir and nigun — the ten types of melody. This is why the L'viyim needed to engage in shirah during the avodas hakorbanos — all the korbanos were to connect all the worlds to the N'kudah illuminating in the Bais HaMikdash. Therefore they needed to abound in songs and melodies (the avodah of the L'viyim during the korban) — the essential connection is through shir, zimrah, and nigun. 2
אות ג ועל ידי זה נולד המן. ועל כן כשעמד המן הרשע היתה עת צרה גדולה מאד מאד. אשר כמוהו לא נהיתה כמובא. כי היה מתגבר בכח הפגם של שאול המלך שהיה משבט בנימין מבחינת ארץ ישראל. ועל כן היה התגברותו מאד. בבחינת מה שכתב רבינו שם על עוג שהתגברותו היה מחמת שהיה סמוך לארץ ישראל והיה מבני ביתא דאברהם שהוא בחינת ימין. כמו כן התגבר המן מחמת הפגם של שאול שהיה בחינת ארץ ישראל. ובפרט שהיה מזרע עמלק שהוא כללליות הרע עין. ועל כן התגבר בעין רעה מאד על מרדכי ועל כל ישראל. עד שצרה להעבירם לגמרי ח"ו. ועל כן רצה לבטל כח השקלים של ישראל. כמו שכתוב ועשרת אלפים ככר כסף אשקול כמו שאמרו רז"ל. והשם יתברך אמר רשע כבר קדמו שקליהם לשקליך כי השקלים היו כדי שלא תשלוט בהםעין הרע על המנין כמו שפירש רש"י. והוא רצה להתגבר ברע עין. ועל כן רצה לבטל כח השקלים. ח"ו. כי השקלים זה בחניתדצדקה. וצדקה זה בחנית טוב עין בבחינת טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל. כי עיקר הצדקה הוא להיות טוב עין ליתן להעני בעין יפה בעין טוב. כמו שכתוב פן יהיה דבר עם לבך בליעל ורעה עינך באחיך האביון וכו'. פתוח פתפתח את ידך לו וכו'. נמצא שצדקה היא בחינתטוב עין היפך רע עין. וזה בחינת שקלים שהם בחינת צדקה:
This is the Shir shel Yom: every single day has its own unique shir, according to the illumination of the N'kudah shining in it from Shabbos — which is the very essence of the N'kudah. Therefore we mention Shabbos specifically in the Shir shel Yom — saying every day: "Hayom yom rishon b'Shabbos" — "Today is the first day of the Shabbos [week]," and likewise for the second, etc. Through shir, the essential connection and illumination of the N'kudah extends to all the worlds — and the essential N'kudah is Shabbos. Therefore we mention Shabbos in the Shir shel Yom. 3
Immediately afterward we say Ketores — which is more beloved than all the korbanos — purifying all the worlds (especially Olam Ha'Asiyah) from all the k'lipos through the kedushah of the N'kudah's light, drawn and illuminating now so that all can receive the shefa and great good drawn through the tefillah. 4
אות ד כי אז היה בסוף הגלות בבל שהיה עי"ן שנה. כנגד בחינת הרע עי"ן שהתגבר עליהם על שפגמו בארץ ישראל. כי גלות בבל עי"ן שנה הי בשביל פגם ארץ ישראל כמו שכתוב אז תרצה הארץ את שבתותיה וכו'. כי עיקר הכנעת הרע עין שהם כל העי"ן אומות כנ"ל הוא על ידי ארץ ישראל ומחמת שפגמו בארץ ישראל ולא קיימו שביתת הארץ. על כן התגבר עליהם הרע עין ונתחיבו גלו עי"ן שנה דייקא. ועל כ רצה המן להתגבר בזמן סוף הגלות בסוף השבעים שנה בעת שהיו רחוקים מארץ ישראל להתגבר עליהם ברע עין לבלי להניחם לשוב לארץ ישראל ולבית המקדש. כי ארץ ישראל ובית המקדש הם בחינת טוב עין. כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה ובבית המקדש כתיב והיה עיני ולבי שם. ועל כנאמר בהמן וכראות המן את מרדכי. וכראות דייקא. בכל עת אשר אני רואה את מרדכי אני רואה דיקיא. בחינת רע עין שרצה להתגבר עליו ברע עין כנ"ל:
Therefore on Shabbos we recite the shir that the L'viyim used to say in the Bais HaMikdash each day. The essential shir said daily in the Mikdash was drawn from Shabbos — the essential N'kudah illuminating all six days of creation (in which all worlds were created). Therefore a unique shir is said each day, for each day has a unique illumination of the N'kudah that no other day has. 5
Therefore Rabbainu z"l was precise at the beginning of the Torah: "One must bind the heart to the N'kudah that is illuminating at this time" — "ba'ais hazos" specifically. 6
אות ה כי המן עמלק הוא זוהמת הנחש הקדמוני. כמו שאמרו רז"ל המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ אשר צויתיך וכו'. כי שורש הרע עי הוא בחינת הנחש הקדמוני שהיה ערום וכו'. שהיה לו עין רעה באדם וחוה. כמו שפירש רש"י על פסוק ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. והנחש היה ערום מכל חי השדה וכו'. ופירש רש"י שבשביל שראה אותם עוסקים בתשמיש לעין כל נתקנא בהם והסיתם לאכול מעץ הדעת. כי נשים דעתן קלות וכו'. כדי שימות אדם וישא את חוה וכו' עיין שם. כי קודם חטא אדם הראשון שאז היו שניהם קדושים וזכים בתכלית הזכות. על כן שניהם ערומים לעין כל ולא יתבוששו. כי לא היו מתייראים ומתבישים מכל עיני הבריות משום רע עין שבעולם. מחמת שלא היה בהם שום אחיזת הרע. כי עיקר מה שצריכין להתיירא ולפחוד מן הרע עין הוא רק שלא יטיל הרע עין ח"ו ארס בהאדם בעצמו דהיינו להכניס בו חץו איזה רע מן הרע עין. ועל כן צריך האדם כשמתגבר עליו השונא והראע עין שיהיה הוא כולו טוב בחינת טוב עין. ואפילו על הרשע בעצמו יהיה מלמד זכות שלא יהיה עינו רעה ח"ו אפילו בגדולת הרע. אף על פי שלכאורה נדמה לו שהוא ח"ו שלא כדין אף על פי כן ילמד עליו זכות ויאמין בהקדוש ברוך הוא כי צדיק ד' ולא יהא בלבו שום עקמימיות חץו על השם יתברך. כי צדיק וישר הוא יתברך. ואז בודאי יוכל להנצל מהרע עין של הרשע (כנ"ל במאמר הנ"ל). כי עיקר שהאדם צריך לשמור עצמו שלא יתאחז בו ח"ו מהרע עין ח"ו כי עקמימיות הלב דהיינו רוה הלב שבא לו על דעתו ח"ו איזה הרהור ח"ו אח מעש השם יתברך על שהוא יתברך נותן כל הגדולה והכבוד והעכשירות להעובדי כוכבים והרשעים והמתנגדים אל האמת. והצדיקים והכשרם הם מונחים בבזיון בשפלות גדול בעניות ובדחקות. זה ההרהור ח"ו זה בחינת רע עין. כי רע עין תלוי ברוע הלב. כי שוריינא דעינא בלבא תליא (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) נמצא שרו הלב דהינו עקמימיות הלב שמהרהר אחר השם יתברך ח"ו זה בחינת רע עין. על כן העיקר שהאדם צריך לשמור עצדמו שלא יתאחז בו הרע עין דהיינו שלא יגיע ח"ו לאיזה צד מחשבה והרהור אחר מעש השם יתברך רק להאמין באמונה שלימה ובישרת לב כי צדיק ד' בכל דרכיו. ועל כן צריכין ללמד זכות על הרע כדי להנצל מרע עינו. כי על ידי לימוד זכות על הרשע זוכין לראות צדקת השם יתברך. ונתתישר לבו מעקמימיות. וזוכה לאמונה ולתפלה (כמבואר היטוב במאמר הנ"ל). כי זה הואר העיקר שהאדם בעצמו יהיה ניצל מהרע עין שלא יתאחז בו ח"ו. כי כלל כל התורה כולה הוא בחינת עינים דקדושה בחינת טוב עין. וזה בחינת בראשית שהוא התחלת התורה תמן ראשי תמן בת שהם תלת גוונין דעינא ובת עין (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר). וכן התורה מסיימת לעיני כל ישראל. כי עיקר כלל כל התורה והמצות הוא לבלי לילך ח"ו אחר שרירות לבו הרע ומראה עיניו. כמו שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו'. כי העין רואה והלב חומד כמו שאמרו רז"ל. וכל התאוות והרהורים שכולם באים על ידי ראייתה עין כנ"ל כי העין רואה והלב וכו' כנ"ל כולם ההם מבחינת הרע עין. וצריך כל אחד לרחם על עצמו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע. ולסתום עינו מחיזו דהאי עלמא לגמרי. ולבלי להסתכל על תאוות עולם הזה והבליו. לסלק ולבטל אחיזת הרע עין ממנו ומגבולו לגמרי. רק שיהיה טוב עין לבלי להביט בעיני רק בתורה ועבודה. כמו שכתוב עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך. וכמו שכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. וכתיב עיני תמיד אל ד' וכו':
— Hilchos Kri'as HaTorah — 7
This is the aspect of Kri'as HaTorah b'tzibbur [reading Torah publicly] during the time of tefillah. Tefillah binds the N'kudah to the heart. The essential N'kudah is the holy Torah (contained in the Aseres HaDibros). The essential tzidkus of the tzadik who merits the N'kudah is through the Torah he fulfills — Torah is called bris: "Aileh divray habris" — "These are the words of the covenant" (Devarim 28). Therefore we must read Torah during tefillah — to draw the N'kudah from Torah (which is the essential N'kudah). 8
אות ו ועל כן אדם הראשון קודם החטא שיה זך בתכלית הזכות ולא היה בו שום אחיזת הרע עין כלל. על כן לא היה מתיירא ומתבייש כלל כנ"ל. והנחש שהוא שורש הרע עין נתקנא בו. והיתה עיקר ערמימותו שהלך והכניס בהם בחינת רע עין. והסית אותם להרהר אחר השם יתברך ולאכול מעץ הדעת טוב ורע. ואמר להם כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים וכו'. שיהיה להם רע עין והרהורים על השם יתברך וכו'. עד שהסית אותם. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים. ותרא דייקא. תאוה לעינים דייקא. ואכלו ממנו. והאכיהל בעצמה של עץ הדעת טוב ורע היא גם כן בחינת רע עין שהוא רועה הלב כנ"ל. כי אכילה דקדושה היא בבחינת טוב עין טוב לב בבחניויאכל וישת ויטב לבו שהו בחנית טוב עין כנ"ל. וזהו ויטב לבו זה ברכת המזון בחינת טוב עין הוא יבורך. וזה בחנית הנה אורו עיני כי טעמתי מעט הדבש הזה. אבל אכילה של איסור ח"ו בחינת אכילת עץ הדעת טוב ורע הוא מביא רואה אל הלב שהוא בחינת רע עין. ועל כן מאז נאחז בהם בחינת הרע עין עד שנגזר עליהם מיתה שהיא בחינת ע עין כמבואר במאמר הנ"ל. על מאמר אבא שאול שאמר שהיה קובר מתים שהוא הכניע הרע עין שנקרא בחינת מיתה. כי המיתה היא עצימת העינים כמו שכתוב והאר עיני פן אישן המות. כי מאז שחטא אדם הראשון צריך כל אחד למות ולשוב אל העפר כדי לבטל לגמרי אחיזת הרע עין. ועל כן הוכרחו אחר כ למלבושים מו שכתוב ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם ויתפרו להם וכו'. ויעש להם כתנות עור וכו'. כי בתחלה היה כתנות אור באלף כי עינים היו מאירות בחינת טוב עין ואל יהי בהם שום אחיזת הרע עין כלל. על כן לא היו צריכים שום מלבוש וכיסוי כלל כנל. אבל עכשיו שנפקחו עיניהם והתגבר עליהם בחינת הרע עין על כן צריכין מלבושים וכיסוים לכסות ולחפות עצמם שלא ישלוט בהם הרע עין. וזה בחינת מלבושים שצריכים עכשיו בשביל שלא ישלטו העינים שיש בהם עכשיו אחיזת הע עין מזוהמת הנחש כנ"ל. על כן צריכים לבושים וכיסויים לחפות ולכסות עצמו מן הרע עין שלא תשלוט בו.
We read Torah only b'tzibbur — with a quorum of yud [ten] (Shulchan Aruch O.C. 143:1). The essential completeness of tefillah is b'tzibbur — when there is a minyan of ten. Yud = the N'kudah. When there is a minyan of ten, all three N'kudos illuminate: they daven together → each receives illumination from his fellow ("um'kab'lin dain min dain, v'chol echad m'kabel minai uvai" — "they receive from one another, and each receives from it and within it"). Also the comprehensive N'kudah of the tzadik illuminates in them — "Achal bay asarah Sh'chintah sharya" — "Wherever ten gather, the Sh'chinah rests" — the illumination of the tzadik's light (= the Sh'chinah, for the Sh'chinah rests upon the tzadikim who are the Merkavah of HaMakom). 9
When there is a tzibbur, the Sh'liach Tzibbur descends before the Taivah [the Ark/prayer stand]. The Sh'liach Tzibbur should be the most chosen of the congregation — he stands in the aspect of the tzadik, the comprehensive N'kudah, representing all the m'pal'lim [those praying] — for he is motzi [fulfills the obligation for] them all. 10
אות ז וזה בחינת ציצית התלויים בבגדים שהם כלל כל התורה כמו שכתוב למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי. כי ציצית הם תיקון הבגדים והם מתקנים את הרע עין בבחינת וראיתם אותו וזכרתם וכו'. כי ציצית לשון הסתכלות העינים בחינת מציץ מן החרכים (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר). כי תיקון הבגדים דהיינו ציצית הוא תיקון העינים כנ"ל. ועל כן תיכף בבוקר בהקיצו משינתו המצוה הראשונה היא לחטוף את הציצית וללבשם מיד. כי תיכף כשעמוד משינתו ופוקח את עיניו הוא צריך לשומרם תיכף שלא יתאחז בהם ח"ו בחינת רע עין על כן צריכין להתלבש בציצית מיד שהם בחינת עינים דקדושה בחינת טוב עין בחינת כסות ובגדים דקדושה שהם מכסים את האדם מן הרע עין בבחינת כסות עינים. שהכסות והלבוש מכסה על האדם מן הרע עין שלא תשלוט בו. ועלכ ן הזהירו חז"ל מאד על הצניעות שיכסה האדם אל עתצמו בבגדיו ולא יהיה ערום כלל אפילו בשעה שפושט את חלוקו (כמו שכתוב בשולחן ערוך). כמו שכתב ר"י מעולם לא ראו כותלי ביתי אמרי חלוקי. כי עכשיו צריך האדם לשמור עצמו מאד מן הרע עין והבגדים הם שמירה לזה כנ"ל.
Therefore when there is a minyan of ten and all three N'kudos illuminate — then we read Torah to draw the essence of the N'kudah from Torah. We must recite a berachah on the Torah in the tzibbur even though we already said Bircas HaTorah in the morning — and the berachah concludes: "Nosain haTorah" — "Who gives the Torah" (present tense). The essential Kri'as HaTorah with its berachos b'tzibbur is to draw anew the aspect of Kabbalas HaTorah [receiving the Torah]. We must stand in awe, fear, trembling, and trepidation during the reading — as if receiving it now. 11
The essential purpose of reading b'tzibbur is to rectify sh'viras haLuchos — the letters flying upward (the N'kudah/Aseres HaDibros departing from the Luchos = vav → they shattered). Now, through avodas hatefillah, we draw and bind the N'kudah to the heart (= the Luchos) = tikkun shivray Luchos. Therefore we must read Torah b'feh malai — with a full mouth — specifically — to draw the light of Torah's N'kudah through dibbur/speech: "Pi y'daber chochmos." This is: "Ki chayim haim l'motz'aihem" — "For they are life to those who find them" (Mishlay 4) — the Sages expounded (Eruvin 54): "l'motzi'aihem bapeh" — "to those who bring them out with the mouth" — specifically! Then specifically they are "life" — for through dibbur we bind the letters to the Luchos → they become life: "If he merits — an elixir of life" — the opposite of shivray Luchos (= sh'viras kailim → sitra d'mosa — the side of death: "Achain k'adam t'musun" — "Indeed, like man you shall die" (Tehillim 82), said regarding the Aigel (Shemos Rabbah 32)). 12
אות ח וןעל כן המן הרשע שהיה זוהמת הנחש בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע בחינת המן העץ כנ"ל. על כן היה לו עין רעה מאד מאד על מרדכי ועל כלל ישראל. כי זה עיקר זוהמת הנחש כנ"ל. ועל כן היתה עצתם אז להביא את ושתי המרשעת לפני המלך ערומה אשר דבר כזה לא נשמע בעולם. כדי להגביר בעולם ח"ו בחינת הרע עין כי עיקר בחינת רע עין הוא תאוה זו של ניאוף שהיא כוללת כל התאוות של כל העי"ן אומות שהם בחינת רע עין. כי עי"ן אומות הם בחינת רע עין כנ"ל. וכל התאוות כולם שהם כולם נמשכין מבחינת העי"ן אומות (כמבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר). כולם הם בחינת רע עין. כי העין רואה והלב חומד כנ"ל. ותאוה זאת של ניאוף היא כלליות כל התאוות של כל העי"ן אומות כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן ל"ו) על כן זאת התאוה היא עיקר בחינת רע עין. כי זאת התאוה תלויה בעינים כמו שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים וכו'. וכמו שכתוב ועוצם עיניו מראות ברע ואמרור ז"ל זה אין מסתכל בנשים וכו'. ועל כן עיקר הצניעות ועצימת העינים הוא בתאוה זו. ואפילו בזווג דקדושה צריכין צניעות גדול מאד. וכן עיקר כיסוי הלבושים הוא בשביל צניעות מתאוה זו. והם רצו לסלק הבושה מעיניהם ולהביאה ערומה לפניהם כדי להגביר את בחינת הרע עין ביותר והשם יתברך הפיר מחשבתם הרעה. ומניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי דייקא על ידי זה נתקנאו רעי העינים זה בזה. עד שהמן בעצמו שהוא התגברות רע עין היה עינו רעה בגדולת ושתי והוא בעצמו יעץ להרגה כי מיניה וביה אבא ליזול ביה נרגא. והרע עין בעצמו מתוקף עינו הרעה בכל כדרך הרע עין הרג את תוקף הרע עין שהוא ושתי המרשעת שהיא התגברות הרע עין. כי היא בחינת מלכות הרשעה בחינת תאוות ניאוף שהיא בחינת רע עין. ועל כן פשטה בנות ישראל ערומות ועשתה בהן מלאכה בשבת. כי שבת היא בחינת טוב עין. שי"ן תלת גוונין דעינא ובת היא בת עין. ועלכן אמרו רז"ל פסיעה גסה נטלת מאור עינו ומהדרא ליה בקדושא דבי שמשי. כי שבת הוא תיקון העינים בחינת טוב עין הוא יבורך. כי שם עיקר הברכה בחינת ויברך ויקדש. ועל כן עיקר זווג דקדושה הוא בשבת. כי אז הוא בקדושה בלי אחיזת הרע עין ח"ו כלל. אבל ושתי הרשעה רצתה להגביר הרע עין ועשתה מלאכה בשבת בבנות ישראל ערומות. ועל כן היתה מפלתה על ידי הרע עין בעצמו דהיינו על ידי המן הרשע ועל ידי אחשורוש שרצו להגביר תוקף הרע עין להביאה ערומה בשבת. ואף היא לדבר עבירה נתכוונה ורצתה בזה מאד. כי היא בעצמה גם כן תוקף התגברות הרע עין. אך השם יתברך מפיר מחשבות ערומים וסכסך רע עין אחד בחירו שיתקנאו זה בזה עד שהרג אחד את חבירו. ומניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא. ונהרגה על ידי רע עין דייקא כנ"ל.
Therefore we must read Torah b'tzibbur during tefillah, b'feh malai, from a Sefer Torah kasher written properly on parchment, reading it with te'amim and n'kudos [cantillation and vowelization], reciting a berachah before and after — "Nosain haTorah" — through all this we draw upon ourselves the giving of Torah anew, and we rectify shivray Luchos. 13
This is what the Sages said (Nedarim ch. 1): the essential churban [destruction] was because "shelo bairchu baTorah t'chilah" — "they did not recite the berachah on the Torah first": "Al mah avdah ha'aretz" — "Why was the land lost?" (Yirmiyah 9). What does "they did not walk in it" mean? — "They did not bless on Torah first." When they do not bless on Torah — even though they study Torah — this shows that Torah is not precious in their eyes. They do not give themselves life through it constantly; rather, it is to them like a mere nimus [convention/law code], chas v'shalom — like other laws of the nations. 14
אות ט ותחת הסרפד יעלה הדבר. שהיא אסתר שהיתה צנועה ביותר. כמו שאמרו רז"ל בשביל צניעות שהיה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול שהיה נחבא אל הכלים. ובשביל צניעות של שאול זכה ויצאה ממנו אסתר. כי צניעות היא הפך הרע עין כנ"ל. ועל כן היו כל אלו צנועים ביותר כדי להכניע הרע עין כי הם יצאו מבנימין שיצא מרחל שנולד בארץ ישראל. שעיקר הכנעת הרע עין על ידו דוקא כנ"ל.
This is the aspect of cheyet ha'Aigel: "Kum aseh lanu elohim asher yailchu l'fanainu" — "Make us gods who will go before us." They wanted some authority to lead them in convention and law — so people would not devour one another — but they did not look toward the ultimate eternal purpose at all. Thus they stumbled into avodah zarah (for then the yetzer hara of avodah zarah existed in the world). 15
Similarly now, even though actual avodah zarah is not worshipped (they killed the yetzer hara of avodah zarah (Yoma 4)), there are still many deniers who follow the ways of the Apikorsim, who wish, chas v'shalom, to equate Toras Moshe with other religions and codes, Rachmana litzlan. They give vapid and foolish reasons for the mitzvos of our holy Torah, as if they were all based on human intellect, chas v'shalom — merely to maintain the order of the state. This is the p'gam of the Aigel. 16
אות י ועיקר הכנעת הרע עין הוא על ידי הלימוד זכות שהקדוש ברוך הוא מלמד זכות על הרשע שעל ידי זה ניצול הצדיק. ועל ידי זה נתחזק מאור עיניו של הצדיק וזוכה לתפלה וכו' כנ"ל ועל כן קודם מפלת המן נתגדה מאד מאד. וזה היה עיקר מפלתו. כי כל זמן שלא נתמלא סאתו היה הקדוש ברוך הוא מלמד זכות וסילק משפטו ממנו. אדרבא הרים וגידל אותו מאד. וזה בחינת אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וינשאהו וישם את כסאו וכו' וזאת הגדוהל היא בחינת לימוד זכות שהשם יתברך מלמד זכות על הרשע. ועל ידי זה דייקא ניצול הצדיק כנ"ל.וזה בחינת ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן וכו'. כי כל דבר יש לו שורש למעלה כידוע. והסרת הטבעת מיד המלך מרמז על הסרת הטבעת מיד העליון. כי השם יתברך כביכול הושיט ידו ואחז במשפט את ידו לסלק המשפט מהמן הרשע אדרבא נתן לו בידו כביכול גדולה רבה מאד. בבחינת כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידיך עד שפני ד' נסתר בהעושי רע שהוא המן ואז בעת שפני ד' נסתר דבהם אז יש להם כל הגדולה והכבוד. וזה בחנית הסרת הטבעת מיד המלך להמן. כי הטבעת הוא חותם המלך שכל משפטי המלך נחתמם על ידו כמבואר ש בענין שכל משפט המלכות היו על ידי הטעבעת. ואז השם יתברך הרים משפטו ממנו. אדרבא כביכול הסתיר פניו ומשפטו בתוכו ומסר לו את המשפט באותו העת בבחינת שזוכה בדין כאלו כל המשפט בידו. כי פני ד' מוסתר בעושי רע כנ"ל. כי פני ד' זה בחנית המשפט שיוצא מפני ד' כמו שכתוב מלפניך משפטינו יצא. וכמו שכתוב ושמתי פני באיש ההוא וכו'. וכיוצא בזה. ואז בעת שהשם יתברך מלמד זכות על הרע שאז מושיט את ידו עליו ומסתיר הפנים והמשפט ח"ו בבחינת פני ד' בעושי רע וכו'. וא יש להם כל הגדוהל והכבוד כנ"ל וזוכה בדין כאלו המשפט אצלו וזה בחנית הסרת הטבעת המלך חתם המלך דהיינו משפטי המלך שנמסר אז להמן כנ"ל. כי עכשיו כל המשפט מוסתר אצם בגלו. ועלכ ן אפילו בקדושה כשרוצים לפעול איזה משפט ותקיפות בשביל קיום דתינו הקדוש. צריכים לפעול על ידם דייקא (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר סימן כ') כי פני ד' שהוא המשפט מוסתר אצלם כנ"ל.
This is "they did not bless on Torah first" — these groups certainly do not bless on Torah, since for them Torah equals other codes, chas v'shalom. The essential Bircas HaTorah is: "Asher bachar banu mikol ha'amim v'nasan lanu es Toraso" — "Who chose us from all the nations and gave us His Torah." By giving us the Torah — He chose us from all the nations and separated us from them completely. Their conventions and codes are only according to human intellect, for temporal life in this world — and even that is not complete or enduring. Their ways do not even restrain a person from offenses between man and his fellow, since they do not look toward the ultimate purpose and do not fear post-mortem punishment — only the fear of the government. If they can steal or cheat without the king and judges knowing — they do everything they can, as visible to the senses. 17
But us Hashem chose from all the nations and gave us His Torah — which is our life and length of days forever. Every mitzvah of our holy Torah (even those between man and his fellow) contains deep mysteries and great secrets without end or limit — all for the ultimate purpose: "L'ma'an yaitiv lanu l'olam shekulo aroch v'tov" — "So that it will be good for us in the world that is entirely long and good." 18
אות יא וההסתרה הזאת שפני ד' מוסתר בעושי רע שאחר כן נעשה מפלתם על ידי זה בבחינת פני ד' בעושי רע כדי להכריתם כנ"ל. ההסתרה הזאת זה בחנית אסתר שנלקחה לבית המלך אחשורוש. כי אסתר היא בחינת הסתרה. כמו שאמרו רז"ל אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר וכו'. כי אסתר היתה יפת תואר וטובת מראה. כי חוט של חסד משוך עליה. כי נמשך עליה יופי וחן מפנים העליונים מבחינת ש"ע נהורין של אור הפנים העליונים נמצא שאתר היא בחינת הפנים העליונים שנסתרה בהסתר והעלם גדול שנתעלמה הקדושה כל כך עד שנלקחה אסתר הצדקהת לבית המלך אחשורוש. שזהו בחינת פני ד' בעושי רע כדי להכריתם שנלקחה אסתר שהיא בחינת ההסתרה שנסתר פני ד' בעושי רע. ועל ידי זה נכרת המן וזרעו שהוא הרע עין ועל כן דייקא אחר שנלקחה אסתר לבית המלך אז דייקא נתגדה המן כמו שכתתוב אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וכו'. כי אז דייקא בעת שפנ ד' מוסתר בעושי רע אז יש להם כל הגדולה על ידי פני ד' דייקא המוסתר בהם שהוא בחינת אסתרת שנלקחה לביתם. ואחר כך על ידי זה דיקיא הוא מפלתם בבחינת פני ד' בעושי רע להכריתם כנ"ל. (כמבואר במאמר הנ"ל). והעיקר הוא התפלה כי בעת ההסתרה שהרע עין מתגבר ופני ד' מוסתר בהם. אז באמת היו ישראל בסכנה גדולה. כי התגבר עליהם הרע עין שהוא המן מאד בפרט כי נכשלו בבבל בנשים נכריות שהו פגם תאוה זו שהיא עיקר הרע עין וגם נהנו מסעודתו של אותו רשע שהוא פגם האכילה בחינת פגם אכילת עץ הדעת שעל ידי זה נאחז ח"ו רוע הלב שהוא בחינת רע עין כנ"ל. ועל כן היתה התגברותו גדולה מאד. אבל השם יתברך שלח לנו את מרדכי ואסתר ומדכי נתחזק דייקא על די גודל הסתרה שנלקחה אסתר לבית המלך שהוא בחינת הסתרת פני ד' כנ"ל. שמשם היה נמשך גדולתו של המן הרשע. ומרדכי נתחזק על ידי זה דייקא כי זה בחנית צל הנמשך על ידי שהקדוש ברוה וא מושיט ידו ללמד זכות על הרשע ולהגביה אותו להפילו שעל ידי זה דייקא נתחזק מאור עינו של הצדיק ומביט למרחוק ומתפלל להשם יתברך. וזה בחינת מרדכי שהיה נותן לבו והיה מסתכל ומאמין בהשם יתברך שבודאי לא עלחנם נלקחה אסתר לבית הערל והיה מאמין שבודאי הוא לישות ישראל כמו שפירש רש"י שם היינו שהיה מבין על ידי ההסתרה בעצמה שהיה בחינת מה שנלקחה אסתר שבודאי צדיק וישר משפטי ד'. ועל ידי זה נתחזק לבו והתפלל לד'. וכל מה שהתגבר המן ביותר לא היה מהרהר ח"ו אחר השם יתברך אדרבא היה מתחזק מאד והיה מרבה להתפלל ולהעתיר ולצעוק אל ד'. כמו שכתוב ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה. וכן כל ישראל צעקו והתפללו והעתירו והתחננו להשם יתברך ועיקר התפילה הוא לעורר זכות אבות שעל ידי זה זוכין לארץ ישראל (כמבואר במאמר הנ"ל) ועל כן גזרו תענית ג' ימים שהם כנגד ג' אבות כמובא דעמהו עאלת אסתר קדם מלכא. ועל כן ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שלבשתה רוח הקודש זה בחינת באתר דאבהן תמן שכינתא תמן על כן ביום השלישי בחינת שלשה אבות שנתעוררו על ידי תפלתם וזעקתם. כמובא שאז הלך אליהו והיה מעורר את האבות. ועל ידי זה לבשה אסתר מלכות שהיא השכינה בחינת באתר דאבהן תמן שכינתא תמן דהיא ארץ ישראל שהוא בחינת חלה זכות אבות וכו'. ועל ידי זה שהמשיכו בחינת ארץ ישראל על ידי שלשה אבות על ידי תפלתם ותפלת מרדכי שתפלתו היתה כתיקונו בתכלית השלימות המבואר במאמר הנ"ל. על ידי זה זכה שלא די שלא ראה הרשע המן הרע עין מה שרצה לראות במרדכי. אף גם נתהפך וראה מרדכי הצדיק בהמן הרשה מה שהוא רצה לראות בו ותלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי הכל כמבואר שם במאמר הנ"ל שזוכה הצדיק על ידי בחינת הנ"ל לראות בהרשע מה שרצה לראות בו. וכל זה נתקיים אז בימי מרדכי ואסתר שזכו על ידי תפלתם הגדולה לראות בו מה שרצה לראות במרכי כנ"ל.
We conclude: "Nosain haTorah" — He gives the Torah (present tense) — every day anew: "Asher Anochi m'tzav'cha hayom" — "Which I command you today" — the Sages: "Every day they should be in your eyes as new" (Sifri). Torah is deeper and wider than the sea — every day it is drawn upon us with wondrous renewal. In this too our holy Torah differs from the laws of the nations: their laws, being statutes of the kingdom for the state's welfare, cannot renew daily — they were already given based on some reason of human intellect. Not so our holy Torah — His Unity, of which there is no end to His understanding: His words are living and enduring, faithful and beloved forever. They are a spring of living water flowing at every moment — included in Him — giving life and sustaining all worlds at every instant, renewing every day, every time, every hour. 19
Therefore we bless "Nosain haTorah" — He gives Torah anew every day. Every day and moment, Hashem arranges circumstances through His strategies to bring the fulfillment of Torah into the world — sending true tzadikim who innovate true chiddushay d'Oraisa each time. Even one who is not capable of innovating chiddushim — whenever he is newly aroused to fulfill Torah, this too is Kabbalas HaTorah anew (for the essential is fulfillment: "Lo hamidrash ikkar ela hama'asehh" — "Not study is the main thing but action"). Through Bircas HaTorah we draw upon ourselves Kabbalas HaTorah anew = tikkun shivray Luchos. 20
אות יב וזה בחינת מה שזימנה אסתר את המן על הסעודה. ואמרו רז"ל שזהו בחינת אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' כי גחלים אתה חותה על ראשו וכו'. כי אסתר היא בחינת ההסתרה שמוסתר פני ד' בעושי רע כדי להכריתם ועל ידי זה יש להם מתחיהל כל הגדולה וכו' כנ"ל. שזהו בחינת הגדולה וההתנשאות של המן אחר שנלקחה אסתר דייקא כנ"ל. ועל כן בסוף נסתר פני ד' כל כך עד שזימנה אסתר את המן דהיינו שפני ד' המוסתר הגביר אותו ביותר ויותר ואז דייקא כשנתנשא למעלה מאד על ידי עוצם הסתרת פני ד' שהוא חבינת אסתר אז היה מפלתו דייקא בבחינת פני ד' בעושי רע להכריתם. וכלזה על ידי עוצם התפלה כתיונו כנ"ל כי בעת שזימנה אסתר את המן על הסעודה אז יצא לב ישראל ונישבר לבם מאד מאד ושםפכו לבם כמים לפניו יתברך (כמובא בספרים). היינו שבעת עולם ההסתרה אז צריכין להתגבר מאד להתפלל ולזעוק אל ד'. ועל ידי זה זוכין להנצל מהרע עין עד שזכו לראות בו מה שרצה לראות במרדכי כנ"ל.
Therefore, because they did not bless on Torah first — the Bais HaMikdash was destroyed (where the essential holy N'kudah is). The essential churban was through chait ha'Aigel → the Luchos were shattered. The Luchos were shattered on the seventeenth of Tammuz — the churban was decreed then, beginning on the seventeenth of Tammuz. Through Bircas HaTorah (drawing Kabbalas HaTorah anew), this is rectified. Because they did not bless on Torah first and caused this p'gam → the Bais was destroyed. Therefore we must bless on Torah b'tzibbur even though we already blessed in the morning — the essential Kabbalas HaTorah anew to rectify shivray Luchos is through Kri'as HaTorah b'tzibbur. 21
For this reason we say Bircas Kohanim after Bircas HaTorah in the morning. The essential Bircas HaTorah is to rectify shivray Luchos — to merit drawing the light of the N'kudah of Torah where the holy love dwells → through this, sh'viras kailim (= shivray Luchos) is rectified. This is Bircas Kohanim, as explained at length above. 22
אות יג וזה בחינת בלילה ההוא נדדה שנת המלך כי השינה נמשכת מבחינת הרע עין שהוא בחינת מיתה כי שינה אחד מששים במיתה. ועל כן אנו מבקשים קודם השינה והאר עיני פן אישן המות ועל כן מבקשים ובצל כנפיך תסתירנו, בידך אפקיד רוחי כי ניצוילם מהרע עין על ידי בחינת היד על ידי בחינת צל יד בחינת ובצל ידי כסיתך. וזה שאמר המן ישנו עם אח ודרשו רז"ל ישנו מן המצוות. כי אמר שהשינה הנמשכת מהרע עין התגבר עליהם כנ"ל. ועלכן היה הנס על ידי נידוד השינה שהוא בחינת הכנעת הרע עין כנ"ל.
This is the aspect of reading the weekly Sidra — from Beraishis to "L'ainay kol Yisrael" — completing the entire Torah each year. As explained in the Torah: one must bind oneself to the N'kudah that pertains to one's heart at this time — for the N'kudah illuminates according to the time and the day. The essential N'kudah is Torah. Therefore we must read and complete the Sidra each week until the entire Torah is completed each year — and so forever. 23
The Sidra of each week guides the entire week. All the days of the week receive chiyus from the N'kudah illuminating in them through the reading of that Sidra — for according to the N'kudah needed that week, so is the Sidra going in that week. So it proceeds throughout the year — forever. All the days of the year receive chiyus from Torah (the comprehensive N'kudah): each week from a specific Seder, and each day from a specific parashah — for the seven parshiyos of each Seder correspond to the seven days of the week. Each day requires receiving the N'kudah from its specific parashah; each week from its Seder; each year from the entirety of Torah (= the comprehensive N'kudah of the year). 24
אות יד ועל כן תיכף כשעומדים מהשינה לובשים ציצית ותפילין שהם בחינת תיקון העינים. כי ציצית הם בחינת עינים דקדושה כנ"ל. וכן תפילין בבחינת ולטוטפות בין עיניך. וזה בחינת ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' היינו בחינת ריבוי לבושים וכיסויים דקדושה שכל זה הוא הפך הרע עין כי הכנעת הרע עין הוא על ידי לבושים דקדושה שהם מכסין על האדם כנ"ל. ועל כן זכו את לציצית ותפילין כמו שאמרו רז"ל ויקר אלו תפילין וכו'. כי הם בחינת לבושים דקדושה שמכניעין את הרע עין בבחינתכי היא כסותא לבדו דא ציצית היא שמלתו לעורו דא תפילין וכנ"ל. וזה בחינת וששון זו מילה כי הערלה היא בחינת עננין דמכסיין על עיינין בחינת רע עין בחינת פגם הברית שהוא עיקר הרע עין. ועל ידי העברת הערלה והפריעה נתגלה העטרה שהיא בת עין ואז על ידי מצות מילה בחינת תיקון הברית על ידי זה הוא בחינת טבו עין בבחינת טבו עין הוא יבורך. כי שם צוה ד' את הברכה שזהו בחנית יוסף הצדיק שעמד בנסיון ושמר את הרית שעל ידי זה זכה להנצל מרע עין כיה הוא בחינת טוב עין בחינת בן פורת עלי עין ודרשו רזל עוחי עיןוכו' כי עיקר בחינת טוב עין הוא על ידי שמירת הברית כנ"ל. וזהו ליהודים היתה אורה. אורה דייקא בחינת אור העינים בחינת טבו עין. וזהו אורה זו תורה כי כלל כל התורה הוא בבחינת טוב עין בחינת בראשית כנ"ל בחינת והאר עינינו בתורתך כנ"ל.
The essential reading of the full Seder is on Shabbos — the essential N'kudah (k'vi'a v'kayma — "fixed and standing") illuminating all six weekdays. Therefore we call up seven readers on Shabbos — corresponding to the seven days of the week — to illuminate the N'kudah on Shabbos through Torah to all the days of the week. 25
אות טו
Translator's Overview 26
וזה בחנית ובביזה לא שלו את ידם. ופירש רש"י שלא יהיה להמלך עין רעה על זה. היינו כי הראו שהם עכשיו בבחינת טוב עין ואין להם שום תאוות ממון כלל שהוא בחינת רע עין שכל אחד מתקנא בממון חבירו. אבל הם יצאו מתאוה זו ואין להם שום עין רע בממון כלל. ואין נותנין עיניהם אפילו בממון של הביזה. כי זכו על ידי מרדכי לבחינת טוב עין. ועל כל הכניעו את הרע עין עד שאי אפשר שיהיה להמלך רע עין. כי הם הכניעו את הרע עין כנ"ל.
The following summary and diagram are not part of the original text. 27
This section transitions from the structure of tefillah to Kri'as HaTorah. §21–22 complete the davening sequence: the Shir shel Yom connects all worlds to the N'kudah through melody (each day has its unique N'kudah drawn from Shabbos). §23–25 present one of Reb Noson's most powerful teachings: every public Torah reading is a re-enactment of Matan Torah, rectifying shivray Luchos. "Nosain haTorah" — present tense — means Torah is given anew constantly. The churban came because they treated Torah as a mere code of law ("shelo bairchu baTorah t'chilah"). §25 contains a startling passage on true tzadikim being sent in every generation to renew Torah. §26 links Bircas Kohanim to Bircas HaTorah. §27 reveals how the weekly Sidra guides each week — seven parshiyos = seven days, the N'kudah personalized to each moment. 28
אות טז וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו ומתנו לאביונים. כי אנו צריכין ליתן צדקה שהוא בחינת טוב עין הוא יבורך. כי נתן מלחמו לדל כנ"ל. ועל כן בפורים כל הפושט יד ליטול נותינם לו. כי אז אין שום רע עין כלל רק טוב עין שנותנים בעין יפה וטובה לכל הפושט יד ליטול. וזהו גם כן בחינת משלוחמנות איש לרעהו להראות גודל התפשטות העין טבוה עכישו שכל אחד עינו טובה ויפה בחבירו ושולחין מנות זה לזה וזה לזה שכל זה הוא חינת טוב עין. שכל אחד עינו טובה בחבירו.
Likutay Halachos — Hilchos N'si'as KapayimHalacha 5, Part E (§28–33)
Based on LM I:34 (concluded)Number of Kru'im · 39 Melachos · Yom Kippur · Simchas Torah 1
אות יז וזה בחינת הסעודה של פורים כי עכשיו שהכניעו את הרע עין וזכו לטוב עין על כן עכשיו האכילה בקדושה בבחינת ויאכל וישת וייטב לבו וכו' כנ"ל שזהו בחינת אכילת שבת שאז מצוה גדולה לאכול ג' סעודות כנגד ג' אבות. כי אז בשבת הוא בחינת טוב עין כנ"ל. ואז מאירין הג' אבות שהם בחינת טוב עין. כי על ידם מכניעין את הרע עין כנ"ל ועל כן אז בשבת מצוה גדולה לאכול כמו שכתוב ויאמר משה אכלוהו הום כי שבת היום וגו'. ראו וגו'. ראו דייקא. כי אז בשבת מאירין העינים בבחינת ראו כי ד' נתן לכם את השבת. ועל ידי זה בעצמו מצוה לאכול בחינת אכלוהו היום. כי אז האכילה בקדושה כנ"ל.
Therefore we do not read Torah with fewer than three [readers], and we do not read fewer than three p'sukim for each reader — corresponding to the three N'kudos. Therefore the entire Torah is m'shuleshes [tripled/tripartite], as the Sages said: "Brich Rachmana d'yahiv lan Oryan t'lisa'ah b'yom t'lisa'ah al y'day t'lisa'ah" — "Blessed is the Merciful One who gave us a threefold Torah on a third day through a third [one]" (Shabbos ch. 8) — all corresponding to the three N'kudos that Torah is comprised of. 2
Therefore on every day that has additional kedushah, we call up more readers: on Rosh Chodesh (which has a Musaf) — four; on Yom Tov (which has bitul melachah) — five; etc. The more readers are added, the more the N'kudah can illuminate — for these readers illuminate the N'kudah in all who hear. Therefore one must incline one's ear and heart well to hear Kri'as HaTorah, and not let one's mind wander, chas v'shalom — and certainly not to speak then! — for his avon is too great to bear, Rachmana litzlan. Through hearing Kri'as HaTorah, one draws upon oneself the illumination of the N'kudah from Torah — on which depends all the tikkun of avonos and desires (from sh'viras kailim), rectified through the light of the N'kudah = tikkun of all worlds. 3
אות יח ועל כן זוכין בפורים להתגלות גדול מאד מאד (כמובא בכתבים). כי אז כשנכרתו עושי רע שהם המן וזרעו וכו'. אז נתגלין פני ד' לעושי טוב (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בחינת עוצם ההארה בחינת הארת מרדכי המתגלה עכשיו בהתגלות גדול שאין נמצא בשום זמן (כמבואר שם בכתבי האריז"ל). כי מחמת שזכו להכרית מאד את העושי רע שהם המן וזרעו וכל משפחתו על ידי זה נתגלין ביותר פני ד' (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בחנית ההארה וההתגלות הגדוהל של פורים כנ"ל. וזהו בחנית השמחה של פורים בחינת ליהודים היתה אורה וששון ושמחה. כי עיקר השמחה הוא על ידי בחינת התגלות פני ד' בבחינת שובע שמחות את פניך. ומחמת שבפורים על ידי כריתות הרשעים כנ"ל נתגלה ביותר בחינת פני ד' כנ"ל. על כן אז השמהח גדולה מאד.
The more readers, the more the N'kudah illuminates — each person of Yisrael has a unique N'kudah → through increasing readers, the N'kudah illuminates more from its root in Torah. On Rosh Chodesh (Musaf korban) — four, because the korbanos in the Mikdash (through the Kohain) subdued animal desires (fallen loves) through the N'kudah. On days with a Musaf (Rosh Chodesh, Chol HaMo'ed) — the N'kudah illuminates more → additional readers. 4
On Yom Tov (which has bitul melachah) — yet more: five. Bitul melachah means the kedushah of Shabbos illuminates more in them — when all melachos cease (they come from the zuhamas haNachash [the contamination of the Serpent], whose power derives from the k'lipos of sh'viras kailim → "B'itzavon tochalena, b'zai'as apecha" — "In sorrow shall you eat, by the sweat of your brow" → all the toil of the 39 melachos). Due to the sin of Adam HaRishon (causing sh'viras kailim greatly), man must toil in the 39 melachos = tikkun sh'viras kailim (repairing and completing all things = tikkun kailim). Therefore the essential tikkun was through the M'leches HaMishkan — which contained the power of all 39 melachos. The Mishkan = the Bais HaMikdash = where the Aron and Luchos stand = the essential N'kudah → tikkun sh'viras kailim. 5
אות יט ועל כן מצות סוכה מגין מעמלק (כמובא בזוהר). כי סוכות הם ענני כבוד שהם מצילין מעמלק שלא בא כי אם על אותן שהיה הענן פולטם וכו' עיין שם. כי סוכה היא בחינת צל יד בחינת ובצל ידי כסיתיך. ועל כן בסוכות מקריבין שבעים פרים כנגד השבעים אומות שזוה בחינת שאנו בעצמינו מלמדין זכות עליהם שיהיה להם קיום עד עת בא דברו. ועל ידי הלימוד זכות שאנו מלמדין עלה רע עין שהם השבעים אומות ומקריבין עליהם שבעים פרים על ידי זה נמשך צל יד שעל ידי זה ניצולין מרע עין בחינת ובצל ידי כסיתך. וזהו בעצמה בחינת סוכה שהיא בחינת ובצל ידי כסיתיך שהיא נעשית מזה בעצמו שאנו מלמדין אז זכות עליהם ומקריבין קרבנות בעדם כנ"ל. וזאת הסוכה שהוא בחינת צל יד כנ"ל היא מצלת מעמלק שהוא כללות הרע עין כנ"ל. כי על ידי הצל יד הנמשך מהלימוד זכות שמלמדין על הרשע שזהו בחנית הסוכה הנעשית על ידי השבעים פרים שמקריבין עליהם על ידי זה ניצולין מרע עין של הרשע כנ"ל.
Therefore a person must be careful when engaged in melachah or business (all included in the 39 melachos) — to perform them with great kedushah according to Torah, to draw the N'kudah's illumination into the work and business = tikkun kailim. Then all his work is in the aspect of M'leches HaMishkan (see LM I:11). 6
But on Shabbos, all 39 melachos cease — even M'leches HaMishkan does not override Shabbos. Shabbos is the very essence of the N'kudah → the essential tikkun of all kailim. Therefore it is rest and tranquility — the N'kudah is k'vi'a v'kayma — and the tikkun of all kailim throughout the six weekdays derives its chiyus from Shabbos (= from the N'kudah). Yamim Tovim with bitul melachah are more closely attached to Shabbos → Yom Tov is also called Shabbos → more readers to illuminate the N'kudah more. 7
אות כ וזהו בחינת כל הקרבנות שהיה העשן יוצא וניזונין ממנו הסטרא אחרא. וכן צריכין ליתן איזה חלק מכל דבר (כמבואר בזוהר לענין איוב). וזה בחינת מים אחרונים אחר האכילה כי צריכין ללמד עליהם זכות מוליתן להם איזה חיות בצמצום גדול ועל ידי זה ניצולין מהם מרע עינים שלא תתגבר ח"ו בבחינת ובצל ידי כסיתיך כנ"ל.
Therefore on Yom HaKipurim we call up even more: six. The kedushah of Yom Kippur is closer to the kedushah of Shabbos than any other Yom Tov — close in the ultimate proximity: "Ain bain Yom HaKipurim l'Shabbos" — "There is no [difference] between Yom Kippur and Shabbos [except...]" (Megillah 7). Only a small distinction remains between them. On Yom Kippur the N'kudah illuminates enormously — it is the N'kudah of the entire year: "V'lo echad bahem" — "and lo echad bahem" (Tehillim 139). Therefore the Kohain Gadol enters lifnai v'lifnim to the Even Sh'siyah (where the Aron and Luchos stand) to atone for all avonos. 8
Six readers = the vav of the M'lapum, completed then in its ultimate perfection. Then it receives the very essence of the N'kudah from Shabbos (= the completeness of Da'as and Chochmah = yud = the N'kudah itself). This is a general principle: all aspects, middos, and tikkunim exist in generality and detail — every aspect is comprised of all of them (as Rabbainu z"l explains regarding M'lapum existing in klaliyus and p'ratiyus). 9
אות כא ועל כן אחר פורים קורין פרשת פרה כי התפלה של מרדכי שהתפלל לפני השם יתברך בעת שהתגבר המן זה בחינת פרה אדומה (כמבואר היטב במאמר הנ"ל) שתפהל כתיקונו היא בחינת פרה אדומה. ועל כן קורין אחר כך פרשת פרה. כי בחינת פרה אדומה נעשית מבחינת תפלת מרדכי כנ"ל. שעל ידי זה זכה לראות בהמן הרשע מה שרצה לראות בו כנ"ל. וזכו אחר כך על ידי דריוש בן אחשורוש לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. כי מרדכי ואסתר מזע בנימין זכו מתחילה להמשיך ולגלות בחינת ארץ ישראל על ידי תפילתם הגדוהל עד שזכו אחר כך לשוב על ידי זה לארץ ישראל ולבנות בית המקדש שהם בחינת טוב עין כנ"ל:
Therefore even though the N'kudah illuminates in every day and every person — the ordinary person in relation to the great one/tzadik is in the aspect of vav (heart), while the tzadik is the yud (N'kudah). So too each day relative to the greater day is vav relative to it. But all days — even all Yamim Tovim — are not in the ultimate completeness of even the vav of M'lapum until they are included in Yom Kippur: the one day per year that includes the entire year, when all avonos are forgiven (for it is the N'kudah relative to them — its kedushah being so close to Shabbos = the N'kudah itself). 10
Yet all the kedushah of Yom Kippur relative to Shabbos is in the aspect of vav — completed then in ultimate perfection → receiving the light of the N'kudah of Shabbos Kodesh (k'vi'a v'kayma). Yom Kippur, though exceedingly holy (called Shabbas Shabboson), does not have kedushah that is k'vi'a v'kayma like Shabbos — Yom Kippur's kedushah depends on Yisrael (the Bais Din who sanctify the month → "M'kadesh Yisrael v'Yom HaKipurim" — Yisrael sanctify it). But Shabbos is k'vi'a v'kayma — the very N'kudah drawn from Hashem Himself: "Shabbos — Sh'ma d'Kudsha B'rich Hu" — "Shabbos is the Name of the Holy One." 11
אות כב וזה בחינת בשר שנתעלם מן העין שאסור באכילה לישראל. כי אכילת ישראל קודש צריכה להיות בבחינת טוב עין הוא יבורך וכו' כנ"ל. כי עיקר טוב עין הוא על ידי האכילה כנ"ל. ועל כן בהמה שמתה מאליה היא נבלה ואסורה באכילה. כי מיהת הוא בחינת רע עין כנ"ל וצריכין לתקן את החי על ידי השחיטה שעל ידי זה מכניעין את בחינת הרע עין בחינת סטרא דמותא בבחינת פני ה' בעושי רע להכריתם. דהיינו שהחליף שהוא חבינת חרב נוקמת נקם ברית בחינת חב לה' בחינת פני ה' שהוא חבינת מלכות דקדוה בחינת באור פני מלך וכו'. שהוא בחינת פני ה'. הוא בחינת דינא דמלכואת בחינת חרב לה' בחינת החליף של שחיטה בחינת ארץ ישראל שהוא גם כן בחינת מלכות שעל ידי כל זה הוא עיקר הכנעת הרע עין ואז דייקא הותר הבשר באכילה. כי אכילת ישראל צריכה להיות בבחינת קדושת ארץ ישראל שעל ידה מכניעין את הרע עין כנ"ל. ועל כן אנו מצווין לברך אחר המזון ולהזכיר ארץ ישראל בברכה כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. וכל הברכות הנהנין אנו למידין משם (כמבואר בגמרא) לאחריו מברך וכו'. כי עיקר הברכה היא בבחינת ארץ ישראל שהוא בחינת טוב עין הוא יבורך כדי להמשיך בחינת טוב עין מבחינת ארץ ישראל להכניע את הרע עין שלא יתאחז באכילה ח"ו וכו' כנ"ל:
Therefore on Yom Kippur the vav is completed in ultimate perfection — more than all other Yamim Tovim of the year → most closely attached to the N'kudah. When the vav (heart/Luchos) is completed in perfection, it easily receives the light of the N'kudah (yud/Aseres HaDibros/kedushah of Shabbos). Therefore on Yom Kippur the second Luchos were given — the tikkun of the original shivray Luchos. The essential aspect of Yom Kippur is to rectify shivray Luchos (from which come all sins): the vav illuminates in completeness (Luchos in completeness — the opposite of shivray Luchos) → receiving the light of the N'kudah (Aseres HaDibros) etched upon them, enduring forever, the letters never flying off again → all avonos are forgiven: all cherpas laiv are nullified through the light of the N'kudah = the tikkun of everything. 12
Therefore we read Torah on Monday and Thursday — these are the days on which Moshe Rabbainu ascended and descended to receive the Luchos Sh'niyos [the second Luchos], given on Yom HaKipurim. The second Luchos = tikkun sh'viras kailim. Therefore we read Torah on these days — the essential Kri'as HaTorah is for this tikkun of shivray Luchos. 13
אות כג וזה בחינת תיקוני הבשר לאכילה שצריכין לתקנו על ידי שחיטה ובדיקת הריאה ואחר כך לרוחצו ולמלחו יפה מן הדם שלא יהיה בו שום דם. כי איתא שם במאמר הנ"ל שצריכין להכניע ג' קולות בשעת התפלה שהם בחינת שחיטה שריפה אסיפה הנאמר בפרה אדומה עיין שם. וזה בחינת השחיטה של כל הבהמות וחיות וכו'. זה בחינת הכנעת קול כסיל. דהיינו אמונות כוזביות. שהוא בחינת בהמיות בחינת כסילות העדר הדעת. ועל ידי בדיקת הריאה מכניעין בחינת הקול של חירופים וגידופים שהוא בחינת אפיקורסית של חכמת הפילוספיא. כי הריאה הוא קיום השכל (כמבואר במקום אחר). כי הריאה מקררת חמימות הלב. כי מבואר שם שביותר מזיק חכמה רעה הנ"ל להנואפים העוסיקם בחכמה הזאת של פילוספיא שמאד מאד מזיק להם. כי לבם חסד בבחינת נואף אשה חסר לב וכו'. ועל כן אין לבם יכולה להצפין את השכל בתוכם בבחינת בלבי צפנתי וכו'. ועל ידי הריאה נשמר הלב מחמימות תאוה זו של ניאוף. כי הריאה מנשבת על הלב ומקררת חמימותו שלא יתחמם ביותר לתאוה זו. ועל כן עיקר קיום השכל תלוי בריאה. כי עיקר קיוםה שכל על ידי שמירה מתאוה זו. ואזי כשמקררין חמימות הלב מתאוה זו על ידי הריאה אזי נשמר השכל. ואזי יכול הלב להצפין בתוכו אתה שכל לבלי לחטוא ח"ו על ידי השכל. רק אדרבא על ידי השכל דקדושה נתחזק יותר לעבודת השם יתברך. נמצא כשהריאה בשלימות נשלם השכל דקדושה ונכנע האפיקורסית שהוא בחינת הקול השני בחינת קול ענות (כמבואר שם במאמר הנ"ל עיין שם). וזהו בחינת בדיקת הריאה וקול הלישי שהוא קול מחרף ומגדף דהיינו כל הבזיונות וכו'. זה מכניעין על ידי שמתרחקין מן הדם ומטהרין ומכשירין את הבשר מדם על ידי הדחה ומליחה. על ידי זה מכניעין בחינת כל הבזיונות שהם בחינת שפיכת דמים ובזיונות (כמבואר במקום אחר) ועל ידי שמתרחקין מן הדם כנ"ל. על ידי זה נכנעין ונמתקין כל הבזיונות ושפיכות דמים. ומכניעין בחינת קול שלישי הנ"ל. וכל זה נעשה על ידי החליף של שחיטה שהוא עיקר התיקון. כי החליף הוא בחינת חרב לה' בחינת רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. כי עיקר התיקון הוא על ידי התפלה (כמבואר שם עיין שם). ואזי כשזוכין להכניע בחינת הרע עין על ידי השחיטה וכו' כנ"ל. אז הותר הבשר לאכילה. כי עיקר תיקון האכילה הוא בבחינת טוב עין כנ"ל. ועל כן צריכין לשמור את הבשר מאד לשום עינו עליו שלא ישלוט בועין האומות שהם בחינת רע עין שהם חשודים להחליף ולקלקל ח"ו האכילת ישראל כי הם בחינת רע עין שעיקר קילקול האכילה על ידי זה כנ"ל. ועל כן צריכין ליזהר שלא יתעלם הבשר מן העין דהיינו מעיני ישראל. כי עיני ישראל בכלל הם בחינת טוב עין. ועל כן הזהירו רז"ל מאד ליתן חלק לעני מן מאכלו כדי שיהיה בבחינת טוב עין שעיקר תיקון האכילה על ידי זה כנ"ל:
Therefore the custom on Simchas Torah (Sh'mini Atzeres) is to call up all of Yisrael to the Torah. Then we complete the Torah — the comprehensive N'kudah comprised of all the N'kudos in every person of Yisrael. The N'kudah of each person of Yisrael corresponds to the os [letter] he has in the Torah (where his neshamah is rooted). Therefore each and every one is called up — so the N'kudah illuminates in him from the Torah being completed then. 14
Loading comments…