פורים ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ה אות א על פי המאמר אבא שאול אומרקובר מתים הייתי פעם אחתרצתי וכו'. בסימן הראשון(בסימן נ"ה) עיין שם כלהמאמר. והכלל כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר כי אם על ידי בחינת ארץ ישראל בבחינת שב לימיני וכו'. ימין זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין בן ימין שנולד באר ישראל. ולהמשיך בחינת קדושת ארץ ישראל עכשיו בגלות וכו' בבחינת ואף גם זאת וכו' הוא על ידי התנוצצות אור זכות אבות וכו'. כי הרשעים ממשיכין בחינ רע עין על שונאיהם וכו'. והאדם ניצול מרע עין הזה על ידי לימוד זכות שהאדם מלמד על הרשע. כי גם הקדוש ברוך הוא מלמד זכות על הרשע בשביל להציל את הצדיק מרע עין של הרשע וכו'. כי לסלק הדין והמשפט צריך לזה התגלות היד בבחינת ותאחז במשפט ידי וכו'. וכשנתגלה יד ה' אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת בצל ידי כסיתיך וכו'. ועל ידי זה נתחזק מאור עיניו של הצדיק ויכול לראות ולהשיג צדקתו של הקדוש ברוך הוא אף על פי שהרשע זוכה בדין ונתפשט לבו מעקמימיות. ומחזק את עצמו ומתפלל על צרכיו כי נתיישר לבו בשלימות אמונה. כי עיקר התפלה על ידי אמונה וכו'. וזה בחינת פרה אדומה וכו'. וזה בחינת עפר ואפר וכו' וגם צריך לתקן בתפלתו בחינת ג' קולות וכו' וכו'. תלה כתיקונו מתנוצץ אור זכות אבות בבחינת חלה זכות אבות. ובאתר דאבות תמן שכינתא תמן שהיא בחינת חלה שהיא ג"ם זאת. כי גם בחינת חה שהוא שיעור מ"ג ביצים והיא בחינת ירושת ארץ ישראל וכו'. ועל ידי בחינת ארץ ישראל לא די שניצול מרע עין של הרשעים אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו וכו'. ודע שלאו כל אדם יכול לתקן קולות אלו בתפלתו. כי לעמים הקולות הנ"ל בתפלתו יוטצאים מרשעים גדולים כמו בחינת עוג מלך. הבשן שפאילו משה רבינו עליו השלום היה מתיירא ממנו. כי אחיזתו היה סמוך לימין שהוא ארץ ישראל. כי היה מבני ביתו דאברהם וכו'.עד שאמר הקדוש ברוך ה וא למשה אל תירא אותו וכו'. ועל ידי זה הצדיקים שהם עושי טוב הם זוכים לפני ד'. כי קודם כריתות הרשעים היה פני ד' מוסתר ומכוסה בעושי רע כדי להכריתם וכו'. ועכשיו תיכף כשרואים בכריתות רעים תיכף נתגלה ני ה' לעושי טוב וכו'. (עיין שם כל זה היטב היטב):
And the general principle [introduced there] is: when the blemish of emunah [pegam ha'emunah] is repaired, converts [gairim] are thereby produced. And the gairim bring ga'avah [arrogance] into Israel; and through arrogance, a blemish of licentiousness [pegam niyuf] comes about, G‑d forbid. And the detractors [slanderers] of the generation draw up [elevate] the blemish of the lust for licentiousness, and from it comes the bechinas mochin-tefillin [the higher mind-states associated with the tefillin] — the bechinas a seal of holiness [chosom dikedushah]. And then it is the bechinas a dream through an angel — which is the bechinas [the level of] man — rather than a dream through a shade [demon], G‑d forbid, which is the bechinas [the level of] animal. However, foods have a share in [shaping the nature of] dreams. For this [rectification] one requires simchah [joy], which is the strengthening of the angel; and the essential strengthening of the angel is in Nisan. And at that time it would have been fitting for the blemish of that impurity to be annulled. However, there are cases where [the blemish] comes about through the corruption of justice [kilkul hamishpat], and the corruption of justice comes about through the raising up of the drop of Eisav and Yishmael [i.e., drawing impure elements up into the brain]. And then, through the corruption of the thrones of justice [kis'os lamishpat], the "loves" fall from the [Divine] Chariot [Merkavah], etc. For this [rectification] one requires the binding of the Chariot — the bechinas "His chariot was woven of purple [argaman], etc." [Shir HaShirim 3:10]. [See there the entire ma'amar well.]
וזה בחינת פורים.כי המן מזרע עמלק הוא מעולם רצועה מרדות לישראל עינו רעה תמיד בישראל. ותיכף כשיצאו ישראל ממצרים והים נבקע מפניהם ופרעה וחיליו נטבעו בו וכו' היה לעמלק עין רעה עליהם. ועמד עליהם. והשם יתברך הוא אחוחז משפט ידו עליו ומאריך אפו עליו זה זמן רב מאד. ועל ידי זה בעצמו השם יתברך לוחם עמו כביכול בבחינת כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדור דור. כי כמו שאמרו רז"ל בעצמו שהשם יתברך מלמד זכות על הרשע ואוחז ידו במשפט של הרשע. על ידי זה בעצמו ניצול הצדיק. ועל ידי זה הוא סוף מפלתו של הרשע (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בעצמו מה שכתבו שם בסופו שבתחלה פני ד' מוסתר בעושי רע כדי להכריתם. היינו שבתחלה השם יתברך מסתיר פניו מהצדיק ונותן בידו כביכול גדולה להרשע בבחינת כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך וכו'. נמצא שפני ה' הוא מוסתר בעושי רע. ועל ידי זה יש הם כל הגדולה והכבוד מחמת שפני ד' מוסתר בהם. וכל זה הוא כדי להכריתם וכו' כנ"ל. כי אין הקדוש ברוך הוא נפרע מהאומר עד שתתמלא סאתה. ועל כן כשהשם יתברך רואה שמתגבר איזה רשע שעינו רעה בהצדיק ועדיין חא הגיע הזמן להכרית את הרשע. אזי השם יתברך מלממד עליו זכות ואוחז במשפט ידו ובזה בעצמו מציל את הצדיק וכו' כנל.והצדיק נתחזק על ידי זה ומתפלל על צרכיו. וגם הצדיק בעצמו צריך ללמד עליו זכות כנ"ל. ולחזר לבו להתפלל כנ"ל עד שזוכה לבא לבחינת ארץ ישראל. ואז זוכה לראות בהרשע מה שרוצה לראות בו. והשם יתברך יודע תעלומות וידע שעדיין לא הגיע בימי משה סוף מפלתו של עמלק. כי עדיין לא באו לארץ ישראל ועל כן אחז בידו את המשפט ולא צוה להכריתו לגמרי כמו שפירש רש"י שם שלא חתך רק ראשי גבוריו מכאן שעשו על פי הדיבור. וזה בחינת והיה כאר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וכו'. כי מש לחם עמו בחינת היד. כי לכאורה קשה למההניח ידו משה שיתגבר עמלק. אך גם משה ידע שעדיין לא הגיע סוף מפלתו. והוכרח ללחום עמו בחינת היד שלא לעשות בו משפט גמור כי אם קצת המוכרח. אבל בשאר המשפט שהיה מגיע לו אחז בידו את המשפט וןכמו שאמרו רז"ל בעצמו יכולים להנציל ממנו בעת האת. עד שנזכה לבא לבחינת ארץ ישראל ואז יהיה גמר מפלתו. וזהו והיה כאשר ירים משה ידו וכו' וכאר יניח ידו וכו' כנ"ל:וזהו ויהי ידיו אמונה תרגומו פרישן בצלו. כי העיקר הוא התפלה שהיא בחינת אמונה שצריכין לחזק עצמו מאד להתפלל להשם יתברך ולבלי להיות בלבו עקמימיות ח"ו. ולבלי להרהר אחר השם יתברך בעת שרואה הצלחת הרשע (כמבואר במאמר הנ"ל). וכל זה נעשה על ידי בחינת היד על ידי שאוחז במשפט ידו כנ"ל. וזהו כי יד על כס יה שאחז בידו בחינת כסאות למשפט ועל ידי זה בעצמו מלחמה לד' בעמלק וכו'. ועל כן כס חסר. והשם חסר. כי כסאו למשפט חסר עכשיו גם בחינת פני ד' מוסתר ועל כן גם השם חסר. ועל ידי זה בעצמו מלחמה לד' בעמלק וכו' כנ"ל:
Section 1. Now, Haman the wicked — being of the seed of Amalek, who is appointed over this blemish of impurity — wished to overpower Israel during the time of the seventy-year Babylonian exile, which is the bechinas shainah [sleep], [as is cited in the sefarim]. And his overpowering of Israel was through the blemish of foods, as our Sages of blessed memory said: "For what reason were the enemies of Israel [a euphemistic term for Israel itself] in that generation deserving of destruction? Because they derived pleasure from the feast of that wicked one" [Megillah 12a]. For impure foods are the bechina of the blemish of Adam's eating from the Tree of Knowledge of good and evil — through which he blemished the drops of the brain [tipei hamoyach]. And through this he was cursed: "b'itzavon tochlena" — "in sorrow shall you eat it" [Bereishis 3:17]. And therefore the essential rectification is through simchah [joy] — the opposite of "in sorrow shall you eat it." But one cannot achieve rectification except through pure [kosher] foods, whose rectification is when one merits to eat them with joy, as is explained there. However, impure foods that the Torah has forbidden have no rectification whatsoever — and therefore one who derives pleasure from them is drawn toward, G‑d forbid, the aforementioned "in sorrow" — which is the blemish of the sin of Adam the first [Adam harishon], from which is drawn, G‑d forbid, the aforementioned impurity, over which Haman-Amalek is appointed. And through this the enemies of Israel [i.e., Israel itself] in that generation became deserving of destruction, G‑d forbid — for regarding this blemish it is said: "On the day you eat from it, you shall surely die" [Bereishis 2:17]. And this is what our Sages of blessed memory further said: "Because they bowed to the idol, etc." [Megillah 12a] — and this is the very same thing; they do not disagree, for the one is dependent on the other. For bowing to idol-worship is a blemish of emunah — which is the beginning of the blemish. And from this pegam ha'emunah, the aforementioned blemish of impurity then follows, [as is explained there in the aforementioned ma'amar, see there]. And our Sages of blessed memory also said concerning Adam harishon that he blemished emunah — as they said: he denied the fundamental principle [of faith] — for all the aforementioned bechinos [aspects] are bound together: the blemish of emunah, and the blemish of the aforementioned impurity, and the blemish of foods, G‑d forbid, [as is explained there, see there well]. For Haman's hold was from the blemish of the Tree of Knowledge [aytz hada'as], as our Sages of blessed memory said: "From where [is Haman alluded to] in the Torah? As it is said: 'Ha'min ha'aytz' [Genesis 3:11]" [Chullin 139b] — which is as stated above. And therefore he wished to overpower [Israel] in the month of Adar, in which Moshe died — for the death of Moshe is the bechina of the withdrawal of da'as, the bechinas shainah. And then is the time of his [Haman's] overpowering, G‑d forbid — when there is no rectification in all the aforementioned bechinos.
אות ב כי עמלק הוא כלליות העי"ן אומות. כמו שכתוב ראשית גוים עמלק. והאומות בכלל בם בבחינת רע עין שעיניהם רעה בישראל תמיד. כי הם עי"ן אומות. כי שרשם מבחינת רע עי"ן ועמלק הוא כללות הרע עי"ן. כי הוא כללות העי"ן אומות. ועיקר הכנעת הרע עין הוא על ידי ארץ ישראל. שהוא בחינת בנימין. ועל כן נצטוה שאול המלך להכות את עמלק ולהכריתו. כי שאול מזרע בנימין. ואז היו ישראל בארץ ישראל. ואז היה ראוי להכריתו עדי אובד. אך שאול טעה בזה. והשאיר את אגג. כי מחמת שצריכין ליישב עצמו היטב אם יש לו כח לעמוד נגד הרשע והרע עין הזה. כי לאו כל אחד יוכל לעמוד נגדו בפרט נגד עמלק שהוא כלךיות הע של כל הרע עין שבעולם. ולפעמים צריכין ללמוד עליו זכות דייקא כדי להנצל מרע עינו. ועל כן טעה שאול וירב בנחל. ודן ק"ו בטעות.ולמד עליו זכות והשאיר את אגג ובאמת טעה בזה. כמו שהוכיחו שמואל הנביא הלא אם קטןאת בעיניך ראש שבטי ישראל אתה. כי זה היה עיקר טעותו שהיה קטן בעיניו ונדמה לו שאין לו כח לעמוד כנגדו. אבל באמת שאול היה לו כח לעמוד כנגדו להכריתו לגמרי. כי היה מזרע בנימין שנולד באר ישאל וגם כבר היו כל ישראל על אדמתם בארץ ישראל. ועל כן היה יכול אז להכריתו לגמרי. כי עיקר מפלתו הוא על ידי ארץ ישראל כנ"ל:
background-color: #fdfaf5;
אות ג ועל ידי זה נולד המן. ועל כן כשעמד המן הרשע היתה עת צרה גדולה מאד מאד. אשר כמוהו לא נהיתה כמובא. כי היה מתגבר בכח הפגם של שאול המלך שהיה משבט בנימין מבחינת ארץ ישראל. ועל כן היה התגברותו מאד. בבחינת מה שכתב רבינו שם על עוג שהתגברותו היה מחמת שהיה סמוך לארץ ישראל והיה מבני ביתא דאברהם שהוא בחינת ימין. כמו כן התגבר המן מחמת הפגם של שאול שהיה בחינת ארץ ישראל. ובפרט שהיה מזרע עמלק שהוא כללליות הרע עין. ועל כן התגבר בעין רעה מאד על מרדכי ועל כל ישראל. עד שצרה להעבירם לגמרי ח"ו. ועל כן רצה לבטל כח השקלים של ישראל. כמו שכתוב ועשרת אלפים ככר כסף אשקול כמו שאמרו רז"ל. והשם יתברך אמר רשע כבר קדמו שקליהם לשקליך כי השקלים היו כדי שלא תשלוט בהםעין הרע על המנין כמו שפירש רש"י. והוא רצה להתגבר ברע עין. ועל כן רצה לבטל כח השקלים. ח"ו. כי השקלים זה בחניתדצדקה. וצדקה זה בחנית טוב עין בבחינת טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל. כי עיקר הצדקה הוא להיות טוב עין ליתן להעני בעין יפה בעין טוב. כמו שכתוב פן יהיה דבר עם לבך בליעל ורעה עינך באחיך האביון וכו'. פתוח פתפתח את ידך לו וכו'. נמצא שצדקה היא בחינתטוב עין היפך רע עין. וזה בחינת שקלים שהם בחינת צדקה:
color: #2c1a0e;
אות ד כי אז היה בסוף הגלות בבל שהיה עי"ן שנה. כנגד בחינת הרע עי"ן שהתגבר עליהם על שפגמו בארץ ישראל. כי גלות בבל עי"ן שנה הי בשביל פגם ארץ ישראל כמו שכתוב אז תרצה הארץ את שבתותיה וכו'. כי עיקר הכנעת הרע עין שהם כל העי"ן אומות כנ"ל הוא על ידי ארץ ישראל ומחמת שפגמו בארץ ישראל ולא קיימו שביתת הארץ. על כן התגבר עליהם הרע עין ונתחיבו גלו עי"ן שנה דייקא. ועל כ רצה המן להתגבר בזמן סוף הגלות בסוף השבעים שנה בעת שהיו רחוקים מארץ ישראל להתגבר עליהם ברע עין לבלי להניחם לשוב לארץ ישראל ולבית המקדש. כי ארץ ישראל ובית המקדש הם בחינת טוב עין. כמו שכתוב תמיד עיני ד' אלקיך בה ובבית המקדש כתיב והיה עיני ולבי שם. ועל כנאמר בהמן וכראות המן את מרדכי. וכראות דייקא. בכל עת אשר אני רואה את מרדכי אני רואה דיקיא. בחינת רע עין שרצה להתגבר עליו ברע עין כנ"ל:
max-width: 860px;
אות ה כי המן עמלק הוא זוהמת הנחש הקדמוני. כמו שאמרו רז"ל המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ אשר צויתיך וכו'. כי שורש הרע עי הוא בחינת הנחש הקדמוני שהיה ערום וכו'. שהיה לו עין רעה באדם וחוה. כמו שפירש רש"י על פסוק ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. והנחש היה ערום מכל חי השדה וכו'. ופירש רש"י שבשביל שראה אותם עוסקים בתשמיש לעין כל נתקנא בהם והסיתם לאכול מעץ הדעת. כי נשים דעתן קלות וכו'. כדי שימות אדם וישא את חוה וכו' עיין שם. כי קודם חטא אדם הראשון שאז היו שניהם קדושים וזכים בתכלית הזכות. על כן שניהם ערומים לעין כל ולא יתבוששו. כי לא היו מתייראים ומתבישים מכל עיני הבריות משום רע עין שבעולם. מחמת שלא היה בהם שום אחיזת הרע. כי עיקר מה שצריכין להתיירא ולפחוד מן הרע עין הוא רק שלא יטיל הרע עין ח"ו ארס בהאדם בעצמו דהיינו להכניס בו חץו איזה רע מן הרע עין. ועל כן צריך האדם כשמתגבר עליו השונא והראע עין שיהיה הוא כולו טוב בחינת טוב עין. ואפילו על הרשע בעצמו יהיה מלמד זכות שלא יהיה עינו רעה ח"ו אפילו בגדולת הרע. אף על פי שלכאורה נדמה לו שהוא ח"ו שלא כדין אף על פי כן ילמד עליו זכות ויאמין בהקדוש ברוך הוא כי צדיק ד' ולא יהא בלבו שום עקמימיות חץו על השם יתברך. כי צדיק וישר הוא יתברך. ואז בודאי יוכל להנצל מהרע עין של הרשע (כנ"ל במאמר הנ"ל). כי עיקר שהאדם צריך לשמור עצמו שלא יתאחז בו ח"ו מהרע עין ח"ו כי עקמימיות הלב דהיינו רוה הלב שבא לו על דעתו ח"ו איזה הרהור ח"ו אח מעש השם יתברך על שהוא יתברך נותן כל הגדולה והכבוד והעכשירות להעובדי כוכבים והרשעים והמתנגדים אל האמת. והצדיקים והכשרם הם מונחים בבזיון בשפלות גדול בעניות ובדחקות. זה ההרהור ח"ו זה בחינת רע עין. כי רע עין תלוי ברוע הלב. כי שוריינא דעינא בלבא תליא (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) נמצא שרו הלב דהינו עקמימיות הלב שמהרהר אחר השם יתברך ח"ו זה בחינת רע עין. על כן העיקר שהאדם צריך לשמור עצדמו שלא יתאחז בו הרע עין דהיינו שלא יגיע ח"ו לאיזה צד מחשבה והרהור אחר מעש השם יתברך רק להאמין באמונה שלימה ובישרת לב כי צדיק ד' בכל דרכיו. ועל כן צריכין ללמד זכות על הרע כדי להנצל מרע עינו. כי על ידי לימוד זכות על הרשע זוכין לראות צדקת השם יתברך. ונתתישר לבו מעקמימיות. וזוכה לאמונה ולתפלה (כמבואר היטוב במאמר הנ"ל). כי זה הואר העיקר שהאדם בעצמו יהיה ניצל מהרע עין שלא יתאחז בו ח"ו. כי כלל כל התורה כולה הוא בחינת עינים דקדושה בחינת טוב עין. וזה בחינת בראשית שהוא התחלת התורה תמן ראשי תמן בת שהם תלת גוונין דעינא ובת עין (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר). וכן התורה מסיימת לעיני כל ישראל. כי עיקר כלל כל התורה והמצות הוא לבלי לילך ח"ו אחר שרירות לבו הרע ומראה עיניו. כמו שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו'. כי העין רואה והלב חומד כמו שאמרו רז"ל. וכל התאוות והרהורים שכולם באים על ידי ראייתה עין כנ"ל כי העין רואה והלב וכו' כנ"ל כולם ההם מבחינת הרע עין. וצריך כל אחד לרחם על עצמו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע. ולסתום עינו מחיזו דהאי עלמא לגמרי. ולבלי להסתכל על תאוות עולם הזה והבליו. לסלק ולבטל אחיזת הרע עין ממנו ומגבולו לגמרי. רק שיהיה טוב עין לבלי להביט בעיני רק בתורה ועבודה. כמו שכתוב עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך. וכמו שכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. וכתיב עיני תמיד אל ד' וכו':
margin: 0 auto;
אות ו ועל כן אדם הראשון קודם החטא שיה זך בתכלית הזכות ולא היה בו שום אחיזת הרע עין כלל. על כן לא היה מתיירא ומתבייש כלל כנ"ל. והנחש שהוא שורש הרע עין נתקנא בו. והיתה עיקר ערמימותו שהלך והכניס בהם בחינת רע עין. והסית אותם להרהר אחר השם יתברך ולאכול מעץ הדעת טוב ורע. ואמר להם כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים וכו'. שיהיה להם רע עין והרהורים על השם יתברך וכו'. עד שהסית אותם. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים. ותרא דייקא. תאוה לעינים דייקא. ואכלו ממנו. והאכיהל בעצמה של עץ הדעת טוב ורע היא גם כן בחינת רע עין שהוא רועה הלב כנ"ל. כי אכילה דקדושה היא בבחינת טוב עין טוב לב בבחניויאכל וישת ויטב לבו שהו בחנית טוב עין כנ"ל. וזהו ויטב לבו זה ברכת המזון בחינת טוב עין הוא יבורך. וזה בחנית הנה אורו עיני כי טעמתי מעט הדבש הזה. אבל אכילה של איסור ח"ו בחינת אכילת עץ הדעת טוב ורע הוא מביא רואה אל הלב שהוא בחינת רע עין. ועל כן מאז נאחז בהם בחינת הרע עין עד שנגזר עליהם מיתה שהיא בחינת ע עין כמבואר במאמר הנ"ל. על מאמר אבא שאול שאמר שהיה קובר מתים שהוא הכניע הרע עין שנקרא בחינת מיתה. כי המיתה היא עצימת העינים כמו שכתוב והאר עיני פן אישן המות. כי מאז שחטא אדם הראשון צריך כל אחד למות ולשוב אל העפר כדי לבטל לגמרי אחיזת הרע עין. ועל כן הוכרחו אחר כ למלבושים מו שכתוב ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם ויתפרו להם וכו'. ויעש להם כתנות עור וכו'. כי בתחלה היה כתנות אור באלף כי עינים היו מאירות בחינת טוב עין ואל יהי בהם שום אחיזת הרע עין כלל. על כן לא היו צריכים שום מלבוש וכיסוי כלל כנל. אבל עכשיו שנפקחו עיניהם והתגבר עליהם בחינת הרע עין על כן צריכין מלבושים וכיסוים לכסות ולחפות עצמם שלא ישלוט בהם הרע עין. וזה בחינת מלבושים שצריכים עכשיו בשביל שלא ישלטו העינים שיש בהם עכשיו אחיזת הע עין מזוהמת הנחש כנ"ל. על כן צריכים לבושים וכיסויים לחפות ולכסות עצמו מן הרע עין שלא תשלוט בו.
padding: 30px 40px 60px 40px;
אות ז וזה בחינת ציצית התלויים בבגדים שהם כלל כל התורה כמו שכתוב למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי. כי ציצית הם תיקון הבגדים והם מתקנים את הרע עין בבחינת וראיתם אותו וזכרתם וכו'. כי ציצית לשון הסתכלות העינים בחינת מציץ מן החרכים (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר). כי תיקון הבגדים דהיינו ציצית הוא תיקון העינים כנ"ל. ועל כן תיכף בבוקר בהקיצו משינתו המצוה הראשונה היא לחטוף את הציצית וללבשם מיד. כי תיכף כשעמוד משינתו ופוקח את עיניו הוא צריך לשומרם תיכף שלא יתאחז בהם ח"ו בחינת רע עין על כן צריכין להתלבש בציצית מיד שהם בחינת עינים דקדושה בחינת טוב עין בחינת כסות ובגדים דקדושה שהם מכסים את האדם מן הרע עין בבחינת כסות עינים. שהכסות והלבוש מכסה על האדם מן הרע עין שלא תשלוט בו. ועלכ ן הזהירו חז"ל מאד על הצניעות שיכסה האדם אל עתצמו בבגדיו ולא יהיה ערום כלל אפילו בשעה שפושט את חלוקו (כמו שכתוב בשולחן ערוך). כמו שכתב ר"י מעולם לא ראו כותלי ביתי אמרי חלוקי. כי עכשיו צריך האדם לשמור עצמו מאד מן הרע עין והבגדים הם שמירה לזה כנ"ל.
line-height: 1.85;
אות ח וןעל כן המן הרשע שהיה זוהמת הנחש בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע בחינת המן העץ כנ"ל. על כן היה לו עין רעה מאד מאד על מרדכי ועל כלל ישראל. כי זה עיקר זוהמת הנחש כנ"ל. ועל כן היתה עצתם אז להביא את ושתי המרשעת לפני המלך ערומה אשר דבר כזה לא נשמע בעולם. כדי להגביר בעולם ח"ו בחינת הרע עין כי עיקר בחינת רע עין הוא תאוה זו של ניאוף שהיא כוללת כל התאוות של כל העי"ן אומות שהם בחינת רע עין. כי עי"ן אומות הם בחינת רע עין כנ"ל. וכל התאוות כולם שהם כולם נמשכין מבחינת העי"ן אומות (כמבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר). כולם הם בחינת רע עין. כי העין רואה והלב חומד כנ"ל. ותאוה זאת של ניאוף היא כלליות כל התאוות של כל העי"ן אומות כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן ל"ו) על כן זאת התאוה היא עיקר בחינת רע עין. כי זאת התאוה תלויה בעינים כמו שכתוב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים וכו'. וכמו שכתוב ועוצם עיניו מראות ברע ואמרור ז"ל זה אין מסתכל בנשים וכו'. ועל כן עיקר הצניעות ועצימת העינים הוא בתאוה זו. ואפילו בזווג דקדושה צריכין צניעות גדול מאד. וכן עיקר כיסוי הלבושים הוא בשביל צניעות מתאוה זו. והם רצו לסלק הבושה מעיניהם ולהביאה ערומה לפניהם כדי להגביר את בחינת הרע עין ביותר והשם יתברך הפיר מחשבתם הרעה. ומניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא כי דייקא על ידי זה נתקנאו רעי העינים זה בזה. עד שהמן בעצמו שהוא התגברות רע עין היה עינו רעה בגדולת ושתי והוא בעצמו יעץ להרגה כי מיניה וביה אבא ליזול ביה נרגא. והרע עין בעצמו מתוקף עינו הרעה בכל כדרך הרע עין הרג את תוקף הרע עין שהוא ושתי המרשעת שהיא התגברות הרע עין. כי היא בחינת מלכות הרשעה בחינת תאוות ניאוף שהיא בחינת רע עין. ועל כן פשטה בנות ישראל ערומות ועשתה בהן מלאכה בשבת. כי שבת היא בחינת טוב עין. שי"ן תלת גוונין דעינא ובת היא בת עין. ועלכן אמרו רז"ל פסיעה גסה נטלת מאור עינו ומהדרא ליה בקדושא דבי שמשי. כי שבת הוא תיקון העינים בחינת טוב עין הוא יבורך. כי שם עיקר הברכה בחינת ויברך ויקדש. ועל כן עיקר זווג דקדושה הוא בשבת. כי אז הוא בקדושה בלי אחיזת הרע עין ח"ו כלל. אבל ושתי הרשעה רצתה להגביר הרע עין ועשתה מלאכה בשבת בבנות ישראל ערומות. ועל כן היתה מפלתה על ידי הרע עין בעצמו דהיינו על ידי המן הרשע ועל ידי אחשורוש שרצו להגביר תוקף הרע עין להביאה ערומה בשבת. ואף היא לדבר עבירה נתכוונה ורצתה בזה מאד. כי היא בעצמה גם כן תוקף התגברות הרע עין. אך השם יתברך מפיר מחשבות ערומים וסכסך רע עין אחד בחירו שיתקנאו זה בזה עד שהרג אחד את חבירו. ומניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא. ונהרגה על ידי רע עין דייקא כנ"ל.
font-size: 1.05em;
אות ט ותחת הסרפד יעלה הדבר. שהיא אסתר שהיתה צנועה ביותר. כמו שאמרו רז"ל בשביל צניעות שהיה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול שהיה נחבא אל הכלים. ובשביל צניעות של שאול זכה ויצאה ממנו אסתר. כי צניעות היא הפך הרע עין כנ"ל. ועל כן היו כל אלו צנועים ביותר כדי להכניע הרע עין כי הם יצאו מבנימין שיצא מרחל שנולד בארץ ישראל. שעיקר הכנעת הרע עין על ידו דוקא כנ"ל.
text-align: justify;
אות י ועיקר הכנעת הרע עין הוא על ידי הלימוד זכות שהקדוש ברוך הוא מלמד זכות על הרשע שעל ידי זה ניצול הצדיק. ועל ידי זה נתחזק מאור עיניו של הצדיק וזוכה לתפלה וכו' כנ"ל ועל כן קודם מפלת המן נתגדה מאד מאד. וזה היה עיקר מפלתו. כי כל זמן שלא נתמלא סאתו היה הקדוש ברוך הוא מלמד זכות וסילק משפטו ממנו. אדרבא הרים וגידל אותו מאד. וזה בחינת אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וינשאהו וישם את כסאו וכו' וזאת הגדוהל היא בחינת לימוד זכות שהשם יתברך מלמד זכות על הרשע. ועל ידי זה דייקא ניצול הצדיק כנ"ל.וזה בחינת ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן וכו'. כי כל דבר יש לו שורש למעלה כידוע. והסרת הטבעת מיד המלך מרמז על הסרת הטבעת מיד העליון. כי השם יתברך כביכול הושיט ידו ואחז במשפט את ידו לסלק המשפט מהמן הרשע אדרבא נתן לו בידו כביכול גדולה רבה מאד. בבחינת כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידיך עד שפני ד' נסתר בהעושי רע שהוא המן ואז בעת שפני ד' נסתר דבהם אז יש להם כל הגדולה והכבוד. וזה בחנית הסרת הטבעת מיד המלך להמן. כי הטבעת הוא חותם המלך שכל משפטי המלך נחתמם על ידו כמבואר ש בענין שכל משפט המלכות היו על ידי הטעבעת. ואז השם יתברך הרים משפטו ממנו. אדרבא כביכול הסתיר פניו ומשפטו בתוכו ומסר לו את המשפט באותו העת בבחינת שזוכה בדין כאלו כל המשפט בידו. כי פני ד' מוסתר בעושי רע כנ"ל. כי פני ד' זה בחנית המשפט שיוצא מפני ד' כמו שכתוב מלפניך משפטינו יצא. וכמו שכתוב ושמתי פני באיש ההוא וכו'. וכיוצא בזה. ואז בעת שהשם יתברך מלמד זכות על הרע שאז מושיט את ידו עליו ומסתיר הפנים והמשפט ח"ו בבחינת פני ד' בעושי רע וכו'. וא יש להם כל הגדוהל והכבוד כנ"ל וזוכה בדין כאלו המשפט אצלו וזה בחנית הסרת הטבעת המלך חתם המלך דהיינו משפטי המלך שנמסר אז להמן כנ"ל. כי עכשיו כל המשפט מוסתר אצם בגלו. ועלכ ן אפילו בקדושה כשרוצים לפעול איזה משפט ותקיפות בשביל קיום דתינו הקדוש. צריכים לפעול על ידם דייקא (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר סימן כ') כי פני ד' שהוא המשפט מוסתר אצלם כנ"ל.
h2 { font-size: 1.25em; text-align: center; color: #5a2d00; margin-top: 2px; margin-bottom: 6px; }
אות יא וההסתרה הזאת שפני ד' מוסתר בעושי רע שאחר כן נעשה מפלתם על ידי זה בבחינת פני ד' בעושי רע כדי להכריתם כנ"ל. ההסתרה הזאת זה בחנית אסתר שנלקחה לבית המלך אחשורוש. כי אסתר היא בחינת הסתרה. כמו שאמרו רז"ל אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר וכו'. כי אסתר היתה יפת תואר וטובת מראה. כי חוט של חסד משוך עליה. כי נמשך עליה יופי וחן מפנים העליונים מבחינת ש"ע נהורין של אור הפנים העליונים נמצא שאתר היא בחינת הפנים העליונים שנסתרה בהסתר והעלם גדול שנתעלמה הקדושה כל כך עד שנלקחה אסתר הצדקהת לבית המלך אחשורוש. שזהו בחינת פני ד' בעושי רע כדי להכריתם שנלקחה אסתר שהיא בחינת ההסתרה שנסתר פני ד' בעושי רע. ועל ידי זה נכרת המן וזרעו שהוא הרע עין ועל כן דייקא אחר שנלקחה אסתר לבית המלך אז דייקא נתגדה המן כמו שכתתוב אחר הדברים האלה גדל המלך את המן וכו'. כי אז דייקא בעת שפנ ד' מוסתר בעושי רע אז יש להם כל הגדולה על ידי פני ד' דייקא המוסתר בהם שהוא בחינת אסתרת שנלקחה לביתם. ואחר כך על ידי זה דיקיא הוא מפלתם בבחינת פני ד' בעושי רע להכריתם כנ"ל. (כמבואר במאמר הנ"ל). והעיקר הוא התפלה כי בעת ההסתרה שהרע עין מתגבר ופני ד' מוסתר בהם. אז באמת היו ישראל בסכנה גדולה. כי התגבר עליהם הרע עין שהוא המן מאד בפרט כי נכשלו בבבל בנשים נכריות שהו פגם תאוה זו שהיא עיקר הרע עין וגם נהנו מסעודתו של אותו רשע שהוא פגם האכילה בחינת פגם אכילת עץ הדעת שעל ידי זה נאחז ח"ו רוע הלב שהוא בחינת רע עין כנ"ל. ועל כן היתה התגברותו גדולה מאד. אבל השם יתברך שלח לנו את מרדכי ואסתר ומדכי נתחזק דייקא על די גודל הסתרה שנלקחה אסתר לבית המלך שהוא בחינת הסתרת פני ד' כנ"ל. שמשם היה נמשך גדולתו של המן הרשע. ומרדכי נתחזק על ידי זה דייקא כי זה בחנית צל הנמשך על ידי שהקדוש ברוה וא מושיט ידו ללמד זכות על הרשע ולהגביה אותו להפילו שעל ידי זה דייקא נתחזק מאור עינו של הצדיק ומביט למרחוק ומתפלל להשם יתברך. וזה בחינת מרדכי שהיה נותן לבו והיה מסתכל ומאמין בהשם יתברך שבודאי לא עלחנם נלקחה אסתר לבית הערל והיה מאמין שבודאי הוא לישות ישראל כמו שפירש רש"י שם היינו שהיה מבין על ידי ההסתרה בעצמה שהיה בחינת מה שנלקחה אסתר שבודאי צדיק וישר משפטי ד'. ועל ידי זה נתחזק לבו והתפלל לד'. וכל מה שהתגבר המן ביותר לא היה מהרהר ח"ו אחר השם יתברך אדרבא היה מתחזק מאד והיה מרבה להתפלל ולהעתיר ולצעוק אל ד'. כמו שכתוב ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה. וכן כל ישראל צעקו והתפללו והעתירו והתחננו להשם יתברך ועיקר התפילה הוא לעורר זכות אבות שעל ידי זה זוכין לארץ ישראל (כמבואר במאמר הנ"ל) ועל כן גזרו תענית ג' ימים שהם כנגד ג' אבות כמובא דעמהו עאלת אסתר קדם מלכא. ועל כן ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שלבשתה רוח הקודש זה בחינת באתר דאבהן תמן שכינתא תמן על כן ביום השלישי בחינת שלשה אבות שנתעוררו על ידי תפלתם וזעקתם. כמובא שאז הלך אליהו והיה מעורר את האבות. ועל ידי זה לבשה אסתר מלכות שהיא השכינה בחינת באתר דאבהן תמן שכינתא תמן דהיא ארץ ישראל שהוא בחינת חלה זכות אבות וכו'. ועל ידי זה שהמשיכו בחינת ארץ ישראל על ידי שלשה אבות על ידי תפלתם ותפלת מרדכי שתפלתו היתה כתיקונו בתכלית השלימות המבואר במאמר הנ"ל. על ידי זה זכה שלא די שלא ראה הרשע המן הרע עין מה שרצה לראות במרדכי. אף גם נתהפך וראה מרדכי הצדיק בהמן הרשה מה שהוא רצה לראות בו ותלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי הכל כמבואר שם במאמר הנ"ל שזוכה הצדיק על ידי בחינת הנ"ל לראות בהרשע מה שרצה לראות בו. וכל זה נתקיים אז בימי מרדכי ואסתר שזכו על ידי תפלתם הגדולה לראות בו מה שרצה לראות במרכי כנ"ל.
.book-title { font-size: 1.1em; text-align: center; color: #999; letter-spacing: 0.08em; margin-bottom: 2px; }
אות יב וזה בחינת מה שזימנה אסתר את המן על הסעודה. ואמרו רז"ל שזהו בחינת אם רעב שונאך האכילהו לחם וכו' כי גחלים אתה חותה על ראשו וכו'. כי אסתר היא בחינת ההסתרה שמוסתר פני ד' בעושי רע כדי להכריתם ועל ידי זה יש להם מתחיהל כל הגדולה וכו' כנ"ל. שזהו בחינת הגדולה וההתנשאות של המן אחר שנלקחה אסתר דייקא כנ"ל. ועל כן בסוף נסתר פני ד' כל כך עד שזימנה אסתר את המן דהיינו שפני ד' המוסתר הגביר אותו ביותר ויותר ואז דייקא כשנתנשא למעלה מאד על ידי עוצם הסתרת פני ד' שהוא חבינת אסתר אז היה מפלתו דייקא בבחינת פני ד' בעושי רע להכריתם. וכלזה על ידי עוצם התפלה כתיונו כנ"ל כי בעת שזימנה אסתר את המן על הסעודה אז יצא לב ישראל ונישבר לבם מאד מאד ושםפכו לבם כמים לפניו יתברך (כמובא בספרים). היינו שבעת עולם ההסתרה אז צריכין להתגבר מאד להתפלל ולזעוק אל ד'. ועל ידי זה זוכין להנצל מהרע עין עד שזכו לראות בו מה שרצה לראות במרדכי כנ"ל.
.halacha-num { font-size: 1.35em; text-align: center; color: #7a3b00; font-weight: bold; margin: 18px 0 10px 0; }
אות יג וזה בחינת בלילה ההוא נדדה שנת המלך כי השינה נמשכת מבחינת הרע עין שהוא בחינת מיתה כי שינה אחד מששים במיתה. ועל כן אנו מבקשים קודם השינה והאר עיני פן אישן המות ועל כן מבקשים ובצל כנפיך תסתירנו, בידך אפקיד רוחי כי ניצוילם מהרע עין על ידי בחינת היד על ידי בחינת צל יד בחינת ובצל ידי כסיתך. וזה שאמר המן ישנו עם אח ודרשו רז"ל ישנו מן המצוות. כי אמר שהשינה הנמשכת מהרע עין התגבר עליהם כנ"ל. ועלכן היה הנס על ידי נידוד השינה שהוא בחינת הכנעת הרע עין כנ"ל.
.subtitle-box {
אות יד ועל כן תיכף כשעומדים מהשינה לובשים ציצית ותפילין שהם בחינת תיקון העינים. כי ציצית הם בחינת עינים דקדושה כנ"ל. וכן תפילין בבחינת ולטוטפות בין עיניך. וזה בחינת ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' היינו בחינת ריבוי לבושים וכיסויים דקדושה שכל זה הוא הפך הרע עין כי הכנעת הרע עין הוא על ידי לבושים דקדושה שהם מכסין על האדם כנ"ל. ועל כן זכו את לציצית ותפילין כמו שאמרו רז"ל ויקר אלו תפילין וכו'. כי הם בחינת לבושים דקדושה שמכניעין את הרע עין בבחינתכי היא כסותא לבדו דא ציצית היא שמלתו לעורו דא תפילין וכנ"ל. וזה בחינת וששון זו מילה כי הערלה היא בחינת עננין דמכסיין על עיינין בחינת רע עין בחינת פגם הברית שהוא עיקר הרע עין. ועל ידי העברת הערלה והפריעה נתגלה העטרה שהיא בת עין ואז על ידי מצות מילה בחינת תיקון הברית על ידי זה הוא בחינת טבו עין בבחינת טבו עין הוא יבורך. כי שם צוה ד' את הברכה שזהו בחנית יוסף הצדיק שעמד בנסיון ושמר את הרית שעל ידי זה זכה להנצל מרע עין כיה הוא בחינת טוב עין בחינת בן פורת עלי עין ודרשו רזל עוחי עיןוכו' כי עיקר בחינת טוב עין הוא על ידי שמירת הברית כנ"ל. וזהו ליהודים היתה אורה. אורה דייקא בחינת אור העינים בחינת טבו עין. וזהו אורה זו תורה כי כלל כל התורה הוא בבחינת טוב עין בחינת בראשית כנ"ל בחינת והאר עינינו בתורתך כנ"ל.
border: 1px solid #c8a96e;
אות טו וזה בחנית ובביזה לא שלו את ידם. ופירש רש"י שלא יהיה להמלך עין רעה על זה. היינו כי הראו שהם עכשיו בבחינת טוב עין ואין להם שום תאוות ממון כלל שהוא בחינת רע עין שכל אחד מתקנא בממון חבירו. אבל הם יצאו מתאוה זו ואין להם שום עין רע בממון כלל. ואין נותנין עיניהם אפילו בממון של הביזה. כי זכו על ידי מרדכי לבחינת טוב עין. ועל כל הכניעו את הרע עין עד שאי אפשר שיהיה להמלך רע עין. כי הם הכניעו את הרע עין כנ"ל.
border-radius: 6px;
אות טז וזה בחינת משלוח מנות איש לרעהו ומתנו לאביונים. כי אנו צריכין ליתן צדקה שהוא בחינת טוב עין הוא יבורך. כי נתן מלחמו לדל כנ"ל. ועל כן בפורים כל הפושט יד ליטול נותינם לו. כי אז אין שום רע עין כלל רק טוב עין שנותנים בעין יפה וטובה לכל הפושט יד ליטול. וזהו גם כן בחינת משלוחמנות איש לרעהו להראות גודל התפשטות העין טבוה עכישו שכל אחד עינו טובה ויפה בחבירו ושולחין מנות זה לזה וזה לזה שכל זה הוא חינת טוב עין. שכל אחד עינו טובה בחבירו.
padding: 14px 22px;
אות יז וזה בחינת הסעודה של פורים כי עכשיו שהכניעו את הרע עין וזכו לטוב עין על כן עכשיו האכילה בקדושה בבחינת ויאכל וישת וייטב לבו וכו' כנ"ל שזהו בחינת אכילת שבת שאז מצוה גדולה לאכול ג' סעודות כנגד ג' אבות. כי אז בשבת הוא בחינת טוב עין כנ"ל. ואז מאירין הג' אבות שהם בחינת טוב עין. כי על ידם מכניעין את הרע עין כנ"ל ועל כן אז בשבת מצוה גדולה לאכול כמו שכתוב ויאמר משה אכלוהו הום כי שבת היום וגו'. ראו וגו'. ראו דייקא. כי אז בשבת מאירין העינים בבחינת ראו כי ד' נתן לכם את השבת. ועל ידי זה בעצמו מצוה לאכול בחינת אכלוהו היום. כי אז האכילה בקדושה כנ"ל.
margin: 18px 0 26px 0;
אות יח ועל כן זוכין בפורים להתגלות גדול מאד מאד (כמובא בכתבים). כי אז כשנכרתו עושי רע שהם המן וזרעו וכו'. אז נתגלין פני ד' לעושי טוב (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בחינת עוצם ההארה בחינת הארת מרדכי המתגלה עכשיו בהתגלות גדול שאין נמצא בשום זמן (כמבואר שם בכתבי האריז"ל). כי מחמת שזכו להכרית מאד את העושי רע שהם המן וזרעו וכל משפחתו על ידי זה נתגלין ביותר פני ד' (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזהו בחנית ההארה וההתגלות הגדוהל של פורים כנ"ל. וזהו בחנית השמחה של פורים בחינת ליהודים היתה אורה וששון ושמחה. כי עיקר השמחה הוא על ידי בחינת התגלות פני ד' בבחינת שובע שמחות את פניך. ומחמת שבפורים על ידי כריתות הרשעים כנ"ל נתגלה ביותר בחינת פני ד' כנ"ל. על כן אז השמהח גדולה מאד.
background: #fdf3e3;
אות יט ועל כן מצות סוכה מגין מעמלק (כמובא בזוהר). כי סוכות הם ענני כבוד שהם מצילין מעמלק שלא בא כי אם על אותן שהיה הענן פולטם וכו' עיין שם. כי סוכה היא בחינת צל יד בחינת ובצל ידי כסיתיך. ועל כן בסוכות מקריבין שבעים פרים כנגד השבעים אומות שזוה בחינת שאנו בעצמינו מלמדין זכות עליהם שיהיה להם קיום עד עת בא דברו. ועל ידי הלימוד זכות שאנו מלמדין עלה רע עין שהם השבעים אומות ומקריבין עליהם שבעים פרים על ידי זה נמשך צל יד שעל ידי זה ניצולין מרע עין בחינת ובצל ידי כסיתך. וזהו בעצמה בחינת סוכה שהיא בחינת ובצל ידי כסיתיך שהיא נעשית מזה בעצמו שאנו מלמדין אז זכות עליהם ומקריבין קרבנות בעדם כנ"ל. וזאת הסוכה שהוא בחינת צל יד כנ"ל היא מצלת מעמלק שהוא כללות הרע עין כנ"ל. כי על ידי הצל יד הנמשך מהלימוד זכות שמלמדין על הרשע שזהו בחנית הסוכה הנעשית על ידי השבעים פרים שמקריבין עליהם על ידי זה ניצולין מרע עין של הרשע כנ"ל.
text-align: center;
אות כ וזהו בחינת כל הקרבנות שהיה העשן יוצא וניזונין ממנו הסטרא אחרא. וכן צריכין ליתן איזה חלק מכל דבר (כמבואר בזוהר לענין איוב). וזה בחינת מים אחרונים אחר האכילה כי צריכין ללמד עליהם זכות מוליתן להם איזה חיות בצמצום גדול ועל ידי זה ניצולין מהם מרע עינים שלא תתגבר ח"ו בבחינת ובצל ידי כסיתיך כנ"ל.
font-style: italic;
אות כא ועל כן אחר פורים קורין פרשת פרה כי התפלה של מרדכי שהתפלל לפני השם יתברך בעת שהתגבר המן זה בחינת פרה אדומה (כמבואר היטב במאמר הנ"ל) שתפהל כתיקונו היא בחינת פרה אדומה. ועל כן קורין אחר כך פרשת פרה. כי בחינת פרה אדומה נעשית מבחינת תפלת מרדכי כנ"ל. שעל ידי זה זכה לראות בהמן הרשע מה שרצה לראות בו כנ"ל. וזכו אחר כך על ידי דריוש בן אחשורוש לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. כי מרדכי ואסתר מזע בנימין זכו מתחילה להמשיך ולגלות בחינת ארץ ישראל על ידי תפילתם הגדוהל עד שזכו אחר כך לשוב על ידי זה לארץ ישראל ולבנות בית המקדש שהם בחינת טוב עין כנ"ל:
font-size: 1.05em;
אות כב וזה בחינת בשר שנתעלם מן העין שאסור באכילה לישראל. כי אכילת ישראל קודש צריכה להיות בבחינת טוב עין הוא יבורך וכו' כנ"ל. כי עיקר טוב עין הוא על ידי האכילה כנ"ל. ועל כן בהמה שמתה מאליה היא נבלה ואסורה באכילה. כי מיהת הוא בחינת רע עין כנ"ל וצריכין לתקן את החי על ידי השחיטה שעל ידי זה מכניעין את בחינת הרע עין בחינת סטרא דמותא בבחינת פני ה' בעושי רע להכריתם. דהיינו שהחליף שהוא חבינת חרב נוקמת נקם ברית בחינת חב לה' בחינת פני ה' שהוא חבינת מלכות דקדוה בחינת באור פני מלך וכו'. שהוא בחינת פני ה'. הוא בחינת דינא דמלכואת בחינת חרב לה' בחינת החליף של שחיטה בחינת ארץ ישראל שהוא גם כן בחינת מלכות שעל ידי כל זה הוא עיקר הכנעת הרע עין ואז דייקא הותר הבשר באכילה. כי אכילת ישראל צריכה להיות בבחינת קדושת ארץ ישראל שעל ידה מכניעין את הרע עין כנ"ל. ועל כן אנו מצווין לברך אחר המזון ולהזכיר ארץ ישראל בברכה כמו שכתוב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. וכל הברכות הנהנין אנו למידין משם (כמבואר בגמרא) לאחריו מברך וכו'. כי עיקר הברכה היא בבחינת ארץ ישראל שהוא בחינת טוב עין הוא יבורך כדי להמשיך בחינת טוב עין מבחינת ארץ ישראל להכניע את הרע עין שלא יתאחז באכילה ח"ו וכו' כנ"ל:
color: #5a2d00;
אות כג וזה בחינת תיקוני הבשר לאכילה שצריכין לתקנו על ידי שחיטה ובדיקת הריאה ואחר כך לרוחצו ולמלחו יפה מן הדם שלא יהיה בו שום דם. כי איתא שם במאמר הנ"ל שצריכין להכניע ג' קולות בשעת התפלה שהם בחינת שחיטה שריפה אסיפה הנאמר בפרה אדומה עיין שם. וזה בחינת השחיטה של כל הבהמות וחיות וכו'. זה בחינת הכנעת קול כסיל. דהיינו אמונות כוזביות. שהוא בחינת בהמיות בחינת כסילות העדר הדעת. ועל ידי בדיקת הריאה מכניעין בחינת הקול של חירופים וגידופים שהוא בחינת אפיקורסית של חכמת הפילוספיא. כי הריאה הוא קיום השכל (כמבואר במקום אחר). כי הריאה מקררת חמימות הלב. כי מבואר שם שביותר מזיק חכמה רעה הנ"ל להנואפים העוסיקם בחכמה הזאת של פילוספיא שמאד מאד מזיק להם. כי לבם חסד בבחינת נואף אשה חסר לב וכו'. ועל כן אין לבם יכולה להצפין את השכל בתוכם בבחינת בלבי צפנתי וכו'. ועל ידי הריאה נשמר הלב מחמימות תאוה זו של ניאוף. כי הריאה מנשבת על הלב ומקררת חמימותו שלא יתחמם ביותר לתאוה זו. ועל כן עיקר קיום השכל תלוי בריאה. כי עיקר קיוםה שכל על ידי שמירה מתאוה זו. ואזי כשמקררין חמימות הלב מתאוה זו על ידי הריאה אזי נשמר השכל. ואזי יכול הלב להצפין בתוכו אתה שכל לבלי לחטוא ח"ו על ידי השכל. רק אדרבא על ידי השכל דקדושה נתחזק יותר לעבודת השם יתברך. נמצא כשהריאה בשלימות נשלם השכל דקדושה ונכנע האפיקורסית שהוא בחינת הקול השני בחינת קול ענות (כמבואר שם במאמר הנ"ל עיין שם). וזהו בחינת בדיקת הריאה וקול הלישי שהוא קול מחרף ומגדף דהיינו כל הבזיונות וכו'. זה מכניעין על ידי שמתרחקין מן הדם ומטהרין ומכשירין את הבשר מדם על ידי הדחה ומליחה. על ידי זה מכניעין בחינת כל הבזיונות שהם בחינת שפיכת דמים ובזיונות (כמבואר במקום אחר) ועל ידי שמתרחקין מן הדם כנ"ל. על ידי זה נכנעין ונמתקין כל הבזיונות ושפיכות דמים. ומכניעין בחינת קול שלישי הנ"ל. וכל זה נעשה על ידי החליף של שחיטה שהוא עיקר התיקון. כי החליף הוא בחינת חרב לה' בחינת רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. כי עיקר התיקון הוא על ידי התפלה (כמבואר שם עיין שם). ואזי כשזוכין להכניע בחינת הרע עין על ידי השחיטה וכו' כנ"ל. אז הותר הבשר לאכילה. כי עיקר תיקון האכילה הוא בבחינת טוב עין כנ"ל. ועל כן צריכין לשמור את הבשר מאד לשום עינו עליו שלא ישלוט בועין האומות שהם בחינת רע עין שהם חשודים להחליף ולקלקל ח"ו האכילת ישראל כי הם בחינת רע עין שעיקר קילקול האכילה על ידי זה כנ"ל. ועל כן צריכין ליזהר שלא יתעלם הבשר מן העין דהיינו מעיני ישראל. כי עיני ישראל בכלל הם בחינת טוב עין. ועל כן הזהירו רז"ל מאד ליתן חלק לעני מן מאכלו כדי שיהיה בבחינת טוב עין שעיקר תיקון האכילה על ידי זה כנ"ל:
.section-label {
Loading comments…