More

🙏
Reader Likutay Halachos הכשר כלים ג
A A

Sections

הכשר כלים ג

הכשר כלים ג

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

Translation not yet available

2

אות א ענין טבילת כלים חדשים הנקנים מן העכו"ם ע"פ התורה וביום הבכורים בסימן נ"ו ע"ש כל התורה. והכלל שאפילו בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה יכולין למצוא את השי"ת וכו'. וזה זוכין ע"י עסק התורה בדיבורים. שעל ידי זה קורין את חי החים וממשיכין החיים בהדרגה ובמדה ע"י הכלים הנעשין מהפרשיות וסדרים ותיבות ואותות שיש בהתורה שע"י זה זוכין לדעת וכו' כי עיקר החיים הוא הדעת והחכמה וכו'. ואז זוכין לדעת שגם בההסתרה שבתוך הסתרה נמצא הש"י וכו'. וכנגד זה הדעת שהוא חיות מלכות דקדושה יש מלכות הרשעה שהוא מלכות המן עמלק כוו' שהוא מאסף ממון ששם כל הנצוצות הקדושים וכו'. אבל יש כח במלכות דקדושה להוציא בלעו מפיו ולחזור ולעשות תורה מכל הקדושות וכו' שבלע תחלה וכו' ע"ש. ומבואר שם שכפי הגדלת הדעת כן זוכין לפרנה ולשלום וכו'. כי פרנסה בנקל בבחי' מן בלי יגיעות וטירדות זה זוכין כפי הגדלת הדעת וזההדעת הוא בחי' מקוה בחי' מקוה של שבועות כי מקהו הוא בחי' דעת עליון וחסד ורחמים גדולים כוו' ע"ש כ"ז היטב:

2

12 לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה Leemnoas yumainoo kain hoada vinuvee livav chuchmu.

3

וזה בחינת טבילת כלי סעודה הנקנים מהעכו"ם. כי אכילת ישראל יקה וקדושה וגבוה מאד, כי אכילה דקדושה הוא בחי' תורה ממש בבחי' ותורתך בתוך מעי. כי החיות נמשך מחי החיים תמיד אך א"א לקבלו מחמת ריבוי אור כ"א ע"י כלים הנעשים ע"י עסק התורה וכו' כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וע"כ עיקר החית ע"י התורה כמ"ש כי הוא חיך וכו'. כי ע"י התורה שיש בה פרשיטות וסדרים וכו' על ידי זה קורין את חי החיים וממשיכין ממנו החיות שהוא החכמה והדעת בהדרגה ובמדה שעל ידי זה עיקר החיים כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת אכילה דקדושה. כי ע"י האכילה נמשך החיות כנראה בחוש נמצא שיש כח להמאכל להחיות את האדם.וזה מחמת שיש כח בכל דבר מאכל להמשיך ולהגביל החיות מחי החיים לתוך כל בעלי חיים שמשם עיקר החיים כנ"ל. וזה הכח מקבלין כל המאכלים מהתורה ועל כן צריכן לאכול בקדשוה ע"פ התורה בבחי' ותורתך בתוך מעי. כי דייקא ע"י מצוות התורה נמשך זה הכח לתוך המאכלים שיהיה להם כח להחיות בהם נפש כל חי להמשיך החיות מחי החים לתוך כל בעלי חיםי כי זה הכח נמשך רק ע"י התורה שעל ידה קורין את חי החיים כנ"ל. וע"כ אסור ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה כי על ידי הברכה שמברכין תחלה על ידי זה קורין את הבורא יתברך שהוא חי החים שברא דבר זה בכח זה שיש לו כח להמשיך החיות, ועכשיו על ידי הברכה שאנו אומרים ברוך אתה ה' וכו' המוציא לחם וכו' או בפה"ע וכו', על ידי זה אנו קורין את הבורא ית' וממשיכין את החיות ממנו ית' שהוא חי החיים, ממשיכין ממנו החית ע"י דיבור הברכה לתוך המאכל שרוצה לאכול ואז דייקא יש כח בהמאכל להחית את האדם בחיות דקדושה שהוא עיקר החיות האמתי. וע"כ עיקר החיות והשביעה ע" יהברכה בחי' ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' וכו'. כי עיקר החיות שמחיה המאכל את האדם הוא ע"י הברכה שמברכין ישראל על כל מה שאוכלין ונהנין ממנו, ומשם נשתלשל הכח גם לכל המאכלי' שאוכלין העכו"ם או בהמות שיחי' אותן כי הכל נמשך מישראל המקיימין את התורה כידוע. ועל כן באמת יש הבדל גדול בין החיות שמקבלין ישראל ע"י אכילתם בברכה וע"פ התורה ובין החיות של זולתם. כי ישראל מקבלים חיות אמתי שהוא חיות דקדוש' וע"כ רק הם נקראים חיים באמת כמ"ש ואתם הדברים בה' אלקיכם חיים כולכם וכו'. אבל העכו"ם והרשעים גם בחייהם קרויים מתים כשרז"ל כי החיות שלהם אינו חיות כלל מחמת שאין להם כח להמשיך החיות מחי החים בהדרגה ובמדה שזה אין זוכין כ"א כשהאכליה הואעל פי התורה כנ"ל. וזה בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר כי הרשעים אין להם כח להשביע נפשם ולהחיותה כראוי מאחר שאינם ממשיכין כראוי החיות מחי החיים שזה א"א כי אם ע"פ התורה כנ"ל. וזה כי לא על הלחם לבדו יחי האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם, שעיקר החיות ממוצא פי ה' שנמשך החיות מחי החיים ע"י הברכה שהוא בחי' מוצא פי ה'. כי באתערותא דלתתא אתער לעילא וכשאנו מברכין הברכ' בפינו אזי נתעורר פי ה' כביכול להמשיך החיות ע"י הדיבור בהדרגה ובמדה שעל ידי זה עיקר החיות שיש כח להמאכל להחיות את האדם כנ"ל. וזה בחי' ההבדל שבין כל המאכלות האסורי' להמותרים כי כל המאכלות האסורים הם בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שאינו נמשך מבחינת כלים קדושים רק מבחי' שברי כלים שאין בהם כח להמשיך החיות מחי החים כראוי אדרבא על ידם מתגבר הסט"א ביותר שהיא סטרא דמותא. וזה שאסרה תורה מאכלים טמאים, וכן מאכלים הקדושים ביותר אסורים ג,כ באכילה כגון אכילת קודש ותרומה לזר. כי עיקר איסור אכילת מאכלים הטמאים הוא מחמת שהם נמשכין מבחי' שברי כלים ואין כח על ידם להמשיך החיות מחי החים בהדרגה ובמדה כנ"ל. וע"כ גם כל המאכלים הקדושים ביותר אסורים ג,כ למי שאינו ראוי להן באיסור חמור מאד. כי מחת שהם קדושים בקדושה יתירה מאד אין כח בהמקבל לקבל החיות והקדושה המרובה הנמשך על ידם. וע"כ אם ירצה לאוכלם חס ושלום מי שאינו ראוי להם הוא גורם שבירת כלים מחדש בחי' ריבוי השמן גורם כיבוי הנר. וע"כ כל זר לא יאכל קודש כיאין בו כח לקבל החיות המרובה המנשך ע"י אכילת קודש שזהו בחי' ריבוי השמן שגורם כיבוי הנר שזהו בחי' שבירת כלים שמשם עיקר יניקת הסט"א כנ"ל. וז"ש בכלאי הכרם פן תקדש המלאה וכו'. כי איסור כלאים הוא רק מחמת התערובות כי כל אחד בפני עצמו מותר לזרוע רק כשנתערבין זרעים של תבואה ושל גפן יחד אסורים מחמת שע"י תערובתם אין להם כח לקבל ריבוי האור הנמשך ע"י הרבהמינים משונים כאלה. וע"כ אסורים בבחי' קודש בחי' פן תקדש וכו' כי זהו בחי' איסור קודש שלא יהי' ריבוי אור חס ושלום כנ"ל:

3

Teach us to count our days rightly, that we may obtain a wise heart.

4

4

Translation not yet available

5

אות ב נמצא שעיקר קדושת אכילת ישראל הוא ע"י התורה שעל ידי זה ממשיכין החיות בהדרגה ובמדה על ידי הכלים של התורה שאז דייקא נמשך החיות ע"י המאכל בקדושה וכו' כנ"ל. וז"ש שם בהתורה הנ"ל שכפי הדעת שנמשך ע"י התורה כן זוכין לפרנסה בחי' מן כוו' ע"ש. כי הפרנסה והאכילה דקודשה בחי' מן הוא כפי הדעת שמקבלין ע"י התורה שהוא עיקר החיות שעל ידי זה דייקא יש כח בהאכילה להחיות האדם כנ"ל. וזה בחי' טבילת כלי אכילה כי צריכין לקדש את הכלים של האכילה דייקא כי עיקר קדושת האכילה כפי קדושת הכלים שמקבלין ע"י התורה כנ"ל. וע"כ קדושת וטהרת הכלים הוא ע"י טבילה במקוה. כי המקוה הוא בחי' דעת עליון ורחמים גדולים הנמשך ע"י הדעת הנ"ל שנתגלה ע"י התורה כמבואר שם בהתורה הנ"ל. וען כן דברי תורה אין מקבלין טומאה כשרז"ל כי התורה בעצמה הוא בחינת הדעת בחי' מקוה שמטהר' מכל הטומאות. נמצא שהמקוה הוא בחי' הדעת והחיות הנ"ל שמקבלין מחי' החיים ע"י התורה כנ"ל. וע"כ שם צריכין לטהר את כלי האכילה שקונין מהעכו"ם כדי לקבל חיות האכיל' ע"י כלים קדושים שקדושתם ע"י הדעת של התורה שהוא בחי' המקוה כנ"ל כי העיקר לקדש את הכלים. כי עיקר קדושת האכילה נמשך מקדושת הכלים שזה עיקר מעלת התורה שעל ידה קורין החיםי מחי החיים על ידי כלים כנ"ל:

5

13 שׁוּבָה יי עַד-מָתָי וְהִנָּחֵם עַל-עֲבָדֶיךָ Shoovu Adoanuy ad mussuy viheenuchaim al avudechu.

6

6

Translation not yet available

7

אות ג וע"כ עיקר הטבילה רק לכלי מתכת (וגם כלי זכוכית שצריכין טבילההוא רק מחמת שדומין לכי מתכות כמבואר בדרז"ל) כי כלי מתכות הם בחינת עשירות. כי עיקר העשירו' כלול במיני מתכות שמהם כל המטבעות והממון שהוא עיקר העשירו. כי שם במיני מתכות כלולים כל הגוונין עילאין שהם בחינת זהב וכסף וכו' שזה עיקר בחי' העשירות ומחמת זה הסט"א כרוכה מאד אחר העשירות מחמת ששם כל הגוונין עילאין כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש. וע"כ כלי מתכות שהם בח'י עשירו תששם עיקר התגברות מלכות דס"א שהוא כנגד מלכות דקדושה, שרוצה להתגבר בתאוות העשירות ולהרבו' בכלים כדי לינק מהגוונין הנ"ל ולהעלים חס ושלום הדעת הנ"ל של התורה שעל ידי זה חיות מלכות דקדושה כמובן ומבואר כ"ז בהתורה הנ"ל. ע"כ כשיוצאין הכלי מתכות מהעכו"ם שיניקתם ממלכות דס"א א"א לאכול בהם כ"א ע"י טבילה במקוה. כי ע"י המקו' שהוא הדעת הנ"ל יטהרם ויוציאם מפגם העשירות שהוא היפך התורה כי נמשך עליהם קדושת הדעת של התורה על ידי המקוה שהוא בחי' דעת התורה כנ"ל. ואז יכולין לאכול בהם בקדושה, דהיינו להמשיך על ידי המאכלים החיות מחי' החיים כראוי שזה א"א כ"א א"י קדושת הכלים דייקא כנ"ל שנמשך ע"י התורה שהוא בחי' המקוה כנ"ל:

7

Turn, O LORD! How long? Show mercy to Your servants. 14 שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל-יָמֵינוּ

8

8

Translation not yet available

9

אות ד וזה שאמר יצחק לעשו שא נא כליך כוו' ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי.ף כי יצחק הזהיר אותו שיראה תחילה לתקן בחינת הכלים בקדושה ואז ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפיקודין דעשה דהיינו מאכלים קדושים ע"פ התורה שזה א"א כ"א ע"י תיקון הכלים כנ"ל בחי' שא נא כליך כנ"ל. וכן דרז"ל שא נא כליך בדוך סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבילה. וע"כ קרא בדיקת הסכין להציל מהנבילות בשם כלים כי עיקר איסור נבילות וטקיפות ומאכלים טמאים הוא מחמת שהם בבחי' פגם הכלים כנ"ל. וע"כ הזהיר אותו על בדיקת הסכין בלשון שא נא כליך כי עיקר הוא לתקן הכלים שעל ידי זה עיקר קדושת המאכלים שמחמת זה אסורים לנו נבילות וטריפות ושאר מאכלים האסורים כנ"ל:

9

Sabainoo vaboakehr chasdechu ooniraninu vineesmichu bichul yumainoo. Satisfy us at daybreak with Your steadfast love that we may sing for joy all our days.

10

וזה חי' מה שהשתמשו בכלים של ביהמ"ק בסעודת של אחשורוש כמ"ש וכלים מכלים שונים כשדרז"ל. כי מלכו תהרשעה הוא בחי' מלכו תהמן עמלק כ"ש בהתו' הנ"ל ומלכות המן הי' כל כחו ממלכות אחשורוש. וע"כ רצו להתגבר ע"י פגם האכילה והחטיאו את ישראל בסעודת' כשרז"ל. וע"כ השתמשו אז בכלי בהמ"ק כי רצ ולפגום בהעשירות דקדושה שהוא בחי' כלי בהמ"ק שעל ידם עיקר המשכת כל ההשפעות לכל העולם ע" יכלים קדושים כאלו אבל אסור להשתמש בהם להדיוט שלא יהי' בחי' רבוי אור חס ושלום רק להשתמש בהםבקודש בבהמ"ק ואז נמשך השפע והפרנסה על ים לכל העולם ואחשורוש והמן שהם מלכות הרשעה שמתגברים כנגד מכלות דקדושה ועיקר התגברותם לפגום העשירו תדקודשה חס ושלום כנ"ל ע"כ התגברו להשתמש בסעודתם בכלי בהמ"ק. כי עיקר הפגם ע"י פגם הכלים שעל ידם עיקר המשכת החיות מחי החים כנ"ל.

10

Translation not yet available

11

11

Translation not yet available

12

אות ה וזה ששלח יעקב לעשו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי וכו' ויהי לי שור וחמור וכו' כי עשו הוא מלכו תהרשעה כי ממנו יצא המן עמלק שהם עיקר מכלות הרשעה כי ממנו יצא המן עמלק שהם עיקר מלכות הרשעה ועיקר כח מלכות הרשעה יונק מבחי' לבן שהוא בחי' לובן העליון היינו האור העליון כשאין כלים קדושים להמשיך האור והחיות בהדרגה במדה כראוי, משם עיקר יניקת קליפת לבן ומשם יניקת מלכות הרשעה בחי' עשו המן עמלק. וע"כלא הלך יעקב לבי תלבן עד שעסק תחילה בתורה הרבהבבי תשם ועבר כשרז"ל כי ע"י תורה שלמד תחילה הרבה על ידי זה היה לו כח להמשיך האור הגבוה והעליון מאד מאד בחי' לובן העליון להמשיכו בהדרגה ובמדה ע"י רבוי התורה שלמד בקדושה גדולה תחילה. ואז לא די שלא הי' כח בלבן שיניק מרבוי אור להתגבר כנגד יעקב. אדרבא יעקב התגבר כנגדו והוציא ממנו כל העשירו תוכל הקדושות שבלע בבחי' חיל בלע ויקיאנו. כי הפך ההסתרה שבתוך הסתרה לדעת עליון מאד ונעשה מבחי' חיל בלע וכו' בחי' תורה שהיא בחי' אשת חיל כמ"ש בהתורה הנ,ל. שזהו בחי' רחל ולאה שהוציאם מבית לבן דייקא שהם בחי' אשת חיל בחי' התורה שהוציא מתוקף ההסתרה שבתוך ההסתרה שיניקתה מרבוי אור שזהו בחי' לבן. ואז כשהתגבר כנגד לבן שהוא שורש הקליפה ע"כ ממילא יש לו כח להכניע ולבטל מלכות עשו וכו' שיונק ממנו. ע"כ שלח לעשו עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי שזכיתי להפוך ההסתרה לדעת התורה להמשיך החיות מלובן העליון בהדרגה ובמדה ע"י תרי"ג מצות התורה שהם כלל התורה ועל ידי זה זכיתי לעשירות דקדושה בחי' ויהי לי שור וחמור וכו' כי הוציא העשירות מהס"א אל הקדושה ע"י שהמשיך החיות מלובן העליון לתוך כלים קדושים ע"י התורה שכלולה מתרי"ג מצות בבחי' עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כנ"ל. וע"כ שלח לו כל זאת להודיעו שיש לו כח כנגדו מחמת שכבר הכניע שורשו יניקתו ע"י שהמשיך החיות העליון ע"י התרי"ג מצות של התורה בהדרגה ובמדה שעל ידי זה זכה לעשירות דקדושה שעל ידי זה נכנע מלכות הרשעה בבחי' ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלקים וכו' כמבואר כ"ז בהתורה הנ"ל ע"ש:

12

Samichainoo keemoas eeneesunoo shinoas ru-eenoo ru-uh. Give us joy for as long as You have afflicted us, for the years we have suffered misfortune.

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…