רבית
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
And therefore, one does not recite HaMotzi except upon such bread that is fit to be matza — for then it is the aspect of da'as, as mentioned above. And even though we eat chametz [leavened bread] throughout the year — nevertheless, since it was fit to be matza and is called lechem, it emerges that there is a clothing of holiness within it — namely, da'as — except that the da'as is in the aspect of concealment [hastarah], meaning that it became leavened. For chametz is the sitra d'mosa — the opposite of life and longevity — the aspect of the concealment of da'as. And therefore we are able to eat it, for we have the power to reveal the concealment and to restore it to da'as — since we have already merited the receiving of the Torah, through which the concealment is revealed, as is explained there. 8
אות ז וזה בחי' חומר האיסור של רבית. והעיקר איסור הוא אגר נטר. דהיינו ליקח שכר המתנת מעותיו שזה עיקר איסור רבית שחמור מאד כמבואר בגמרא ופוסקים. כי ממון דקדושה של ישראל יקר מאד כי בו מתגלין הגוונין עילאי ןשהם גדולת הבוראית' שעל ידי זה מכניעין הכח המדמה שהם כל הלקיפות והתאות והמניעות וכו'. וזוכין לעלות אל השכל האמתי שזה תכלי תהכל. כי זה עיקר העבודה והתכלית של האם שבא לזה העולם כעדי לשבר היצה"ר שהוא הכח המדמה שמשם כל התאוות וכו'. ולזכות אל השכל להכרי את הבוראית' שזה עיקר השכל האמת. וחוץ מזה אי ןשום חכמה ואין תבונה ואין נקרא בשם שכל וחכמה כלל כ,ש אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וכו'. וכ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים וכתיב אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים. כי עיקר הדעת והשכל הוא דעת ישראלי לזכות ע"י הדעת לעבוד אותו יתברך ולהכיר אותו ית' באמונה שלימה. וכל זה זוכין ע"י התגלות גדולת הבורא ית' שנתגלה ע"י הממון של ישראל שבהם מתגלין גוונין עילאין שעל ידי זה שוברין המדמה שהם כל התאוות של היצה"ר וכו' וזוכין אל השכל הזה כנ"ל. נמצא שממון דקדושה של ישראל יקר מאד שבו מתגלין גוונין עילאין שהם גדולת הבורא ית' שעל ידי זה זוכין לתכלית הנ"ל אבל אין הגוונין עילאין מתגלין בהממון כ"א ע,י מצות צדקה וגמילות חסדים שגדול מהצדקה שעל ידי זה נתתקן כל ממונו. ואז דייקא נתגלין הגוונין וזוכין על ידי זה לשבר המדמה וכו' כמבואר בהתורההנ"ל כנ"ל. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל אות ג' וז"ל.ודע שאין שני בני אדם שווין זה לזה. כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה וזה מלבוש לזה וכו'. נמצא כשאחד רוצה לעלות ממדריגתו למדריגה עליונה אזי הולך ונעתק האדם העומד במדריגה עליונה והולך ונעתק למדריגה היותר עליונ' וכו'. ומבואר שם בסוף בהשמטו' השייכים לזה שזה בי' הרמה מה שאחד מרים ומגביה את חבירו וכו' ע"ש. נמצא שא"א להאדם להתקרב להש"י ולעלות מדרגא לדרגא כ"א כשרים ויגביה גם את חבירו כמובן ומבואר בהתורה הנ"ל וזה בחי' כל ישראל ערבין זה לזה. וזה בחי' ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. כי כל ישראל כאיש אחד. וכ"א צריך שירים ויגביה את חבירו אל הקדושה עד שיושלם צלם אלקים בשלימות עד שיעלו כל הנשמות למקומן ומדריגתן כל אחד למקומו הראוי לו ואז יושלם התיקון וכו'. וכל זה זוכין על ידי צדקה וחסד שעושין מממונו שעל ידי זה נתגלין הגוונין עילאין שבממון שהם עיקר גדולת הבורא ית' שעל ידי זה שוברין המדמה ועולין מדרגא לדרגא שעל ידי זה עולה גם חבירו מדרגא לדרגא ומרים ומגביה גםאת חבירו כנ"ל. ועתה מבואר ומקושר הענין היטב. כי בודאי עיקר התיקון ע"י צדקה וחסד דייקא שעושה כ"א עם ישראל חבירו שבזה מקים ומעלה אותו ומאיר בו גוונין עילאין שבממון ישראל ובזה בעצמו זוכה לעלות מדרגא לדרגא שעיקר העליה כשמעלה גם חבירו כנ"ל שזוכה לזה ע"י הצדקה וחסד דייקא שועשה עם חבירו. שכמו שזכה להאיר בחבירו ממונו שנתן לו בצדקה או בהלואת חסד והאיר בו גוונין עילאין. כמו כן זוכה לעלות מדרגאלדרגא שעיקר העליה הואג"כ כשמשתדל בטובת חבירו להעליות גם את חבירו כנ"ל. כי כל ישראל כלולין זה בזה ואין נתגלה גדולת הבורא ואין נתגלין הגוונין כ"א כשהגוונין נכללים ומאירין זה לזה כמובן בהתורה הנ"ל ע"ש מ"ש שם ונכללין זה בזה ומתנהרין אלו הגוונין וכו' ע"ש. היינו כשישראל עושין צדקה וחסד זה עם זה. כי ישראל הם הם הגוונין בחי' ישראל אשר בך אתפאר שבהם מתגלה פאר הגוונין. וכל אחד מישראל יש בו גוון מיוחד כפי שרשו באבני החשן והאפוד שהם עשירות דקדושה של ישראל כי היו שווין הון רב ובהם היה כל הגוונין וכשנכללין זה בזה ומאירין זה לזה ע,י צמדקה וחסד שעושה אחד עם חבירו מממונו ששם עיקר הגוונין כנ,ל. אז הגוונין נכללין זה בזה ומאעירין זהלזה ואז עיקר התגלות פאר הגוונין. ואז דייקא נתגלה גדולת הוברא ונכנעין הקליפות שהם כח המדמה ועולה מדרגא לדרגא ומעלה גם חבירו מדרגא לדרגא. ואז הש"י מתגדל ומתפאר ביותר ויותר כי כל מה שישראל עולין מדרגא לדרגא למעלה למעלה נתגדל ונתקדש ונתפאר ונתרומם הש"י כביכול יותר ויותר ובשביל זה הזהירה התורה להלוות לחבירו הלוואת חן וחסד כמ"ש אם כסף תלוה את עמי וכו'. והיאגדולה מן הצדקה כשרז"ל גדולה ג"ח יותר מן הצדקה. כי ע"י ההלואה מחזקי ביד חבירו ביותר שיוכל להתפרנס ע"י הלואתו. ובהפרנסה של איש הישראלי מאירין הגווני ןכנ"ל. נמצא שעושה לו טובה וחסד גדול בגשמיות וברוחניות. ואח"כ יחזיר חבירו וישלם לו ויחזיר בו הגוונין שבממון ויאירו זה לזה שזה עיקר שלימו' הארת הגווני' כשמתנהרין ומאירין זה לזה וזה לזה. ובשביל זה נקרא בשם לוה ומלוה לשון ליווי והתחברות. כי ע"י הלואות חן מתחברין זה לזה ומאירין זה לזה הגוונין עילאין כנ"ל. וע"כ נקרא אצל העולם הלואת חן, חן דייקא זה בחי' הארת הגוונין שהם עיקר הפאר והחן כמו שפירש שם אדמו"ר ז"ל ע"פ חן בעיני ה' ע"ש:
And in particular, our very eating itself is according to the Torah. And within it there are many laws and many blessings — through which we reveal the concealment, as will be explained further below. And therefore, specifically chametz bread is more important than species that do not become leavened — because there is no clothing of da'as there to the same degree. And because of this, they do not come to a state of leavening, as mentioned above — for the sitra achra does not intensify there as much, as mentioned above. 9
And therefore, when Israel went out of Egypt, they were compelled to eat matza specifically. For at that time, they did not yet have the receiving of the Torah. And therefore they were compelled to leave in haste, for the power of Par'oh [Pharaoh] — which is the aspect of concealment [hastarah], for [the word Par'oh] has the same letters as ha'oref [the back of the neck, symbolizing concealment] — still had authority over them. And they did not have the power to break and nullify the aspect of concealment, since they did not have the Torah. 10
אות ח וזהו חומר האיסרו של רבי תשהוא חמור מאד והוא ככופר באלקי ישראל וביצי"מ וכמה לאווין נאמרו בו כמבואר בשו"ע יו"ד עיין שם. ועיקר האיסרו הוא ליקח שכר המתנת מעות כנ"ל:
And as it is found in the Tikunay Zohar, that for this reason they were compelled to leave in haste — see there. And therefore, they were compelled to eat specifically matza, which is the aspect of the essence of holiness before its clothing in the sitra achra in the aspect of concealment. For Hashem, blessed be He, elevated Israel then far above their [natural] level in a very great ascent — for it was not possible otherwise, as is brought [in the holy books]. For matza is the aspect of great da'as and very great holiness. For it is the aspect of dispute for the sake of Heaven, which is the aspect of: "these and these are the words of the living G-d" (Eruvin 13b) — which is the aspect of the ways of Hashem, which is an exceedingly great level. 11
כי איתא בליקוטי תנינא בי' ס"א וז"ל, הש"י הוא למעלה מהזמן וכו'. והכלל שעיקר הזמן הוא מחמת חסרון הדעת כוו'. וע"כ בחלום שאז השכל נסתלק ואין לו רק כח המדמה אזי נדמה שעה קלה לזמן ארוך מאד וכו'. כי בחלום נדמה שעוברים ע' שנה ברבע שעה.אבל כשנתעוררים מהשינה וחוזרים מהמדמה אל השכל אז מבינים שזה הזמן שנדמה לע' שנה בחלום באמת לא היה רק רבע שעה, רק שבעי שנה ממש הם שבעים שנה עאבל בשכל הגבוה משכלינו גם אלו השבעים שנה הם רק רבע שעה וכו'.וכן יש שלכ עוד גבוה יותר יויותר וכו' עד שיש שכ לאמתי גבוה כ"כ ששם מתבטל כל הזמן לגמרי ונכללין בבחי' למעלה מהזמן ע"ש היטב. ושים שכלך ודעתך להבין דבר זה היטב היטב כי הוא ענין נפלא ונורא מאד מאד. נמצא שעיקר הזמן הוא רק בכח המדמה אבל בשכל נקטן הזמן וכל מה שעולה לשכל גבוה יותר נתמעט ונתבטל הזמן לגמרי כנ"ל שזה עיקר התכלית. כי עיקר התכלית הוא לכלול בהש"י שהוא למעלה מהזמן שזה זוכין ע"י שלימות השכל דייקא שזוכין ע"י שבירת המדמה. כי ע"י השכל האמת נכללין בו ית' כמאמר החכם אלו ידעתיו הייתיו כמ"ש במ"א (סימן כ"א ליקוטי ח"א) ע"ש. נמצא מי שזוכה לעשות צדקה והלואת חסד שעל ידי זה מאירין הגוונין וזוכה לשבר המדמה ולעלות אל השכל על ידי זה מבטל הזמן ונכלל בבחי' למעלה מהזמן כי כפי שבירתו את המדמה ועלייתו אל השכל כמו כן הוא מבטל הזמן ונכלל בבחי' למעלה מהזמן כנ"ל. וזה חומר האיסור של רבי תשהוא ליקח אגר נטר שכר המתנת מעותיו איזה זמן. כי עיקר הממון דקדשוה הוא לגלות הגוונין שבהם כדי לשבר המדמה ולבטל הזמן כנ"ל. וזה הלוקח רבית פוגם בזה מאד מה שלוקח שכר ממעותיו בעד המתנת הזמן. נמצא שמגביר המדמה על השכל שבו עיקר אחיזת הזמן שבזה תלוי כל הפגמים שבעולם. כי כל הפגמים והחטאים הכל מכח המדמה שמשם כל התאוות כנ"ל. ועיקר כל התאוות והחטאים חס ושלום הם רק ע"י התגברות הרע הנאחז בהזמן דייקא שכלול מרע וטוב מבחי' ימי טוב וימי רע בחי' ביום טובה היה בטוב וביום רעה וכו'. שהם כ"ח עתים עתים לטובה ולהיפך בחי' פגם עץ הדעת שנאמר בו ביום אכלך ממנו וכו' ביום דייקא. כי עיקר התגברות המסית ע"י הרע הנאחז בהזמן דייקא. כי למעלה מהזמן כולו טוב ואין שם שום רע כלל. וזה כל עבודת האדם בזה העולם בהזמן והימים הקצובים לו שישתדל לצאת מהמדמה אל השכל דהיינו שיזכה לבטל הזמן שעיקרו בהמדמה ולעלות אל השכל ששם נתבטל הזמן ונכלל בו ית'שהוא למעלה מהזמן שזהו כלל כל התורה והמצוות וכמובן בהר"פ שכתב אדמו"ר ז"ל סימן ע"ט בלק"ת ע"ש. והעיקר הואליתן צדקה ולעשות חסד עם ישראל חבירו כי שקולה צדקה ככל התורה כולה כי דייקא ע"י צדקה וחסד מאירין הגוונין שבמעות שעל ידי זה משבר המדמה ועולה אל השכל כנ"ל שעל ידי זה נתבטל הזמן ונכלל בבחי' למעלה מהזמן שזה עיקר התכלית כנ"ל וע"כ כשלוקח חס ושלום רבי תמהמעות בעד המתנת הזמן פוגם בזה מאד כאלו רוצה חס ושלום להעלים הגוונין עילאין שבממון ישראל שהם גדולת הבורא ית' שמבטלין הזמן שבמדמה כנ"ל. והוא רוצה חס ושלום להגיבר הזמן שהוא בחי' המדמה על הגוונין שבמעות. וע"כ העון חמור מאד ונחשב ככופר באלקי ישראל בודאי מאחר שעל ידו נתעלמין הגוונין חס ושלום ונתעלם גדולת הבורא ית' ונתגבר המדמה שמשם כל העל ידי זה והכפירו' כמבואר למעלה וע"י נחשב ג"כ ככופר ביציאת מצרים. כי עיקר יציאת מצרים היה ע"י התגלות הגוונין שבממון ישראל כמ"ש למעלה ע"ש:
But chametz — which is the aspect of the clothing of holiness within the sitra achra, meaning that the dough which was fit to be matza became leavened, as mentioned above, and which is the aspect of concealment — they were not able to eat, as mentioned above, for they did not have the power to nullify the concealment, as mentioned above. 12
But afterwards, when the Egyptians pursued them and at first it was indeed difficult before the Holy One, blessed be He, to split the Sea of Reeds — which is the downfall of Par'oh, which is the aspect of the nullification of the concealment and the merit of attaining da'as — for they did not yet have the Torah and did not have the power for this, as mentioned above. And this is what our Sages, of blessed memory, said: that the angel of the Sea said, "How are these different from these?" (Yalkut Shimoni, Beshalach) — meaning, since they do not have Torah, as mentioned above. 13
אות ט כי באמת שורש התאוות הזמן בקדושה הוא ע"י חסד כמ"ש בהמעשה של יום הג' שעיקר התאוות הזמן ע"י חסדים של אמת וכו' ע"ש. וזה בחי' יומם יצוה ה' חסדו כי חסד הואיומא דאזיל עם כולהו יומין ומשם עיקר התהוות כל הזמן והימים ששרשם בחינת ז' ימי הבנין שהם בחי' הז' מדות שהם בחינת הגוונין שבכסף וזהב שהם בחי' ז' מיני מתכות כידוע. וזה ידוע שכל דבר נמתק בשרשו דייקא. וע"כ עיקר קיום העולם ע"י חסד כA"ש עולם חסד יבנה. כי עיקר התהוות הזמן הוא בשביל הבחירה שהוא בזמן דייקא. היינו כדי שיתגבר האדם בעבודתו לשבר המדמה שעל ידי זה יעלה מהזמן לבחי' למעלה מהזמן שהוא בחי' חים נצחיים של עוה"ב ששם עיקר קיבול השכר אשרי הזוכה לזה. וע"כ העיקר הוא צדקה וחסד ששם שורש התהוות הזמן ושם דייקא נמתק ונתבטל הזמן ונכלל בבחי' למעלה מהזמן. כי מחסד עיקר התחלת ועיקר הבנין של ז' ימי הבנין. כי למעלה מחסד הואלמעלה מהזמן בחי' בינה יובל הגדול שהוא למעלה מהימים כשרז"ל כי שאל נא לימים ראשונים. לימים הראשונים אתה שואל ואי אתה שואל מה למעלה מה למטה וכו'. דהיינו בשלש ראשונות כמבואר בספרים. וע"כ החסד שהוא התחלת ועיקר התהוות הזמן על ידו דייקא ממתיקין ומבטלין הזמן ומעלין וכוללין אותו בבחינת למעלה מהזמן שזה עיקר התכלית כנ"ל. וע"כ צריכין לעשות צדקה וג"ח. שעל ידי זה דייקא נתבטל המדמה ששם הזמן ועולה אל השכל ששם נתבטל הזמן שזה עיקר התכלית וכנ"ל:
And afterwards, when [the Egyptians] were broken and drowned in the Sea through the kindnesses of Hashem, in the merit of the Patriarchs — and then the power of Par'oh, which is the concealment, was broken — then chametz was permitted. And therefore, after the seventh day of Pesach, chametz is permitted, as mentioned above. 14
And this is the meaning of: "And the children of Israel baked the dough [into] cakes of matzos; for it was not leavened, for they were driven out of Egypt and could not delay" (Exodus 12:39). That is, they were necessarily compelled to eat matza and not chametz — "for they were driven out" specifically — meaning, they were compelled to leave in haste and flight, for they could not delay. As is brought in the holy books: had they tarried even a moment there, they would have remained sunk in the forty-nine gates of impurity, G-d forbid. And because the power of the concealment — which is the aspect of Par'oh — still existed, except that they fled from there in great haste, therefore they were not permitted to eat chametz, but only matza, as mentioned above — which is the aspect of how Hashem, blessed be He, elevated them in a great ascent from one extreme to the other: from the forty-nine gates of impurity to the forty-nine gates of holiness. For matza is the aspect of exalted da'as, the aspect of the fiftieth gate, as appears from the discourse mentioned above. 15
אות י וזה בח'י משא ומתן שצריכין ליזהר מאד לעשות מו"מ באמונה שלא לפגום בהממון חס ושלום ששם הגוונין עילאין כנ"ל. וכשעושה מו"מ באמונה אזי הוא טובה גדולה מאד. כי ע"י המו"מ שנושא ונותן עם חבירו במעותיהם. על ידי זה מאירין ונכללין הגוונין מזה לזה ומזה לזה. וזה עיקר כוונת המו"מ שהש"י מסבב בשביל זה שישא ויתן אחד עם חבירו הכל בשביל בירור הניצוצות שבממון כידוע. היינו בשביל שיאירו הגוונין מזה לזה שעל ידי זה עולין הניצוצות. כי הניצוצות הן הן הגוונין כמובא בסי' נ"ו ע"ש:
And therefore, when one wants to eat the bread mentioned above, one needs netilas yadayim [washing of the hands] — in order to purify and cleanse the hands through the waters of chesed [kindness], which are the aspect of da'as. So that we can raise them [the hands] in the aspect of: "When I lift my hands to the heavens" (Deuteronomy 32:40). And therefore one needs to raise his hands [after washing] — in order to merit through this "bread from Heaven," the aspect of da'as, the aspect of dispute for the sake of Heaven. And it is impossible to merit this except through the purification of the hands. 16
וזה שהזהירה תורה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך ודרז"ל שכשתמכור ימכור לישראל דייקא וכן כשיקנה וכו' כמובא בפרש"י. היינו שצריך להשתדל לישא וליתן למכור ולקנות עם ישראל חבירו דייקא כדי שיאירו הגוונין שבממון ישראל מזה לזה ויוכללו זהבזה ויתנהרו ויאירו אלו לאלו שה עיקר התגלות גדולת הבורא כנ"ל. שע"י זה נשבר המדמה ועולין אל השכל ונתבטל הזמן כנ"ל. וזה אל תונו איש את אחיו כדי שלא לפגום בהגוונין שבמעות ישראל כנ"ל. וזה שתלתה התורה מצות מו"מ באמונה ושלא להונות את חבירו בשנת היובל כמ"ש בפרשת בהר שנסמך פ' וכי תמכרו ממכר לעמיתך וכו' לפ' היובל. ובפ' הזאת בעצמה תלה אידסגור אונאה ביובל כמ"ש שם אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך וכו'. כי עיקר איסור אונאה שהוא פגם המ"מ פגם הגוונין שבממון ישראל עיקר האיסור והפגם הוא מה שפגם ביובל חס ושלום. כי יובל הוא בחי' בינה עלמא דאתי שהוא למעלה מהזמן שהוא בחי' עולם נצחי לעולמי עד. וע"כ עיקר קדושת היובל ביוה"כ. כי יוה"כ למעלה מהזמן כמ"ש בהא"ב אות תשובה ע"ש. ומםש מבחי' יובל שהוא למעלה מהזמן שהוא הש,י שברא את הזמן ומחיה ומקיים אותו ברצונו כל ימי קיום העולם הזה. וזהו שדקדקה התורה אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה וכו'. היינו שכל הקניות והמכירות והמו"מ שבעולם כולם הם במספר שנים אחר היובל היינ ובבחי' הזמן בחי' במספר שנים שבאמת הוארק אחר היובל שהוא למעלה מהזמן. כיאחר היובל שהוא בינה עלמא דאתי משם מתחיל מספר שנים בחי' זמן בחי' ז' ימי הבנין. וכל המו"מ כדי להאיר הגוונין שבממון כדי לגלות גדולת הבורא להכניע המדמה ולעלות אל השכל שהוא למעלה מהזמן בחי' יובל. וע"כ צריכין לקנות ולמכור ולעשות מו"מ באמונה ושלא להונות איש את אחיו כדי שלא לפגום בהגוונין שהוא בחי' מספר שנים אחר היוב לשלא יוכל לעלות ולכלול בהיובל בבחיד למ עלה מהזמן על ידי התגברות המדמה חס ושלום שמתגבר ע"י פגם הממון ע,י שאין עושין מו"מ באמונה חס ושלום. וזהו אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל תקנה כנ"ל:
And therefore, one must engage in thoughts of teshuva [repentance] before eating — this is the aspect of the anachah [sigh], through which one merits to purify the hands, as is explained there [in the Torah teaching]. 17
And this is what our Sages, of blessed memory, said: "Because the hands are busy [askaniyos], they require washing" (Shabbos 14b). For it is also explained there [in the Torah teaching] that because the hands are busy, therefore atzvus [sadness / depression] intensifies there more — the aspect of "the sadness of the hands" [itzavon yadayim]. And therefore, one needs to purify and cleanse them. 18
אות יא וזה בחי' מצות שמיטה ויובל שאז הכל הפקר וכולם חברים וכלולים זה עם זה.כי אז הוא בבחי' למעלה מהזמן שזןוכן לזה ע"י שמפקירין נכסיהם ונכללין זה בזה שעל ידי זה מאירין הגוונין שעל ידי זה נכללין בבחינת למעלה מהזמן כנ"ל:
And therefore, even when one does not eat with his hands, one needs netilas yadayim. And conversely, one who feeds [another person] does not need netilas yadayim. For the main thing depends on the eater specifically — for he needs to purify the hands, in order to merit that his eating should be in the aspect of da'as, the aspect of "bread from Heaven," as mentioned above. 19
And therefore, one needs specifically a vessel that holds a revi'is [a quarter of a log, approx. 86 ml], and specifically with water. For a vessel holding a revi'is is the aspect of Malchus, which is the aspect of the vessel, and it is the aspect of the letter ד [dalet = four], which is the aspect of a fourth [revi'is]. And when it is filled with the waters of chesed, which are the aspect of da'as, which is the aspect of the letter ה [hay = five], as mentioned above — then from the ד and ה is made the aspect of revi'is hahin [a quarter of a hin], as Rabbainu wrote elsewhere (Likutay Moharan I, 49). 20
אות יב וזה בחי' כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם. ונתנו איש כופר נפשו וכו' דהיינו שקלים לקרבנות צבור. כי קרבנות הם בחי' שבירת המדמה כנ,ל. וע"י השקלים שנותנין לקרבנות שהם בחי' צדקה על ידי זה מאירין הגוונין ונכנע המדמה וכו' כנ"ל. ואז מרים כ"א את חבירו וכו' כנ"ל. וזה כי תשא את רא בני ישראל בחוי' נשיאת רא להרים כל אחד ואחד למקומו ומדריגתו שזה עיקר מצות המספר לספור את ישראל ע"י השקלים כדי שיוכלו זה בזה ויאירו זה לזה כדי שיעלה ויתנשא כ"א ואחד למקומו ומדריגתו. וע"כ צריכין ליתן כל ראחד צדקה דהיינו שקלים לקרבנות צבור שעל ידי זה מאירין הגוונין ונכנע המדמה וכו' ומרים ומנשא כ"א את חבירו כנ"ל. ועל כן צריכין ליתן השקלים בכל שנה ושנה כדי לתקן ולהעלות את הזמן בחי' מספר שנים שיוכלל בבחי' למעלה מהזמן וכנ"ל:
And therefore, one needs specifically ko'ach gavra [human power, i.e. the water must be poured by a person]. For one needs to draw down longevity specifically into Malchus — for Malchus has nothing of its own [lais lah migarmaih klum] (Zohar). Therefore, one needs specifically to draw life into it, etc. And therefore, the water must specifically come through the power of a person — in order to draw down the life, as mentioned above. For it is impossible for it to be drawn down on its own, since it has nothing of its own. 21
For through netilas yadayim, longevity is drawn into Malchus, as mentioned above. For through netilas yadayim, one merits bread, which is the aspect of da'as — and this is the life of the soul, which is the aspect of Malchus, as mentioned above. And therefore, Malchus is called by the name of the shulchan [table], the aspect of the "table of kings". For through eating as mentioned above, the aspect of Malchus is completed, as mentioned above. 22
אות יג וזה שקורין אם כסף תלוה בפסח שהוא יציאת מצרים היינו כנ"ל:
And therefore, one must engage in Torah study at the table. For the primary drawing of life is through Torah study, as is explained there. And this is what our Sages, of blessed memory, said: "Any table at which words of Torah are not spoken — it is as if they ate from the sacrifices of the dead" (Avos 3:3). For this is the opposite of life and longevity that is drawn through Torah study, as mentioned above — and it is the aspect of idolatry, the opposite of the completeness of Malchus, which is the aspect of emunah. 23
But a table at which words of Torah are spoken — it is as if they ate from the table of the Omnipresent. For through the Torah, they call upon Him, blessed be He. It emerges that He, blessed be He, is present there at the table. And this is [the meaning of] the proof-text brought there: "And he spoke to me: 'This is the table that is before Hashem'" (Ezekiel 41:22). "Before Hashem" — specifically, for Hashem, blessed be He, is there, as mentioned above — the opposite of the concealment of the Face of Hashem, G-d forbid. 24
אות יד וזה בחי' פורים. כי המן עמלק הואבחי' מנא דלא שויא לחבלא הנ"ל שהוא תוקף הקליפה המתפשטת בכל דרגא ודרגא כשרוצין לעלות מדרגא לדרגא כנ"ל. כי ראשית גוים עמלק כי עמלק הוא ראשית וכלל כל הגוים שהם הקליפות והדמיונות הבאין מכח המדמה. והוא העיקר שמתגבר ומתפשט מאד בכל דרגא ודרגא כנ"ל וע"כ עיקר הכנעתו ע"י צדקה כנ"ל. שעל ידי זה מתגלין הגוונין כנ"ל. וזשארז"ל ע"פ ועשרת אלפים ככר זהב אשקול וכו'. גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהמן וכו'. לפיכך הקדים שקליהם לשקלי המן וכו'. כי שקל ישיראל הם בחי' צדקה על קרבנות צבור כנ"ל שעל ידי זה עיקר הכנעתו כנ"ל. וז"ש ישנו עם אחד ודרז"ל ישנו עם אחד שאמר המן שנפלו לבחי' שינה חס ושלום.כי עקר התגברות המדמה הוא בבחי' שינה ותרדמה. שאז התגברות המדמה ושם עיקר אחיזת הזמן כנ"ל. וע"כ אמר המן שישראל בתוקף הגלות הם בבחינת שינה שהוא בחי' התגברות המדמה הסתלקות הדע. וע"כ יוכל להתגבר עליהם חס ושלום. כי גלות בבל וכן כל הגליות נמשלין לשינה כמ"ש בושב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וכשרז"ל. וע"כ היה הנס ע"י נידוד השינה כמ"ש בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכו'. ועל כן מתחלת המגילה לספר תוקף הנס מעוצם גדולתו של אחשורוש כמ"ש בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו וכו'. חור כרפס ותכלת וכו'. כי המגילה מספרת לנו בזה תוקף הנס של מפלת המן עמלק שהש"י עשה עמנו בכל דור ודור. יכ עיקר הכנעת המדמה שמתגבר ומתפשט מאד בכל דרגא ודרגא שהוא בחי' המן עמלק כנ"ל הוא ע"י עשירות דקדושה שזוכין ע"י צדקה שעל ידי זה מתגלין הגוונין שבמממון שהם גדולת הבורא ית' שמו כנ"ל. ואז בימי אחשורוש התגברה מלכות הרשעה כ"כ עד שהיה להם כל העשירו תוכל הגוונין היו נעלמין אצלם. וזה שמספרת מריבוי הגוונין ותוקף העשירות המופלג שהיה אצלם עד שהיתה הקרגע מרוצפת באבנים טובות כלולין מכמה גוונין כמ"ש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת וכו'. ועל ידי זה היו מתגברים כנגד ישראל מאד מאד. כי זה ידוע כיאת זה לעומת זה עשה אלקים. וכמ ושע"י עישרות דקודשה מתגברים על המדמה כנ"ל. כמו כן להיפך חס ושלום כשהס"א מתגברת ונמשך כל העשירות וריבוי הגוונין אצלם. אזי הם מתגברים מאד ע"י ריבוי העשירות שכבשו אצלם. וזה בחינת מרירת הגלות של עכשיו שכל הגדול' והעשירות הוא אצלם ועל ידי זה הם מתגברים מאד. אבל באמת כל התגברותם הוא לפי שעה. אבל לסוף הם נופלים על ידי זה בעצמו בבחיד עושר שמור לבעליו לרעתו. כי הגוונין עילאין שבממון אינם יכולים להאיר כשהממון כבוש אצל העכו"ם והרשעים. ואלו הגוונין בעצמם נלחמים עמהם ומתגברים עליהם ומפילין אותן ומוציאין מהם כל הניצוצות שבלעו מכבר כי זהו בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כידוע וזה בחי' תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל כסף וכו' כי העשירות שהם כובשים עכשיו מישראל ע"י ריבוי המסים וארנינות זה הממון בעצמו שלוקחין מישראל ינקום בהם ויתגבר עליהם ויוציא מהם כל העשירות בכפלי כפלים וכנ"ל:
And this is the meaning of: "Fortunate are you, O land, whose king is a free man, and whose ministers eat at the [proper] time" (Ecclesiastes 10:17). For through eating as mentioned above, there is the completeness of Malchus, which is the aspect of "your king is a free man," as is explained there. And therefore, the time for the meal of a talmid chacham [Torah scholar] is at the beginning of the sixth hour — that is, after five hours in which they were engaged in Torah and prayer. And through this, they merit da'as, which is the aspect of the [number] five, as mentioned above. And then they can eat the meal of a talmid chacham, which is the completeness of da'as, as mentioned above, and the completeness of Malchus, as mentioned above. And therefore our Sages, of blessed memory, derived the time for the meal of a talmid chacham from the verse "Fortunate are you, O land…" mentioned above (Shabbos 10a). 25
וכן מרומז בדברי רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שעל ידי המסים והנתינות שהם גובים מישראל על ידי זה בעצמו הם נכנעין ונופלין כי מבואר שם בתורה הנ"ל שכל המסים והנתינות שגובין מיטשראל הם בחי' צדקה בחי' ונוגשיך צדקה ועל ידי זה מתגלין ג"כ הגוונין וכו' ע"ש. נמצאשע"י המסים שגובים מישראל על ידי זה דייקא מתגלין הגוונין ועל ידי התגלות הגוונין הוא מפלתם כי העכו"ם אחיזתם בהמדמה שהואכח הבהמיות כי הם נמשלין לבהמה כנ"ל. וכשנכנע המדמה ע"י הגוונין שמתגלין ע"י גיבוי המסים דייקא אזי נופלים כל העכו"ם שאחיזתן מהם. וע"כ גם אז בימי אחשורוש היתה מפלתם בעצמם ע"י עוצם גאוותם שנתגאו ונתפארו והראו את יקר תפארת גדולתם ועשירותם בשעת המשתה ונתלבש בלבושי כה"ג שהם עיקר פער הגוונין בחי' בגדי ישע שרצו לפגום באלו הבגדים הקדושים. ועל ידי זה קפץ השטן גם ביניהם והתגרה בהם עד שהרגו את ושתי המרשעת שעל ידי זה היה עיקר מפלת המן עמלק ע"י שנלקחה אסתר תחתיה וכו' כי כל זה הוא בחי' עת אשרש שלט האדם באדם לרע לו שע"י גודל התגברותם על ישראל ועיקר התגברותם על ממון ועשירות ישראל ששם פאר הגוונין וכנ"ל אזי אל והגוונין שאינם יכולים להאיר אצלם והם שם בגלות בהעלם ובהסתר גדול הם מתגברין ומלקטין ומבררין מהם כל ניצוצות הקדושה שבלעו ומוציאין מהם חיותם עד שנכנעין ונופלין על ידי זה בעצמו וכנ"ל:
And so too Rabbainu, may his light shine, wrote elsewhere (Likutay Moharan I, 17) that eating with propriety is the completeness of da'as. 26
And this is what our Sages, of blessed memory, said (Sotah 4b): "Whoever is dismissive of netilas yadayim is uprooted from the world and comes to poverty." For netilas yadayim is the aspect of longevity, as mentioned above. And through this, one merits livelihood, as is explained there. 27
אות טו וזה שכתוב בגדולת מרדכי, ומרדי יצא מלפני המלך בלבוש מלכו תכלת וחור ועטרת זהב וכו'. זה בחי' פאר הגוונין שחזרו אל הקדושה, שמרדכי הצדיק זכה לכל אלו הגוונין שהם בחי' בגדי ישע כנ"ל שזהו בחי' לבוש מלכו תכלת וכו'. שעל ידי זה הי' עיקר הישועה ע"י שחזרו ונתגלו הגוונין בקדוש' אצל מרדכי הצדיק וכנ"ל:
And therefore, there are ten words in the blessing of HaMotzi. And also, one must hold the bread with all ten fingers — in order to complete the aspect of Malchus, which is comprised of ten, the aspect of "officers of tens" (Exodus 18:21), etc., as mentioned above. 28
וזה שכתוב ויספר להם המן את כבוד עשרו וכו'. כי סיפר להם שיש לו עשירות גדול וסבר שהגוונין עילאין כבושין אצלו. ועל ידי זה אין כח אל סטרא דקדושה שהוא מרדכי וישראל להתגבר כנגדו וכנ"ל. אבל הש"י חמל על עמו ונתהפך מהיפך אל היפך שחזר כל העשירות וכל הגוונין למרדכי כמ"ש ותשם אסתר את מרדכי על בית המן שמרדכי קיבל כל העשירות של המן. ואזי חזר העשירות אל הקדושה ונתגלו הגוונין עילאין שהם גדולת הבורא יתברך ועל ידי זה זכו להכניע ולהשפיל העמקלים שהם הסט"א ולהעלות ולנשא את ישראל. כי עיקר הכנעת הס"א שהוא בחי' המדמה הוא על ידי התגלות הגוונין שבעשירות דקדושה וכנ"ל:
And therefore, "the greatest of the diners breaks [the bread]" (brachos 46a). For the greatest is the aspect of Malchus. And therefore he breaks the bread — in order to draw life and longevity into Malchus, as mentioned above. 29
And therefore, the one who breaks [the bread] is not permitted to break [it] until the Amen is finished from the mouths of the majority of those responding. For through the blessing, one elevates the life-force of holiness that is clothed there, which is the aspect of da'as, as mentioned above. And therefore, one must wait until the Amen is completed from their mouths — which serves in place of their [own] blessing. And then he has the power to draw down da'as through his eating, as mentioned above. 30
אות טז וזה בחי' ומתנות לאביוני' שחייבין בפורים דהיינו להרבות בצדקה. כי עיקר התגלות הגוונין בקדושה הוא ע"י צדקה כנ"ל שעל ידי זה עיקר הכנעת המדמה שהוא הסטר"א שזה עיקר בחי' פורים כנ"ל. וזה בחי' ומשלוח מנות איש לרעהו, כי כ"א צריך לשיתחבר ויוכלל בחבירו על ידי משלוח מנות מזה לזה. כי כשמכניעין המדמה שזהו בחי' פורים כנ"ל אזי כ"א מרים ומגביה את חבירו מדרגא לדרגא כנ"ל. על כן צריכין לשלוח מנות מזה לזה כדי שיוכלל כל אחד בחבירו להורות שעכשיו שנכנע מהמדה שבכל המדריגות, כי המן הרשע ימ"ש הי' כלול מכל הרע שבמדמה שבכל המדריגות. ועכשיו שנכנע ונפל ע"י תוקף הנס של פורים. ע"כ עתה כל אחד נכלל בחבירו. כי כל אחד מרים ומגביה את חבירו. וזהו בחי' מלשוח מנות איש לרעהו וכנ"ל:
065 Likutay_Halachos_Netilas_Yadayim_LSeudah_2.html
For it is found in the words of Rabbainu, may his light shine (Likutay Moharan I, 44), concerning the clapping of hands [mechi'as kaf] — that it serves to purify the air in the aspect of Eretz Yisrael, through the ko'ach pirkin d'yadayim [the power of the joints of the hands], through which the "power of His deeds" [ko'ach ma'asav] is aroused — for the primary holiness of Eretz Yisrael comes through this — see there. And through this, one is saved from confusing thoughts, which are the aspect of mabul [the Flood], the aspect of bilbul [confusion]. And through drawing down the holiness of Eretz Yisrael, one is saved from the aspect of the mabul — for in Eretz Yisrael, there was no Flood — see there well. 1
אות יז וזה בחי' תוקף השמחה של פורים. כי כשנתגלין הגוונין שהם בחי' בגדי ישע וכו' שזהו בחי' פורים כנ"ל. אזי השמחה גדולה ועצמומה מאד. וכל מה שנתגלין פאר הגוונין יותר ונכנע הרע שבמדדמה יותר אזי השמחה נגדלת יותר ויותר. כי פאר הגוונין הם עיקר גדולת הבורא ית' כנ,ל. וכל מה שנתגלה תפארתו וגדולתו יתברך יותר בודאי השמחה גדולה ביותר כי זה עיקר השמחה שבכל השמחות כשנתגלה גדולתו ותפארתו ית' כמ,ש בפסוקים רבים בהודו לה' קראו בשמו ובמזמור לכו נרננה שאומרים בכניסת שבת מעוצם השמחה שתהיה לעתיד כשתתגלה גדולתו ותפארתו ית' כמ"ש ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך וכו'. וכן בפסוקים רבים שם. וכן מהתחלת המזמורים אלו עד הסוף כולם מיוסדים על ענין גודל השמחה מהתגלות גדולתו ית' כמ"ש לכו נרננה לה' נריעה וכו' בזמינרות נריע לו כי אל גדול ה'. ורנה וזמרה הם בחינת שמחה (כידוע וכמבואר במ"א) , וכן כל המזמורים מדברים שם מגדולת הבורא ית' ומעוצם השמחה שצריכין לשמוח בגדולתו ובשמו ית'. כמ"ש שמחו צדיקים בה' וכו'.ה' מלך תגל הארץ וכו'. כי אלו מזמורי לכו נרננה שאומרים בכניסת שבת נתייסדו ג"כ להכניע המדמה שמתגבר כשעולין אל הקדושה. דהיינו מחמת שצריכין לצאת מששת ימי החול ולעלות לקדושת שבת. ע"כ נתייסד לומר המזמורים אלו שמדברים מגדולת הבורא ית' כדי להכניע הקליפות שמתגברים כשעולים מדרגא לדרגא כמו שנתייסד לומר הודו שמדבר מגדולת הבורא ית' ומגודל השמחה בו ית' מחמת שצרייכן לעלות מעשיה ליצירה וכנ"ל בהתורה הנ"ל. וזה בחי' בשמחך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו כי תפארת עוזמו אתה וכו'. שע"י ההתפארות שנתגלה על ידי זה נמשך שמחה בחי' בשמך יגילון כל היום וכו' וזהו ובצדקתך ירומו. כי עיקר ההתפארות שהוא פאר הגוונין נתגלה על דיי צדקה וכנ"ל. וזהו שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני. בגדי ישע מעיל צדקה זה בחי' פאר הגוונין שנתגלין על ידי צדקה כמבואר היטב בהתורה הנ"ל ע"פ זה ע"ש. ועל ידי זה שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלקי. כי עיקר הגדלת השמחה הוא על ידי זה כנ"ל. וע"כ מחמת שבפורים נכנע המדמה ביותר שזהו עיקר מפלת המן עמלק ע"י התגלות הגוונין ע"י ריבוי הצדקה שנותנין אז וע"י מצות שקלים שמקדימין לפורים שע"י זה עיקר הנס של פורים כנ"ל ע"כ אז השמחה גדולה ועצומה מאד. כי ע"י התגלות הגוונין שהם גדולת הבורא יתברך נתגדלה השמחה מאד כנ"ל:
And this is the aspect of netilas yadayim before eating. For eating and prayer are one and the same aspect — that is, the aspect of beirurim [refinements / sortings of holy sparks] that are accomplished through prayer and through eating, as is brought [in the holy books]. And therefore, the primary holiness of eating is only in Eretz Yisrael, from where all the shefa is drawn — for Eretz Yisrael is the aspect of emunah. And all the beirurim are accomplished through emunah, as is brought. And as Rabbainu wrote (in the discourse "Vayaseiv", Likutay Moharan I, 62) — that the refinement of foods is accomplished through emunah, in the aspect of: "and graze on emunah" (Psalms 37:3). And this is accomplished through Eretz Yisrael, in the aspect of: "Dwell in the land and graze on emunah." For there, they are nourished from emunah, through which all the beirurim [are accomplished]. 2
And therefore, one must see to it that the shefa of one's eating is drawn from Eretz Yisrael, and that one's eating should be as if he is eating in Eretz Yisrael. And for this, one needs to join the hands together, to arouse the ko'ach pirkin [power of the joints], through which the "power of His deeds" is aroused — so that there should be made here the aspect of Eretz Yisrael, as mentioned above, for the matter of prayer — so that the beirur [refinement] should be done properly. 3
אות יח וזה בחי' השכרות של פורים כשרז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כי שכרות הוא בחי' שינה בחי' התגברות המדמה כמו שרואין בחוש שהשכור מתגבר בו בלבול המדמה ומדבר דברי שטות שבאין מבלבול המדמה. וע"כ צריכין להתרחק מהשכרות מאד מאד כדי לשא יתגבר בו המדמה שמשם כל התאות רעות כנ"ל. אבל בפורים שאז הכנעת המן עמלק הכנעת הרע שבמדמה כ"כ עד שאין השכרות מזקת כלל ביום הזה. אדרבא על ידי השתיה מתקנין המדמה שיהיה נכלל בקדושה ומהפכין מרע לטוב. כי בפורים נכנע הרע שבמדמה כ"כ עד שיכולין ע"י ריבוי השתיה להפוך המדמה דייקא אל הקדושה. כי יין יש בו שני בחינות זכה משמחו לא זכה משממו. כי שממון הוא בחי' שגעון בחי' בלבול המדמה אבל מי שזוכה דהיינ ושכבר הכנעי הרע שבמדמה אז יהיין משמחו. וזהו בחי' השתיה של פורים שאז הכנעת המדמה ע"י התגלות הגוונין ואזי השמחה גדולה מאד על ידי זה כנ"ל. וע"כ אז השתיה בבחי' יין המשמח. וזהו חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כי המן הרשע הוא בחי' הרע שבמדמה שבכל המדרגיות כולם. כי הוא מזרע עמלק שהוא כלול מכל הרע והקליפות שבכל המדריגות כולם בבחי' ראשית גוים עמלק כנ"ל. כי בכל דרגא ודרגא מתגבר ומתפשט המדמה. והמן הרשע כלול מכל הרע שבכל המדריגות וכנ"ל והוא התגבר אז על ישראל בהתגברות גדול מאד. כי כח המדמה שהם הקליפות שבכל דרגא אינם יכולים להתגבר כ"א כפי המדריגה שבקדושה ואזי יש כח ובחירה באדם להתגבר כנגדה. אבל המן הרשע היה כלול מהרע שבמדמה שבכל המדריגות ורצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבמדריגות הגבוהות ממנו ובודאי אין כח באדם שבמדריגה התחתונה לעמוד כנגגד הקליפה שבמדריגה הגבוה ממנו מכ"ש כנגד הקליפות שבכמה וכמה מדריגות הגבוהות ממנו. והמן הרשע ימ"ש שהוא הרע שבכל המדריגות רצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבכל המדריגות שהיה כלול מהם. וע"כ היה בלתי אפשר לעמוד כנגדו כמ"ש לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם. ודרז"ל ומנו המן. כי איתא בדברי רבינו ז"ל שבני אדם יכולין למנוע מהקדושה יותר מהבע"ד שהוא היצה"ר. כי היהצ"ר של כל אדם אינו רק כפי מדריגתו שכל אחד יש לו יצה"ר מאיזה עולם כפי מדריגת האדם. אבל בן אדם כלול מהכל ע"כ יש לו כח למנוע יותר ע"ש. ובפרט המן הרשע ימ"ש שכלול מכל הרע שבכל המדריגות ורצה להתגבר על כ"א מישראל בכח הרע שבכל המדריגות. ואפי' על האדם שבמדריגה התחתונ' רצה להתגבר בכח הרע שבכל המדריגות הגבוהות ממנו ואיך אפשר לעמוד כנגדו. וע"כ רצה להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן וכו'. כי רצה להתגבר כנגד כל ישראל מגדול ועד קטן מחמת שהיה כלול מהרע שבכל המדריגות וכן הוא בכל דור ודור. וזהו בחי' עוצם המלחמה שבכל דור. כי הבע"ד כשמתלבש בבני אדם קשה מאד מאד לעמוד כנגדם מחמת שבני אדם כלולים מכל המדריגות ויש להם כח למנוע יותר מהיצה"ר וכנ,ל וע"ז נאמר לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, בודאי כשקם אדם על אםד למונעו מדרך החיים קשה מאד מאד לעמוד כנגדו לולי ה' יהיה בעזרו וזהו תוקף הנס הנפלא והנורא מאד של פורים כמבואר בכל הספרים מתוקף נפלאות הנס הגדול הזה הגדול מכל הנסים וכל המועדים בטלים וימי הפורים לא נבטלים כי אז ההי בלתי אפשר לעמוד נגד המן מחמת שהתגבר נגד כ"א בתוקף הרע שבכל המדריגות. ע"כ חמל הש"י על ישראל ועשה להם נס נפלא ע"י ששלח להם אז מושיע ורב את מרדכי היהודי שהיה ההיפך מהמן כי מרדכי היה כלול מקדושת התגלות הגוונין עילאין שבכל המדריגות כי בכל דרגא ודרגא כשצריכין להכניע הרע שבמדמה צריכין לגלות הגוונין שהם גדולת הבורא ית' ובודאי כפי המדריגה שצריכין לעלות אליה כמו כן צריכין לגלות הגוונין ומרדכי היה כלול מקדושת התגלות הגוונין שבכל המדריגות כולן וע"כ היה לו כח להכניע את קליפת המן שהוא הרע שבמדמה שבכל המדריגות שנכנע על ידי קדושת התגלות הגוונין שבכל המדריגות שזהו בחי' מרדכי כי מרדכי הוא בחי' בשמים ראש מר דרור שתרגומו מרי דכיא כשרז"ל היינו שמרדכי הוא בחי' ראש הבשמים של שמן המשחה שבו נמשך המשכן וכליו והכהנים ומלכים ובגדי כהונה, והמשכן כוו' כולם הם בחי' התגלות הגוונין עילאין. כי כל הגוונין עילאין היו במשכן וכליו ובבגדי כהונה שהם בחי' זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן וכו' וכנ"ל. ועל כן שן הי ומקריבין כל הקרבנות שהם הכנעת המדמה כי שם נכנע המדמה ע"י שנתגלה והאיר בהם התגלות הגוונין שהם עיקר גדולת הבורא ית' שמשם עיקר הקדושה. כי בכל מקום שמתגלה גדולת הבורא יתברך יותר שם חלה הקדושה ביותר כמ"ש והתגדלתי והתקדשתי וכו'. נמצא שקדושת כל המשכן וכליו וכו' שהכל היה על ידי התגלות הגוונין שהם גדולת הבורא וקדושתו ית' הכל היה ע"י שמן המשחה שהוא בחי'מרדכי שהוא בחי' בשמים ראש מר דרור וכו' שממנו נעשה שמן המשחה. נמצא שמרדכי כלול מקדושת כל הגוונין שבכל המדריגות כולם מאחר שעל ידו עיקר הארת הגוונין שבכל ציורי המשכן כי המשכן וכליו היו כלולים מכל המדריגות שבכל ישראל שכלולים בקומת אדם כידוע שכל המדריגות בכלל הם קומת אדם כמבואר בכתבים והמשכן היה בבחי' קומת אדם כמ"ש בזוה"ק ציורא דמשכנא כציורא דאדם. וע"כ היה המשכן כלול מכולם כנ"ל. ומרדכי שהוא ראש הבשמים של שמן השמחה שמשם עיקר קדושת המשכן היינו עיקר התגלות הגוונין שבכל פרטי המשכן ע"כ היה כלול מקדושת הגוונין שבכל המדריגות וע"כ נתן לו הש" כח להכניע ולהשפיל את המן הרשע ימ"ש ולהציל כל א' וא' מישראל מידו מקטן ועד גדול. כי כמו שהמן מתגבר בכל דור כנגד כ"א מישראל אפי' כנגד הקטן במעלה הוא מתגבר כנגדו בכח הסתות ופתויים ודמיונותך ומניעות ובלבולים בלי שיעור הנמשכין ממדריגות הגבוהות ממנו הרבה הרבה כמ וכן שולח הש,י בכל דור צדיק שהוא בחי' מרדכי שכלול מכל המדריגות שבקדושה שיש לו כח להאיר אפי' בהפחות שבפחותים הארה נלאה ועצומה מאד מאד הנמשכת ממדריגות גבוהות ממנו הרבה מאד. ועל ידי זה הוא מצילו מקליפת הגבוהות ממדריגתו וכנ"ל וזאת ההארה של מרדכי הצדיק אנו זוכין בכל דור ודור בכל שנה בימי הפורים האלה כמ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור וכו'. כי זאת עיקר המלחמה שיש לכל אדם בכל דור ודור שמלבד היצה"ר שלו ותאוותיו הרעים שיש לו מעצמו שצריך מלחמה גדולה והתגברות גדול לעמוד כנגדם, נוסף על זה עומדים נגד כל אחד בני אדם הרבה הרוצים למונעו מדרך החיים. ויש בענין זה שינויים הרבה לאין מספר כי לפעמים הבע"ד מתלבש עצמו אפי' באיש כשר ולפעמים באיזה צדיק שמכניס בלבו לחלוק על דרך הישר שרוצה ליכנוס בו כי הבע"ד מבלבל העולם הרבה בכל דור ועיקר התגרותו הוא על הדרך הישר שהורו לנו הצדקיים השלימים הגדולים במעלה ביותר שהם כלולים מכל המדריגות שבקדושה והוא מתלבש עצמו בבני אדם דייקא לחלוק על צדיקים גדולים כאלו ועל הדרכים ישרים ונוכנים שגילו בעולם ומהפך האמ תומתגבר על ידי זה על האדם הקטן במעלה בסברות וקשיות ובלבולים הנמשכין ממדריגות הגבוהות ממנו שעל ידי זה קשה לעמוד כנגדו אם לא בכח הצדיק הגדול במעלה שהוא בחי' מרדכי בחי' בשמים ראש שכלול מכל המדריגות שבקדושה שמאיר בנו הארה נפלאה ועצומה ממדריגות הגבוהות למעלה למעלה יותר שעל ידי זה יש לנו כח אפי' להקטן שבקטנים לעמוד כנגד המונעים הרבי םכי קדושת הצדיקים בחי' מרדכי עולה למעלה על כל המדריגות עד תכלית הקדושה ששם מתבטלת הקליפ' שבמדמה לגמרי. כי מבואר לעיל שבכל דרגא ודרגא יש שם דמיונות וקליפות אלו וכשאדם רוצה לעלות מדרגאלדרגא אזי מתגברים מחדש הקליפות שבמדריגה וכו' כנ"ל. אבל יש צדיקים גבוהים במעלה כל כך עד שנכללו בתכלית הקדושה העליונה. כי כבר שברו הקליפות שבכל דרגא ודרגא עד שכבר נכללו בתכלית תכלית הקדושה העליונה ששם הוא ביטול כל הקליפות לגמירי וזה בחי' קדושת מרדכי היהודי כנ"ל וזאת ההארה מתגלה בפורים וזה בחי' חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי דהיינו שמגודל השמחה יעלה למדריגה גבוה כ,כ עד שיאיר בו הארת פורים שהוא הארת מרדכי בשרשו העליון ששם אין שום קליפה ורע שבמדמה לגמיר. וע"כ אין שייך שם לומר ארור המן וברוך מרדכי כי בכל המדריגות שיש שם קליפה וקדושה שהם בחי' המן ומרדכי שייך לומר אארור המן שהוא הקליפה וברוך מרדכי שהוא הקדושה. אב לבשורש הקדושה העליונה שם ביטול המדמה והקליפה לגמרי ושם אין שייך כלל ארור המןוברוך מרדכי מחמת ששם כולו קודש כולו טוב. וזהו בחי' הארת פורים שהוא הארת מרדכי שהוא אור גדול ונורא מאד שאינו מאיר בשום יו"ט כ"א בפורים כמבואר בכתבי האר"י ז"ל היינו כנ"ל כי זה האור כלול מהקדושה שבכל המדריגות עד תכלית הקדושה העליונה ששם ביטול הקליפה לגמרי. וזהו עד דלא ידע וכו' כי שם כולו טוב וכנ"ל:
And through this, the blemish of the Flood is rectified — which is rectified through Eretz Yisrael, as mentioned above. For eating in holiness is the rectification of the blemish of the Flood, which is the aspect of the sin of Adam HaRishon [the first man], through which good became mixed with evil. And this was itself the sin of the generation of the Flood — for "all flesh had corrupted its way" (Genesis 6:12), etc. — and through this, good and evil became intermingled, as is brought. And one needs to refine [this mixture] every day. And the primary refinement is through prayer and eating. 4
And therefore, the prayer needs to be in the aspect of Eretz Yisrael — where there was no blemish of the Flood, for there was no Flood there, as mentioned above. And therefore there, one rectifies the blemish of the Flood through the beirurim accomplished through prayer. And similarly, eating — which is also beirurim — needs to also be in the aspect of Eretz Yisrael, to rectify the blemish of the Flood, as mentioned above. 5
And therefore, one needs netilas yadayim — so that one can raise one's hands in the aspect of: "Lift up your hands in holiness" (Psalms 134:2). For through this, the "power of His deeds" is aroused through the ko'ach pirkin of the hands — which is the aspect of the holiness of Eretz Yisrael, as mentioned above. For it is impossible to raise and join the hands without first washing them. For the hands are "busy" [askaniyos], and the primary hold of the sitra achra is at the tips of the fingers, as is brought. And in particular, the blemish of the Flood mentioned above — the primary damage of this blemish affects the hands specifically, in the aspect of: "Your hands are full of blood" (Isaiah 1:15). 6
[שייך לעיל] מרדכי היה כלול מקדושת כל הגוונין שבכל המדריגות כי מרדכי היה מזרע בנימין שבחלקו נבנה הביהמ"ק ששם מקריבין כל הקרבנות שהם הכנעת המדמה. כי בבימה,ק היו כל הגוונין כי היה שם עשירות גדול כל אוצרות בי תה' כי המקדש ומשכן הם בחי' אחת. וז"ש גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו ששם בביהמ"ק שם עיקר גדולתו ית'. ומפרש הפסוק שעיקר גדולתו ית' נתגלה שם מחמת ששם כל היופי והפאר של הגוונין. וזהו יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון וכו' ששם כל היופי והפאר שהוא התגלות הגוונין שהם עיקר הפאר והיופי והם עיקר גדולתו ית' בחי' גדול ה' ומהולל מאד וכנ"ל. וזהו יפה נוף משוש כל הארץ כי זה עיקר השמחה כשנתגלה גדולתו ית' ע"י התגלות הגוונין בבחי' שוש אשיש בה' וכו' כי הלבישני בגדי ישע וכו' שהם התגלות הגוונין שנקראין בגדי ישע וכו' כנ"ל:
And as long as one does not sanctify and purify the hands from the blemish mentioned above, it is impossible to raise them. As it is written: "And when you spread your hands, I will hide My eyes… your hands are full of blood" (Isaiah 1:15). For one needs to raise the hands in holiness, in the aspect of: "Lift up your hands in holiness," as is brought. For then, through the holiness of the ko'ach pirkin of the hands, the holiness of Eretz Yisrael is aroused from the aspect of "the power of His deeds," as mentioned above. 7
And therefore, the hands are purified through the pure waters of washing — for through this, one removes from the hands the aspect of the mayin hazaidonim [the malicious waters], the waters of the Flood, whose hold is in the hands, as mentioned above. And then one can raise them and join them in holiness. And through this, the holiness of Eretz Yisrael is aroused — which is the opposite of the Flood. And then one can eat in the holiness of Eretz Yisrael, to refine through eating, to rectify the blemish and intermingling that was caused by the blemish of the generation of the Flood, as mentioned above. 8
אות יט וז"ש לכולם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות. כי כבר מבואר שמצרים ופרעה הם בחי' המדמה. וזה עיקר גלות מצרים שהתגבר המדמה. ועיקר הכנעתם היה ע"י יוסף הצדיק שירד לשם מקודם להכהניע בכחו המדמ' והקליפה של מצרים כמ"ש כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. וע"כ סיבב הש"י ברחמיו שיוסף זכה שם לעשירות גדול מאד ולקט כל הכסף שבמצרים ושבשאר ארצות כמ"ש וילקט יוסף את כל כסף וכו'. כי ע"י הכסף והעשירות שקיבץ יוסף שם על ידי זה נתגלו הגוונין עילאין שהם גדולת הבורא ית' ועל ידי זה היה עיקר הכנעת פרעה ומצרים שהם בחי' המדמה וכנ"ל. וע"כ כשנתקבצו השבטים עם יוסף נתן לכולם מעשירותו כי נתן לכל אחד מתנות להורות להם שכבר זכה להעלות העשירות אל הקדושה והוא נותן לכולם חלק מעשירותו שהוא בחינת פאר הגוונין בחי' בגדי ישע. וזהו בחי' חיפות שמלות שנתן לכולם בחי' בגדי פאר הנ"ל שהם בחי'פאר הגוונין כדי שיהיה כח לכל השבטים להכניע קליפת מצרים שהוא המדמה ע"י כח הבגדי ישע שהם פאר הגוונין שקיבלו מיוסף. כי עיקר הכנעת המדמה שהוא בחי' מצרים הוא ע"י בגדי ישע וכו' כנ"ל. וע"כ לבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות. כי לבנימין שבחלקו נבנה הביהמ"ק ששם עיקר הכנעת המדמה ע"כ הוא צריך עיקר העשירות יותר ויותר. וע"כ נתן לו חמש חליפות שמלות רמז לחמש חליפות שמלות שהכה"ג מחליף בגדיו חמשה פעמים ביוה"כ. כי ביוה"כ אז נכנס הכה"ג לפני ולפנים ששם עיקר הקדושה העליונה של הבהמ"ק ושם עיקר פאר הגוונין כי שם עמד הארון והכרובים ושם הכירו גדולתו ית' כי שם עיקר השראת השכינה כמ"ש ונועדתי שמה לבני ישראל כוו'. וזה בחי' שלש מאות כסף כנגד השלש בחי' של השכל שהם שכל בכח ושכל הפועל ושכל הנקנה שזוכין ע"י התגלות בדווהין שבעשירות דקדושה שעל ידי זה נכנע המדמה ועולין אל השכל שכלול משלש בחי' כנ"ל. והמן שרצה לפגום בקדושת הגוונין ולהגביר המדמה כנ"ל. ע"כ הפיל פור הוא הגורל. כי רצה לפגום בקדושת יוה"כ שנאמר בו ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וכו'. וז"ש בזוה"ק שפורים הוא בחי' יוה"כ היינו כנ"ל. כי אח"כ כשזכו להכניעו חזרו והמשיכו קדושת יוה"כ שהוא עיקר קדושת הבהמ"ק שבו כל הגוונין. כי ביהו"כ נכנס הכה"ג לתכלית הקדושה העליונה של הבהמ"ק ששם עיקר התגלות פאר הגוונין עיקר גדולת הבורא ית' שמשם עיקר הכנעת המן עמלק שהיא בחינת כלל הרע שבמדמה שבכל המדריגות וכנ"ל:
And therefore, one needs a complete vessel for washing — as a hint to the rectification of the sheviras hakailim [shattering of the vessels] that was caused through this sin, as is brought. And now it is rectified — and therefore one needs a complete vessel, as mentioned above. 9
אות כ כי יוה,כ הוא למעלה מהזמן כמ"ש רבינו ז"ל ועיקר הזמן בבחי' המדמה כנ"ל והמן רצה להגביר הזמן כי תלה הכל בטבע ובזמן. וע"כ הפיל פור מיום ליוםומחדש לחדש וכו' כי אמר שהכל תלוי בזמן ע"כ רצה להפיל פור עד שידע היום והזמן שיוכל להתגבר על ישראל חס ושלום. ואע"פ שהגורל שלו היה ע"פ כישוף גדול והיו לו חכמות גדולות בזה. אבל השי"ת מיפר מחשבות ערומים ונתהפך הדבר כי הש,י המשיך הישועה והנס מבחי' יוה,כ מבחי' למעלה המהזמן מבחי' יובל הגדול שהוא בחי' שער החמשים. כי המן רצה להגיע הפגם גם שם חס ושלום. וע,כ עשה עץ גבוה חמשים אמה. אבל זה היה עיקר מפלתו כי שם בבחי' שער החמשים בחי' יובל בחי' יוה"כבחי' למעלה מהזמן שם אין לו שום שליטה ואחיזה כלל ולשם אין מי שיוכל לעלות כ"א הצדיק הגדול שהוא בבחי' מרדכי. וע"כ נתלה על זה העץ דייקא שגבוה חמשים אמה כי עיקר מפלתו היה על ידי בחי' שער החמשים של הקדושה שהוא בחי' למעלה מהזמן וכנ,ל. (ובענין זה של בחי' למעלה מהזמן יש עוד הרבה לבאר השם יתברך יעזרינו לגמור הענין היטב) :
And therefore, the waters are susceptible to receiving impurity at the time of washing. For since it is there, at the hands, that the primary hold [of impurity] exists — therefore they [the waters] can, G-d forbid, become blemished and impure in themselves, just as it was with the Flood: at first they were gishmei nedavah [rains of benevolence], and afterwards they were turned into a Flood through their [the generation's] sin. 10
And therefore, one needs mayim sheniyim [a second pouring of water], etc. — in order to purify the waters that are on the hands. For the waters of the Flood are removed through pure waters. For the primary rectification and purification of this sin is through pure waters — that is, a mikveh, as is brought. And so too, netilas yadayim is also an actual purification, like the immersion of a mikveh. And in many laws, the washing and the immersion are equivalent — for they both come to rectify the blemish of the Flood, whose rectification is through purification and immersion. And this is itself the aspect of netilas yadayim, whose measure is specifically a revi'is — which is the Torah-mandated measure of a mikveh, as is brought in the Gemara. 11
אות כא וזה בחי' כתב זאת זכרון בספר. זכרון הוא בבחי' המדמה כמ"ש רבינו ז"ל במ"א היינו בירור המדמה. וזה בחי' קריאת התורה שאין קורין בתורה פחות משלשה אנשים וכ"א אינו קורא בפחות מג' פסוקים הכל כדי להכניע המדמה ולעלות אל השכל שכלול משלשה בחי' הנ"ל שהם כשכל בכח ושכל וכו' כנ,ל. וע,כ כל התורה משולשת כמ"ש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאה וכו' וכן כשהלכו ישראל ג' ימים בלא תורה נתייגעו וכו'. ותקנו שיהיו קורין בב' וה' כדי שלא יעברו ג' ימים בלא תורה הכל כדי להכהניע המדמה ולעלות אל השכל שכלול משלש בחי' הנ"ל. וזה בחי' שלש קדושות כי השכל נקרא קודש כידוע וע"כ יש שלש קדושות בחינת קדושת השכל שכלול משלש שהם שכל בכח וכו' כנ"ל:
070 Likutay_Halachos_Netilas_Yadayim_LSeudah_3.html
מועד מועדים וחצי. עידן ועידנין ופלג עידן זה בחי' מיעוט הזמן שיתגלה השכל של מיעוט וביטול הזמן. כי כל מה שהשכל גדול יותר נתמעט ונתבטל הזמן יותר. וזהו עד מועד מועדים וחצי שמשני זמנים יהיה נעשה זמן אחד ואח"כ יעלה לשכל גבוה יותר עד שיתמעט ויתבטל הזמן יותר עד שיהיה כל הזמן בבחי' וחצי ואז יבא משיח שהוא ישיג השכל של בחי' למעלה מהזמן בשלימות עיין היטב בסי' ס"א הנ"ל והבן היטב:
And this is the aspect of netilas yadayim for a meal — so that the eating should be in the aspect of holy eating, in which the illumination of the Ratzon [Divine Will] is revealed at the time of eating. This is accomplished through the livelihood being drawn from the aspect of the hands that are in the Sea of Wisdom [yam hachochmah], etc. And therefore one merits the illumination of the Ratzon at the time of eating specifically — see there in the discourse mentioned above. 1
And this is the aspect of netilas yadayim before eating. For through washing the hands and purifying them with water — through this, one draws upon them the illumination of the Ratzon from the Sea of Wisdom. And then the hands are included within the aspect of the waters of the Sea. For a revi'is of water is the aspect of a mikveh, as is brought in the poskim [halachic authorities] — that by Torah law, a revi'is purifies [like] a mikveh. And a mikveh is the aspect of a sea, as it is written: "And the gathering of the waters He called 'seas'" (Genesis 1:10). 2
אות כג וזה בחי' איסור חמץ שעיקר איסורו ע"י הזמן דהיינו שאסור להשהות העיסה איזה זמן שלא תחמיץ כמו שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ וכו' כמ"ש ולא יכלו להתמהמה וכו' היינו שעיקר איסור חמץ שלא יתאחז ריבוי הזמן בעיסה שמשם עיקר אחיזת החיצונים ועיקר הכנעתם ע"י שנתגלה השכל שממעט הזמן ומעלה הכל למעלה מהזמן שעל ידי זה עיקר גאולת מצרים שהיה בחפזון ולא יכלו להתמהמה והשי"ת פסח ודילג על הקץ שכל זה בחינת מיעוט הזמן בחינת למעלה מהזמן וכנ"ל:
And therefore, through the revi'is of water with which one purifies the hands — through this, the hands are included within the aspect of the Sea, that is, within the aspect of the Sea of Wisdom. And then, the primary eating and livelihood are drawn from these hands — for the primary livelihood is drawn from the hands that are in the Sea of Wisdom, as mentioned above. And then, when one merits to receive one's eating from there, then the illumination of the Ratzon is drawn and revealed at the time of eating — and this is the primary holiness of eating. 3
And this is the primary purpose — to merit the illumination of the Ratzon mentioned above. For the Sea of Wisdom mentioned above — where the makifin [surrounding lights] shine, which are the aspect of the illumination of the son — and the student — this is the aspect of the illumination of the da'as of Moshe Rabbainu, peace be upon him, who illuminated this da'as, as is understood there in the discourse mentioned above. And the primary [purpose of] the da'as is to save and guard and extricate Israel from transgressions, G-d forbid — for this is the primary compassion toward Israel, the holy nation: for one who knows from where Israel is drawn, [understands] how they are utterly distant from sins, may the Merciful One save us, etc. — see there. 4
אות כד לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם לתקן בחי' הזמנים להעלותם ולקשרם לבחי' למעלה מהזמן ע"י בירור המדמה שזוכין בפורים כנ"ל כי עיקר הזמן בבחי' המדמה וכו' כנ"ל:
And one who merits to illuminate the da'as in Israel and to guard them and save them from every sin and transgression — through this, the makifin mentioned above shine, the aspect of the Sea of Wisdom, from where livelihood is drawn from the hands that are in the Sea mentioned above. And through this, one merits the illumination of the Ratzon at the time of eating. It emerges that the primary illumination of the Ratzon is drawn through being guarded from transgressions — which is drawn through the da'as mentioned above, which is the aspect of Moshe, as mentioned above. 5
הלכות ע"ז הלכה ד' נכללת בה' יי"נ הלכה ד' אות י"ג וכו'.
And all the transgressions, G-d forbid — the primary damage they cause is in the aspect of the hands, as is understood in the words of Rabbainu, of blessed memory, elsewhere. As our Sages, of blessed memory, said: "And you will not come to the hands of a transgression" — "to the hands" of a transgression, specifically. And this is the aspect of "the sadness of the hands" [itzavon yadainu] that is said regarding the generation of the Flood, who rebelled against the Omnipresent. As it is written: "This one shall comfort us from our work and from the sadness of our hands" (Genesis 5:29), etc. For the primary blemish — which is the aspect of sadness, the aspect of "and He was saddened in His heart" (Genesis 6:6) — affects the hands specifically, as is understood in the words of Rabbainu on the verse "and from the sadness of our hands" mentioned above, which is brought in the discourse "And on the day of the firstfruits" (Likutay Moharan I, 56) — see there. 6
Loading comments…