Sections
רבית א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
ענין רבית שלפי דעת ההמון הוא היפך הסברא כי מהראוי שיתן לו שכר המתנת מעותיו בשביל שהיו בטילות אצלו. אך באמת התורה אסרה רבית. והאיסור חמור מאד וכאלו כופר בעיקר חס ושלום. כי איתא בדברי רבינו נ"י שכל השפע של ממון בא לאדם מבחי' נפש שהוא בחי' נוקבא בחי' רגלין עיין במאמר גזילה סי' ס"ט. והנה כשהוא מלוה לחבירו מעות בזה הוא קונה אותו כשרז"ל עבד לוה לאיש מלוה, כי נעשה גופו משועבד אליו וכשנשתעבד אליו הלוה בעצמו דהיינושיעבוד גופו אזי ממילא נשתעבדו לו כל נכנסיו כי ע"י שהלוה מקבל מעות מהמלוה ונעשה עבד ומשועבד אתיו כמ"ש עבד לוה וכו'. על ידי זה הוא נכלל ונעשה בחי' נפש אצל המלוה בבחי' כי יקנה נפש קנין כספו שכשהאדם קונה עבד הוא קונה את נפשו כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן פרש"י עבדים ושפחות שקנו וקרא הכתוב אותם בשם נפשות. כי עיקר הקנין הוא הנפש כי מאחר שהוא קניןכספו נמצא שהוא בחי' נפשו. כי כל הנכסים של האדם הם בבחי' נפש כנ"ל כמבואר בדברי ריבנו נ"י ע"ש. וכן הלוה ששנשתעבד להמלוה ע"י שקיבל אצלו מעות הוא בחי' נפשו כנ"ל. וע"י שיעבוד עצמו של הלוה על ידי זה נשתעבדו ממילא כל נכסיו של הלוהאל המלוה. כי כל הנכסים הם בחי' הנפש כנ"ל. ומאחר שנשתעבד הלוה בעצמו דהיינו שנכלל נפשו בנפש המלוה ונעשה בחי' נפש אצל המלוה נמצא ממילא כל הנכסים וכל העשירות של הלוה הכל הוא ברשות המלוה. כי כל הנכסים הם בחי' נפש כנ"ל וזה שכתבו הפוסקים בח"מ סי' ס"ו לענין מהוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול ע"ש. שהעיקר הוא שיעבוד גופו ורק ע"י שיעבוד גופו נשתעבדו הנכסים היינו כנ"ל. ומאחר שקנה המלוה נפשו של הלוה כל ימי משך ההלואה. נמצא שלוקח אצל הלוה שכר גדול בשביל המתנת המעות. דהיינו השפע של ממון שמקבל המלוה מבחי' הנפש של הלוה כי כל נפש יש לה שפע של ממון כמבואר בדברי רבינו שם ע"ש. על כן אסור ליקח אצלו עוד רבית מאחר שכבר קבל שכר גדול כל ימי ההלואה. דהיינו השפע של ממון שקיבל מנפשו של הלוה כנ"ל ועל כן איסורו חמור מאד. כי ביאסור זה נאחזת הס"א ביותר כי הלוה נקרא בעל חוב שהוא בחינת ע"ז שנקראת חובה כדאיתא בדברי רבינו נ"י בסי' כ"ג. וע"כ האדם צריך לשמור עצמו מאד מלהיות בע"ח ועכ"פ צריך שתהיה ההלואה בהיתר על פי התורה. אבל כשנעשה איסור בהלואה דהיינו איסרו רבית אזי הס"א שהיא בחי' חובה בחי' ע"ז כנ"ל נאחזת שם מאד. כי יש לה אחיזה שם כנ"ל. וע"כ נחשב כאלו כופר היינו בחי' ע"ז.כי באמת צריך להאמין שהשפע הוארק מהש"י וכשיאמין שהשפע ממון בא מלמעלה בודאי לא יקח אצלו רבית כי כבר קיבל הרבה מהלוה מבחי' נפשו כנ"ל:
For the primary blemish of all the transgressions affects the hands — which are the aspect of the totality of the entire Torah, the totality of the entire world. As Rabbi Elazar the Great said before his passing — he raised his two hands and said: "Woe for the two Torahs that are lost from the world" (Sanhedrin 68a). And as it is written: "My hand also laid the foundation of the earth, and My right hand spread out the heavens" (Isaiah 48:13). For the Holy One, blessed be He, created the world through the Torah — which is the aspect of the two hands. And therefore, the primary blemish, G-d forbid, reaches the hands. And then the hands are in the aspect of: "And the hands of Moshe were heavy" (Exodus 17:12). For Moshe is the da'as that shines in Israel to guard them and save them from the hands of transgression. And one into whom a ru'ach shtus [spirit of folly] enters and who removes the da'as from himself, G-d forbid, and commits some sin and transgression — then the blemish reaches Moshe, who is the totality of the Torah. And the primary blemish is in the hands, as mentioned above, in the aspect of: "And the hands of Moshe were heavy." The hands specifically, as mentioned above. And this is what is said: "And he guards his hand from doing any evil" (Isaiah 56:2). "Guards his hand" — specifically. 7
Loading comments…