לא ילבש גבר וכו' א

אות א ע"פ המבואר במאמר מישרא דסכינא (בסימן למ"ד) שא"א להשיג השגות כ"א ע"י הצמצום בשכל התחתון שהוא בחי' כלי לקבל בתוכו השכל העליון והוא בחי' מלכות ע"ש. וזה בחי' בגדים שהם בחי' מלכות כמובא במאמר האי מאן וכו' (בסי' כ"ט). כי הבגדים הם לבושים היינו בחי' השכל התחתון שמלביש ומגביל את השכל העליון כנ"ל וצריך כ"א לראות להתחזק להשיג השגות לפי מדריגתו כי בודאי כשהוא יכול להשיג השגה גדולה לפי מדריגתו אסור לו להסתפק עצמו בהשגה ושכל קטן שישיג. ואפי' להיפך דהיינו להסתכל למעלה ממדריגתו ג"כ אסור כמובא בכמה מקומו. וזה בחי' האיסור של לא יהיה כלי גבר על אשה כי מי שיש לו שכל קטן והוא במדריגה קטנה הוא בבחי' אשה שהוא בהחי' דיעה שאינ' מיושבת ולהיפך מי שהוא במדריגה עליונה הוא בבחי' איש שהוא בח'י שכל מיושב כמובא שם. ומי שהוא בבחי' אשה במדריגה קטנה אסור לו להתלבש בטלית שאינו שלו דהיינו להסתכל למעלה ממדריגתו וזהו לא יהיה כלי גבר על אשה. גבר זה בחי' הכחם בחי' גבר חכם בעוז, וכלי גבר זה בחי' הצמצומים והכלים שעל ידם מקבל החכמה כנ"ל ואעפ"כ אע"פ שהחכמה וההשגה כבר נתצמצמו בבחי' כלים מאחר שזכה זה להשיגם כי בלא כלים א"א לשום חכם בעולם להשיג אעפ"כ למי שהוא במדריגה קטנה ממנו והוא בבחי' אשה אסור לו להתלבש באלו הכלים כי אסור להסתכל למעלה ממדריגתו כנ"ל וזהו שהוציא הכתוב בלשון ולא יהיה ולא כתיב לא תלבש אשה כמ"ש בסופו לא ילבש גבר וכו'. כי באמת בודאי אי אפשר למי שהוא במדריגה קטנה להתלבש בכלי גבר הנ"ל מאחר שעדיין לא הגיע למדריגה זו רק אפי' שיהיה עליו בהוויה בעלמא לפי שעה אסור ג"כ כנ":ל אבל בסיפיה כתיב לא ילבש גבר וכו' כי מאחר שהוא במדריגה עליונה בודאי אצ"ל שיכול להתלבש במלבושי הקטן ממנו להשיג השגת רק שהוא אסור כי צריך להתחזק להשיג לפי מדריגתו כנ"ל. וזוה שפרש"י הטעם שדברזו גורם לניאוף ע"פ ששמעתי מאדמו"ר נ"י על מאחז"ל כל הגדול מחבירו יצרו כו' שהוא אזהרה להדורש תורה ברבים שיהיה נזהר בדבריו מאד שיתחלקו דבריו לכל אחד ואחד דהיינו שיגיע לכל אחד ואחד רק כפי מדריגת ולא ישמע כלל מה שאינו לפי מדירגתו ע"ש (בסימן קל"ד) כי כשקיבל אחד מה םמה שאינו לפי מדריגתו הוא כמו ניאוף ע"ש. וזהו בחי' האיסור שלא יהיה כלי גבר וכו' דהינו שצריך לראות שישיג כ"א לפי מדריגתו כי אם לאו חס ושלום דבר זה גורם לניאוף כנ"ל:

אות ב והנה ע"פ הנ"ל שכל אחד צריך לראות להשיג לפי מדריגתו וכשמגיע לאיזה השגה אזי צריך להתחזק שיגיע להשגה גדולה מזו דהיינו שיעשה לו כלים ולבושים גבוהים מאלו כדי שישיג השגה גבוה לפי המלבושים שיעשה לפי מדריגתו. וזה פירוש והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. דהיינו שדוד המע"ה זכה להשגה גבוה וגדולה מאד שזה בחי' זקן בא בימים. אבל היה לו נועש שלא היה יכול אז לעשות כלים לפי אותו המדריגה כדי להשיג יותר לפי זאת המדריגה הגבוה מאד. וזהו ויכסוהו בבגדים ולא יחם לא ע"פ מ"ש אדמו"ר נ"י במאמר בהעלתך שתהא שלהבת עולה מאליה (בסימן כ"א) שע"י ההשגה בא חמימות הלב בבחינת שלהבת עולה מאליה ע"ש מ"ש על מאחז"ל לעתיד כל צדיק נכוה מחופתו וכו'. והכלל מי שזוכה להשיג איזה השגה לפי מדריגתו. אזי הואמתחמם עצמו בזאת ההשגה כי ההשגה הוא בבחי' לבושין שמלביש ומחפה ומכסה אותו ומחממת אותו. אבל אם משיג שכל שהוא למטה ממדריגתו אף שהוא השגה גבוה מאד. עכ"ז אינה מחממת אותו כלל כי אצלו אינה נחשבת למלבוש כלל. וזהו בחי' ויכסהו בבגדים ולא יחם לו. וזה העונש הי' לו על שפגם בבגדי שאול (כשרז"ל ברכות ס"ב ע"ב). כי הבגדים הם בחי' חכמה תתאה בחי' מלכות כנ"ל. ועל כן כשראה שאול את דוד שהיה לובש בגדיו והם כמדתו. אז הבין בו טכסיסי מלכות כי עיקר בחי' המלכות ניכר בהבגדים בבחינת לבוש מלכות וכנ"ל. וע"כ על ידי שפגם דוד בבגדי שאול המלך שהם בחי' חכמה תתאה בחי' התלבשות השכל עליון בשכל התחתון ע"כ נענש מדה כנגד מדה שלא היה לו בגדים וכלים להשיג השגות לפי מדריגתו. ועל כן ויכסוהו בבגדים ולאיחם לו כנ"ל. וזה שמסר שמסר שמואל סימן לשאול שמי שיקרע בגדיו יקבל מלכותו. וגם שמואל בעצמו קרע את מעילו ואמר לו קרע ה' ממלכות ישראל מעליך. כי הבגדים הם בבחי' המלכות כנ"ל. ועל כן היה סימן המלכות בהם:

אות ג אבל באברהם כתיב ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. כי אברהם השתדל כל ימיו להעלות ולהשלים בחי' המלכות כ"ש שם במאמר הנ"ל, ע"כ זכה שהיה לו בחי' המלכות בחי' החכמה תתאה בשלימות דהיינו שאף שהגיע למדריגה גדולה וגבוה מאד שזה בחי' זקן בא בימים, כי זקן מרמז על השגת חכמה עילאה מאד כמובא בדברי רבינו נ"י. אעפ"כ היה לו כלים שהם בחי' חכמה תתאה להשיג השגות לפי מדריגתו. וזהו ואברהם זקן וכו' וד' ברך את אברהם בכל, וארז"ל בת הי' לו לאברהם ובכל שמה. בת זה בחי' החכמה תתאה הנ"ל כ"ש במאמר הנ"ל. וזהו ובכל שמה שהיתה כלולה מכל, שנמסר לו בחי' המלכות בחי' חכמה תתאה בשלימות דהיינו שאף שהגיע לזקנה דהיינו השגה גבוה מאד אעפ"כ הי' לו בחי' כלים להשיג לפ אותה המדריגה:

וזה שאחרי שרדף אברהם את הד' מלכים כתיב אל עמק שוה וארז"ל שהושוו כולם ועשוהו מלך. כי ע"י שהכניע את הד' מלכיות זכה למלכות בשלימות. עיין במאמר מישרא דסכינא הנ"ל: