אבילות
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות יב וע"כ סתם נידוי הוא שלשים יום. וכן עיקר אבילו הוא שלשים יום. כי שלשים יום הוא חדש ובכל חדש מתמלאת הלבנה מפגימתה ומילוי הלבנה מפגימתה שהוא בחי' והי' אור הלבנה כאור החמה זהו בחי' כלליון בן ותלמיד יחד. כי בן ותלמיד הם בחי' אספקלריא המאירה. ואספקלריא שאינה מאירה כ"ששם במאמר הנ"ל. ואספקלריא המאירה זה בחי' חמה. ושאינה מאירה זה בחי' לבנה כידוע שזהו בחי' משה ויהושע בחי' פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה שהם בחי' השגת בן ותלמיד כנ"ל במאמר הנ"ל ע"ש. וע"כ השיעור שלשלים שהוא חודש שאז חוזר ונתקבץ ונכלל חמה ולבנה יחד כבתחילה שהוא בחי' כלליות בן ותלמיד יחד. שזהו עיקר התיקון למנודה ואבל שנסתלק מהם הדעת והמוחין כנ"ל. ועיקר הסתלקות הדעת הוא בחי' פירוד ח"ו בין בן ותלמיד בין חמה ללבנה כי בן הוא בחי' דרי מעלה ותלמיד הוא בחי' דרי טמה כנ"ל במאמר הנ"ל. ודרי מעלה ודרי מטה הם בחי' נשמה וגוף. כ"ש יקרא אל השמים מעל זה הנשמה וכו' וכשנסתלק הדעת שהוא החיות שהוא הנשמה זה פירוד בין הנשמה והגוף שוהא בחי' פירוד בין בן ותלמיד. שעי"ז עיקר הסתלקות הדעת כי עיקר הדעת הוא התחברות שני הפכים חסדים וגבורות דרי מעלה ודרי מטה נשמה וגוף בחי' בן ותלמיד כמובא במ"א. שעיקר הדעת שמחבר שני הפכים יחד וכו' וע"כ תיקון של המנודה והאבל דהיינו שיחזרו להם המוחין הוא לאחר שלשלים שהוא חודש שאז חוזר ונתתקן פגם הלבנה. כי בכל שלשלים יום נתתקן פגם הלבנהכי הלבנה סובבת והולכת בכל חודש ומתמעטת ומתמלאת והוא מתבררת ומתתקנת בכל פעם בכל חודש וחודש עד שתחוזר ותתמלא לגמרי כמו שהיתה קודם מיעוטה. וע"כ לאחר שלשלים חוזר ונתיחד חמה ולבנה בן ותלמיד. וחוזר לקבל הדעת שהוא החיםי כנ"ל:
21 שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל-קִנְיָנוֹ Sumoa udoan livaisoa oomoashail bichul keenyunoa.
He made him the lord of his household, empowered him over all his possessions,
אות יג וע"כ נתנדה כ' אליעזר הגדול על שלא רצה להודות להחכמים בתנורו של עכנאי. כי ר' אליעזר השגתו היתה גבוה מאד מאד כמובא בדברי רבינו ז"ל. וכ"ש רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שר' א'ל'י'ע'ז'ר הוא בחי' בן בחי' "עין "לא "ראתה "אלקים "זולתך "יעשה וכו' ר"ת אליעזר וכו' ע"ש. וע"כ לא הי' אפשר לקבל דעתו והשגתו. כי השגתו היתה בבחי' שתיקהוע"כ הוא הי' מודיע לר' עקיבא תלמידו שימות על קידוש השם. כשרז"ל שאמר לר' עקיבא קודם הסתלקותו. תמה אני אם תמות מיתת עצמך כי מיתת ר"ע הוא בחי' שתיקה בחי' שתוק כך עלה במחשבה כ"ש שם במאמר הנ"ל ע"ש וע"כ לא רצו חכמים לקבל דברי ר"א הגדול אף שהראה להם מופתים נוראים מן השמים שהוא כדבריו כי לא בשמים הוא היינו כי אין התורה בשמים שהוא השגת דרי מעלה שהוא בחי' שמים כי השגת דרי מעלה א"א לנו להשיג כי עיקר דיינ התורה הוא רק ע"י בחי' השגת התלמיד שהוא בחי' דרי מטה. כי התורה ניתנה בארץ ולא בשמים. וע"כ צריכין לברר דיני התורה ע"פ השגת הדעת של בחי' דרי מטה שהוא בחי' התלמיד שהוא בחי' יהושע שקיבל התורה ממשה וע"כ מסר משה התורה ליהושע תלמידו דייקא ולא לבנו אליעזר שהוא בחי' ר' אליעזר הגדול. כ"ש שם במאמר הנ"ל כי לא בשמים היא כנ"ל כי השגת ר' אליעזר שהוא בחי' בן בחי' עין לא ראתה וכו' א"א לנו להשיג בזה העולם וכנ"ל. וע"כ לא רצו חכמים לקבוע ההלכה כר"א. וע"כ נידוהו כי הנידוי הוא בחי' שתיקה כי מתרחקין מלדבר עמו כי כמו מי שמזלזל בדברי חכמים צריכין לנדותו ולהרחיקו מלדבר עמו כי שלטה בו סטרא דמותא כי נסתלק ממנו הדעת והחיים מאחר שפגם כנגד החכמים שמהם נמשך הדעת וכנ"ל. וע"כ הוא צריך לשתוק שלא תתאחז הס"א בדיבוריו כמו כן למעלה למעלה בקדושה עליונה ר"א הגדול שהי' בבחי' בן שהוא בחי' שתיקה כי א"א לקבל השגתו כנ"ל. ע"כ הוכרחו לנדותו ולהתרחק ממנו כי א"א לקבל השגתו כי הוא בבחי' שתיקה כנ"ל וכל זה עשו בשביל שעמד על דבריו ולא רצה להודות להם ורצה דוקא שיתקיים דעתו הגדולה. ובאמת דעתו א"א להשיג והי' צריך לצמצם דעתו ולהודות לדברי חכמים ולהמשיך דעת שאפשר להשיג לתלמידים וע"כ לא קבעו הלכה כמותו כי לא בשמים הוא כנ"ל וזהו בחי' משארז"ל ע"פ לך רד וכ' באותה שעה נתנדה משה מפי ב"ד שלמעלה כי מאחר שחטאו כ"כ א"א לדבר עמם כלל ולהכניס בהם דעת וצריך לשתוק שזהו בחי' נידוי של משה ור' אליעזר הגדול כי הם בבחי' שתיקה כנ"ל כי תמיד בעת שיש רשות להמשיך הדעת והמקיפין אזי ממשכיין אותם מבחי' שתיקה כנ"ל אבל כשישראל חטאו צריכין לשתוק לגמרי אז באותו העת כנ"ל. וע"כ כל אותן שנים וכו' כשפרש"י שם. כי משה זכה לתקן זאת כי משה אע"פ שהי' בבחי' שתיקה אעפ"כ הי' כלול משניהם מבחי' הדעת שצריכין להאיר בבן ומבחי' הדעת שצריכין להאיר בתלמיד וזכה להאיר בשניהם בבן ותלמיד שזהו בחי' בנו אליעזר ותלמידו יהושע שעל ידו מסר כל התורה לישראל כ"ש משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' ליהושע דייקא שהוא השגת התלמיד כנ"ל כי זה עיקר שלימות הצדיק אע"פ שהוא למעלה למעלה אעפ"כ ימשיך הארתו גם למטה למטה וישאיר הארתו גם בעהו"ז אחר הסתלקותו ע"י בן ותלמיד כנ"ל. ועיקר המשכת הדעת הוא ע"י התלמידכי אין אנו יכולין לקבל השגת הצדיק שהוא בחי' משה כי אם על ידו בחי' משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' ליהושע דייקא שהוא בחי' תלמיד כנ"ל:
Translation not yet available
Lesohr suruv binafshoa oozkainuv yichakaim.to discipline his princes at will, to teach his elders wisdom.
אות יד וזהו בחי' מה שארז"ל על פסוק האומנם אלם מה יעשהאדם בעוה"ז יעשה עצמו כאלם יכול אף בדברי תורה ת"ל צדק תדברון יכול אף אם הגיס דעתו ת"ל מישרים תשפטו בני אדם היינו כנ"ל. כי עיקר התיקון ע"י השתיקה שזהו בחי' לבישת מנעלים כדי לנעול ולסגור הרגל שוא בחי' דיבור כ"ש במ"א שלא לדבר מה שאין צריכין כיכל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר כי הדיבור הוא הדעת וצריכין לשומרו מאד. וזהו יכול אף בדברי תורה ת"ל צדק תדברון. כי כל דיבורי תורה בודאי צריכין לדבר כ"א עם חבירו ותלמידיו כי זהו עעיקר הארת בן ותלמיד שהוא הארת הדעת שהוא התורה וזהו יכול אפי' אם הגיס דעתו דהיינו שמגיס דעתו יוצא חוץ ממדריגתו ח"ו ומרבה דברים יותר מדאי ומגלה מה שאין צריכין לגלות ח"ו ת"ל מישרים תשפטו בני אדם כי צריכין לשקול דברי ובמשפט שלא לגלות אפי' בד"ת והאר תהדעת מה שאין צריכין לגלות שזהו בחי' סיג לחכמה שתיקה כנ"ל ואז כשזוכה לשתיקה שזהו בחי' כתר אז הוא יכול להאיר בבן ותלמיד להארי לכ"א לפי מדריגתו לגלות להבן בחי' דרי מעלה שרחוק מהש"י בחי' איה וכו' ולהיפך להתלמיד בחי' מכה"כ וכו' כנ"ל במאמר הנ"ל. שזהו בחי' הוו מתונים בדין וכו' בחי' כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים וכו' כ"ש שם ע"ש. וזהו שלמדו רז"ל שלא יגיס דעתו דהיינו שלא יגלה יותר מדאי וישתוק במקום שצריכין לשתוק מפסוק מישרים תשפטו בני אדם כי הארת בן ותלמיד הוא בחי' כי אלקים שופט וכו' בחי' מישרים תשפטו וכו' כי א"א להאיר הדעת בבן ותלמיד ללמדם דעת ותורת ה'. כי אם כשזוכה לבחי' שתיקה שהוא בחינות כתר כידוע. שהוא בחינות המקיפים העליונים בחי' אריכות ימים ושנים בחי' ראשית הגז שנתן לכהן וכו' כמבואר שם שדייקא זה החכם שזוכה לשפע הכתר שהם מקיפים העליונים שהם בבחי' שתיקה הוא דייקא יכול להארי בבן ותלמדי שהוא בחי' כי אלקים שופט בחי' מישרים תשפטו הנ"ל. וכן מרומז בסוף דברי רבינו ז"ל שם. שהכל תלוי בענוה כי ענוה גדולה מכולם כי ענוה הוא בחי' שתיקה בחי' כתר בחי' מקיפים עליונים הנ"ל. וע"כ למדו רז"ל האיסרו להגיס דעתו ח"ו בדברי תורה. שהוא המדבר יותר מדאי ומגלה מה שאין צריכין לגלות ח"ו שזהו בחי' גסות הרוח היפך ענוה שהוא בחי' שתיקה כנ"ל ולמדו זאת מפסוק מישרים תשפטו בני אדם כי א"א לשפוט במישור דהיינו לכ"א כפי מה שצריך שזהו בחי' הארת בן ותלמיד בחי' כי אלקים שופט וכו' כנ"ל. כ"א ע"י ענוה שהוא בחי' שתיקה בחי' סיג לחכמה שתיקה כנ"ל:
Translation not yet available
וע"כ נקראים החכמים חכמי חרשים ונבון לחש בישעי' ג'. וכן בירמי' נקראים החרש והמסגר שהם חכמי ישראל כי עיקר חכמתם הגדולה הוא ע"י השתיקה הנ"ל כנ"ל. וזהו בחי' החרש ואאלפך חכמה:
Va-yuvoa Yeesru-ail meetzru-yeem viYaakoav gur bi-eretz chum.
Then Israel came to Egypt; Jacob sojourned in the land of Ham.
אות טו וזה בחי' חליצה כי זה הנפטר בלא בנים ח"ו פגם בבחי' הארת בן ותלמיד הנ"ל כי בן ותלמיד הוא החליפות שצריכין להשאיר אחריו ברכה שישארו ממנו בנים ותלמידים הגונים. כדי שימשיכו הדעת הקדוש בעוה"ז גם אחר הסתלקותו כמבואר היטב במאמר הנ"ל. וזה הנפטר בלא בנים לא זכה להשאיר שארית בארץ ופגם בבחי' הדעת שהוא הארת בן ותלמיד כנ"ל ועיקר הפגם נמשך מפגם השתיקה הנ"ל. שהוא עיקר התיקון אשר עי"ז לא זכה לאפשא בעלמא כי כשאינו משתדל להשאיר דעתו אחריו ע"י בנים ותלמידים. נמצא שהוא רוצה להסתלק ח"ו מן העולם לגמרי שיעלה רק למעלה ולא יהי' נשאר ממנו למטה כלל ח"ו. שזהו בחי' ריבוי אור שאינו מצמצם האור בהדרגה ובמדה להמשיכולמטה כראוי שזהו עיקר קיום העולם שזהו בחי' לא תהו בראה שלבת יצרה שכ"א לפי בחינתו צריך להשתדל לעשות כלים שיקבלו אור הדעת שיהי' העולם ממולא מבני אדם. שזהו בחי' ומלאו את הארץ וכו' כ"ששם שזהו בחי' בנים ותלמידים שצריכין להשאיר אחריו שזהו עיקר שלימות הנשמה כי אין שלימות לנשמה אפי' אם הוא צדיק גדול מאד מאד וזוכה לעלות למעלה למעלה כ"א כשנשאר דעתו גם למטה ע"י בנים ותלמדיים כ"ש שם. וזה שלא זכה לזה. נמצא שרוצה להסתלק רק למעלה שזהו בחי' ריבוי אור ח"ו מאחר שאין לו כלים לקבל כי כל הכלים נעשין ע"י השתיקה שהוא בחי' צמצום האור שעי"ז עושין כלים בנים ותלמידים לקבל אור הדעת בהדרגה ובמדה וע"כ זה הנפטר בלא בנים ח"ו הוא מדה כנגד מדה כי מארח דלא זכה לאפשא בעלמא להשאיר שארית בארץ וסבר שיסתלק רק למעלה כנ"ל ע"כ עונשו שאינו יכול לעלות כלל ואינו זוכה ליעול לפרגודא דמלכא כי א"א לעלות למעלה כ"א כשנשאר ממנו השארהלמטה כנ"ל וע"כ הוא צריך להתתקן ע"י אחיו שמייבם אשתו ואז נקטן ונתצמצם אור נשמתו ביותר כי אתתיה אמיה נמצא שיורד ונתצמצםביותר בצמצום גדול מאד וזהו עיקר תיקונו ועליייתו כי עיקר תיקונו ע"י צמצום האור כנ"ל. נמצא שאחיו היבם מתקן נשמת המת ומקיים שמו על נחלתו וממשיך השארתו למטה כנ"ל:
Translation not yet available
וע"כ אם אינו חפץ ליבם ואינו יכול להמשיך הארת הדעת של בן ותלמיד שהוא בחי' התיקון הנעשה ע"י יבום כנ"ל. ע"כ וחלצה נעלו מעל רגלו וכ' וארז"ל כאבל וכמנודה כי מאחר שאין בו דעת לתקן נשמת המת לחזור ולהמשיך הארת בן ותלמיד בעולם ע"כ אין לו מנעלים. כי עיקר המנעלים נעשין ע"י השתיקה המצמצמת ומתקנת את הדיבור והדעת וכו' כנ"ל. ומי שנסתלק ממנו הדעת כמ ואבל ומנודה ח"ו חייב בחליצת מנעלים כנ"ל ועי"ז שחולצת אשתו מנעל היבם עי"ז מתלבשת נשמ תהמת בזה הנמנעל כי נשמת המת היתה קשורה ברגל אחיו כ"ש בזוה"ק כי עיקר תיקון המת ע"י צמצום האור שצריכין עכשיו לצמצמו בתלכית הצמצום שהוא בחי' מנעל ששהוא תכלית הצמצום כי הוא לבוש עב לבוש הרגלין ושורשו נמשך מסוד השתיקה העליונה כנ"ל. וע"כ תיקונו ע"י מנעל של חליצה כנ"ל:
Va-yefehr es amoa mi-oad va-yaatzeemaihoo meetzuruv.
וע"כ היבם יורש נחלת אביו ועיקר תיקון היבום הוא להקים שם המת על נחלתו על נחלתו דייקא כי הנחלה היא העשירות והפרנסה להעדם ומי שזוכה להיות איש חיל ע"י כלליות בן ותלמיד הוא זוכה להארת הרצון ע"י הפרנסה דייקא. בחי' ואתה נותן להם את אוכלם בעתו. כ"ששם במאמר הנ"ל וע"כ צריך היבם לתקן הנחלה ששם הארת הרצון שהוא בחי' שתיקה שהוא עיקר הארת בן ותלמדי שזהו עיקר תיקון היבום כנ"ל:
He made His people very fruitful, more numerous than their foes.
Translation not yet available
אות טז וזהו בחי' ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ וילך אשי מבית לחם יהודה וכו' ואז פגמו מחלון וכליון ומתו בלא בנים כי הפגם הי' בעת שהי' רע בארץ דייקא שאז אין זוכין להארת הרצון שנמשך בשעת האכילה כנ"ל. וע"כ נפגם אז הארת בן ותלמיד שזהו בחי' פגם מחלון בכליון שמתו בלא בנים כנ"ל. וע"כ תיקונם הי' בעת כי שמעה כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם ששם הארת הרצון שהוא בחי' הארת בן ותלמיד כנ"ל. ואז נתקנו בסוד היבום ע"י בועז ורות שהקימו שמם על נחלתם. כ"ש שם וגם את רות וכו' קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת וכו' וכל המעשה הי' בעת קציר התבואה ובשעת הגורן כי עיקר התיקון של היבום שהוא בחי' הארת בן ותלמיד שהוא בחי' הארת הרצון זוכין בעת האכילה דייקא. בחי' ואתה נותן להם את אכלם בעתו כנ"ל. וזה שכתוב שם אל תודעי לאיש עד כלותו לאכול ולשתות וכו' וכתיב ויאכל וישת וייטב לבו וכו'. וכן רות עסקה שם בכל פעם ללקוט התבואה שם ובועז נתן לה בכל פעם מן התבואה והזהיר את נעריו על זה ליתן לה לאכול ולשתות וליקח לביתה כל מה שתרצה כ"ש וגם של תשלו לה מן הצבתים וכו'. וכמ ושמדבר שם כל הענין כי הי' צריכין להמשיך הארת בן ותלמיד כנ"ל שהוא הארת הרצון שנתגלה בעת האכילה דוקא. וזה בחי' ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר היינו כנ"ל. וזהו שדרז"ל ותאכל בעוה"ז ותשבע לימות המשיח ותותר לתחיית המתים כי אכילתה היתה בקדושה גדול כ"כ עד שזכתה להארת הרצון בשעת אכילתה שהוא בחי' תחיית המתים שיהי' לעתיד לבא שאז יהי' עיקר התגלות הרצון. בחי' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. והיא זכתה להארה זאת בעת האכילה כי אז זוכין לזה כנ"ל. וזה שכתוב שם ותרא חמותה א תאשר לקטה ותוציא ותתן לה את אשר הותירה משבעה את אשר הותירה דייקא שהוא בחי' ותותר לעוה"ב הנ"ל. כי עיקר הוא בחי'ותותר לעוה"ב שהוא בחי' הארת הרצון שמתגלה בעת האכילה שעי"ז עיקר התיקון כי הוא בחי' הארת בן ותלמיד כנ"ל. וע"כ גם שם המקום שנעשה בו התקון הזה הי' נקרא בית לחם ע"ש האכילה דקדושה הנ"ל וזהו ויהי בימי שפוט השופטים ודרז"ל שהי' שופטים את שופטיהם וכו'. היינו פגם המשפט הנ"ל כי המשפט הוא בחי' הארת בן ותלמיד בחינת הוו מתונים בדין בחינת כי אלקים שופט וכו' כנ"ל. ואז נפגם המשפט הזה כנ"ל. ע"כ ויהי רעב בארץ שלא זכו אז לשיאה שאז מתגלה הארת הרצון וכו' כנ"ל. שהוא נמשך מהארת בן ותלמיד שמשם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל. וע"כ הי' פגם מחלון וכליון שלא זכו להשאיר שארית בארץ שהוא בחי' הארת בן ותלמיד כנ"ל. ונתתקנו ע"י בועז ורות בסוד היבום כנ"ל. וע"כ נקרא שם הבן הנולד להם עובד שהוא בחי' עובד אדמתו ישבע לחם כמובא היינו כי זה עיקר התיקון שנולד להם בן שע"י נמשך הארת בן ותלמיד שהוא בחי' הארת הרצון שמתגלה בעת האכילה שזהו בחי' עובד אדמתו ישבע לחם וכנ"ל:
25 הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו Hufach leebum leesnoa amoa liheesnakail baavuduv.
וזה בחי' וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו ונתן לרעהו וכו'. כי כשהי' צריך אחד למכור הוונ ונחלתו לחבירו ששם נעלם ומלובש הארת הרצון שמלובש בתוך העשירות והפרנסה דקדושה כנ"ל. ע"כ הי' תיקון המכירה ע"י המנעלים שהם נמשכין מבחי' שתיקה שהוא בחי' הארת הרצון כנ"ל. וכן עשה בועז עם הגאול וישלוף נעלו כי עי"ז נמשך הארת הרצון שהוא בחי' שתיקה שמשם נמשכים המנעלים שזהו בחי' חליצה כנ"ל וע"י תיקונים הנ"ל שזכו לתקן בועז ורות. שהם בחי' המשכת הארת בן ותלמיד הארת הרצון הנ"ל. עי"ז נולד משיח מהם שהוא דהמע"ה שממנו יצא משיח שיבא ב"ב כי משיח יבנה הביהמ"ק שיהי' קיים לעד שהוא בחי' הארת בן ותלמיד שכלול בביהמ"ק כי נמשח בשמן המשחה ועש"ז נקרא משיח שהוא בחי' שמן משחת קודש שהוא בחי' המקיפים הנ"ל. שהם בח'י שתיקה בחי' הארת הרצון הנ"ל. כי משיח הוא בחי' שתיקה כי הקץ סתום וחתום כ"ש סתום הדברים וחתום וכו' ולבי' לפומיה לא גלי שזהו בחי' שתיקה העליונה שאפי' למעלה למעלה הוא בבחי' שתיקה כי לב'י לפומיה לא גלי. וע"כ כל המשכת נשמת משיח הי בהעלם ובסוד ובתחבולות שהוא מעשה לוט ובנותיו שגם לוט בעצמו לא ידע בשכבה ובמקומה וכן מעשה יהודה ותמר ומעשה בועז ורות כי הכל הי' בסוד ובהעלם גדול כדי להמשיך נשמתו בסוד וכו' וכמובא כי משיח הוא בבחי' סוד בבחי' שתיקה כי משיח הוא למעלה מהזמן בחינת אריכות ימים ושנים בחי' חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד שהוא בחי' מקיפים העליונים שהם בחי' שתיקה. וע"כ אסור להרהר ח"ו על אריכת הגלות כ"כ כי א"א להשיג זאת. כי הוא בחי' מקיפים העליונים שא"א ל השיגם כי הם בבחי' שתיקה. וע"כ הקץ סתום וחתום והמאמין לא יחוש כי בא יבא לא יחאר במהרה בימינו אמן:
He changed their heart to hate His people, to plot against His servants.
וע"כ מברכין על המנעלים העושה לי כל צרכי כי כל צרכי העאדם שהוא כלל הפרנסה נמשך מכלליות בן ותלמיד וכו' כ"ש שם שמשם הם בחי' המנעלים וכנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות יז וזה שארז"ל בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לחוט של תכלת ולרצוע של תפילין כי ציצית ותפילין הם כלליות של התורה כולה שהוא כלליות בן ותלמיד כי ציצית הוא בחי' לבושין בחי' מקיפין שמכניסין בהתלמיד שהוא בחי' מלכות בחי' מלא כל הארץ כבודו כי קדושת הציצית הם באתגליא והכל רואין אותן שזהו בחי' תלמוד שהשגתו בחי' מכה"כ בחי' ואראה את ה' אבל תפילין עיקר קדושתם שהוא הפרשיות הם גנוזים ותפורים בתוך הבתים שזהו בחי' השגת הבן בחי' מה חמית וכו' בחי' אי' מקום כבודו כי קדושתם גנוז מאד כי תפילין הם מוין עליונים מאד בחי' בן בחי' אי' וכו' כנ"ל שזהו בחי' שתיקה. וע"כ משם נמשכין בחי' מנעלים שסוגרין הארו שלא יצא לחוץ שזה נמשך מבחי' שתיקה העליונה כנ"ל שהוא בחי' תפילין וע"כ בזכות שרוך נעל זכו בניו לתפילין. וזהו שארז"ל כתפילין כך מנעלים כי המנעלים נמשכין מבחי' תפילין שהם בחי' מקיפין העליונים בחי' שתיקה כנ"ל וזהו שאמר אברהם הרימותי ידי אל ה' וכו' אם מחוט ועד שרוך נעל וכו' ולא תאמר אני העשרתי את אברם כי איני רוצה עשירות שלך כי כבר הבטיחני הקב"ה לעשריני כמו שפרש"י שם היינו כי אני זוכה לעשירות ופרנסה דקדושה שנמשך מכלליות בן ותלמיד שהם בחי' חוט ושרוך נעל שהם ציצית ותפילין שמשם המלכות מקבלת הפרנסה מהידים שיש בים החכמה ששם הארת הרצון המופלג להש,י וזהו הרימותי ידי. ידי דייקא היינו הידים שיש בים החכמה שמשם כל הפרנסה והעשירות ששם האר תהרצון וההשתוקקות להש"י. וזהו הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ שאני מרים ידי להש"י היינו שאינ רק נכסף ומשתוקק להש"י כי הרמת הידים למעלה זה בחי' השתוקקות נמרץ להש"י בחי' שטחתי אליך כפי. בחי' נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. היינו שאני זוכה לפרנסה דקדושהששם הארת הרצון שנמשך מהידים שיש בים החכמה שהוא הדעת של בן ותלמיד שהוא בחי' ציצית ותפילין. וע"כ איני רוצה עשירות שלך. כי הקב"ה הבטיחני לעשריני עשירות דקדושה הנ"ל כנ"ל:
Shulach Moashe avdoa Aharoan ashehr buchar boa. He sent His servant Moses, and Aaron, whom He had chosen.
Translation not yet available
Translation not yet available
אות יח (שייך לעיל) לענין שעיקר התיקון הנעשה ע"י בועז ורות הי' בעת האכילה דייקא שאז מתגלה הארת הרצון וכנ"ל. וזהו בחי' שאמר בועז לרות לעת האכל גשי הלום. לעת האוכל דייקא שאז מתגלה הארת הרצון וכנ"ל. וגם רבינו ז"ל הביא מקרא זה לעת האוכל וכו'לענין מאמר הנ"ל שאז בעת האכילה באה היראה על האדם. בחי' לעת האכל גשי הלום וע' במאמר רצועה היתה יוצאה מחלקו של בנימין וכו' בליקוטי תנינא. כי הוא שייך למאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם הנ"ל:
Sumoo vum deevray oasoasuv oomoafseem bi-eretz chum. 27 שָׂמוּ-בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם They performed His signs among them, His wonders, against the land of Ham.
ותותר לעוה"ב. זה בחי' הארת הרצון שיתגלה לעתיד שמאיר בעת האכילה כו' כנ"ל. וזה בחי' מה שצריכין להשאיר מאכילתו בשביל לברך ברכת המזון שתחול הברכה עליון. כי ברכת המזון שמברכין אחר האכילה זה בחי' הארת הרצון שמאיר בשעת האכילה דייקא וכמ"ש במ"א. וזהו בחי' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון שאומרים בבהמ"ז שזהו בחי' הארת הרצון. וזהו בחי' ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו וכו'. הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים וכו' כי עיקר הפרנסה הוא בחסדו וברצונוהטוב לבדשזהו בחי' רצון העליון. וע"כ מתגלה הארת הרצון בשעת האכילה כי הפרנסה נמשכת רק מרצונו הטוב לבד בחי' נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו בחי' בני חי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא כ"א מזלא תליא מלתא שהוא בחי' מזל העליו ןשהוא בחי' עתיקא קדישא שמשם נמשכת הפרנסה שהוא בחי' רצון העליון כידעו וכמבואר בזוה"ק. וזהו בחי' בני חי ומזוני כי כולם הם בבחי' הארת הרצון העליון. בני זה בחי' הארת בן ותלמיד הנ"ל. כי גם התלמדי נקרא בן בחי' וכל בניך לימודי ה' כנ"ל. חיי זה בחי' חיים ארוכים חיים טובים חיים נצחיים שהם בחי' המקיפים העליונים הנ"ל המתגלין ע"י הארת בן ותלמיד שהם בחי' חיים בחי' אריכת ימים ושנים וכו' וכנ"ל. מזוני זה בחי' פרנסה ששם מתגלה הארת הרצון וכנ"ל. וזה בחי' שאומרים שלשה הטבות ושלש גמולות בבהמ"ז כי כל זההוא בחי' הארת הרצון שמטיב עמנו ברחמיו ובטובו לבד וגומל לנו טובות ברצונו לבד בלי שום חיוב כלל. כי מי הקדימני ואשלם כשרז"ל רק בטובו לבד נותן לנו פרנסה בני חי ומזוני שזהו בחי' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכו' שרב הטוב הזה הוא הארת הרצון כ"ש שם רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. וזה בחי' הרחמן הוא שאומרים כ"פ בבהמ"ז ומזכירים וקוראים אז הש"י בשם הרחמן כמה וכמה פעמים מה שלא מצינו כן בשאר התפילות. כי אז בשעת בהמ"ז עיקר התגלות הרחמים שהוא הארת הרצון שהוא עיקרהרחמים והחסד. שזהו בחי' כי מרחמם ינהגם שמשם זוכין להארת הרצון ע"י המנהיג האמתי שצריך להיות רחמן גדול כנ"ל במאמר הנ"ל ע"ש בתחילתו. נמצא שבהמ"ז הוא בחי' הארת הרצון וע"כ צריכין להותיר מאכילתו בשביל שתחול הברכה עליו ע"י בהמ"ז כי מה שמותירין מאכילתו. זהו בחי' ותותר לעוה"ב שהוא הארת הרצון כנ"ל. וכ"ש ואת ובניך תחיי בנותר ודרז"ל (שבת קי"ג) עד תחיית המתים שאז יהי' הארת הרצון כנ"ל. וזהו ואת בניך ובניך דייקא. בחי' בן ותלמיד הנ"ל תחיי בחי' חיים הנ"ל בחי' הארת הרצון בחי' בנותר לעוה"ב שהוא הארת הרצון כנ"ל. וע"כ מותירין מאכילתו כדי לזכות להארת הרצון ע"י בהמ"ז בבחי' ותותר לעוה"ב שהוא בחי' הארת הרצון כנ"ל:
Translation not yet available
וע"כ עקיר הברכה והשפע שנמשכה ע"י אליהו ואלישע במעשה דצרפית ע"י אליהו. ומעשה דאשה אחת מנשי בני הנביאים ע"י אלישע. המשיכו עיקר הברכה ע"י השמן. כי שמן הוא בחי' הארת הרצון בחי' להצהיל פנים משמן וכו' שזהו בחי' השמן של חנוכה וכ"ש שם במאמר הנ"ל שעיקר הברכה והפרנסה בא משם בחי' להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד וכמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ המשיכו הברכה והשפע של פרנסה ע"י השמן דייקא שהוא בחי' הארת הרצון שמשם נמשך הפרנסה והברכה בחי' דכ הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר וכו' בחי' ואת ובניך תי בנותר דהיינו הנותר מן השמן שהוא בחי' האר תהרצון בחי' ותותר לעוה"ב וכנ"ל:
Shulach choashech va-yachsheech viloa muroo es divuroa.
Loading comments…