פדיון בכור ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
And these Elders of the Athenians asked: "the broken millstone" — when Emunas Chachamim has been broken, that is, when one falls from Emunas Chachamim, with what can it be sewn? With what can one go back and sew and connect and repair it? For it was difficult for them: how is it possible to raise the emunah? For they are very far from emunah. 65
אות א ע"פ התורה ואת העורבים צויתי לכלכלך (בלק"ת בסי' ד') ע"ש כל התורה היטב. והכלל לענינינו שהימים טובים הם קוראין ומגלין את הרצון שהכל מתנהג ברצונו יתב' לבד ואין שום חיוב הטבע כלל כי בכל הימים טובים עשה הש"י עמנו אותו נוראות וכו' אך יש חיות רעות הדורסים וטורפים שהם חכמי הטבע שמתגברים בקול שאגתם כנגד קול הקריאה של יו"ט שרוצים להראות בחכמתם המוטעת שהכל ע"פ הטבע ח"ו וכופרים ברצון וכו' והכנעתם של אלו החיות רעות חכמי הטבע הוא ע"י חכם גדול שבקדושה שיכול לקשר כל הרצונות לשורש הרצון ששם היא בחי' הסתלקות משה כידוע והוא בחי' מצח הרצון בחי' והי' על מצחו לרצון וכו' אך כנגד זה יש בחי' מצח הנחש שהוא שורש חכמת הטבע וכו'. וזה המצח הנחש יניקתו מזקני הדור ממאריכי ימיןם שבדור כשאין בהם שלימות כי זקן זה קנה חכמה וצריך האדם כל מה שמזקין כל מה שנתוסף ובא לו מימי חייו להוסיף בכל יום ויום אור קדושהודעת וכו' אבל כשהזקנים המאריכי ימים שבדור פוגמין את ימיהן וכו' מזה יונק מצח הנחש וכו' וזה בחי' קצר ימים שבע רוגז. והתיקון לזה צדקה. שע"י צדקה מתקנין ומעלין פגם נפילת הימים והדעת של הזקנים שאינם כראוי וכו' שמשם הי' יניקת מצח הנחש. ואזי נכנע ונופל מצח הנחש ויכולין לקשר כל הרצונות לשורש הרצון. ונכנעים החיות רעות חכמי הטבע ואז נשמע קול הקריאה של יו"ו שהכל ברצון הבורא ית' ואז נמשך יראה וכו' וע"י היראה שופע חסד בבחי' כי פרח מטה אהרן לבית לוי וכו'. וע"י החסד נתקיים העולם בחסדו לבד וכו' בבחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' ואתם כהני ה' תקראו וכו'. וזהו גודל מעלת הצדקה שהוא קשה מאד בהתחלה וכו' ע"ש כל זה היטב:
"He took a piece from it and threw it to them and said: 'Pull threads from it and sew it.'" For in truth, the raising of emunah is a wondrous matter, and therefore this matter is called peleh [wonder], as it is written: "I shall acknowledge Your Name, for You have done a wonder — etzos mei'rachok emunah omen" (Isaiah 25:1). For the matter is difficult to understand intellectually: how is it possible to raise emunah through some strategy? For since one has no emunah, then one will not believe, G-d forbid, even in the strategy itself! For example, in this Torah it is explained that the strategy for Emunas Chachamim is through a neder. But one who has fallen from Emunas Chachamim completely — certainly this strategy will not help him, for he does not believe even in the strategy itself, and he will not perform the strategy since he does not believe in it. If so, how is it possible to heal and reconnect his broken emunah? 66
But in truth, Yisrael are a holy nation, believers the children of believers, and their root is emunah. Therefore, even when a Jew, G-d forbid, falls from emunah, certainly there still remains in him some point of emunah. Only the emunah is in a state of great diminishment, in the aspect of brokenness. But nevertheless, at least there is in him some good point from the emunah. For the very fact that he is pained that he fell from emunah — this itself is emunah. For in the depths of his heart, he senses from afar the holiness of the emunah of Yisrael — that there is a Singular Primordial One who leads, rules, and oversees, etc. And He has great and awesome Tzadikim who know Him, blessed be He, upon whom all our eternal hope depends. Only he does not feel the emunah in a revealed and complete way. And therefore a strategy helps him — such as vowing a neder etc. For as soon as he is told some good strategy for emunah, he seizes it like a precious stone, since there still remains within his inner self a point of emunah and he truly yearns to complete and raise the fallen and broken emunah. 67
אות ב וזה בחי' קדושת בכורים כי עיקר התגלות הרצון הי' בשעת יציאת מצרים כי כל הימים טובים שמגלים את הרצון כולם הם זכר ליציאת מצרים כי אז בשעת יצי"מ עשה הש"י עמנו נסים ואותו נוראות ועיקר יצי"מ הי' ע"י מכת בכורות. כי פרעה הכביד את לבו ולא רצה לשלח את ישראל בכל האותות נוראות שעשה עמו במכות הראשונות עד שהביא עליו מכת בכורות וכ"ז מחמת התגברות החיות רעות הנ"ל שהם בחי'. חכמי הטבע שכופרים ברצון ואפילו כשרואין נס ואות נפלא ונורא הם חותרים להכחישו וזה בחי' חרטומי מצרים שהיו חכמים גדולים להרעכי כל יסודות החכמה של המחקרים כולם נמשכים מחכמת בני קדם שמשם היו חמכת חרוטמי מצרים רק שאז היו יודעים גם חכמת הכישוף ושמות הטומאה ועכשיו נשכח חכמה זאת ולא נשאר כ"א חכמת הטבע של המחקרים שירשו היסודות שלהם מחכמת בני קדם כנ"ל. ואל והחכמים להרע בחי' חרטומי מצרים התגברו בכ"פ בחכמתם הרעה להכחיטש האותו נוראות שעשה משה במכות הראשונות. כי הם בחי' החיות רעות הנ"ל שמתגברים תמיד לכפור ברצון ולהגביר חכמת הטבע ח"ו כנ"ל. ועי"ז הי' כבד לב פרעה ומיאן לשלח את העם עד שהביא עלי והש"י מכת בכורות. ואז הוכרח להודות על האמת שהש"י מנהיג עולמו ברצונו ושילח את ישראל כי בכור הוא בחי' ראשית בחי' דעת (כ"ש במ"א) וע"כ נקראים ישראל בכורים כ"ש בני בכורי ישראל כי כל ישראל כלולים במשה שהוא הדעת כידוע וע"כ נקראו ישראל שבאותו הדור דור דעה. היינו שישראל הם בחי' בכור בחי' דעת שהם יכולים לקשר כל הרצונות לשורש הרצון לבחי' מצח הרצון שעי"ז נכנעים החיות רעות שהם חכמי הטבע הכופרים ברצןו ומכמבואר לעיל שע"י חכמה ודעת דקדושה מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון לבחי' מצח הרון שעי"ז נכנעים החיות רעות כנ"ל. וע"כ הי' עיקר יצי"מ ע"י מכת בכורות כי אז הכניע והפיל בכור דס"א שהיא דעת דס"א דעת וחכמה של החיות רעות חכמי הטבע והגביר וחיזק דעת וחכמה של הקדושה שהו אבחי' בכור ישראל כי בכור בחי' דעת כנ"ל. וע"כ השתדל מאד יעקב אבינו ליקח הבכורה מעשו כי עשו היא חזיר היער בחי' חית קנה בחי' חיות רעות הנ"ל שהם חכמי הטבע כנ"ל. וע"כ לקח ממנו הבכורה כדי להכניע ולהפיל דעתו שלא יינק מבחי' בכור שהוא הדעת דקדושה רק לקח הבכורה לעצמו לזכות בה לזרעו שיהיו ישראל נקראים בכורים כי עיקר הדעת בשלימות בחי' בכורה שייך לישראל שהם בשלימות דעתם הם מקשרים כל הרצונות לשורש הרצןו שעי"ז מכניעים ומפילים החיו"ר בחי' חית קנה בחי' עשו בחי' חכמי הטבע כנ"ל. כי שר של עשו הוא שר של מצרים כמובא. וע"כ לא יצאו ממצרים עד שהביא מכת בכורות שאז נכנע ונפל שר של עשו בחי' בכור דס"א בחי' דעת דס"א של חכמי הטבע והתגבר בכור דקדושה בחי' דעת של ישראל שהם מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחי' משה שנסתלק לשם ואז נכנעו החיות רעות הנ"ל ונשמע קול הקריאה של הרצון ע"י כל האותות נוראות שעשה עמו הש"י ואז הוכרח פרעה להודות על האמת שהכל ברצןו הבורא ית"ש ולהוציא את ישראל כי לא הי' עוד כח להחיות רעות לשאוג כנגד התגלות הרצון שנתגלה אז ע"י האותות נוראות שעשה אז מחמת שכבר נפל דעתם ונתגבר ונתעלה דעת דקדושה שהוא בחי' בכורי ישראל שניצולו ונמלטו מבין בכורי מצרים שעי"ז נתגלה שעיקר הדעת בחי' בכורה הוא רק אצל ישראל כי בכור דסט"א בחי' בכורי מצרים נפלו ומתו כולם. ואז נתגבר דעת דקדושה עד שקשרו והעלו כל הרצונות לשורש הרצון. שעל ידי זה נפלו כל החיות רעות חכמי הטבע ואז הוכרח פרעה להודות ברצון ואז שילח את בני ישראל כנ"ל:
But the nations of the world — especially the sages of the alien wisdoms who are very far from emunah entirely, especially from Emunas Chachamim; and likewise those who are wise in their own eyes, even though they are from among the children of Yisrael, but have corrupted their deeds greatly until they distanced themselves from Emunas Chachamim completely — certainly it is difficult for them to repair the breakage of their emunah, since they do not believe in the Sages at all, nor in their holy strategies. 68
And this is the aspect of: "He took a piece and threw it to them" — he took a piece of stone from the millstone and threw it before them and said: "Pull threads from it" — that they should draw threads from it to sew the millstone. That is, he answered that one takes some piece from the broken millstone itself and draws threads from it to sew the millstone. That is, even though Emunas Chachamim has been broken within them, one takes some strategy from the words of these very Sages whose emunah has been broken within him — for example, to vow some neder etc. — and through this he repairs the emunah. 69
אות ג וע"כ אז נתקדש בכורו לינתם לכהן כי הכהן הוא בחי' מצח הרצון כיכל הכהנים קדושים בקדושתו של אהרן שנאמר בו והי' על מצחו לרצון. וע"כ הבכור שהוא בחי' הדעת צריכין ליתנו ולקשרו להכהן כדי שהיי' הדעת מקושר וכלול תמיד בבחי' מצח הרצון שהוא בחי' כהן כדי לקשר עי"ז כל הרצנוות בשורש הרצון וכו' כנ"ל. וזה בחי' פדיון בכור שצריכין לפדותו בכסף. כי הכסף שנונתין בעד הבכור לכהן זה בחי' צדקה שהוא עיקר התיקון כי עיקר התיקון ע"י צדקה שמתקן פגם נפילת הימים של הזקנים שאינם כראוי וכו' כנ"ל. וע"כ צריכין ליתן הפדיון שהוא הצדקה להכהן כי הכהן הוא בחי' זדקן דקדושה בחוי' כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן בחי' דיקנא דכהנא והזקן דקדושה הוא דייקא צריך לקבל כל הצדקות של ישראל ועי"ז עיקר התיקון דהיינו להכניע מצח הנחש שיונק מהזקניםהפגומים הנ"ל אזי נתגדל ח"ו הפגם יותר כי מתגבר יותר מצח הנחש ח"ו מאחר שנתן כח וחיות להזקנים הפגומים הנ"ל וזה בחי' בעת אפך עשה בהם הכשילם בעניים שאינם מהוגנים שהם הזקנים הפגומים הנ"ל. וזהו בעת אפך דייקא כי הם בבחי' אף ורוגז היפך הרצון בחי' קצר ימים שבע רוגז כנ"ל. ע"כ צריכין לבקש מאד מהש"י שיזכה שתגיע הצדקה שלו להזקנים דקדושה שהם המוסיפין דעת וקדושה בכל יום ויום ואז דייקא נכנע מצח הנחש מאחר שמגביר הזקן דקדושה על הזקנים דסט"א ואז מעלה כל החיות והימים הנפולים של הזקנים הפגומים שמהם הי' יניקת מצח הנחש כנ"ל. ואז נכנע מצח הנחש ומאיר מצח הרצון ונתגלה שהכל מתנהג ברצון הבורא ית"ש כנ"ל. וזה בחי' הפדיון בכור שצריכין ליתן לכהן דייקא כי הכהן הוא בחי' זקן דקדושה כנ"ל שאליו דייקא צריכין ליתן הפדיון שהוא בחי' צדקה כדי להכניע מצח הנחש כדי לגלות הרצון כנ"ל וע"כ נקרא פדיון כי, הוא פדיון ממש שהוא המתקת הדנים כי ממתיקין ומבטלין תוקף הדין והרוגז בחי' מצח הנחש שהוא בחי' קצר ימים שבע רוגז ומאירין וממשיכין הארת הרצון שהוא רחמים וחסדים גדולים כי עי"ז מתנהג העולם בחסדו בבחי' עולם חסד יבנה בחי' ואתם כהני ה' תקראו כנ"ל:
And this is the aspect of "pull threads from it" — and Rashi explained: threads. This is the aspect of emunah, which is dependent on the mouth, in the aspect of "like a thread of scarlet are your lips" (Song of Songs 4:3), in the aspect of "I shall make known Your faithfulness with my mouth" (Psalms 89:2). And this is the aspect of "the hope of a scarlet thread" (Joshua 2:18). For emunah is the essential eternal hope — the aspect of "and there is hope for your future" (Jeremiah 31:16). For emunah is acharis hayamim [the end of days], as is brought in the words of Rabbeinu of blessed memory elsewhere. And then one will merit being included in the lights of the three Avos, who are the foundation and root of the emunah of Yisrael — the aspect of "and the threefold cord is not quickly broken" (Ecclesiastes 4:12). For then certainly it will not quickly be broken, and one will not fall from emunah. Rather, one will be strong in one's emunah forever. 70
It emerges that he answered them: even though one fell from Emunas Chachamim, which is the essential thing — the totality of holy emunah, for they draw for us the holy emunah in completeness, and without Emunas Chachamim — true Sages — even one's emunah in Hashem, blessed be He, is not complete, as is known — nevertheless, even if one fell from Emunas Chachamim, it is possible to rectify through the broken emunah itself. Since at the very least there still remains in him some good points from the broken emunah, therefore he can take a teaching from their holy words — that is, some strategy from their words — through which he will go back and repair the emunah. 71
אות ד וע"כ נפדה הבכור מבן חודש כ"ש ופדוייו מבן חודש תפדה וכו' כי עיקר פדיון בכור הוא לתקן פגם נפילת הימים של הזקנים שאינם כראוי שנתתקן ע"י הפדיון מכהן שהוא בחי' צדקה לזקנים דקדושה כנ"ל. ואזי ממשיכין קדושת הזקנה דקדושה שהיא הקדושה של הצדיקים אמתיים זקנים דקדושה שרק הם נקראים זקנים בחי' זקן זה קנה חכמה כי הם מוסיפים קדושה וחכמה ודעת בכל יום ויום כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וזה בחי' קדושת הבכור כי בכור הוא ראשית לשון התחלה וראשית שזה עיקר הקדושה של איש הישראלי. שצריך להתגבר להתחגדש בכל יום להתחיל בכל יום מחדש ממש ולא יפול לעולם לידי זקנה ושיבה דסט"א דהיינו שלא יהי נזקן ח"ו בעבודתו ובמעשיו הן טובים הן רעים ח"ו רק צריך להתחדש בכל יום כאלו היום נולד כמ ושאמר רבינו ז"ל בעת שגילה התורה הזאת שאסור לאדם להיות זקן אפילו צדיק וחסיד אסור להיות זקן בעבודתו. רק להתחיל בכל פעם מחדש מכ"ש הקטנים במעלה מכ"ש הגרועים ממש שבודאי אסור להם באיסור חמור להיות בעיניהם כזקנים כאלו הם כבר זקנים במעשיהם הרעים ח"ו וא"א להם לשוב עוד ח"ו רק צריכין להתגבר בכל יום מחדש ולשכוח כל העבר רק כאלו נולדו היום מחדש. וזה עיקר זקנה דקודשה כשמתחילין בכל יום מחדש מוסיפין בכל יום קדושה ודעת וע"כ נקראין כל ישראל בכורים כ"ש בני בכורי ישראל שלא יהי' זקנים דס"א ח"ו שנמשכין ממלך זקן וכסיל שהם בחי' קצר ימים שבע רוגז רק יתחדשו בכל יום כאלו נולדו היום שזהו בחי' בכור בחי' ראשית והתחלה בכל פעם שזהו עיקר הזקנה דקדושה כנ"ל. וע"כ נפדה הבכור מבן חדש כי בכל חדש מתחדשת הלבנה וישראל מונין ללבנה כי זה עיקר קדושת ישראל שהם מתחדשים בכל פעם כמו הלבנה. וע"כ עתידים להתחדש כמותה כי כ"א כמו שהתגבר לחדש עצמו בכל פעם כמו כן יזכה לעתיד לחדש נפשו לטובה בבחי' תתחדש כנשר נעורייכי וע"כ עיקר קדושת ראש חודש הוא ע"י הזקנים דקדושה שיודעים סוד העיבור שהם קובעין החדשים כי זקנים דקדושה בחי' זקן זה קנה חכמה הם בבחי' התחדשות בכל פעם בקדושתו ועובדתו יתב' שזהו בחי' קדושת ראש חדש שהיא חידוש הלבנה שהוא סוד העיבור שלא נמסר אלא לזקנים הנ"ל בחי' זקן זה קנה חכמה בחי' כי הוא חכמתכם ובינתכם וכו'. וע"כ נפדה הבכור מבן חודש כי זה עיקר הפדיון עיקר קדושת הבכור בבחי' חדש להתחדש בכל פעם שזהו בחי' קדושת הזקן דקדושה שבשביל זה בא הפדיון שהוא בחי' צדקה כדי להעלות הימים הנפולים של הזקנים שאינם כראוי שנפלו לבחי' זקנה דס"א שאינם מוסיפים קדושה בכל יום ולהמשיך קדושת הזקן דקודשה שמתחדש בכל יום שזהו בחי' בכור בחי' ראשית והתחלה בחי' בני בכורי ישראל כנ"ל שעי"ז נכנע מצח הנחש ונתגלה מצח הרצון שעי"ז נשמע קול הקריאה של הרצון וכו' כנ"ל. וזה בחי' תפילין שהם במצח כדי לגלות מצח הרצון לקשר התגלות הרצון שנתגלה ביציאת מצרים לקשרו לבחי' מצח הרצון כי הפרשיות של תפילין מדברים מיציאת מצרים ושהכל ברצונו יתב' וע"כ פרשה ראשונה היא קדש לי כל בכור כי זה עיקר בחי' תפילין שהם בחי' התחדשות המוחין בכל יום כאלו נולד היום שזהו בחי' בכור בחי' ראשית וכנ"ל. וע' בה' תפילין ע"פ התורה של אריכת אפים וע"פ המעשה של העוור וכו' שם מבואר כל ענין זה באריכות נפלא ע"ש:
And this is the aspect of: "I shall acknowledge Your Name, for You have done a wonder — etzos mei'rachok emunah omen" — a double expression: emunah omen. That is, one who still has in him some point of emunah — he can go back and repair and raise the emunah through the exceedingly wondrous strategies that are the aspect of "strategies from afar," that come from a very distant, lofty, and awesome place — the aspect of "from afar she brings her bread" (Proverbs 31:14). For the strategies of the great Tzadikim — especially the strategies regarding the holy emunah — come from very far away, from exceedingly lofty and immense supernal intellects drawn from very lofty worlds far removed from this world. And this is "etzos mei'rachok emunah omen" — that through the point of emunah that still remains with him, through which he exerts himself to fulfill their strategy, through this he merits complete emunah, the aspect of emunah omen, as mentioned above. 72
But one who has fallen into alien wisdoms to the point that he does not believe at all, and moreover he mocks those who hold fast to Emunas Chachamim — certainly it is difficult to repair the breakage of his emunah. And therefore they immediately asked: "Who can pull threads from a millstone?" — how is it possible to draw threads from stone? That is, how is it possible to draw the holy emunah, which is the scarlet thread, from a piece of stone of the millstone? For they have no emunah in the strategy itself, as mentioned above. He answered them: "And who can sew a millstone?" — for truly, it is impossible to repair the broken emunah for such people. For one who cannot pull threads from a piece of stone of the millstone — that is, to fulfill the strategies of the Tzadikim even though their emunah has been broken within him, as mentioned above — he certainly cannot sew the broken millstone, cannot repair the fallen emunah, since he does not believe in the strategy itself, as mentioned above. 73
אות ה וענין החמשה שקלים של הפדיון יש לרמז שהם כנגד החמשה תקונים המבוארי םבהתוק הזאת כי מבואר שם שע"י הצדקה מעלין ומתקנין פגם נפילת הימים של הזקנים שאינם כראוי. ואזי נכנע ונופל מצח הנחש שיונק משם. וזהבחי' תקון א' ואז מתגבר ומאיר האור של הזקנים דקדושה שהם בחי' מצח הרצון. וזה בחי' תיקון ב' ואז יכולים החכמים לקשר כל הרצונות לשרוש הרצון ונתגלה הרצון בעולם שהכל מתנהג ברצנוו יתב' לבד וזה בחי' תיקון ג' וע"י הרצון נמשך כלי לקבל החסד ואז מתקיים כל מלאכת מעשה בראשית בחסדו יתב' לבד וזהו בחי' תיקון ה' וכל אלו הה' תיקונים נמשכים ונתתקנים ע"י הצדקה שמתקנת את הזקנים שאינם כראוי וכו' שעי"ז נתתקן כל אלו התיקונים כמבואר בהתורה הנ"ל. וע"כ הצדקה בחי' ה' (כמבואר במ"א) וזהו בחי' הה' שקלים של פדיון בכור וכנ"ל:
For in truth, emunah is called a stone — the aspect of "the stone that the builders rejected has become the chief cornerstone" (Psalms 118:22). But even though it is called a stone — because one must be strong in emunah like a strong stone, in the aspect of "I am a wall" (Song of Songs 8:10), where Yisrael boast that they are strong in their emunah like a wall of stones — nevertheless, it is not a truly hard stone without any moisture, G-d forbid. On the contrary — it is the aspect of a precious stone, the aspect of "avna tava dich'lila mikol g'vanin" [a good stone comprised of all colors], and all types of bounty and blessings are drawn from this precious stone. For it is the aspect of a well of living water, etc. For emunah is the source of blessings and bounty. And therefore, through a piece of stone from the broken millstone — that is, through some strategy from the holy words of the true Sages — one can draw threads from it to repair the emunah, as mentioned above. But for them — the opponents — it is like a truly hard stone. Therefore they asked: "Who can pull threads from a millstone?" — as mentioned above. And therefore he answered them in truth: "Who can sew a millstone?" — for certainly for such people it is impossible to repair and reconnect the emunah, as mentioned above. 74
נמצא שעיקר קדושת בכור לכהן כדי לגלות מצח הרצון כדי לקשר כל הרצונות לשם כדי לגלות הארת הרצון להודיע בעולם שאין שום חיוב הטבעי כלל רק הכל מתנהג ברצנוו ית' לבד כנ"ל. וזה שאיתא בש"ע שמשיצא הפדחת הרי הוא כילוד כי עיקר הלידה תלויה בהפדחת שהואהמצח כי עיקר כל ההולדות שבעולם הם בשביל לגלות הרצון בעולם כי בשביל זה הש"י מקיים העולם ומחדש בכל יום מעשה בראשית ונותן כח וחיות להוליד מדור לדור הכל כדי לגלות אלקותו בעולם כ"ש דור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו שידעו ויודיעו זה לזה מעשי ה' וגבורותיו שברא הכל ברצנוו ומנהיג ומקיים הכל ברצנוו. וע"כ צריכין לקדש הבכור שהוא הולדה הראשונה וכל הולדה נמשכין אחריו כדי שעי"ז יתגלהשהכל ברצון הבורא ית' כנ"ל. וע"כ עיקר ההולדה תלויה במצח כי שורש הרצון במח בחי' מצח הרצון וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of "which you broke — and place them in the Ark" (Deuteronomy 10:2). And our Sages of blessed memory said: "The Tablets and the broken Tablets rest in the Ark." That is, through the aspect of the broken Tablets themselves — the aspect of the broken emunah — through this itself the emunah is repaired anew. These are the aspect of the second Tablets — the aspect of "he took a piece and threw it to them" etc. For through the point of the broken emunah that still remains in him, through this he fulfills the strategy of the Sages — whose emunah has been broken within him — and returns and repairs the emunah, which is the aspect of receiving the second Tablets. For the entire receiving of the Torah stands upon emunah, as it is written: "all Your commandments are emunah" (Psalms 119:86). And as it is written: "Chavakuk came and established them on emunah" (Makkos 24a) etc. — that is, as mentioned above. 75
Loading comments…