פדיון בכור ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות ב א) ע"פ המאמר כי תצא למלחמה בליקוטי תנינא בסימן פ"ב עיין שם כל המאמר:
And this is the dimension of Bechor Behemah Tehorah (the firstborn of a pure animal) — which must be given to the Kohen as a sacrifice. For one must elevate all the fallen Yir'os back to their root: to fear Him alone, blessed be He, as stated above. And this is the dimension of elevating from the animal to the human — for the essential elevation of the fallen Yir'os is through Da'as (the higher consciousness): to know that everything is from Him, blessed be He; not to attribute anything to nature or chance, God forbid. Rather, everything that passes over a person — he should believe and know that all is from Him alone, blessed be He, and return to Him to fear before Him, blessed be He. As Rabbainu z"l explains elsewhere in the Torah "Ohr HaGanuz" (Section 15), that the essential elevation of Yir'ah is to Da'as. And Da'as is the distinguishing characteristic of Man — for as long as a person does not elevate Yir'ah to its root, and has fallen Yir'os, meaning he fears the thing itself that frightens him — such as a wild beast, or bandits, or plagues and suffering, may Heaven protect us — he is literally like an animal. For an animal too has all these fears and dreads, as is known by experience: even an animal fears and dreads wild beasts and beatings and the like. If so, what advantage does Man have over the animal?
והכלל כי יש בחי' כסדר ובחי' שלא כסדר שהם בחי' א"ב ותשר"ק בחי' אדם וחוה אדם הוא בחי' הוי במילוי אלפין בגימ' מ"ה וחוה הוא בחי' מלכות פה וצריך כל אחד לראות לקשר בחי' שלא כסדר בחי' חוה לבחי' אדם מה לבחי' כסדר ואז נתבטל בחי' שלא כסדר ונעשההכל כסדר כי באתר דאית דכר נוקביה לא אידכר תמן אבל מי שמחלק בחי' חוה מלכות לעצמו דהיינו שיש לו גדלות ואומר אנא אמלוך נמצא שמחלק בחי' מלכות לעצמו ואינו מקשרה להש"י לבחי' כסדר אזי הולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחי' שלא כסדר היינו מלכות חוה תשרק וצריך לעשות תשובה ולהשפיל א"ע ויהיה בחי' מ"ה כ"ש ונחנו מה ואזי מקשר בחי' מלכות להש"י לבחי' מ"ה ואזי נחזר בחי'חוה לבחי' אדם לבחי' מ"ה ונעשה כסדר וכו' ובחי' כסדר נקרא יוד שמלכות הנקרא דלית לית לה מגרמה כלום. והקב"ה ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יוד וזה יוד ואו דלית. וזהו אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך אל תקרי כפיך אלא כפיך היינו יוד גימטריא כף וכו' ע"ש.
Based on what the Rebbe [Rabbainu, Admo"r] wrote [Likutay Moharan, Torah 266] — that the bechinas Torah emerges from the bechinas Sukkah, which is the bechinas Binah [Understanding], where the aspect of "a woman's breasts" abides — and this is the very distinction between Adam [a human being] and bihaima [an animal], for the animals suckle from the aspect of "an animal's breasts" — see there.
וזה בחי' פדיון בכור מן הכהן בעשרים כסף שהם ה' סלעים כי הבראיה בכלל היא בחי' מלכות כי עיקר הבריאה היתה בשביל התגלות מלכותו ית' כי אין מלך בלא עם כידוע. וע"כ הבריאה בכלל הי אבבחי' שלא כסדר בבחי' חוה מלכות תשרק כנ"ל. בחי' בתשרי נברא העולם תשר"י היא בחי' תשרק שלא כסדר בחי' דין ועיקר שלימות ותיקון הבריאה כשהיא מקושרת להש"י שהוא בחי' כסדר בחי' הוי' במילוי אלפין בחי' א"ב כסדר. כי עיקר הבריאה בשביל החכמה דהיינו לדעת אותו ית' כ"ש בגין דישתמודעין ליה. כי זה עיקר החמכה לדעת ולהכיר אותו ית' ולהיות מקושר ודבוק בו תמיד ואז כלליות הבריאה בשלימות ומתנהג הכל כסדר כי כלליות הבריאה בחי' מלכות שהוא בחי' שלא כסדר נתבטל לבחי' אדם מ"ה כסדר כנ"ל במאמ הנ"ל. וכשנולד בן בכור זה בחי' בריאה חדשה כי האדם הוא תכלית כל הנבראים והכל נברא בשביל האדם והוא כלליות כל הבריאה כי בהאדם כלולים ותלוים כל הנבראים כולם כידוע וע"כ כשנולד אדם בעולם הוא בחי' בריאה חדשה. ועיקר הוא הבכור שהוא הולדה ראשונה בחי' בריאה חדשה. וע"כ צריכין להחזירו לבחי' כסדר כי הבריאה בכלל שזהו בחי' זה הבכור שנולד הואבבחי' שלא כסדר בחי' מלכות כלליות הבראיה וצריכין להחזירו לכסדר כי הבכור הוא ראשית בחי' מלכות כ"ש אף אני בכרו אתנהו ע"כ צריכין ליתן הבכרו בחי' כלליות הבריאה בחי' מלכות להכהן שהוא איש החסד שהוא בחי' כסדר בחי' הוי' במילוי אלפין שהו אבחי' חסד ועי"זנעשה הכל כסדר כי נחזר כלליות הבריאה בחי' מלכות שהוא בחי' הבכור להכהן איש חסד שהוא בחי' דעת. כ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת כי דעת וחסד הם בחי' אחת כמבואר במ"א כמה פעמים ועי"ז מתקנין ההולדה הראשונה שהוא בחי' בריאה חדשה. ונעשה הכל כסדר כנ"ל ובחי' כסדר הוא בחי' יו"ד בגימ' כף כנ"ל. וע"כ נותנין כף דינרים לכהן בעד פדיון כף כנ"ל וע"כ פודיטן אותו בכסף כי העשירות והממון הוא בשמאל כ"ש בשמאלה עושר וכבוד ושמאל הוא בחי' דין בחי' שלא כסדר כידוע ועי"ז ננותנין עשרים כסף לכהן איש חסד עי"ז מחזירין בחי' שלא כסדר שהוא הכסף והממון בחי' שמאל לכסדר שהוא הכהן איש החסד שהוא בחינת כסדר כנ"ל:
It follows, therefore, that the essential purpose of the Torah is to emerge from the realm of bihaima to the realm of Adam. And for this reason, the nations of the world who did not receive the Torah are not called Adam, as it is written: "And My flock, the flock of My pasture, are men [Adam]; you are called Adam…" [Ezekiel 34:31] — for since they did not receive the Torah, they do not suckle from the bechinas human breast, which corresponds to Binah — that is, the aspect of "mother of understanding" (em la'binah), from which the Torah flows. Therefore they suckle instead from the animal-breast aspect, and are thus in the realm of behemos [animals].
אות ג וע"כ עיקר יציאת מצרים הי' ע"י מכת בכורות. ואז נתקדשו בכורי ישראל ונצטוו תיכף על קידוש בכורות. כ"ש קדש לי כל בכור וכו' כי עיקר גלות מצרים הי' בשביל לתקן חטא אדה"ר. שפגם בברית והפריד בחי' חוה מלכות לעצמו והפרידה מהש"י. כי זה הי' עיקרהפגם שלהם שנעשה פירודבין בחי' חוה לאדם. כי זה הי' עיקר עצת הנחש כדי לסלק בחי' אדם כשפרש"י כדי שימות אדם וישא את חוה היינו שצרה להפריד בחי' חוה מאדם שאז נעשה בחי' חוה בבחי' שלא כסדר ואזי אין בה חיות ואז שולט בה אחיזת הס"א שהוא זוהמת הנחש כי עיקר יניקתם מבחי' שלא כסדר כשנפרד מבחי' כסדר ח"ו. בבחי' צלמות ולא סדרים. שעיקר יניקת סטרא דמותא בחי' צלמות הוא מבחי' ולא סדרים מבחי' שלא כסדר כנ"ל. וע"כ עיקר עצתו היתה והייתם כאלקים שתהי' בוראי עולמות כמותו כשפרש"י שם היינו בחי' אנא אמלוך שרצה להפריד בחי' חוהמלכות מהש"י שימשיכו המלכות שהוא בחי' אלקים לעצמן בחי' והייתם כאלקים, ועיקר הפגם שלהם הי' פגם הברית. כי על ידי פגם הברית עושין פירוד בין קודשא בריך הוא ושכינתיה כביכול בין אדם וחוה בין בחי' כסדר לבחי' שלא כסדר. כי צריכין לשבר תאות ולכוף את יצרו ולצאת מתואה הגשמיות. רק לכוין בשביל הש"י לבד כדי לקיים מצותו לבד. ואזי מקשרין בחי' חוה אשה להש"י ואז הכל כסדר אבל כשפוגמין בברי תח"ו ונמשכין אחר תאות הבהמיות אזי הוא מפריד בחי' חוה אשה מן הדעת ומפריד כלליות הבריאה מהש"י. כי רוצה למלאות תאותו וממשיך בחי' חוה לעצמו בחי' אנא אמלוך ואינו מעלה אותה להש"י. ואזי נעשההכל שלא כסדר כי הוא בבחי' שלא כסדר עד שיזכה לשוב אל ה' ויחזיר הכל כסדר כנ"ל. וע"כ מחמת חטא אדה"ר נעשו כל הדברים בבחי' שלא כסדר. כי אין שום דבר מתנהג כסדר רק הכל ביגיעות וטרחות גדולות. בחי' בעצמבון תאכלנה שזהו בחי' שלא כסדר בחי' וקוץ ודרדר תצמיח לך. כשפרש"י כשתזרענה תבואה וקטניטות היא מעלה לך קוץ ודרדר וכו'. שזהו בחי' שלא כסדר שנשתנה הסדר שעולים מן התבואה קוץ ודרדר ח"ו כ"א לפי תשובתו ומעשיו הטובים ולפי שפלותו וענוותנותו כן הוא מחזיר בחי' שלא כסדר לבחי' כסדר ומתקן חטא אדה"ר לפי בחינות. וזה בחי' גלות מצרםי כי כל הגליות וכל הצרות ח"ו כולם הם בחי' שלא כסדר שאין מתנהג כרצון העאדם כסדר. כי באמת עיקר סדר הבריאה היתה שיהיו ישראל למעלה מכולם ומושלים בכל העולךם כי כל ישראל בני מלכים הם והמלכות מגיע רק להם. כי הם בבחי' בן בכור שהוא בחי' מלכות. כ"ש בני בכורי ישראל. וכשישראל נתונים בגלות ח"ו העכו"ם מושלים עליהם זה בחי' שלא כסדר וכל זה נמשך מחטא א דה"ר כנ"ל. וע"כ נגזר הגלות ע"י שפגם אברהם אבינו ואמר במה אדע כי עי"ז פגם בהדעת שהוא בחי' מ"ה ע"י שאמר במה אדע ועי"ז נעשה בחי' שלא כסדר שהוא בחי' גלות כנ"ל. וע"כ נתגלגל הגלות מצרים ע"י שמכרו את יוסף שהי' בכור לאמו בעשרים כסף ופגמו בבחי' בכור בחי' מלכות. כי עיקר קנאתם בו הי' על בחי'המלכות שראו בו כ"ש המלוך תמלוך עלינו וכו' והם לא רצו לקשר המלכות לשרשו והפרידו את המלכות. דהיינו יוסף שהי' בכור הפרידו אותו מאביו יעקב שהואבחי' חמכה כידוע כי יעקב מסר כל חכמתו ליוסף הבכור ע"ש כי בן זקונים הוא לו ארי בר חכים הוא לי' כל מה שלמד משם ועבר מסר לו. כי יעקב הי' מקשר את הבכור בחי' מלכות לשורש חיותו שהוא החכמה כנ"ל. והם הפרידו אות מאביו ומכרוהו לעבד למצרים ופגמו בבחי' בכור בבחי' מלכות והפרידו אותו מהחכמה מאביו משורש חיותו ורצו להמשיכו להס"א למוכרו למצרים כי רצו להמשיך מהלכות לעצמם כ"ש המלך תמלוך עלינו וכו' ומחמת זה נתגלגל הדבר וירדו למצרים לגלות לבחי' שלא כסדר כ"ש וימררו את חייהם בעבודה קשהוכו'. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך. ואיתא במדרש שהחליפו הסדר ונתנו עבודת איש לאשה. וכן להיפך כי כל עבודתם בהם הי' בבח'י שלא כסדר וכנ"ל. אבל יוסף ע"י שזכה לעמוד שם בנסיון של תאות ניאוף ושמר את הברית ולא נמשך אחר תאותו עי"ז החזיר בחי' חוה לאדם בחי' שלא כסדר לכסדר וכנ"ל. וע"כ זכה לחמכה כ"ש אין חכם ונבון כמוך וע"כ עיקר הגאולה היתה על ידו כ"ש ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי ע"י יוסף זכו לצאת מהגלות להחזיר שלא כסדר לבחי' כסדר כנ"ל. וע"כ היתה עיקר הגאולה ע,י קדושת בכרו כ"ש בני בכורי ישראל ונצטוו תיכף על קדושת בכור. כי קדושת בכור זהו בחי' שמחזירין בחי' שלא כסדר בחי' מלכות לבחי' אדם לבחי' כסדר שבזה תלוי עיקר הגאולה מכל הגליות ומכל הצרות כנ"ל:
And the essential difference between Man and animal is that Man has Da'as — to know and discern that there is a Master, Director, Sovereign, and Provider, blessed be His Name, from Whom all comes, and Who sent upon the person all these fears so that he should return to Him, blessed be He, as it is written: "He uncovered their ears to discipline, and said that they should turn from iniquity" etc. Therefore one must bring the firstborn animal as a sacrifice, in order to elevate the Yir'ah to its root — to raise it from the dimension of the animal to the dimension of Man, which is Da'as. This is the essential aspect of sacrifices, as explained in other places — for in the aspect of the firstborn (bechor), there is the essential aspect of Yir'ah, as stated above, and there is the essential aspect of Da'as, for it is called "firstborn" (bechor) and "first" (reishis), which is the dimension of Da'as — for the essential elevation of Yir'ah is through Da'as, as stated above.
אות ד וזה בחי' ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפ ואת מצרים ואת בתינו הציל. כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, וע"כ כשזוכין להחזיר בחי' שלא כסדר לבחי' כסדר אזי נעשה הכל כסדר. ואזי עיקר הגאולה מן הצרות והגלות הוא ע"י בחי' שלא כסדר שנכלל בכסדר. וזהו בחי' אשר פסח ה' על בתי בני ישראל שזהו בחי' שלא כסדר בחי' דילוג וקפיצה שלא כסדר שזאת הבחי' בעצמה הצילה את בכורי ישראל והרגה את בכורי מצרים כ" יפלס נתיב לאפו. ופרש"י אותה המדה עצמה שהכה את מצרים היא הצילה את ישראל כי בחי' שלא כסדר היא בחי' דין וכשהיא מקושרת לחיותה לבחי' כסדר אזי נעשדה הכל כסדר בחי' רחמים. וע"כ ניצולו ישראל עי"ז כי זאת הבחי' שלא כסדר הוציאה אותם מן הגלו' מבחי' דין מבחי' שלא כסדר וקישר' אותם לשורש חיותלם לבחי' כסדר. כי עכשיו בגאולה נכל לשלא כסדר בבחי' כסדר כנ"ל שעי"ז היתה עיקר הגאולה כנ"ל. אבל המצריים שהם הפרידו בחי' שלא כסדר מכסדר. כי פרעה אמר מי ה' אשר אשמע בקולו והפריד ועקר עצמו מהש"י היינו משם הוי' ב"ה. כי אמר יעאור לי ואני עשיתני היינו גסות הרוח שהי' בו בחי' אנא אמלוך ולא רצה להחזיר המלכות להש"י. וע"כ איתא שאחיזת פרעה הי' רק בשם אלקים ולא בשם הוי'. כי רצה להפריד ח"ו בחי' אלקים שהוא בחי' מלכות בחי' דין בחי' שלא כסדר מבחי' הוי' כסדר ע"כ אהב קללה ותבואהו כי נהפך עליו כל בחי' שלא כסדר. כי בחי' שלא כסדר נקם בו והרג את בכורי מצרים ע"י פסיחה ודליגה בחי' שלא כסדר. כי לא קשר בחי' שלא כסדר מלכות לשרוש חיותה שהוא בחי' מ"ה. וע"כ נשארו בלא חיות ונפלו פגרים מתים. וע"כ היתה עיקר המכה בבכוריהם. כי הבכור הוא בחי' מלכות וכו' כנ"ל:
Therefore one must give it to the Kohen to offer as a sacrifice, in order to elevate it from the dimension of animal to Man, which is Da'as — that is, to elevate all the fallen Yir'os, which are in the dimension of animal, to Da'as, which is the dimension of Man, as stated above. And therefore it must be given to the Kohen, for the Kohen is in the dimension of Da'as, as it is written: "For the lips of the Kohen shall guard knowledge (da'as)." And therefore the Kohen merits the wholeness of Yir'ah, as it is written there: "My covenant was with him — life and peace, and I gave them to him [as a means of] fear, and he feared Me" etc. And therefore one must bring the firstborn, and likewise all the sacrifices, to the Beis HaMikdash (Temple), for there is the place of Yir'ah and Da'as. As it is written: "How awesome (nora) is this place!" And the Beis HaMikdash too is in the dimension of Da'as, as our Sages z"l stated (Berachos 33): "Whoever possesses Da'as, it is as if the Beis HaMikdash was built in his days" — for there is the essential elevation of Yir'ah to Da'as, which is the dimension of all sacrifices, as stated above.
וזה בחי' ואמרתם זבח פסח. ואמרתם דייקא. בחי' דיבור בחי' פסח פה סח. שהוא בחי' חוה מלכות שהואלשון דיבור כי עיקר הגאולה הי' עי"ז שהחזירו בחי' הדיבור בחי' חוה מלכות שלא כסדר לבחי' כסדר בחי' מ"ה כנ"ל. וזה שאמר משה ואמר ולי מה שמו מה אומר אליהם מ"ה דייקא. כי עיקר הגאולה ע"י בחי' מ"ה. שהוא בחי' כסדר כנ"ל. וזה בחי' סדר של פסח. שנקרא העבודה שעושין בליל פסח נקרא בשם סדר. כי עיקר הגאולה של פסח הי' ע"י בחי' סדר. היינו ע"י שנכלל שלא כסדר בכסדר כנ"ל. וע"כ בפסח נכנסין המוין שלא כסדר. כי מוחין דגדלות קודמין למוחין דקטנות. כי עי"זנמתק בחי' שלא כסדר ונכלל בכסדר שהואהדעת והמוח כיאין הדין נמתק אלא בשרשו. וע"כ הוכרחו המוחן לכנוס שלא כסדר כדי לתקן ולהמתיק בחי' שלא כסדר ולקשרו לבחי' המוח והדעת ואז נחזר הכל כסדר כי כשנתקשר בחי'שלא כסדר להדעת נחזר שלא כסדר ונעשה הכל כסדר כנ"ל:
For this reason, the Sefer Torah must be written specifically upon the hides of animals — in order to elevate the bechinas bihaima to the bechinas Adam: that what was once merely animal hide becomes now a Sefer Torah, which is the bechinas Adam, as explained above. As it is written: "This is the Torah of a human being [zos ha'Torah Adam]." [Numbers 19:14] Thus it ascends from the bechinas bihaima to the bechinas Adam — which is the very essence of the Torah's purpose, as above.
אות ה וזה בחי' מילוי הלבנה מפגימתה כי חמה ולבנה הם בחי' כסדר ושלא כסדר אדם וחוה כידוע. וע"כ שמש ידע מבואו אבל ירח לא ידע מבואו כיפעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה כשרז"ל נמצא שהילוך הלבנה הוא שלא כסדר כי פעמים בא בארוכה וכו'. אבל שמש ידע מבואו והולך תמיד בדרך אחד בחי' כסדר וצריכין למלאות הלבנה מגפמיה ליחד חמה ולבנה ואז נעשה הכל כסדר שזהו בחי' והי' אור הלבנה כאור החמה וכו'. וע"כ נצטוו ישראל על קידוש החודש בראשונה בעת יציאת מצרים. ושם בפרשה זו נזכר מכת בכורות והצלת בכורי ישראל. כי קידוש החודש זה בחי' תיקון פגימת הלבנה שהוא והי' אור הלבנה כאור החמה שהוא התחברות ויחדו שלא כסדר לבחי' כסדר שזהו בחי' יציאת מצרים וקדוש בכורות כנ"ל. וזה בחי' ופדויו מבן חודש תפדה מבן חודש דייקא. כי פדיון בכור הוא בבחי' חודש. כי בכל חודש וחודש נתמלא הלבנה מפגימתה. ע"י מצות קדוש חדשים וע"כ אין פודין בכור עד שיעבור עליו חודש שהואבחי' תיקון פגימת הלבנה שעי"ז נחזר שלא כסדר לבחי' כסדדר בחי' והי' אור הלבנה כאור החמה שזהו בחי' פדיון בכור כנ"ל:
And this is what is explained there in the aforementioned Torah portion — that through elevating the lower Yir'os, one reaches the dimension of Adam (Man), as stated above — for one rises from the dimension of animal to Man, as stated above. For even though the essence of perfection is the higher Yir'ah that arises through the heart's contemplation of His greatness and loftiness, blessed be He — nevertheless, certainly one cannot immediately reach that lofty Yir'ah at the outset. Rather, one must at least ensure that he has no fallen Yir'os; and for every thing that frightens him, he should know and understand that all is from Him, blessed be He, and return to Him and elevate all Yir'os to their root — to fear before Him alone, blessed be He. And afterward he will merit to go from level to level, strengthening himself each time with ever greater Yir'ah, until he merits the highest Yir'ah — where he no longer needs to be aroused to Yir'ah through lower things in which Yir'ah from above has clothed itself and fallen, but is aroused to great Yir'ah solely through his heart's understanding of His loftiness and greatness, blessed be He.
אות ו וזה בחי' פדין בכסף שעושין על כל מני יסורין ודינים שבאין על האדם ח"ו. כי כל היסורין והדינים ח"ו הם נמשכין מבחי' שלא כסדר כנ"ל. וע"כ נותנין ממון לחכמי הדור האמתיים והממון הוא בחיד' שמאל שלא כסדר. והחכם הואכסדר שהוא בחי' חמכה כנ"ל. כי החכם והרב הוא בחי' כהן איש חסד. כ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וכו'. ודרז"ל (מועד קטן י"ז) אם הרב דומה למלאך ה' צבואת וכו'. וע"י ע"י שנותנין הממון להחכם והצדיק האמת. עי"ז נחזר שלא כסדר ונעשה הכל כסדר ונמתקין ונתבטלין כל הדינים שהם בחינת שלא כסדר כי נעשה הכל כסדר כנ"ל. ומחמת שעל ידי חטא אדם הראשון נעשה הכל שלא כסדר כנ"ל. ע"כ נתבלבל הסדר של הבכורה. ויצא עשו קודם יעקב ורצה ליקח הבכורה לעצמו כי הבכורה שהוא בחי' מלכות חוה נפגמה ונעשית בבחי' שלא כסדר. וע"כ הוכרח יעקב להתייגע ביגיעות גדולות עד שזכה אח"כ על ידי מעשיו הטובים לחזור וליקח הבכורה מעשיו. כי יעקב זכה לתקן חטא אדה"ר. והחזיר שלא כסדר לבחי' כסדר ונעשה הכל כסדר וחזרה הבכורה אליו שזה והסדר האמתי. כ"ש בני בכורי ישראל וע"כ נתן יעקב הבכורה ליוסף ע"י שראובן בלבל את יצועי אביו והפריד בין איש לאשתו שעי"ז הפריד שלא כסדר מבחי' כסדר וע"כ מעלה עליו הכ' כאלו שכב כי הבלבול יצועי אביו שעי"ז הפריד בין איש ואשה זה ממש בחי' פגם הברית שמפריד ג"כ בחי' חוה מלכות לעצמו כנ"ל. ועי"ז פגם בבכרוה שהיא בחי' מלכות. ועל כן ניטלה הבכורה ממנו וניתנה ליוסף שעמד בנסיון ושמר את הברית שעי"ז החזיר בחי' שלא כסדר לבחי' כסדר ועי"ז זכה בבכרוה בבחי' מלכות כנ"ל:
Section 5
אות ז וע"כ עיקר גאולת מצרים הי' ע"י משה. כי משה הוא בחי' מ"ה. כ"ש ונחנו מ"ה שעי"ז זוכין להחזיר בחי' שלא כסדר לבחי' כסדר שעי"ז עיקר הגאולה כנ"ל. וע"כ נתן משה את התורה לישראל כי עיקר החכמה היא התורה כי אין חכמה כחכמת התורה. כ"ש ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' כי התורה היא בחי' מ"ה כ"ש מה העדות וכו' וע"י שזוכין לתורה עי"ז מקשרין כל הבריאה לשורש חיותה שהיא התורה ונעשה הכל כסדר. וזה בחי' הסדרים שיש בהתורה בחי' ג"ן סדרים דאורייתא וששה סדרי משנה. כי התורה היא בחי' מ"ה חכמה כסדר. כי ע"י קיום התורה נעשה הכל כסדר כנ"ל:
For the essence of all perfection is Yir'ah. And this is the essential purpose of the Giving of the Torah — which was given amid thunder, lightning, and the very loud sound of the shofar, and all the people trembled etc. — for great awe and dread fell upon them then. As it is written: "And in order that His Yir'ah be upon your faces, so that you shall not sin." But even so, the Adversary (Baal Davar) incited them afterward until he led them to sin with the [golden] calf — for they wished to draw upon themselves a very evil Yir'ah, the Yir'ah of the Sitra Achra (the Other Side), since idolatry is called "Yir'ah," as our Sages z"l said: "There is awe (yir'ah) in such-and-such a place" — and so in many instances.
אות ח וזה בחי' תפילין מוחין שפרשה ואשונה היא קדש לי כל בכור כי קדושת בכור היא בחי' שמחזירין ומקשרין כל הבריאה להמוח והחכמה שהוא בחי' בחי' קשירת תפילין שמקשרין עצמן להמוח והחכמה שהוא בחי' תפילין וזה בחי' תפילין של ראש ותפילין של יד בזרוע שמאל שמקשרין יחד שלא כסדר בחי' שמאל לבחי' כסדר לבחי' ראש ומוחין כנ"ל. וזה בחי' מה שיש בשל ראש ד' בתים ובשל יד בית אחד. כי איתא שם במאמר הנ"ל שהדרך שזוכין לקשר שלא כסדר לכסדר הוא ע"י בחי' הדרך שעשה משה. דהיינו אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. שימצאו תמיד את הש"י בין בירידה בין בעליה כי לפעמים כשאדם עולה למעלה שוכח בהש"י וכו'. וזהו מחמת ריבוי אור וכו' וע"כ צריכין לצמצם האור בחי' ושכותי כפי הנאמר במשה וכו' וע"כ השל ראש שהוא מרמז לבחי' אם אסק שמים ע"כ שם הם ד' בתים כי שם מגודל ריבוי האור צריכין צמצומים הרבה ביותר בחי' ד' בתים אבל בשל יד אין שם רק בית אחד כי השל יד נקשר בזרוע שמאל ביד כהה זה בחי' ואציעה שאול הנך שאפי' בסטרא דשמאלא בבחי' יד כהה. גם שם יכולין למצוא הש"י בבחי' ואציעה שאול הנך. ע"כ אין שם רק בית א' כי שם אין צריכין לצמצם האור כ"כ מחמת ששם אור מועט אדרבא צריכין לגלותו שם בבחי' ואציעה שאול הנך ע"כ אין שם רק בית אחד כנ"ל. וזה בחי' אם אסק שמים שם אתה שם אתה דייקא. שהוא לשון הסתרה והעלמה היינו כי שם בשמים אם אסק לשם שם אתה היינו שאתה מתעלם ממני כי שם אתה ברחוק מקום ממני. אבל ואציעה שאול הנך בחי' מלא כל הארץ כבודו כי דייקא למטה יכולין למצוא אלוקותו בהתגלות יותר אם ידרשוהו שם בבחי' הנך. וכמובן בדברי רבינו ז"ל במאמר כי מרחמם ינהגם (בלק"ת סי' ז') כי למעלה שואלין אי' מקום כבודו ולמטה אומרים מלא כל הארץ כבודו וכו' ע"ש:
And the rectification came through the final forty days — which were days of [Divine] favor, running from Elul through Yom Kippur — for these are days of Yir'ah, as they are called the Yamim Nora'im (Days of Awe). And the essential rectification was on Rosh Hashanah, which is the first of the final ten days of those forty, namely the Aseres Yemay Teshuvah (Ten Days of Repentance) — for on Rosh Hashanah a great and mighty Yir'ah is drawn down through the shofar, in the dimension of "If a shofar is blown in the city, will the people not tremble?" For then it is the "Fear of Yitzchak," and therefore we then begin [the prayer] "And so, bestow Your dread and Your awe" and "they shall fear You" etc. For the essential rectification is through Yir'ah — meaning that on Rosh Hashanah there is the illumination (hisnotzetzus) of Mashiach, who is the very essence of the Malchus of holiness, which is drawn down and enthroned on Rosh Hashanah, in the dimension of "the sprouting of the horn of David Your servant" etc. And Mashiach is the very essence of the very highest Yir'ah, as it is written: "And he shall smell in the Yir'ah of Hashem." For he will draw a supremely exalted and wondrous Yir'ah down into the world, until all will fulfill the Torah and never break His covenant, as is explained in many verses. And then it will be perfectly fulfilled: "And in order that His Yir'ah be upon your faces, so that you shall not sin."
אות ט וע"כ עיקר פדיון בכור הוא דייקא בבכור לאם. כי האם היא בחי' חוה אם כל חי. שהואבחי' שלא כסדר אשר משם נמשכין כל החטאים ח"ו כשאין זוכין להחזיר בחי'חוה שלא כסדר לבחי' אדם כסדר. בבחי' הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וזה בחי' בן חכם ישמח אב דייקא. ובן כסיל תוגת אמו דייקא כי מבחי' אב שהוא בחי' אדם כסדר נמשך החכמה בחי' בן חכם ומבחי' אם חוה שלא כסדר משם אחיזת הכסילות שאחיזתם רק בבחי' שלא כסדר וע"כ צריכין לראות להחזיר בחי' חוה שלא כסדר לבחי' כסדר. וע"כ עיקר פדיון בכור הוא בבכור לאם כדי להחזיר בחי' חוה אם כל חי בחי' שלא כסדר לבחי' כסדר לבחי' חכמה. שזהו בחי' פדיון בכור שנותנין להכהן כנ"ל:
And now, we draw upon ourselves an illumination from this highest Yir'ah on Rosh Hashanah through the power of the Tzaddikim to whom we travel, and especially through the Tzaddikim who rest in the ground, upon whose graves we prostrate ourselves on Erev Rosh Hashanah — for every true Tzaddik is in the dimension of Moshe-Mashiach. And he draws upon us now, in every generation, such a wondrous and exalted Yir'ah, so that we may merit from now on — all of us — to strengthen ourselves in Hashem, blessed be He, and never to be separated from Him, God forbid, in any manner whatsoever.
Loading comments…