פדיון פטר חמור א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Therefore we mention in the blessings of the Haftorah the sprouting of the horn of Mashiach — that in the end Hashem will finish and all Yisrael will merit fulfilling the Torah through Mashiach Tzidkeinu, as is stated in those blessings: "Faithful are You, Hashem our G-d, and not a single word of Your words shall return empty… for in Your holy Name You swore to him that his light shall never be extinguished" etc. For the essential fulfillment of the Torah — which is the sprouting of the horn of Mashiach — is through the aspect of the Nevi'im, the aspect of Yehoshua, the lower point, through which the Tzadik (the aspect of Moshe) draws the way of teshuvah into the world. 48
אות א וכל פטר חמור תפדה בשה וכו' ופרש"י לפי שאין לך א' מישראל שלא הוציא ממצרים יו"ד חמורים מרכוש מצרים:
And this is what our Sages said — that they instituted reading the Nevi'im for Maftir because once the wicked kingdom decreed that the Torah should not be read, and they read from the Nevi'im instead; afterwards, when the decree was annulled, they retained the practice of reading the Nevi'im for all generations. That is: even when the wicked kingdom wishes to nullify the Torah from Yisrael through their great provocations — nevertheless, the Torah is sustained through the Nevi'im. Therefore they did not abolish this practice of reading the Nevi'im after Krias HaTorah — to show and make known that the essential fulfillment of the Torah is through the Nevi'im, the aspect of Yehoshua, the aspect of the talmidim of the true Tzadikim, through whom the essential drawing of the way of teshuvah comes — through which the Torah is fulfilled, as mentioned above. 49
כי החמורים הם בבחי' עשירות. כ"ש יששכר חמור גרם ותרגומו עתיר בנכסין כי שורש העשירות מסטרא דשמאלא בחי' צפון כ"ש מצפון זהב יתאה כ"ש רבינו נ"י (בסי' נ"ט) וע"כ עיקר העשירות ע"י שמירת הברית כ"ש רבינו נ"י כ"פ. כי אתערותא דזווגא מסטרא שדמאלא. וע"כ יש שם אחיזת הסט"א ביותר מאד. כי אחיזתם שם בסטרא דשמאלא וכשאין שומר בריתו ח"ו אזי הסט"א הנ"ל מקטרגת כנגדו. ואינה מנחת לו לקבל עשירות אפילו אם יש לו ממון הרבה אין ממונו ממון כי אדרבה הוא מכל חייו כי מקבל השפעתו דרך הסט"א ע"י שלא הכניע אותה וע' כל זה במ"א. אבל השומר בריתו וכובש את יצרו ומכניע סטרא אחרא ונכלל שמאל בימין שזה בחי' קדושת הברית. אזי מקבל שפע גדול מן הקדושה משורש ההפשעה שבקדושה. ועל כן כשיצאו ישראל ממצרים וזכו להכניע זוהמת מצרים דהיינו פגם הברית. וזכו לקדושת הברית שזה עיקר יציאת מצרים כדיוע. ע"כ זכו אז לעשירות מופלג ויצאו ברכוש גדול ופגם הברית שהוא בחי'מצרים הוא בחי' חמור. כש"ש ובשר חמורים בשרם על שם שהם שטופי זמה. וע"כ צריך להכניע את בחי' החמור ואז זוכין לעשירות כנ"ל. וזה שפרש"י שישראל הוציאו רכושם על חמורים דייקא. כי משם קיבלו אותו הרכוש ע"י הכנעת בחי' חמור שהוא בחי' מצרים כנ"ל. וע"כ רוב עבודות קשות עושין בחמורים כדי להכניעם לאכנעא עבדא תחות רבוני'. וע"כ הוציאו ממצרים המשאות של עשירותם על חמורים דייקא. כי זה שייך לזה כי החמור ראוי לשאת משאוי כדי לעבוד בו להכניעו. ומזה בעצמו זוכין להעשירות שהוא המשאוי שעל החמור כנ"ל. וכן כתיב באברהם ויחבוש את חמורו שהכניע בחי' החמור שהוא סטרא דשמאלא כמובא. וע"כ זכה לעשירות גדול כ"ש וד' בירך את אברהם בכל. וע"כ משמרה ראשונה של לילה חמור נוער כי בתחילת הלילה אז התגברות הסט"א ביותר. כי אז נפקין וכו' כמובא בזוה"ק (מקץ דף ר"ג). נמצא שבחי' חמור הוא בחי' התגברות הסט"א. ע"כ צריך להכניעו ביותר ועי"ז זוכין לעשירות כנ"ל. כי עשירות מסטרא דשמאלא כנ"ל ששם אחיזת הסט"א שהוא בחי' חמור כנ"ל וכשאין מכניע אותה נמצא שנמשך העשירות לשם ח"ו לבחי' חמור שהוא בחי' הסט"א הנאחזת בשמאל כנ"ל. אבל כשמכניע בחי' חמור כנ"ל אזי ממשיך לעצמו העשירות כנ"ל. וז"ש יששכר חמור גרם. ותרגומו עתיר בנכסין ורז"ל פירשו שהכניע גופו לסבול ולשאת עול תורה כחמור למשאוי. ושני הפירושים א' ואו"א דברי אלקים חיים. כי ידוע שעוביות וגשמיות הגוף הוא מסט"א. וע"כ מכונה בשם חמור שהוא בחי' חומר גוף. כ"ש באברהם ויחבוש את חמורו כנ"ל כמובא. וצריך להכניע את הגוף ולעבוד בו לעמוס עליו עול תורה. כמו שמכניעין החמור ע"י המשאוי שנושאין עליו כנ"ל. כשרז"ל ע"ז הפסוק הנ"ל יששכר חמור גרם שהכניע שכמו לסבול עול תורה כחמור למשאוי כחמור דייקא כנ"ל. ועי"ז בעצמו זוכין לעשירות כנ"ל. וזה שתרגם עתיר בנכסין כנ"ל. נמצא שב' הפירושים אחד וזה תלוי בזה כי העשירות זוכין ע"י הכנעת החמור דהיינו גשמיות הגוף ע"י עול תורה כנ"ל. נמצא שחמור הוא בחי' עשירות והיינו ע"י הכנעתו כנ"ל. והפטר חמור שהוא הבכור שם הוא בחי' עשירות ביותר. כי בכל מקום הבכור גדול וכלול מכולם כנ"ל (בה' פדיון בכור הלכה א') ובפרט בבחי' עשירות שהוא בחי' בכור כנ"ל והעיקר ע"י הכנעתם כנ"ל. והעיקר צריך להכניע את הבכרו של החמור שהוא גדול וכלול מכולם כנ"ל. ומאחר שאחיזת חיותו יותר גדולה אין כח ביד ישראל להכניעו. ובפרט שהם אבדו מעלת הבכורה וע"כ אין בהם כח להכניע הבכור דס"א. וע"כ צריכים לשעבדו לכהן שהם קדושים ביותר והם זכו במעלת הבכורה. וע"כ יש בהם כח להכניע ולשבר כח בחי' הבכור דפטר חמור. ומחמת שכל בחי' הפטר חמור הוא בחי' ממון בחי' עשירות כנ"ל. ע"כ צריך פדיון לפדותו ע"י ממון אחר והפדיון הוא בשה דייקא. כי בחי' השה הוא היפך בחי' החמור ממש כי ישראל נמשלו לשה כ"ש שה פזורה ישראל והוא בבחי' אדם. כ"ש ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. נמצא שהוא בבחי' שמירת הברית שהוא בחי' אדם בחי' ישראל היפך בחי' החמור שהוא בחי' מצרים שהם שטופי זמה בחי' פגם הברית. וע"כ צריך ליתן תמורת החמור שה כדי להחליפף בחי' החמור בבחי' שה. ועי"ז שיוצא החמור מרשות כהן ע"י פדיון השה. אזי נכנע וראוי ליכנס לרשות ישראל להשתמש בו. וע"כ אם אינו פודהו אזי וערפתו. כי כשאינו נכנע בחי' החמור מאחר שאינו פודהו אזי הוא בבחי' עורף שהוא בחי' מצרים בחי' פרעה שהוא אותיות הערף כמובא. ע"כ צריך לחתוך ערפו דייקא לשבר ולבטל טומאת מצרים. וזשארז"ל הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יופסד ממונו. יופסד ממונו דייקא. דהיינו הפסד העישרות שהוא בבחי' חמור כנ"ל. כי עיקר המצוה הוא לפדות כשרז"ל מצות פדיה קודמת וכו'. כי זה כלל שעיקר הכנעת הסט"א הוא להכניעה ולבררה ולהמתיק הטוב שבה ולהפכו אל הקדושה. וזה עיקר שלימות העבודה. וע"כ העיקר לפדותה מהכהן שעי"ז נכנעת כנ"ל. ואז ראויה לבא ברשות ישראל ולעבוד בו. ואזי אדרבא זוכה לעשירות על ידה כנ"ל. מאחר שהכניע סטרא דשמאלא והפכה אל הקדושה אזי מקבלמשם העשירות כנ"ל. אבל ע"י העריפה אף שמשבר ערפה. עכ"ז אינו מהפכה אל הקדושה וע"כ אינו זוכה לעשירות שבא דייקא מסטרא דשמאלא כשמכניעין הרע הרע הנאחז בה וממשיכין אותה על הקדושה כנ"ל. וזהבחי' יופסד ממונו כנ"ל:
Therefore before Rosh HaShanah, Yom Kippur, and the Ten Days of Teshuvah is the month of Elul, in which Yisrael are aroused in teshuvah. For then they are engaged — through the power of the Tzadikim — in making the road for teshuvah, which is the aspect of "Who makes a way in the sea and a path in mighty waters" (Yeshayahu 43) — which is the secret of the kavanos of Elul, as mentioned above. Its essential aspect is the expertise in halachah mentioned above — the aspect of "If I ascend to heaven, there You are; and if I make my bed in She'ol, behold You" etc. For through this one merits Rosh HaShanah, Yom Kippur, and the Ten Days of Teshuvah, in which is the essential teshuvah. For it is impossible to merit teshuvah except through this path — when one accepts upon himself that however things may be, he will strengthen himself in Hashem always, in the aspect of "and if I make my bed in She'ol, behold You" — then specifically he will merit teshuvah. For there are many ascents and descents that every person must pass through, which cannot be explained in writing. Especially one who has already stumbled as he has stumbled — therefore, if he wishes to have compassion on his life and better his end, he must go on his hands and knees to receive this path of the expertise in halachah mentioned above. And then he will merit a good end forever. 50
וע"כ כהנים ולויים פטורים מבכור בהמה טמאה. כי בבכור בהמה טמאה אין בה שום קדושה רק שצריכין להכניעו כנ"ל וע"כ הכהנים ולוים מאחר שיוכלין להכניע אפילו פטרי חמורים של ישראל מכ"ש שפטרי חמוריהם של עצמן א"צ פדיון. וזה שארז"ל אם פטרו של ישראל וכו' אבל בכור בהמה טהורה שיש בגופה קדושה כנ"ל גם הכהן חייב בו דהיינו להחזיקו בקדושה. מאחר שיש בו קדושה מבטן לקרבן כנ"ל (בה' בכור בהמה טהורה הלכה א'):
And now — how beautiful and how pleasant is the order that our Sages established for us: "everything beautiful in its time" (Koheles 3)! For immediately on Simchas Torah, when we conclude the Torah with the passing of Moshe — "and Yehoshua was full of the spirit of wisdom" etc. (as above, section 25) — we begin Beraishis and read until the parshah of the holiness of Shabbos, which is Vayechulu, as mentioned above. For the essential avodah from Elul until now is to draw the way of teshuvah into the world — primarily through Shabbos, which the Tzadikim — the aspect of Moshe who illuminates and makes known through the aspect of Yehoshua — make known to us. Therefore we immediately read the Haftorah from the beginning of the Book of Yehoshua, which speaks of the passing of Moshe and Yehoshua's need to strengthen himself, as it is written there (Yehoshua 1): "Moshe My servant has died — now arise, cross over" etc., and they conclude with: "Only be strong and courageous." For this is the essential rectification and hope — that Moshe drew such a rectification that even after his passing he continues to draw the way of teshuvah into the world through the aspect of Yehoshua, through which they conquer Eretz Yisrael etc. 51
Loading comments…