מלמדים ות"ת
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות כו וזה בחי' חייב אדם ללמד את בנו תורה וכן את בן בנו כוו' שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך. כי עיקר המצוה להניח בנים הוא בשביל הגדל שמו יתברך כי ע"י הבנים נשאר שם וזכר אדם בעולם כמ"ש לענין יבום ולא ימחה שמו מישראל. ובודאי אין החיוב להניח בנים בשביל שישאר שם האדם בעצמו כי במה נחשב הוא האדם בחייו ומכ"ש לאחר מותו, ומה חפצו בביתו אחריו ומה לו בזה אם ישאר שמו בעולם. אדרבא הפסוק מתלוצץ מזה כ"ש קראו בשמותם עלי אדמות וכו', אך עיקר המצוה להשאיר בנים כדי שיהיה נשאר שמו וזכרו בעולם הוא רק בשביל הגדלת שם כבודו ית'. כי ישראל כלולים בשמו יתברך וכל מה שנתרבה אחד מישראל כביכול נתרבה ונתגדל ונתעלה שמו ית' כי שמו משותף בשמינו. וע"כ כל עבודת האדם הוא להשלים שמו שהוא נפשו וחיותו שיוכל להכלל בשמו ית' שיתגדל ויתקדש שם כבודו ית' על ידו. וע"כ תחילת השאלה ששואלין את האדם לאחר מותו כשמביאין אותו לדין הוא אם זוכר שמו כמובא בכל הספרים. כי בזה כלול הכל כל מה שעשה כל ימי חייו שכמו כן משלים שמו כנ"ל וכמ וכן זוכה לזוכרו לאחר מיתתו. וזה שיסדו לנו הקדמונים שיאמרו הבנים קדיש אחר אביהם ואמם. כי עיקר הקדיש הוא הגדלת שמו יתברך כמו שאומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא וכו' אמן יהא שמי' רבא וכו'.. כי זה עיקר תקון נפש הנפטר כשזוכה שבניו מגדלים ומקדישין שמו ית' שבשביל זה עיקר המצוה להניח בנים אחריו כנ"ל. ועל כן חייב אביטו ללמד בניו תורה. כי עיקר הגדלת שם כבודו יתברך ע" ישנתרבין נפשות ישראל הוא רק ע"י התורה שהיא שמא דקוב"ה. וכל מה שבניו עוסקים ביותר בתורה ומקיימין יותר את התורה כמו כן יגדל שמו יותר. וזה בחינת מה שחייב ללמד את בנו ואת בן בנו. כי כבר מבואר שעיקר הגדלת שמו יתברך ע"י עבודת האדם שבזה העולם הוא ע"י שמברר האמת מן השקר דייקא וכנ"ל. וזה עיקר חיוב עסק התורה כל ימי חייו ביום ובלילה וללמד בני ובני בניו כי הכל בשביל בירור האמת. כי האמת קשה מאד לברר וצריכין יגיעה גדולה לזה כל ימי חייו עד שיזכה לברר לפי בחינתו איזה חלק מהאמת. כי עצם האמת בשלימות א"א לגלות עד הסוף האחרון כנ"ל רק עתה מברר כל אחד איזה בחינה וחלק כפי עבודתו. כמו למשל בהתורה שבנגלה שזה זוכה לברר הלכות אלו וזה מברר הלכות אלו וגם זה אינו בשלימות כי אין הלכה ברורה ומשנה ברורה במ"א כשרז"ל. אך אעפ"כ צריך כ,א לברר ולהתייגע לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא לבררא איזה הלכות באמת כפי בחינתו. מכ"ש וכ"ש בפנימיות התורה מכ"ש וכ"ש בקיום התורה שהוא העיקר העולה על הכל שזה הלימוד של עצות ותחבולות איך לזכות להתעורר באמת לקיים את התורה ולהיות חזק בנקודת אמתתו כל ימי חייו וכו'. זה הלימוד הוא עמוק מאד וא"א להשיגו כ"א ע"י יגיעה רבה ולהתאבק הרבה בעפר רגלי חכמים אמתיים ואז יזכה לברר איזה אמת כפי בחינתו. אבל עדיין צריכין לברר האמת יותר ויותר בכל דור ודור ובשביל זה צריכין להניח בנים אחריו ובני בנים וכן לדורות כדי שכל אחד יברר האמת כפי תורתו ועבודתו שיזכה ע"י בחירתו. וזה בחינת מ"ש בכתבי האר"י ז"ל כמה פעמים שבירור הנצוצות הקדושי' א"א לבררם בדור אחד וצריכים לבררם כל ימי חייו עד שיברר איזה חלק מהם. וכן בכל דור ודור ע ד שיושלם הבירור ואז יבא משיח ע"ש. ועיקר בירור כל הניצוצות שבעולם הוא בירור האמת הנ"ל כי הנצוצות הם נצוצי אמתת אלקותו יתברך כי הם חלק אלקי ממעל כידוע רק שנפלו. ועיקר נפילתם ע"י חטא אדה"ר וחטאי כל הדורות שאחריו שבאים ע"י עצת הנחש עצת שקר שמטעה את האדם בשקריו וכזביו והטעותיו ומרמותיו בלי שיעור עד שמכשילו במה שמכשילו ומרחיקו מן האמת שעי"ז נפלו כל הניצוצות שהם חלקי האמת למקום שנפלו. וזהב בחי' מה שכל הרשעים והרחוקים מן האמת בכל מקום שיש אזיה נצוצות קדושות גבוהות יותר, כשאינו זוכה לבררם הוא נכשל יותר בעבירות יותר ומכשיל ורודף את האמת יותר. כי זה עיקר נפילת הניצוצות שהם בחי' חלקי האמת שע"י נפילתם מהפך האמת להשקר. ודייקא ע"י האמת המוטעה שלו עושה מה שעושה ורודף וחולק על האמת הברור מחמת שאומר שהאמת הוא אצלו. והכל מחמת הנצוצות שהם חלקי האמת שהם אצלו בבחי' נפילה שעל ידםדייקא הוא מהפך טוב לרע אור לחושך וכו' כמ"ש הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים אור לחשך וחשך לאור וכו'. וזה כל עבודת האדם כל ימי חייו וכן מדור לדור לברר האמצת ע"י תיקון מעשיו שזהו בעצמו בירור הניצוצות שצריך כל אדם לברר שבשביל זה בא לעולם. ובשביל זה מחוייב להניח בנים אחריו הכל בשביל בירור האמת שהוא הגדלת שם ה' כי אמת ה' לעולם וחותמו של הקב"ה אמת:
Likutay Halachos – Yoreh Daya – Hilchos Tzedakah
אות כז וע"כ מחוייב ללמד את בנו ואת בן בנו. כי כבר מבואר שעיקר בירור האמת הוא בסוף. והנה עיקר עצם האמת שהוא ידיעת אמתת אלקותו בשלימות כפי הראוי שהוא ידיעת אמתת אלקותו בשלימות כפי הראוי לכל אחד ואחד זה יתגלה רק בסוף האחרון כשיגיע זמן קיבול השכר של כל אחד כי ידיעת אמתתו ית' זה יהי' עיקר קיבול השכר כידוע וכנ"ל כמ"ש חונתתי פעולתם באמת. אבל גם בכל בחינה וחלק של האמת ג"כ עיקר הבירור רק בסוף למשל כשמתחיל לברר איזה הלכה אע"פ שמתחיל לומר סברות אמתיות אעפ"כ עדיין אין האמת בשלימות עד הסוף עד שזוכה לברר פסק ההלכ' באמת. כי טוב אחרית דבר מראשיתו כי אמת הוא ראש תוך סוף וצריך שיהי' האמת בשלימות מראשו עד תוכו עד סופו האחרון שיהי' כל כוונתו מתחלה ועד סוף רק בשביל האמת לאמתו. למשל כשעוסק במו"מ ואם ישאלו אותו למה אתה מייגע עצמך כל כך יומם לא תנוח לילה לא תשכב ומה יהיה התכלית מה וכו'. דרך הרוב להשיב מה לעשות הלא אני צריך להתייגע בשביל לפרנס את בני לגדלם לת"ל ולהשיאם וכו' ובודאי יש בזה אמת הרבה כי בודאי צריכים לפרנס בניו וכו'. אבל אעפ"כ אין זה אמת בשלימות כי אין זה דרך התורה להפקיר עצמו לגמרי משני עולמות ולעשות הטפל עיקר והעיקר טפל. להשליך ח"ו עסק התורה והתפלה אחרי גיוו ולרדוף אחר הממון כל ימי חייו ומאומה לא ישא בעמלו וע"פ רוב אינו פועל כלום ביגיעתו כילא ממצוא וממערב וכו' ולא בכח יגבר איש כי הש"י יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה. וע"כ הזהירנו רז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי וכמ"ש הדור אתם ראו דבר ה' וארז"ל ראו במה נתפרנסו אבותיכם. וגם יש הרבה שיש להם עושר גדול ורודפים יותר ויותר וגם הם אומרים שכוונתם בשביל האמת כנ"ל. אבל אין זה אמ תשלם כי הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות. וכן אפילו בעסק התורה יש כמה בחינות אמת וה' יודע האמת לאמתו. ועיקר האמת הוא כשהוא אמת מראש ועד סוף וכנ"ל. ובשביל זה החיוב ביותר ללמד לבנו ולבן בנו. כי ע"י האב ובנו ובן בנו מתברר האמת כי אב ובן ובן ובן בנו הם בבחי' שלשה קוי האמת בחי' ראש תוך סוף שזה עיקר שלימות האמת כנ"ל. וע"כ תוך סוף שזה עיקר שלימות האמת כנ"ל. וע"כ באמת ארז"ל כל שהוא ת"ח ובנו ובן בנו שוב אין התורה פוסקת מזרעו כי כבר זכו לברר האמת לפני בחינתם שזה עיקר עסק התורה כנ"ל. וזה בחי' השלשה אבות אברהם יצחק ויעקב שיעקר שלימות האמת הוא בבחי' יעקב כמ"ש תתן אמת ליעקב. אע"פ שבודאי גם אברהם ויצחק עבדו אותו ית' באמת אך מחמת שאברהם היה הראשון שהתחיל לגלות האמת בעולם ע"כ עדיין לא נקרא האמת על שמו ולא על שם יצחק כ"א על שם יעקב שהוא השלישי לאבות שהוא כנגד בחינת סוף שבאמת שזה העיקר וכנ"ל וע"כ שני מקדשות שהיו בזכות אברהם ויצחק נחרבו והבית הג' שנקרא על שם יעקב יתקיים כשרז"ל וכמ"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו. כי בבהמ"ק היה עיקר בירור האמת ע"י כל העבודות שעסקו שם וע"כ הי' יושבים שם סנהדרי גדולה לברר כל הלכות התור' לאמתןן. כי מציון תצא תורה וכמ"ש כי יפלא ממך דבר למשפט שלא תדע האמת וקמת ועלית אל המקום וכו' כי שם יודיעו לך האמת. אבל מחמת קלקול חטאים הדורות לא זכינו לבירור האמת לאמתו בשלימות עד שנפלה מחלוקת גדול בימי בית ראשון ע"י ירבעם בן נבט וחביריו. ובבית שני ע" ריבוי שנאת חנם והמחלוקת. וכל אחד אמר שהאמת אצלו כי בודאי כל מי שחולק על האמת הוא אומר שהאמת אצלו. ועי"ז נחרב הבמה"ק פעמיים. אבל אעפ"כ כבר ביררו הצדיקים שבכל דור האמת הרבה. ועיקר האמת בשלימות יהי' ע"י משיח צדקינו כמ"ש שלח אורך ואמתך וכו' וכתיב נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה וכו'. ואז יבנה הבית השלישי כנגד יעקב שהוא בחי' סוף שזה עיקר שלימות האמת.כי עיקר בירור והתגלות האמת בשלימו' הוא בסוף כנ"ל:
@import url('https://fonts.googleapis.com/css2?family=Cormorant+Garamond:ital,wght@0,400;0,600;0,700;1,400;1,600&family=Frank+Ruhl+Libre:wght@400;700&display=swap');
אות כח וזה בחי' טובים השנים מן האחד וגו' אם יפולו הא' יקים את חבירו וכו' והחוט המשולש לא במהרה ינתק. כי בודאי טובים השנים מן האחד לענין כל הדברים שבעולם. כי זה כלל גדול שכל העסקים שבעולם הכל בשביל בירור האמת שהוא עיקר בירור הנצוצות כנ"ל. ובודאי טובים שנים מן האחד כי א"א לברר האמת ע"י אחד לבדו. כי כבר מבואר שאמת הפשוט אין זה שלימות האמת כנ"ל רק העיקר לברר האמת במקום שיש לטעות באיזה סברא להיפך וכנ"ל. וע"כ צריכים שנים דייקא יכ בכל מקום שיש שנים בודאי יש ביניהם שינוי דעות כי דעת כל אדם משונה מחבירו כידוע וכשר"ל. וע"כ כששנים עוסקים בהלכה וזה מקשה וזה מתרץ זה סותר וזה בונה עי"ז דייקא מתבררת ההלכה בשלימות וכשפרש"י שם במקומו אבל יכול להיות שלא יהיה בין השנים הכרעה ולא יוכל להתברר האמת. וע"כ והחוט המשולש וכו' זה עיקר שלימות האמת דהיינו כשיש הכרעה אמתיית בין השנים. כי עיקר שלימות האמת בבחי' שלשה דייקא כנגד בחי' ראש תוך סוף וכנ"ל:
:root{--bg:#faf8f3;--text:#2c2416;--accent:#6b4c2a;--accent-light:#a37c4f;--gold:#c5993e;--border:#d4c5a9;--verse-bg:#f0ebe0;--summary-bg:#eef4ed;--summary-border:#7a9a6d;--hebrew-bg:#f5f0e6}
אות כט וזהו כל מחלוקת שהיאלשם שמים סופה להתקיים. כי מחלוקת שהיא לשם שמים כמו מחלוקת הלל ושמאי בודאי היא טובה גדולה. כי דייקא עי"ז מתברר כי שניהם כוונתם לשמים באמת לאמתו. וע"כ באמת ארז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים. וזהו סופה להתקיים, סופה דייקא כי עיקר התגלות האמת הוא בסוף כי בודאי רק בסוף האחרון יתגלה אמתת המחלוקת הזאת איך שניהם דברי אלקים חיים, אע"פ שהם סותרים זה את זה כ"כ זה אוסר וזה מתיר. כי עכשיו בודאי א"א להשיג זאת רק בסוף יתגלה האמת הנעלם הזה וע"כ סופה להתקיים, סופה דייקא כנ"ל. וזה שצעק ר' יוחנן כשנפטר ר"ל רבותא למימר סייעתא וכו' ר"ל הוי מקשה תריסר קושיא וכו' וממילא רווחא שמעתתא וכו'. כי עיקר שלימות האמת הוא דייקא במקום שאין מבינים אותו בפשיטות וכנ"ל. אבל מחלוקת שאינה לש"ש כמו מחלוקת קרח ועדתו אין סופה להתקיים כי סוף כל סוף יתגלה האמת כי שפת אמת תכון לעד וכו'. ואז בודאי הכל ירוצו לעבודאת ה' באמת ולהתקרב לצדיקי אמת אבל אז אין שום מעשה ועובדא וכו'. כי היום לעשותם כתיב ומי שטרח בע"ש בבחי' ימי החול שאז יש אחיזת השקר והטעות, מי שטרח אז דייקא לברר האמת הוא יאכל בשבת שאז יתגלה האמת לאמתו שהוא עיקר הקיבול שכר וכנ"ל. אבל מי שלא טרח בע"ש והמתין מלהתקרב אל האמת עד שיתגלה האמת לעין כל עד שכל חלוקת הכבוד יהי' אצל האמת, מה יאכל בשבת כי עיקר ביאת האדם לזה העולם הוא לברר האמת מן השקר דייקא כי זה עיקר שלימות האמת כנ"ל:
*{margin:0;padding:0;box-sizing:border-box}
אות ל וזה רז"ל ומובא בשו"ע שמי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יעסוק בתורה בלילה וכו'. כי אמת ושקר הם בחינת אור וחשך כמ"ש במ"א, וע"כ עיקר שלימות עסק התורה הוא בלילה דייקא שאז החשך מתגבר שמשם אחיזת השקר. ואז הוא מוה ביותר לעסוק בתורה לברר האמת. כי עיקר שלימות האמת הוא כשמבררין אותו מתוך חשכת השקר והטעות דייקא וכנ"ל:
body{font-family:'Cormorant Garamond',Georgia,serif;font-size:19px;line-height:1.75;color:var(--text);background-color:var(--bg);max-width:820px;margin:0 auto;padding:40px 30px 80px;text-align:justify}
אות לא וז"ש רז"ל ומובא בשו"ע שכשיש שני מלמדים ואחד לומד יותרואחד מדקדק ונזהר מן הטעות ביותר שיקבלו את המדמק יותר. כי עיקר הלימוד הוא לבררהאמת וע"כ צריכין ליזהר מאד ממלמד שאינו נזהר מן הטעות כשרז"ל לענין זה משבשתא כיון דעל על:
.main-title{text-align:center;margin-bottom:10px;font-size:28px;font-weight:700;color:var(--accent);letter-spacing:1.5px;text-transform:uppercase}
ויש לרמז שזהו מה שהביאו רז"ל ענין מעשה דיואב שטעה באדום ע"כ המלמד שלו שהטעה אותו למדו עמו תמחה את זכר עמלק בקמץ וכו' ועי"ז לא מחה את שמם לגמרי וחרה ליואב על זה מאד מאד כשרז"ל ע"ש כי זה הי' מעשה בעל דבר להביאו לידי טעות כזה במקום זה דייקא בענין מצות מחיית עמלק שבזה תלוי כל התורה כולה וכל גאולת ישראל. כי עמלק הוא הרע הוא הטומאה שהוא השקר כי הוא זוהמת הנחש שהוא השקר כידוע. וע"כ הוא בחי' השטן הוא היצה"ר הוא המטעה את הבריות בשקריו והטעותיו. וע"כהזהירה התורה ביותר למחות שמו וזכרו מן העולם כי מלחמה לה' בעמלק מדור לדור כי אין השם והכסא שלם עד שימחה זכר עמלק. כי עיקר שלימות והגדלת שמו ית' הוא ע"י האמת שהוא ההיפל מעמלק שהוא השקר וכנ"ל. וע"כ הי' מעשה בעל דבר להטעות את יואב במקום זה דייקא. כי כל הטעותים והשקרים נמשכים מזכר עמלק שישנו עדיין בעולם. וע"כ הזהירנו רז"ל ליזהר מעתה ממלמד ורבי שיכול להטעות את האדם ע"י שיש בו עדיין אזיה אחיזת השקר שהוא בחי' זכר עמלק. כי עיקר הרב והמלמד הוא לברר האמת וכנ"ל:
For it is found in the words of our Rebbe, in the discourse "A Prayer of Chavakuk" [Likutay Moharan I, §19], that milah [circumcision] is an aspect of the perfection of lashon hakodesh [the holy tongue] through lashon targum [the Aramaic translation tongue] — which [the targum] is the aspect of tardemah [deep sleep / dormancy], meaning: through the subduing of the evil of the seventy languages — which is the aspect of the orlah [foreskin / the covering] that is cut — through this the evil within the targum is subdued, and the good within it ascends to the holy tongue. And this is the aspect of chituch u'fri'ah [the cutting and the uncovering]: namely, the cutting of the orlah is the aspect of cutting away and expelling the collective evil of the seventy nations, for the orlah is the aspect of the three impure kelipos [husks / shells of impurity], which are the aspect of the seventy languages. And the fri'ah [the uncovering of the corona] is the aspect of nogah [the intermediate luminous husk], which is the aspect of targum, the aspect of tardemah that ascends to holiness through the subduing of the orlah as mentioned above — for through the fri'ah, the evil within the tardemah is extracted and subdued and broken, and the good within it ascends to holiness. And therefore, one who circumcises but does not perform fri'ah is as though he did not circumcise at all, for the essence of the milah is for the sake of the fri'ah, through which the holy tongue is made complete, as stated above. And therefore the milah is performed on the eighth day of his birth — so that the seven days may pass over him with the orlah attached to him, and afterward it is subdued. And this is the aspect of the perfection of the holy tongue through targum. For I heard from our Rebbe [of blessed memory] that the perfection of the holy tongue through targum is the aspect of milah. For the heretics ask: if the Holy One Blessed is He desires the milah, why was man not created already circumcised? — as is brought in the Midrash. But according to what is stated there in the above-mentioned discourse, that the holy tongue which comes from Above — even though it comes from Above — nevertheless cannot be made perfect except through the targum, meaning: through those below subduing the evil within the targum and elevating the good [therein] to the holy tongue — through this specifically is the holy tongue made perfect. Similarly this is the aspect of milah, meaning that it is specifically necessary to perfect the holiness from below. See there carefully and understand.
אות לב וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהםאש נשבעת לאבותינו מימי קדם, היינו שהפסוק מפרש בסוף מה שקשה לכאורה בראש הפסוק שאמר תתן אמת ליעקב, וקשה לכאורה מדוע הזכיר האמת רק על שם יעקב ולא על שם אברהם ויצחק שהתחילו לגלות אמתתו בעולם. והשיב מיד חסד לאברהם וכו' היינו שזה האמת שיתן ליעקב שהוא השלישי שהוא בחי' הסוף שבאמת שהוא העיקר כנ"ל וע"כ נקרא יעקב לשון עקב וסוף, זהו בעצמו שכר החסד לאברהם שהתחיל לגלות האמת בעולם. וכן פרש"י שם וז"ל ולכך לא נאמר וחסד אלא חסד האמת שתתאמת לנו את הבטחת יעקב, היא תהי' תשלום גמול חסדו של אברהם עכ"ל. היינו כנ"ל שהאמת הוא עיקר הקיבול שכר וע"כ האמ תשיתן ליעקב בסוף הוא בעצמו תשלום גמול חסד לאברהם שהתחיל לגלות האמת בעולם. וזהו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם כי מימי קדם קדמתה מימים כבירים נשבע ה' שסוף כל סוף יתגלה האמת בעולם שזה עיקר התקוה כנ"ל. אבל עיקר האמת נקרא על שם יעקב מחמת שהוא השלישי לאבו תשהוא בחי' סוף האמת שזה עיקר שלימות בירור האמת שזה עיקר קיבול השכר של כל אבות העולם ושל כל הצדיקים והיראים בחי' תתן אמת ליעקב שהוא בחי' סוף והוא בעצמו שכר החסד לאברהם שהתחיל לגלות האמת בעולם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם שסוף כל סוף יתגלה האמת כמ"ש אמת מארץ תצמח וכו' וכנ"ל במהרה בימינו אמן:
.main-subtitle{text-align:center;font-size:20px;color:var(--accent-light);margin-bottom:35px;font-style:italic}
אות לג וע"כ התורה שולשת בכל בחינותיה כשרז"ל בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתא' ע"י תליתאי בירחא תליתאה וכו'. כי התורה שהיא אמת היא כלולה בכל בחינותיה משלש שהם בחי' שלשה קוי האמת ראש תוך סוף וכנ"ל. וזשארז"ל לעולם ישלש אדם שנותיו שלילש במקרא שליש במשנ' שליש בגמרא. כי ג' אלו מקרא משנה וגמרה הם ג"כ כנגד ג' בחי' האמת ראש תוך סוף. וע"כ העיקר הוא הגמרה כשרז"ל העוסקים במקרא מדה ואינו מדה וכו' גמרא אין למעלה ממנה. כי גמרא היא השלישי בחי' יעקב בחינת הסוף שבאמת שהוא העיקר וכנ"ל. וזה תוכל להבין בביאור היטב כי המקרא אף על פי שהוא כולו תורת אמת והוא עיקר התורה כי ליכא מלתא דלא רמיזא באורייתא, אעפ"כ עדין אין יודעין ביאור האמת המקרא בלבד כי אין שום מצוה מבואר בתורה בכלדיני' ופרטי' כמובא בכל הספרים וכמ"ש אצלינו במ"א. וע"כ אין יודעין מתורה שבכתב שום הלכה למעשה כי אם ע"י תורה שבע"פ. ואפי' עאיקר תורה שבע"פ שהוא המשנה גם שם אין יודעין עדיין בירור ההלכה למעשה כ"א ע"י הגמרא כשרז"ל המורים מתוך המשנה הם מבלי עולם. וע"כ העיקר הוא הגמרא שהוא בחי' סוף האמת שהיא מבררת כל דיני התורה לאמתתן עד שאין יודעין על ידה הלכה למעשה. ועל כן גם בהגמרא בעצמה העיקר לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. וזהו עוצם מעלת לימוד הפוסקים שהם מבררים ההלכה באמת שנזכה לידע איך להתנהג בכל מצות התורה. ועיקר הגמראהיא ש ושי ת"ח כשפרש"י בכמה מקומות כי תכלית ברור כל הלימוד של מקרא משנה וגמרא הוא לזכות לשמור ולעשות ולקיים כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ולזה צריכין יגיעה גדולהלשמש ת"ח אמתיים בכל כחו וכוונתו יהי' אל האמת לאמתו בשביל התכלית הנצחי ולא בשביל פנית הכבוד וממון וכיוצא וה' בוחן לבבות וכנ"ל. וזשארז"ל ומובא בששו"ע שגמרא כולל הכל מקראומשנה וכו'. כי גמרא שעיקרה היא שימוש ת"ח זה כלול מהכל ממקרא ומשנ' ותלמוד וקבלה וסתרי תורה וכל טוב אמתי ונצחי. כי ע"י שימוש ת"ח עאמתיים באמת לאמתו יזכה לכל טוב לנצח וכנ"ל:
.halacha-title{text-align:center;font-size:24px;font-weight:700;color:var(--accent);margin:35px 0 25px;padding-bottom:10px;border-bottom:2px solid var(--border)}
Loading comments…