סוטה ד

אות כט וזהו בחינת מחיקת פרשת סוטה על המים קדושים שבבית המקדש, וגם נותנין עפר מקרקע הבית המקדש, ועל ידי כל זה נבדקת הסוטה, ואם טהורה היא אזי נמשך לה טובה על ידי זה בחינת ונקתה ונזרעה זרע שהוא בחינת המתקת הדין שאז נמשכין חסדים וטובות. כי הסוטה שמעלה מעל באישה ופגמה בהשכליים הפרטיים שצריכה לקבל משם המתקה על ידי השכל השייך אליו דייקא, והיא מעלה מעל באישה וקיבלה מאחר שעל ידי זה מתגבר הדין ביותר, ומתגברת הסטרא אחרא והקליפה מאד רחמנא ליצלן שזהו בחינת חומר איסור אשת איש כנ"ל, ועל כן בהכרח למחוק פרשה מן התורה על ידה דהיינו פרשת הסוטה עצמה, ועל ידי זה נבדקת כי מחיקת פרשה מן התורה זהו בחינת ביטול שכל פרטי, ואז אין יכולין לקבל כי אם מהשכל הכללי בעצמו, ועל כן על ידי זה נבדקת לטוב או לרע. כי מהשכל הכללי בעצמו מקבלין בב' בחינות דהיינו בשעת החטא וחורבן בית המקדש ח"ו שאז נפגמו ונסתלקו כל המוחין והשכליים הפרטיים, ואין יונקים כי אם מעט חיות בהעלם גדול מהשכל הכללי, ואז אם אינו זוכה לשוב אזי תמותת רשע רעה כי מהשכל הכללי שאין לו כח לינק, ואזי ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה בזמן שעונה בה שאינו זוכה לשוב, כי ריבוי אור גורם שבירת כלים שהוא בחינת מיתה וכרת ח"ו, אבל השם יתברך חפץ חסד ומאריך אף לרשעים ומקיים העולם בחסדו, וממשיך חיות וחסד בהעלם גדול אפילו על הרשעים גמורים מהשכל הכולל העליון דייקא כנ"ל כדי להטותו לתחיה, כדי שיוכל לשוב ולהתתקן אם ירצה, וגם כשיזכה לשוב בתשובה אז יוכל לזכות שהירידה תהיה תכלית העליה, ומכרת יהיה נעשה כת"ר שהוא שרש השכל הכולל העליון שנכרת משם על ידי שפגם בהשכליים פרטיים על ידי העבירות שעבר, והעיקר על ידי פגם הברית שהוא יסוד הכל, אבל כל ימי חייו שהשם יתברך מאריך אפו עמו כדי שיזכה לשוב עדיין לא נכרת לגמרי, כי אם היה נכרת לגמרי כבר היה מת לגמרי אבל מאחר שהוא חי עדיין בוודאי נמשך לו עוד איזה חיות, והחיות שנמשך להרשעים והנופלים נמשך דייקא מהשכל העליון ההכולל שהוא שורש התשובה והחסד וכנ"ל, ועל כן אם יזכה להתעורר לשוב אזי יזכה להפוך עוונות לזכיות, והירידה תהיה תכלית העליה שיזכה לעלות אל הקדושה הנעלמת שהיא בחינת שכל הכולל שהיתה מחיה אותו בהעלם גדול בעת ירידתו והתרחקותו, כי עכשיו יזכה לעלות לשם בבחינת תשובה ויום הכפורים שאז עולין לשם בבחינת עליה וממתיקים שם הכל ומכפרין כל העוונות וכולי וכנ"ל. ועל כן הסוטה נבדקת על ידי מחיקת הפרשה שהוא בחינת ביטול השכל פרטי בעוונותיה שאז צריכין לקבל החיות מהשכל העליון הכולל, ואז אם טמאה היא יהיה לה מפלה על ידי זה, ובאו בה המים המאררים למרים, כי מהשכל העליון הכולל אי אפשר לקבל מחמת ריבוי אור כנ"ל מאחר שנפגמו השכליים פרטיים, ואזי הקליפות יונקים ח"ו שהם מזיקי עלמא ונוקמין בה וכולי אם לא שיש לה זכות שתולה לה, כמו שאמרו רז"ל: יש זכות תולה וכולי, כי הזכות יכול להועיל לה שיאריך לה השם יתברך איזה שנים עד שתשוב כדי שלא תכרת לגמרי מב' עולמות, כי תשובה מועיל תמיד וכנ"ל, אבל אם טהורה היא אזי אדרבא נמשך עליה חסד גדול והמתקה יתירה על ידי זה, כי עכשיו נתעורר בחינת השכל הכולל שמשם דייקא נמשך החיות מחמת שנמחקה הפרשה וכנ"ל, ומחמת שבאמת היא טהורה אזי היא זוכה שעל ידי זה נמשך לה המתקה יתירה, כי שם נמתק הכל כנ"ל, ועל כן נמשך לה טובה יתירה על ידי זה בחינת ונקתה ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער יולדת ברווח וכולי כי משם כל ההמתקות וכל טוב וחסד:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן ועל כן מוחקין הפרשה אל המים קדושים. מים קדושים זה בחינת מים טהורים הנ"ל שעל ידם זוכין לתקן אמונת חכמים ולהשלים העצה ולעלות לבחינת קדש קדשים, וזהו בחינת ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן, כי צריכין ליקח מעפר המשכן שקדושתו נמשכת מבחינת קדש קדשים שלשם עולין לבדוק הסוטה כנ"ל, כי בשעת הפגם החיות נמשך משם לבד, ומחמת שאין כלים לקבל מחמת שנפגמו השכליים הפרטיים על ידי העוונות ח"ו, אזי יכולין ח"ו מזיקי עלמא להתגבר שמשם כל העונשים ח"ו, אבל השם יתברך מאריך אפו וכולי כנ"ל, ועל כן כשזוכין נמשך משם כל ההמתקות וכל טוב כנ"ל: