סוטה א:

ענין פרשת סוטה, שהמצוה לכתב הפרשה ולמחקה אל המים, ועל ידי זה נבדקת הסוטה: על פי התורה הנ"ל (בהלכות גטין הלכה א) "וביום הבכורים" (בסימן נו). והכלל, שעל ידי התורה, שהיא שמא דקדשא בריך הוא, קורין את חי החיים וממשיכין חיות, דהינו דעת שעל ידי זה יודעין שאפלו בתוך ההסתרות מלבש השם יתברך, ואזי נתהפכין הסתרות לדעת ותורה, ואזי אוריתא מכרזת קמיהו וכו', וכנגד מלכות דקדשה יש מלכות הרשעה שהיא מלכות עמלק, אך יש כח במלכות דקדשה להוציא ממלכות הרשעה כל הניצוצות דקדשה שבלעה ועושה מהם דעת ותורה וכו', עין שם היטב: והנה ההסתרות זהו בעצמו כח מלכות הרשעה, כי כשהמלכות דקדשה בבחינת הסתרות אזי חס ושלום יש כח למלכות הרשעה, אך על ידי התורה שהיא, שמא דקדשא בריך הוא, מגלין ההסתרה ועושין ממנה תורה, וזהו בעצמו הכנעת מלכות הרשעה, מלכות עמלק כנ"ל: וזה נעשה על ידי התורה שהיא שמא דקדשא בריך הוא כנ"ל, כי את זה לעמת זה, כי מלכות הרשעה, שהיא כנגד מלכות דקדשה, היא בבחינת מחית שם, בבחינת תמחה את זכר עמלק, ויניקתה מבחינת מחיקת השם חס ושלום, כי כשהשם שלם אזי היא נכנעת כנ"ל, אך כחה חס ושלום, הוא רק כשאין השם שלם בבחינת כי יד על כס יה שאין שמו שלם עד שימחה זכרו. נמצא, שיניקתה כשאין השם שלם חס ושלום, הינו בחינת מחיקת השם, שזה בחינת ההסתרות, שהם בחינת מחיקת התורה שהוא השם, כי ההסתרה הוא בחינת נעשה לו כהתר שנתהפך ונעשה מאסור התר, ולפעמים גם זה אין יודעין, דהינו בחינת הסתרה שבתוך הסתרה, שהוא בבחינת מחיקת התורה חס ושלום, שאין יודעין כלל מן התורה על ידי ההסתרות, כמו דבר הנמחק שאין יודעין מה היה כתוב בו: וזה בחינת מחיקת פרשת סוטה שהוא פרשה של התורה, כי הבעל מחיב לקנא לה, דהינו להוכיחה ולהזהירה שזה בחינת תוכחה שמטל על כל אחד שיש לו בחינת מלכות כמובא שם. וכשמוכיחה ואינה שומעת לו ונסתרה וכו', ואז היא בחינת הסתרה, בחינת התגברות מלכות עמלק על ידי חטא הסוטה שהוא פגם הברית, כמובא, שהוא מתגבר על ידי אותו הפגם, כי כשהוא מוכיחה ומזהירה, דהינו שמקנא לה, אל תסתרי. והיא אינה שומעת לו ונסתרה, הוא בבחינת עבר ושנה וכו', כי כשמקנא לה מסתמא ראה בה דבר שאינו הגון שעל ידי זה קנא לה והוכיחה והיא לא שמעה ושבה לאולתה ונסתרה עוד, וזה בחינת עבר ושנה נעשה לו כהתר, שהוא בבחינת ההסתרה, כמו שמובא שם. וזה "ונסתרה", 'ונסתרה' דיקא בחינת הסתרה הנ"ל שהמלכות בהסתרה על ידי זה , ואזי כשיש הסתרה חס ושלום, אזי האמת בהסתר והעלם, כי זה עקר ההסתרה בחינת והסתרתי פני, והפנים הוא האמת, כמו שכתב רבנו נרו יאיר כמה פעמים, כי ההסתרה הוא שנתהפכה התורה ונסתרה עד שנעשה מאסור התר חס ושלום, וזהו הסתרת האמת, כי התורה היא בחינת תורת אמת ובאה בבחינת ההסתרה עד שנעשה מאסור התר, שזהו בחינת שקר, וצריכין לגלות ההסתרה, דהינו על ידי מה שיודעין שאפלו בתוך ההסתרה מלבש שם השם יתברך כנ"ל, ואזי נתגלה ההסתרה ונתגלה האמת, וכשנתגלה האמת אזי אוריתא מכרזת קמיהו, "עד מתי פתיים תאהבו פתי" וכו', ואזי יש דין ומשפט בעולם, כי עכשו האמת בהסתר, ועל כן הרשעים מצליחין וצדיקים יש להם יסורין, אבל לעתיד שיתגלה האמת אז, ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, ואז יהיה מפלת הרשעים על ידי שיתגלה האמת אז, כי כשנתגלה האמת אזי מתנהג העולם באמת שרשעים יהיה להם מפלה וצדיקים ישמחו בטוב ה', וכמו שכתב רבנו זכרונו לברכה (סימן סו) שמפלת הרשעים על ידי התגלות האמת. נמצא, כשנתגלה ההסתרה ונעשה ממנה תורה ונתגלה האמת אזי אוריתא מכרזת קמיהו, ואזי נעשה קץ וסוף, או שחוזרים בתשובה על ידי ששומעים כרוז והזהרת התורה שמכרזת קמיהו כנ"ל, או אם עד אלה לא ישמעו אזי התורה נוקמת בהם מאחר שהזהירה אותם ולא שמעו בבחינת אין עונשין אלא אם כן מזהירין, ועל כן עד עכשו שהיה בחינת הסתרה ולא שמעו כרוז והזהרת התורה לא היה ענש ונקמה תכף, אבל עכשו שנתגלה ההסתרה והתורה מכרזת וצועקת לפניהם ומזהרת אותם, על כן כשאינם שומעים נוקמת בהם, כי עכשו נתגלה האמת, שעל ידי זה נעשה נקמה ברשעים תכף כנ"ל: כי אותיות התורה הם פועלים ועושים כל הפעלות שבעולם, ומטבעה לתת חיים למקימה וכן להפך, רק כשהיא בבחינת הסתרה אזי נסתר האמת ונתהפכין אותיות התורה חס ושלום, ועל כן אין נעשה בהן משפט ונקמה מיד כנ"ל. ועל כן בסוטה שנעשה בחינת הסתרה כנ"ל ונסתר האמת שאין יודעין שאם נטמאה, על כן צריכין לגלות ההסתרה, וזה על ידי שיודעין שגם בתוך ההסתרה מלבש השם יתברך, דהינו תורה, על כן כותבין הפרשה ומוחקין אותה אל המים, שזה בחינת מחיקת השם חס ושלום, הינו בחינת הסתרה, הינו שמראין לה הפגם שפגמה בחינת הסתרה שגרמה, כי על ידי העברות שעל ידם נעשה אצלו מאסור התר היא כאלו מוחק אותיות התורה, דהינו אותן האותיות של אותו הלאו ואותה הפרשה המדברת מזה החטא, ועל ידי שעובר עליהם הרי הוא כאלו מוחק אותה הפרשה, שזה בחינת ההסתרה, בחינת נעשה לו כהתר וכו' כנ"ל. ועל כן כאן בסוטה עושין זאת בפעל שמוחקין הפרשה שלה, שזהו בחינת ההסתרה שמשם כח מלכות הרשעה כנ"ל, אך על ידי זה בעצמו שלוקחין אותיות התורה ומוחקין אותם, על ידי זה בעצמו אנו מראין שאפלו בתוך בחינת מחיקת השם חס ושלום, בחינת ההסתרה, גם שם מלבשין אותיות התורה שהרי אנו רואין בפרוש שזה המחק נעשה מאותיות התורה. נמצא, שגם כאן מלבשין אותיות התורה, וכשיודעין זאת אזי נעשה מההסתרה דעת, הינו תורה, וזהו שמוחקין הפרשה אל המים, כי המים הם בחינת חסד ודעת, בחינת מקוה שמובא שם במאמר הנ"ל, בפרט מים קדושים שנתקדשו בכיור, ואזי מבחינת מחיקת השם בחינת הסתרה נעשה דעת, בחינת מים קדושים, ואזי כשנתהפכה ההסתרה לדעת אזי נתגלה האמת, ואזי המים בודקין אותה, דהינו הדעת והתורה שנתגלה מתוך ההסתרה שהוא בחינת תורת אמת היא מבררת האמת אם נטמאה היא נוקמת בה מיד על ידי שנתגלה האמת מתוך ההסתרה כנ"ל ואם לאו נתוסף לה חיים וטובה על ידי זה , כי על ידי התגלות ההסתרה נמשך חיים ואריכות ימים למלכות דקדשה, כמו שכתוב שם: ועל כן הכהן אומר בפה מלא השבועה, ומפרש דבריו, אם שטית ואם לא שטית וכו', כדי לגלות ההסתרה על ידי שמוציא מפיו דבורי התורה ואומר בפרוש דברי הפרשה, אם שטית ואם לא שטית. כי ההסתרה היא שמהפכין דברי אלקים חיים ועושין מאסור התר חס ושלום, אבל הכהן מברר האמת ומהפך ההסתרה כנ"ל: וזה בחינת כי תשטה אשתו. ודרשו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה ג), אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, כי היא מתרחקת מן החיות שהוא הדעת כנ"ל, ועל כן נקראת שוטה בחינת רוח שטות הפך החיות שהוא הדעת, כי החכמה תחיה, כמו שכתוב שם, כי כל חיותה מבעלה כנ"ל שהוא ממשיך לה חיות ודעת כנ"ל, וכשנסטית לאחר, נפרדת מחיותה, ועל כן היא בבחינת רוח שטות הפך החיות שהוא הדעת כנ"ל: ועל כן אין כל זה נוהג רק במקדש ועל ידי הכהן, כי הבית המקדש הוא בחינת דעת כמו שכתב רבנו נרו יאיר, (סימן יג) כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות לג), כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. ועל כן שם יכולין לנהג דין סוטה, כי שם יכולין לגלות ההסתרה על ידי הדעת שבבית המקדש, ועל ידי הכהן איש חסד שהוא בחינת חכמה ודעת, כי הדעת תלוי בחסד, כמו שמבאר שם, ועל כן התורה נמסרה לכהנים ביותר, כמו שכתוב (דברים לג), "יורו משפטיך ליעקב". וכמו שכתוב, "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וכו'" (מלאכי ב), ועל כן על ידי שהם זוכין לתורה על ידי זה הם יכולין לגלות ההסתרה כנ"ל: יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן: חזק חזק ונתחזק: