טוען ונטען ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ענין שבועה דאורייתא שחייבה תורה במודה במקצת וכופר בכל פטור. ורב נחמן תיקן היסת אפילו לכופר בכל.
--verse: #5a3e1b;
על פי מ"ש רבינו זצ"ל במאמר המתחיל בטח בה' ועשה טוב וכו' (סי' ע"ט) שתשובה שלימה היא בחי' שבת. כי יש בני אדם שהולכים כל היום ועוסקים במו"מ ובאמצע נופלים להם הרהורי תשובה. ואח"כ חוזרים כבתחילה. זה בחי' ששת ימי החול שהם כנגד בחי' ששה סדרי משנה שכלוליחם מאיסור והיתר טמא וטהור כשר ופסול. כי הוא פעם כשר פעם פסול כי נופל לו הרהור תשובה ואח"כ חוזר לעסקיו וזה בחי' עץ הדעת טוב ורע. אבל שבת הוא בחי' נייחא. זה בחי' כשזוכה לעשות תשובה שלימה זה בחי' שבת נייחא. והרע נתבטל לגמרי. וזה בחי' מ"ש בזוהר. ואי עבר על אורייתא אתשקיא ממרירו דאילנא וכו' ואי תב בתיובתא אתמר ויוריהו ה' עץ וימתקו המים. ודא עץ החיים וכו' ע"ש. וע"י שבת יכול כ"א לראות את שפלותו. וזה בחי' התגלות משיח ע"ש כל זה:
— Translator’s summary. Not part of the original text. End of Hilchos Da’yonim 3–4.
אות ב והנה המודה במקצת הטענה. הוא בבחי' הנ"ל. בבחי' ששת ימי החול שה םכלולים מכשר ופסול וכו' בחי' עץ הדעת טו"ר. כי הוא ג"כ מעורב מטו"ר. כי אינו רוצה לכפור לגמרי מחמת בחי' הטוב שבו. וכן להיפך אינו מודה לגמרי וזה מחמת הרע שמסיתו לכחש בעמיתו וכשארז"ל על המוידה במקצת והאי בכולא בעי דלודי לי' וכו' והאי בכולי בעי דליכפרי'. נמצא שהוא בבחי' הנ"ל פעם כשר פעם פסול ולית לי' נייחא כי רוצה לכפור ואינו יכול מחמת הטוב ורוצה להודות ואינו יכול ג"כ וזה בחי' עץ הדעת טו"ר בחי' ששת ימי החול. והתיקון לזה הוא השבועה כשרז"ל ורמי רחמנא שבועה עליה כי היכי דלודי. כי השבועה היא בחי' שבת כי שבועה הוא בחי' ברית בחי' צדיק יסוד עולם כמובא וזה בחי' שבת שהיא בחי' ברית עולם וכו'. ועש"ז נקרא שבועה בחי' שבת שכלול משבעת הימים. וע"י השבועה שהיא בחי' צדיק יסוד עולם בחי' שבת עי"ז נתבטל הרע ונתגלה הטוב כמו בשבת שעולה הטוב והרע נדחה ונתבטל. וע"כ ע"י השבועה יודה בודאי כי נתבטל הרע ונתגלה הטוב ע"י השבועה שהוא בחי' שבת בחי' צדיק כנ"ל:
--note: #6b5d4a;
אות ג וע"כ עיקר השבועה הוא רק למודה במקצת שהוא בחי' עץ הדעת טו"ר שיש בו טוב ורע כשר ופסול כנ"ל אבל הכופר בכל שזה בחי' רע לגמרי שאין בו שום טוב לא הטילו עליו התורה שבועה. כי באם הוא שקרן והאמת אינו כדבריו רק שהוא משקר בחבירו וכופו בכל אזי לא יועיל לו שבועה שהיא בחי' שבו להודות על ידה. כי מאחר שהוא כופר בכל הוא בבחי' הרע לגמרי וזה הרע לגמרי אינו חוזר אל הטוב ע"י קדושת שבת שהיא בחי' שבועה כי כשבא שבת נייחא. אזי הטוב שבבחי' ששת ימי החול עולה אל הקדושה כידוע. אבל בחי' הרע לגמרי נדחה ונתבטל ע"י שלהובא דאשא כידוע. וע"כ לא חיבה התורה שבועה לכופר בכל שהוא בחי' רע לגמרי. כי לא יחזור אל הקדושה ע"י השבועה שהיא בחי' שבת. כי הרע לגמרי אינו חוזר אל הקדושה ע"י קדושת שבת רק בחי' עץ הדעת טו"ר כשר ופסול. דהיינו תערובת טוב ורע זאת הבחי' נתברר ועולה הטוב אל הקדושה ע"י קדושת שבת כידוע:
--summary-bg: #eef4ec;
אות ד אבל בדורות האחרונים ראו חז"ל לתקן שבועה גם לכופר בכל. כי זה ידוע שכל זמן הגלות עיקר עבודות של כל צדיקי אמת בפרט הצדיקים הנוראים המופלגים במעלה הוא רק לברר ניצוצות מעמקי הקליפות כדי לקרב באית משיח כי בזה תלוי ביאת משיח כשיושלם הבירור כידוע. ובכל דור ודור מבררים ניצוצות קדושות מעומק עומק יותר. וזה בחי' עוקבות משיחא כידוע. וכשיבא משיח אזי יברר גמר הבירור מתכלית עומק עמקי הקליפות. ואז יהי' הגאולה. וע"כ בדורות האחרונים תקנו חז"ל שבועת היסת גם לכופר בכל שהוא בבחי' רע לגמרי שאינו חוזר אל הקדושה ע"י השבועה בחי' שבת כנ"ל אבל חז"ל הטילו גם עליו שבועה כי ראו אז באותו הדור שעכשיו צריכין לברקר הקדושה גם משם. אפילו מבחי' הרע לגמרי שהוא בחי' כופר בכל. וע"כ טרחו ומצאו זכות גם לכופר בכל שיוכל להיות שכפר בכל ואעפי"כ אינו רשע וחשוד לגמרי רק מחמת ספק מלוה ישנה שיש לו עליו כשרז"ל שם בטעם השבועה של כופר בכל. וע"כ טרחו ומצאו זכות גם לכופר בכל שיוכל להיות שכפר בכל ואעפי"כ אינו רשע וחשוד לגמרי רק מחמת ספק מלוה ישנה שיש לו עליו כשרז"ל שם בטעם השבועה של כופר בכל. וע"כ תקנו גם על הכופר בכל כי היכי דלודי כי ראו שגם הוא יכול להתברר ולצאת מן הרע והשקר ע"י השבועה שהיא בחי' שבת כי מצאו זכות גם לכופר בכל שאינו חשוד לגמרי רק מחמת ספק מלוה ישנה כנ"ל. כי זה עיקר ענין עבודת הצדיק שרוצה לברר ולהעלות נשמות מעמקי הקליפות שנפלו ע"י מה שנפלו. והוא מעלה אותם ע"י שמוצא להם זכות, אפילו לרשעים מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא, ועי"ז מעלה אותם ע"י שמוצא להם זכות, אפילו לרשעים מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא, ועי"ז מעלה אותם אפילו מרע גמור. וכמובן בדברי רבינו ז"ל במ"א. וע"כ תיקנו חז"ל שבועה גם לכופר בכל. אעפ"י שמדאורייתא אין צריך שבועה כי ממ"נ אם נאמר שהוא אומר שקר וכופר בכל מה יועיל לו השבועה. מאחר שהוא בבחי' הרע לגמרי כנ"ל. אבל חז"ל בדורות האחרונים תקנו גם עליו שבועה כי בדורות האחרונים אזי מבררים גם מעומק הרע כנ"ל. וע"כ חפשו ומצאו זכות גם לכופר בכל כנ"ל והטילו גם עליו שבועה כדי שיחזור אל האמת ע"י השבועה שזה בחי' תשובה בחי' שבת כדי לברר הטוב גם מעומק הרע מבחי' כופר בכל כנ"ל. וע"כ רב נחמן דייקא תיקן היסת כי רב נחמן הוא בחי' התנוצצות משיח כמו שהתפאר בעצמו. כמו דאיתא בדרז"ל (סנהדרין צח) אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא שנאמר והי' אדירו ממנו וכו'. ועיקר בחי' זו לברר הקדושה מעומק הרע הוא רק ע"י משיח. וכל צדיק אמת שהוא בחי' משיח הוא עוסק בזה. וע"כ ר"נ שהוא בחי' התנוצצות משיח כנ"ל ע"כ תיקן שבועה גם לכופר בכל. שהוא בחי' לברר הטוב גם מעומק הרע. שזהו עיקר הגאולה שי הי' ע"י משיח שיבא ב"ב שיעלה נשמות קדושות מעמקי הקליפות ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן:
--summary-border: #7a9e6d;
אות ה וע"כ ברוב הטענות והסיכסוכים שיש בין בני אדם בעסקי מו"מ ע"פ הרוב צריכים שבועה. כי עשיית המו"מ הוא בחי' ששת ימי החול. שהם בחי' ל"ט מלאכות. כי כל העסקים וכל המו"מ כלול בל"ט מלאכות. כי כל העסקים וכל המו"מ כלול בל"ט מלאכות כמובא במ"א (בדברי רבינו ז"ל סי' ד' לק"ת) ול"ט מלאכות בהם נאחז זוהמת הנחש עץ הדעת טו"ר כי הם בחי' בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאכל. דהיינו יגיעת הפרנסה. שזה בא ע"י עץ הדעת וע"כ ע"פ הרוב יכוליטם ליפול ח"ו ע"י המו"מ לבחי' זו לבחי' עץ הדעת טו"ר דהיינו להיות כופר בחבירו ולמצוא לו איזה היתר או דחי' כמו מודה במקצת או כופר בכל לדברי רז"ל. כי עיקר המו"מ שהוא בחי' ל"ט מלאכות שהם בחי' ששת ימי החול הם בבחי' זו כשר ופסול פעם כשר פעם פסול כנ"ל. וע"כ צריכים להיות זהיר בנפשו מאד לעשות מו"מ באמונה. לבלי ליפול לשקר ורע ח"ו ע"י המו"מ כנ"ל. וע"כ מי שנפל ח"ו לאיזה שקר ויש טענה בינו ובין חבירו. והתיקון הוא שבועה שהיא בחי' שבת שהיא בחי' נייחא שעי"ז עולים ונתבררים מבחי' עץ הדעת מבחי' ששת ימי החול וזוכים לבחי' עץ החיים. בבחי' מ"ש בזוהר הנ"ל ואי עבר על אורייתא אתשקייא ממרירו דאילנא זהנ בחי' מר ממות וכו' בחי' עצבות ויגיעות הפרנסה. בחי' מו"מ שאינו באמונה וכמובא בדברי רבינו במאמר צוית צדק (סי' כ"ג) ע"ש היטב. וכד תב בתיובתא איתמר ויוריהו ה' עת דא עץ החיים וכו'. היינו ע"י תשובה נתברר הטוב ונדחה הרע. ונמתק המרירות הנ"ל בבחי' וימתקו המים וכו' ע"ש:
--summary-text: #3a5a2e;
אות ו וע"כ עיקר השבועה היא בנקיטת חפץ דהיינו ס"ת. כי הס"ת היא בחי' עץ החיים שעי"ז נמתק מרירות הנ"ל ונדחה הרע. ועי"ז יודה באמת כי נתברר הטוב מהרע כנ"ל ע"י השבועה שהוא בחי' שבת בחי' תשובה שלימה בחי' נייחא כנ"ל. ברוך הא לעולם אמן ואמן:
--link-ref: #7a5c2e;
אות ז וע"כ נקרא שבועת הכופר בכל שבועת היסת. כי עי"ז דוחין עיקר זוהמת הנחש הקדמוני שנקרא מסית כי הוא המסית הראשון שמשם עיקר הרע הגמור. וע"י שבועת היסת של הכופר בכל עי"ז מבררין הטוב מעמקי הקליפות מזוהמת הנחש כי אנו רוצין להחזיר בתשובה אפילו הכופר בכל ע"י השבועה שהטילו עליו כי אנו מחפשין ומוצאין בו זכות שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו וכו' וכנ"ל. נמצא שע"י שבועה זומבררין הטוב מעמקי הקליפות ומכניעין ומבטלין זוהמת הנחש שהוא המסית הראשון ע"כ נקרא שבועת היסת שהוא לשון הסתה כמו שפירשו הפוסקים כי ע"י שבועה זו דוחין זוהמת הנחש שהוא המסית כנ"ל. ע"י שמוצאין נקודה טובה גם בהכופר בכל ומטילין שבועה עליו כדי שיחזור בתשובה ויודה באמת וכנ"ל:
* { margin: 0; padding: 0; box-sizing: border-box; }
Loading comments…