שותפין ג

4 כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא-פִשְׁעִי וְלֹא-חַטָּאתִי יי

אות א אין השותפות נגמר בדברים אלא בקנין וכו'.

על פי התורה המתחיל תקעו בחדש שופר המדבר מתוכחה בליקוטי תנינא (סי'

אות ח ע"ש. והכלל שע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח מוציאין מהס"א כל חיות הקדושה שבלעה עם כל עצמות חיותה ממש כי זאת התפילה הנ"ל עומדת בבית הבליעה שלה עד שהיא מוכרחת ליתן הקאות בבחי' חיל בלע ויקיאנו וכו' וזהו בחי' קריעת ים סוף בחי' אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים וכו' ע"ש כל המאמר ועי"ז זוכין לקול הניגון שיתער לעתיד שעי"ז זוכין למזונא דנשמתא ומכניעין מזונא דגופא שהואבחי' עקב דס"א בבחי' וידו אוחזת בעקב עשו. ע"ש כ"ז היטב:

6 וְאַתָּה יי-א-לֹהִים צְבָאוֹת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל-הַגּוֹיִם אַל-תָּחֹן כָּל-בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה

אות ב וזה בחי' משא ומתן כי ע"י כל המו"מ מבררין ומוציאין ניצוצות הקדושים מעמקי הקלפות כמבואר בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. וע"כ כל מי שרוצה לעשות מו"מ בקדושה צריך לקבל כח מהתפילה הנ"ל של הבעל כח שהיא בבחי' דין שעל ידה מוציאין מהס"א כל הנצוצות הקדושים כנ"ל. וזה שארז"ל (פסחים קיח) קשין מזונותיו של אדם כקרי"ס כי לעשות מו"מ ולהמשיך פרנסה הוא קריעת י"ס ממש כי א"א לעשות מו"מ ולהמשיך פרנסה כ"א ע"י מטה עוז הנ"ל שהוא בחי' התפילה של הבעל כח הנ"ל שהוא בבחי' דין שעי"זהי' קריעת י"ס בבחי' אתה פוררת בעזך ים כ"ש שם ע"ש. כי עיקר חסרון הפרנסה הוא ע"י פגם הברית כידוע שזהו בחי' חטא אדה"ר שנגזר עי"ז בעצבון תאכלנה. כי בהמו"מ והפרנסה יש נצוצות קדושים גבוהים מאד וע"י פגם הברית אזי יונקת הס"א מהם כנ"ל בהתורה הנ"ל ואזי קשין מזונותיו מאד וא"א לו להמשיך פרנסה כ"א ע"י התפילה הנ"ל שהיא בבחי' דין של הבעל כח שעל ידה מוציאין מהס"א כל הנצוצות הקדושה שבלעה כנ"ל שזהו בחי' קרי"ס כנ"ל שזכו אז לעשירות גדול שהוא ביזת הים. וכ"ז ע"י שנתעורר אז מטה עוז הנ"ל שעי"ז הס"א הקיאה כל הנצוצות הקדושה שבלעה. ואלו הנצוצות הם בחי' עשירות דקדושה ששם כל נצוצות הקדושה כ"ש רבינו ז"ל במ"א (בסי' נ"ו וביום הבכורים, ובמקומות אחרים.) נמצא שעיקר הפרנסה א"א להמשיך כ"א ע"י התפילה בבחי' דין של הבע"כ כנ"ל. וזהו בחי' גבורת גשמים שמזכירין בברכת אתה גבור. כי הגשמים הם בשביל פרנסה והם נמשכין לעולם ע"י גבורות דייקא בחי' גבורת גשמים היינו ע"י תפילה בבחי' דין הנ"ל שזהו בחי' ברכת אתה גבור שהוא בחי' תפלה בבחי' גבורה ודין ששם מזכירין גשמים ופרנסה כמו שאנו אומרין שם משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים בחסד וכו'. כי ע"י תפילה הנ"ל שהיא מטה עוז נעשין רעמים כמבואר היטב שם, והרעמים הם בשביל הגשמים שהם בחי' פרנסה שנמשכת ג"כ ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל כנ"ל. כי הנצוצות הקדושים שהס"א צריכה לחזור ולהקיא ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל בבחי' חיל בלע ויקיאנו כ"ש שם, אלו הנצוצות הם בחי' פרנסה ועשירות שנקראין חיל כ"ש וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. כי החיל שהוא העשירות והפרנסה נמשך ע"י כח וגבורה היינו ע"י התפילה בבחי' דין של הבע"כ הנ"ל שעל ידו הס"א מקיאה הנצוצות הקדושה. בבחי' חיל בלע ויקיאנו כנ"ל שזהו בחי' פרנסה ועשירות שנקרא חיל כנ"ל וזהו כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל כח דייקא כנ"ל:

אות ג וזהו בחי' שותפות שמשתתפין שניהם יחד באיזה מו"מ ופרנסה כי מזלא דברי תרי עדיף כשרז"ל. כי מחמת שעשיית המו"מ הוא בחי' מלחמה גדולה וכמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (בסי' רפ) ע"פ כי תצא למלחמה שהמו"מ נקרא מלחמה היינו כנ"ל כי צריכין אז מלחמה גדולה ללחום עם בחי' המטה עוז הנ"ל. להוציא החיל והעשירות מעמקי הקליפות וע"כ מחמת שהמו"מ הוא בחי' מלחמה גדולה, ע"כ ע"פ רוב כל המו"מ והמלאכות הגדולים אינם נעשים ע"י א דם אחד כ"א ע"י שותפות והתחברות כמה אנשים שמתחברין יחד. כי צריכין כמה אנשים שיתחברו לנצח המלחמה הזאת להוציא מהס"א כל נצוצות הקדושים ע"י המו"מ. כי מי שאינו זוכה לפעמים ח"ו נופל לתאוות ממון ע"י המו"מ ואזי הס"א בולעת עוד ניצוצות הקדושים ביותר ח"ו, ע"כ טובים השנים מן האחד שאם יפולו האחד יקים את חבירו (קהלת ד) כשפרש"י שם שמקרא זה נאמר על מו"מ ג"כ שטובים השנים וכו' היינו כנ"ל:

אות ד ועיקר שורש השותפות דקדושה נמשך משותפות יששכר וזבולון שעשו שניהם שותפות דקדשוה שאחד יעסוק בתורה והשני יעסוק במו"מ ויפרנס את אחיו וזה עיקר השותפות דקדושה כי זה עיקר תיקון המו"מ כשזוכין לעסוק במו"מ להחזיק את הת"ח העיסק בתורה ועבודה באמת לפרנסו וליתן לתוך פיו כל הצטרכותו כי אז בוודאי יזכה לנצח את המלחמה לגמור המו"מ בקדושה גדולה ויעשה תיקונים גדולים ע"י המו"מ בעצמו כי יזכה להוציא כל ניצוצות הקדושה ע"י המו"מ כנ"ל. כי בשעת המו"מ צריך להשתמש עם המטה עוז הנ"ל שהיא התפילה של הבעל כח וכו' כנ"ל ועיקר כח וגבורה של המטה עוז הנ"ל הוא ע"י הת"ח האמת העוסק בתורה ועבודה. שעי"ז יקבל כח וגבורה להוציא הנצוצות בשעת המו"מ ע"י המטה עוז הנ"ל בבחי' (תהלים קי) מטה עוזך ישלח ה' מציון, מציון דייקא כי ציון נקראים התלמידי חכמים אמתיים כ"ש אוהב ה' שערי ציון ודרז"ל שערים המצויינים בהלכה וכו' וכשפרש"י שם במקרא זה בעצמו מטה עוזך ישלח ה' מציון בזכות מעשים טובים המצויינים בידך וכו'. נמצא מי שרוצה לעשות מו"מ בקדושה צריך לעשות שותפות עם הת"ח דהיינו להחזיק אותו עי"ז יקבל כח בחי' מטה עוז לנצח המלחמה לברר כל הנצוצות שבמו"מ ולא יהי' נשאר שקוע שם ח"ו. וע"כ גם בשעת יציאת מצרים נתחברו יחד משה ואהרן ללחום עם הס"א ע"י מטה עוז הנ"ל כי רוב המופתים עשה ארהן במטה עוז הנ"ל כ"ש והשלך לפני פרעה יהי לתנין שהוא בחי' המלחמה במטה עוז הנ"ל כ"ש שם בהתורה הנ"ל, וזה הענין עשה אהרן במטהו כ"ש וישלך אהרן את מטהו, והכל בכחו של משה כ"ש אתה תהיה לו לאלקים וכו'. כי בכחו של משה עשה אהרן מלחמה עם המטה עוז שהוציא עי"ז כל החיות והנצוצות מהס"א כנ"ל. כי הוא מלחמה גדולה ואי אפשר ליחיד לסכן עצמו במלחמה כזו כי אולי יבלעו אותו ח"ו, רק ע"י כחו של משה הי' כח לאהרן להשליך את מטהו לפני פרעה שהוא בחי' מלחמה הנ"ל וגם פינחס שעשה פלילות עם קונו והשתמש עם התפילה בבחי' דין הנ"ל הכל הי' ע"י כחו של משה שצוהו בזה כשרז"ל בגמ' סנהדרין פ' הנשרפין שאמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא:

אות ה וז"ש (דברים לג) שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק וכו' כי מקרא זה שמח זבולון דרשו רז"ל על מה שהי' זבולון עוסק בפרקמטיא ונותן לתוך פיו של יששכר וזהו שמח זבולון שמח דייקא כי ע"י מו"מ בקדושה כזו שמחזיק את הת"ח עי"ז זוכה להוציא ע"י המטה עוז כל נצוצות הקדושה מן הס"א שעי"ז זוכין לשיר ונגון שיתער לעתיד שאז תגדל השמחה מאד וכבואר שם בהתורה הנ"ל ע"ש היטב עד הסוף. וזהו שכתב רבינו ז"ל במ"א (סי' י"ג ליק"א) שמו"מ הוא בחי' שאו זמרה ותנו תוף שהוא בחי' משא ומתן היינו כנ"ל. כי ע"י מו"מ שעי"ז מבררין הנצוצות על ידי המטה עוז כנ"ל עי"ז זוכין לשיר ונגון שיתער לעתיד כנ"ל. וזהו שמח זבולון שמח דייקא כי השיר והנגון הנ"ל הוא בחי' שמחה כ"ש (תהלים צב) עלי עשור ועלי נבל כי שמחתני ה' בפעלך וכו'. וזהו עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק ופרש"י שיתגיירו העמים ע"י סחורה של זבולון היינו כנ"ל כי ע"י מטה עוז הנ"ל שנתעורר ע"י המו"מ בקדושה ע"י שמחזיק את הת"ח עי"ז נעשין גרים כמבואר בהתורה הנ"ל. וזהו (דברים לב) כי שפע ימים יינקו, שפע ימים דייקא כי הוא בחי' קריעת י"ס שזכו אז לשפע גדול שהוא ביזת הים כי מו"מ בקדושההנ"ל הוא בחי' קריעת י"ס ממש כנ"לשזוכין על ידו לשפע גדול של עשירות. וזהו כי שפע ימים יינקו כי השפע נמשך מן הים מבחי' קריעת י"ס שנעשה ע"י המטה עוז הנ"ל. וזהו (שם) ושפוני טמוני חול, שכל הנצוצות הקדושים שהיו ספונים וטמונים בתוך החול שהוא היפך הקדושה כ"ש ולהבדיל בין הקודש ובין החול. ועכשיו ע"י המו"מ בקדושה ע"י שזבולון מחזקי ליששכר הת"ח, עי"ז מוציאין כל הנצוצות הקדושה שהיו ספונים וטמונים בתוך החול והס"א ע"י המטה עוז הנ"ל כנ"ל:

אות ו וזהו מ"ש בש"ע אין השותפות נגמר בדברים אלא בקנין, לפיכך כל דבר כפי קנינו וכו':

כי ענין קנין של כל הדברים, הוא רק מחמת שהס"א נאחזת באלו הנצוצות שבתוך המו,מ ומהם באים כל השינויים שבמו"מ. ומחת זה לא סמכא דעתם. עד שעושין איזהו קנין וכל הקינים הם ע"י עשיה בידים כגון קנין סודר שמקבל החפץ בידיו או משיכה ומסירה והגבהה וכו'. וכל זמן שלא בא המו"מ לתוך עשיה שהוא בחי' ידים לא נגמר הקנין ע"י דברים לבד עד שעושין קנין בידים. היינו כי א "א לברר הנצוצות שבמו"מ כ"א בכח גדול. היינו ע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח כנ"ל. כדי שתרצה הס"א לבלוע את התפילה הזאת ח"ו מאחר שהוא בבחי' דין. אבל ע"י עוצם הכח של הבעל כח. עומדת לו זאת התפילה בבית הבליעה שלו וכו'. שעי"ז מוכרח הס"א להוציא ולהקיא כל הקדושה שבלעה וכו' כנ"ל. וזהו בחי' עשיית המו"מ שצריכן להמשיך הפרנסה ע"י איזה עשי' דייקא. כ"ש וברכך בכל מעשה ידיך וזהו בחי' מה שהוכרח יעקב אבינו להתלבש בבגדי עשו בשביל לקבל פרנסה שהוא הברכה שברכו אביו ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וכו' כי עשי' הוא בחי' דין ששם אחיזת עשו שהוא לשון עשי' בחי' והידים ידי עשו, כי בעשי' בחי' ידים שם אחיזת עשו. ויעקב הי' צריך להכניע עקב עשו בבחי' וידו אוחזת בעקב עשו כמו שכתוב בהתורה הנ"ל, וע"כ הי' צריך להשתמש עם המטה עוז הנ"ל שהוא בחי' דין ע"כ הוכרח להתלבש בבגדי עשו ולהביש את ידיו עד שהיו דומים לידי עשו כ"ש הקול קול יעקב והידים ידי עשו. היינו כי יעקב התלבש א"ע בבחי' דין כדי להוציא מהס"א כל חיותה כדי להמשיך פרנסה שהוא הבר כה שברכו אביו כנ"ל. ומזה נמשך מה שצריכים לעשות איזה עשי' של מו"מ או מלאכה בשביל פרנסה כי צריכין להתלבש א"ע בבחי' עשיית הידים שוא בבחי' דין כדי להמשיך פרנסה. כי א"א להמשיך פרנסה כ"א ע"י מטה עוז הנ"ל שהוא תפילה בבחי' דין כנ"ל:

אות ז וע"כ כל זמן שלא בא המו"מ לתוך הידים ע"י איזה קנין עדיין לא נגמר הקנ ין ויכולין לשנות עדיין כי עדיין לא נכנע הס"א לגמרי. כי עיקר הכנעתה הוא כשבא המו"מ לתוך הידים שהוא בחי' הקנין כי הידים הם בחי' כח של הבעל כח הנ"ל, כי עיקר הכח הוא בידים שהוא בבחי' כ"ח אתוון דמעשה בראשית שהם בחי' כ"ח פרקין דידים. שעי"ז יש כח ללחום עם המטה עוז הנ"ל שהוא בחי' דין שהוא בחי' עשיית המו"מ. להוציא עי"ז כל הנצוצות הקדושה מן הס"א. וע"כ ע"י הקנין שבידים נכנע הסט"א ואז נתבטלין כל השינויים ונתקיים המקח:

אות ח ועקיר הקנין הוא ק"ס. שאנו לומדין אותו מפסוק וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וכו' (כשרז"ל). כי עיקר הקנין הוא בנעל ששם אחיזת עקב דס"א, עקב עשו שצריכין להכניעו ע"י המטה עוז הנ"ל וע"כ היו נוהגין שהיה שולף איש נעלו ונתן לרעהו להורות שנתבטל אחיזת עקב דס"א עקב עשו בבחי' וידו אוחזת בעקב עשו שזהו בחי' של נעליך מעל רגליך הנאמר במשה ויהושע וע"כ ע"י שליפת הנעל שעי"ז נתבטל אחיזת הס"א בחי' עקב עשו כנ"ל עי"ז נתקיים המקח כנ"ל. ומשם אנו למדים כל הקנינים שהם דומיא דנעל כשרז"ל מה נעל וכו' כי באמת כל החפציםשל המו"מ הם בבחי' נעל בבחי' רגלין כי הממון הוא בחי' רגלין כשרז"ל ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו וע"י שבא החפץ שהוא דומיא דנעל לתוך הידים זהו בחי' כח של הבעל כח הנ"ל, עי"ז מכניעין אחיזת עקב עשו שמשם כל השקרים והחלופים והשנויים שמשנה את דברו ח"ו. וע"י כח הידים נכנע אחיזתם כנ"ל ואז נתקיים המקח והמו"מ כנ"ל:

אות ט וע"כ גם השותפין אין מתקיים השותפות כ"א בקנין כי עיקר שותפותם הוא להתחבר יחד למלחמה להוציא את הנצוצות ע"י מטה עוז הנ"ל, ע"כ צריכין קנין שהוא בחי' כח הידים בחי' מטה עוז הנ"ל כדי שיתקיים שותפותם ולא ישנו ביניהם היינו שלא תתגבר הס"א עקב עשו שמשם כל השינויים, ע"כ צריכין להמשיך כח ממטה הנ"ל ע"י הקנין שבידים שהוא בחי' כח הידים כנ"ל כדי שיוכל להכניע עקב עשו ולברר כל הנצוצות משם ע"י המו"מ שזהו עיקר השותפות.