שלוחין ה

אות א בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו. כי מבואר בהתו' תקעו תוכחה בלק"ת סי' ח' שעיקר האמונה ע"י בירור המדמה שמתברר ע"י בחי' רוח נבואה ורוה"ק וכו' ע"ש. וזה ידוע ומבואר כבר בדברינו כ"פ שעיקר כלל כל התורה הקדושה הוא אמונה כ"ש כל מצותיך אמונה וכשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וכו'. וע"כ בכל התורה שלוחו של אדם כמותו כי עיקר האמונה שהיא כלל התורה היא ע"י בירור המדמה כנ"ל והמדמה הואבחי' שליח כי המדמה הוא שליח השכל. כי השכל רחוק מכל ידיעות הגשמיות רק ע"י המדמה שהוא כח של השכל עי"ז מגיע להשכל ידיעות תוארי הגשמיות. וע"כ שם בבחי' המדמה שם עיקר הבחירה. כי בפנימיות השכל האמתי אין שום בחירה כי פנימיות השכל האמתי רחוק מכל התאוות הגשמיות ומכל המדות רק דבוק בשלימות בהש"י. רק מחמת שאין להשכל תפיסה בהגשמיות כ"א ע"י כח המדמה שהוא שליח השכל כנ"ל עי"ז כל כח הבחירה. כי בהמדמה יכולין להתאחז טעותים הרבה ע"י שהוא מדמה מילתא למילתא והוא בבחי' עץ הדעת טו"ר כי שם בהמדמה עיקר אחיזת הרע ע"י הטעיות והשקרים שיש להם כח להתאחז בהמדמה כמובן כ"ז בכמה מקומות בדברינו. ועיקר תיקון המדמה ששם עיקר הבחירה הוא רק ע"י רוח נבואה שהוא בירור האמונה שהיא עיקר התורה כנ"ל. ואז נכלל המדמה בהשכל שזה עיקר השלימות והתיקון שהמדמה יתקשר ויתבטל לגבי השכל האמתי שזה א"א כ"א ע"י אמונה שזוכין ע"י נבואה ורוה"ק וכו' כנ"ל. וע"כ בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו כי זה כלל כל התורה שמתקיימת ע"י השליח דייקא דהיינו ע"י כח המדמה שהוא שליח השכל שכל מצות התורה על ידו דייקא. כי כל המצות הם בדברים גשמיים כגון ציצית ותפילין וד' מינים וכ' כדי לקשר כל הגשמיות לשרשן שזה עיקר יסוד כל התורה לקשר ולכלול הגשמיות בתכלית שורש הרוחניות שיהי' נכלל הכל בשרשו בהש"י. וכל המצות נעשין ע"י המדמה שהוא שליח השכל כי השכל בעצמו רחוק מתוארי הגשמיים רק השכל מצווה להמדמה שיעשה המצוות בגשמיות. וע"כ באמת אין טעם על פי שכל האנושי לשום מצוה רק כל מצותיך אמונה שאנו זוכין לאמונה שלימה שנטעו בנו אבותינו ורבותינו ע"י רוח נבואה של משה רבינ וע"ה רבן של כל הנביאים וע"י הרוה"ק והרוח נבואה של כל הצדיקים שבכל דור, ועי"ז מתברר האמונה ואנו מקיימים כל המצות וכל מה שמקיימים המצות יותר מתברר המדמה שמשם האמונה ביותר. ועי"ז אנו נכללים בשורש השכל הפנימי בהש"י בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. נמצא שקיום התורה נעשה ע"י בחי' שליח שהוא המדמה כנ"ל. וע"כ בכל התורה שלוחו של אדם כמותו כי עיקר קיום כל התורה הוא ע"י בחיט' שליח שהוא המדמה כנ"ל:

אות ב ואעפ"כ מצוה בו יותר מבשלוחו כי כבר מבואר שכל אחיזת הטעיות והשקרים הם בבחי' השליח שהוא המדמה כנ"ל. ומחמת זה בעצמו כל קיום התורה על ידו כי עיקר קיום התורה הוא דייקא ע"י הבעל בחירה ועיקר הבחירה הוא, שיש מקום לטעות, והוא מתגבר לרדוף אחר האמת עי"ז עיקר קיום התורה. כי במקום שאין בחירה אין שייך תורה ומצוה כידוע. ועל כן בוודאי מצוה בו יותר מבשלוחו כי אפי' כשרוצה לקיים המצוה בעצמו צריך להתגבר מאד על טעות המדמה שהוא בחי' שליח שבו אחיזת הטעות כנ"ל, מכ"ש כשרוצה לעשות המצוה ע"י שליח. כי בוודאי כל מה שמתרבה השליחות ביותר יוכל ח"ו הטעיות להתאחז ביות. כי כל אחיזת הטעיות בבחי' שליח וכנ"ל. וזה שארז"ל שיכול לומר להשליח לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כי עיקר השליחות הוא שיהי' השליח נכלל בהמשלח שהוא בח'י כלליות המדמה בהשכל האמתי, אבל כשהשליח אינו מתנהג כפי השכל האמתי הוא בטל ומבוטל ונחשב גרוע מבהמה, כי כשהמדמה אינו מתנהג כפי השכל האמתי הוא בבחי' רוח שטות ממש שמשם כל העבירות ר"ל ומשם כל המשוגעים ממש. וכל מיני שגעון שנמצאים ברוב אנשים אפי' לאינם משוגעים ממש רק שעושין הרבהדברים שהם שגעון ממש כנראה בחוש והכל ע"י הטעיות המדמה שאינו מתנהג כפי השכל האמתי. וזה בחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, ילין זה בחי' המדמה שהוא בח'י חשכת לילה בחי' שינה כמבואר במ"א. יקר זה בחי' המוחין תפילין כשרז"ל ויקר אלו תפילין היינו כשאין המדמה נכלל בהשכל בחי' אדם ביקר בל ילין אזי נמשל כבהמות נדמה וכנ". וע' בהתו' תקעו אמונה סי' ה' אות ט' מבואר שם מעין זה ע"ש והוא פלא:

אות ג וע"כ אין שליחות לעכו"ם וכן אין שליחות לדבר עבירה. כי עיקר תורת שליחות הוא מבחי' הנ"ל מחמת שקיום התורה ע"י המדמה שהואשליח השכל וכו' וכנ"ל. אבל עכו"ם שרחוקים מהתורה בודאי אין בהם דין שליחות כי הם כרוכים אחר המדמה הגשמי ומרחיקים המדמה מהשכל כי נדמה להם שהם חכמים בעיניהם ובאמת כל חכמתם הכל ע"י המדמה המוטעה והמעורבב מאחר שאין להם רוח נובאה כי לא קיבלו התורה ממשה רבינ ושהוא שורש ורבן של כל הנביאים כנ"ל וע"כ בוודאי אין בהם דין שליחות כנ"ל. וכן אין שלי לדבר עבירה כי ע"י העבירה כי ע"י העבירה נתרחק ונפסק המדמה מהשכל ונחשב באמת משוגע ממש כשרז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות. כי כל העבירות באים ע"י בלבול המדמה ע"י שאין המדמה שהוא השליח מקיים ציווי השכל המשלח שזהו היפך מקיום התורה וע"כ בוודאי אין בו די ןשליחות כנ,ל. וכן אי ןשליחות לקטן כי עיקר הקטנות הוא בחי' מוחין דקטנות ששם התגברות המדמה כנגד השכל שמזה באים כל מעשה שטות שעושה הקטן שהוא מחמת התגברות המדמה על השכל. ו"כ אין לו שליחות כנ"ל. כי עיקר תורת שליחות נמשך מקיום התורה שעיקר ע"י שהשליח שהוא המדמה יקיים בשלימות, דעת המשלח שהוא השכל וכו' וכנ"ל: ובו ענין ספירה ושבועות