אונאה א

אות א הלכה א. האונאה שתות ע"פ מ"ש רבינו נ"י סי' ר"פ על פ' כי תצא בחי' מו"מ באמונה. כי המו"מ לברר הנצוצות וזה נעשה ע"י האמונה, שעשוה המו"מ באמונה ע"ש. וצריך לדבק פנימיות מחשבתו בשעת המו"מ אל תורה ועי"ז מקבלת האמונה כח לברר הנצוצות ע"ש. וזה בחי' חב"ד דעשי' עולה אל היצירה שהוא ו' שהוא התורה עי' שם כ"ז היטב:

והנה יצירה הוא בחי' מט"ט שהוא ו' שהוא בחי' ששה סדרי משנה שמברר הדין כשר ופסול טמא וטהור אסור ומותר. וע"כ משם מקבלת האמונה כח לברר הנצוצות כי בירור הנצוצות הוא בחי' לברר הטוב מן הרע כידוע וזה נעשה דייקא ע"י התורה דהיינו ע"י שמבררין הדין הכשר ופסול וכו', עי"ז יכולין לברר הטוב מן הרע שזהו בירור הנצוצות וכמובא מזה בדברי רבינו נ"י סי' ח'. והנה כשמאנה ומטעה את חבירו הוא פוגם באמונהו אין המו"מ באמונה כי רימה והטעה את חבירו, וע"כ השיעור שתות בחי' ו' שהוא בחי' התורה שמשם מקבלת האמונה כנ"ל. וע"כ שתות מחזרי אונאה, פחות משתות אינו נחשב כלל, יותר משתות ביטול מקח. כי פגם האונאה הוא שמערב טוב ורע דהיינו שנפגם האמונהואין מבררת הניצוצות כנ"ל וזהו בחי' פגם הו' שהוא התורה בחי' מט"ט כנ"ל שהוא בחי' כשר ופסול וכו' וכנ"ל. וע"כ כל שהוא שתות חוזר כי בחי' מט"ט בחי' התורה הנ"ל נחלק לו' בחי' כשר ופסול וכו' כנ"ל, נמצא כשהפגם אין מגיע רק בבחי' חלק שתות ולא הגיע עדיין לבחי' היותר משתות דהיינו להפוך מכשר לפסול וע"כ ישנו בחזרה. אבל כשהפגם הוא בבחי' יותר משתות אזי הוא בחי' מערב טוב ברע כי מהפך מכשר לפסול וכו' כי בבחי' מט"ט בחי' התורה הנ"ל אין שם רק ו' בחי',שהם ששה חלקים לבד שהם כשר ופסול טמא טהור אסור ומותר ואין שייך שם חלקים יותר כי תיכף כשיוצא מכשר אזי הוא פסול וכו'. נמצא כל זמן שאין הפגם מגיע רק בחלק מששה שהוא שתות ועדין לא נגע יותר שהוא בחי' שפגם בבחי' אחת מהששה בחי' למשל בבחי' כשר ולא נגע יותר בגבול פסול, נמצא שעדין לא עירב כשר בפסול רק שהוא סוך לשם וע"כ חוזר. אבל תיכף כשהגיע הפגם יותר להלאה דהיינו יותר משתות נמצא שעירב כשר בפסול כי תיכף כשנוגע יותר משתות נוגע בפסול והוא בחי' מערב כשר בפסול וע"כ המקח בטל לגמרי כי המקח לא הי' רק לברר וכיון שאדרבא ע"י אותו המקח ערבם יותר ע"כ בטל לגמרי. אבל בפחות משתות אין נחשב כלל כי פחות מחלק ששה אינו נחשב כלל כי אין שם רק וא"ו בחי' כנ"ל: