קמב
ליקוטי תפילות - Likutay Tefilos
קמב
Prayer 142
לְבֵין הַמְּצָרִים
Master of the Universe — have mercy upon me and rescue me from quarrel and dispute; for You know my heart — that in truth I desire no dispute at all; for who am I that I should have dispute with any person in the world — for all of them are better than I beyond measure.
ג סִיוָן
3 Sivan
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ וְתִשְׁלַח וְתָבִיא לָנוּ מְהֵרָה אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וִיתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, שֶׁתְּלוּיִם כֻּלָּם בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה. רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ וּתְבִיאֵהוּ מְהֵרָה לְשָׁלוֹם, וִיתַקֵּן הַכֹּל בְּתִקּוּן נִפְלָא וְנוֹרָא, וְיָאִיר לָנוּ הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, וְיִפְתַּח עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה עַל־יָדוֹ לְהָבִין כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתָּתָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם סָפֵק וְאִיבָּעְיָא בְּשׁוּם דִּין וּבְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, רַק הַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר לָנוּ כַּשִׂמְלָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתֵיקוֹ וְסָפֵק אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, כֻּלָּם יִפְשֹׁט וִיבָרֵר וְיוֹדִיעַ לָנוּ וִיתַקֵּן אֶת הַתֵּיקוֹ שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן הַסְּפֵקוֹת בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל דִּינֵי וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה, הֵן הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה בִּפְרָטִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מֵהַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, כִּי יֵשׁ רַבִּים שֶׁחֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאֹד לָשׁוּב אֵלֶיךָ, אַךְ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת מֵהֶם, וְלִבָּם חָלוּק בִּסְפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה הַרְבֵּה, בִּפְרָט כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי עַל־יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּרֹב הַדְּבָרִים. וְגַם עַתָּה רַבּוּ הַסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקוֹת הָעֵצָה בְּלִבִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים, בְּכַמָּה וְכַמָּה אֳפַנִּים, וְדַעְתִּי מְבֻלְבָּל עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה. אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה, רַחֵם עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וּשְׁלַח לָנוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַתֵּיקוֹ בְּתִקּוּן נִפְלָא וֶאֱמֶת, וְיוּפְשְׁטוּ כָּל הָאִיבָּעְיוֹת וְיִתְבָּרְרוּ עַל נָכוֹן כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הַסְּפֵק סְפֵקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְטוֹבָה בֶּאֱמֶת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם:
Yet You know the immensity of the dispute that has proliferated in the world; until even one who truly desires peace — they dispute against him; as it is written: I am peace — but when I speak; they are for war [Psalms 120:7].
וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וּתְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת אֵיךְ לְאוֹנֵן וּלְקוֹנֵן עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל־עֵת, וּבִפְרָט בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה בַּחֲצוֹת מַמָּשׁ, וּבַיָּמִים שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים, וּבִפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי יְהֹוָה, נִתֵּן בֶּעָפָר פִּינוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, נִבְטֹּשׁ רֹאשֵׁינוּ בְּכוֹתְלֵי בֵיתֵינוּ עַל עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, אֲשֶׁר חָרְבָה עִירֵנוּ וְשָׁמֵם בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וּבְכָל יוֹם צָרָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, וּבִפְרָט עַתָּה אֲשֶׁר יָצְאוּ גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמְשֻׁנּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אִי־אֶפְשָׁר לְסוֹבְלָם, וְחַיֵּינוּ תְלוּיִים מִנֶּגֶד מִפַּחַד לְבָבֵנוּ מִשְּׁאָר הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הַנִּשְׁמָעִין שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, מָלֵא רַחֲמִים, עָזְרֵנוּ שֶׁנַּרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְצָרוֹת נַפְשֵׁנוּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה צְבָאוֹת בֶּאֱמֶת עַל גֹּדֶל פִּשְׁעֵנוּ וְרִבּוּי עֲוֹנוֹתֵינוּ וְעֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ אֶת גָּלוּתֵנוּ וְגָרְמוּ לָנוּ אֶת כָּל צָרוֹתֵינוּ. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. נִתְפֹּס אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לִצְעֹק וְלִזְעֹק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. נְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר וְנִזְעַק וְנִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָיִם, עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וּתְנַחֲמֵנוּ מְהֵרָה וְתִגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ מִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל הַצָּרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְתָאִיר עָלֵינוּ גַם עַתָּה הֶאָרָה נִפְלָאָה מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּאֹפֶן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם עַתָּה כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, וִיבַטֵּל כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיָאִיר עָלֵינוּ אוֹר הֶאֱמֶת בְּכָל־עֵת, וִיתַקֵּן אוֹתָנוּ תָמִיד בְּתִקּוּנִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים, וְיוֹדִיעַ וִיבָרֵר לָנוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת וְכָל הָאִיבָּעְיוֹת וְכָל חֲלוּקַת הָעֵצָה. וְנִזְכֶּה תָמִיד לְעֵצָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבְמִצְוֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל, וְיִכְָמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ מְהֵרָה וְיִגְאָלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה, גְּאֻלַּת עוֹלָם, וְאָז יְתַקֵּן לָנוּ אֶת בְּחִינַת הַתֵּיקוֹ בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ הָאוֹת נוּן מֵהַקִּנּוֹת לְתֵיקוֹ וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה מִתֵּיקוֹ תִקּוּן. וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּנּוֹת מִן הָעוֹלָם וְיִתְהַפְּכוּ הַקִּנּוֹת לְתִקּוּן. מָלֵא רַחֲמִים בַּעַל הַיְּשׁוּעוֹת, בַּעַל הַנֶּחָמוֹת, נַחֲמֵנוּ נָא מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְעָזְרֵנוּ בְּכָל עִנְיָנֵינוּ וַחֲפָצֵינוּ, וּפְרוֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַצִּילֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִסְּפֵקוֹת וַחֲלוּקַת הָעֵצָה הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים מֵעֲבוֹדָתְךָ הַרְבֵּה. זַכֵּנוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
And You know what the dispute causes through our many iniquities — for even apart from this it is very difficult to bring forth the speech of the prayer; and in addition to this — how much the dispute delays the words of the prayer.
Loading comments…