Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏
Reader › Liroas BiEbay HaNachal › רוח הקודש
A A
רוח הקודש

Liroas BiEbay HaNachal

לראות באב"י הנחל — Liroas BiEbay HaNachal · Michoel Barzel

Hebrew source edition. No English translation was supplied.

א שמעתי סיפור נפלא שפועל אחד בא לשפץ אצל אחד המקורב לר' ישראל ופתאום הוא ראה (אותו פועל) תמונה של ר' ישראל בביתו (של המקורב), אז הפועל שאל אותו האם הוא מכיר את הרב? והשיב שהתקרב לאחר הסתלקותו, והפועל אמר לו שהוא הכיר אותו ושיספר לו מעשה שהיה איתו. וסיפר שפעם הוא נסע לכותל עם בנו הקטן והוא נעלם, וחיפש אחריו הרבה ולא מצאוֹ, ואחד הודיע לו שצדיק ברסלבר הגיע לכותל ושישאל אותו, הפועל השיב שאין לו זמן, הוא בהול לחפש את בנו, ואחר שנוכח להבין שהחיפושים לא הועילו, הוא הלך בלית ברירה לשאול את ר' ישראל. ותיכף ר' ישראל שם ידו הקדושה על פניו ואחר זמן מועט אמר לו: "לך כאן וכאן עד שתגיע למדרגות ושמה נמצאים שתי כומרים שחטפו את בינך". וכך היה, הוא רץ והגיע לכומרים שהיו מחזיקים את בנו בידיהם ומרוב בהלה הפיל אותם על הריצפה ושאל אותם מה רוצים מבנו?, והשיבו שמצאו אותו שנאבד ורצו להביא אותו למשטרה, ושאל אותם שהרי הם לא הולכים בכיוון שמוביל למשטרה אלא בכיוון ההפוך וקרא לְשוטרים ומרוב הפחד הודו להם הכמרים שהתכוונו להטיס את הילד לחוץ־לארץ ולהטביל אותו וכו' רחמנא־לצלן תמורת כסף מלא. אחר זמן הפועל הלך לר' ישראל והוא אמר לו שבזכות המצווה שבא לכותל, השם הציל את בנו. כל זה שמעו מבעל המעשה בעצמו.

Translation not yet available

ב התגברו מאוד המחשבות זרות על אחד שהיה במחיצת ר' ישראל, בבחינת "חבלים נפלו לי בנעימים" (ליקוטי תניינא ע"א), ור' ישראל פנה אליו והזהיר אותו ברמז ללחום על זה. ושוב התחדשה המלחמה כמה פעמים, ובכל פעם ר' ישראל פנה אליו וחזר על הזהרתו ברמז, ובסוף התגברו ביותר וזה התייאש כבר מללחום ולגרש המחשבות, ותיכף ר' ישראל פנה אליו וגירש אותו...

Translation not yet available

ג ר' ישראל יעץ פעם לאחד לאכול שום לרפואתו. ופעם אירע כשאותו אחד ישן בחדר ר' ישראל מול מיטתו שחלם חלום מפחיד ומבוהל המרמז לעניין רפואתו, ותיכף הוא קם בבהלה, והנה מול עיניו הוא רואה את ר' ישראל יושב על מיטתו וצועק מעומק הלב כבר מזמן, והיה מורגש מאוד שראה היטב את חלומו וצועק על זה. ומה עוד מתפלא האיש הזה לראות שר' ישראל מצוֶוה תיכף לבעל הבית להביא לו 'שום' ואכל אותו ביחד עם לחם ושמן זית כאילו עוסק עכשיו לתקן עניין חלומו שהיה ממש מרמז על זה, ואי אפשר לפרט הכול. המעשה היה נורא מלא פחד ויראה והאיש הבין קצת עד היכן הדברים מגיעים ואיך ר' ישראל עוסק בסתר בתיקון מקורביו והכול בכוח רבינו.

Translation not yet available

ד אחד החברים היה גר סמוך לחתונתו בדירת שתי חדרים עם שותף, ולא ידע איפה לגור אחרי חתונתו. ובתמימות הציע לשותפו לחלוק את הדירה לשתי חדרים נפרדים כדי שיוכל לגור בחדר עם אישתו, וזה ענה לו בצדק: "לא, אי אפשר". אותו אחד שהיה אמור להתחתן הלך אחר־כך לר' ישראל לדבר איתו מזה שעדיין לא מצא דירה וחשב לחלוק את הדירה לשתי חדרים, ור' ישראל אמר לו: "כן, אי אפשר" והיה מאוד נראה שמצדיק שותפו באותם מילים ממש.

Translation not yet available

ה אחד החברים שאל את ראש הישיבה שלו שאלה הנוגעת לדיני יום־טוב, וזה השיב לו: "עדיף שלא", ואחר־כך לקראת החג ר' ישראל שאל את החבר את אותה שאלה ולפני שהשיב מה שאמר ראש הישיבה אמר בעצמו: "כן, עדיף שלא".

Translation not yet available

ו פעם חסיד התקרב לברסלב למרות התנגדות חותנו ונכנסו החותן והחסיד לר' ישראל לשוחח איתו על זה, והנה כבר כשעמדו בפתח, ר' ישראל פנה אל החותן ואמר לו באידיש מלא חן מטבריה שיתן לחתנו להתקרב לברסלב, והוסיף: "זה טוב, ולעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב", והחותן כל כך התפלא מר' ישראל ומרוח קדשו עד שמחזיק ממנו עד היום.

Translation not yet available

ז פעם בדרך נסיעה לר' ישראל, שיבחו את אחד עד שזה התגאה בליבו, וכשהגענו לר' ישראל הוא התחיל תיכף להקפיד ולגעור בנו על גודל חומר האיסור של גניבה וגזילה שכל הצרות באים מזה רחמנא־לצלן. והאיש הזה התקרב לר' ישראל ואמר לו שרוצים ללכת, ור' ישראל השיב לו: "אני לא מבין, מי אמר לך?", (והיה מובן שרצה להשפילו) והיה מובן לכל מחפש שהזהיר ברמז על גודל הפגם של הגאווה.

Translation not yet available

ח ר' ישראל היה פעם במיטתו עם עיניים סגורות דבוק להשם כדרכו, ואחד שיבח את חברו עד שהכניס קנאה בלב אדם שלישי, ואותו אחד שנכנס בו קנאה התחיל לצעוק להשם מעומק הלב בקול דממה דקה שיעזור לו לצאת מהמידות הרעות שלו, וכשהתחנן ככה להשם, רבי ישראל פתח תיכף עיניו הקדושים והסתכל עליו מרחוק ברחמנות.

Translation not yet available

ט גם אחד התפלל פעם תפילת שמונה עשרה ליד ר' ישראל וצעק מעומק הלב בחוזקה על צרותיו (בקול דממה דקה), וכשסיים השמונה עשרה ראה איך ר' ישראל מסתכל עליו ברחמנות.

Translation not yet available

י אחד הגיע פעם לבקר את ר' ישראל וכשהיה שם הזדמן לו לברך ברכת 'אשר יצר' והלך לפינה ובירך בכוונה גדולה ועצומה בקול דממה דקה בלי שאף אחד יבחין בדבר, וכשנכנס בחזרה לר' ישראל הוא הסתכל עליו בשמחה עצומה ובהערכה גדולה וכו'. (אב תש"נ הר־נוף)

Translation not yet available

יא פעם בעוצם המלחמה עם הערבים בעיר העתיקה, נפגע הבן של ר' ישראל ברגלו ולא ידעו מה לעשות כי הערבים בוודאי ימשיכו לירות עליו, ופתאום הגיע איש מכוסה בטלית ונעשה תיכף הפסקת אש והוא ברח עם הילד והחזיר אותו הביתה, ואז המשיכה הלחימה, והאיש ציווה לילד לא לגלות מי הוא, וסיפרו אחר עשרות שנים שזה היה ר' ישראל בעצמו. כל זה שמעתי ממשפחתו.

Translation not yet available

יב שתי נכדים של ר' ישראל הגיעו פעם לבקרו ונכנסו אליו בביטחון, והנה ר' ישראל צעק תיכף והבהיל אותם שחלם שערבים הורגים משפחתנו, והנה לאחר כמה שנים נשמעה הבשורה המרה ששתי נכדיו נהרגו על ידי ערבים, השם יקום דמם. (ניסן תשנ"ב)

Translation not yet available

יג פעם בקבר הרשב"י, איש אחד נתן פדיון בכסף לר' ישראל בעת שעבר האחראי על המקום, והלך האחראי בצד והתקשר לשומרים וביקש להוציא את ר' ישראל ומשמשיו מהציון, והנה כשנכנסו השומרים מאחורי ר' ישראל, ר' ישראל אמר תיכף למשמשיו שהוא רוצה לצאת מבלי שאף אחד ראה את השומרים שנכנסו (כי היו עדיין רחוקים ממנו), ומנע ברוח קדשו אסון שהיה יכול להתרחש מביזוי כבוד הצדיק, (וכמו שר' ישראל סיפר שהשואה הייתה בגלל שחותנו ביזה את ר' ישראל קרדונר והוסיף אז: "...כי השם מקפיד על כבוד הצדיק יותר מעל כבודו").

Translation not yet available

יד אחד היה רגיל לקבץ את הצדקות והמעשרות שלו לתוך קופסה, ולהביאם לר' ישראל בכל פעם שהיה נוסע אליו, והנה פעם כשנסע לר' ישראל, לקח את הצדקה והשאיר בתוך הקופסה מטבע של חמש שקל, וכשהגיע לר' ישראל ורצה לעשות פדיון עם הכסף שהביא לר' ישראל, ר' ישראל החזיק בכסף והשיב בשברון לב שקשה לו לעשות הפדיון, והתחיל לומר בבכיה: "ריבונו של עולם, ריבונו של עולם..." והאיש עמד בצד והבין שהמצב לא פשוט, אחרי כמה דקות פנה ר' ישראל אל האיש ואמר לו שהיה לו אצלו חמש שקל, והוא צריך אותם, והאיש שלא נשאר אצלו כסף, הלווה תיכף מחברו חמש שקל במטבעות ונתנם לר' ישראל, אולם ר' ישראל סירב ואמר שזה היה מטבע של חמש שקל, האיש הלך להחליף את הכסף, וכשנתן את המטבע לר' ישראל, הוא עשה תנועה של נחת שהיה צריך שיחזיר לו את ה'הלוואה' הזאת, ורק האיש הבין עד היכן הדברים מגיעים.

Translation not yet available

טו היו מְדברים פעם במרפסת הבית רחוק מחדר ר' ישראל על עסקי הפרנסה, על רעיונות לפתוח עסק וכו', ור' ישראל קרא לאחד מהנוכחים והוכיח אותו עד מתי ידברו בדירה הזאת מעסקי הפרנסה?.

Translation not yet available

טז פעם באו כמה נשים לקבל את ברכתו וביניהם חולת נפש שסיפרה צרותיה לר' ישראל באמצעות השַמש, אבל ר' ישראל וכו'... והיו הנשים עומדות בצד על יד הדלת, ור' ישראל הרכין פניו תחת השולחן והסתכל לכיוונן בעמקות כמרמז על אחת מהן שהייתה חולה, והפך שוב פניו הקדושים והתחיל להתפלל מתחת השולחן בדביקות כמה רגעים, ושוב חזר להסתכל לכיוונן והפך פניו בתפילה דבוק להשם, וחזר על זה כמה פעמים. ובסוף אמר למשמש שיגיד להן שכבר יכולות ללכת, כמרמז שכבר פעל לטובתן מה שצריך, אבל הכול היה בהצנע ובסתר גדול, ורק מי שחיפש והסתכל ביותר על תנועותיו תחת השולחן הבין את זה.

Translation not yet available

יז בחורה שהייתה קצת באורות נכנסה לר' ישראל ואמרה לו שהיא עושה תעניות, ור' ישראל אמר לה: "טוב, זה עבודה קשה". אחד מחברינו דיבר בכותל עם הבחורה הזאת לעשות שידוך, אחר־כך הוא הגיע לר' ישראל ותיכף ר' ישראל גער בו ואמר לו: "אל תרבה שיחה עם האישה!".

Translation not yet available

יח ר' ישראל הרחיק פעם בחור אחד למען תשובתו, והבחור הגיע אליו וביקש לעשות פדיון ור' ישראל היה רגיל תמיד לשאול את השם בנוסח הפדיון וחשב שכשר' ישראל ישאל על השם לא יזכיר את שמו אלא יגיד: "כלליות עם ישראל", פן יקפיד עליו ר' ישראל. והנה ר' ישראל עשה בעצמו הפדיון והזכיר שיומתקו כל הדינים וכו' מעל כל עם ישראל, בדיוק כמו שהבחור חשב להגיד, ונתפלא מאוד, כי כל השנים ר' ישראל היה רגיל לשאול השם בנוסח הפדיון. והנה היה לבחור הנ"ל סדר לימוד בישיבה ללמוד כל יום קצת מכל ספר (ספרי רבינו, גמרא, שולחן ערוך, תנ"ך, מדרש, זוהר וכו' ...) למען יספיק כל יום לעבור על כל הספרים, וממילא היה לומד קצת מכל ספר. ובלי שהבחור שאל או סיפר על־כך ר' ישראל הסתכל עליו ואמר לו שלא לעשות חכמות רק לעשות מה שרבינו רוצה ולהרבות בתפילה, והיה מובן שמרמז לו להגיד כל יום הרבה ליקוטי תפילות במקום לעסוק קצת מכל ספר. והבחור התפלא מאוד מרוח קדשו ושאל אם לא צריך להרבות בלימוד התורה בפשיטות, ור' ישראל השיב בחיוב ובכל זאת שצריכים (מקודם) לעשות וללמוד רק כמו שרוצה השם והצדיק (רבינו) וכו' ... (ובזכות הליקוטי תפילות והביטול לדרך האמיתי של הצדיק יגיע להכול, כך היה מובן). אחר־כך אמר לַבחור בהתלהבות גדולה ובתנועה של היד: "מי שמתפלל, הוא רואה כל טוב!!!" והחיזוק באמונה בכוח התפילה שנתן במילים האלו, אי אפשר לתאר. גם הבחור הזה היה משודך עם משפחה מחוץ־לארץ, והיה קצת מניעות מהמשפחה ש-כלתו תבוא מהר לארץ, והוא חשב קצת לדבר איתה ולפעול בזה על־מנת לזרזה, אבל ר' ישראל השיב בפשיטות להתפלל על זה, למען תבוא במהרה לארץ. (ערב שבת קודש חשוון תשנ"ב, רובע היהודי)

Translation not yet available

יט אחד שהיה מרבה לדאוג על תכליתו, וביחד שיאמת לו ר' ישראל הקבלות הנמסרות לחסידי ברסלב מדור לדור ולא כתובים בספרים, הגיע אליו. ור' ישראל פתח עיניו הקדושות ואמר: "מי זה? (פלוני?) למה לחשוב? רבינו־הקדוש יגמור כל מה שאמר לכל אחד בלי שום גוזמאות, 'אב"י הנחל', העולם חושבים שזה גוזמא אדרבא, זה רק טיפה מן הים ממה שהוא". אחר־כך ר' ישראל התחיל לספר על נסיעותיו במסירות נפש עצומה להגיע לירושלים, - עם הלוואות, חלק ברגל, בלי לשתות מים או לקנות לחם, ושהיה משאיר את משפחתו חודשים בטבריה, וכל זה בשביל לשמוע דיבור אחד של רבינו־הקדוש מהזקנים, "אבל עכשיו לא צריך עכשיו יש נ נח נחמ נחמן מאומן" (כך אמר).

Translation not yet available

כ סיפר שר' ישראל קרדונר רקד בליל חתונתו (של רבי ישראל בער) כל־כך בהתלהבות, הוא לא השגיח על כלום, ונפלו המכנסיים שלו ולא הרגיש. ואנשים הרימו אותם ואמרו לו לפני שאתה רוקד כל־כך, תשגיח על המכנסיים שלא יפלו.

Translation not yet available

כא סיפר על רבי יודל שאמר לרבינו־הקדוש שיש לו יצר הרע גדול ורבינו ציווה לו לדבר בכל יום עם השם־יתברך (עם אבריו נדמה לי), ורבי יודל טען לרבינו שזה לא פועל, ורבינו חיזק אותו להמשיך ויראה מה שיהיה מזה. ובדיבוריו הקדושים חיזק אותנו מאוד בכוח התפילה אף־על־פי שנדמה שלא עוזר.

Translation not yet available

כב אמר: "רבינו־הקדוש יש לו רפואות כאלו שיכולים לרפאות את כולם, אפילו את מי שאין לו רפואה".

Translation not yet available

כג אמר: "רשב"י אמר שהוא וכו'... זה דבר גדול. אבל עכשיו יש נחל נובע מקור חכמה, - נ נח נחמ נחמן מאומן, יש בו הכול, זה כל התורה. העולם שואלים: האם יש רק רבינו? יש רשב"י, רבי עקיבא. רשב"י מקבל מרבינו".

Translation not yet available

כד סיפר על ר' ישראל קרדונר: "ראיתי איש אחד, הבכיות שלו, התפילה, הוא היה אוכל רק חתיכת לחם וכוס תה (בלי סוכר), כמו הבעטלער החירש שהיה אוכל רק לחם ושותה מים - לחם זה התורה, ומים זה התפילה, שפכי כמים לבך נוכח פני השם". ואז ר' ישראל חזר על התורה: "העיקר והיסוד שהכול תלוי בו הוא להתקרב להצדיק שבדור ולקבל דבריו וכו'" (ליקוטי מוהר"ן קכ"ג, עיין שם) "אני רוצה, איפה הוא? אני פה, בכל מקום... אצלך, קרוב לך, על ידך... נ נח נחמ נחמן מאומן". והוא סיפר המעשה מהשבעה בעטלירס (וכך סיפר): "...איך עניים כאלו יעשו חתונה? ואמרו שעוד כמה ימים יתקיים יום ההולדת של המלך, ויהיה שם כל טוב, ואפשר לקבץ בשביל לערוך החתונה, הם אמרו שהם זכר ונקבה, אז אפשר לשדך אותם!", (ואי אפשר לתאר התנועות וההבנה הנפלאה שרמז במעשה), על כל פנים היה מרמז כמו שאין שום תאווה ועניין של עולם הזה, רק מאחר שהם זכר ונקבה נשדך אותם.

Translation not yet available

כה ר' ישראל אמר: "הגאולה קרובה, המשיח ישדך את עם ישראל עם רבינו. הגויים יתביישו לְמה שעשו לישראל, כל אחד יגיד שהוא רוצה להיות יהודי".

Translation not yet available

כו ר' ישראל סיפר שלא היה לו לחם בשביל הילדים, ולשאול (=לבקש) מאנשים היה מתבייש, אז הוא קיבל מהבעטלער. והזכיר דברי העולם שהיו רגילים לומר: "אני לא רוצה ברסלב, הם משוגעים, הם יביאו פרנסה מהיער?".

Translation not yet available

כז אמר: "המחלוקת עשה שיש שֵׁם 'ברסלב'".

Translation not yet available

כח אחד קרא פעם ב'שיח שרפי קודש' שהמצווה שרבינו אמר לתלמידיו לקיים בכל הדקדוקים כצוואתו הייתה תפילין לרבי נתן וציצית לרבי נפתלי. והוא ניגש לר' ישראל ושאל אותו איך הוא יכול לדעת איזה מצווה לקיים בכל הדקדוקים?, ור' ישראל השיב לו: "אני לא יודע וזה לא מעניין אותי, אני יודע שרבינו־הקדוש אמר לקיים מצווה אחת בכל הדקדוקים וזה מספיק. זה לא טוב לחקור ולשאול אצל רבינו אין שאלות". ותבין מזה שהקבלות האלו יכולים להזיק לדרכי התמימות, לא צריכים להוסיף ורק רבי נתן ידע איך לכתוב לדורות. ועיין בליקוטי הלכות שצדיק יכול לגלות איזה אמת ואחר־כך הבעל־דבר יונק מדיבורו להטעות העולם ורק רבינו גילה אמת כזה שאי אפשר לקלקלו עד ביאת משיח צדקנו.

Translation not yet available

כט ר' ישראל שאל פעם לשני מקורבים אם הם חברים? חברים טובים? והוסיף שחברים טובים הם בשביל לחפש את האמת באמת ולהתקרב להשם, ואמר שר' ישראל קרדונר היה לו כל מיני חן, ואפילו אנשי הבית הכנסת של החולקים ראו שהוא לא איש פשוט. והוא עשה הרבה תלמידים.

Translation not yet available

ל והוסיף: הוא היה מוסר נפשו לקיים כל דיבור ודיבור של רבינו־הקדוש בזריזות, תיכף ומיד, הוא היה מצייר תמיד לעצמו כל מיני ייסורים בשביל להתקרב להשם־יתברך.

Translation not yet available

לא ר' ישראל דיבר פעם מחשיבות השמחה, ובפרט השמחה של שבת ומהאמונה, ואמר: "על־ידי אמונה עוברים על הכול, זוכים לכול". (הדיבורים שמובאים מאות ‎יט עד כאן נאמרו ביום שלישי י"ט אב תשנ"ב)

Translation not yet available

לב אחד הגיע אליו עם אישתו ובדרך חילונים התעללו בו ואחת מהם הדביקה בבגדו מסטיק אדום, ובקושי אישתו הצליחה להורידו ונשאר כתם. וכשהגיע לר' ישראל ביקש לעשות פדיון וכעבור קצת זמן ר' ישראל התחיל לצעוק עליו ולקללו בקללות נמרצות ובדיבורים עמוקים מאוד, אחר־כך הפסיק קצת והסתכל על השמים וחזר לצעוק עליו בביזיונות גדולות עד שגירש אותו. ואותו ערב ר' ישראל ביקש לקרוא בזריזות לאיש הזה על־מנת לפייסו. ואמר לו שעשה שפיכות דמים כזה וזה היה המתקה גדולה. וכך אמר: "עשיתי דבר שהוא כל־כך אסור לפי התורה ולפי רבינו, אבל ראיתי כתמים כאלו! - הסרתי כל הכתמים שהיו בינינו. צריך לשמוח זה היה לטובתי - לטובתך, יש לרבינו־הקדוש מנקים טובים, המשכתי לך תיקון מאלול להפוך מדם לדם. עם 'מיליונים' לא יכולת לקנות הטובה שעשיתי לך". וכל־כך שיבח הביזיונות עד שאחד שאל אותו אם צריך להתפלל לקבל ביזיונות כי הם הרי טובות כאלו?, ור' ישראל השיב לו: "חס ושלום, רק צריכים לבקש שאת מה שמוכרחים לקבל לתיקונינו, נקבל באהבה". ואמר לאיש הזה שצריך למצוא דרכים להתקרב להשם־יתברך מתוך שמחה, ופירט: "ברוך־השם יש לנו בית בירושלים, יש לנו אוכל". (י"ב אלול תשנ"ב)

Translation not yet available

לג אחד מאנשי צרפת שלא היה כל־כך בקי בהלכה רמז לאחד ביום־טוב ובסתר להזיז את המכונית של ר' ישראל בלי להפעיל את המנוע כמובן, כי הייתה מפריעה למעבר, ור' ישראל פנה אליו ואמר לו בגערה שאסור, יום־טוב היום.

Translation not yet available

לד פעם כשהחזירו את ר' ישראל הביתה, התקוטטו שני ילדים קטנים סמוך לפתח הבית, מאחורי ר' ישראל (בערך מטר) ואחד מהם התכוון לתת לשני אגרוף, ור' ישראל הרגיש את זה בלי לראות וצעק למי ששימשו? אז באזהרה: "הילד! הילד!" אולם משמשו התעצל לפעול להפריד ביניהם עד שהילד היכה את חברו, ותיכף ר' ישראל הוכיח את משמשו ואמר: "השם ירחם!".

Translation not yet available

לה פעם בתוך בית רחב הילדים יצאו לחוץ והיה מאוד קשה להרגיש בזה מרוב האנשים וגודל הבית, ור' ישראל קרא לאחד והזהיר אותו: "הילדים ירדו", והלך לחפש אחריהם.

Translation not yet available

לו אחד החברים היה בירושלים וצרפתים באו לקחת אותו למירון כדי לראות את ר' ישראל, ובדרך, במערת אליהו־הנביא אחד מהם נתן לו אלף פרנק ולאותו חבר היה מר מאוד והתבודד להשם כי הוא רחוק מהתכלית ואין לו רצונות טובים 'מה יהיה?' 'מה התכלית?' וכשהגיעו לר' ישראל ר' ישראל פנה לאחד מהצרפתים שהיה עומד להתחתן ושאל אותו האם המיועדת שומרת תורה ומצוות, אחר־כך כפל ואמר אם לא לא כדאי. (והיה פלא איך הוא יודע המצב של כל אחד, שצפה ממש מה מצב המיועדת), אחר־כך פנה אליו אותו חבר (שהתלווה אליהם) ונתן לו (בשקט) את כל האלף פרנק שקיבל זה עתה כי היה מר לו, ורצה ישועה לזכות לתכלית וכו' ודיבר מה שדיבר, ואחר זמן קצר ר' ישראל בירכו בהתעוררות מעומק הלב (כנראה שהרגיש המסירות נפש שלו), אחר־כך הוא רצה ללכת ור' ישראל שאל אותו: "איך תחזור? (לירושלים)" ושתק, אחר־כך בחזור הצרפתים אמרו שהם נוסעים לטבריה (ולא לירושלים כמו שחשב), והוא נשאר במירון בלי כסף כי את האלף פרנק הוא נתן לר' ישראל ולא היה לו כסף אחר (והיה פלא איך ר' ישראל ידע שאין לו להוצאות הנסיעה, ושלא ייקחו אותו כמו שציפה כשנסע מירושלים). וכך בכל נסיעה שבאו אליו היה הכול גלוי לפניו.

Translation not yet available

לז אחד היה מרבה להתפלל לפני חתונתו שיזכה לקבל השבעה בעטלירס בחתונתו כמובא בסיפורי מעשיות, והנה כשבועיים אחרי חתונתו ר' ישראל פנה אליו בחכמה ואמר לו בהתלבשות לשיחה אחרת: "הבעטלירס היו כאן בחתונה!".

Translation not yet available

לח אחד היה משמש את ר' ישראל, וכעבור כמה שבועות ר' ישראל עבר לגור במקום אחר ולא היה אפשר לו להמשיך בשימושו כמקודם, והצטער על זה בליבו עד מאוד, וכשנכנס לבית ר' ישראל פנה אליו ואמר לו: "אתה קורא ליקוטי תפילות, ואתה עם רבינו הקדוש בעצמו!".

Translation not yet available

לט אחד נסע פעם מירושלים לצפת ורצה לבקר את ר' ישראל שהיה מתארח שם אך לא מצאו בביתו, הוא נסע למירון להתפלל בקבר הרשב"י והיה מתגעגע ומצטער על שלא זכה להתראות עם התלמיד היקר של רבינו, והנה לאחר כמה שעות הגיע הנהג של ר' ישראל למירון בשליחות ר' ישראל לסדר איזה עניין, ובתוך שליחותו פגש את האיש הזה ואמר לו שר' ישראל אמר לו שאם יפגוש אותו יביא אותו אליו (אף־על־פי שהחבר היה גר בירושלים ולא נודע לר' ישראל שנסע לצפון ורצה לבקר אותו). החבר התמלא שמחה ונסע עם הנהג לצפת, וכשהגיע לר' ישראל ר' ישראל שמח ונתן לו יד לשלום, אמנם המקורב התגאה בליבו מרוב התקרבות ותיכף ר' ישראל שתק ולא המשיך לדבר איתו. והיה הבחנה גדולה לר' ישראל למחשבות בני אדם ברוח הקודש שתיכף שהמקורב היה מתגאה או חושב לאיזה פניה, ר' ישראל היה מתנהג לפי זה. ועיין ב"שיר השירים עם ליקוטי הלכות" על הפסוק "הסבי עינייך מנגדי שהם הרהיבוני" שמרוב חיבה מתגאה וכו' עיין שם. (ניסן תשנ"ד בצפת, לפני פסח)

Translation not yet available

מ כמה חברים היו נוכחים פעם עם ר' ישראל והנה חוץ מביתו שתי מקורבים התווכחו על איזה עניין ואחד היה מרבה להביא ראיות והתנצחויות להראות צדקתו (כדרכו), ופתאום ר' ישראל שאל: "יש פה גויים? יש לי משפטים עם גויים? אני רבי של גויים? אני לא רבי של גויים ולא רבי בכלל!" והוא חזר על הדיבורים בתמיה בצער ובדינים, ואמר לחברים שהיו איתו: "תגידו להם שהדינים שעושים נופלים עלי" ואף אחד לא הבין על מי התכוון בדיבורו כי לא ידעו מהשני אנשים שמתווכחים בחוץ, עד שר' ישראל ביקש לצאת מבית מארחו שהיה נחשב למקורב של האיש שהתווכח ביותר, וכשר' ישראל הגיע קרוב לפתח, האיש שהרבה בטענות נכנס לבית ור' ישראל צעק עליו: "מה אתה עושה פה?!", והוא לא קיבל טוב התוכחה ור' ישראל הפסיק לדבר איתו, אחר־כך ר' ישראל ביקש בכל זאת לחזור לבית מארחו והדברים עמוקים. ובסתר ר' ישראל היה מרבה לעסוק בתיקון ובהדרכת מקורביו למי ששם לב, והיה עושה זאת בסתר גדול והכול בכוח רבינו. (סיון תשנ"ג, מבשרת)

Translation not yet available

מא על־פי ליקוטי מוהר"ן קט"ו: "אם לפעמים בא איזה התעוררות... אזי מדת הדין מקטרג עליו": אחד היה עם ר' ישראל והתעורר בליבו שעד מתי לא יעבוד השם באמת, וכל התעוררות בליבו גרמה שר' ישראל צעק בכל פעם נגד האיש הזה דברים נפלאים, ואולי להמתיק מידת הדין המקטרגים עליו לפי התעוררותו כמובא בתורה הנ"ל עיין שם, והדברים עתיקים.

Translation not yet available

מב אחד שהיה גר בדירה משותפת היה אמור להתחתן ולא הייתה לו דירה לגור בה אחרי החתונה, אז חבר הציע לו להחליף איתו דירה בלי ידיעת בעל־הבית כדי שיוכל לגור בדירתו לאחר החתונה, וטענתו הייתה שעל־כל־פנים בעל־הבית יקבל שכירותו ומה רע בזה וכך עשה. וכשזה הגיע לר' ישראל, הוא שאל אותו אם שכר את דירתו בידיעת בעל הבית והוכיח אותו על זה (מבלי שיספרו לו על כך).

Translation not yet available

מג אחד רצה לקנות דירה ולצורך המשכנתא היה צריך להביא ערֵבים, ועוד ערֵב שמתחייב על כל הדירה או תלושי משכורת המעידים שיש לו הכנסות קבועות. והאיש חשב לקבל ממכירו תלושים מזויפים כי הוא בא מחוץ־לארץ ולא הכיר ערֵבים שיחתמו בעדו, וכששאל על כך את ר' ישראל הוא לא רצה לשמוע בכלל על הרעיון הזה, והוא התחזק בתפילה, ופגש בהשגחה בכותל איש שלא הכיר אותו והסכים להתחייב בעדו בכל הערבות.

Translation not yet available

מד אחד סיפר לר' ישראל שהוא מקבל כסף מהמדינה ור' ישראל שאל אותו: "על מה?".

Translation not yet available

מה ומכל הסיפורים היינו רואים שר' ישראל יודע מהכול וגם לא מסכים לעשות עוולות אפילו נגד המדינה וכו'...

Translation not yet available

עוד דיבורים על הנושא: 'רוח הקודש' תמצא ב: אמונת חכמים: ‎יא, עבודת השם: ‎מא,

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

…

Comments are currently read-only.

Loading comments…