Sections
אות-מח
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
כְּשֶׁאָדָם נִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲווֹת רָעוֹת וַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲזַי הִיא בְּחִינַת: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" וְכוּ, כִּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת "רָחֵל" כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי הִיא בִּבְחִינַת "כְּרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", כִּי הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא גּוֹזְזִין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין מִמֶּנָּה כִּבְיָכוֹל הוֹדָהּ וְתִפְאַרְתָּהּ וְהִיא נֶאֱלָמָה בֵּינֵיהֶם, וְאָז הִיא בְּחִינַת "שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קָלַנִי מֵראשִׁי" וְכוּ. וּכְשֶׁזֶּה הָרָחוֹק מְאד נִתְעוֹרֵר בְּעצֶם רִחוּקוֹ וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן וּבוֹכֶה וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, זֶה בְּחִינַת: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְכִי תַמְרוּרִים", כִּי קְדֻשַּׁת נַפְשׁוֹ בּוֹכָה בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד "וּמֵאֲנָה לְהִנָּחֵם וְכוּ כִּי אֵינֶנּוּ", כִּי רוֹאָה שֶׁזֶּה זְמַן רַב אֲשֶׁר הִיא רְחוֹקָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהִיא מִתְחַזֶּקֶת אֶת עַצְמָהּ עֲדַיִן לִצְעק וְלִבְכּוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאִיר עָלֶיהָ הֶאָרָה וְהִתְחַזְּקוּת מִלְּמַעְלָה בִּבְחִינַת: "כּה אָמַר ה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ" וְכָל זֶה מוֹדִיעַ לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק עַל יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאד שֶׁהוּא בְּחִינַת יִשָּׂשׂכָר, הַיְנוּ שֶׁמֵּאִיר בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעַ לָהּ כִּי עֲדַיִן "יִשׁ שָׂכָר" כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלא שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד אֲפִלּוּ צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת מִתְגַּבְּרִין עָלָיו וּמִתְפַּשְּׁטִין לְפָנָיו מְאד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם, אַף עַל פִּי כֵן גַּם אָז כְּשֶׁהוּא כּוֹסֵף וְחוֹמֵד בְּכָל עֵת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין לְעוֹלָם כָּל זֶה יָקָר מְאד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (הִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ט)
When a person distances himself from Hashem, G-d forbid — all the more so when he falls to evil desires and transgressions, G-d have mercy — this is the aspect of: "Rachel weeping for her children" [Jeremiah 31:15]. For the Shechinah, which is the holiness of Israel, is called "Rachel." And then she is in the aspect of: "as a sheep before her shearers is silent" — for the k'lipos and sitra achra shear her and take from her, so to speak, her splendor and glory, and she is silenced among them. But when this very distant one is aroused in the depth of his distance and does not despair of himself in any manner, and weeps and cries to Hashem always — this is the aspect of: "A voice is heard in Ramah, wailing, bitter weeping". And even so, since he still holds on to cry and weep to Hashem always, then Hashem's mercies are aroused and an illumination shines from above: "Refrain your voice from weeping... for there is reward for your labor and there is hope for your future" [Jeremiah 31:16]. (Halachos of Pesach, Halacha 9)
Loading comments…