Sections
אות-עו
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
לִפְעָמִים בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם נִפְתָּח לְהָאָדָם אוֹר גָּדוֹל וְנִדְמֶה שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּרָאוּי וְאַחַר כָּךְ פִּתְאם נֶחְשָׁךְ לוֹ כְּאִלּוּ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ פִּתְאם שֶׁלּא בְּעוֹנָתָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקב וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, כִּי בְּאֲבְרָהָם נֶאֱמַר: וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק, אֲבָל יַעֲקב אָבִינוּ זָכָה לִפְגּעַ מַמָּשׁ בַּמָּקוֹם כַּמּוּבָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן כְּתִיב בַּתְרֵה וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלּא בְּעוֹנָתָהּ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְאָז הוֹדִיעוּ לוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁזֶּהוּ כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּמוֹ שֶׁעוֹלִין בַּסֻּלָּם וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקִים עוֹלִין וְיוֹרְדִין בּוֹ, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאֲכֵי אֱלקִים כַּמָּה וְכַמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת וְקדֶם הָעֲלִיָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. עַל כֵּן אַל יִשְׁתּוֹמֵם הָאָדָם וְלא יִפּל בְּדַעְתּוֹ מִכָּל מַה שֶּׁיַּעֲבר עָלָיו, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֲלִיָּה שֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְנוֹצְצוּת אַל יִטְעֶה שֶׁכְּבָר הָאוֹר שֶׁלּוֹ, רַק יֵדַע שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאד וְעַל יְדֵי זֶה לא יִפּל כְּשֶׁרוֹאֶה אַחַר כָּךְ שֶׁנֶּחְשַׁךְ אֶצְלוֹ הָאוֹר שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה. כִּי בֶּאֱמֶת אַף עַל פִּי כֵן הָאוֹר שֶׁכְּבָר הֵאִיר לוֹ לא נִכְבָּה וְלא יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אוֹר חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עָלָיו תָּמִיד רַק שֶׁהַכּל הוּא בִּבְחִינַת מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ וּבִבְחִינַת וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף יִגְמר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁהִתְחִיל וְיֵיטִיב עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעִם כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת רַק צְרִיכִים לִהְיוֹת מְצַפִּים לִישׁוּעָה תָּמִיד וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה [וְעַיֵּן יִרְאָה וַעֲבוֹדָה אוֹת פ"ט] (הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן הֲלָכָה ה אוֹת י)
Sometimes through Hashem's mercy a great light opens for a person and it seems certain that he will surely be a truly upright man — and then suddenly it becomes dark for him, as if the sun has literally set suddenly out of its time. This is the aspect of what is said of Yaakov: "And he encountered the place" — for of Avraham it is said: "he saw the place from afar", but Yaakov Avinu merited to literally encounter the place, as is brought in the holy Zohar. And yet even so, the verse continues: "And he lodged there, for the sun had set" — and our sages expounded: out of its time. Then he was informed in the dream that all of this is the aspect of: "And behold, a ladder was set up on the earth with its top reaching to the heavens" — which is the entire service of the person who must go from level to level as one ascends...
Loading comments…