אות-כא

אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַרְבֵּה הַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת צְרִיכִין לַעֲבר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר. וְאִם לא יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל לִבְלִי לְהַנִּיחַ עַל יְדֵי זֶה מְעַט עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ. בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל, כְּגוֹן לִנְסֹעַ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה זאת כִּי אִם עַל יְדֵי עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאד. וְזֶה עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם וְהוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת בְּעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן. וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַזִּין" וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הֲלָכָה ד אוֹת י"ב)