אות-כז

כְּשֶׁהָאָדָם עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" הַנֶּאֱמַר עַל הָאָדָם כְּשֶׁנַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה, דְּהַיְנוּ בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּמִצְווֹת, כַּמְבאָר בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ על עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּיוֹתֵר, שֶׁאָז נֶאֱמַר עָלָיו, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, וְעַל כֵּן קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, קדֶם לָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קדֶם הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: צַדִּיקִים תְּחִלָּתָן יִסּוּרִין וְסוֹפָן שַׁלְוָה, כִּי הַיִּסּוּרִים בָּאִים מֵהַצִּמְצוּם שֶׁקּדֶם לַבְּרִיאָה, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה בּוֹרְאִים עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַצִּמְצוּם קדֶם, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת הַקּוֹדְמִין לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֲלָכָה ד אוֹת ה)