יג

ועיין בספר לשון חסידים (אות תורה סי' י"ט) שהעתיק מדברי התולדות יעקב יוסף וז"ל, שמעתי ממורי בשם הרמב"ן שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעוסקו בתורה עוסק בה לשמה כשיתמלא יראה ואהבה בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' וכו', וזה בחי' מצא אשה היינו אהבה ויראה שהם בחי' הא עלאה והא תתאה שהם בחי' אשה מצא טוב היינו אז נקרא לימודו תורה שנקרא טוב וכ"ש כי לקח טוב נתתי לכם וכו' עיי"ש. עו"ש (או' לד) (מספר בן פורת יוסף) עיקר לימוד לשמה מבואר בכתבים כדי לקשר נפשו ולהדביק אותה אל שרשה ע"י עסקו בתורה ותפלה כדי להשלים אדם העליון וכו' ע"ש, ואנו בני מלכים כי נשמותינו נאצל מכסא הכבוד ופירוש כסא הוא מלכות נאצלה ונתקנה ע"י חכמה הנק' כבוד וכו' ונודע כי בכל עליה שרוצה להעלות דבר קדושה צריך תחלה להמשיך אור עליון ממקורו ושרשו כדי שיוכלו לעלות וכו', וא"כ אחר שעיקר תיקון הכסא ע"י כבוד העליון כנ"ל, וגם נשמת ישראל נאצל מהכסא א"כ בין כשרוצה ללמוד לשמה דהיינו להעלות השכינה שהוא הֵא מהשם צריך להמשיך אליה אור הכבוד אל הכסא כדי שתוכל לעלות לשרשה, וגם הנשמה שהיא נאצלה מהכסא כבוד ג"כ יהיה לימודו בדרך זה בחי' לו חכמו ישכילו זאת כ"ש בספר הקנה שגם כשלומד כל הש"ס וספרא וספרי וכו' לא נקרא חכם רק למדן כי אם כשלומד כדי להשפיע מן חכמה לזאת זה נקרא חכם בבחי' לו חכמו ישכילו זאת היינו להעלותה ולהדביקה בשרשה השכינה שהוא לשמה אות הא ובכללה הוא הנשמה שהוא איברי השכינה, וכו' עיי"ש. עו"ש (או' נה) (בשם דגל מחנה אפרים) ע"י לימוד התורה נתבטל היצה"ר כמו שארז"ל ונמתקין כל הדינין ונעשין חסדים גמורים בחי' מים ולכן התורה נק' מים כי הוא נביעו לכל הנבראים שכולם הם חיים וקיימים ע"י התורה והעבודה כי אורייתא וקוב"ה כולה חד הוא אך ורק כשממשיכין סוד אלוקי בתורה ע"י שלומדים התורה לשמה אז יש בה כח אלקות ונעשית סוד נביעו להחיות ולרפאות וכו', וזהו בחי' זכה נעשה לו סם חיים כמבואר במ"א וחי בהם אני ה', היינו כשיש בתורה אני ה' דהיינו קוב"ה שזה בחי' אני ה' אז וחי בהם שנעשית לו סם חיים וכו' עיי"ש. עו"ש (או' עד) (מועתק מרב ייבא) בכל יום בת קול יוצאת וכו' אוי להם לבריות מעלבונה של תורה היינו שאינם לומדים לשמה או שאינם לומדים בדחילו ורחימו ואז יש עלבון וביוש לאותיות התורה שלומד, כי כשרוצים לאותיות התורה שלומד לעלות למעלה אל שורשן לפני השי"ת דוחים אותם למטה בשביל שלא למד לשמה או בשביל שלא למד בדחילו ורחימו אין לך עלבון גדול מזה וכו', ואם תאמר שאין לך שהות להכין עצמו ללמוד לשמה או להכין עצמו ללמוד בדחילו ורחימו כי דבר זה צריך הכנה ואין לו שהות לזה כי צריך ללמוד שיעורים הרבה מקרא משנה גמרא פוסקים קבלה ואם ירצה להכין עצמו ללמוד לשמה לא ילמוד הרבה כל כך, זה אינו, כי הלא כבר ארז"ל טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה וכו' עיי"ש.