לו

ועיין עו"ש בספר הנ"ל (סי' ב' או"ד) שהביא מליקוטי מוסר ממהר"י אזולאי וז"ל שם, ואותם ת"ח שאינם רוצים ללמוד מוסר על הרוב הם מתגאים בלימודם וחושבים שהם חכמים גדולים ואינם חשים להתפלל כהוגן ופוגמים ברית הלשון והמעור וכיוצא ולכן אין תורתם רצוי' כי אינה לשמה ות"ח אשר נגע יראת ד' בלבבם ימהרו לשוב וילמדו מוסר ותיכף יכירו בגאותם ומהות למודם ואשר נכשלים בכמה ענינים וישובו אל ד' ואז לימודם יעלה לרצון לפני ד' וכו' עכ"ל, ומביא שם עוד מספר פלא יועץ (או' מוסר) שכתב ידוע ומפורסם מעלת לימוד המוסר עד שפי' המפרשים שמה שאמרו רז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין וכו' הכל הוא על לימוד המוסר וכו' עכ"ל. והנה הבאנו לעיל דזה קאי על לימוד הנסתר, ויכולים לומר דלימוד הנסתר הוא באמת לימוד המוסר.