Sections
Teshuvah — Return
אוצר היראה - Otzar HaYirah
מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה צָרִיךְ דַּיְקָא לִמְצוֹא זְכוּת בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא יִפּוֹל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקָּר טָהֳרָתוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ עַל יְדֵישׂזֶה דַּיְקָא, וְזֶה בְּחִינַת טַהֲרַת הַפָּרָה אֲדוּמָה (השכמת הבוקר הלכה א אות יב).
One who is on a low level must specifically find merit in themselves — so as not to fall completely. And the essential of their purification and teshuvah is through this specifically — and this is the aspect of the purification of the Red Heifer. Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 1, Ois 12.
נִמְשָׁכִים אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה וְאֵינָם חוֹשְׁבִים עֵצוֹת אֵיךְ לְתַקֵּן מַעֲשֵׂיהֶם, רַק הוֹלְכִין אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם, וַאֲזַי כַּמָּה פְּעָמִים נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם בְּחִינַת הַקּוֹל, עַד שֶׁהֵם מְהַפְּכִים בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁהוּא הַדַּעַת לְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְאוֹמְרִים כַּמָּה סְבָרוֹת שֶׁל הֶבֶל בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ הוֹלְכִים בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וְלֹא יָשׁוּבוּ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַקּוֹל הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא, שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא עֲדַיִן רַק בִּבְחִינַת קוֹל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנָּה עֲדַיִן שׁוּם דִּין בְּבֵרוּר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּמִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה רַק בִּבְחִינַת קוֹל שֶׁיְּכוֹלִין לִקְרוֹת עַל־יָדוֹ אֶת הָאָדָם, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקּוֹרֵא אוֹתוֹ; אֲבָל כְּשֶׁבָּא אֵלָיו וּמְדַבֵּר בְּדִבּוּרִים, אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהִיא מְבָאֶרֶת וּמְגַלָּה לָנוּ כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא מְגַלֶּה הָרָצוֹן שֶׁבַּלֵּב, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְיַחֲדָם וּלְקָשְׁרָם בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַיִּחוּד - לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אָדָם לִבְהֵמָה וּבֵין יִשְרָאֵל לְעַמִּים עַכּוּ"ם, כִּי אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם וְכוּ', כִּי קוֹל יֵשׁ גַּם לִבְהֵמָה, אֲבָל גֶּדֶר הָאָדָם הוּא מְדַבֵּר, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַקּוֹל דִּבּוּרִים וּלְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר הַקּוֹל בְּהַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה הָעִקָּר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת פֶּסַח - "פֶּה סָח". עַיֵּן פְּנִים (הלכות אפוטרופוס, הל' ג, אותיות ה ו). כד. עִקַּר הַנְהָגַת הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הוּא עַל־יְדֵי הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹשֵׁל וּמְצַוֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁתַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר חִיּוּת הַדִּבּוּר הוּא הַקּוֹל, כִּי הַקּוֹל מַנְהִיג לְהַדִּבּוּר. וְעַל־כֵּן נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁמִּי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל אֵיזֶה דָבָר, כְּגוֹן עַל עֲשִׁירוּתוֹ וַחֲפָצָיו, אֲזַי כְּשֶׁהוּא מְצַוֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּהֶם הוּא מְצַוֶּה בְּקוֹל חָזָק וָעַז בְּדֶרֶךְ מֶמְשָׁלָה, בְּחִינַת "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה"; אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל אוֹתוֹ דָבָר, אֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר לִפְעָמִים אֵיזֶה דֵעָה, הוּא בְּקוֹל חָלוּשׁ וְנָמוּךְ, בְּחִינַת "קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה", כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מֶמְשָׁלָה שָׁם עַל־כֵּן קוֹלוֹ נָמוּךְ וְחָלוּשׁ, כִּי הַמַּלְכוּת כְּפִי הַקּוֹל, כִּי הַקּוֹל הוּא חִיּוּת וְקִיּוּם הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר. וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי קוֹל וְדִבּוּר, שֶׁהֵם עִקַּר הָרוּחַ־ חַיִּים שֶׁבָּאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְלָא. וְעִקַּר קִיּוּם חִיּוּת הָאָדָם בְּגוּפוֹ הוּא עַל־יְדֵי יִחוּד קוֹל וְדִבּוּר, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים כַּמּוּבָא, כִּי קוֹל וְדִבּוּר הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי הַקּוֹל מְחַיֶּה וּמַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ הַנֶּפֶשׁ אֶת הַגּוּף. וְהָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ לְיַחֵד הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הַמַּלְכוּת וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַיֵּם נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות יג יד). כה. צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִכִּסּוּפִין רָעִים, וְיַרְגִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד לִכְסֹף רַק כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁיִּתְגַּעְגַּע וְיַחֲשֹׁק וְיִכְסֹף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה; וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִין עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת וְכִסּוּפִין רָעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לֶאֱחֹז מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַטּוֹתָהּ מִכִּסּוּפִין אֵלּוּ וּלְהַמְשִׁיכָהּ לְכִסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי־עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַדִּבּוּר לִבְלִי לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר רַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁעַל־כָּל־ פָּנִים לֹא יוֹצִיא מִפִּיו הַתַּאֲווֹת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה הַבָּאִין עַל לִבּוֹ, רַק לְהַפֵּךְ הַדָּבָר וְיוֹצִיא בְּפִיו כִּסּוּפִין טוֹבִים. כִּי עַל־ יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים שֶׁל כִּסּוּפִין רָעִים דְּהַאי עָלְמָא גּוֹרֵם רָעָה גַּם לַאֲחֵרִים, כִּי הַהֲבָלִים הַיּוֹצֵא מִפִּיו עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים הֵם נְפָשׁוֹת רָעוֹת מַמָּשׁ וְהֵם מַזִּיקֵי עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי הוֹלְכִים וּמְעוֹרְרִים אֶת אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לְתַאֲווֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִשָּׁם בָּאִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים הֵם נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יָדָם נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵם הוֹלְכִין וּמְעוֹרְרִים כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא" - הַיְנוּ שֶׁאָמַר בִּשְׁבִיל כְּלַלשׂ יִשְׂרָאֵל: יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בְּנִסָּיוֹן כָּרָאוּי, כִּי לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵמוּת מִכִּסּוּפִין דְּהַאי עָלְמָא, אַךְ: "זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָרשׂפִּי", כִּי עַל־כָּל־פָּנִים שׁוֹמֵר אֲנִי אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין וְהַמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ עַל הַדִּבּוּר־פִּי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי יָדַעְתִּי גֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁל הַכִּסּוּפִין, שֶׁנַעֲשִׂין עַל־יָדוֹ פְּעֻלּוֹת מַמָּשׁ בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת עַצְמִי לִבְלִי לְהוֹצִיא עַל פִּי כִּסּוּפִין רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נַעֲשִׂין עַל־יָדָם פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק אֲנִי מַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים, לִקְרוֹת תָּמִיד אֵלֶיךָ שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם. וְזֶה: "לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ" - שֶׁאֲנִי נִשְׁמָר לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם בִּחִינַת "דְּבַר שְׂפָתֶיךָ", כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נִגְמָרִין כָּל פְּעֻלּוֹת אָדָם לְטוֹבָה. וְזֶה: "אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ" - כִּי הַדִּבּוּר יֶשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנִי נִשְׁמָר מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל תַּאֲווֹת וְכִסּוּפִין רָעִים, רַק הִרְגַּלְתִּי לְשׁוֹנִי לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי זוֹכֶה לְהִנָּצֵל וּלְהִשָּׁמֵר מֵאָרְחוֹת פָּרִיץ, שֶׁהֵם כָּל הַדְּרָכִים רָעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; רַק: "תָּמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי", כִּי הַדִּבּוּרִים טוֹבִים הַנַּ"ל הֵם תּוֹמְכִים וְסוֹעֲדִים אוֹתִי לֵילֵךְ בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ וּבַל נָמוֹטּוּ פְעָמַי מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁרָצוּ לִדְחוֹת אוֹתִי מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁרָצוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי בְּכֹחַ הַדִּבּוּרִים הַטּוֹבִים לִתְמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל", הַיְנוּ שֶׁמְּבָאֵר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי מָה זָכִיתִי לִתְמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ - עַל־יְדֵי שֶׁקָּרָאתִי בְּכָל פַּעַם בְּדִבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִין טוֹבִים, שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה לִכְסֹף וְלַחֲשֹׁק תָּמִיד כִּסּוּפִין טוֹבִים, מָתַי יִזְכֶּה לָסוּר מֵרַע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד וְכוּ' וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה מִפִּיו בְּכָל יוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵאָרְחוֹת פָּרִיץ, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְמֹךְ אֲשׁוּרָיו בְּמַעְגְּלוֹתָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל (הלכות אומנין, הל' ד, אותיות כב, כט). דין תורהבֶּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, טו): פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן (משלי לא, ט): א. עַל־יְדֵי שֶׁדָּנִין מִשְׁפַּט־צֶדֶק בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יִגְזֹל וְלֹא יַזִּיק אֶחָד מָמוֹן חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִימִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הַנָּפֶשׁ. עַיֵּן פְּנִים. גַּם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה - אֵין דִּין לְמַעְלָה, וְנִדְחֶה הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹמֶר וָגוּף, וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַנָּפֶשׁ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁלִּדְחוֹת הַדִּין וְהַחשֶׁךְ צְרִיכִין לְגַלּוֹת אוֹר הָאָבוֹת עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁלשָׁה דַּיָּנִים כְּנֶגֶד תְּלָת אֲבָהָן, וְאָסוּר לָדוּן כִּי אִם סְמוּכִים בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וַאֲנַן שְׁלִיחוּתָא דְקָמָא קָא עָבְדֵינַן, כַּמּוּבָא בַּפּוֹסְקִים. וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ברכת הפירות, הל' ג, אות כ). ב. מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית - עַיֵּן 'אֱלוּל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה' וְכוּ', אוֹת קטו; וְעַיֵּן עוֹד 'אֱמֶת' אוֹת טל, וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן מַה שֶּׁכָּל הַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִין בֵּית־דִּין שֶׁל שְׁלשָׁה. ג. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה דַּיָּנִים, הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים יְדִיעַת הַתּוֹרָה מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא עִקַּר בְּחִינַת הַבַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁמֵּבִיא כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַתַּכְלִית הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן לָנוּ עַל־יְדֵי עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הַבִּטּוּל שֶׁלּוֹ, שֶׁזָּכָה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁזָּכָה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וְכוּ' וְזָכָה לְהַמְשִׁיךְ מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה. וְכָל הַדַּיָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כִּי עִקַּר הַדַּיָּנִים הֵם סְמוּכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ סְמוּכִין מֵהָרַבִּי שֶׁלָּהֶם, וְהוּא נִסְמָךְ מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הַדַּיָן נִקְרָא אֱלֹקִים, כִּי הוּא מְקַבֵּל מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁמֵּבִיא כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַתַּכְלִית, בִּפְרָט הַמַּנְהִיגִים וְהַשּׁוֹפְטִים וְהַדַּיָּנִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁמַּשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם דַּעְתּוֹ הַקָּדוֹשׁ לִכְלֹל בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים דַּעַת הַתּוֹרָה לִשְׁפֹּט צֶדֶק. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים אֱלֹקִים, כִּי נִכְלָלִין בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הֵם שְׁלשָׁה דַּיָּנִים, כִּי כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי הַכֵּלִים הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים בְּשָׁלשׁ קַוִּין, שֶׁהֵם: חֶסֶד, דִּין, רַחֲמִים; שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הָעֲשַׂר תִּקּוּנִין שֶׁהֵם עֶשֶׂר סְפִירוֹת. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הלכות מילה, הל' ה, אות יז). ד. עִקַּר הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁדָּנִין לִפְנֵי דַּיָּנִים הוּא, שֶׁאֶחָד טוֹעֵן שֶׁקֶר, וּצְרִיכִין הַדַּיָּנִים לְבָרֵר הָאֱמֶת וּלְהַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין בְּכָל מִשְׁפָּט וָדִין לְהַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מִבְּחִינַת הָרִחוּק מֵאֶחָד, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה; וְעִקַּר הַכְנָעַת הַשֶּׁקֶר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ נִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי מֵאַחַר שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהַדַּיָּנִים דָּנִים דִּין אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה - זֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל, וּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאֶמְצַע הַמַּכְרִיעַ בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל וְכוֹלֵל שְׂמֹאל בְּיָמִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַשְּׁלשָׁה אָבוֹת וּבְחִינַת כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כֹּהֲנִים לְוִיִּים קכז וְיִשְׂרְאֵלִים, וּבְחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְשֻׁלֶּשֶׁת בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לָדוּן דִּין אֱמֶת, לְגָרֵשׁ הַשֶּׁקֶר וּלְבָרֵר הָאֱמֶת, צְרִיכִין שְׁלשָׁה דַּיָּנִים, כִּי אֵין בֵּית־דִּין שָׁקוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה דַּיָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע הַמַּכְרִיעַ, עַל־יָדָם נִתְבָּרֵר הָאֱמֶת וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְבַּטֵּל אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר צָרִיךְ גַּם־כֵּן בִּשְׁלשָׁה יִשְׂרָאֵל, כִּי נִקְרָא גַּם־כֵּן מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. עַיֵּן פְּנִים (הלכות עבדים, הל' ב, אות א). ה. עַל־יְדֵי פְּגַם לְקִיחַת שֹׁחַד, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּתשׂעַיִן, חָכְמָה תַּתָּאָה. וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים" - עֵינֵי חֲכָמִים דַּיְקָא (הל' דיינים, הל' א). ו. עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת הוּא אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלשׁ רְגָלִים. וְעַל־כֵּן הֵם שְׁלשָׁה דַּיָּנִים, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ רְגָלִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שְׁלשֶׁת אָבוֹת כַּמּוּבָא (שם). ז. תִּקּוּן הַמַּלְכוּת תָּלוּי בְּשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת שְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ'. וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵישׂ דִינִים שֶׁלֹּא הִתְנַהֲגוּ בְּישֶׁר בְּחֹק הַמַּלְכוּת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רִיב וָדִין בֵּינֵיהֶם, נִמְצָא שֶׁהַמַּלְכוּת נָפַל אֶצְלָם, וְעַל־כֵּן מִצְוָתָם שֶׁיִּגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, וְהֵם מַעֲלִין פְּגַם הַמַּלְכוּת מִבֵּינֵיהֶם וְעוֹשִׂין שָׁלוֹם וּפוֹסְקִים הַדִּין. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לַחְקֹר הַדִּין בְּשִׂכְלָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הֱווּ מְתוּנִים בַּ
One who is on a low level must specifically find merit in themselves — so as not to fall completely. And the essential of their purification and teshuvah is through this specifically — and this is the aspect of the purification of the Red Heifer. Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 1, Ois 12.
Loading comments…