Section 14
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַטּוֹב הוּא מָשִׁיחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה עִקַּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת (הל' השכמת הבוקר ה"א אות ח).
All the good points that one finds in every single one of Israel — this is the aspect of the sparkling of Mashiach [hisnoatzitzus Mashiach] — for Mashiach is composed of all the good points of all of Israel. And through finding the good point in every Israelite — no matter how lowly — one draws the sparkling of Mashiach and hastens the redemption. For the essential of Mashiach is the gathering and unifying of all the good points of Israel into one whole — and through each one finding the good point in their fellow — the coming of Mashiach is hastened.
בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁאָז תִּתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאָז יִהְיֶה גֹּדֶל הַבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף, בִּבְחִינַת "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְכוּ'", וַאֲזַי יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁיָּדוּנוּ אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְיִמְצְאוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַיְקָא יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּסוֹף דָּנִיֵּאל: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְכוּ', וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְכוּ' וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם יב).
In the footsteps of Mashiach [ikvesa diMeshicha] — when the Sitra Achra will intensify greatly — G-d forbid — as is known — there will then be the greatness of the clarification and refinement — the aspect of "many will be clarified and whitened and refined." And then the essential repair will be through the tzaddikim who will judge everyone favorably [l'kaf zechus] and find good points even in the most lowly — G-d forbid — and through this specifically Mashiach will come — for this is the aspect of Mashiach as mentioned. And this is hinted at the end of Daniel: "they will be clarified and whitened — and so on — and the wise will shine — and so on — and those who justify the multitudes will be like the stars" — namely as mentioned above.
עִקַּר תִּקּוּן עֲו?ֹן פְּגַם הַבְּרִית הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' תפילין ה"ב אות יב).
The essential repair of the sin of the blemish of the covenant is only through Mashiach who will come speedily in our days — for Mashiach will repair this blemish in completeness for all of Israel. And until then — the essential remedy is through the true tzaddik of each generation — who is the aspect of Mashiach in his generation — and through drawing close to him and learning from his ways one merits to repair the blemish of the covenant as much as possible in this generation.
מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִכָּל הַשְּׁלשָׁה צַדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּרַעֲוָא דְרַעֲוִין, שֶׁהֵם יוֹסֵף משֶׁה דָּוִד. וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַמְתָּקַת כָּל הַבָּתֵּי־דִינִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה (הל' בה"ש ה"ה, אותיות יח כא).
Mashiach will be composed of all three tzaddikim who departed [nistalku] on Shabbos at the Mincha [afternoon prayer] — at ra'ava d'ra'avin [the will of wills] — which are Yosef, Moshe, and Dovid. And therefore he will be able to draw down the supernal comprehensive redemption [pidyon haelyon hakolel] — the sweetening of all the courts of judgment. And through this there will be complete redemption.
מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִבְּחִינַת משֶׁה וְדָוִד, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא. וְאָז יָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁיַּשִּׂיג מָשִׁיחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּלֶּה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נפילת אפים הלכה ד, אות כד).
Mashiach will be composed of the aspects of Moshe and Dovid — which are the aspects of da'as and faith — the aspects of arousal from above [is'arusa dil'eila] and arousal from below [is'arusa dil'tata]. And then the illumination of the aspect of the Crown [keser] that Mashiach will attain will shine upon us — and through this the attainment of His blessed divinity will be revealed.
נְעִימוּת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה יִהְיֶה קִבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, וּלְעִקַּר הַשִּׁיר הַזֶּה יִזְכֶּה הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא דָוִד־מָשִׁיחַ, וְכָל הַסְּמוּכִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הֵם יִזְכּוּ בְּיוֹתֵר לְנִפְלְאוֹת נְעִימוּת הַשִּׁיר הַזֶּה, וּמֵהֶם יְקַבְּלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לְרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (הל' קה"ת הלכה ו, אותיות ה ז).
The pleasantness of the song [ne'imus hashir] that will be awakened in the future — which will be the receiving of reward by the tzaddikim and the upright — and to the essential of this song the true King of Israel will merit — who is Dovid-Mashiach. And all those who are closest to him — who are those who see the face of the King — they will merit even more to the wonders of the pleasantness of this song. And from them all of Israel will receive — each one according to their closeness to those who see the face of the King.
גַּם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, עֲדַיִן יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה לָאָדָם בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא כֵן, לֹא יוּכַל לְתַקֵּן הָעוֹלָם, כִּי כְּשֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע וְאֵין בְּחִירָה, הֲרֵי הוּא תה כְּמֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, כִּי "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" כְּתִיב, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם אָז יִהְיֶה לְהָאָדָם בְּחִירָה. אֲבָל מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁנֵי בְּקִיאֻיּוֹת, בָּקִי בְּעָיֵל, בָּקִי בְּנָפֵק, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ", הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן בַּעֲלִיָּה הֵן בִּירִידָה, וְלֹא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה. וּמָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַבְּקִיאֻיּוֹת הַנַּ"ל בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַד שֶׁכֻּלָּם יַחַזְרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִירָתָם דַּיְקָא (הלכות ברכת הפירות הלכה ה, אות יז).
Even when Mashiach comes — the evil inclination will still be in the world and the person will still have free will — for if this were not so — it would be impossible to repair the world. For when there is no evil inclination and no free will — one is like the dead who have departed from the world — for whom the repair of teshuva is of no benefit — for "today is to do them" is written — but in truth even then the person will have free will. But Mashiach will draw down the aspect of expertise in the halacha of teshuva — which is two expertises: expert in entering [baki b'ayel] — expert in departing [baki b'nafek] — the aspect of "if I ascend to heaven — You are there — and if I make my bed in the lowest depths — behold You are there." That is: to strengthen oneself in Hashem always — whether in ascent or in descent — and never to despair of the mercies — ever — even if one has fallen to the ultimate lowest depth. And Mashiach will draw down the aspect of the above-mentioned expertises in a wondrous and truly wondrous revelation and understanding — until all will return through this to Hashem with their free will specifically.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח־הַדָּעַת. כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יַתְחִיל בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אָז נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ יִהְיֶה אָז. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִקֹּדֶם בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה קֹדֶם לַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶסַּח־הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת אוֹר הַדָּעַת. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּגִּיעַ בְּחִינַת הֶסַּחשׂ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי תֵּכֶף שֶׁנִּגְמָר הַצִּמְצוּם מַתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת אוֹר הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ וְיָבוֹא מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ (הל' תפלת המנחה ה"ד).
Our Sages said: the son of Dovid comes only in a state of distraction of mind [hessach hada'as]. For when Mashiach comes — then the aspect of the renewal of the world will begin — as if the world were then newly created — for the essential aspect of the Creation of the world in its repair will be then. And therefore it must first be the aspect of the contraction of the empty space [tzimtzum shel chalal hapanui] that was before the Creation — which is the aspect of the withdrawal of the light. And this is the aspect of the distraction of mind — which is the aspect of the withdrawal of the light of da'as. And as soon as the aspect of distraction of mind arrives — which is the aspect of the ultimate contraction — then Mashiach will come — for as soon as the contraction is complete the light of Creation begins to be revealed anew — and Mashiach will come speedily in our days.
עִנְיַן נִפְלְאוֹת הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיַּמְשִׁיךְ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תוּכַל עוֹד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וּלְהָפֵר עֲצָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה אָז גְּאֻלַּת עוֹלָם שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָלוּת, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ 'פֶּלֶא יוֹעֵץ' - עַיֵּן שַׁבָּת, אוֹת סז; עֵצָה, אוֹת ד, וְעַיֵּן פְּנִים גַּם־כֵּן.
Regarding the matter of the wonders of the holy counsels that our righteous Mashiach will draw down — through which he will introduce the fulfillment of the Torah into the world in such a manner that the Sitra Achra will no longer be able to prevail and annul his counsel — G-d forbid — and through this there will then be an eternal redemption after which there is no exile. And therefore Mashiach is called "Pele Yo'etz" [Wondrous Counselor]: See the section on Shabbos, os 67; Counsel [Eitza], os 4; and see the main text as well.
מָשִׁיחַ יַמְשִׁיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּחִינַת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְעַל־יְדֵי חִדּוּשִׁין אֵלּוּ יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת. וְהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה אָז בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הַגְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הִמְשִׁיךְ משֶׁה אָז גַּם תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה הִתְחִיל עַל־יְדֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּסַד סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁעָשָׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּגְמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי גְאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת תְּפִלָּה, וְאָז יִהְיֶה נִשְׁלָם גַּם הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (הל' ר"ח ה"ה, אותיות ז כו לב).
Mashiach will draw down the renewal of the Torah in ultimate completeness — the aspect of the Torah of the Primordial Ancient One [oraisa d'Atika Stima'a]. And through these new Torah teachings — this path will be drawn in completeness in the world — to make prayers from Torah teachings [la'asos mitorahs teffilos] — and through this Israel will merit complete teshuva and the fulfillment of the Torah in completeness. And prayer will then be in ultimate completeness — for the first redemption was in the aspect of Torah — which is the aspect of the receiving of the Torah that we merited through Moshe Rabbeinu of blessed memory. Even though certainly Moshe then also drew down the repair of prayer — for Torah and prayer are interdependent — as is explained in the main text — even so the essential ascent of prayer began through King Dovid who composed the Book of Psalms — which is the aspect of making prayers from Torah teachings — as is explained in the main text. And the completion of the repair will be through Mashiach — for the final redemption is in the aspect of prayer — and then the Torah will also be completed in even greater completeness — for the two are interdependent as mentioned.
עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה יִהְיֶה גְּמַר הַתִּקּוּן וְתִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה, זֶה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי אָז יִהְיֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז יִתְתַּקֵּן כִּסֵּא דָוִד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם ה"ו, אותיות ו טו יט).
The essential completeness of the repair of judgment [mishpat] — through which there will be the completion of the repair and the blemish of the moon will be filled — this will be only through Mashiach. For then will be the essential repair of judgment as explained in the main text — and then the throne of Dovid will be repaired in completeness — which is the aspect of "thrones for judgment — thrones of the house of Dovid."
גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת הֶכְרֵחַ, עַל־יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְכוּ', שֶׁאָז נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֲבָל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת שַׁבַּת שָׁלוֹם, שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבּשׁ כָּל הָעוֹלָם בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיְּגַלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ כָּל בְּחִינוֹת כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחוֹת שֶׁהֵם נֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכֹּל יֻמְשְׁכוּ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ, וּכְתִיב: כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ (הל' יו"ט ה"ה אות ט).
The first redemption was in the aspect of compulsion [hechreach] — through the multitude of signs and wonders — and so on. And at that time all the festivals were sanctified — which are the remembrance of the Exodus from Egypt. But the final redemption will be in the aspect of "Shabbos of peace" [Shabbas shalom] — for Mashiach will conquer all the world without any war whatsoever — only through the greatness of the da'as he will reveal in the world. Through this all the aspects of the compelling forces that oppose holiness will automatically be nullified — and all will be drawn after him through the holiness of his drawing power [koach hamoshech] — as it is written: "before him will bow down the desert-dwellers — and his enemies will lick the dust." And it is written: "for not in haste shall you go forth."
לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, אָז יֻכְלְלוּ משֶׁה וְדָוִד בְּיַחַד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי שִׁילֹה דָּא משֶׁה־מָשִׁיחַ, וְכֵן דָּוִד הוּא "מְשִׁיחַ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב", כִּי נִשְׁמַת מָשִׁיחַ תִּהְיֶה כְּלוּלָה מִשְּׁנֵיהֶם, מִמּשֶׁה וְדָוִד. וְאָז תִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי נִזְכֶּה לִזְכֹּר הָאַזְהָרוֹת שֶׁל משֶׁה וּלְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת עַל־ יְדֵי בְּחִינַת דָּוִד, כִּי שְׁנֵיהֶם, משֶׁה וְדָוִד, יֻכְלְלוּ יָחַד. וְאָז כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת יִתְהַפְּכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְיִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם אֶל משֶׁה־מָשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִדָּוִד גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר. עַיֵּן פְּנִים (הל' יין נסך הלכה ג, אות ו).
In the future when Mashiach comes — then Moshe and Dovid will be included together in ultimate unity — for Shilo [a name of Mashiach] — this is Moshe-Mashiach — and likewise Dovid is "the anointed one of the G-d of Yaakov" — for the soul of Mashiach will be composed of both of them — from Moshe and Dovid. And then there will be complete redemption after which there is no exile — for we will merit to remember the warnings of Moshe and fulfill them in completeness through the aspect of Dovid — for both Moshe and Dovid will be included together. And then all the seventy nations will turn toward holiness and all will gather to Moshe-Mashiach — who will also be composed of Dovid — which is the aspect of Torah and prayer — written Torah and oral Torah — thought and speech. See the main text.
Translation not yet available
מַה שֶּׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְבַשֵּׂר גְּאֻלַּת מָשִׁיחַ - עַיֵּן 'שַׁבָּת', אוֹת קכא. עִנְיַן מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים כָּל־כָּךְ בְּשָׁרְשָׁן, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיְּנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ - עַיֵּן 'צַדִּיק', אוֹת קנג.
Regarding what Eliyahu HaNavi will come to herald the redemption of Mashiach: See the section on Shabbos, os 121. Regarding the matter of how Mashiach will sweeten all the judgments so utterly at their root — until through this he will entirely nullify all the power of the evil inclination whose sustenance draws from the judgments — and through this all of Israel will return in teshuva and the redemption will come speedily in our days: See the section on Tzaddik, os 153.
כָּל הַמְשָׁכַת נִשְׁמַת מָשִׁיחַ הָיָה בְּהֶעְלֵם וּבְסוֹד וּבְתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה לוֹט עִם בְּנוֹתָיו, וּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וְתָמָר, וּמַעֲשֵׂה בֹּעַז וְרוּת, כִּי הַכֹּל הָיָה בְּסוֹד וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמָתוֹ בְּסוֹד וְכוּ' כַּמּוּבָא. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת סוֹד, בְּחִינַת שְׁתִיקָה, כִּי הוּא מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת שְׁתִיקָה. וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם עַל אֲרִיכַת הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה. וְעַל־כֵּן הַקֵּץ סָתוּם וְחָתוּם, וְהַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן (הל' ראשית הגז ה"ג אות טז).
The entire drawing down of Mashiach's soul was in concealment and in secret and in stratagems — such as through the act of Lot with his daughters — and the act of Yehuda and Tamar — and the act of Boaz and Rus. For all of it was in great secret and concealment in order to draw his soul in secret — and so on — as has been brought. For Mashiach is the aspect of secret — the aspect of silence [shtika] — for he is from the aspect of the very supernal encompassing lights [makifim] — which are the aspect of the Crown [keser] — the aspect of silence. And therefore it is forbidden — G-d forbid — to harbor doubts over the prolongation of the exile so greatly — for it is impossible to attain this — for it is the aspect of supernal encompassing lights that are impossible to attain — for they are in the aspect of silence. And therefore the end [keitz] is sealed and closed. And the believer will not be anxious — for it will certainly come — it will not tarry — speedily in our days — Amen.
עִנְיַן מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת הָאוֹר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֲלָפִים, וְגַם תז הוּא יֵדַע בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ לְצַמְצֵם הָאוֹר וּלְחַלְּקוֹ לַחֲלָקִים, בִּבְחִינַת חֲלֻקַּת הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ גַּם הַקְּטַנִּים לְהַשִּׂיגוֹ, וְעַל־כֵּן אָז תִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה - עַיֵּן 'בָּנִים', אוֹת
Regarding the matter of how Mashiach will attain in completeness the light which is in the aspect of thousands — and also he will know in completeness how to contract the light and divide it into portions — in the aspect of the division of the thousands into hundreds — so that even the small ones will be able to attain it — and therefore then the earth will be filled with knowledge: See the section on Children [Banim], os 14.
מָשִׁיחַ יַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכֹּל מִבִּזָּיוֹן לְכָבוֹד, וּלְקַיֵּם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, לִבְלִי לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לַעֲסֹק עִם הַכֹּל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל מִינֵי חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּלְהַכְנִיסָם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְכוּ' וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו", וְיֵיקַר דַּיְקָא, בְּחִינַת יְקָר וְכָבוֹד. וְעַל־כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ, עַל שֵׁם שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין הַכֹּל מִבִּזָּיוֹן לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה סוֹד מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וְכֹהֲנִים וְהַמְּלָכִים וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות אפותיקי הלכה ה, אות ט).
Mashiach will engage in this most greatly — to raise everything from disgrace to honor — and to fulfill in ultimate completeness the saying of our Sages: "Do not despise any person" — not to disgrace any person in the world — only to engage with everyone to repair them and raise them from all kinds of humiliations and disgraces — and to bring them into the holy honor. As it is said: "He will have compassion on the poor and the destitute — and so on — and their blood will be precious in His eyes" — and "precious" specifically — the aspect of preciousness and honor. And therefore he is called Mashiach — by the name of being anointed [nismach] with the anointing oil [shemen hamishcha] — for through this one raises everything from disgrace to holy honor. This is the secret of the anointing of the Sanctuary and its vessels and the priests and the kings — and so on — as is explained in the main text.
עִקַּר סְמִיכַת הָעַרְבוּת שֶׁקִּבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל מַתַּן־תּוֹרָה הוּא עַל אֲנָשִׁים הַבְּטוּחִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים. כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַרְבָךְ עַרְבָא צָרִיךְ, עַל־כֵּן עִקַּר הַבְּטוּחוֹת וְהַסְּמִיכָה שֶׁל הָעַרְבוּת הוּא עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם מַזְהִירִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם מִכָּל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמַצִּילִים אוֹתָם מִכָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלַן בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְעִקַּר הַסְּמִיכָה וְהָעַרְבוּת הוּא עַל נִשְׁמַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְהוּא יִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים וִיתַקֵּן כָּל הַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקְלוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב בְּעַד כֻּלָּם. וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'", הַיְנוּ, כִּי הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָרֵב (בִּתְחִלַּת מַחֲשֶׁבֶת בְּרִיאַת הָעוֹלָם) בְּעַד הַכֹּל, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם אַתָּה לְבַד, וְעַל־כֵּן מְבַקֵּשׁ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ'" (הלכות ערב ה"ד, אותיות ג ד).
The essential basis of the surety [arvus] that Hashem accepted for the giving of the Torah is upon the most trusted people — who are the great truly true tzaddikim. For simple people — even though they too are sureties for one another — even so: your surety's surety is needed [arvach arva tzarich]. Therefore the essential guarantee and acceptance of the surety is upon the great truly true tzaddikim — who warn Israel and guard them from all evil actions and save them from all troubles — G-d have mercy — in physicality and spirituality. And the essential acceptance of the surety and the guarantee is upon the soul of Mashiach — who is the root of the general principle of all the tzaddikim of all the generations — and he will complete all the repairs and repair all the corruptions that were corrupted in all the generations. And therefore Mashiach suffers afflictions on behalf of all Israel — since he became surety for all of them. And therefore King Dovid — who is Mashiach — requests from Hashem: "be surety for Your servant for good — and so on" — that is: for have I not been made surety (at the beginning of the thought of Creation) for everything — and there is no one who will help me to complete and fulfill the surety in completeness — except You alone. And therefore he requests: "be surety for Your servant for good — and so on."
עִקַּר הָאֱמוּנָה - עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי הוּא יַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בָּעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה (שם אות ט).
The essential faith — through the aspect of drawing the holiness of the spirit of Mashiach — for he will draw complete faith upon Israel — and through this all of Israel will believe in Hashem and in His Torah and in the true tzaddikim in completeness.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין מָשִׁיחַ בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, וְעַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה. הַיְנוּ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֹּא יָבֹא וְלֹא יְאַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִתְמַהְמַהּ אַחֲכֶּה לוֹ וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם קֵץ קָבוּעַ, לוֹמַר שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁנָה זֹאת, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ הַרְבֵּה עַל שְׁנַת ת"ר הֶעָבַר, שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִהְיֶה הַקֵּץ. וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה, כִּי גָרְמוּ כַּמָּה כְּפִירוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וְכֵן בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִים אָמְרוּ קִצִּים כַּיָּדוּעַ, וְגֵם הֵמָּה שָׁגוּ בָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תִּפַּח וְכוּ' שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין. אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח־הַדַּעַת, כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא, כִּי מִלִּבֵּהּ לְפֻמֵּהּ לָא גָלֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יָבוֹא בְּוַדַּאי בִּזְמַנּוֹ וּבְמוֹעֲדוֹ פִּתְאֹם בְּהֶסַּח־הַדַּעַת, בְּעֵת שֶׁלֹּא חָשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ שָׁנָה וְעַל אוֹתוֹ יוֹם כְּלָל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁקֵּץ הַגְּאֻלָּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת יַחַד דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "וְאַתָּה בְמִשְׁפָּט תַּעֲשֶׂה צְדָקָה", כִּי בֶּאֱמֶת הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּצְדָקָה וְחֶסֶד־חִנָּם לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה וְכוּ'", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כִּי לֵית מִלְּתָא דָא תָּלְיָא אֶלָּא בִּתְיוּבְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב". אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּנוּ רַק בְּמִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְבַד, בְּוַדַּאי לֹא הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה זֹאת מַסְפֶּקֶת שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה עַל־יָדָהּ; רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְתִּיק אֶת הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי צְדָקָה וְחֶסֶד נִפְלָא, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיס בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וִיקַבֵּל הַמְעַט דִּמְעַט תְּשׁוּבָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁיַּלְבִּישׁ בְּנִפְלְאוֹת נִפְלְאוֹתָיו הַצְּדָקָה בְּמִשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה וִיקֻיַּם: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". וְזֶה בְּחִינַת: 'עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה', כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר עָבְרוּ כַּמָּה קִצִּין וְלֹא בָא עֲדַיִן, וּמוּבָן מִזֶּה כִּי הַדָּבָר תָּלוּי רַק בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־כֵּן יִתְיָאֲשׁוּ קְצָת לְפִי שָׁעָה, כִּי לְפִי תְּשׁוּבָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם יָבִינוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם עֲדַיִן לְהִגָּאֵל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזְּקוּ לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת לְחַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה בְּמִשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה", וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט גַּם־ כֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּלָלִיּוּת וְאַחְדוּת הַצְּדָקָה בְּמִשְׁפָּט אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּדַעְתֵּנוּ כְּלָל, עַל־כֵּן יָבוֹא מָשִׁיחַ בְּהֶסַּח הַדַּעַת כַּנַּ"ל (הל' מתנה ה"ה אות לג).
Our Sages said: Mashiach comes only in a state of distraction of mind [hessach hada'as] — and when they have despaired of the redemption. That is: even though one must believe that he will certainly come and not tarry — as it is written: "if he delays — I will wait for him." Even so — it is forbidden to wait for any fixed end-time — to say that it is fitting that he come in this year. As many erred regarding the year 400 [5400 = 1640 CE] that passed — who said that in that year the end would come. And they caused many corruptions — for they caused several apostasies and desecrations of G-d's Name — as is known. And likewise in earlier years people declared end-times — as is known — and they too erred in this. As our Sages said: "Blast away — and so on — those who calculate end-times." Rather: we must constantly hope and wait for him. And even so he will come in the aspect of distraction of mind — for he is the end of wonders [keitz hapela'os] — and it is impossible to understand any hint or allusion in the world as to when he will come — for "from heart to mouth it is not revealed" — as our Sages said. But even so — he will certainly come in his time and at his appointed moment — suddenly — in distraction of mind — at a time when they had not thought about that year or that day at all. And all of this is because the end of redemption flows from the aspect of the ways of Hashem — which are the aspect of justice [mishpat] and righteousness [tzedaka] — and it is impossible to understand at all how Hashem conducts His world in the two aspects together specifically — the aspect of "and You with judgment will do righteousness." For in truth the redemption will be only in righteousness and free loving-kindness alone — as it is written: "for My own sake — for My own sake I shall act." But even so — it will be in the aspect of judgment also — for "this matter depends only on teshuva" — as it is written: "and a Redeemer will come to Zion — and to those who repent of transgression in Yaakov." But even so — if Hashem were to conduct Himself with us only in the attribute of judgment alone — certainly this teshuva would not be sufficient for the redemption to come through it. Only: since Hashem sweetens the judgment through righteousness and wondrous loving-kindness — through this He brings into the heart of Israel to do teshuva and cry out and pray to Hashem — until His mercies are aroused and He accepts the little — the very little — of our teshuva and our prayer favorably. In a manner that He will clothe — in wondrous wonders — the righteousness within judgment. And through this the redemption will come — and there will be fulfilled: "Zion will be redeemed through judgment — and its returnees through righteousness." And this is the aspect of "when they have despaired of the redemption" — for since several end-times have already passed and it has still not come — it is understood from this that the matter depends only on teshuva. And therefore they will somewhat despair for the moment — for according to their teshuva and their deeds they will understand that they are not yet capable of being redeemed. But even so — they will strengthen themselves to hope and wait for the loving-kindness of Hashem — that He will do righteousness within judgment. And through this the redemption will come in the aspect of "for My own sake — for My own sake I shall act." And even so it will be in the aspect of judgment as well. And since the all-inclusiveness and unity of the righteousness within judgment is impossible for us to understand and attain in our mind at all — therefore Mashiach will come in distraction of mind as mentioned.
מַה שֶּׁעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, עַיֵּן 'בְּרִית', אוֹתִיּוֹת צג צד צז צט.
Regarding what the essential completion of the repair for the blemish of the covenant will be through Mashiach: See the section on the Covenant [Bris], os 93 and on.
מַה שֶּׁנִּשְׁמַת דָּוִד־מָשִׁיחַ נִמְשָׁךְ מִסִּטְרָא דְנֻקְבָּא, וְלֹא הָיָה לוֹ חַיִּים כְּלָל, וְזָכָה אַחַר־כָּךְ לְחַיֵּי עוֹלָם, בְּחִינַת "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם" - עַיֵּן 'בְּרִית', אוֹת צט.
Regarding what the soul of Dovid-Mashiach was drawn from the side of the female [Sitra diNukva] — and had no life whatsoever — and afterward merited to the life of eternity — the aspect of "Dovid King of Israel lives and endures" [Dovid Melech Yisrael chai v'kayam]: See the section on the Covenant [Bris], os 99.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
All the good points that one finds in every single one of Israel — this is the aspect of the sparkling of Mashiach [hisnoatzitzus Mashiach] — for Mashiach is composed of all the good points of all of Israel. And through finding the good point in every Israelite — no matter how lowly — one draws the sparkling of Mashiach and hastens the redemption. For the essential of Mashiach is the gathering and unifying of all the good points of Israel into one whole — and through each one finding the good point in their fellow — the coming of Mashiach is hastened.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
In the footsteps of Mashiach [ikvesa diMeshicha] — when the Sitra Achra will intensify greatly — G-d forbid — as is known — there will then be the greatness of the clarification and refinement — the aspect of "many will be clarified and whitened and refined." And then the essential repair will be through the tzaddikim who will judge everyone favorably [l'kaf zechus] and find good points even in the most lowly — G-d forbid — and through this specifically Mashiach will come — for this is the aspect of Mashiach as mentioned. And this is hinted at the end of Daniel: "they will be clarified and whitened — and so on — and the wise will shine — and so on — and those who justify the multitudes will be like the stars" — namely as mentioned above.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The essential repair of the sin of the blemish of the covenant is only through Mashiach who will come speedily in our days — for Mashiach will repair this blemish in completeness for all of Israel. And until then — the essential remedy is through the true tzaddik of each generation — who is the aspect of Mashiach in his generation — and through drawing close to him and learning from his ways one merits to repair the blemish of the covenant as much as possible in this generation.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Mashiach will be composed of all three tzaddikim who departed [nistalku] on Shabbos at the Mincha [afternoon prayer] — at ra'ava d'ra'avin [the will of wills] — which are Yosef, Moshe, and Dovid. And therefore he will be able to draw down the supernal comprehensive redemption [pidyon haelyon hakolel] — the sweetening of all the courts of judgment. And through this there will be complete redemption.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Mashiach will be composed of the aspects of Moshe and Dovid — which are the aspects of da'as and faith — the aspects of arousal from above [is'arusa dil'eila] and arousal from below [is'arusa dil'tata]. And then the illumination of the aspect of the Crown [keser] that Mashiach will attain will shine upon us — and through this the attainment of His blessed divinity will be revealed.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The pleasantness of the song [ne'imus hashir] that will be awakened in the future — which will be the receiving of reward by the tzaddikim and the upright — and to the essential of this song the true King of Israel will merit — who is Dovid-Mashiach. And all those who are closest to him — who are those who see the face of the King — they will merit even more to the wonders of the pleasantness of this song. And from them all of Israel will receive — each one according to their closeness to those who see the face of the King.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Even when Mashiach comes — the evil inclination will still be in the world and the person will still have free will — for if this were not so — it would be impossible to repair the world. For when there is no evil inclination and no free will — one is like the dead who have departed from the world — for whom the repair of teshuva is of no benefit — for "today is to do them" is written — but in truth even then the person will have free will. But Mashiach will draw down the aspect of expertise in the halacha of teshuva — which is two expertises: expert in entering [baki b'ayel] — expert in departing [baki b'nafek] — the aspect of "if I ascend to heaven — You are there — and if I make my bed in the lowest depths — behold You are there." That is: to strengthen oneself in Hashem always — whether in ascent or in descent — and never to despair of the mercies — ever — even if one has fallen to the ultimate lowest depth. And Mashiach will draw down the aspect of the above-mentioned expertises in a wondrous and truly wondrous revelation and understanding — until all will return through this to Hashem with their free will specifically.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Our Sages said: the son of Dovid comes only in a state of distraction of mind [hessach hada'as]. For when Mashiach comes — then the aspect of the renewal of the world will begin — as if the world were then newly created — for the essential aspect of the Creation of the world in its repair will be then. And therefore it must first be the aspect of the contraction of the empty space [tzimtzum shel chalal hapanui] that was before the Creation — which is the aspect of the withdrawal of the light. And this is the aspect of the distraction of mind — which is the aspect of the withdrawal of the light of da'as. And as soon as the aspect of distraction of mind arrives — which is the aspect of the ultimate contraction — then Mashiach will come — for as soon as the contraction is complete the light of Creation begins to be revealed anew — and Mashiach will come speedily in our days.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding the matter of the wonders of the holy counsels that our righteous Mashiach will draw down — through which he will introduce the fulfillment of the Torah into the world in such a manner that the Sitra Achra will no longer be able to prevail and annul his counsel — G-d forbid — and through this there will then be an eternal redemption after which there is no exile. And therefore Mashiach is called "Pele Yo'etz" [Wondrous Counselor]: See the section on Shabbos, os 67; Counsel [Eitza], os 4; and see the main text as well.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Mashiach will draw down the renewal of the Torah in ultimate completeness — the aspect of the Torah of the Primordial Ancient One [oraisa d'Atika Stima'a]. And through these new Torah teachings — this path will be drawn in completeness in the world — to make prayers from Torah teachings [la'asos mitorahs teffilos] — and through this Israel will merit complete teshuva and the fulfillment of the Torah in completeness. And prayer will then be in ultimate completeness — for the first redemption was in the aspect of Torah — which is the aspect of the receiving of the Torah that we merited through Moshe Rabbeinu of blessed memory. Even though certainly Moshe then also drew down the repair of prayer — for Torah and prayer are interdependent — as is explained in the main text — even so the essential ascent of prayer began through King Dovid who composed the Book of Psalms — which is the aspect of making prayers from Torah teachings — as is explained in the main text. And the completion of the repair will be through Mashiach — for the final redemption is in the aspect of prayer — and then the Torah will also be completed in even greater completeness — for the two are interdependent as mentioned.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The essential completeness of the repair of judgment [mishpat] — through which there will be the completion of the repair and the blemish of the moon will be filled — this will be only through Mashiach. For then will be the essential repair of judgment as explained in the main text — and then the throne of Dovid will be repaired in completeness — which is the aspect of "thrones for judgment — thrones of the house of Dovid."
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The first redemption was in the aspect of compulsion [hechreach] — through the multitude of signs and wonders — and so on. And at that time all the festivals were sanctified — which are the remembrance of the Exodus from Egypt. But the final redemption will be in the aspect of "Shabbos of peace" [Shabbas shalom] — for Mashiach will conquer all the world without any war whatsoever — only through the greatness of the da'as he will reveal in the world. Through this all the aspects of the compelling forces that oppose holiness will automatically be nullified — and all will be drawn after him through the holiness of his drawing power [koach hamoshech] — as it is written: "before him will bow down the desert-dwellers — and his enemies will lick the dust." And it is written: "for not in haste shall you go forth."
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
In the future when Mashiach comes — then Moshe and Dovid will be included together in ultimate unity — for Shilo [a name of Mashiach] — this is Moshe-Mashiach — and likewise Dovid is "the anointed one of the G-d of Yaakov" — for the soul of Mashiach will be composed of both of them — from Moshe and Dovid. And then there will be complete redemption after which there is no exile — for we will merit to remember the warnings of Moshe and fulfill them in completeness through the aspect of Dovid — for both Moshe and Dovid will be included together. And then all the seventy nations will turn toward holiness and all will gather to Moshe-Mashiach — who will also be composed of Dovid — which is the aspect of Torah and prayer — written Torah and oral Torah — thought and speech. See the main text.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding what Eliyahu HaNavi will come to herald the redemption of Mashiach: See the section on Shabbos, os 121.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding the matter of how Mashiach will sweeten all the judgments so utterly at their root — until through this he will entirely nullify all the power of the evil inclination whose sustenance draws from the judgments — and through this all of Israel will return in teshuva and the redemption will come speedily in our days: See the section on Tzaddik, os 153.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The entire drawing down of Mashiach's soul was in concealment and in secret and in stratagems — such as through the act of Lot with his daughters — and the act of Yehuda and Tamar — and the act of Boaz and Rus. For all of it was in great secret and concealment in order to draw his soul in secret — and so on — as has been brought. For Mashiach is the aspect of secret — the aspect of silence [shtika] — for he is from the aspect of the very supernal encompassing lights [makifim] — which are the aspect of the Crown [keser] — the aspect of silence. And therefore it is forbidden — G-d forbid — to harbor doubts over the prolongation of the exile so greatly — for it is impossible to attain this — for it is the aspect of supernal encompassing lights that are impossible to attain — for they are in the aspect of silence. And therefore the end [keitz] is sealed and closed. And the believer will not be anxious — for it will certainly come — it will not tarry — speedily in our days — Amen.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding the matter of how Mashiach will attain in completeness the light which is in the aspect of thousands — and also he will know in completeness how to contract the light and divide it into portions — in the aspect of the division of the thousands into hundreds — so that even the small ones will be able to attain it — and therefore then the earth will be filled with knowledge: See the section on Children [Banim], os 14.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Mashiach will engage in this most greatly — to raise everything from disgrace to honor — and to fulfill in ultimate completeness the saying of our Sages: "Do not despise any person" — not to disgrace any person in the world — only to engage with everyone to repair them and raise them from all kinds of humiliations and disgraces — and to bring them into the holy honor. As it is said: "He will have compassion on the poor and the destitute — and so on — and their blood will be precious in His eyes" — and "precious" specifically — the aspect of preciousness and honor. And therefore he is called Mashiach — by the name of being anointed [nismach] with the anointing oil [shemen hamishcha] — for through this one raises everything from disgrace to holy honor. This is the secret of the anointing of the Sanctuary and its vessels and the priests and the kings — and so on — as is explained in the main text.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The essential basis of the surety [arvus] that Hashem accepted for the giving of the Torah is upon the most trusted people — who are the great truly true tzaddikim. For simple people — even though they too are sureties for one another — even so: your surety's surety is needed [arvach arva tzarich]. Therefore the essential guarantee and acceptance of the surety is upon the great truly true tzaddikim — who warn Israel and guard them from all evil actions and save them from all troubles — G-d have mercy — in physicality and spirituality. And the essential acceptance of the surety and the guarantee is upon the soul of Mashiach — who is the root of the general principle of all the tzaddikim of all the generations — and he will complete all the repairs and repair all the corruptions that were corrupted in all the generations. And therefore Mashiach suffers afflictions on behalf of all Israel — since he became surety for all of them. And therefore King Dovid — who is Mashiach — requests from Hashem: "be surety for Your servant for good — and so on" — that is: for have I not been made surety (at the beginning of the thought of Creation) for everything — and there is no one who will help me to complete and fulfill the surety in completeness — except You alone. And therefore he requests: "be surety for Your servant for good — and so on."
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
The essential faith — through the aspect of drawing the holiness of the spirit of Mashiach — for he will draw complete faith upon Israel — and through this all of Israel will believe in Hashem and in His Torah and in the true tzaddikim in completeness.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Our Sages said: Mashiach comes only in a state of distraction of mind [hessach hada'as] — and when they have despaired of the redemption. That is: even though one must believe that he will certainly come and not tarry — as it is written: "if he delays — I will wait for him." Even so — it is forbidden to wait for any fixed end-time — to say that it is fitting that he come in this year. As many erred regarding the year 400 [5400 = 1640 CE] that passed — who said that in that year the end would come. And they caused many corruptions — for they caused several apostasies and desecrations of G-d's Name — as is known. And likewise in earlier years people declared end-times — as is known — and they too erred in this. As our Sages said: "Blast away — and so on — those who calculate end-times." Rather: we must constantly hope and wait for him. And even so he will come in the aspect of distraction of mind — for he is the end of wonders [keitz hapela'os] — and it is impossible to understand any hint or allusion in the world as to when he will come — for "from heart to mouth it is not revealed" — as our Sages said. But even so — he will certainly come in his time and at his appointed moment — suddenly — in distraction of mind — at a time when they had not thought about that year or that day at all. And all of this is because the end of redemption flows from the aspect of the ways of Hashem — which are the aspect of justice [mishpat] and righteousness [tzedaka] — and it is impossible to understand at all how Hashem conducts His world in the two aspects together specifically — the aspect of "and You with judgment will do righteousness." For in truth the redemption will be only in righteousness and free loving-kindness alone — as it is written: "for My own sake — for My own sake I shall act." But even so — it will be in the aspect of judgment also — for "this matter depends only on teshuva" — as it is written: "and a Redeemer will come to Zion — and to those who repent of transgression in Yaakov." But even so — if Hashem were to conduct Himself with us only in the attribute of judgment alone — certainly this teshuva would not be sufficient for the redemption to come through it. Only: since Hashem sweetens the judgment through righteousness and wondrous loving-kindness — through this He brings into the heart of Israel to do teshuva and cry out and pray to Hashem — until His mercies are aroused and He accepts the little — the very little — of our teshuva and our prayer favorably. In a manner that He will clothe — in wondrous wonders — the righteousness within judgment. And through this the redemption will come — and there will be fulfilled: "Zion will be redeemed through judgment — and its returnees through righteousness." And this is the aspect of "when they have despaired of the redemption" — for since several end-times have already passed and it has still not come — it is understood from this that the matter depends only on teshuva. And therefore they will somewhat despair for the moment — for according to their teshuva and their deeds they will understand that they are not yet capable of being redeemed. But even so — they will strengthen themselves to hope and wait for the loving-kindness of Hashem — that He will do righteousness within judgment. And through this the redemption will come in the aspect of "for My own sake — for My own sake I shall act." And even so it will be in the aspect of judgment as well. And since the all-inclusiveness and unity of the righteousness within judgment is impossible for us to understand and attain in our mind at all — therefore Mashiach will come in distraction of mind as mentioned.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding what the essential completion of the repair for the blemish of the covenant will be through Mashiach: See the section on the Covenant [Bris], os 93 and on.
קַבָּלַת לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ כֹּחַ לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדוֹרוֹ לְבָרֵר לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי יְסוֹד אֱמוּנָה זֹאת זוֹכִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק־הָאֱמֶת וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם כְּפִי הַיּוֹם וְהַשָּׁעָה כַּנַּ"ל (שם אותיות לב לג). לא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִים אֶל הַשֵּׂכֶל וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אָז דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ אָסוּר כְּמוֹ בְּכַבְלֵי בַרְזֶל בַּשִּׁבְיָה וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים, כִּי שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי קָצָר מִלְּהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וּמְכוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן כָּל חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים תּוֹעִים וּנְבוּכִים הַרְבֵּה בְּכָל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי עֲדַיִן אֵין שׁוּם חָכְמָה בְּרוּרָה אֶצְלָם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם סְפֵקוֹת וּמַחֲלֹקֶת הַרְבֵּה וּמְבוּכוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל חָכְמוֹתֵיהֶם כַּיָּדוּעַ לְבָקִי בָּהֶם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר עַל בֻּרְיוֹ וַאֲמִתָּתוֹ. וְעַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר נִכְנָס לְאֵיזֶה חָכְמָה בְּלִי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֲרֵי שִׂכְלוֹ כְּמוֹ אָסוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי דַּעְתּוֹ נִשְׁאָר נָבוֹךְ וְתָפוּס בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם; אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלַם הַחֵרוּת, אָז דַּעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין כִּי יוֹדֵעַ כָּל הַדְּבָרִים עַל בֻּרְיָן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְשֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְאָז יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לַעֲמֹד עָלָיו, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד הַכֹּל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִכְנֹס לְכָל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה וְלָצֵאת מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הלכות ברכות הודאה, הלכה ה, אות ו). לב. כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם מַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי־אִם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְחוֹתֵר וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וַחֲבֵרִים אֲמִתִּיִּים וּמִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת בִּנְקֻדּוֹת הַמִּצְו?ֹת - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חוֹטֵף אֵיזֶה מִצְו?ֹת בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְו?ֹת כְּרִמּוֹן; אַךְ הָעִקָּר הוּא לִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלֵידַע וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חַיּוּת בָּעוֹלָם חוּץ מִזֶּה, אָז בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (שם הל' ו, אות סה). לג. הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְעוֹרֶרֶת בְּכָל פַּעַם לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַכֹּל וְלַהֲרֹס עַד הַיְסוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַשֵּׁם לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ, כִּי כְבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק, שֶׁאָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאָנוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְפָּאֲרִים בָּהּ מְאֹד וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'", עַל־כֵּן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת יְצִיאַת־מִצְרַיִם וּמַתַּן־ תּוֹרָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִין בְּכָל יוֹם, כִּי זֶה יְסוֹד קְדֻשָּׁתֵנוּ. וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בָּאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְיַסְּדִים לָנוּ יְסוֹדוֹת חֲזָקִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָרְסָם בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַיְסוֹד שֶׁל מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְיַגַּע דָּוִד הַרְבֵּה מְאֹד עַד שֶׁמְּצָאוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הַיְסוֹד שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ פַּעֲמַיִם - לֹא נֶחֱרַב אֶלָּא הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַיְסוֹד, אֲבָל הַיְסוֹד עַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לַהֲרֹס לְעוֹלָם, וְזֶה כָּל נֶחָמוֹתֵינוּ וְתִקְווֹתֵינוּ שֶׁעַל יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה הַזֶּה יִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם (שם אותיות סח סט). לד. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה הָאָדָם לֵידַע מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְהַאֲמִין וּלְהִתְדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף־עַל־פִּי שֶׁחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה; לֹא כְמוֹ הַלֵּיצָנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁחוֹלְקִים הַצַּדִּיקִים זֶה עַל זֶה, הוּא שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם וְחוֹלֵק עַל שְׁנֵיהֶם, כִּי זֶהוּ דִּבְרֵי לֵיצָנוּת וְנוֹגְעִין בִּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, רַק הָאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם מַזְהִירִים אוֹתוֹ לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה, כִּי רַק מֵהָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת הָרוֹצִים לְהַטּוֹת מִתּוֹרַת משֶׁה לִלְמֹד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ', מֵהֶן צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל מִי שֶׁמַּנְהִיג עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים וְסִפְרֵי יְרֵאִים הַמְיֻסָּדִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, בָּהֶם צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בְּכֻלָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבוֹ תִדְבָּק", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת יוֹםשׂטוֹב שֵׁנִי גָּלֻיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁמַּחְמִירִין מֵחֲמַת סָפֵק וְעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין מֵחֲמַת סָפֵק לְהִתְקָרֵב לְכָל הַצַּדִּיקִים הַהוֹלְכִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּיָּדוּעַ (שם הל' תפלת המנחה, הל' ו, אות יב; ע' צדיק, אות עה). לה. כְּשֶׁמְּגָרְשִׁין אֶת הָאָדָם מֵהַגַּן־עֵדֶן, הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנִיסָה לְגַן־עֵדֶן, מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ - עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִתְּשׁוּבָה, אַדְּרַבָּא מִתְגָּרִין בּוֹ עַד שֶׁפּוֹגֵם בְּכָל יוֹם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שַׁבַּת־אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי אֱמוּנָה מְתַקֵּן הַכֹּל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן כָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה בְּחִינַת "מִטָּה שֻׁלְחָן כִּסֵּא וּמְנוֹרָה" הַמִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת (שם הל' שבת, הל' ד). לו. הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הָעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלַחְשֹׁב תָּמִיד בְּכָל יוֹם עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּמַה יִּהְיֶה סוֹפוֹ וְכוּ'. וְלִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹר נִשְׁמָתוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם אֵיזֶה פְּגָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁפָּגַם וְעָבַר הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְרַפֹּאתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּפְלָאִים בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וְיוֹדְעִים שָׁרְשֵׁי נְפָשׁוֹת שֶׁל כָּל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּהַתּוֹרָה, וְיוֹדְעִים לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת וְהַנְּתִיבוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם (שם הל' ו, אות ג). לז. לָבוֹא לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי נֶדֶר. כִּי מַה שֶּׁהַרְבֵּה רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הוּא רַק מֵחֲמַת חָכְמוֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, וְכָל אֶחָד הוּא חָכָם בְּעֵינָיו. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּקַל שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁטוּתִים וַהֲבָלִים וְאֵינָם בִּכְלַל חָכְמָה כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הִנֵּה בִדְבַר ה' מָאָסוּ, וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם", וּכְתִיב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְגוֹ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". כִּי עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא חָכְמַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לַחְשֹׁב בֶּאֱמֶת עַל תַּכְלִיתָם הַנִּצְחִי, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכָיו וּלְהִתְיַשֵּׁב הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה נוֹלָד מִמַּעֲשָׂיו וַעֲסָקָיו בַּסּוֹף הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר לָזֶה אֵין זוֹכִים בְּשׁוּם חָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי חָכְמַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעִקַּר חָכְמָתָם הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לִפְרשׁ אֶת עַצְמָם מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁשִּׁבְּרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת בְּתַכְלִית עַד קָצֵה הָאַחֲרוֹן וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שׁוּם נִדְנוּד רֵיחַ מִשּׁוּם תַּאֲוָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְרַק צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם; כִּי כָל אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה, לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתוֹ לָנֶצַח, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, וּזְעִירִין אִנּוּן דְּזָכַיִן לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל שְׁאָר כָּל אָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן וּלְרַפֹּאת כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חוֹלֶה גָדוֹל בְּנֶפֶשׁ וָגוּף, כִּי כְמוֹ שֶׁהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם - אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, שֶׁהַמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וְתַלְמִידֵיהֶם שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - אֵין מַכָּה בָּעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יָדָם בִּבְחִינַת "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" הַנֶּאֱמָר בְּכָל הַתּוֹרָה; כִּי עִקַּר הַתּוֹרָה אֵין יוֹדְעִין כִּי־אִם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת עַצְמָם מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבָּהּ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְקַבֵּל רְפוּאָה לְכָל מִינֵי חֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יוֹדֵעַ הֵיכָן הֵם הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְאֵיךְ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. עַל־כֵּן הָעֵצָה לָזֶה הוּא נֶדֶר - שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶה נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, כִּי נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת, כִּי כָל הַנְּדָרִים הֵם בְּחִינַת פְּרִישׁוּת שֶׁרוֹצֶה לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וַאֲפִלּוּ נִדְרֵי צְדָקָה וְהֶקְדֵּשׁ הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת פְּרִישׁוּת, כִּי בְּעַד זֶה הַמָּמוֹן הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וְנוֹתֵן זֶה הַמָּמוֹן לִצְדָקָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְתַכְלִית הַפְּרִישׁוּת בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵיהֶם וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי נֶדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינַת "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וְגוֹ'", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים הַנִּפְלָאִים שֶׁזָּכוּ לִפְלִיאוֹת חָכְמָה עַל־יְדֵי שֶׁפֵּרְשׁוּ עַצְמָן מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי (שם). לח. עִקַּר פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא מֵחֲמַת אֵלּוּ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם בְּחָכְמוֹת הַהֶבֶל שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְהֵם חוֹלְקִים עַל הָחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים כָּל הָאוֹיְבִים וְהַחוֹלְקִים הַנַּ"ל וְאָז נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וּבֵין הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים שֶׁל שֶׁקֶר - הֵן חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, הֵן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֵם נֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת - עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם הוּא בִּבְחִינַת זֶה הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲכִילַת שַׁבָּת לַאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל. כִּי מֵאֲכִילַת חֹל, הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף; וַאֲכִילַת שַׁבָּת, הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַחֲכָמִים שֶׁל הֶבֶל, שֹׁרֶשׁ כָּל חָכְמָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל יְגִיעָתָם בְּהַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת הוּא גַּם־כֵּן בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה עשֶׁר אוֹ כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקִים וּמְפֻרְסָמִים, וְכָל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, לְהַשִּׂיג לָהֶם אֵיזֶה רַבָּנוּת וּמַנְהִיגוּת וְכַיּוֹצֵא. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, כִּי כָל כַּוָּנָתָם ג
Regarding what the soul of Dovid-Mashiach was drawn from the side of the female [Sitra diNukva] — and had no life whatsoever — and afterward merited to the life of eternity — the aspect of "Dovid King of Israel lives and endures" [Dovid Melech Yisrael chai v'kayam]: See the section on the Covenant [Bris], os 99.
Loading comments…