More

Important links

LibraryLikutay MoharanLikutay TefilosTopicsReferencePrayers for All OccasionsTikun HaKlaliHelp MeDaily StudyParshaMy FireSaba SaysGalleryVideosTzaddikim / YahrzeitsTorah GPSTorah MapWhat's NewAboutContact
נ נח נחמ נחמן מאומן
🙏
Reader › Otzar HaYirah › Section 16
A A

Sections

Section 16

Section 16

אוצר היראה - Otzar HaYirah

← Previous Book Index All Books Next →
126

זֶה עִקַּר גְּדֻלּוֹת נוֹרְאוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה לְהָאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, וְיָכוֹל לְהוֹדִיעַ גַּם לְהַדָּרֵי מַטָּה אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד שֶׁיֵּדְעוּ גַּם הֵם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, וּלְהוֹצִיאָם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲוֹנוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁמֵּקִים וּמֵרִים הַנְּמוּכִים וְהַיְּרוּדִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ וּמְחַיֶּה וּמֵקִיץ וּמְעוֹרֵר אוֹתָם וּמְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ מִלִּצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם עַד שֶׁמְּשִׁיבָם לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אַף גַּם הוּא נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ כָּזֶה וּמֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כֹּחַ לְהָאִיר הַדַּעַת גַּם בַּאֲחֵרִים, עַד שֶׁגַּם הֵם עוֹסְקִים בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם לְהַעֲמִיד בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְגַם הֵם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָקִים וּלְהָרִים יְרוּדִים וְנוֹפְלִים גְּדוֹלִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ, וּמְאִירִים בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'. וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם בִּבְנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה אֲמִתִּית שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁרַק הֵם נִקְרָאִים אָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם בְּחִינַת וּמָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁל מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּתַלְמִידָיו. שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ הַקָּטָן מְאֹד יָכוֹל לְהָאִיר הֶאָרַת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר לַחֲבֵרִים וְתַלְמִידִים. וַאֲפִלּוּ לִבְנֵי אָדָם הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּמַדְרֵגָתָם לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הֵאִיר זֶה הַדַּעַת בְּתַלְמִידָיו. וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְכוּ' (הלכות נדרים ה"ד ו).

126

Shabbos and the tzaddik are the aspect of the two witnesses [terin sahadim] brought in the holy Zohar — which are Shabbos and circumcision [mila]. For the essential aspect of mila — the repair of the covenant — is what the truly true tzaddik merits to. And through these two witnesses — each one according to the degree they hold onto them — will never fall in any manner

127

גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָן מִן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים, שֶׁמִּזֶּה הָיָה קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל כְּלַל בְּרִיאַת הָאָדָם. וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ מַה שֶּׁנִּתְלַבֵּשׁ לִפְעָמִים גַּם בְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת קִטְרוּג הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם רוֹצִים לְהוֹרִיד אֶת עַצְמָם לְמַדְרֵיגוֹת הַנְּמוּכוֹת וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים. וְיֵשׁ בְּעִנְיַן זֶה כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ בְּחִינַת שֵׁנָה וּלְסַלֵּק הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְאָז הוּא מְבָרֵר עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ נִיצוֹצוֹת רַבִּים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִילָם מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וּלְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק, הַיְנוּ מַה שֶּׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אֶצְלוֹ, וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֶת הָעוֹלָם וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מֵעֶצֶם הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסוֹד נְקֻדָּה, וּלְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה לְבַד. וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵאִיר בָּהֶם דַּעַת וְשֵׂכֶל, כְּדֵי לְחַזְּקָם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָתָם וְיִהְיֶה לָהֶם אֲרִיכַת אַפַּיִם לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְעַכְּבִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכַל לְהַפִּיל אוֹתָם שׁוּם דָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וַאֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וַאֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה שֶׁנְּקוּדַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ (הַיְנוּ מַה שֶּׁסִּלֵּק דַּעְתּוֹ וְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם רַק בִּבְחִינַת פְּשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל) הִצְלִיחָה וְגַם עָשְׂתָה פְּרִי, כִּי כְּבָר זָכָה עַל יְדֵי זֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְקַנֵּא בְּתַלְמִידָיו בִּבְחִינַת וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ הַיְנוּ לְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה וּבְהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, וּמִכָּל הַנַּ"ל מְקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל מֹחִין וְחִיּוּת בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כה). הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר. וְכָל הַמְקֹרָבִים לָהֶם וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם מְקַבְּלִין עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם. וְכֵן תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ' כֻּלָּם מְקַבְּלִין הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵהֶם מְקַבְּלִין כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין בְּכָל יוֹם (שם הלכה ו אות ט). קיב. עִקַּר שְׁלֵימוּת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה וּמְחִלַּת הָעֲוֹנוֹת זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין וּמִתְקַשְּׁרִין בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְזוֹכִין לִהְיוֹת רָגִיל לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּכְדַאי לְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל זֶה. כִּי זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְהַמְשִׁיךְ כַּמָּה וְכַמָּה תִּקּוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן, וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לִבְחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְיִרְאָה (שם כז). הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזָּקֵן שֶׁבַּקְדֻשָּׁה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת תָּמִיד, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִלְחֹם עוֹד שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת בְּחִינַת בְּסָבֵי מוֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת. וּמִשָּׁם צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, וְלַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהִסְתַּכֵּל בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵין הָאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהָבִיא הִתְבּוֹנְנוּת אֲמִתִּי בְּלִבּוֹ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה עַל יְדֵי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים (שם לג). ועיין גרים וכו' אות יד).

127

whatsoever. For there is no darkness and no shadow of death that can conceal the light of the holiness of these two witnesses — the holiness of Shabbos and the truly true tzaddik — who is also called Shabbos as mentioned. For the holiness of Shabbos is fixed and enduring — for it is the aspect of His blessed unity — which can descend even into all the impure and lowly places — and no blemish can attach to it at all. The aspect of "And I will pass through the land of Egypt" — I and not an angel — as is known. The person was created to recognize and know Him — blessed be He. And this is impossible except through the service of Torah and commandments. But one who blemished in this — whereby the da'as departed according to the degree of the blemish — and there would have been no way to repair it at all — for according to strict justice teshuva would not have helped — as has been brought. But

128

הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְקָרֵב וּלְחַבֵּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ לְקָרֵב כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁכֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ מַבְדִּילִים כִּבְיָכוֹל בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי הַשְׁלָכַת קוֹלוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַקּוֹל שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּאן בִּמְקוֹמוֹ אֵין נִשְׁמָע קוֹל הַתּוֹרָה וְהַכָּרוֹז הַגָּדוֹל כְּלָל, כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא. אֲבָל שָׁם כְּשֶׁמַּגִּיעִין דְּבָרִים אֵלּוּ לְמִי שֶׁצְּרִיכִין, הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל כָּרוֹז הַתּוֹרָה הֵיטֵב עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֹאת וְנִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן לְהֵפֶךְ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל תְּפִלּוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים הַתְּפִלָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲזַי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁמּוֹצִיא הַקּוֹל אֵין שׁוֹמְעִין הַקּוֹל כְּלָל כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא, אֲבָל לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ שׁוֹמֵעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה קוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁלַךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. וְגַם הַצַּדִּיק צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת קוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וּלְהֵפֶךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל כָּרוֹז לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַקּוֹל וְיִתְעוֹרֵר עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַיְּיעוֹ לְזֶה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע קוֹלוֹ לַמֶּרְחַקִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת וְהָאֱלֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְּקוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות כה).

128

Hashem had compassion on His world and provided the cure before the wound — and in His love and compassion He gave us Shabbos — which is an exceedingly high and concealed holiness into which no blemish reaches. For Shabbos is fixed and enduring and its holiness does not depend on Israel sanctifying it — as our Sages said. For this holiness of Shabbos is the exceedingly exceedingly supernal and concealed holiness —

129

עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵימוּת עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ תְּחִלָּה הֵם מֵעַצְמָן כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא כַּיָּדוּעַ. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מִתְעוֹרְרִים כָּרָאוּי כְּלָל עַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּעַצְמָם. וּבִשְׁבִיל זֶה יָקָר מְאֹד הַנְּסִיעָה לַצַּדִּיקִים וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן רַק בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וּפְנִיָּה אַחֶרֶת כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. רַק בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי זוֹ הַנְּסִיעָה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא, וְעַל יְדֵי זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְעוֹרְרִים אוֹתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת (שם ה"ה אות ו).

129

about which it is said: "if you are righteous what do you give Him — and if you sin what do you do to Him." And this is the aspect of the holiness of teshuva that preceded the world — for Shabbos is the aspect of teshuva

130

כְּלַל יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וּכְלָלִיּוּת בְּשֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים אֶת שְׁמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְהַשְׁלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר, וְזָכָה לְהִכָּלֵל בִּשְׁלֵימוּת בְּשֵׁם ה'. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא נִכְלָל בּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי חוֹלֵק עַצְמוֹ מִשֵּׁם ה', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם ה' כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם (הלכות שבועות וכבוד רבו, ה"ב אות כ כא).

130

— as mentioned above. That is: even when all the holinesses depart from the person according to their sins and blemishes — nonetheless the aspect of the holiness of Shabbos — which is the

131

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי שְׁמוֹ. וְכֵן הַיְדִיעָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הִיא עַל יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לְכָל דָּבָר. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּאִלּוּ יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ. כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ צָרִיךְ לֵידַע שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וּדְבָרָיו הֵם כְּמַעֲיָן הַנּוֹבֵעַ, וּצְרִיכִין לְהַעֲמִיק בָּהֶם הֵיטֵב וְלַחְתֹּר וְלִשְׁאֹב מֵהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הַזֵּידוֹנִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁיֵּדַע וְיָבִין וְיוֹצִיא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים עַמְקוּת דְּבָרָיו. כִּי בֶּאֱמֶת עֶצֶם תּוֹרָתוֹ וַאֲפִלּוּ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְלֹא חָסַרְתִּי מֵהֶם וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת הַעֲלָמַת שֵׁם רַבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ. כִּי שְׁמוֹ הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם. כִּי שֵׁם רַבּוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם כַּנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר הָאִסּוּר בְּשֵׁם שֶׁל פֶּלֶא. זֶה רֶמֶז כִּי יֵשׁ רַבִּי שֶׁשְּׁמוֹ פֶּלֶא הַפְלֵא וָפֶלֶא, שֶׁתּוֹרָתוֹ וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת פְּלָאוֹת, בִּבְחִינַת כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק וְכוּ' בְּחִינַת וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי עָלָיו נֶאֱמַר לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פִּלְאִי (שם אות כא). [אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּהגה, מְבֹאָר שָׁם. שֶׁאִם אוֹמֵר רַבִּי מוֹרִי פְּלוֹנִי בִּשְׁמוֹ מֻתָּר וְנָכוֹן גַּם כֵּן וְאֵינוֹ סוֹתֵר לְהַנַּ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּזְכִּיר רַבִּי פְּלוֹנִי בָּזֶה מְגַלֶּה כִּי בְּעֶצֶם קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל רַבּוֹ אֵין לוֹ הַשָּׂגָה כְּלָל, רַק הוּא מַזְכִּירוֹ בְּשֵׁם זֶה כְּפִי הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא רַבּוֹ שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ חָכְמָה וּבְאֹפֶן זֶה מֻתָּר].

131

root of the aspect of the holiness of teshuva — is fixed and enduring even then. And through this one always has the power to return to Hashem. And therefore Shabbos is called: "a good gift I have in My treasury" — for the holiness of Shabbos is more hidden and concealed than the holiness of all the commandments — for no blemish can touch it — for it is the aspect of a holiness that is fixed and enduring

132

עִקַּר הַחָכְמָה הִיא אֱמֶת. וְהָעִקָּר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִינוֹ עַתָּה עַל יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי. כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָרַב שֶׁמֵּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת. כִּי גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת אֵינוֹ רַב וְאֵין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ זֶה הָרַב שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי אֱמֶת אֲבָל הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֵין זֶה רַב. כִּי עִקַּר הָרַב כְּשֶׁמְּגַלֶּה לוֹ וּמֵאִיר בּוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִינָם בִּתְחִלָּה, עַיֵּן פְּנִים. וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁלֵימוּת הָרַב הוּא כְּשֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בַּתַּלְמִידִים יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל כֵּן סִדֵּר רַבִּי סֵדֶר שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁמְּדַבֶּרֶת רַק מִמּוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא הִתְחִיל וְסִדֵּר כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא משֶׁה קִבֵּל וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ', לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה רַב מִפִּי רַב עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה עָמֹק מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְשִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵאִירוּ לָנוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁבָּאוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה הָיוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ קוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת. מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו, וּבִשְׁבִיל זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ. וְעַל כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם (שם אות כב).

132

forever — the aspect of teshuva — the aspect of the day that is entirely Shabbos. Through this holiness one can repair everything — as our Sages said: "Whoever guards Shabbos according to its law — all their sins are forgiven — and even one who worshiped idols like the generation of Enosh — all is forgiven." And this is the essential reward of Shabbos which is not available to be revealed — as our Sages said. That is: through the observance of Shabbos every single person

133

כָּל מַה שֶּׁמְּכַבְּדִין אֶת רַבּוֹ בְּיוֹתֵר מְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ עָלָיו הָרַב הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי - גִּלָּה לָהֶם אַחַר כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר לְכַבֵּד אֲפִלּוּ אִם לָמַד מֵחֲבֵרוֹ רַק פֶּרֶק אֶחָד אוֹ אוֹת אַחַת. וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ שָׁם וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה, הַיְנוּ כִּי אִם יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו אוֹת אַחַת שֶׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ וִיכַבְּדוֹ, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁרַבּוֹ יַשְׁפִּיעַ עָלָיו תּוֹרָה יוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אות כג).

133

can merit to teshuva and to the day that is entirely Shabbos — even if they blemished greatly as mentioned. But this secret — which is

134

עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לִקְנוֹת אֱמֶת שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה. וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים, עַל כֵּן מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה הֶחָכָם יְחִידִי בָּעוֹלָם עַל כֵּן בִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם לְצַווֹת אֵלָיו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה וּבִשְׁבִיל זֶה. וְעַל כֵּן הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לְקִנְיַן הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא אֱמֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֱמֶת סַמָּא דְחַיֵּי. וְעִקַּר הָאֱמֶת זוֹכֶה זֶה שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְבָרֵר בִּשְׁלֵימוּת, בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה וְהַבְּחִירָה, הַטּוֹב מִן הָרָע הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר. וְהוּא הוּא הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה קמג שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת. אֲבָל אִם כֵּן מֵהֵיכָן מְקַבְּלִין חִיּוּת שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָרֵר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵימוּת כִּי אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, אַךְ כָּל חִיּוּתָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַצַּדִּיק הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת יוֹתֵר. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין צַדִּיקִים, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק, אֲבָל מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי נִתְחַפָּה וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ. וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן כָּל אָדָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּכְלָל וּמְקֹרָב אֵלָיו עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ. וְעַל כֵּן גַּם הוּא בִּכְלַל צַדִּיק. אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק עוֹקֵר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וְאֵין יָכוֹל לְהָאִיר בּוֹ בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ. וְעַל כֵּן הוּא דַּיְקָא נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁהוּא הֵיפֶךְ הַצַּדִּיק כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה וְגַם נִתְרַחֵק וְנִתְהַפֵּךְ מֵהַצַּדִּיק, עַל כֵּן הוּא רָשָׁע כִּי הֵיפֶךְ הַצַּדִּיק הוּא רָשָׁע (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי אֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל אוֹתָם שֶׁחָלְקוּ עַל משֶׁה). אֲבָל כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵימוּת, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה צְרִיכִין לְכַבְּדוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. כִּי גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק מִכְּבוֹד וְהִדּוּר פְּנֵי הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקָּנָה חָכְמָה וֶאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא חָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. בְּוַדַּאי גַּם הוּא זָכָה עַל יְדֵי זֶה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת אֱמֶת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק עַל כֵּן גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק חִיּוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל יָכוֹל אֲפִלּוּ זָקֵן אַשְׁמַאי (פֵּרוּשׁ רָשָׁע), הַיְנוּ הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַצַּדִּיק, תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ רַק לְמִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק. אַךְ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו אֲזַי הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ. עַל כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה צְרִיכִין לְהַדְּרוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל. אֲבָל לֹא לְזָקֵן אַשְׁמַאי שֶׁהוּא מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל חִיּוּתוֹ מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וּבוֹזַי יֵקָלוּ. וְעַל כֵּן הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק נִקְרָא בְּשֵׁם זָקֵן אַשְׁמַאי, הֵיפֶךְ הַמְקֹרָבִים וְהַנִּסְמָכִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאֶשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ. אֲבָל הַחוֹלֵק הוּא נִקְרָא אַשְׁמַאי כִּי אָשֹׁם אָשַׁם בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. מֵאַחַר שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וְחִיּוּת הַכֹּל. וְעַל כֵּן גַּם הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים כְּשֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם שֶׁזֶּה עָוֹן וּפְגָם מַה שֶּׁחָלְקוּ עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אָמְרוּ אָז אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ. כִּי זֶה עִקַּר הָאָשָׁם כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הֵיפֶךְ וְלֹא יֶאֶשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן שִׁעוּר שֵׂיבָה הוּא שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְעַל כֵּן הַבַּעַל שֵׂיבָה שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאֵינוֹ רָשָׁע וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, אָז בְּוַדַּאי זָכָה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ גַּם לוֹ כָּבוֹד וְהִדּוּר כַּנַּ"ל (שם אות כד כה).

134

the aspect of the reward of Shabbos — is very hidden and sealed. And no one knows it in completeness except the truly true tzaddik — who is the aspect of Moshe — who is the aspect of Shabbos of all days as mentioned. And therefore the essential holiness of Shabbos — the essential teshuva — it is impossible to merit except through him. For this is the aspect of what Hashem said to Moshe: "A good gift I have in My treasury and Shabbos is its name — go and inform them." For only Moshe — the aspect of the truly true tzaddik — can inform us and implant in our hearts the holiness of Shabbos which is the aspect of teshuva — so that we truly know and it is firmly fixed in our hearts in truth — that one can always return to Hashem from wherever one is. The aspect of "if I ascend to the heavens You are there — and if I make my bed in the depths — behold You." For since the tzaddik merited even in this world to the aspect of the day that is entirely Shabbos —

135

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּגְּמָרָא. וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד בְּיוֹתֵר הוּא גְּמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁשָּׁם נִתְבָּרֵר הַהֲלָכָה, וְגַם כִּי גְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְכוּ'. וְעִקַּר הַגְּמָרָא הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. כִּי תַּכְלִית בֵּירוּר הַהֲלָכָה הַיְנוּ בֵּרוּר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵימוּת לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי רַק עַל יָדָם זוֹכִין בִּשְׁלֵימוּת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁגְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל כַּנַּ"ל. כִּי גְּמָרָא שֶׁעִקָּרָהּ הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זֶה כָּלוּל מֵהַכֹּל, מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְקַבָּלָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה וְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי. כִּי עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יִזְכֶּה לְכָל טוֹב לָנֶצַח (שם לג).

135

entirely teshuva — and is in teshuva all their days — for they merit at every moment to attain more of the greatness of the Creator — and through this they do teshuva always upon their first attainment. And every time they

136

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ עַד שֶׁהוּא מְעוֹרֵר עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הֶאָרָה עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הָרַב שֶׁל כָּל הַדּוֹר כֻּלּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מְאֹד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתוֹ מְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה. וְעַל כֵּן הַכֹּל חַיָּיבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כִּי הוּא רַבָּם מַמָּשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. גַּם זֶה הָרַב הָאֱמֶת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד בְּחִינַת וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד, עַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין בִּשְׁלֵימוּת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ (הלכות כבוד אב הלכה ג אות ז).

136

attain His greatness more — they attain the greatness of His compassion and lovingkindness more — and through this they can implant in the heart of all who are very distant that they should

137

עִקַּר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל הַתַּלְמִיד מֵרַבּוֹ הוּא מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ עַד עַתָּה. וְהָרַב הֵאִיר עֵינָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת שֶׁהַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמִידָה וְהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם לִפְנֵי הָרַב וְלִירָא מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת שֶׁהָרַב נֶגֶד הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר בְּחִינַת נִשְׁמָע בְּחִינַת עֲמִידָה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְגַם בִּפְנֵי שְׁאָר זְקֵנִים וַחֲכָמִים צְרִיכִין לָקוּם מִלְּפָנָיו, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה שֶׁקָּנָה דַּיְקָא, כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְהָיָה בִּבְחִינַת תּוֹרַת ה', וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמַּשִּׂיג זֶה הַדָּבָר הִיא קמה בִּבְחִינַת תּוֹרָתוֹ וְקָנָה זוֹ הַחָכְמָה וְהַהַשָּׂגָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ. וְעַל כֵּן חַיָּבִים לָקוּם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, כִּי הַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת עֲמִידָה. וְכֵן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם מִפְּנֵי בַּעַל שֵׂיבָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם נֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂיבָה וְעָבְרוּ עָלָיו כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַכְשָׁו חִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, מִבְּחִינַת נִסְתָּר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת עֲמִידָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר פָּנָיו וְלָקוּם לְפָנָיו (הלכות כבוד רבו הלכה ב).

137

strengthen themselves from where they are to return to Hashem however they are. And this is the aspect of informing the holiness of Shabbos to all of Israel — namely the aspect of the reward of Shabbos which is the day that is entirely Shabbos — that there is always hope for everyone all the

138

כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, וְהֵם עוֹסְקִים לְגַדֵּל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל יְדֵי הָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה. בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשּׂבַע כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל יֵשׁ כְּנֶגְדָּם מַנְהִיגִים וְרוֹעִים שֶׁל שֶׁקֶר בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְהֵם מְבַלְבְּלִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִקְרָאִים שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. וְהֵם מַסְתִּירִים וּמְכַסִּים אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֵין נִכָּרִים כְּלָל, וְאֵין רוֹאִים אוֹתָם כְּלָל כְּאִלּוּ אֵינָם בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַתִּבְלַעְנָה שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת וְכוּ' וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה. וְאָז כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין עַל יְדֵי זֶה מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר, אָז צְרִיכִין לְפַרְנֵס וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַתּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלְּפָנֵינוּ. וּצְרִיכִין אָנוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם עַד שֶׁיְרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיגַלֶּה לָנוּ גַּם אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵימוּת הָאֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִם לֹא תֵּדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה מְרֻמָּז גַּם בְּהָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְבַטֵּל תֹּקֶף הָרְעָבוֹן שֶׁל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, עַל יְדֵי שֶׁיְּקַבְּצוּ אֶת אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת וְהָיוּ לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג אות כא).

138

days of their life to return to Hashem however things have passed upon them until now — for to His blessed greatness there is no end. Even though the holiness of Shabbos is fixed and enduring from Hashem Himself — and no blemish touches there — as mentioned above — even so Israel must receive Shabbos and guard it. For the holiness

139

כְּמוֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הַשְּׁבָטִים בְּכָל שַׁעֲרֵי מִצְרַיִם לְבַקֵּשׁ אֶת יוֹסֵף בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ אִם לֵיהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' וְזֶה הָיָה תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בִּכְבוֹד יוֹסֵף הַצַּדִּיק. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ שֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם יוֹסֵף וְזָכוּ לְכָל טוּב עַל יָדוֹ בִּבְחִינַת כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִּי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּחִינַת יוֹסֵף בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְהַשְּׁאֵרִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם הַכֹּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל לְבַקְּשׁוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵימָה וּלְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וּמְחַכֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה בֶּאֱמֶת (שם כב).

139

of Shabbos is not drawn into this world except through Israel — for the congregation of Israel [Kneses Yisrael] is the partner of Shabbos. And in every single Israelite the holiness of

140

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָבָה הֵם סוֹבְלִין הַכֹּל כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמִּתְיַגְּעִין וּמוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ (הלכות מלמדים הלכה ד אות יג).

140

Shabbos depends. And therefore in truth saving one

141

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים וְזָכָה לִהְיוֹת נָקִי מִן הַחֵטְא לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת, עַד שֶׁאֵין בּוֹ נִדְנוּד פְּגָם כָּל שֶׁהוּא דַּק מִן הַדַּק אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה, כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת הָרָע לְגַמְרֵי. הוּא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד חִנָּם הַנֶּעֱלָם בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, שֶׁזֶּה הַחֶסֶד הָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁקּוֹרִין: פְּרָאסְטַאקִיס) הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם. כִּי זֶה הַחֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֲעָלָמָה וְהַסְתָּרָה, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה וּלְקַבֵּל מִשָּׁם חִיּוּת וְשֶׁפַע לְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשָּׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת הַנַּ"ל (הלכות מילה הלכה ג אות ו).

141

Israelite life overrides Shabbos. And likewise also in the matter of teshuva — which is drawn from the aspect of the holiness of Shabbos — which is an exceedingly high and concealed holiness — through which there is

142

זֶה הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַנַּ"ל הוּא גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד עַד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לְשָׁם שׁוּם פְּגָם כְּלָל. וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִים לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד. אֲבָל הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַדּוֹר דַּיְקָא. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ לְבַד שֶׁהוּא הַחֶסֶד הַנַּ"ל קֹדֶם שֶׁהָיָה שׁוּם עֻבְדָּא דִּלְתַּתָּא כְּלָל רַק בִּבְחִינַת עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וּבְוַדַּאי בְּכֹחוֹ וְחַסְדּוֹ הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד בְּחַסְדּוֹ אֲפִלּוּ אִם עוֹשִׂין מַה שֶּׁעוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם כִּי מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחַר שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְנָתַן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מָסַר רְצוֹנוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר בְּיַד הַצַּדִּיק הַדּוֹר וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. וְעַל כֵּן עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, כִּי הוּא דַּיְקָא מֻכְרָח לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כִּי כְּבָר מָסַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל בְּיָדוֹ וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי, רִמֵּז לוֹ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵבִין זֹאת וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת גַּם אָז הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קִיּוּם כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמַעֲלַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נֶגֶד נֹחַ שֶׁלֹּא זָכָה לְהַצִּיל אֶת דּוֹרוֹ. וְכֵן אַבְרָהָם אֶת אַנְשֵׁי סְדֹם, כִּי בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל גַּם דּוֹר הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי סְדֹם. כִּי רַחֲמֵי ה' וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הֵם מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, רַק עַכְשָׁו הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁבַּדּוֹר כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כַּנַּ"ל (שם אות ז ח).

142

always hope to return to Hashem. And Hashem Himself engages with each person and extends a hand to bring them back in teshuva even from wherever they are. The aspect of "You bring man back to the point of being crushed" — to the very lowest point of the soul — even so Hashem engages with them to illuminate to them the holiness of Shabbos and return them in teshuva. But even

143

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית וְכֵן עַל שְׁאָר עֲוֹן כָּרֵת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הוּא רַק עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת - עַיֵּן בְּרִית אוֹת מז, שֵׁינָה אוֹת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִין עִמָּנוּ לְהָאִיר בָּנוּ הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו בְּתֹקֶף הַגָּלוּת וְהַחַשְׁכוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַתְּמוּרוֹת וְהָעִרְבּוּבְיָא שֶׁבָּעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ וְהֵם בִּבְחִינַת וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וְכוּ'. הַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה וְהַחַשְׁכוּת וְהוּא נִתְעוֹרֵר וְקָם לִלְמֹד תּוֹרָה עִם תַּלְמִידִים שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה נִקְרָא אוֹר יוֹם כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל. אַךְ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל נִתְעוֹרְרִים קֹדֶם אוֹר בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחשֶׁךְ, וְלוֹמְדִים עִמָּנוּ וּמְגַלִּין לָנוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרְרִין אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. רַק מֵחֲמַת הַחשֶׁךְ קָשֶׁה מְאֹד לְהַכִּיר מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, כִּי עַכְשָׁו הוּא עִקַּר מַעֲלַת הַהַבְחָנָה (הל' ברכת השחר, הלכה ג אות יד). בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. אֲבָל יֵשׁ אֱמֶת לְמַעְלָה מֵאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי אֵין מַדְרֵגַת כָּל הַצַּדִּיקִים שָׁוִין. וְכָל מַה שֶּׁמַּעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר בְּוַדַּאי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וּמְבֻרָר בְּיוֹתֵר. כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחִלּוּפִים וְהַתְּמוּרוֹת עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת. כִּי עַל פִּי רֹב מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל לַחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא נוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וּמִזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף עַד אֲשֶׁר לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים. וְכֵן מַחֲלֹקֶת שָׁאוּל שֶׁרָדַף אֶת דָּוִד בְּחִנָּם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקַּטֵיגוֹרְיָא וְהַמַּחֲלֹקֶת גַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה כַּנַּ"ל (שם יז). עיין אמונה אות מה שם, מובא ענין יחוד החיצון ויחוד הפנימי הנ"ל).

143

so — Hashem cannot return on Israel's behalf — for it is necessary that Israel arouse themselves from below and return to Him. The aspect of "and He said: return O children of men." For even though the essential of teshuva comes from Him — even so some arousal from below is needed. And this is the aspect of Israel needing to guard Shabbos as mentioned. For this reason people travel to tzaddikim for Shabbos — for every tzaddik is the aspect of Moshe. And the essential secret of the holiness of Shabbos — which is the aspect of teshuva — is only

83

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמִּיתָה עוֹלָמִית וּלְהִנָּצֵל מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוּת, וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים. צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלָבֹא אֶל הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה סוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עָרֵי מִקְלָט שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים שֶׁהָיָה צָרִיךְ הָרוֹצֵחַ לָנוּס וְלִבְרֹחַ לְשָׁם. וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עָרִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה תֵּיבוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם אות כח ועיין אמונה אות מח).

83

known and revealed through the aspect of Moshe — as mentioned. The essential repair of teshuva — which is the aspect

84

צַדִּיקֵי הַדּוֹר נִקְרָאִים מְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת עַל שֶׁעוֹסְקִים לְהוֹלִיד בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶה אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שִׁפְרָה שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. פּוּעָה שֶׁפּוֹעָה מְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְּפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה. כִּי הַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁפְּרִין אוֹתָם עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וְכוּ', וְעַל כֵּן נִקְרָאִין שִׁפְרָה שֶׁמְּשַׁפְּרִין אֶת הַוָּלָד. וְכֵן נִקְרָאִין גַּם כֵּן פּוּעָה, עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעִין וְהוֹגִין וּמְדַבְּרִין עִם יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹרְקִין וּמְצַפְצְפִין אֲלֵיהֶם לְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם וּלְהַגְבִּיהָם וְלַהֲרִימָם מִכָּל מִינֵי שִׁפְלוּת וִירִידוֹת וּנְפִילוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמְזָרְזִין אוֹתָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לַחֲטֹף, וְהוּא מַמָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפַיְּיסִין תִּינוֹק הַבּוֹכֶה, כַּמּוּבָן לְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת וְהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁמִּתְנַהֲגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עִם יִשְׂרָאֵל. וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת פַּרְעֹה הִיא בְּוַדַּאי הַהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הִיא רוֹצָה לְהַפִּיל עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה עַל כָּל אֶחָד, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּלְהָמִית אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁגָּזַר פַּרְעֹה עַל הַמְיַלְּדוֹת אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְהִתְלַבֵּשׁ גַּם בְּהַצַּדִּיקִים שֶׁיַּחֲלִישׁוּ דַּעַת יִשְׂרָאֵל וְיַפִּילוּ אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמְּיַלְּדוֹת הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים אֵלָיו וַתְּחַיֶּיןָֹ אֶת הַיְלָדִים, שֶׁכָּל עִסְקָם רַק לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הַיְלָדִים שֶׁהֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶׁצְּרִיכִים רַק לְהַחֲיוֹתָם וּלְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי חִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת וַתְּחַיֶּיןָֹ אֶת הַיְּלָדִים (שם הלכה ו אות יא).

84

of Shabbos as mentioned — is in the aspect of "they say to him: wait" [omrim lo hamtein] — as explained in the main text. And therefore on Shabbos it is forbidden to take large strides — for the completeness of teshuva — the aspect of Shabbos — is in the aspect of deliberateness [metinius] — the aspect of the above-mentioned "wait." And it is impossible to take large strides. And therefore

85

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים תָּמִיד בְּכָל דּוֹר בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן עוֹסְקִין לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְשֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל כֵּן עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. הַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּכְּלִין רַק עַל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט אֶל הָרַע שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַטָּה לְמַטָּה. וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ (שם ט).

85

it is forbidden on Shabbos to travel on long journeys — but only two thousand cubits of the Shabbos boundary [tchum Shabbos]. For all the path and walking

86

עִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת תָּמִיד הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לִפְעָמִים לֹא יָדְעוּ לְלַמֵּד זְכוּת כָּרָאוּי, וְהִקְפִּיד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּישַׁעְיָה וְהוֹשֵׁעַ וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה רַק עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רָאֹה רָאִיתִי" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֲנִי רוֹאֶה, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וּזְכוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְכָל הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם משֶׁה בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה וּמשֶׁה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְקַלְקְלוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הַגְּאֻלָּה, כִּי זֶה הָעִנְיָן עָמֹק וְגָבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טָעַן עִמּוֹ הַרְבֵּה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ, שֶׁבָּזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁגַּם בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה, הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה וְעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיסִים בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל (שם י יב).

86

of Shabbos is only in the aspect of the paths of teshuva that are completed on Shabbos. And every teshuva is the aspect of alef — and since one must do teshuva upon teshuva — therefore it is the aspect of two thousands [alpayim]. All the labors of the six weekdays are the aspect of clarifications [birurim] — to clarify the holiness from outside to inside — which is the aspect

87

כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בְּחַיָּיו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת אַיֵּה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם. כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּעֵת סוֹפוֹ וְקִצּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְשָׁם לִבְחִנַת אַיֵּה שֶׁשָּׁם עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, בְּחִינַת מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ בְּחִינַת עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעֱלָם בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁעַת מִיתָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת פֵּרוּד, עַל כֵּן אָז מִתְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יְנִיקָתָם מִשָּׁם. וְעַל כֵּן הַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה כָּל כָּךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל כְּפִי מַעֲשָׂיו עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם לִבְחִינַת אַיֵּה לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל עוֹלֶה לְשָׁם מִיָּד, כְּמוֹ משֶׁה יוֹסֵף וְדָוִד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל. וְהוּא מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַתָּה בְּיוֹתֵר. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלִין לִבְחִינַת אַיֵּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת. כִּי בְּוַדַּאי הָעֲלִיָּה לְשָׁם אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה הוּא בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וְעַל כֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בַּעֲלִיָּה נִפְלָאָה לְעֵילָא לְעֵילָא, עַל כֵּן הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ. כִּי מִכָּל מִינֵי מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל מִינֵי אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אַיֵּה הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם מֵאִיר זֶה הַדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעָלָה לְשָׁם בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם (שם כ).

87

of the carrying out and bringing in between the public domain and the private domain [reshus harabim and reshus hayachid]. And the going out from the inside to the outside is also essential for the bringing in — as is understood physically — and likewise spiritually. For the essential service is in the aspect of going in and going out [ayeil v'nafik] — and the going-out aspect is also for the sake of the going-in aspect — in order to clarify

88

כְּמוֹ הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֵיזֶה חֹלִי שֶׁבָּאָדָם, אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בִּשְׁלֵימוּת מַהוּת הַחֹלִי וּרְפוּאָתוֹ כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ, וְיוֹדֵעַ כָּל פְּרָטֵי קוֹמַת הָאָדָם וּתְכוּנַת כָּל אֵבָרָיו וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו בִּשְׁלֵימוּת. וְאֵיךְ כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִים עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה, וּתְכוּנַת פִּרְקֵיהֶם וְקִשְׁרֵיהֶם וְחִבּוּרֵיהֶם אֵיךְ כָּל אֵבָר וְעֶצֶם וְכוּ' מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה עַל יְדֵי קִשְׁרֵי הַגִּידִים וְהָעוֹרְקִים וְכוּ', וְאֵיךְ הַדָּמִים רָצִים בָּהֶם. וּשְׁאָר כָּל תְּכוּנַת הַגּוּף הַכְּלוּלִים בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ. וְאָז דַּייקָא כְּשֶׁהָרוֹפֵא בָּקִי בְּכָל זֶה הֵיטֵב, אָז יָכוֹל לִיכָּנֵס לְהָבִין מַהוּת הַחֹלִי וְלַעֲסֹק בִּרְפוּאָתוֹ. כְּמוֹ כֵן צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאַת חֹלִי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתָם כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין בִּשְׁלֵימוּת מַהוּת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת אָדָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אָדָם. כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת קוֹמַת הָאָדָם שֶׁהֵם רַמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רַמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים שֶׁבְּקוֹמַת אָדָם. וּכְמוֹ שֶׁהָאֵבָרִים וְהַגִּידִים שֶׁבָּאָדָם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לֵידַע בִּבְחִינַת קוֹמַת הַתּוֹרָה סֵדֶר הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל כָּל רַמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה. וְכָל הַמִּצְווֹת דְּרַבָּנָן הַכְּלוּלִים בָּהֶם לֵידַע הֵיטֵב אֵיךְ הֵם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּמְקֻשָּׁרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה. וְאָז יְכוֹלִים לֵידַע סְגֻלַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּמִדָּה וּמִדָּה לְאֵיזֶה רְפוּאָה הִיא מְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר וְאֵיךְ לְרַפְּאוֹת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים עַל יָדָם בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אָז יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, הַיְנוּ שֶׁנּוּכַל לִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְמִדָּה טוֹבָה זֹאת וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָבֹא לְתִקּוּן דָּבָר זֶה וּלְמַדְרֵגָה זֹאת, כְּגוֹן לְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בִּשְׁלֵימוּת בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת רְשָׁעִים, וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם עֲצַת צַדִּיקִים, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחְקַק בָּנוּ אֱמֶת וְנִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִתְפִלָּה וּלְנִסִּים וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹרַיְיתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם שֶׁהֵם כְּלַל כָּל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים. וְשָׁם גַּם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם כְּלַל שֹׁרֶשׁ שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם מִשָּׁם עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין זֶה הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מִחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם תְּפִלּוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵימוּת הַתְּפִלָּה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות ראש חדש הלכה ה אות ד ו טז).

88

sparks from there as well. For it is only for this that the person comes to this world — for the sake of trial and free choice. And therefore one is compelled to go out as well — to engage in external works and bodily needs — where the essential trial is. And when one succeeds — one clarifies sparks from there and brings them inside to holiness. It is found that all the affairs of the world are included in the labor of carrying from domain to domain. And on Shabbos there is no clarification — to the contrary — all the clarifications that were clarified on the weekdays rise to their rest on the holy Shabbos. For then it is only the aspect of peaceful rest

89

עַל יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט הַמְּבֹאָר בִּפְנִים עַל יְדֵי זֶה בָּאִים אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִים לִפְגַּם הַבְּרִית עַל יְדֵי מִקְרֶה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה. וְכֵן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן מְסַלְּקִין כָּל חָכְמָתָם וְדַעְתָּם כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְעוֹבְדִין אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן בְּתוֹךְ כָּל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג דַּרְכֵי ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת צַדִּיק וְרָע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בְּשָׁרְשׁוֹ וּמַעֲלִין בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט מִמַּה שֶּׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם בִּבְחִינַת וּמִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בַּמַּאֲמָר תִּקְּעוּ אֱמוּנָה סִימָן ה). אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת נְפִילַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בְּחַיֵּיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ שֶׁאָז הֵם בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל מְאֹד מְאֹד עַד עִמְקֵי תְּהוֹמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַהֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הִיא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט (וְעִנְיַן פְּגַם הַמִּשְׁפָּט עַיֵּן מָמוֹן וּפַרְנָסָה אוֹת כא). וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה (וְעִנְיַן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ח). אֲבָל עִקַּר תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט תִּקּוּן הִרְהוּרֵי נִאוּף תִּקּוּן אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵימוּת עַל יְדֵי עֹצֶם נִפְלְאוֹת תְּמִימוּתוֹ וּפְשִׁיטוּתוֹ הַנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּן זֶה בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט וְהָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין מֵעֹמֶק תְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת. כִּי יָדוּעַ לָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו אֲנָשִׁים שֶׁנְּפִלָּתָם עֲמֻקָּה עַד הַתְּהוֹם כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּנַפְשָׁם, עַד שֶׁהַרְבֵּה נִתְיָאֲשׁוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל בֶּאֱמֶת כְּבָר מְבֹאָר אֶצְלֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַד הַתְּהוֹם וּמַעֲלִין הַמִּשְׁפָּט וְאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין גַּם מִשָּׁם. וְכָל מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ בָּהֶם בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִמְצֹא עֵצוֹת וְהַצָּלוֹת אֲפִלּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו. לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ גַּם מִשָּׁם וּלְקַבֵּץ פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהָשִׁיבָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת. וּבָזֶה דַּיְקָא מַעֲלִין קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁפָּט מֵהַתְּהוֹם. כִּי זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁאָדָם מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מִנְּפִילָה עֲמֻקָּה כָּזֹאת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן קְדֻשּׁוֹת הַרְבֵּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְעָה מְאֹד, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר גַּם מִשָּׁם וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וּמְקַשֵּׁר פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ גַּם מִשָּׁם וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לַעֲלוֹת מִשָּׁם וִיתַקֵּן הַכֹּל. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ וְגִלְגֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָסַק עִם בְּנֵי אָדָם הַמְטֻנָּפִים וְהַמְלֻכְלָכִים מְאֹד בְּמַעֲשֵׂיהֶם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בִּבְחִינַת שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר וְכוּ'. וּבַכֹּחַ הַזֶּה אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא תּוֹךְ רֶפֶשׁ וְטִיט אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים בִּמְצֻלוֹת יָם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת יָכוֹל גַּם שָׁם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו בְּיַחַד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת אֲמִתִּי שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַתְּמִימוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט מִתְהוֹם וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵימוּת. וְעַל כֵּן נוֹהֲגִין לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְיוֹתֵר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כִּי בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעִקַּר מִלּוּי הַלְּבָנָה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא יוֹם הַמִּשְׁפָּט. וְעַל כֵּן הוֹלְכִין בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹתֵר עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהוּא גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָר בִּפְנִים אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּנַּ"ל (שם הלכה ו אות כ כב).

89

and quietude — for then the path of teshuva — which is the aspect of going in and going out — is completed at its root. Until all the labors are then forbidden. And since they are all included in the aspect of carrying from domain to domain — therefore the compiler of tractate Shabbos began with the labor of carrying. And this is the aspect of "two that are four outside and inside" — the aspect of going in and going out — which is the aspect of "the poor man standing outside and the householder inside." Even so — in each aspect there is the aspect of going in and going out — see the main text. The essential sustaining of the holiness of Israel is through Shabbos — and therefore in all that passes upon the person one must always remember Shabbos — particularly in the matter of livelihood. For one must sanctify all labors and commerce with the holiness of Shabbos — and remember well that the essential blessing of livelihood comes from Shabbos — "from it all six days are blessed." And likewise when thoughts pursue one greatly — one must stand oneself by Shabbos

90

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת מִדַּת הַדִּין עַל כֵּן אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרֵב אֶת הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר. כִּי סוֹבְרִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁמְּאִירִין בָּהֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵימוּת, שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לִבָּם, וּלְקַיֵּם מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים בִּשְׁלֵימוּת. וְזֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כִּי אִם עִם זְקֵנִים וְצַדִּיקִים שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם אוֹר הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּלְזַכְּכָם מְאֹד. אֲבָל עִם הָרְחוֹקִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם, כִּי סוֹבְרִים שֶׁתְּחִלָּה צְרִיכִין לְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת לְהַהֲגוּנִים לָזֶה וְאַחַר כָּךְ יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב הָרְחוֹקִים גַּם כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית שַׁמַּאי סוֹבְרִין לְעִנְיַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים אֲחֵרִים סוֹבְרִים לְהֵיפֶךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה מִכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן הֵם עוֹסְקִים דַּיְקָא עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְעִם הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, וּמַמְשְׁיכִין תִּקּוּנִים כָּאֵלּוּ עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְקָרֵב גַּם אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁמְּאִירִין בָּהֶם מְעַט מְעַט. כִּי מִתְּחִלָּה מְאִירִין בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵם מְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ מְאִירִין בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה תִּקּוּן, וְכֵן עוֹסְקִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם לְהוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וּלְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם כָּל הַתִּקּוּנִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ז אות לא לב).

90

— which is the aspect of rest and repose even in thought — and nullify oneself in the aspect of the holiness of Shabbos — and draw one's thought into the Torah that was given on Shabbos — from which all new Torah teachings are drawn. And likewise in the matter of jealousy and hatred and dispute between one person and another — and between husband and wife — which is very common and harms the person

91

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת וְהַנִּדָּחִים לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי מַעַיְינֵי חָכְמָתָם הֵם יְכוֹלִים לְהַשְׁקוֹת גַּם אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת יָפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה. וְלֹא דַּי שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְתַקֵּן מַעֲיָינוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ כְּבָר אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ. אַף גַּם הֵם חוֹפְרִים מַעֲיָנוֹת חֲדָשִׁים תָּמִיד, וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת לִשְׁלֹחַ לָהֶם מַיִם עַל פְּנֵי חֻצּוֹת וּלְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם. כִּי אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם מַעֲיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִשָּׁם תְּחִלָּה, אֲבָל כְּשֶׁיַּאֲמִין בַּצַּדִּיקִים וְיַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה יְכוֹלִים לְתַקְּנוֹ גַּם כֵּן. וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה: 'מַשְׁקִין בֵּין הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד' (הַיְנוּ לְצֹרֶךְ דָּבָר הָאָבֵד) בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁלֹּא יָצָא בִּתְחִלָּה. כִּי דִּינֵי מוֹעֵד הַיְנוּ מְלֶאכֶת חֹל הַמּוֹעֵד נִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים לְהַתִּיר מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּמְלֶאכֶת דְּבָרִים הָאֲבוּדִים הַנַּ"ל הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות נ).

91

greatly as is known — one must remember oneself in the holiness of Shabbos which is peace — the aspect of Shabbos Shalom. And likewise in all that passes upon the person every single day — one must flee in one's thought to the

92

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה עֲשֵׂה לְךָ רַב וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ אֲזַי הַתִּקּוּן עַל יְדֵי וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. הַיְנוּ עַל יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בַּקָּנֶה תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ, וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב. וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת (שם נה).

92

holiness of Shabbos. And all of this is through the power of the tzaddikim who inform us

93

מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים כִּי הֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם נַעֲשִׂים שְׁכֵנִים לֶעָפָר כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיֵּשׁ לְהֶעָפָר. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶצְלָם קְדֻשַּׁת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֶל קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ, וְאָז בִּמְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק שָׁם הֶעָפָר הוּא בְּחִינַת עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַדְמַת קֹדֶשׁ בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן בְּנָקֵל לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַגְבִּיר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ (הלכות יום טוב הלכה ה אות ב).

93

of the holiness of Shabbos — as mentioned. All speech flows from Shabbos — which is the aspect of silence — which is the root of speech. And this is the

94

גֹּדֶל מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם יְכוֹלִים הַכֹּל לְהִתְתַּקֵּן, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בֵּין שִׁנֵּי הַס"מ חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְרוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה. כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל גָּבֹהַּ וְנַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב מְאֹד. וְאָז דַּיְקָא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִגְמֹר לְטוֹבַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אוֹתָהּ, וְהַתְּפִלָּה מֵחֲמַת שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה מְאֹד וְיָצְאָה מִבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, עַל כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי. רַק אַדְרַבָּא הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת לָהּ בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מֻכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא וּלְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה אַף גַּם עַצְמוֹת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ. וְזֶה סוֹד הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַד עַתָּה עַל יְדֵי מִיתַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים. וּבֶאֱמֶת מִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים הִיא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. בִּפְרָט מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהַכֹּל הוּא כְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמּוֹסְרִים גּוּפָם שֶׁיִּהְיֶה נִקְבַּר בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְנִדְמֶה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בּוֹלַעַת אֶת הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲבָל זֶה הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וְעוֹמֵד לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא הַקָּאוֹת הַרְבֵּה מִקִּרְבָּהּ וּמִבִּטְנָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַצַּדִּיק מַה שֶּׁהִתְחִיל, כִּי גַּם בְּחַיָּיו עָסַק כָּל יָמָיו בָּזֶה וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל זֶה. אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת עַד שֶׁיִּגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ. וְעַל כֵּן שָׁם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְתַּקֵּן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים. אִם יִזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם בְּחַיָּיו וִיבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל שָׁם עַל תִּקּוּן נַפְשׁוֹ. וְזֶה גַּם עִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ לוֹמַר שָׁם, עַיֵּן פְּנִים (הלכות חול המועד הלכה ד אות יד).

94

aspect of "and Hashem spoke" — specifically on Shabbos. Through Shabbos one merits that all the constraints [metzarim] of holiness be nullified — through which all the destructions both general and particular — as it is said: "all her pursuers overtook her between the straits." For one who holds onto the power of the holiness of Shabbos — which is the aspect of the power of the holiness of the tzaddik who is the aspect of Shabbos as mentioned

95

הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ. כִּי אַדְרַבָּא מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלַל בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא. כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחְשָׁב לָנוּ לִצְדָקָה (הלכות ראש השנה הלכה ו).

95

— then no constraint can distance them from Hashem. For from all of them one will return to Hashem — for one merits the

96

מַעֲלַת הַהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים וְשֶׁרַק עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וּלְעֵצָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת ה'. וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בַּסְּפָרִים (עיין תשובה אות כח).

96

completeness of the paths of teshuva —

97

כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט וְאֵין מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת. וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמּוֹ וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו, וַאֲזַי הָרַע קכז נִתְבַּטֵּל וְנִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּפָה אֶת יִצְרוֹ וְהִכְנִיעַ הַיְּמֵי רָע שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי. וַאֲזַי הָרַע נוֹפֵל וְהַטּוֹב נִתְגַּלֶּה אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. כִּי הַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְנוֹת הַתּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא (הלכות חנוכה הלכה ג אות א).

97

which are the aspect of "expert in entering — expert in departing" — the aspect of "if I ascend to the heavens You are there — and if I make my bed in the depths — behold You." And this is

98

לִפְעָמִים הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּבוּשׁ אֵצֶל הָאָדָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלַל קוֹל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְכוּ' וְעַכְשָׁו נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל. וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְדַבֵּר מִזֶּה עִם עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִשְׁמַע כְּלָל מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ אֶצְלוֹ בַּגָּלוּת מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקוֹם קְבוּרָתוֹ יִהְיֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנֹּחַ וְהַזָּךְ, וְאֵין שָׁם שׁוּם רוּחַ רָעָה שֶׁיַּפְרִיד בֵּין הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַטוֹב הַכָּבוּשׁ, וְאָז זוֹכֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז זוֹכֵר הַטוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ וְנִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה (הלכות חלב הלכה ג אות ז).

98

the aspect of the inheritance without borders [nachala bli metzarim] that one merits through the holiness of Shabbos. The double-loaf [lechem mishne] of Shabbos is the aspect of teshuva upon teshuva — wherein the great tzaddikim merit to do teshuva at every moment upon their

99

עִנְיַן מַה שֶּׁהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת מֶלַח שֶׁמַּפְלִיט מִמֶּנּוּ כָּל הַדָּמִים רָעִים וְאָז אֵין צָרִיךְ לִצְלוֹתוֹ בָּאֵשׁ הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ עוֹד לַעֲבֹר בָּאֵשׁ הַיָּדוּעַ חַס וְשָׁלוֹם לְכַלּוֹת הַזֻּהֲמָא מִמֶּנּוּ (עיין אכילה אות צה).

99

first attainment — and from them all of Israel receive

100

הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַה הֶחָדָשׁ וְכֵן מֶלֶךְ הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא הָדָר (שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת מַה בְּחִינַת מָה רַב טוּבְךָ שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַה הֶחָדָשׁ). שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלָם הַתִּקּוּן כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, כִּי כָּל הַשְּׁבִירָה הָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לִסְבֹּל הָאוֹר הָרַב וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ וְהָאוֹר עָלָה לְמַעְלָה. וְאַחַר כָּךְ נִתַּקְּנוּ. רַק כַּמָּה נִיצוֹצוֹת נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן לְמַטָּה שֶׁבָּזֶה עוֹסְקִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר לְהַעֲלוֹתָם. וְהַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הָעֲשִׂיָּה, עַד שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ אֲפִלּוּ בַּבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּבְכָל דָּבָר. וְכָל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, כִּי הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן אוֹתָם שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה הַשְּׁבִירָה כַּנַּ"ל. וְכֵן הוּא מֵאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיֵּדְעוּ כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַה' עִמָּם וְאֶצְלָם. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל יְרִידָתָן שָׁכְחוּ אֶת מַעֲלָתָן וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָרִים עַצְמָם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְהַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם עַל יְדֵי בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ בִּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַתִּקּוּן, בְּחִינַת יִחְיוּ מֵתֶיךָ וְכוּ' הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל נִתְתַּקְּנִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה הַנַּ"ל (הלכות סימני בהמה וחיה הלכה ב).

100

the paths of teshuva — even the most inferior of the inferior. This is the aspect of the holiness of Shabbos received from the great tzaddikim who are the aspect of Moshe — the aspect of Shabbos of all days. And through this we too merit to the aspect of teshuva upon teshuva according to our own level — namely to do at every moment an additional teshuva beyond our first teshuva which was

101

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעַ גַּם לְהָרְחוֹקִים מְאֹד אֲשֶׁר הַטוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּבָר כָּבוּשׁ וְנֶעֱלָם אֶצְלָם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִזְכְּרוּ גַּם הֵם אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה אֲוִיר נֹחַ וְזַךְ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין הֵיטֵב לְכָל אֶחָד אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּאִם אֵין הָאֲוִיר נֹחַ וְזַךְ אֲזַי הָרוּחַ סְעָרָה מְבַלְבֵּל עַד שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם, וַאֲוִיר נֹחַ וְזַךְ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר וּמַרְבֶּה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין גַּם עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּלְבֵּל אֲוִיר הָעוֹלָם וְאֵין נִשְׁמָעִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', כִּי הַצַּדִּיקִים מִשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים בְּעִנְיַן זֶה כָּל כָּךְ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם לְקַדֵּשׁ אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוּם רוּחַ סְעָרָה לְבַלְבֵּל הָאֲוִיר, רַק דִּבּוּרֵיהֶם יֵלְכוּ וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְיִהְיוּ נִשְׁמָעִים לְמֶרְחַקִּים בִּבְחִינַת יָפוּצוּ מַעַיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהָרוּחַ סְעָרָה גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ וּכְבָר יֵשׁ יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל. וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲדַיִן הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן עַל אֲנָשָׁיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר. אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְגַם עַכְשָׁו בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּבָר יֵשׁ הַרְבֵּה הַמַּכִּירִין הָאֱמֶת וּמְחַבְּבִים דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים בְּלִי שִׁעוּר, וְרוֹאִים וּמְבִינִים מְעַט עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתָם וְהַשָּׂגָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַגְּבוֹהָה מְאֹד. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. וְדַיְקָא עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְיוֹצְאִין נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים מְאֹד לַחֲזֹר לִמְקוֹרָם, וְנִשְׁאָר הֶאָרָה גְּדוֹלָה מֵהַשְׁאָרַת נַפְשׁוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ כָּל אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמֶרְחַקִּים מְאֹד תָּמִיד, וְזֶה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים כִּי שָׁם הָאֲוִיר קָדוֹשׁ מְאֹד בְּחִינַת אֲוִיר הַנֹּחַ וְהַזַּךְ בְּיוֹתֵר. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הָיוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הַטוֹב שֶׁכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ. וְעַל כֵּן טוֹב לִלְמֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים מִחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, כִּי שָׁם מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נֹחַ וְזַךְ יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין בְּלִבּוֹ הֵיטֵב דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן מַרְבִּין בִּצְדָקָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי צְדָקָה מְסֻגָּל לָזֶה לְהַמְשִׁיךְ אֲוִיר נֹחַ וְזַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין בְּיוֹתֵר לְהִכָּלֵל בְּהָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַנֹּחַ וְהַזַּךְ שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל (שם הלכה ד אות ו).

101

not yet pure in completeness — with a pure heart — without any other intention. And this is called teshuva upon teshuva only in the borrowed sense [b'shem hamushaal] — for in truth all these teshuvas that we do until we merit to complete and truly pure teshuva — all of this is really only one teshuva. But even so this too is called by the name of teshuva upon teshuva — for even the beginning of the teshuva — which certainly was not complete — even so this too is already called teshuva before Him — for He is a lovingkindness-desirer. At the entry of Shabbos the lower point [nekuda tachtona] shines — which is in the aspect of eradicating the seed of Amalek — as mentioned in os 44. And therefore

102

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל עֶצֶם הָאֱמֶת אֵין יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַטְעִין וּמְרַמִּין אוֹתוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם הַטְעָאָה כְּלָל, אַדְרַבָּא הַשַּׁקְרָן וְהַמַּטְעֶה אוֹתוֹ הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מֵקִים בָּעוֹלָם אֵיזֶה צָבוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר כְּדֵי לְרַמּוֹת הַבְּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ עַל יָדוֹ לְמִכְמֹרֶת הַיֵּצֶר הָרָע. הִנֵּה מִי שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ. כִּי מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲפִלּוּ לְצָבוּעַ וְשַׁקְרָן אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת כִּי טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ וְסוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲזַי לֹא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן. רַק שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת וְשֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו. הִנֵּה זֶה הָאִישׁ עוֹבֵד אֶת ה' בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְסוֹף כָּל סוֹף יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִפָּרֵד מֵהַשַּׁקְרָן וְיִתְחַבֵּר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בּוֹחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ אֵיךְ כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל וְעֵצָה נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת ה' לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר. וְעִקַּר הָעֵצָה נֶגֶד הַשֶּׁקֶר הוּא הָאֱמֶת הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְיִרְצֶה בְּלֵב שָׁלֵם רַק הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאַחַר כָּךְ יִמְסֹר כָּל תְּנוּעוֹתָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז אֵיךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּךְ הוּא הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁעָשָׂה כֵן כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִין לֹא זָכָה לְהָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹדַע לוֹ לִפְעָמִים אַחַר כָּךְ שֶׁטָּעָה עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה בֶּאֱמֶת רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם לְבַד אֲזַי נֶחְשָׁב הַכֹּל לֶאֱמֶת. כִּי רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. וְגַם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כִּי אוּלַי זֶה דַּרְכּוֹ וַהֲלִיכָתוֹ אֶל הָאֱמֶת. כִּי לְפִי מַעֲשָׂיו אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לְהָאֱמֶת רַק עַל פִּי דְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁעָבַר בָּהֶם. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וְלֹא בִּכְתָּב רַק לְהַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ (שם אות כד).

102

one sanctifies over wine [Kiddush] at that time — for Amalek is the aspect of the turbidity of the blood [achirus hadamim] — which is the aspect of sadness — from which all the desires flow — and in particular the blemish of the covenant. And on weekdays it is difficult to subdue it through wine — for most people do not merit to the aspect of wine that gladdens [yayin hamesameiach]. And then to the contrary — if one did not merit — it bewilders. And through wine that is not in holiness

103

כְּלָלִיּוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כֻּלָּם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָאִיר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יָחִיד בְּדוֹרוֹ וְהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל. כִּי יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְכֻלָּם אֱמֶת. אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי אֶת הַשֶּׁקֶר. כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת כָּאֵלּוּ עַד שֶׁמְּקַלְקֵל זֶה הַתִּקּוּן וְהָאֱמֶת שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם. וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יוֹנֵק מִזֶּה הָאֱמֶת וּמְהַפְּכוֹ לִשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו עַד שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיָן זֶה. וְזֶה כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם וְכוּ' וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם הָרַב בַּרְטְנוּרָא. וְכֵן רוֹאִין גַּם עַכְשָׁו כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, הוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ אֱמֶת כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקְלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר וּבוֹדִין עָלָיו שְׁקָרִים וּכְזָבִים וַעֲלִילוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ, וְזֶה נוֹהֵג כִּמְעַט בְּכָל דּוֹר, וְהָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בִּשְׁבִיל הַמִּין הַזֶּה הָיָה רָעָב. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ לְמשֶׁה בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְכֵן יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא וְכֵן עוֹד עַל כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת אָמְרוּ עֲלֵיהֶם דַּיְקָא שְׁקָרִים וּכְזָבִים כָּאֵלֶּה. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף דִּבְרֵיהֶם חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וְלָנֶצַח, וְדִבְרֵי הַחוֹלְקִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין כִּי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתָם לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זֶה הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם, כִּי עַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלָּה שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן (שם ל).

103

the bad blood intensifies further — the aspect of "do not look upon wine when it reddens" — which is the aspect of the intensification of the blood in the left chamber — where the kelipa of Amalek holds. And therefore one must be very careful about drinking wine especially on weekdays. But at the entry of Shabbos — when the kelipa of Amalek is subdued — then the wine is in holiness — the aspect of wine that gladdens. And then specifically through

104

כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה מִמַּעֲשֵׂה הָאָבוֹת מֵחֲפִירוֹת הַבְּאֵרוֹת וּמֵהַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרִים הַפְּלִיאִים שֶׁהֵבִיאוּ בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים כְּמוֹ מַאֲמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָא וְכַיּוֹצֵא, כָּל זֶה לְהוֹדִיעַ לָנוּ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָבְדוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ בְּכָל עִסְקֵי חֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיוֹצֵא, וְכָל דִּבְרֵיהֶם וְשִׂיחוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים. וּבֶאֱמֶת בְּכָל דּוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְכוּ', וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה בִּבְחִינַת מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית (סימני דגים הלכה ד אות ג).

104

the Kiddush over wine holiness is drawn upon all the souls and sparks that were clarified on the weekdays — that rise to their rest at the entry of Shabbos. For the essential

105

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ"ל שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְעִסְקֵי חֹל שֶׁבָּעוֹלָם, וְזָכוּ לַהֲפֹךְ הַכֹּל מִחֹל לְקֹדֶשׁ, עַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַחוֹסִים בְּצִלָּם מִחֹל לְקֹדֶשׁ וּמִטָּמֵא לְטָהוֹר, וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַגְּדֻלּוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהִשִּׂיגוּ עַל יְדֵי תֹּקֶף קְדֻשָּׁתָם בְּכָל עִסְקֵי חֹל (שם).

105

of their ascent to holiness is through the joy and song recited over the wine

106

הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק קְדוֹשִׁים וּמְתֻקָּנִים כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין וְלֹא נִשְׁאָר מֵהֶם רַק הָרְשִׁימוּ הָרְשִׁימָה גַּם כֵּן קְדוֹשָׁה מְאֹד בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בְּתַלְמִידָיו קְדוֹשָׁה גַּם כֵּן מְאֹד בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה בָּא מַלְאַךְ ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ עַתָּה בָּאתִי וְכוּ' (שם הלכה ה אות ד).

106

— which is the aspect of wine that gladdens. And then through the wine holiness is also drawn upon the blood

107

עַל יְדֵי שִׁעוּרִין דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, עַל יְדֵי זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וּבְאוֹרַיְיתָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמִין. אַךְ מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נָפְלָה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בַּגָּלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְיֵשׁ אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוּת שֶׁבְּכָל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה. וְזֶה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּהֶם, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ. כִּי עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת נַעֲשָׂה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וּמֵחֲמַת זֶה רֹב הָעוֹלָם הֵם רְחוֹקִים מֵהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָרֹב אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה. וְזֶה בְּחִינַת כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם וּבֵין אֱלֹקֵיכֶם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם בִּשְׁלֵימוּת הוּא לְאַחַר מִיתָתוֹ. כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִפְגַּם בְּחִינַת שִׂכְלוֹ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵימוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיֻּמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחֹלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְתַקֵּן צִמְצוּמִים וְשִׂכְלִיּוּת קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת גַּם לְהַקְטַנִּים בַּמַּעֲלָה מְאֹד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּחַיָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת וְהַשֵּׂכֶל הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי אִם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל בִּשְׁלֵימוּת זֶה הַחִיּוּת כִּי יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה בַּמְּצִיאוּת לְגַמְרֵי, אֲבָל לְאַחַר מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁלֵימוּת זֶה הַחִיּוּת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת הַחִיּוּת בִּשְׁעַת הַמִּיתָה בִּבְחִינַת תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִזֶּה הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן אַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ וְאֵיךְ לְתַקְּנוֹ לְהָבִיאוֹ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ. כִּי אַחַר כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד לָבוֹא אֵלָיו כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ'. וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלִים וּמִתְרַחֲקִים. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לְעֵת זִקְנוּתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף עָלָיו דַּעַת גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְשָׁרְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ אִם יִזְכֶּה. וְזֶה בְּחִינַת זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם. וְעִקַּר הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם כִּפְשׁוּטוֹ הַתַּלְמִידִים שֶׁל הַחֲכָמִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁמְּקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים יֵשׁ עָלָיו מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא לְחָכְמָה יְתֵרָה אוֹרֵב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲמָלֵק לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדוֹ. וְעַל כֵּן פְּעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אָז מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְזֶה הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֶה נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּרָאוּי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ. כִּי אֲפִלּוּ אִם קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַזַ"ל שֶׁנִּקְרָא עַם הָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת זֶה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּם מְטֹרֶפֶת עֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים נוֹפֵל עַל יְדֵי זֶה לְעֵת זִקְנוּתוֹ עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִתְהַפֵּךְ לְרוֹדֵף לְאַנְשֵׁי אֱמֶת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ בְּעַצְמְךָ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַצְמוֹ מִצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הָעֵצָה לָזֶה לֵידַע שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר הֵיטֵב בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִמִּכְשֹׁל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ. הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם. אָז זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְלִינֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל מַאֲמָרָם זַ"ל אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵמִית עַצְמוֹ וְסוֹבֵל יִסּוּרִין גְּדוֹלִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אָז יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד. כִּי בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ לָנֶצַח (הלכות בב"ח הלכה ה אות ד ז ח י).

107

— and then one blazes through the seething of the heart's blood toward Hashem as is fitting — with flames of G-d's fire. And therefore on Purim — when the essential eradication of Amalek's seed occurs — it is a great mitzva to become intoxicated with wine — for then the wine is in the aspect of wine that gladdens — through which the kelipa of Amalek is even more subdued — for the essential of its subduing is through joy. The eating of Shabbos is very precious — and it is entirely divinity — entirely holiness — as explained elsewhere. For through the eating of Shabbos one connects body and soul in holiness — for the essential connection — which is the person's vitality — is through eating. And body and soul are the aspect of the upper point and the lower point — which is the aspect of the completeness of the paths of teshuva as mentioned — flowing through the Shabbos meal. And this is the secret of the eruv techumin and the eruv chatzeiros — as explained in the main text. Shabbos is the aspect of the drawing of life into the Kingship [Malchus] through the Torah. And this is the aspect of "delight" [oneg] — whose initials spell: Eden — River — Garden. All journeys are on account of the blemish of faith

108

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹלֶה גָּדוֹל בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת בִּשְׁלֵימוּת גַּם חֳלִי נַפְשׁוֹ הָעֲצוּמִים וּלְהַכְנִיס גַּם בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וּכְנֶגְדּוֹ הוּא צַדִּיק. אַף עַל פִּי כֵן לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר אַף גַּם הוּא מְקַלְקְלוֹ הַרְבֵּה. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה הוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲזַי בְּוַדַּאי פּוֹגֵם בַּנְּפָשׁוֹת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו וְעוֹקֵר אוֹתָם מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתָם שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת יח). וְזֶה הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל שֶׁל הַשְּׁפֵלִים וְהַפְּגוּמִים הַמִּתְקָרְבִים לְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם נִתְקַלְקְלִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. זֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם י יב יג טו).

108

[emuna] — and Shabbos is the aspect of faith. And therefore it is forbidden on Shabbos to travel and to carry. And this is the aspect of the Shabbos meal — for the essential repair of eating is through faith — the aspect

109

הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם נִקְרָאִים יוֹשְׁבֵי אֹהֶל בִּבְחִינַת וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וְכַמְּבֹאָר עוֹד בִּפְנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַטָּהֳרָה מִטֻּמְאַת מֵת עַל יְדֵי הַפָּרָה אֲדֻמָּה, נֶאֱמַר שָׁם זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם הַיְנוּ עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא כְּשֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הָאֹהֶל, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹשֵׁב אֹהֶל כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמָן מִטֻּמְאַת מֵת. מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְטַהֵר גַּם הַנּוֹפְלִים מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בּוֹ בֶּאֱמֶת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה וּלְהַכְנִיס גַּם בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּקָּנָתָם וְתִקּוּנָם כַּנַּ"ל (שם כה).

109

of "and tend faith." As explained elsewhere. Therefore on Shabbos — which is the aspect of the revelation of faith — it is a mitzva to eat — for then the eating is in holiness through

110

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד משֶׁה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד, וּצְרִיכִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ לָנֶצַח. כִּי דְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים אֲשֶׁר הֵם קַיָּימִים לְעוֹלָם. כִּי עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁכְּבָר מֵת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי זֶה משֶׁה וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא חָלְקוּ עַל משֶׁה, רַק שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַתָּה שֶׁכְּבָר מֵת לְדַעְתָּם, וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, עַד שֶׁנָּבוֹכוּ כָּל כָּךְ עַל יְדֵי זֶה בְּדֵעוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁבָּשׁוֹת עַל יְדֵי עֲצַת רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב, עַד שֶׁאָמְרוּ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹקִים וְכוּ', וְעָבְרוּ תֵּיכֶף עַל תּוֹרַת משֶׁה שֶׁשָּׁמְעוּ בְּעַצְמָן עַל יָדוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִים וְכוּ'. וְעִקַּר חֶטְאָם וְטָעוּתָם עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם אֱמֶת בָּרוּר וְזַךְ וּמְתֻקָּן, שֶׁהוּא תּוֹרַת משֶׁה אֱמֶת שֶׁקִּבְּלוּ בְּסָמוּךְ וַעֲדַיִן תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים קַיָּמִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ לְפִי טָעוּתָם שֶׁמֵּת משֶׁה הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה, הַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁאָר הָרְשִׁימָה מֵהֶאָרַת דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵימוּת הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאִם כֵּן הָיָה לָהֶם לֵילֵךְ לְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְבַקֵּשׁ וְלִשְׁאֹל מֵהֶם הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ עַל פִּי תּוֹרַת משֶׁה רַבָּם. אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְצַיֵּת אֶל תַּלְמִידָיו שֶׁל משֶׁה שֶׁמִּחוּ בָּהֶם, עַד שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר וְאַהֲרֹן הֻכְרָח גַּם כֵּן לַעֲבֹר עַל דַּעְתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶפְצָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם כב).

110

the revelation of faith. And therefore the Shabbos meals are called "meals of the faithful" [se'udtei dimheimnusa]. Shabbos is the aspect of the revelation of da'as — for the essential illumination of da'as is on Shabbos as has been brought. And the essential of compassion [rachamim] depends on da'as — and therefore then all judgments are subdued and the Holy Ancient One [Atika

111

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הָעֵסֶק שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת. וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, עַיֵּן גֵּרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים אוֹת תִּקּוּן זֶה שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּחִינַת משֶׁה לְהַעֲלוֹת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן, זֶה צָרִיךְ גַּם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים כְּשֶׁסָּרִים לִפְעָמִים מֵאַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶחְשָׁב לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת שְׁמַד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּחִינַת וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעִקַּר בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁמַד הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַת וּמְרִירַת הַפַּרְנָסָה, שֶׁהַשָּׂטָן וְהַבַּעַל דָּבָר מַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ לְטִבְעִיּוּת, וְרוֹצֶה לְהַרְחִיקוֹ מֵאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמֵחֲמַת זֶה דּוֹאֵג תָּמִיד עַל מָמוֹן וּפַרְנָסָה. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וּמִתְאַוֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמַד כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהַתִּקּוּן לָזֶה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת משֶׁה, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה דִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְפָּאֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים הֶאָרַת הָרָצוֹן מִבְּחִינַת משֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָאִיר לָהֶם הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מִינֵי חשֶׁךְ לְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין מִשְּׁמַד לְרָצוֹן (שם אות מה, סא). בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת זֻהֲמַת בִּלְעָם וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם קְלִפַּת עֲוֹן פְּעוֹר שֶׁבָּא עַל יְדֵי שֶׁזָּנוּ אַחַר בְּנוֹת מוֹאָב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע, כְּמוֹ כֵן שְׁאָר הַדֵּעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁבָּשׁוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲוֹן פְּעוֹר עֲבוֹדָה זָרָה קִיא צוֹאָה, וְכָל זֶה בָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף עַל יְדֵי קְלִפַּת בִּלְעָם יִמַּח שְׁמוֹ. וְהַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹחֲמִים עֲדַיִן בְּכָל יוֹם בִּתְפִלָּתָם עִם בִּלְעָם הָרָשָׁע, לְבַעֵר וְלַעֲקֹר זֻהֲמָתוֹ הָרָעָה וְדֵעוֹתָיו הָרָעִים מִן הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם וּמְקַנְּאִים קִנְאַת ה' צְבָאוֹת בִּבְחִינַת פִּנְחָס וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ מֵרַבָּם כְּלָל, רַק שֶׁהֵם מִתְחַכְּמִים וּמְבִינִים מִדַּעְתָּם מֵהָרְמָזִים שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה אוֹר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם וְנִתְבַּטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַכֹּל לִתְשׁוּבָה (שם פג צב). צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו דַּיְקָא כִּי אָז יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹר הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם חַיִּים, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר קְצָת בְּפֶה הַצַּדִּיק. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן גַּם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל דְּבָרָיו בִּבְחִינַת בְּרָכָה בְּחִינַת סַם חַיִּים בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל לָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל יְדֵי קְצָת קְדֻשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְחַיִּים בְּפֶה הַצַּדִּיק עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּבוֹהָה (ברכת התורה הלכה א). קטו. כָּל מַה שֶּׁהַבְּחִינָה וְהַמַּדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁמְּאִירִין שָׁם שֵׁמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, שָׁם הַדִּינִים מִתְמַעֲטִים וְהָרַחֲמִים מִתְרַבִּים שָׁם יוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וְזֶה מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הָרָמִים וְהַגְּבֹהִים מְאֹד שֶׁעוֹלִין בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁמַּכִּירִין גְּדֻלָּתוֹ וּגְדֻלַּת שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה אַף בְּעֵת שֶׁקִּלְקְלוּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת חֵטְא הָעֵגֶל הִתְגַּבֵּר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּתְפִלָּתוֹ וּמָסַר נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעָלָה לְמָקוֹם שֶׁעָלָה וְאָז גְּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם הַשָּׂגָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג בִּתְחִלָּה, וְהַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם נֶגֶד הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, עַל יְדֵי שֶׁמֵּאִיר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הֶאָרַת פִּי שְׁנַיִם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁעִקַּר רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים מַשִּׂיגִין עַל יְדֵי בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, ה' קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא ה' לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם. וּבַזֹּהַר אָמְרוּ קַדְמָאָה שְׁלִים בַּתְרָאָה שְׁלִים יַתִּיר. כִּי אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם אָז בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵימוּת וּלְהָשִׁיבָהּ לְשָׁרְשָׁהּ כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הָרַחֲמִים גְּדוֹלִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשֵּׁם הֲוָיָה הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא שְׁלִים יַתִּיר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי יְכוֹלִים עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, עַיֵּן פְּנִים (שם הלכות הכשר כלים ה"ד ח יא).

111

Kadisha] reveals His will — which is the aspect of the compassion of the Ancient One [rachamei d'Atika] — the aspect of the will of wills [ra'ava d'ra'avin] — which is the aspect of great compassion in which there is no contraction whatsoever and no hold of judgment at all. And this is the aspect of the inheritance without borders that one merits through the delight of Shabbos. And then we merit that Hashem hands over the compassion to us — namely that the compassion should also accord with the extent of our mind's attainment — as we wish that Hashem have mercy on us. And there is no concern that perhaps through this a lack and harm will come in another matter worse than it — for since this compassion has no contraction at all — therefore when Hashem has mercy on us with this compassion He benefits us in all aspects and matters — for from Him nothing is too wondrous. And this is the aspect of what our Sages said: "Whoever delights in Shabbos is given all the desires of their heart — as it is said: 'delight in Hashem and He will give you the desires of your heart'" — that

116

עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן וְכַפָּרַת עֲוֹן פְּגַם הַבְּרִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, גּוֹמְרִים הַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר (שם טו יז).

116

is: the compassion is handed over to us —

117

הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם לְתַלְמִידֵיהֶם. שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם גּוֹמְרִין אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַה שֶּׁהִתְחִילוּ בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיְּהוֹשֻׁעַ הִכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה דַּיְקָא (שם אות מז).

117

to fulfill thereby literally all the desires of our heart

118

עִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת פְּתָחִים דִּקְדֻשָּׁה מֵרוּם כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְמַטָּה מַטָּה מְאֹד, עַיֵּן חַיִּים וְכוּ' אוֹת קמד. אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בִּשְׁלֵימוּת הָאֱמֶת לְהוֹרוֹת מִשְׁפַּט אֱמֶת הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הֵן כְּלַל הַנְהָגַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה' לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל לֵידַע מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. כִּי אִם יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים שֶׁהֵם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְבִינֵי מַדָּע בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים וְאֵיךְ לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה בִּשְׁלֵימוּת לְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ לָאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט (הלכות מילה הלכה ד אות כו כז).

118

for good. On Shabbos Israel receive back the two crowns with which they were crowned at Horev — as brought in the Kavanos — and this is the aspect of the additional Shabbos [tosefes Shabbos]. And

145

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְעִקַּר הָעֵזֶר וְהַיְשׁוּעָה הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי הֵם זוֹכִין לְבַטֵּל עַצְמָן אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתַּכְלִית בְּכָל עֵת בְּבִטּוּל נִפְלָא וְנוֹרָא. וְאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר בְּדַעְתָּם מֵאוֹר הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, וְהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה מַמָּשׁ, כִּי הֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת לַעֲמוֹד וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלָיו מִכָּל צַד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת (שם הלכה ה אות יט).

145

this is the aspect of the joy of Shabbos — the aspect of "and everlasting joy upon their heads" — said of the above-mentioned crowns — as our Sages said.

146

הַצַּדִּיק מְבָרֵר בֵּרוּרִים וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָד וָשֵׁם הַמְּבֹאָר בִּפְנִים. כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת בָּאִים אֵלָיו וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ רַק מֵחֲמַת שְׁמוֹ לְבַד. דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק עִמָּהֶם עֲדַיִן לְדַבֵּר עִמָּהֶם לְלַמְּדָם מִשְׁפָּט וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ. רַק שֶׁשְּׁמוֹ לְבַד הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעַל יְדֵי זֶה לְבַד הֵם מִתְדַּבְּקִין בּוֹ וּמִתְקָרְבִין אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה עַל יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה בְּחִינַת שֵׁם בְּחִינַת נֶפֶשׁ בְּחִינַת לַיְלָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמָתוֹ וּמְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הוּא בְּחִינַת יָד בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר יוֹם בְּחִינַת הַבֵּירוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְבָּרְרִין בַּיּוֹם. עַיֵּן פְּנִים (הלכות גרים הלכה ג אות כ).

146

And through this joy one merits holy boldness [azus dikdusha] — the aspect of "for the joy of Hashem is your strength." And through this the boldness of the Sitra Achra is broken — which is the bodily boldness

147

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי וְאֵין לְהָרָע שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן. וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי שֶׁל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה. רַק עֲדַיִין הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ נִפְלָא. וְזוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ בְּחִינַת דִּינִים. וְעַל יְדֵי זֶה אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה הַגַּשְׁמִיּוּת. אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְהוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ בְּכָל פַּעַם וְעוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וְכוּ' (הלכות שילוח הקן הלכה ד אות טו).

147

of desires. And therefore then it is a great mitzva to multiply in the pleasures of Shabbos — eating and drinking and so on — for then the bodily pleasures are

148

עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הוּא לְהַמְתִּיק הַדִּינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם מֵעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע שֶׁיְנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָכֵן חָלְיֵינוּ הוּא נָשָׂא וְכוּ', כִּי הֵם תּוֹלִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִין הַדִּין כָּרָאוּי, מֵחֲמַת זֶה בָּאִין יִשְׂרָאֵל לַעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְלִין עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי הֵם צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲוֹנוֹת. כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּמַצִּילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת. וּבִבְחִינָה זֹאת יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים אֲפִלּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד אֲבוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּמַעֲלַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק כָּל תֹּקֶף הַדִּינִים יוֹתֵר מִנֹּחַ וּמֵאַבְרָהָם. וְעִקַּר שְׁלֵימוּת בְּחִינָה זֹאת יִהְיֶה נִגְמָר עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא משֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲדַיִן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְסָבִיל מַרְעִין בַּעֲדָם כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל וִיבַטֵּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיָשִׁיב כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת משֶׁה מָשִׁיחַ לְהַמְתִּיק שֹׁרֶשׁ הַדִּין הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַדִּינִין שֶׁל מַטָּה וְכָל הַיְצָרִין רָעִים שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתָבֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ (שם אות טז).

148

in great holiness — since the bodily boldness of the Sitra Achra is nullified. And then the pleasures are also good for the soul — which can return to its level through the bodily pleasures. And this is the aspect of the delight of Shabbos — for then the eating is in the aspect of "the righteous eats to the satisfaction of his soul." And

149

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הֵם בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כִּי דֶּרֶךְ שָׁם יוֹרְדִין וְעוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הַכְּלוּלִים בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁכָּל פִּרְסוּמָם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת. וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב וּמִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע. כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן אֵיזֶה טוֹב. כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת וְכוּ'. רַק שֶׁהָרָע וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּהֶם מְרֻבֶּה מִן הַטוֹב. וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם הוּא פּוֹגֵם עַל יְדֵי זֶה בְּתַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, וּמַפְסִיד עַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם. וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵימוּת (הלכות ערלה הלכה ד אות ג).

149

therefore the essential time of marital union is on Friday night — for the essential thing that the bodily boldness must be broken is in this desire. And on Shabbos one merits to holy boldness — which is the aspect of holy shame

150

מַה שֶּׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה נִמְשָׁךְ רַק עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְכֵן גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים - עַיֵּן אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קלה קלו.

150

of face [boshes panim dikdusha] — which

151

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ שֶׁכָּל עַם הָאָרֶץ, שֶׁהֵם כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים הַשְׁפָּעָתָם רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַחֲמִישִׁי יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל יוֹד שֶׁהוּא הַחִיּוּת הַנֶּעֱלָם בְּכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. וְעִקַּר מַעֲלַת וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּחִינַת וְנַחְנוּ מָה. כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַצַּדִּיק וְנִכְלָל בּוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה יוֹתֵר לִבְחִינַת עֲנָוָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה כָּל תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּרָכָה וְתוֹסְפוֹת שֶׁפַע וְרֹב טוֹב בִּבְחִינַת מַאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב (הלכות ערלה הלכה ה אות ד).

151

is the essential holiness of the marital union — that it be with awe and fear and shame of face — as explained in the holy Zohar. And through the above-mentioned holy boldness one merits to receive illumination from

152

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּל עִסְקָם לְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד לְקָרֵב כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל יְדֵי שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַכִּיר דַּרְכֵי רַחֲמָיו וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וְהֵם מוֹדִיעִים זֹאת לַכֹּל שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כִּי עֲדַיִין רַחֲמָיו וְטוּבוֹ עֲלֵיהֶם. וְהָאוֹר הַזֶּה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹתוֹ הַצַּדִּיק דֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צֶמֶר, כִּי זֶה בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם תְּלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא שֶׁהֵם בְּחִינַת צֶמֶר כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁהָיָה מַלְבִּין עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי צֶמֶר נִמְשָׁךְ מֵאוֹר עֶלְיוֹן הַנַּ"ל שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים, וְכָל הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין שָׁם לִזְכֻיּוֹת. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְכָל טוֹב לָנֶצַח. אַשְׁרֵי לוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל מְאֹד מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל יִתְתַּקֵּן בְּוַדַּאי עַל יְדֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ. כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל מִינֵי קִלְקוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה וּלְכַפֵּר עֲווֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאֵלּוּ דֶּרֶךְ לְבוּשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. אֲבָל גַּם אוֹר הַַצַּדִּיק הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְכַסֶּה וּמַלְבִּישׁ אוֹרוֹ הַגָּדוֹל בְּכַמָּה לְבוּשִׁין נִפְלָאִים אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְקַבֵּל אוֹרוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים מוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים וּמָסַכִים הַמַּבְדִּילִים מִלְּקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְהֵם כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם מוֹנְעִים מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק. כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמְעַכְּבִים, וּבֶאֱמֶת זֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אִם לֹא הָיָה אֵלּוּ הָמַּסַכִים וְהַמְּנִיעוֹת לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכֹל לִסְבֹּל אוֹרוֹ כְּלָל. אֲבָל עַתָּה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה חוֹצֵץ וּמַפְסִיק כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה לְבוּשִׁים וְכֵלִים. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. שֶׁעַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת נַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר. וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה אֲזַי הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ מִלִּרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק. וְגַם זֶה טוֹבָה. כִּי עַל יְדֵי זֶה אֵין הַכֹּל רוֹאִין אוֹר הַצַּדִּיק. כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא שִׁבֵּר מְנִיעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי אֵין צָרִיךְ לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק. כִּי הָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁין לְקַבֵּל בְּתוֹכָן אֶת הָאוֹר, אֲזַי אִלּוּ הָיָה רוֹאֶה אֶת הָאוֹר אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵרִבּוּי הָאוֹר עַד שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה. וְאֵלּוּ הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת הֵם בְּחִינַת בִּגְדֵי פִּשְׁתִּים. כִּי פִּשְׁתִּים הֵם בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת כַּיָּדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת אֲזַי הֵם לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי נַעֲשָׂה מֵהֶם לְבוּשִׁים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם כֵּן מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁלֹּא יוּכַל הָעוֹלָם לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהַעֲלִים הָאוֹר הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בְּסָמוּךְ מְאֹד לִפְנֵי הָעֵינַיִם. עַל יְדֵי זֶה הָעוֹלָם חוֹצֵץ בִּפְנֵי הָעֵינַיִם מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים וּמִזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חָכָם מְעַט וּמַטֶּה עֵינָיו קְצָת מִן הָעוֹלָם, אֲזַי תֵּיכֶף יוּכַל לְהָאִיר לוֹ אוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְאָז יִרְאֶה מִמֵּילָא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כְּאֶפֶס וָאַיִן נֶגֶד אוֹר הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְאָז מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ הַמְּנִיעוֹת, וְאַדְרַבָּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ"ל (הל' כלאי בגדים ה"ד אות ג ד).

152

the seven shepherds [shiva ro'im] and to complete the faith. And this is also the aspect of the holiness of Shabbos itself — wherein the essential revelation of faith in the renewal of the world. And through the faith the eating is repaired — the aspect of "and tend faith" as mentioned. And this is also the aspect of the holiness of Shabbos eating. And the repair of faith is the aspect of the seal of the hands [chosam hayadayim] — and through this the seal of the feet [chosam haraglayim] is automatically guarded and repaired. And therefore on Shabbos there is no carrying or traveling at all — for all the traveling and carrying on the weekdays comes only from the blemish of the seal of the feet — which was blemished through the blemish of the seal of the hands — which is the aspect of the blemish of faith. And on Shabbos both above-mentioned seals are repaired — and therefore there is no traveling

153

עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא עִקַּר הָאוֹר הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָעֵינַיִם וְכָל בַּעֲלֵי אוֹר לְהָאִיר וְכַמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים עֵינֵי הָעֵדָה כִּי הֵם עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם. אַךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה יוּכַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְאוֹר עֵינָיו לְהֵיפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם לְהִסְתַּכֵּל עַל גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְּנִיעָה מִלְּהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. וְנֶאֱמַר עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, כִּי עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת לֹא נִתַּן בָּאָדָם כִּי אִם שֶׁיִּרְאֶה וְיִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו וּבְדַעְתּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיקִים וּבְהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת רַק מֵהֶם נִמְשָׁךְ עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל (שם אות ד).

153

or carrying in it. And this is the aspect of the prohibition of techumin on Shabbos — for then the "seal" [chosam] — which has the same letters as "boundary" [tchum] — is repaired. And

154

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת תֵּכֶף בְּאוֹתָהּ הָרֶגַע שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, בִּבְחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁתֵּכֶף זֶה הַקָּצֶה שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה חוֹזֵר תֵּיכֶף בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע לַעֲלוֹת לְמַעְלָה (הלכות פדיון בכור הלכה ה אות ט).

154

therefore the Shabbos boundary is two thousand cubits — corresponding

155

עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְפַרְנֵס אֶת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי זֶה בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לֶאֱכֹל בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּלְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. גַּם עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרָה יְתֵרָה מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַצַּדִּיק גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ (שם אות ז י).

155

to the two above-mentioned crowns — which are the aspect of two thousand lights —

156

גַּם יְכוֹלִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע בְּרָכָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל (שם).

156

as explained in

157

כָּל הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק בְּחַיָּיו לְבַד. כִּי אִם אַדְרַבָּא שֶׁאַחַר מוֹתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵאִיר דַּעְתּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּעוֹלָם. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים וְכוּ'. וְעַל כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלָה עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זָכוּ אָז יִשְׂרָאֵל לְבִיזַת מִצְרַיִם וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הֵם עָסְקוּ בְּבִיזָה וּמשֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף. כִּי כּוּלָא חַד כִּי עִקַּר הַמַּעֲלָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ הָעִקָּר מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכָל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבַּעַל. כָּל זֶה הָיָה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ לְפִי דַּעְתָּם שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁאַר דַּעְתּוֹ אֵצֶל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְהֵם כָּפְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לִכְפֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן וְעָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל. כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָיא (שם אות טו).

157

the main text. The essential revelation of the counsels [eitzos] — through which faith grew to completeness — is through drawing the spirituality of divinity into contractions — as explained in the main text. And all of Creation that Hashem created in the six days of action — all was

158

עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּתַלְמִידָיו, לִהְיוֹת רְצוֹנָם חָזָק תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק משֶׁה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הֶאָרַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת (שם אות טז).

158

the aspect of drawing the spirituality of divinity into contractions —

159

יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה וַחֲזָקָה עַל יְדֵי כֹּחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת משֶׁה, וּמִשָּׁם כָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל כָּל עֲבוֹדָתֵינוּ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות לג, עיין התחזקות אות פב. מבואר הענין באריכות).

159

until through this everything was created. But then there was not yet the person through whom

160

לִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד בַּדּוֹר שֶׁמַּעֲלָתוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁמֵּעוֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְגַלּוֹת עַצְמוֹ כְּלָל אֶל הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם טָעַן כִּי כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, כִּי קָשֶׁה וְכָבֵד לוֹ לְדַבֵּר כְּלָל עִם בְּנֵי הָעוֹלָם. כִּי הוּא מְרֹמָם וּמְנֻשָּׂא וּמְרֻחָק מְאֹד מִכָּל הָעוֹלָם. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן תָּלוּי בְּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר כְּשֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְהַשִּׂיג מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, וְהֵם מַשְׁפִּילִין עַצְמָן נֶגְדוֹ וּמְבַטְּלִין עַצְמָן אֵלָיו וּשְׂמֵחִים בִּגְדֻלָּתוֹ בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְהֵם יְכוֹלִין לְגַלּוֹת לְהָעוֹלָם מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי כֻּלָּם יִסְמְכוּ עֲלֵיהֶם מֵאַחַר שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּהֶם מִקֹּדֶם. כְּמוֹ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה תְּחִלָּה נָבִיא וּמַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף עַל פִּי כֵן הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ נֶגֶד משֶׁה הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים וְהוּא גִּלָּה מַעֲלַת משֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְאָז עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין תַּאֲוַת נִאוּף מִיִּשְׂרָאֵל וּמוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין עַל יְדֵי זֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת חוֹתָם דְּסִטְרָא אָחֳרָא לִבְחִינַת הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְנַעֲשִׂין עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים, וְזוֹכִין הָעוֹלָם לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְתִקּוּן הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין (הלכות בכור בהמה טהורה ה"ג אות ד ה ו ז).

160

there would be arousal from below — therefore everything was created lacking repair. For the essential completion of the repair of Creation is mainly through the person — for whose sake everything was created — and he must draw the spirituality of divinity into contractions through Torah and service.

161

אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם. וְכָל מִי שֶׁנִּטְפַּל לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ' עַל כֻּלָּם נִמְשָׁךְ יִרְאָה אֲמִתִּית הַנִּמְשֶׁכֶת מִיִּרְאָה גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה עִלָּאָה דְּעִלָּאָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ (שם הלכה ד אות ה יג).

161

And through this he will renew and repair all of Creation in completeness. For Hashem gave

162

דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיָה חֲבֵרוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ וְרֵעֵהוּ. אַף שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה בְּמַדְרֵגָתָם בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל משֶׁה וְיִתְרוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִי הוּא הַקָּרוּי אִישׁ - זֶה משֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן קָרָא אָז לְיִתְרוֹ רֵעֵהוּ (שם אות כב).

162

power to the person to renew creations. And even in physicality this is seen — for when wheat is made into bread — and

163

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים וּלְהָאִיר הַדַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, וְאָז לֹא דַּי שֶׁלֹּא יַצִּילֵם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין חַס וְשָׁלוֹם הִתְגַּבְּרוּת הָעֲווֹנוֹת בְּיוֹתֵר. כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעֲווֹנוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מִיתַת הַמְּלָכִים וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי צִמְצוּם הָאוֹר כַּנַּ"ל (הלכות ראשית הגז הלכה ג אות ג).

163

likewise from wool or flax wondrous garments — and likewise other vessels the person makes through their wisdom — these are literally like new

164

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל. אֲזַי לֹא דַּי שֶׁמַּצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת אַף גַּם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כִּבְיָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת (בְּחִינַת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה). כִּי אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּר בְּחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ (שם אות ה).

164

creations. And all this flows at its root because Hashem gave power and wisdom to the person

165

גַּם עִקַּר תִּקּוּן וְכַפָּרַת הֶעָוֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית חֵטְא עֵר וְאוֹנָן רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא גַּם כֵּן רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִים וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ בִּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם. גַּם עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ (שם אות ז).

165

to draw the spirituality of divinity into contractions — from

166

אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת כָּל דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּיא וּבְאַרְעָא, כִּי הוּא מֵאִיר הַדַּעַת בְּדָרֵי מַעְלָה וּבְדָרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּנִים וְתַלְמִידִים לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי הַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַעְלָה הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְהַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת תַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל משֶׁה. וְהַבֵּן הָיָה שְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר דִּינֵי הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בָּאָרֶץ וְלֹא בַּשָּׁמַיִם, בְּחִינַת כִּי לֹא בַּשָּׁמַיִם הוּא. וְעַל כֵּן מָסַר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא, וְלֹא לִבְנוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, כִּי הַשָּׂגָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְרֹב הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג כְּלָל. וְזֶה סוֹד מַה שֶׁלֹּא רָצוּ חֲכָמִים לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְכוּ' וְאָמְרוּ עַל זֶה כְּבָר כְּתִיב כִּי לֹא בַּשָּׁמַיִם הוּא. כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל פִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא. כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת משֶׁה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד. בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ (שם אות יג).

166

which all of Creation came. And therefore truly there is power in the tzaddikim to create worlds and new heavens and earth — as explained in the holy Zohar. And one who merits to direct all their thought and wisdom and da'as to draw the spirituality of divinity into contractions — then truly repairs all the particulars

167

עִקַּר תִּקּוּן הַלִּמּוּד הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁמְּקֻשָּׁרִין וְנִכְלָלִין בָּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת (שם הלכה ה אות ו; עיין תורה אות פג).

167

of Creation easily without any toil and

168

עַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לְמַעְלָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּבָרֵר וּמַעֲלֶה הַהֲלָכוֹת בִּשְׁלֵימוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַן פְּגַם הַבְּרִית וְנִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים (שם אות יד).

168

labor at all. And their livelihood too comes

169

אִי אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת שֶׁיָּאִיר לוֹ מְעַט נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְהֵם מְאִירִין בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים. עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה (הלכות דיינים הלכה ג אות יט).

169

easily — only through drawing the spirituality of divinity into contractions. And

170

עִנְיַן מַה שֶׁהַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא מַמְשִׁיכִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין אָז בִּבְחִינַת אַיֵּה וּמַמְשִׁיכִין מִשָּׁם הֶאָרָה יְתֵרָה לִבְחִינַת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - עַיֵּן חַיִּים אוֹת מב.

170

truly had primordial Adam not sinned — all the world

171

עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם. זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל יָדָם זוֹכִים עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְיוֹתֵר אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק. כִּי הַצַּדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם עַכְשָׁו. אַדְרַבָּא עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְעוֹלֶה בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ. וְזֶה בְּחִינַת עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי וְכוּ' בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת משֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם (פִּירֵשׁ רַשִּׁ"י: אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ) עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְכוּ'. כִּי אָז בְּנָקֵל יוֹתֵר לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ כַּנַּ"ל (הלכות גביית חוב מיתומים הלכה ג אות כ).

171

would have truly been repaired immediately — as is known. Only through his sin and the sins of the generations the world was corrupted. And from there the thirty-nine labors were drawn — which are the aspect of "in the sweat of your brow you shall eat bread." For all the

172

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְעַט אֲנָשָׁיו שֶׁנִּתְעוֹרְרִין עַל יָדוֹ בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמִּתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנָיו, עַל יְדֵי זֶה הֵם נִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף עַד שֶׁמֵּאִיר וּמִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁמֵּאִיר. כִּי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁמֵּאִיר בְּדַעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, זֶה בְּחִינַת נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל. וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַזֶּה וַאֲנָשָׁיו נִמְשָׁךְ הָאוֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לָדַעַת אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם שֶׁיִּהְיֶה נִפְתָּח לָהֶם אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, עַד שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד לְדַעַת אֲמִתִּי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ בְּמֹחוֹ אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְכָל הַמְאֹרָעוֹת כֻּלָּם לְטוֹבָה בְּחִינַת בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹקִים אַהֲלֵּל דָּבָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא (שם ה"ד אות ג ד).

172

thirty-nine labors are the aspect of the contractions that the person repairs through their wisdom that Hashem gave them — in order to complete and repair through this all the particulars of Creation. And

173

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק תָּמִיד בִּתְפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת, הוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כָּל כּוֹכְבַיָּיא לוֹוִין דָּא מִן דָּא וְכוּ'. כִּי כָּל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַכֹּחוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם וְכָל הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ כֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִדְּבַר ה', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵימוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִים מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי צְרִיכִים לְסַלֵּק קנה לוֹ הַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִים מִמֶּנּוּ. וְהַסִּלּוּק הוּא עַל יְדֵי שֶׁכְּשֶׁמְּקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת וְכֹחַ מִזֶּה הָעוֹלָם כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ מַלְבּוּשִׁים וְכֶסֶף וְזָהָב, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִדְּבַר ה', שֶׁהוּא הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵימָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת הַלְוָאָה מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְסַלֵּק לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַחֹב שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵת וְשָׁעָה. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל בְּכָל עֵת מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל וּלְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ אֵלָיו. עַד שֶׁתְּהֵא נִכְלֶלֶת תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּתוֹךְ תְּפִלַּת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁתְּפִלָּתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת. וַאֲזַי נִשְׁלַם וְנִתְעַלֶּה גַּם תְּפִלַּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵימוּת גַּם כֵּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וַאֲזַי תֵּיכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ כָּל הַכֹּחוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא מִלְּמַעְלָה מַעְלָה עַד תַּכְלִית הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי וְחוֹזְרִים וְנִשְׁפָּעִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתָם שֶׁמְּקַשְּׁרִים לְהַצַּדִּיק. נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּסַלְּקִים הַחֹב לְהַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַנַּ"ל אֲזַי תֵּיכֶף וּמִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וַאֲזַי הֵם צְרִיכִים עוֹד לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת אֵלָיו, וַאֲזַי חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם. וְכֵן כְּשֶׁזּוֹכִין לִיתֵּן מָמוֹן אוֹ חֲפָצִים לְהַצַּדִּיק, בְּכָל זֶה מַחֲזִירִין אֵלָיו אֵלּוּ הַכֹּחוֹת שֶׁקִּבְּלוּ וְלָווּ מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי תֵּיכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם עַל יְדֵי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ בִּשְׁלֵימוּת יוֹתֵר וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כָּךְ בִּשְׁלֵימוּת כְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת כָּל הַגְּדֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. כִּי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵימוּת הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם כָּל זֶה וּמְקַבֵּל כֹּחוֹת הַשֶּׁפַע לְעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְסַלֵּק וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. הַיְנוּ כִּי הֲלֹא הַצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן תָּמִיד כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְתֵיכֶף כְּשֶׁמַּחֲזִירִין וּמְשַׁלְּמִין לוֹ כַּנַּ"ל אֲזַי תֵּיכֶף וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם. וְעַל כֵּן הַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא עַל הָרָשָׁע אֵיךְ תָּעִיז פָּנֶיךָ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבְךָ הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַחוֹנֵן וְנוֹתֵן לְךָ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת תָּמִיד, לִבְלִי לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתְךָ לְהַחֲזִיר לוֹ כָּל הַכֹּחוֹת תָּמִיד עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּצְדָקָה, וְאָז יַחֲזֹר וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ כָּל טוּב בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמִּזְמוֹר בְּסָמוּךְ בְּשֶׁבַח הַצַּדִּיק כָּל הַיוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל שֶׁהוּא חוֹנֵן וּמַלְוֶה כָּל הַיּוֹם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק (הלכות אפותיקי הלכה ה אות א ב).

173

therefore we derive the thirty-nine labors from the Sanctuary — where all the labors were in order to draw the spirituality of His divinity into these contractions — as it is said: "and I will dwell in their midst." And all who blemish in this — G-d forbid — then fall to the thirty-nine physical labors of this world that were corrupted through the Serpent's pollution. And then great toil is needed for livelihood — and all of that and even so maybe. For when one does not draw the spirituality of divinity into contractions — from which the root of livelihood flows as mentioned — then it is the opposite: not only does one not merit to draw through their livelihood the above-mentioned revelation of counsels — to the contrary — one needs many counsels and schemes for how to

174

עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינוֹת הַנַּ"ל וְאֵינוֹ מְסַלֵּק הַהַלְוָאָה לְהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה הוּא בָּא לִידֵי הַלְוָאָה מַמָּשׁ שֶׁמֻּכְרָח לִלְווֹת מָמוֹן מֵאֲחֵרִים וְלִהְיוֹת בַּעַל חוֹב (שם אות ג).

174

draw their livelihood. And from there flow

175

הַצַּדִּיקִים אֲמתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְבִים בְּתוֹךְ הֶעָפָר וְהָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם, מִשָּׁם דַּיְקָא עוֹלִין לְמַעְלָה מַעְלָה וְנִכְלָלִין בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה שֶּׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לַעֲלוֹת לְשָׁם. וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת כְּפִי מְקוֹמוֹ. וְעַל כֵּן מִשָּׁם דַּיְקָא הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים הַכֹּל יִהְיֶה מִי שֶּׁיִּהְיֶה וּמֵטִיבִין עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹבוֹת בִּבְחִינַת טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה דַּיְקָא וְכוּ' (שם אות יד עיין חיים אות מה).

175

all the toils and works and journeys and wanderings needed for the most part on account of the lack of livelihood — which is through

176

בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וּבִפְרָט בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה הַתִּקּוּן הַצָּרִיךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּבִפְרָט בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְקֹדֶם שֶׁהַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה עוֹלָה לְשָׁם יֵשׁ סַכָּנוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בַּדֶּרֶךְ וְאַחֲרָיוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי הַמְּקַטְרְגִים הָאוֹרְבִים עַל הַדֶּרֶךְ כַּיָּדוּעַ. עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדָה וּבִפְרָט עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִים הַכֹּל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל בְּאוֹת קע"ג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחֹב וְהַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִין וּמְקַבְּלִין מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּכָל עֵת. אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם רָחוֹק מְאֹד מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְסַלֵּק חוֹבוֹ הַנַּ"ל כִּי אִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁהֵם הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וּלְסַלֵּק חוֹבוֹ בִּשְׁלֵימוּת כִּי אִם עַל יָדָם כִּי הֵם שְׁלוּחָיו. וְאָז הַדִּין כָּךְ, אִם הָאֱמֶת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק (שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל). בְּפֵרוּשׁ שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וְלִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ כְּתִיבַת יָדוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרוֹת וְהַחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁגִּלָּה הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלָּם מְסוּרִים בְּיַד שְׁלוּחוֹ זֶה, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם נֶאֶבְדוּ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לְיַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל אֵין אַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה, וּכְבָר נִפְטַר מֵחוֹבוֹ. כִּי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כֹּחוֹ גָּדוֹל וְעָצוּם וְיוּכַל לְמַלֵּא חוֹבוֹתָיו מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבִלְבַד כְּשֶׁנִּשְׁלְחוּ עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת. אֲבָל אִם שְׁלָחָם הַלֹּוֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ עֲשָׂאוֹ לְשָׁלִיחַ כִּי נִדְמֶה אֵלָיו לְאִישׁ צַדִּיק וְנִתְקָרֵב אֵלָיו וְקִשֵּׁר כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו, כִּי סָבַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת לֹא נִשְׁלַח מִמֶּנּוּ כְּלָל וְנֶאֱבַד בַּדֶּרֶךְ, אֲזַי הָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה הַשָּׁלִיחַ לֹא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל (שם אות טו).

176

the lack of counsel — not knowing the complete counsel by which to trade and profit and earn a livelihood easily. And the essential repair for all of this is Shabbos — for Shabbos protects primordial Adam. For on Shabbos all the worlds ascend above their level — and every contraction of every world and every level — all expands and rises to great heights — for on Shabbos His divinity is revealed as a foretaste of the World to Come — as

177

אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שְׁלוּחֵי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו, דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהַזְכִּיר אֶת הַכֹּל שֶׁיַּעַסְקוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וּבִפְרָט בַּתְּפִלָּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת. אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם כֹּחַ עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן וְלִשְׁפֹּט אֶת כָּל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, כִּי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל כִּי אִם הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים (שם אות טז יז).

177

His divinity will be revealed in the future without the contractions of now — as it is said: "your Teacher will no longer be covered." And therefore

178

הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים מְאֹד בְּהָאָדָם שֶׁנִּבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם. בִּפְרָט בְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָבוֹא לְזֶה הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים. עַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בּוֹ מְאֹד וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם. וְעִקַּר הָעֵצָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד. וְלִזְכּוֹת לָזֶה צְרִיכִים לְכָל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים, הַיְנוּ לְתַקֵּן בִּשְׁלֵימוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּמִשְׁגָּל וּמָמוֹן, וְלִזְכּוֹת לִשְׁלֵימוּת הַיִּרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְלִשְׁלֵימוּת הַתְּפִלָּה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַשָּׁלשׁ עֲבוֹדוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. אַךְ הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיְּימָן מֵחֲמַת הִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר בְּאֵלּוּ הַתַּאֲווֹת, וּבִפְרָט גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁעַל הַתְּפִלָּה. וְכָל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת קִנְאַת הַמַּלְאָכִים הַנַּ"ל. עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵימוּת, עַד שֶׁאוֹחֵז בֶּאֱמֶת בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצַּל מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים. וּמִגֹּדֶל כֹּחוֹ הֶעָצוּם הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת כָּל אֶחָד מִשְׂרָאֵל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְהַצִּילוֹ מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים לְבַל יַפִּילוּ אוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם. וְזֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזָּכָה הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לִזְכּוֹת בְּחֶסֶד נִפְלָא. עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַכְנִיס אֶת כָּל אֶחָד בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל בְּחִינוֹת הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַד שֶׁיָּכוֹל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתוֹ לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְפִי בְּחִינָתוֹ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַפִּילוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לוֹחֵם בַּעֲדוֹ מִלְחֲמוֹת ה' (שם אות יח).

178

then it is only rest and tranquility — and there is no creation and no labor in it. And then the feet rise — which are the aspect of the counsels — from the hold of the kelippos — the aspect of "if you return your foot from Shabbos." And therefore then faith is completed — and therefore on Shabbos there is no carrying or traveling. The eating of Shabbos is very precious — for through it one merits to polish the soul — the aspect of "the

179

עִקַּר קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיָה עַל כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְכֵן הַהִתְגָּרוּת הַגָּדוֹל שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הָעִקָּר הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת משֶׁה זוֹכֶה לְקַבֵּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה גְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים מְאֹד וְרוֹצֶה לְמָסְרָם לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַד דּוֹרוֹת עוֹלָם. וּבָזֶה הֵם מִתְקַנְּאִין וּמִתְגָּרִין מְאֹד, כִּי עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַטְרֵג מֵחֲמַת אֲמִתַּת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ הָעֲצוּמָה, וְעִקַּר הַקִּטְרוּג הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה לְדוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיכָהּ לְדוֹרוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי בִּבְחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלִכְלֹל בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְזַכּוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַצִּיל אֲפִלּוּ אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים מִקִּטְרוּג הַמַּלְאָכִים עַד שֶׁגַּם הוּא יִזְכֶּה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְמָסְרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם. וְזֶה משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי דַּיְקָא בְּחִינַת שִׁפְלוּת וְעַל יְדֵי זֶה וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ' (שם אות יט כ).

179

righteous eats to the satisfaction of his soul." On Shabbos the worlds ascend in wondrous ascents without any arousal from below through the deeds of those below — only through the power of the holiness of Shabbos itself. And then the inner union itself is also accomplished without arousal

180

אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל. אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק גָּמוּר, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל גַּאֲוָתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וְכוּ', וְאַף עַל פִּי כֵן מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל יְדֵי הַסְּיָגִים וְהַגְּדָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ לְתוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלָיו זָר. וְזֶה בְּחִינַת וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי כֵן וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה (שם אות כב).

180

from below — for then the holiness itself flows from the aspect of the ultimate purpose of repair that will be in the future — through

181

הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל הוּא טוֹב לַכֹּל תָּמִיד וְאֵינוֹ מַפְסִיק טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מְסַלֵּק לוֹ הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק לוֹ הַכֹּל. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן יִמְרֹד בּוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְסַלֵּק לוֹ, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְזֶה הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם וְיוּכַל לִמְצֹא אוֹתוֹ תָּמִיד וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּתֵּר מִמֶּנּוּ, וְזֶה בְּחִינַת לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְאַף עַל פִּי כֵן וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן עוֹד לְזֶה הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ, אוּלַי יַרְחִיב יָדוֹ עַל יְדֵי זֶה וִישַׁלֵּם. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַשְׁפִּיעַ לְכָל אֶחָד רֹב טוֹב וָחֶסֶד מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב יָדוֹ לְשַׁלֵּם חוֹבוֹתָיו, וְאִם אַף עַל פִּי כֵן יִתְעַקֵּשׁ הַלֹּוֶה רָשָׁע וְיִמְרֹד בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא יִרְצֶה עוֹד לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחְתָּיו לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לִגְבּוֹת וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כִּי מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ. וְאֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִיב אֵין חשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֵר שָׁם כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. אֲבָל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְהֵטִיב תָּמִיד, וְהוּא מְסַבֵּב כָּל כַּךְ בְּטוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה הַלֹּוֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָתוֹ, וַאֲזַי הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּכָל פַּעַם עוֹד חֶסֶד וְטוֹב מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה' וִיסַלְּקוּ חוֹבוֹתָם כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, הוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הֶעָרֵב בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יְסַלֵּק כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חוֹבוֹת הַלְוָאוֹתָיו בִּשְׁלֵימוּת. וְרַק עַל יָדוֹ יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת מַה שֶּׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה (שם אות כה).

181

the light drawn from the aspect of Atik. But even so — not everyone merits to receive this illumination even on Shabbos — except one who labored on the eve of Shabbos — "one who labored on the eve of Shabbos shall eat on Shabbos." For even then each person receives the light according to what they prepared themselves in the six weekdays — and likewise merits the additional Shabbos [tosefes Shabbos]

182

עַל־יְדֵי הֲלִיכָה לִדְבַר מִצְוָה בִּפְרָט כְּשֶׁהוֹלְכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מִבְּחִינַת תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם מִבֶּטֶן שְׁאוֹל מַמָּשׁ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. עַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין בְּכָל פְּסִיעָה גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, עַד שֶׁמַּעֲלִין מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְמַעְלָה וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַנְּסָכִים שֶׁיּוֹרְדִין לְתוֹךְ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוֹלְלִין עַד הַתְּהוֹם, וְזֶה בְּחִינַת מַה יָּפוּ פְּעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָעוֹלִים לָרֶגֶל וְכֵן עַל כָּל הַהוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה. וְסִיֵּם כְּמוֹ חֳלָאִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אֳמָן, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵלּוּ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוֹלָלִין עַד הַתְּהוֹם הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות לז לט).

182

— that is: receives from this holy light that flows on Shabbos from above without arousal from below. But even so — every single Israelite — as long as the name

183

מַה שֶּׁעִקַּר שְׁלֵימוּת קִיוּם הַמִּצְווֹת הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה וְתֵכֶף שֶׁבָּא הַמִּצְוָה לְיַד הַצַּדִּיק הוּא מַעֲלֶה אוֹתָהּ וּמַחֲזִירָהּ מִיָּד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְנִכְלָל עַל יְדֵי זֶה כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַקִּטְרוּגִים וְנִתְמַלְּאִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת - עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קיט.

183

of Israel is called upon them and they have some portion in the holiness of Israel —

184

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁנֶּאֱחַז בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת הָעַצְבוּת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם בִּבְחִינַת עֲנִיּוּת דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל חֶסֶד חִנָּם מֵחֲבֵרוֹ שֶׁשָּׁם נֶאֱחַז הָעַצְבוּת בְּחִינַת דִּינִים בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה הַנֶּאֱמַר עַל הָעֲנִיּוּת, כִּי מָאן דְּאָכִיל דְּלָאו דִּילֵיהּ בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלִי בְּאַפֵּיהּ, וְכָל אֲכִילָתוֹ הוּא לֶחֶם עַצְלוּת וְעִצָּבוֹן. וּכְמוֹ כֵן כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ הָיָה בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא כְּלָל רַק בִּבְחִינַת מְקַבֵּל בְּחִינַת נַהֲמָא דִּכְסוּפָא. וּמִשָּׁם אֲחִיזַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים כַּמּוּבָן גַּם כֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַדִּינִים שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה רַק עַל יְדֵי שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא. וְעַל כֵּן עִקַּר הַמְתָּקַת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים לְגַמְרֵי, הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה. וְזֶה הַצַּדִּיק אֵין בּוֹ שׁוּם בְּחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן הוּא זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְתַכְלִית שְׁלֵימוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל (שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת כַּנַּ"ל). וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִן הָעוֹלָם וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מַשְׁלִים כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמַעֲלֶה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִבְּחִינַת מְקַבֵּל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות העושה שליח לגבות חוב, הלכה ב אות ח ט י).

184

an illumination from the holiness of Shabbos flows upon them. Through which they have power wherever they are to remember Hashem and return to Him if they wish to draw this illumination upon themselves. And therefore one must come to the tzaddikim for Shabbos — in order to receive through them the holiness of the additional Shabbos

185

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם עוֹלָם הַבָּא רַק יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם לֹוֶה וּמְקַבֵּל, אַף גַּם לְהֵיפֶךְ כִּי הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת נִקְרָא בְּשֵׁם מַלְוֶה, כְּאִלּוּ הוּא מַלְוֶה וּמַשְׁפִּיעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא חוֹנֵן דָּל, שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד וַחֲנִינָה עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא נִקְרָא עָנִי וָדַל עַד הֵנָּה בִּבְחִינַת מְקַבֵּל, וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות טז).

185

— for they merit to this in greater measure on account of their holy preparations for it. The difference between

186

הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וּבְכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים יִזְכֹּר תֵּיכֶף שֶׁהַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא מַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְכָל אֶחָד לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹתָיו. וְעַל כֵּן יִזָּהֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ - עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הֶבֶל נָחִית הֶבֶל סָלִיק, כִּי הָאָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הוּא מַכְנִיס רוּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְתֵיכֶף וּמִיָּד צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא הָרוּחַ חַיִּים בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִלָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַיּוֹצֵא. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת מַלְוֶה. כִּי הוּא מַלְוֶה לְהָאָדָם הָרוּחַ חַיִּים כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ יְסַלֵּק וִישַׁלֵּם חוֹבָתוֹ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ'. וּמִי שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל הוּא מְסַלֵּק חוֹבָתוֹ מִיָּד לְיַד הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ הוּא שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהוּא יַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ. וְכַמְּבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק וּמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אוֹ מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק וְדוֹבֵר עָלָיו עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, זֶה אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּת כְּלָל מֵהַצַּדִּיק רַק מֵהָרַב שֶׁבַּקְּלִיפָּה מִבְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל יֵשׁ כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק רַק שֶׁאֵינָם מְקֹרָבִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו וְעוֹשִׂים מִצְווֹת וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲזַי עֲבוֹדָתָם וְכָל עִסְקָם הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ כַּמָּה שְׁלוּחִים עַד שֶׁחוֹזְרִים וּמַגִּיעִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְאָז יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אַחֲרָיוּת בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ אוֹתוֹ הָאוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ. וְהָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה שֶׁהוּא הַמְקַבֵּל הַחִיּוּת מֵהַצַּדִּיק לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹוֶה (שם הלכה ג).

186

Shabbos and weekday — for on the weekday no illumination flows in a fixed manner from above of itself — only an illumination from the outer union [yichud hachitzon]. And then even when one merits to draw this light upon oneself — one does not yet know from it a counsel of how to recognize the Creator and fulfill the Torah in completeness. But on Shabbos — when drawing the light that comes from above — one knows through it wondrous counsels for the service of the Creator. But whether on the weekday or on Shabbos

187

עִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻּשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הָרוּחַ חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲווֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁהוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִיפָּה. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ הָרַע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, בִּפְרָט עַל יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהַשְׁלִים לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּלְהַחֲיוֹתוֹ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב בְּאֵין מַחְסֹר דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָּל טוֹב. וְעַל כֵּן עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות י).

187

— one must in any case draw the above-mentioned light upon oneself. On Shabbos His blessed divinity is revealed through very fine — pure — and clear spiritual garments and contractions —

188

הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר קִדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אֲחִיזַת הָרָע כְּלָל. וַאֲזַי כָּל בְּחִירָתוֹ הוּא רַק בִּבְחִינַת משֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, זֹאת הַבְּחִירָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים (שם אות יב; עיין פורים אות סח מבואר יותר).

188

which are not clothed at all in any labor or weekday works. And

189

כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק צְרִיכִין לַעֲסֹק כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵצִים יְבֵשִׁים חַס וְשָׁלוֹם. כִּי זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב בֶּאֱמֶת כְּשֶׁנִּתְקָרְבִין עַל יָדוֹ עוֹד נְפָשׁוֹת, כִּי יֵשׁ אִילָן וַעֲנָפִים לַעֲנָפִים וְכוּ' וְהַצַּדִּיק הוּא גּוּפָא דְּאִילָנָא. וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין הֵם בְּחִינַת עֲנָפִים וְצָרִיךְ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם עוֹד עֲנָפִים וְכוּ' עַד שֶׁיִּצְמְחוּ מֵהֶם עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּנֵי תֵּבֵל תְּנוּבָה בִּבְחִינַת וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְּרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְּבוּאָה וַיְבָרְכֵם וַיִרְבּוּ מְאֹד וְכוּ' (הלכות הרשאה הלכה ד אות יג).

189

this is the aspect of the Shabbos garments [levushin d'Shabbos] — which are holy garments — the aspect of "garments worn on weekdays are not

190

עִקַּר מַה שֶּׁרְחוֹקִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק. שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמַּפְסִיק הוּא עַל יְדֵי גַּסּוּת וְגַבְהוּת שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס אֶרֶס דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים בְּלִבּוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כֶּעָפָר בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר הֵיטֵב שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁכָּל כֹּחוֹ עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְיִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ (הלכות חזקת מטלטלין הלכה ד אות ט).

190

worn on Shabbos." For on the weekday — since the Sitra Achra dominates — it is impossible to recognize His blessed divinity except through physical garments — which are the aspect of all these contractions — the totality

191

עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהַכְּשֵׁרִים הַדְּבוּקִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא רַבָּם הָאֲמִתִּי, הוּא שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כִּי הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַּם כֵּן בְּוַדַּאי. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵימוּת, דְּהַיְנוּ ק שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבּוֹ וּמַעֲשָׂיו הֵם מְלֵאִים רָזִין נִפְלָאִים, עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל רַבּוֹ הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. כִּי בְּכָל מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ הוּא מוֹצֵא בּוֹ דִּבְרֵי רַבּוֹ וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד מְקֻשָּׁר לְרַבּוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁמְּדַבֵּר וְעוֹשֶׂה הוּא זוֹכֵר אֶת רַבּוֹ. וְתַלְמִידִים כָּאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֶתְרֹג פְּרִי עֵץ הָדָר וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, הַיְנוּ שֶׁמְּקֻשָּׁרִים וּדְבוּקִים בְּאִילָנָא רַבָּא וְיַקִּירָא שֶׁהוּא רַבָּם הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. וְעַל יְדֵי תַּלְמִידִים כְּשֵׁרִים כָּאֵלּוּ דַּיְקָא נִתְגַּלָּה הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבָּם, וְהָדָר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרֹג (שם ה"ה אות טו).

191

of the Creation of the six weekdays — from which all the things of Creation came into being: inanimate — vegetable — animal — and speaking. But in the future — when it will be the day that is entirely Shabbos — it is written: "your Teacher will no longer be covered"

192

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְמַעַן יֵיטִיב לוֹ לָעַד, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים שָׁכֵן לְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא אֵיזֶה קִבּוּץ שֶׁל כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי ה' הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת נִטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי אֵין עֵרֶךְ לְהָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲבֹד אָדָם בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם אִם הוּא חָלוּק מִיִּרְאֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים, לִנְקֻדָּה טוֹבָה אַחַת שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁמִּצְטָרֵף וּמִתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת. כִּי כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים וְהוּא בִּבְחִינַת תּוֹסֶפֶת שָׁכֵן אֲלֵיהֶם. וְעַל יְדֵי זֶה מִתְרַבִּין וּמִתְגַּדְּלִין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ. וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק בָּזֶה לְצָרֵף וְלִבְנוֹת רִבּוּי הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּפְלָאִים הַנַּ"ל. וְאִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת כְּבָר הָיוּ מִתְרַבִּין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה כָּל כָּךְ עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה עַד שֶׁכְּבָר הָיוּ מִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים, וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עִם כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ וְהָיָה כְּבָר כָּל הַטּוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל. כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל רִבּוּי הַבָּתִּים לְאֵין קֵץ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי הוּא הָעִקָּר וְהָרֹאשׁ שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ כָּל נַפְשׁוֹת הַשְּׁכֵנִים הַנַּ"ל וּבוֹנֶה וּמְצָרֵף מֵהֶם כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת וְכֻלָּם נִקְרָאִים שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת עַצְמוֹ וְנִטְפַל אֵלָיו בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת שָׁכֵן אֶצְלוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ. כִּי תֵּיכֶף כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי וְנִטְפַּל אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שָׁכֵן בְּעָלְמָא, תֵּכֶף נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזֻזּוֹת פִּתְחִי. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שׁוֹקֵד לַעֲמֹד רַק אֵצֶל הַדְּלָתוֹת וְהַפְּתָחִים שֶׁל הַבָּתִּים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אַשְׁרֵי לוֹ. וּמִמֵּילָא מוּבָן גֹּדֶל עֹצֶם פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁגּוֹרֵם לַהֲרֹס קסג אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בָּתִּים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְדִינוֹת שְׁלֵימוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, שֶׁהָיוּ נִבְנִין בְּרוּחָנִיּוּת עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת הַשְּׁכֵנִים שֶׁהָיוּ נִתְוַסְּפִין עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת, וְכֵן גּוֹרְמִין עַל יְדֵי זֶה לְעַכֵּב קִבּוּץ הַנִּדָּחִים וּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ"ל (הל' נזקי שכנים ה"ד אות יא יב יג יד).

192

— and we will then merit to recognize Him face to face without being clothed in these contractions of Creation. And this is the aspect of Shabbos — which is a foretaste of the World to Come — through which an illumination flows from this future aspect. And therefore there is no labor in it — and no walking and carrying on roads — for all of them flow from the aspect of drawing the spirituality of divinity into contractions. For on Shabbos one can receive the drawing of the spirituality of His blessed divinity in fine garments — in the aspect of Shabbos garments — which

193

עִקַּר תִּקּוּן הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִפְרָט מִתַּאֲווֹת נִאוּף, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְעַל כֵּן הֵם נִקְרָאִים גּוֹדְרֵי גֶּדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, כִּי הֵם מְתַקְּנִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדָרִים וּמְחִצּוֹת קְדוֹשׁוֹת. וּלְהֵפֶךְ עַל יְדֵי מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל יָדָם נִתְקַלְקְלִין וְנִפְגָּמִין מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וְנִתְוַסֵּף בָּהֶם פְּרָצוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְחוּרְבוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְכַמְּרֻמָּז בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת (הל' שותפים בקרקע הלכה ד אות ד).

193

are not clothed in the contractions of the weekdays — from which all the labors and all the journeys come as mentioned.

194

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָה בּוֹ. וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִינֹק וְלִשְׁאֹב חִיּוּת מִמֹּחוֹ הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, בְּחִינַת פִּתְחֵי פִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם הוּא מְגַלֶּה לָנוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ. וְאֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם. הַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה. כִּי הַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ וּמְגַלֶּה הַחִדּוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁלּוֹ בְּשֵׂכֶל כָּזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁהוּא בֵּין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה בֵּין בְּתַכְלִית הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם בָּהֶם תָּמִיד אִם יִרְצוּ לְקַבְּלָם. וְכֵן אֲפִלּוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, אָז גַּם כֵּן עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ שֶׁקְּדֻשָּׁתָן עוֹלָמִית, שֶׁבָּהֶן אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל דַּרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם (הל' חלוקת שותפות ה"ה אות י יא יג יד).

194

The holiness of Shabbos at its root flows from the day that is entirely Shabbos — when the Torah of the concealed Ancient One [Oraisa d'Atika Stima'a] will be revealed — which is the Torah that our righteous Mashiach will reveal.

195

אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר הוּא עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְנַהֲגִים הַיְסוֹדוֹת בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה וְאֵין אֶחָד יוֹצֵא חוּץ לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, וְהוּא מְחַבֵּר וּמַרְכִּיב וּמְמַזֵּג הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת לְעִנְיַן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת. וְכָל מִדָּה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם. וּצְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִדָּה לְבָרֵר הַטּוֹב מִמֶּנָּה וּלְבַעֵר הָרָע. שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט בְּחִינַת הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן דָּא אוֹרַיְיתָא שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְחִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְמַזְּגָם וּלְחַבְּרָם וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, לְבָרֵר מִכָּל מִדָּה וּמִדָּה הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה הַכֹּל בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם וְיִחְיֶה חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁכְּלוּלִים גַּם כֵּן מִשֹּׁרֶשׁ בְּחִינַת הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כַּיָּדוּעַ. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת. כִּי הָעוֹלָם בִּכְלָל הוּא כְּמוֹ בַּיִת שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ רֹאשׁ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת וְהָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּנְהִיג הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ כָּרָאוּי, לְסַדֵּר הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְכֵן כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת הוּא בְּחִינַת עוֹלָם קָטָן בְּחִינַת בַּיִת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֹאשׁ בְּחִינַת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּנְהִיג אוֹתוֹ כָּרָאוּי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁיֵּדַע לְהַנְהִיג כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת וּלְהַנְהִיג וּלְסַדֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מִתְקַיֵּם הַכֹּל. וְעַל כֵּן שָׂנְאוּ הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד, בִּפְרָט כְּשֶׁחוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר. כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד אֲחִיזָה בְּיוֹתֵר בְּאוֹת אֶחָד וּבְמִדָּה מְיֻחֶדֶת וּבִיסוֹד פְּרָטִי. וְעַל כֵּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים בְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם. וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם אֲזַי נִתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת בְּשָׁרְשֵׁי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין בָּהֶם. וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהַכֹּל עַל יְדֵי שֶׁאֵין הַיְסוֹדוֹת מִתְמַזְּגִין כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה וְכָל אֶחָד מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ, בִּפְרָט אִם חוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה נֶחְרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות מצרנות הלכה ד אות ב ג).

195

And the essential excellence of this Torah is that through it we will merit to fulfill this Torah that we have now — for even then not a single point of this Torah will be nullified. Only now — even though this holy Torah is entirely wondrous counsels — and the sages and tzaddikim of every generation labor to reveal new counsels at every moment for how to merit to fulfill the holy counsels of the holy Torah — even so the Sitra Achra intensifies against the counsel itself — until the counsel itself is also difficult to fulfill. But Mashiach will reveal wondrous counsels drawn from the aspect of Atik — which the Sitra Achra will not be able to refute in any way — and through this we will merit to fulfill the Torah in completeness. And therefore Mashiach

196

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁבְּכָל הָאֵבָרִים הוּא רַק מֵהָרֹאשׁ (שם אות ט).

196

is called Pele Yo'etz — "Wondrous Counselor." And

197

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בְּכָל קוֹמַת הָאָדָם וּבְכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם, בָּרֹאשׁ וּבָאָזְנַיִם וּבָעֵינַיִם וּבַחֹטֶם וּבַפֶּה וּבַלָּשׁוֹן וּבַלֵּב וּבַיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלְּמִין הַמֹּחִין וְאֵין זוֹכִין לֵידַע מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי הָאֵשׁ שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חֻצּוֹת בְּחִינַת כְּלַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי בְּחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעִרְבּוּבְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הוּא בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא כִּי הַנְּשָׁמוֹת עַתָּה הֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין שֶׁבָּהֶם עִקַּר אֲחִיזַת הָרֹאשׁ כָּל חֻצּוֹת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי. וְעַל יְדֵי זֶה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקַשֵּׁר בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרָתוֹ בְּכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם. כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק מֵהָרֹאשׁ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי עַל יְדֵי הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק. וְהַחִיּוּת הַזֶּה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּכָל אֵבָרָיו עַד שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת גַּם בִּבְחִינַת רַגְלִין לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְלִּפּוֹת בְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חֻצּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִים תַּחַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם אֵפֶר דַּיְקָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ יִהְיוּ נִכְנָעִין תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַכְּלוּלִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּהָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הַנְּמוּכִין שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין יֵדְעוּ גַּם כֵּן גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיָאִיר גַּם בָּהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וְנִפְלָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ כִּי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז עוֹלִין הָרַגְלִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם אות ט הנ"ל).

197

this is the aspect of the holiness of the holy Shabbos — for on Shabbos this holiness also flows. And this is the secret of the two thousand cubits of the Shabbos boundary — for elef [thousand] has the letters of pele [wonder] — as is known. And the counsels of the new Torah teachings of now are also the aspect of wonder — as it is said: "I thank Your Name for You have done wonder — counsels from afar." But the counsels of the future are the aspect

198

עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּשְׁלֵימוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְנֶעֱלַם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִתְגַּדֵּל הַדַּעַת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵינָיו, בִּבְחִינַת זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִין בְּאֶצְבַּע זֶה ה' וְכוּ'. וְעוֹד זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת יוֹתֵר עַד שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת יֵשׁ, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁבְּכָל הַיֵּשׁוּת שֶׁהֵם כְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ וֵאלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל שְׂכַר הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד בִּבְחִינַת לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ. כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין זֹאת רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, אֲבָל לֶעָתִיד נִזְכֶּה לָדַעַת כָּל זֶה בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, וְזֶה עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר. וְכָל זֶה כָּלוּל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יא).

198

of wonders of wonders. And this is the aspect of the two thousands — the aspect of the two wonders as mentioned. Even though the holiness of Shabbos comes from above without arousal from below — through which all the worlds ascend above their level — even

199

הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה כּוֹלֵל וּמְחַבֵּר אַחַר הַבְּרִיאָה בְּאֶחָד שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְכָל הַמָּמוֹן וְכַל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ ק עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ, וַהֲמוֹן הָעָם הַפּוֹגְמִין בְּהַצַּדִּיק, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת עֵינֵי הַהַשְׁגָּחָה בִּבְחִינַת עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם בְּחִינַת בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן, וְעַל כֵּן הַהֲמוֹן עָם שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַר הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַכֹּל רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגָם מְכִירַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְמִצְרַיִם בִּבְחִינַת עַל מָכְרָם בְּכֶסֶף צַדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַסְתָּרַת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלְגּוּלִים וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן נִסְמַךְ פְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף לִפְגַּם חֵטְא עֵר וְאוֹנָן, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה גּוֹרְמִין לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַהַשְׁגָּחָה, אַךְ בְּתֹקֶף כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל מֵרָע לְטוֹב, בִּבְחִינַת כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִּי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם, כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל טֻמְאַת מִצְרַיִם וּלְגַלּוֹת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה. וְעַל־כֵּן בִּזְכוּת יוֹסֵף יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְזָכוּ אַחַר־כָּךְ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל (הלכות שלוחין הלכה ג).

199

so every person's ascent is according to the place and level they merited at the moment of Shabbos's entry — according to the preparation they prepared and sanctified themselves in the six weekdays. Like for example one who only merited on weekdays to the level of the lowest soul [nefesh d'nefesh d'Asiya] — then even on Shabbos — when the additional

200

עַל־יְדֵי הַהֲלִיכָה וְהַנְּסִיעָה שֶׁכָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ מִמְּקוֹמוֹ לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מְקוֹמוֹ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין וְהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בִּפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹכֵב הַצַּדִּיק שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתוֹ בִּבְחִינַת יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְעִקַּר מְנוּחַת הַצַּדִּיק הוּא כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר וְנִכְלַל בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה בִּבְחִינַת וְכִסֵּא כָּבוֹד יַנְחִילֵם וְכוּ'. וְעַל כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַצַּדִּיק זוֹכֶה כָּל אֶחָד שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְיָדוּנוּ אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם (שם הלכה ד אות יג).

200

Shabbos comes upon them and they merit through this to ascend for example to the world of Atzilus — they do not merit even there to receive illumination

201

צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ', וְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ רַבִּי אֲמִתִּי כָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִמְצֹא לְעַצְמוֹ רַבִּי אֲמִתִּי אוֹ חָבֵר אֲמִתִּי, שֶׁקִּבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת דִּבְרֵי אֱמֶת הַמּוֹעִילִים לְנַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָיוּ כְּבָר כָּל מַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְחַפֵּשׂ עוֹד וָעוֹד, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם עוֹלִים יָפֶה בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. עַל כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי אֵין קסז הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחֲרֵי גּוּף הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי אִם אַחֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזֶּה תִּקּוּנוֹ, וְזֶה צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד. כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא מְצָאוֹ עֲדַיִן כְּלָל, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה, כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי אוּלַי יוּכַל לִמְצֹא חַיֵּי נַפְשׁוֹ לָנֶצַח עַל כָּל פָּנִים יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְאִם כְּבָר נִדְמֶה לוֹ שֶׁמָּצָא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי זֶה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב אֵצֶל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ נְעִימוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה הוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִשְּׁלֵימוּת תִּקּוּנוֹ. כִּי עִקַּר הַיְגִיעָה צְרִיכִין בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּמְצָא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְאִם יְחַפֵּשׂ בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי יִמְצָא כִּי יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַּאֲמִין, וַאֲפִלּוּ הָרַב הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבּוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וּלְיַעֵץ וּלְהַנְהִיג אֶת עַם עָנִי וָדַל הַחוֹסִים בּוֹ. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, כִּי אִם בְּחַסְדֵי ה' הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה הַרְבֵּה הֵן מֵהָרַב הֵן מֵהֶחָבֵר הֵן מֵהַתַּלְמִיד, וְאָז אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לְךָ (שם הלכה ה אות ד ה ו ז).

201

except from some lower level of Atzilus. And likewise each person according to their level. But the great tzaddik — who merited even on the weekday to the soul of Atzilus — merits on Shabbos to ascend far above Atzilus — for there are worlds that are far far above Atzilus as brought in the writings — and further above and above. And whoever is included in Israel — certainly receives some illumination from the additional Shabbos. But each person receives the additional holiness of Shabbos according to their preparation on

202

גַּם אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְזָכוּ לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה עוֹד לִמְצֹא בְּיוֹתֵר שְׁלֵמוּת אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל משֶׁה רַבָּם, וְאָז הָיוּ זוֹכִין לְמַה שֶּׁהָיוּ זוֹכִים. רַק עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בָּזֶה לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עוֹד וָעוֹד אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל משֶׁה רַבָּם, בִּכְדֵי לְבָרֵר עוֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְחַזְּקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בָּזֶה הִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב וְהִכְשִׁילָם בִּכְפִירוֹת, עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ט י).

202

weekdays. And therefore now — in our many sins — we do not have the power to receive the additional Shabbos in completeness — in a manner that

203

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים הוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ מֵת כְּלָל, וּמַה שֶּׁנִּכְתַּב מִיתָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הוּא רַק מִסִּטְרָא דִּילָן כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִיד שֶׁל אָדָם קַיָּם כְּאִלּוּ לֹא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁמֵּת וְנִקְבַּר, אַף עַל פִּי כֵן צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, כִּי בֶּאֱמֶת לֹא מֵת כְּלָל רַק מִצִּדֵּנוּ שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין אוֹתוֹ. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁתַּלְמִידוֹ קַיָּם וְאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ מִשְּׁמוֹ וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים, עַל־יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת גַּם מִצִּדֵּנוּ. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק קַיָּם וּמְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי לֹא מֵת (שם אות יא).

203

we merit through this to complete counsels to return to Hashem — except through the power of drawing close to the truly true tzaddikim — who merit to receive the holiness of Shabbos

204

הַצַּדִּיק מִסְתַּתֵּר בְּכָל פַּעַם מֵהָעוֹלָם מֵחֲמַת קִלְקוּלָם וְנִתְרַחֵק מֵהֶם הַרְבֵּה, עַד שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כִּי אִם עַל־יְדֵי יְגִיעוֹת וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַרְבֵּה, וְזֶה גַּם כֵּן בְּחַיָּיו וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְעֵילָא וּלְעֵילָא, אֲזַי צְרִיכִין לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסַלְסֵל וּלְחַפֵּשׂ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו וְאָרְחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת כַּוָּנַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי עִקַּר הַצַּדִּיק הוּא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם גָּנוּז רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָא אֶחָד אוֹ רַבִּים, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתוֹ וּדְרָכָיו וַעֲצוֹתָיו וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲיוֹת אֶת הַכֹּל, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק עַד שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁכְּשֶׁהֵם מְגַלִּים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲזַי הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּדִבּוּרֵיהֶם, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא חַי מַמָּשׁ. אֲבָל צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת זֶה הַתַּלְמִיד הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל דַּעַת רַבּוֹ כָּרָאוּי, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרָיו גַּם כֵּן בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַבָּא מִן הַקֹּדֶשׁ הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּגַלֶּה בֵּאוּרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבּוֹ זַ"ל, נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הַמְקֹרָבִין אֵלָיו, וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ וּכְפִי בַּקָּשָׁתוֹ וְחִפּוּשׂוֹ יוֹתֵר, מִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ הַמְדַמֶּה יוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר וּמִתְחַזֵּק אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁנִּמְצָאִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה, אָז נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה חַי כַּנַּ"ל (שם אות יב).

204

in great completeness — and they draw the holiness of Shabbos upon us as well. And for this reason people travel to the tzaddikim for Shabbos as mentioned. On the weekday — when one needs to receive the healing that comes through the completeness of faith — one must cry out from the depths in order to draw and reveal the deep waters — which are the holy counsels upon which faith grows — through

205

כָּל צַדִּיק אֲמִתִּי וְתַלְמִידוֹ הֵם בְּחִינַת משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל כֵּן גַּם בְּחַיֵּי הַצַּדִּיק צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה אֵין בָּהּ שׁוּם מִעוּט, אַף עַל פִּי כֵן לִפְעָמִים הִיא מִתְכַּסֵּית בֶּעָבִים וַעֲנָנִים הַמַּחֲשִׁיכִים אוֹרָהּ, כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים נִתְכַּסֶּה וְנֶעֱלָם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת חַמָּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָין עַל עֵינִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הִתְנַגְדוּת וְהַסְתָּרוֹת שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֶצְלוֹ צָרִיךְ יְגִיעוֹת לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּוַדַּאי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, אֲזַי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אוֹר קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַחַמָּה כַּיָּדוּעַ, אַף עַל פִּי כֵן הִיא מִתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל עֵת, וְהַכֹּל כְּפִי עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר מִלּוּי וְתִקּוּן הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ הוּא עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בְּסוֹף בִּרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ' וִיקֻיָּם בָּנוּ וּבִקְּשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם. עַל־כֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ קסט וּלְבַקֵּשׁ יוֹתֵר הֵיכָן נִמְצָא קְדֻשַּׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת פְּנֵי חַמָּה, וּבְיוֹתֵר עוֹסְקִין בְּתִקּוּן זֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יג).

205

which healing comes. But on Shabbos — then the holy and wondrous counsels flow from above of themselves without crying and outcry — only through the power of the holiness of Shabbos as mentioned. And therefore on Shabbos the essential growth of faith through the above-mentioned counsels occurs — and through this healing comes. And this is what our Sages said:

206

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאֲבֵדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הָאוֹבֵד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הָיִיתִי כִּכְלִי אוֹבֵד, כִּי אֵין לְהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה מִבַּעֲלָהּ, וְעַל־כֵּן עִקַּר צַעַר הָאֲבֵדָה הִיא רַק לְהָאוֹבְדָהּ. וּכְמוֹ כֵן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק כָּרָאוּי, עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּאֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים וְאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין צַעַר אִבּוּדָם, רַק הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב הָאֲבֵדָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה צוֹעֵק הַנָּבִיא הַצַּדִּיק אָבַד, אָבַד דַּיְקָא וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְכוּ'. וְאִם תֹּאמְרוּ מַה נַּפְקָא מִינָה בְּאִם נָשִׂים עַל לֵב מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק מֵת וְנִסְתַּלֵּק, וּמַה דְּהָוָה הָוָה, וְעַל זֶה סִיֵּם בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק, הַיְנוּ עִקַּר אֲסִיפַת הַצַּדִּיק וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ מִסִּטְרָא דִּידָן, הוּא רַק מִפְּנֵי הָרָעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ מֵת וְנִסְתַּלֵּק מִסִּטְרָא דִּילָן. אֲבָל כְּשֶׁנַּחֲזֹר וְנִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק, הוּא נֶחְשָׁב חַי מַמָּשׁ כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים חַיִּים תָּמִיד כַּנַּ"ל (שם אות יד).

206

"Shabbos refrains from crying out — and healing is close to come" — namely as mentioned. And therefore at the entry of Shabbos — at the Mincha of the eve of Shabbos — when one must repair and raise the worlds through arousal from below — so that they have the power afterward to receive

207

אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֲבֵדָה מֵרַבָּם כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין אֵיךְ שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּעַצְמָן אֵיזֶה חִיּוּת כָּל שֶׁהוּא, צְרִיכִין לִצְעֹק עַל כָּל פָּנִים עַל זֶה בְּעַצְמוֹ תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד, הַיְנוּ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לָנוּ דַּעַת כְּלָל לְהָבִין לְהֵיכָן נֶאֶבַדְנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מִבַּעַל הָאֲבֵדָה, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים בַּקֵּשׁ עַבְדְּךָ וְכוּ', שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁהֵם יְבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אַחֲרֵינוּ, לְהוֹדִיעַ וּלְהָאִיר עָלֵינוּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם וּלְקָרֵב אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז כְּשֶׁצּוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִים כָּל כָּךְ בֶּאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים, אֲזַי נֶחְשָׁב גַּם זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אַחַר הַצַּדִּיק, וְאָז יִזְכּוּ לְמָצְאוֹ, כִּי רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם (שם אות טו).

207

the additional Shabbos and ascend afterward in wondrous ascents on Shabbos through arousal from above — as explained in the Kavanos. And therefore one recites "Hodu" — Psalm 107 — on the eve of

208

בְּכָל הָעֲסָקִים שֶׁעוֹסְקִין, הֵן תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְהֵן מַשָּׂא וּמַתָּן וּשְׁאָר עֲסָקִים, צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשִׂין, וּבְכָל דֶּרֶךְ וְעִיר וּכְרָךְ שֶׁהוֹלְכִין, אוּלַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי עֵסֶק וּנְסִיעָה זֹאת לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְתִקְוָתוֹ לָנֶצַח וְחִיּוּת זַרְעוֹ וְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת וְהָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ וּבָהֶם, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת אָקוּמָה נָא וַאֲסוֹבְבָה בָּעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת אֲבַקְּשָׁה אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְכוּ' (שם אות טז).

208

Shabbos at Mincha. For then arousal from below is needed — and therefore one then recites "and they cried out" many times — for

209

כְּשֶׁזּוֹכִין לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת בֹּקֶר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן אֵלוּ הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים לִמְצֹא בְּכָל עֵת בְּיוֹתֵר אֶת קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם הָאֲמִתִּי, הֵם בְּחִינַת שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים דַּיְקָא, כִּי עוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּתֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, וְשׁוֹמְרִים וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים לִישׁוּעַת ה', עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ כָּרָאוּי וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מִן הַתִּקְוָה הַזֹּאת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם. וַהֲמוֹן הָעָם (אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה תָּמִיד לְחַפֵּשׂ אַחַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה כַּנַּ"ל), כְּשֶׁפּוֹגְעִים בְּהַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל וּמְבַקְּשִׁים וְשׁוֹאֲלִים מֵהֶם אֵיזֶה דָּבָר, וְהֵם רוֹצִים שֶׁיָּשִׁיבוּ לָהֶם תֵּיכֶף וְיִמָּלֵא לָהֶם תִּקְוָתָם מִיָּד, וּמֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְהָשִׁיב בִּשְׁלֵימוּת לְהַשּׁוֹאֲלִים אוֹתָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כְּבָר זָכוּ לִמְצֹא קְצָת קְדֻשַּׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר עַד שֶׁיִּמְצְאוּהוּ כָּרָאוּי וּלְעֵת עַתָּה אֵין עֲדַיִן מַעֲנֶה בְּפִיהֶם בִּשְׁלֵימוּת, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ לָהֶם כָּרָאוּי בִּשְׁלֵימוּת, עַל יְדֵי זֶה הַהֲמוֹן עַם רוֹצִים לְהִתְרַחֵק גַּם מֵהֶם, כִּי אוֹמְרִים הֲלֹא גַּם בָּהֶם לֹא מָצָאנוּ תַּקָּנָה כָּרָאוּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הֲמוֹן הָעָם הַשּׁוֹאֲלִים מְכַוְּנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק בִּשְׁבִיל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁזֶּה תִּקּוּן נַפְשָׁם, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָם וּמַצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְרַחֲקוּ מֵהַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, רַק אַדְרַבָּא יִתְקָרְבוּ וְיִתְקַשְּׁרוּ אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ גַּם הֵם לִמְצֹא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה גַּם אֶצְלָם וְיִזְכּוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב. וְזֶה מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וְכוּ' אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי (עיין פנים שם).

209

then one needs to draw the holy counsels and the repair of faith through crying out. And this is the aspect of "they will give thanks to Hashem for His lovingkindness and His wonders" — namely the revelation of the counsels through the outcries. And the counsels are the aspect of wonders — as mentioned above in os 67. And through this one merits afterward to receive the additional Shabbos — when the counsels flow through the seven voices that

210

בְּכָל פַּעַם שֶׁבּוֹכִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי מוֹצְאִין קְדֻשָּׁתוֹ עַל יְדֵי הַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו וְרַבּוֹ. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאֵין הַצַּדִּיק מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלַד אַחֵר תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ', אֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְעַל־כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד הַרְבֵּה עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲבָל צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל עַל־ יְדֵי זֶה, לוֹמַר שֶׁכְּבָר מֵת הַצַּדִּיק וְאָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם חֲלִיפָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ, כִּי זֶה פְּגַם עָצוּם מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא מֵת, וּבְוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרַת קְדֻשָּׁתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה מְאֹד מְאֹד, וְעַל יְדֵי כָּל חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה מוֹצְאִין בְּוַדַּאי קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יז).

210

flow from above — the aspect of the voices of the Giving of the Torah that came from above. This is the aspect of the seven voices in the Psalm "Give to Hashem" recited at the entry of Shabbos. And this is the aspect of "the voice of

211

דֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְכוּ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִישָׁאֵר חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַהֲפֹךְ הוּא כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת משֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל (שם אות יח).

211

Hashem is over the waters" — where Hashem stirs the aspect of His voice as it were — in order to reveal the counsels that are the aspect of "deep waters — counsel in the heart of a person." The essential holiness

212

הַפִּלְפּוּל שֶׁל אֱמֶת, לְעַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲמִתַּת עַמְקוּת עֲצוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְעוּבְדָּא שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל (שם).

212

of Israel is the holiness of the holy

213

אֵצֶל אֱלִישָׁע מָצִינוּ מְבֹאָר שֶׁגַּם אַחַר מוֹתוֹ נִחְיָה וְקָם הַמֵּת אֲשֶׁר נָגַע בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע, וּמִזֶּה מוּבָן מִמֵּילָא שֶׁאֱלִישָׁע בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי לֹא מֵת וְהוּא חַי וְקַיָּם תָּמִיד. וְאִם יָכוֹל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְהַחֲיוֹת הַמֵּת מַמָּשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת בְּנֵי אָדָם הַחַיִּים עֲדַיִין, לְהַחֲיוֹתָם בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, רַק שֶׁצְּרִיכִים לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה מוּבָן גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (שם אות כא).

213

Shabbos — which is the general principle of the entire Torah — as our Sages said. For all the holinesses

214

כְּשֶׁאֵינָם זוֹכִים הָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶחְשָׁב כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם מִסִּטְרָא דִּילָן כַּנַּ"ל, אַף גַּם הַפְּגָם הַזֶּה מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגּוֹרֵם גַּם אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה לְהַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ גַּם בְּחַיָּיו, עַד שֶׁהוּא גַּם הוּא נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְתַקֵּן אֶת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, מֵאַחַר שֶׁלְּבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה יֵשׁ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁמֵּאֵן משֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאָמַר שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח, וְכֵן וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, וְכֵן מַה שֶּׁאֱלִישָׁע דָּחָה לְגֵחָזִי וְגִרָה דֻּבִּים בַּתִּינוֹקוֹת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנֶּחֱלָה עַל זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים. כִּי אֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק שׁוּם בְּרִיָּה רַק לְקָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, עַל שֶׁלֹּא לִמְּדוּ זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כְּתִיב בֶּאֱלִישָׁע, וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁגַּם הָרַב הָאֱמֶת וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ גַּם כֵּן לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר כֹּחַ קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָרִים וּלְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם אות יט כ כא).

214

that Israel draw upon themselves through Torah and commandments — all are the aspect of the holiness of Shabbos — as has been brought. And this is the aspect of "remember it from the first day of the week" — namely through all the Torah and commandments performed on all the weekdays — through this one draws upon oneself the holiness

215

אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לַשָּׁמַיִם, מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים יֵלְכוּ נָא וִיבַקְּשׁוּ אֶת אֲדוֹנְךָ וְכוּ', וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִכָּאן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם. וְאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב: וַיַּכֵּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר, אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ, אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ וְכוּ', וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע. כִּי בְּנֵי הַנְּבִיאִים שָׁגוּ בְּעִנְיַן הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בִּקְּשׁוּ וְחִפְּשׂוּ אַחַר אֵלִיָּהוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ, בְּעוֹדוֹ מְלֻבָּשׁ בְּגוּפוֹ כְּמִקֹּדֶם, וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, כִּי יְכוֹלִין לֵישֵׁב בְּסָמוּךְ אֵצֶל גּוּף הַצַּדִּיק, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיוּ רְחוֹקִין מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ מִקְּדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְעַל כֵּן גַּם בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּעוֹדוֹ סָמוּךְ אֵלֵינוּ צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד. וְכֵן עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ, הָעִקָּר אַחַר קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְעוֹלָם, וִיכוֹלִין לִמְצֹא כֹּחַ קְדֻשָּׁתוֹ גַּם אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאֱלִישָׁע זָכָה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת אֵלִיָּהוּ כָּרָאוּי, גַּם אַחַר שֶׁיָּדַע בְּבֵרוּר שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם, צָעַק וְהִתְחַנֵּן אַיֵּה ה' אֱלֹקֵי אֵלִיָּהוּ, הַיְנוּ קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ וּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יָדוֹ, וְעַל כֵּן זָכָה עַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת שֶׁנָּחָה עָלָיו רוּחַ אֵלִיָּהוּ (שם אות כב).

215

of Shabbos — which is the general principle of the holiness of Israel. And therefore one must be very careful in the honor of Shabbos — and receive Shabbos with joy and gladness of heart — and distance all kinds of sadness from oneself on Shabbos — even sadness and worry over one's many sins and transgressions.

216

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְתַקֵּן מִיָּד, כִּי יֵצֶר לֵב אָדָם רָע מִנְּעֻרָיו, בִּפְרָט מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פָּגַם וְקִלְקֵל הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק, וְכָל מַה שֶּׁעוֹסְקִין לְתַקְּנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד בְּהִתְחַזְּקוּת עָצוּם, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר עַמְקוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּדְרָכָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְקַיֵּם אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ וְכוּ', כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת (שם אות כו).

216

For even on weekdays one must distance oneself greatly from sadness — particularly when engaging in Torah and commandments — one must then strengthen further to be

217

עִקַּר יִחוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, הוּא עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, וּבָאִים אֵלָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה נַפְשׁוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִין נוּקְבִין, וְעוֹשֶׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ לָהֶם תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבַל כְּשֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַּדְּלִים לְבַקְּשׁוֹ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיִחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הַדִּינִים הַקָּשִׁים עַד שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת וְלֵיהָרֵג חַס קעג וְשָׁלוֹם כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַיִחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות לו).

217

in great joy — and not take to heart even worries over sins — only to gladden oneself with the little good that still exists in oneself. All the more so on the holy

218

כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה, וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל יְדֵי זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וּמַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְמָצְאוֹ (שם).

218

Shabbos — when no sadness or melancholy whatsoever is permitted

219

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, וְעִקַּר הַמְסִירַת נֶפֶשׁ הִיא לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַרְבֵּה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הַמֶּלֶךְ לַאֲמִתּוֹ, וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לְמִי לְהִתְקָרֵב. כִּי בְּכֶרֶס מְלֵאָה וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהָעשֶׁר, וּלְהַרְבּוֹת בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כָּל אֶחָד יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם וְכוּ', כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הָאֱמֶת, אַדְרַבָּא כָּל מַה שֶּׁיְּגַלּוּ לוֹ דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים יֵהָפֵךְ הַכֹּל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, רַק אִם יַפְקִיר כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת, וְלֹא יָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת אָז יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת (שם).

219

to be in it. For this is the essential holiness of the holy Shabbos — to rejoice in it with all one's might — for it is a day of joy and gladness in all the worlds — as explained in the holy

220

כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִיזָהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁבְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מֵאוֹנָאוֹת וְהַטְעָאוֹת, כְּמוֹ כֵן בְּעִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא לִקְנוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת אֱמֶת קְנֵה, צְרִיכִין גַּם כֵּן לִיזָהֵר מֵאוֹנָאָה וְטָעוּת. כִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַפְּגוּמִים, עַל יְדֵי זֶה גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם פָּגוּם הַרְבֵּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵימוּת מֵהָאוֹנָאָה וְהַטְעָיוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה' שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הַטְעָיוֹת וְהָאוֹנָאוֹת הַבָּאִים עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אֵין הִתְקָרְבוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת אוֹנָאָה פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, כִּי עַל יְדֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יָצָא קְצָת מִבְּחִינַת נֹגַהּ (שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת), כִּי הַצַּדִּיק מַכְרִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן הָאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת וְנִתַּן לִמְחִילָה, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, רַק עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו, וְגַם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, זֶה בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלַל בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְרָע גָּמוּר. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת, שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן, אֲזַי הוּא בְּחִינַת קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כָּל אֵלּוּ הַקִּנְיָנִים יִתְקַיְּמוּ, רַק שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, כִּי יִצְטָרֵךְ תִּקּוּן וּבֵרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁלּוֹ. אֲבָל זֶה שֶׁטָּעוּתוֹ בִּבְחִינַת יָתֵר מִשְּׁתוּת, הַיְנוּ שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁחוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלַל בַּקְּלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם, שָׁם הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל מֶקַח לְגַמְרֵי. שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁלוֹ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לְגַמְרֵי, וְעָלָיו נֶאֱמַר כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ. וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וְכוּ', עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי (שם לט מ).

220

Zohar. For all the paths and holy counsels through which one can come to joy and gladness — all of them are awakened and shine on Shabbos in great light. Only — even so — the person must draw them upon oneself. But then on Shabbos it is easy to draw upon oneself the paths of joy. And through this one merits to draw the joy of Shabbos even into the weekdays — which is the essential holiness drawn from Shabbos onto the six weekdays — namely the joy of the mitzva — which is the essential — for the essential completeness and elevation of the mitzva is through joy. And the essential joy flows from Shabbos

221

כָּל אָדָם בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַצַּדִּיק יְבָרֵר גַּם הַלִּמּוּד וְהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה (הלכות מקח וממכר הלכה ג אות ו).

221

onto the weekdays. The weekday is the aspect of a servant — where

222

הַצַּדִּיקִים מְחַיִּין כָּל הַמַּלְאָכִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי הַשֶּׁפַע רוּחָנִיּוּת שֶׁמַּשְׁפִּיעִין לָהֶם בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְאִירִין עֲלֵיהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּתָם (שם אות ז).

222

the hold of sadness lies. Therefore even the commandments

223

בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, וַאֲזַי הוּא בְּוַדַּאי רָחוֹק מִדַּעַת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ וְלֵידַע עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר בֶּאֱמֶת אֶת הַגּוּף וְכוּ', וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְבָרֵר אוֹתוֹ גַּם כֵּן, וּלְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהָשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, לָאו כֻּלָּם זוֹכִים לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, וְעַל כֵּן כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִין כֻּלָּם מֵהָרֹאשׁ הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהוּא הַחַד בְּדָרָא, אֲשֶׁר זָכָה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית וְהוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ (שם אות יא).

223

performed then have in them the hold of sadness — and from the great intensification of the darkness of sadness — great and mighty effort is needed to clarify

224

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, מְרַחֵם עַל הַדּוֹר וּמְסַפֵּר וּמְרַמֵּז לָהֶם גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ וְעֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ, וּמֵעִיר אָזְנֵיהֶם שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי כָּל עֲלִיַּת תּוֹרָתָם וַעֲבוֹדָתָם הוּא עַל יָדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁסִּפֵּר יוֹסֵף לְהַשְּׁבָטִים חֲלוֹמוֹתָיו וּדְבָרָיו. אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה לְהַקְשִׁיב דְּבָרָיו בִּתְמִימוּת, כִּי לִפְעָמִים עֲוֹן הַדּוֹר גּוֹרֵם עַד שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו, וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ שֶׁכָּל כַּוָּנַת דְּבָרָיו בִּשְׁבִיל הִתְנַשְּׂאוּת וּמֶמְשָׁלָה, קעה שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאָמְרוּ לוֹ אַחֵי יוֹסֵף הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ וְכוּ', עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶעֱלַם הַצַּדִּיק מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם (שם אות יג).

224

the good from the commandments — namely to remind oneself of the good points in oneself and gladden one's soul — to remind oneself: "have I not after all

225

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת לְכָל הָעוֹלָם וּמְגַלִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְהָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, עַל־יְדֵי הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם וְכוּ' (הלכות מתנה ה"ג אות ד).

225

done a mitzva?" And even if it is as it is — at any rate there are

226

אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, הֵם בִּבְחִינַת אוֹתָם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִים בַּמִּדְבָּר בְּהֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד (שם אות ה).

226

good points in it — and one good point of even

227

כְּשֶׁהַצַּדִּיק מִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים מִן הַתּוֹרָה, וְיוֹצֵא מִבֵּית קְדֻשָּׁתוֹ וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם, וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם עִסְקֵי חֹל, וְעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְטַהֵר אוֹתָם מִטֻּמְאָתָם וּמְקָרֵב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יב).

227

the lightest commandment of the lightest person — the whole world

228

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בָּהֶם, הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר. וְהַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְקָשֶׁה מְאֹד לְהַבְדִּיל וּלְהַפְרִישׁ בֵּינֵיהֶם וְלַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּהַמְאוֹרֵי אֵשׁ יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ וְכוּ', אֲבָל הָיוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין וּבְטֵלִין תַּחַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאָז הָיוּ נִכְלָלִין מְאוֹרֵי אֵשׁ בִּמְאוֹרֵי אוֹר וְהָיָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. אֲבָל הֵם רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ וְנוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי בְּחִינַת הַמְאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיק אֱמֶת, וְעַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי כָּל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהֶן משֶׁה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יד).

228

is not worthy of it. But from the great darkness of the weekdays — the intensification of the sadness — it is then very difficult to remind oneself of all this and revive and gladden

229

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, הוּא הַהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים (שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים), כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל פַּעַם אוֹצְרֵי מַתְּנוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִיתֵּן לָנוּ בְּרַחֲמָיו, וּמוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל עֵת, אֵיךְ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבְּלָם, וְנוֹתְנִים לָנוּ עֵצוֹת אֵיךְ לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ וּלְבוּשֵׁינוּ מִכָּל לִכְלוּךְ וּפְגָם, וְהֵם חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת וּמַעֲיָנוֹת חֲדָשׁוֹת מַעַיְנוֹת הַיְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִין, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְטַהֵר בָּהֶם כָּל הַפְּגוּמִים וְהַמְלֻכְלָכִים וְהַמְתֹעָבִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶם כָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת רָעִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וּלְהִתְבַּסֵּם עַל יָדָם בְּכָל מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת. כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה וְכוּ', רַחוּם וְחַנּוּן ה' וְכוּ' (שם הלכה ד אות ח).

229

oneself. And from this the Adversary sometimes wishes to cast one down completely in one's mind — until it seems to one as if all hope is lost — G-d forbid. And from the great darkness it is very difficult

230

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בְּחִינַת תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וּמֹחוֹ הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּורָא כְּכַסְפָּא, וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְגַלֶּה הִיא אֱמֶת בָּרוּר זַךְ וְנָקִי בְּלִי שׁוּם סִיג וּפְסֹלֶת כְּלָל, בְּחִינַת אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת וְכוּ' כֶּסֶף צָרוּף מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם. וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמַכְנִיס בָּעוֹלָם רַמָּאוּת וְעַרְמוּמִיּוּת הַרְבֵּה, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּגְדוֹלִים וּמַנְהִיגִים וּמַכְנִיס בְּלִבָּם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְאֵלּוּ הָרַמָּאוּת וְהַטָּעֻיּוֹת הַבָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל פִּי רֹב אוֹתָם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אַדְרַבָּא שָׁלוֹם לָהֶם כִּי אֵין הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת כָּל כָּךְ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב בִּשְׁלֵימוּת, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְדַמֶה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵימוּת, וְעַל כֵּן גַּם הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מִבְּחִינַת זֶה הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר עֲדַיִן, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵימוּת. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה גַּם כֵּן, עַל כֵּן צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, אֲזַי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מַנְהֶגֶת אֶת יִשְׂרָאֵל, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לִמְצֹא הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּרָכָיו וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, אֵיךְ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵת אֲסִיפַת הַצִּבּוּר אֶל הַמַּנְהִיג, אֲזַי הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאַס וּמַמְשִׁיךְ לָהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מֵימֵי הַתּוֹרָה לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן קֳדָשִׁים הַצְּמֵאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וְאָז לְפִי שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְנִסְתַּלֵּק קְצָת מֵהֶם בְּחִינַת הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הַבָּאִים מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב הָאֶבֶן וְנִכְנָע הַיֵּצֶר הָרָע קְצָת, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין לְבֵיתָם אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', בִּבְחִינַת וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן, הַיְנוּ בְּעֵת הָאֲסִיפָה אֲזַי מְסַלְּקִין וְגוֹלְלִין קְצָת הַלֵּב הָאֶבֶן, וּמַמְשִׁיכִין מֵימֵי הַבְּאֵר קְצָת, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּיכֶף וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקוֹמָהּ, וּכְעֵין שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם כֵּן. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לִגְלֹל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר בְּנָקֵל, כְּמוֹ שֶׁמֲּעֲבִיר הַפְּקָק מֵעַל הַצְּלוֹחִית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהוּא יָכוֹל לַעֲזֹר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵימוּת, וּלְהוֹצִיאָם בִּשְׁלֵימוּת מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, וּלְהָבִיאָם אֶל הָאֱמֶת שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא מִבֵּית לָבָן אֶת רָחֵל וְלֵאָה וְכוּ', וּלְהוֹלִיד מֵהֶם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים (שם אות יג).

230

to remind oneself of the good points within oneself. Therefore one must always draw upon oneself the holiness and joy of Shabbos. And through this one draws upon oneself this holy path — to seek and find the good points within oneself and one's fellow — in order to revive and gladden one's soul — so that one remains in one's place and does not go outside the boundary and domain of holiness entirely — G-d forbid. For the essential of this path shines in completeness on the holy Shabbos — and likewise through the truly true tzaddik who is the aspect of Shabbos as mentioned. For then the dominion of the Sitra Achra and the external forces is nullified — and all the sadness and melancholies are nullified

231

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל, אֲזַי אֲפִלּוּ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְפַּלֵּל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אֲבָל עַל פִּי רֹב כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּקְרִירוּת בְּלִי שׁוּם חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים מֵעֲבוֹדָה כָּזֹאת, כִּי הִיא בִּבְחִינַת שֵׁנָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא מַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וּבְשִׂכְלִיּוּת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלוּ, עַד אֲשֶׁר מַצִּיג וְתוֹחֵב הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מֹחִין שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעֹמֶק גָּדוֹל, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אֶל הַמְקֹרָבִים הָאֵלּוּ, וּבָאִים לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם הֵם זוֹכִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּתְחַב בְּתוֹךְ רָהִיטֵי מֹחָם כַּנַּ"ל (שם אות יד).

231

— which are the aspect of the intensification of judgment — the aspect of "all lords of wrath and masters of judgment — all flee and depart from there — and all freedom and all gladness are found." For on Shabbos the ways of Hashem and His great kindnesses and abundant compassions

232

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהוֹצִיאָם מֵהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי רֹב כָּל מְגַמָּתוֹ לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם עֲדַיִן כָּל כָּךְ הַסְּבָרוֹת הַבְּדוּיוֹת שֶׁל טָעוּת הַמְדַמֶּה, אֲבָל הַזְּקֵנִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתָּרְשׁוּ בְּטָעוּתָם קָשֶׁה לְהָשִׁיבָם, עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וְזֶה וְהָיוּ הָעֲטוּפִים לְלָבָן וְהַקְּשׁוּרִים לְיַעֲקֹב (שם).

232

are revealed — without measure. For His way is to not look at the evil of the person — but to look at the

233

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת קָשׁוֹת וּטְרָחוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא בָּנָיו וְתַלְמִידָיו מִבֵּית לָבָן הָאֲרַמִּי, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה מְאֹד מְאֹד, וְלָבָן רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי. וְעִקַּר רְדִיפַת לָבָן גַּם כֵּן הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַצֹּאן וְהַבָּנִים שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל, כִּי בְּיַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, כִּי הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וְנָקִי וְזַךְ וְצַח לְגַמְרֵי. וְאֵלֶּה הַצֹּאן וְהַבָּנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא נִצְּחוּ עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, עַד שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ לְלָבָן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְהַיֵּצֶר הָרָע לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם, אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת וְהַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ מְאֹד בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִם לָבָן וּמְגָרְשׁוֹ מִצֹּאן יַעֲקֹב, בְּחִינַת אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹקִים וַיוֹכַח אֶמֶשׁ. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ, כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכָּל כְּלֵי ק בֵּיתֶךָ, כִּי אֵין בִּי שׁוּם אֲחִיזָה וּנְגִיעָה מִמְּךָ. הָיִיתִי בַּיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, כִּי יָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, בְּתוֹךְ שָׂדוֹת וִיעָרִים בְּתוֹךְ חוֹרֵב וַחֲמִימוּת גָּדוֹל, וְכֵן בְּעֵת הַקֹּר וְהַקֶּרַח בַּלַּיְלָה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אֵלָיו נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִין עֲדַיִן לֹא נִצְּחוּ הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְאוּמָה כִּי זְכוּתִי וּזְכוּת אֲבוֹתַי הַצַּדִּיקִים יָגֵן עֲלֵיהֶם לְהַצִּילָם מִמְּךָ, בְּחִינַת לוּלֵי אֱלֹקֵי אָבִי וְכוּ' אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי וְכוּ'. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲמֹד בְּעֶזְרִי עַד שֶׁאֶגְמֹר עִמָּהֶם מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי לְקָרְבָם כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְמַח מֵהֶם הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. בְּחִינַת אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח מֵאוֹתָן שֶׁמֻּנָּחִים עַד הָאָרֶץ, מֵהֶם דַּיְקָא יִצְמַח הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְקוּשְׁטָא קָאֵי (שם).

233

good in them — as it is said: "If I had seen iniquity in my heart — Hashem would not hear — but truly G-d did hear." And it is written: "He has not seen iniquity in Yaakov." And therefore on Shabbos all the commandments of Israel begin to walk and glorify themselves before Hashem — for the hold of the kelippos — which are the sadness that clings to the feet of the mitzva — is nullified from them. And then the preciousness of the holiness of all the good points of the commandments

234

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל תְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלֶה אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה כְּלָל, רַק חוֹתֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְכוּ' לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו. אֲבָל אִישׂ אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי אִם עַל־יְדֵי יְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיָּה, וְכָל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק חַי בְּזֶה הָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַדְרֵגָה עֲצוּמָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת יְרִידָה לְפִי בְּחִינָתוֹ קֹדֶם כָּל עֲלִיָּה, אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה, וְהַצַּדִּיק מִשְׁתּוֹקֵק גַּם שָׁם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי יְרִידָה, וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן כְּשֶׁבָּא אֶחָד עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְצוֹעֵק שֶׁיִּמְחַל וְיִסְלַח לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו, וְשֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ לְהוֹשִׁיעוֹ שָׁם, וַאֲזַי נֶחְשָׁב לְהַצַּדִּיק כְּאִלּוּ יָרַד בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק עוֹלֶה עוֹד לְעֵילָא וּלְעֵילָא וְכוּ' לְפִי בְּחִינָתוֹ, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי זוֹכֶה לַחְתֹּר וְלִמְצֹא עוֹד חֲסָדִים נִפְלָאִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד מְאֹד, וּלְגַלּוֹת אוֹתָם מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וּלְהַעֲלוֹת אֶת זֶה, גַּם מֵאוֹתָהּ הַיְרִידָה הָעֲצוּמָה שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו. וְזֶה עִקַּר תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִכָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה נִצְחִית לְאֵיזֶה אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיָּרַד לְמָקוֹם שֶׁיָּרַד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ בְּחַיָּיו וּלְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עֲדַיִן בַּמָּרוֹם, וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַשִּׁמּוּשׁ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְהָעִקָּר לְהוֹצִיאָם מִצָּרוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמֵעֹמֶק יְרִידָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּלְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים, שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלִּין דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין וּמַעֲלִין אֶת הָרְחוֹקִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד. נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁבָּא מִירִידָה עֲמוּקָה כָּזֹאת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל וְלַחְתֹּר מִשָּׁם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה, עַל יָדוֹ דַּיְקָא זוֹכֶה הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לִבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וְאָז עוֹלֶה הַצַּדִּיק בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּזוֹ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים נִפְלָאִים כָּאֵלוּ, עַד שֶׁיָּכוֹל גַּם הָרָחוֹק וְהַיָּרוּד הַזֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם ה"ה אות כא).

234

is revealed — until they walk and glorify themselves before Hashem and make a cleared path for all — so that every person can draw close to Hashem — since the Sitra Achra and kelippos cannot then conceal and hide the good through the abundance of evil and cast one into sadness — G-d forbid. For then only the good shines — which are the good points in the commandments — and through this the evil and sadness fall entirely. And from Shabbos one must draw the holiness and joy onto all the weekdays — that is: through the power of the holiness

235

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי הַשָּׂגָתוֹ נִסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה עֵצוֹת וּדְרָכִים וּנְתִיבוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת, אֵיךְ לְהָבִיא יִשְׂרָאֵל לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (שם אות כד עח).

235

of Shabbos — and through the power of the holiness of the

236

גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמֵּתִים עַל מִטָּתָם מֵתִים גַּם כֵּן עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּסוֹפָם בְּהִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ, וְהֵם מַמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֶל ה', וּלְהַמְשִׁיךְ כַּפָּרָה אֲפִלּוּ לְהַפְּגוּמִים מְאֹד בִּפְגַּם הַבְּרִית וּפְגַם הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְכוּ', וְאַתֶּם קָרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עוֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וְכוּ', כִּי אֲפִלּוּ אֵלוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שׁוֹכְנֵי עָפָר הַנָּחִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם, עַל יְדֵי הַחֲסָדִים נִפְלָאִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם (ראשי פרקים מהלכה הנ"ל).

236

tzaddik who is also called Shabbos — we merit even on all the weekdays to go in this holy path — to banish sadness and to revive our souls always through the good points

237

הַצַּדִּיק הוּא מִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ, עַד שֶׁמּוֹצֵא כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְהוּא חָפֵץ בְּכָל עֵת לְהָשִׁיב כָּל אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, הוּא מֻכְרָח לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבֵדוֹת אֵלָיו וְהֵם עִמּוֹ עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת אִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ וְכוּ' וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ. כִּי הַהֶכְרֵחַ לְכָל אֶחָד לָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים אֵלָיו וּמַעֲלֶה אוֹתָם וּמְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּמַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וּבָזֶה מֵשִׁיב וּמַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָתָם. וְגַם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם, הוּא מֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּעַצְמָם גַּם כֵּן, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצְאוּ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לָהֶם כָּל אֲבֵדָתָם הַמְרֻבּוֹת מְאֹד בְּפַעַם אַחַת, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַחֲזִיר לָהֶם מְעַט מְעַט כְּפִי הֲכָנָתָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם אֶל הָאֱמֶת, וּבְכָל פַּעַם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים אֶל הַצַּדִּיק וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לָהֶם אוֹר וְנֵר לְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם, כִּי הָאֲבֵדוֹת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם וְהַחִפּוּשׂ הוּא בְּנֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אוֹר וְנֵר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי כָּל אוֹר וְנֵר שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֶחָכָם מְזַכֶּה אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה הוּא מֵאִיר אוֹר נִשְׁמָתָם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֲבֵדָתָם, בִּבְחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָּטֶן (הל' אבדה ומציאה הלכה ג אות ב).

237

found in us. Which is the aspect of the path of "I will sing praises to my G-d while I still exist" [azamra l'Elokai b'odi] — as explained in the main text. On Shabbos all the souls and all the worlds ascend higher and higher until the aspect of "where is the place of His glory" — which is the aspect of the Crown [Keser] — the aspect of the will of wills

238

כָּל יְמֵי חַיֵּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יוֹם, וְאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵלֵינוּ, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, וְאָז נִסְתְּמוּ תַּרְעֵין דְּגַן עֵדֶן וְנִסְתַּלֵּק הַדַּעַת, וְאָז צְרִיכִין לְחַיּוֹת עַצְמֵנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בַּיּוֹם דְּהַיְנוּ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה, מַמְשִׁיכִים הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא כָּזֶה, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּתוֹרָתָם לְהָשִׁיב וּלְהַחֲיוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתוֹרָתָם לָנֶצַח. כִּי הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֶעֱלוּ גַּם הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידִין לָבוֹא, בִּבְחִינַת וְלֹא אִתְּכֶם לְבַד וְכוּ' כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְכוּ', וְהִמְשִׁיכוּ הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בְּתוֹרָתָם תָּאִיר לוֹ הַתּוֹרָה לָצֵאת מֵחֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ, בִּבְחִינַת נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶיךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. כִּי עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בְּהַתּוֹרָה חוֹזֵר וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת עִבּוּר, מֵחֲמַת שֶׁאֵלוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִמְשְׁכוּ מֵעֲלִיּוֹת וְהִתְחַדְּשׁוּת הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְכוּ'. זֶה בְּחִינַת טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, לֹא יִכְבֶּה נֵר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם וָעֶד (שם אות ה).

238

— as is known. And likewise the truly true tzaddikim ascend at every moment from level to level — until they merit to the ultimate ascent — which is the aspect of "aiyeh" [where] — the supernal Crown — the aspect of the sealed primordial utterance [ma'amar satum d'Bereishis]. And therefore through the power

239

הַצַּדִּיק שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה עַל יְדֵי עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, הוּא מַמְשִׁיכָהּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלוּ אֶצְלוֹ, רַק יִהְיוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְכָל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ כְּמוֹ אוֹר וְנֵר לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל (שם אות ז).

239

of the holiness of Shabbos — and likewise through the power of the holiness of

240

עַל־פִּי רֹב רוֹאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בִּתְחִלָּה, בְּעֵת שֶׁמְּכִינִים עַצְמָם לוֹמַר תּוֹרָה כְּמוֹ קְפֵידוֹת קְצָת, מַה שֶּׁאֵין דַּרְכָּם בְּכָךְ תָּמִיד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְעִבּוּר הוּא בְּחִינַת רֹגֶז וְדִין (שם אות יב).

240

the truly true tzaddikim who are also the aspect of Shabbos

241

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ, בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַכֹּל אֲפִלּוּ הַנְּמוֹכִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד הָרוֹבְצִים תַּחַת מַשְׂאוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם בִּכְבֵדוּת גָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהָקִים אֶת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת עָזֹב תַּעֲזֹב לוֹ הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. אֲבָל כָּל זֶה עִמּוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה גַּם כֵּן בָּזֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת נַפְשׁוֹ, לְסַלֵּק הַמַּשְׂאוּי הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלָיו, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוּא מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָזֶה. אֲבָל אִם רוֹצֶה לְסַלֵּק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ כְּלָל, רַק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ יַעֲשֶׂה הַכֹּל עֲבוּרוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲשֶׂה כְּלָל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּלָל, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמּוֹ. כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּנוֹ כְּלָל, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית (שם אות טו).

241

— through this one can revive all those who have fallen to impure places. For even from there they can ascend to the ultimate ascent — through not despairing even there — and seeking and searching

242

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵעָלְמָא דְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁמַּפְרִידִין הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּתֵינוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, כְּבָר נֶחְלַשׁ כֹּחֵנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים נֹעַם מְתִיקוּת צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמְחַיִּין אוֹתָנוּ בְּאִמְרוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת. וְאֵין חִיּוּתֵנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁאָנוּ מְרִיחִים מֵרָחוֹק, מְעַט הָרֵיחַ טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִטָּהֵר מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ וּלְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְהָרֵיחַ טוֹב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְשָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדּוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת (הלכות פריקה וטעינה הלכה ד אות לח).

242

even from there for "where is the place of His glory" — where then is a counsel to return to Hashem. And through this one can merit that their descent turns into a great ascent — as explained in the main text. The two thousand cubits of the Shabbos boundary

243

כְּמוֹ שֶׁאַחַר שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אֲזַי זָכוּ הֵם בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הַתְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר עַכְשָׁו וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְגַּיֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בֵּית דִּין מִיִּשְׂרָאֵל, וְאִם לָאו אֲפִלּוּ אִם מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְלֹא יִתְגַּיֵּר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, אָז אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְגֵר, וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן. כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָז קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַדִּיק אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, אָז בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, אָז אִי־אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵימוּת, כִּי אִם עַל יָדוֹ דַּיְקָא (הלכות הפקר ונכסי הגר הלכה ג אות ב).

243

are the secret of the two teachings mentioned above — which are the boundary of holiness — through which the person remains all the days of their life within the boundary and domain of holiness (which

244

מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן בִּשְׁלֵימוּת מַה שֶּׁפָּגַם בִּתְחִלָּה שֶׁאָז הָיָה בִּבְחִינַת הֶפְקֵר, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הוּא מֻפְקָר מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהִפְקִיר אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּהֶפְקֵרוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד (שם אות ד).

244

is the aspect of Shabbos — the general principle of the holiness of Israel)

245

יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְגַלִּין אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת רַק בְּסוֹד וּבַחֲשַׁאי, עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ד אות כב עיין התחזקות אות קטז מבואר שם ביותר).

245

— and does not go outside — G-d forbid. For the path of

246

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא אַפּוֹטְרוֹפּוּס שֶׁלָּהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל תַּקָּנָתָם, וּלְבַטֵּל מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַקִּטְרוּגִים וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ (הלכות אפוטרופוס הלכה א).

246

"I will sing praises" [azamra] — namely to seek and

247

גֹּדֶל מַעֲלַת הַהִלּוּךְ וּנְסִיעָה לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן - עַיֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קעו.

247

find good points in oneself and one's fellow — and

248

מַה שֶּׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה נַעֲשָׂה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְהָיוּ שָׁבִים כֻּלָּם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ וּמִתְקָרֵב אֵלָיו יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ זֶה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם. אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת דַּיְקָא, עַל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס טִינָא גַּם בְּלֵב שְׁאָר הַצַּדִּיקִים לַחֲלֹק עָלָיו, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יוֹדוּ הַכֹּל עַל הָאֱמֶת וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק - עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת נד.

248

to judge everything favorably — through which one truly enters the scale of merit — this path is the aspect of alef — the aspect of "if there is a mediating angel

249

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ אֶת בְּחִינַת הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים (שֶׁקּוֹרִין: פְּרָאסְטַאקִיס), וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא שׁוֹמֵר אֶת הָעוֹלָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת הַבָּאִין מִמַּזִּיקֵי עָלְמָא רַחֲמָנָא לִצְּלָן (הלכות שומר שכר הלכה ד אות ב ד ו).

249

— one advocate among a thousand." That is: if one finds even just one in a thousand as a merit for good

250

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם אֶת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם לְהַחֲיוֹתֵינוּ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. כִּי חַיִּים הֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וּמֹחִין, וּמִיתָה הִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁהוּא הַחִיּוּת, אֲבָל צַדִּיקִים גַּם בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים. כִּי גַּם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין וּבְעֵת פְּשִׁיטָתָם בַּחַיִּים חִיּוּתָם, הֵם זוֹכִין לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ וְגָדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ מְאֹד מְאֹד, וּבְכֹחַ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַזֶּה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ. וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, שֶׁהוּא מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לָנוּ לְנֶחָמָה כְּפוּלָה, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת, בְּעֵת שֶׁמֻּכְרָחִין לִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן הַחִיּוּת שֶׁל הָאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּנְמוֹכִים לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, כִּי לֹא דַּי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְנַחֵם עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה בְּחִינַת זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי, אַף גַּם אָנוּ זוֹכִין לְקַבֵּל מֵהֶם הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְנַחֵם וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וּלְקַבֵּל גַּם אָז חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעֱלֶמֶת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל. וְזֶה נַחֲמוּ נַחֲמוּ וְכוּ' נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, כִּי לָקְתָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל, נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בַּמִּדְבָּר וּבַעֲרָבָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת הַחֲרֵבִים וְהַשְּׁפֵלִים, וּבְכָל מִינֵי עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לִמְצֹא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָן, וּבְיוֹתֵר לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כַּנַּ"ל (שם אות ז ח ט).

250

— and even in that good itself there is much dross — and there is no true good except one in a thousand — even so through this one can go from the scale of guilt to the scale of merit and return to Hashem — until everything turns to merit — and one merits to the aspect of the thousand lights — which are the secret of the additional Shabbos as explained in the Kavanos. And likewise the second path — that even when one falls into very impure and distant places — one should not despair even there — and seek and search even from there

251

עִקַּר תִּקּוּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת צַדִּיק, וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּחִינַת לַמְדָן מִבְּחִינַת צַדִּיק, וְאוֹמֵר שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הוּא הָעִקָּר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן מַעֲשָׂיו כְּלָל וְאֵינוֹ כָּפוּף תַּחַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם חוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְהַכְּלָל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵימוּת, וְהֵם דַּיְקָא זוֹכִין לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִפְעֲלוּ פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם לְתַקֵּן הַכֹּל, אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה לִבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵימוּת, אַף עַל פִּי כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִין תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם־כֵּן זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת (הלכות אומנין הלכה ד אות כג).

251

for "where is the place of His glory" — until through the power of the holiness of Shabbos and the power of the tzaddik — one merits thereby to truly ascend to the aspect of "aiyeh" as mentioned. This path is also the aspect

252

רֹב הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים הֵם בִּבְחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת (שם כד).

252

of alef — for alef has the letters

253

כָּל־אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַצַּדִּיק, כֵּן פּוֹרֵק מֵעַצְמוֹ עֹל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים, כִּי זוֹכֶה לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה וְעֵסֶק עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הָעֵסֶק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת הַצַּדִּיק, וְאָז זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים (שם אות כה).

253

of pele [wonder]. For the aspect of "aiyeh" — the aspect of the sealed primordial utterance as mentioned

254

גַּם עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק (שם כב כג כו כז).

254

— is the secret

255

יֵשׁ שָׂדֶה עֶלְיוֹנָה וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, הַיְנוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם צְרִיכִים לְבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנָם בְּכָל תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, בַּחֲרִישָׁה וּקְצִירָה זְרִיעָה וּנְטִיעָה וְכַיּוֹצֵא. כִּי כָּל אֵלּוּ הַבְּחִינוֹת נִמְצָאִים בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַשָּׂדֶה שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל, וְזֶה הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, הוּא כְּמוֹ בְּחִינַת מְקַבֵּל וְאָרִיס שֶׁיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא חֲבֵרוֹ שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא דָּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא זְכוּת אֲפִלּוּ בְּרָשָׁע גָּמוּר, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּמְתַקְּנוֹ וּמַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְעַל כֵּן נִקְרָא יוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ יוֹרֵד דַּיְקָא, כִּי הוּא צָרִיךְ לֵירֵד לְעִמְקֵי עֲמָקִים לְקַבֵּץ הַטּוֹב מִכָּל הָרְחוֹקִים וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה הַצַּדִּיק לִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת חוֹכֵר, שֶׁנּוֹתֵן דָּבָר קָצוּב לְבַעַל הַשָּׂדֶה כָּךְ וְכָךְ כּוּרִין לְשָׁנָה, וְלִפְעָמִים הוּא בִּבְחִינַת מְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הל' חכירות וקבלנות ה"א).

255

of the Crown [Keser] — which is the aspect of the supernal wonder — as is known. And this is the aspect of the two thousand cubits of the Shabbos boundary — which we derive from the two thousand cubits surrounding the Levite cities. For the Kohanim and Leviim are the aspect

256

יֵשׁ מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, הַיְנוּ צַדִּיקִים כָּאֵלוּ שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה, הַיְנוּ לַחְגֹּר עַצְמָם לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם וּמֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק מֵחֲמַת זֶה בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת. אֲבָל יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, כִּי הֵם גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד וּמַאֲרִיכִים יָמִים עַל מַמְלַכְתָּם. וְזֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, עָלָיו הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַמְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת לֹא יִזְרְעֶנָּה פִּשְׁתָּן וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם מְכֻנִּים בַּשֵּׁם פִּשְׁתָּן, וְגַם לֹא בְּתִקּוּנָם שֶׁל אוֹתָם שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַּשְּׁמוּ מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹרַת שִׁקְמָה כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל וְחָזָק כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ, כִּי יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד. אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, הַיְנוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת כַּנַּ"ל, הֵם יְכוֹלִין לְזָרְעָהּ אֲפִלּוּ פִּשְׁתָּן וְגַם יֵשׁ לָהֶם בְּקוֹרַת שִׁקְמָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְתַקֵּן אֶת הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שִׁעוּר שָׁנִים מֻעָטוֹת הוּא שִׁבְעָה שָׁנִים, וְשָׁנִים מְרֻבּוֹת הֵם יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה שָׁנִים, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק מִבְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, אֲבָל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, אֵינָם יְכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָם וְהֵם בִּבְחִינַת מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת הַנַּ"ל. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי קפה הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁשָּׁם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מִשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְהֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן הֵם בִּבְחִינַת מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, כִּי מַמְשִׁיכִין תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת עַתִּיק שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים (שם אות ב ג).

256

of the tzaddikim of the generation and their disciples. And the forty-eight cities of theirs correspond to the forty-eight words in the Shema section — which is the foundation of the holy faith. For the tzaddikim and their disciples labor only to draw and illuminate the completeness of faith in Israel — which is the foundation of all Torah and the general principle of the holiness of Israel. And therefore a thousand cubits of open space [migrash] were given to them for

257

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, עַל יְדֵי שֶׁמַּלְבִּישׁ לָהֶם הָעַיִן פָּנִים לַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְלִפְעָמִים הוּא עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁכָּל הָעַיִן פָּנִים לַתּוֹרָה מֻשְׁרָשִׁים שָׁם, בִּכְדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה גַּם אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה (הלכות גניבה ה"ג אות ג ד).

257

each city — which is an empty place — which is the aspect of the teaching of "aiyeh" that revives all

258

מַה שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ תּוֹרָה גָּבֹהַּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, זֶה סוֹד מַה שֶּׁאַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּתוּב וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹקִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הַסּוֹדוֹת הַגְּבוֹהִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים מְאֹד, נִתְלַבְּשׁוּ בַּסִּפּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁינָה וְהַמִּיתָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, הֻכְרַח לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא קִבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת סִפּוּר הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹן הַחֲלוֹמוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶם יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד. כִּי גַּם בְּהַסִּפּוּרִים וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם, יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דְּבָרִים גְּבוֹהִים, רַק שֶׁאֵין יוֹדֵעַ וּמֵבִין כָּל זֶה, כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָיו לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹתָיו וְסִפּוּרָיו דְּבָרִים גְּבוֹהִים, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנוֹא אוֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו, אַף עַל פִּי כֵן וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלָה לִגְדֻלָּה דַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹנָם, עַד שֶׁכָּל הַקִּיּוּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, הָיָה עַל יָדוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. וְעַל כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ גַּם כֵּן בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָה יִרְמִיָּהוּ יְחֶזְקֵאל וּבִשְׁאָר נְבִיאִים, וּבִפְרָט נְבוּאַת זְכַרְיָה שֶׁהַרְבֵּה מִנְּבוּאָם הָיָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וְסִפּוּר מַעֲשֶׂה. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיָה קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַל יְחֶזְקֵאל הֲלֹא מִמְּשַׁל מְשָׁלִים הוּא, וְלֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּגוּף הַסִּפּוּר וְהַמַּעֲשֵׂה סוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, רַק אָמְרוּ שֶׁהוּא מִמְּשַׁל מְשָׁלִים כִּשְׁאָר מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי. וּבֶאֱמֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנְּבִיאִים יֵשׁ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים בְּעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכָּל תֵּיבָה וְכָל עִנְיָן מְרַמֵּז לִדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, כִּי מְלֻבָּשׁ בָּהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה וְעַל יְדֵיהֶם דַּיְקָא מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת הַסִּפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאַמוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים, רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב יוֹסֵף וּשְׁאָר הַסִּפּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד, וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ אֶת יְמֵיהֶם וּלְהַחֲזִיר לָהֶם הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה, אִם יִזְכּוּ לְהִתְעוֹרֵר עַל יָדָם (שם אות ו ז ח).

258

those who fall greatly — which is the secret of the empty space [chalal hapanui] — as explained in the main text. And it is the aspect of alef — the aspect of pele as mentioned. And one thousand cubits were given to them for fields and vineyards — which is the aspect of the above-mentioned path of "azamra." For when the good points in Israel are found and they are returned to Hashem through this — this is the aspect of "and they sowed fields and planted vineyards and made fruitful produce." For the good in Israel that the tzaddikim reveal — bears fruit in the supernal field — where the essential work of the tzaddikim is to sow

259

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, אַף גַּם הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, זֶה סוֹד מַה שֶּׁלָּקַח יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַבְּכוֹרָה אֵצֶל עֵשָׂו עַל יְדֵי נְזִיד עֲדָשִׁים, שֶׁאָמַר לוֹ עֵשָׂו הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין, וְכֵן מַה שֶּׁקִּבֵּל אַחַר כָּךְ הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו (שם הלכה ד אות ח).

259

it and plant it — as is known. All the walkings and journeys on roads on the weekdays — all of them are for the

260

עִקַּר הַגְּנֵבָה וְהָרַמָּאוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הוּא מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר גּוֹנֵב לֵב הָאָדָם עַד שֶׁמַּכְנִיס מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ, עַד שֶׁהוּא מִבְּחִינָה אַחַת עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת, אֲזַי לוֹקְחִים לְעַצְמָם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׂה, וּבְחִינַת דָּלֶת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף בְּחִינַת שׁוֹר, וְהוּא בְּחִינַת קוּצָא דְּאוֹת דָּלֶת. וְעַל כֵּן הוּא בְּחִינַת הֵא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל הַצַּדִּיק רַק אֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ הַפְּגָם גַּם אֶל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל־יְדֵי זֶה צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים כָּאֵלוּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּגְנֵיבָתָם וְעָרְמָתָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲזַי כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת הָאֱמֶת כְּנֶגְדָּם, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהַחֲזִיר הַכֹּל כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבָּלְעוּ, אַף גַּם מֻכְרָחִים לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתָם מַמָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ, אֲזַי מְשַׁלֵּם כֵּפֶל. וְאִם טָבַח אוֹ מָכַר, אֲזַי חֲמִשָּׁה בָּקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבָּעָה צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנּוֹגֵעַ הַפְּגָם בְּיוֹתֵר, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהוֹצִיא חִיּוּתָם מִקִּרְבָּם עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק תַּחַת הַנְּחשֶׁת אָבִיא זָהָב, תַּחַת הַבַּרְזֶל כֶּסֶף, תַּחַת הָעֵצִים נְחשֶׁת, תַּחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הָעֲשִׁירוּת שֶׁכָּלוּל מִזָּהָב וְכֶסֶף וּנְחשֶׁת וּבַרְזֶל, וְהַכֹּל יֻכְרְחוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, קפז בִּבְחִינַת תַּחַת הַנְּחשֶׁת אָבִיא זָהָב וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה כַּנַּ"ל. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל זֶה, אוֹי לָהֶם לְהָעכו"ם (לְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת), כִּי תַּחַת נְחשֶׁת יָבִיאוּ זָהָב וְכוּ', אֲבָל תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְכוּ' מַה יָּבִיאוּ. הַיְנוּ כִּי כָּל הַנַּ"ל לֹא יַסְפִּיק לָהֶם, רַק נֶגֶד הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת, אֲבָל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ עוֹד בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנָּגְעוּ בִּנְקֻדַּת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, בַּמֶּה אֶפְשָׁר לָהֶם לְתַקֵּן זֹאת, כִּי עַל זֶה לֹא יַסְפִּיק לָהֶם שׁוּם דָּבָר, עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא כָּל עַצְמוּת חִיּוּתָם מִבִּטְנָם וְקִרְבָּם, וְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ, הַכֹּל יִצְטָרְכוּ לְהַחֲזִיר בְּעַד מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲמִשָּׁה בָּקָר תַּחַת הַשּׁוֹר (עיין פנים שם הלכה ה אות יג יט כ).

260

sake of clarifications. And all the clarifications that clarify the good from the evil and raise the holy sparks from among the kelippos and the Sitra Achra — this is accomplished through the great tzaddikim and those who attach to them — and the main thing through the two above-mentioned paths. For all the kelippos are included in two kinds — for there are kelippos and Sitra Achra that flow from the aspect of the breaking of the vessels — in which there are many holy sparks. And all the enticements and temptations and confusions and musings that come from there — their repair is through the above-mentioned teaching

261

עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכוּלֵי יוֹמֵי, וְהַשֶּׁפַע וְהַחִיּוּת שֶׁל הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק עַל יָדוֹ (שם אות כ).

261

of "azamra" — namely through seeking and finding

262

עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת הַמֻּשְׁרָשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב וְהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, אַךְ אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט. עַל כֵּן הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְהוּא מֵאִיר וּמַלְהִיב אוֹר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּזְכּוּ עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִכָּל מִינֵי חַשְׁכוּת וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים, וְהַכֹּל בְּעִנְיַן נְקֻדַּת הָאֱמֶת, כֻּלָּם צְרִיכִין לְכַוֵּן דַּעְתָּם וּלְקַשֵּׁר עַצְמָם אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְלַהֵב וְיָאִיר בְּיוֹתֵר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, הַיְנוּ בְּחִינַת לֶהָבָה הַנַּ"ל (שם אות ל).

262

the good points — through which one clarifies the good and holiness from the above-mentioned kelippos that draw sustenance from the aspect of the breaking of the vessels — in which there is much good and holy sparks

263

בֶּאֱמֶת יֵשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי כֻּלָּם מִזֶּרַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת בְּחִינַת תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וְכָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת. אַךְ מֵחֲמַת תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וְטִרְדוֹתָיו בִּפְרָט תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַחשֶׁךְ מְסַבֵּב מְאֹד מְאֹד אֶת הָאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְהָאֱמֶת נַעֲשָׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם כְּשֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי רַק הוּא יָכוֹל לְהָאִיר וּלְהַלְהִיב הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאֱמֶת עַל הַשֶּׁקֶר, הַטּוֹב עַל הָרָע. וְזֶה בְּחִינַת שִׁלְּחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וְגוֹ' וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף, עֲדַיִן אֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַתִּקְוָה הוּא עַל יְדֵי אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת וְכוּ' (שם אות לא).

263

— only a great clarification is needed. And the clarification is accomplished through the above-mentioned. But there are also other kinds of kelippos and Sitra Achra that flow from the aspect of the empty space — where it is impossible to find Him

264

הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק עוֹשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, הוּא כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן גְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, כִּי בְּמוֹתָם הֵם מְקָרְבִין יוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בַּנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, בִּבְחִינַת כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. כִּי עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּשְׁעַת בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ דַּיְקָא, כִּי מִמֹּחַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם, וּמְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ וּמְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה וּמַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה תּוֹרָה לְהָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד וְהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה לְגַבֵּי עֶצֶם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה מִכָּל שֶׁכֵּן בְּדִבּוּר. נִמְצָא שֶׁהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבָּזֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק תָּמִיד הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וְכֵן בִּפְשָׁטִיּוּת הַשֵּׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא גָּבוֹהַּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי אָז בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין כַּמָּה וְכַמָּה נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלִים, וַאֲזַי נִתְעוֹרְרִין בִּתְשׁוּבָה וְחוֹזְרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת אֵלּוּ. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁינָה אֲרֻכָּה אֶצְלוֹ, וְאָז נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְלֶלֶת, וְאָז נִתְגַּדֵּל הַיִחוּד הַקָּדוֹשׁ מְאֹד מְאֹד, וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים רַבִּים בְּיוֹתֵר, וְכֵן מִתְנַהֵג כָּל יְמֵי עוֹלָם עַד הַתְּחִיָּה. שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, הֵם מַעֲלִים תָּמִיד בְּחִינַת מַיִין נוּקְבִין אֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי זֶה הִיא מְבָרֶרֶת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַד אֵין קֵץ, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ כָּל קפט כָּךְ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ, עַד שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, כִּי כְּפִי גְּדֻלַּת הַיִחוּד שֶׁל מַעְלָה כֵּן עוֹלִים נִיצוֹצוֹת רַבּוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל־כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הָרַע כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְאָז נִכְלָלִין בְּנִשְׁמַת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק וְהוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְבָרֵר בֵּרוּרִים, וְהוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁגָּדוֹל בְּמִיתָתוֹ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו הוּא יָכוֹל לְבָרֵר אֲפִלּוּ אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁהַבַּעַל בְּחִירָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ וּלְקָרְבוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּי הֲלֹא הַבְּחִירָה חָפְשִׁית, אַךְ כְּשֶׁבָּא עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק בִּמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְתוֹמֵךְ עַצְמוֹ עַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק וְנִשְׁעָן עָלָיו, וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן שָׁם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה שֶׁאָז יֵשׁ כֹֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְבָרְרוֹ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל, וּלְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת וּלְזַכּוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְתַּקֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה דַּיְקָא, כִּי אֵין שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעֵת שֶׁמִּתְקָרְבִין הָרְחוֹקִים וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל בַּאֲרִיכוּת קְצָת. וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם הֵם מְתַקְּנִים וּמַחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבָּה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד בְּעֵת הַתְּחִיָּה, בְּחִינַת וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים. כִּי הַצַּדִּיק תֵּכֶף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוֹלֵךְ לְעוֹלָמוֹ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לְקַבֵּץ נִדָּחִים וּלְקָרֵב רְחוֹקִים וּלְהַחֲיוֹתָם חַיֵּי עוֹלָם בָּזֶה וּבַבָּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדְּלָה הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות נזיקין ה"ג אות ח ט).

264

as it were through any intellect — only through faith alone and through seeking and searching — the aspect of "where is the place of His glory" as mentioned. And one upon whom the Sitra Achra intensifies greatly — until confusions and musings come upon them drawn from the aspect of the empty space — there is no remedy except through the path of the aspect of "aiyeh" — namely to seek and search for "where is the place of His glory" as mentioned. And on the weekdays — since the Sitra Achra holds more — therefore the toils and efforts of all the labors and journeys on roads are needed for these clarifications. And on Shabbos there is no clarification — rather all the clarifications of the weekdays are accomplished through the power of the holiness of Shabbos. And likewise the repair of the clarifications of the weekdays is not completed — and they cannot return and ascend to their place in completeness — until Shabbos arrives — when all the clarified holinesses ascend to their rest. And therefore on Shabbos all the labors and journeys on roads are forbidden — for there is no clarification then — for then the root of the holiness of the two above-mentioned paths shines

265

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד, כִּי הוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד תָּמִיד, וּמוֹצֵא טוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדֵעַ לְלַקֵּט כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרָע לְטוֹב אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשְּׂעָרָה. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת בְּחִינַת וּשְׂעַר רֵישֵׁיה כְּעַמַר נְקֵי. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּבוּרוֹת. וּמַמְשִׁיךְ לָנוּ שִׂכְלִיּוּת וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁעַל יָדָם מַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, אֲפִלּוּ בְּהַנְּמוֹכִים בְּמַדְרָגָתָם מְאֹד, וּמְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִכָּל חֳלִי הַנֶּפֶשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן (שם הלכה ד אות י).

265

— which is the secret of the two thousand cubits of the Shabbos boundary as mentioned. And it is forbidden to walk on roads on Shabbos — only to stroll within the two thousand cubits

266

קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדּוּת גָּדוֹל, גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְיָקָר מְאֹד, וְנִתְגַּלִּין עַל יְדֵי זֶה הֲלָכוֹת לְמַעֲשֶׂה הַרְבֵּה. כִּי כָּל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁהֵשִׁיב לוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָנוֹ וְרִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ גִּלְגֵּל עִמּוֹ לְקָרֵב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה', שֶׁמֵּאֵלּוּ הַסִּפּוּרִים יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּיוֹתֵר עֵצוֹת וּדְרָכִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי עִקַּר יְגִיעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וּלְהָאִיר בְּתַלְמִידָיו בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר בְּתַלְמִידֵיהֶם וּבְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַד שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ אֶת ה'. וְהַצַּדִּיק בַּחַיִּים חִיוּתוֹ יוֹדֵעַ בְּהַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲבָל לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עִקַּר חִיּוּתֵנוּ עַל יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק, וְכָל אֶחָד מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מִמֶּנּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָנֶצַח. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת שֶׁהִיא בְּחִירָתָא דְּכוּלֵי שַׁ"ס, כִּי הִיא נִתְחַבְּרָה מֵרֹב קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים שֶׁנִּתְוַסְּפוּ אָז (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֵדֻיּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁנָה, הַיְנוּ בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁנִּתְוַסְּפוּ כַּמָּה מֵאוֹת סַפְסָלֵי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּעוּבְדָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ) וְכָל אֶחָד הֵעִיד וְסִפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר. וְכֵן הוּא בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה' גַּם כֵּן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין שָׁם יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּפִי נְקֻדָּתוֹ הַטוֹבָה שֶׁהֵאִירוּ בּוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכָל אֶחָד מֵעִיד וּמְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח (שם יב יג יד).

266

— which are the aspect of the two thousands [alpayim] — the root of the two above-mentioned teachings. And truly each person — according to how much they are close to the truly true tzaddikim and draw more of the holiness of Shabbos upon themselves — they need not wander themselves on roads as much even on weekdays. For everything is repaired in their home through the power of the holiness of Shabbos — which is the holiness of the tzaddikim who illuminate the two paths and teachings as mentioned.

267

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהָיָה טִינָא בְּלִבָּם עַל משֶׁה, וּבִקְּשׁוּ עֲלִילָה לִפְרשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, וְהֵם הִכְנִיסוּ הַטָּעוּת לָבֹא לְאַהֲרֹן וְכוּ' וְלוֹמַר לוֹ קוּם עֲשֵׂה לָנוּ וְכוּ', כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. וְעִקַּר הַפְּגָם נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא שָׂמוּ עַל לִבָּם לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה יְגִיעוֹ לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַטּוֹבָה לָנֶצַח אֵצֶל תַּלְמִידָיו, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּחוּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר כָּךְ שֶׁדַּיְקָא לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה זָכָה יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּפִי טָעוּתָם שֶׁסָּבְרוּ אָז שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק משֶׁה, הָיָה לָהֶם לָבֹא לְאַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ' וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִמּשֶׁה רַבָּם, אֲבָל הֵם לֹא בָּחֲרוּ בְּהָאֱמֶת עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁפּוֹרְשִׁין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, יְכוֹלִין לָבֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כֵּן עָסַק משֶׁה אַחַר כָּךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, וּבָזֶה הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן שֶׁאֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְגַם לְאַחַר הַחֻרְבָּן, וּכְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים בְּגָלוּתָם, אַף עַל פִּי כֵן יִשָּׁאֵר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְתִתְקַיֵּם לָנֶצַח עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמִּקְדָּשׁ מְעַט, שֶׁהֵם הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַתַּלְמִידִים לְשָׁם לִדְבָרִים שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. כִּי בֶּאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַכֵּלִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁהָיוּ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, וּמֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקִלְקוּלֵי הַדּוֹרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בְּדוֹר אֶחָד. וְעַל כֵּן מִתְיַגְּעִים גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וּלְהַשְׁאִיר בְּרָכָה אַחֲרֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּנָקֵל לְדוֹר אַחֲרוֹן לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצוּ לְבַקְּשׁוֹ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַּב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ בְּיָמָיו וְלֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, עַד אֲשֶׁר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ דַּיְקָא בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהִכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם בְּיָמָיו לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן, כִּי לֹא נִכְבְּשָׁה כָּל הָאָרֶץ בְּיָמָיו, עַד שֶׁבָּאוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אַחַר כָּךְ וְגָמְרוּ הַכִּבּוּשׁ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, עַד שֶׁאַחַר כַּמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת זָכוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַגַּם שֶׁבְּתוֹךְ כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהַזְּקֵנִים כַּמְּבֹאָר בַּמִּקְרָא, וְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְנִבְנָה וְחָזַר וְנֶחֱרַב, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם מֵאָז וְעַד עַתָּה, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת, אַךְ סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים אַחֲרָיו, בִּבְחִינַת משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וְכוּ' וְכוּ'. כִּי כָּל אֶחָד מֵהַמְקַבְּלִים הַקְּדוֹשִׁים וּמִכָּל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כָּל אֶחָד הִמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵימוּת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתַּלְמִידִים שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּכָל פַּעַם וְעוֹסְקִין בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ עַד עוֹלָם, וּבַזֹּהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא, עַד אֲשֶׁר אַחַר כָּךְ אַחַר דּוֹרוֹת הַרְבֵּה בָּא הָאֲרִ"י זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהוֹסִיף לְגַלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה בְּלִמּוּדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'. וְכֵן בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה זָכִינוּ לְמַה שֶּׁזָּכִינוּ, עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל עַד עַכְשָׁו, וְזֶה עִקַּר חִיּוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בְּהַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי תַּלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ"ל (שם אות יג יד טו כב).

267

And each person according to their distance — that is how much more toil in labors and wanderings on roads they need. And in this too there are many levels — for some toil in labor or travel a long road but at any rate with proper integrity as fitting for an Israelite — and through this they clarify clarifications as mentioned. But there are those upon whom the evil surrounding the good intensifies — that must be clarified through the labors and roads and commerce — until they corrupt further — G-d forbid. And likewise there are many thousands of levels in the matter of all the above-mentioned clarifications. Therefore everyone needs the master of wheat [marei chitaya] — who is the truly true tzaddik — who is the aspect of Shabbos. Through whose great power one can clarify and repair through the two above-mentioned paths — whose essential illumination flows on Shabbos — which is the aspect of the two thousand cubits of the Shabbos boundary. And from there the holiness

268

כָּל יִשְּׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אֶת כֻּלָּם, כִּי הוּא מִתְיַגֵּעַ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְדִּיק אוֹתָם עַד שֶׁנִּקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב וְנִכְלָל יוֹתֵר בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא נִקְרָא יוֹתֵר בְּשֵׁם צַדִּיק, וְעַל כֵּן הַמְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק נִקְרָא אֱפִּיקוֹרֶס וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְכוּ'. וְהַכֹּל רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, וְעַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים וְזוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ צַדִּיק, וְגַם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (שם כא).

268

is drawn onto all the six weekdays — to arouse and strengthen each person always through the two above-mentioned paths — so that through this one never goes outside the boundary and domain

269

כָּל מַה שֶּׁמְּסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ מִזֶּה אֵיזֶה דָּבָר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה וְכוּ'. וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר רַבִּי חִיָּיא אָנָּא עֲבִידְנָא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל דְּשָׁדִינָא כִּיתְנָא וַעֲבִידְנָא רִישְׁבָּא וְכוּ', שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְצוּדוֹת לָצוּד חַיּוֹת וְלִכְתֹּב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם סִפְרֵי תּוֹרוֹת וּלְלַמֵּד בָּהֶם לַתַּלְמִידִים. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִקַּח עוֹרוֹת מוּכָנִים, אַךְ רַבִּי חִיָּיא נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל דַּיְקָא מִסִּבּוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד מֵהַתּוֹרָה לִכְאוֹרָה, כִּי כְּשֶׁזָּרַע פִּשְׁתָּן לֹא עָלָה לְשׁוּם אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זֶה סִבָּה וְעֵסֶק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָשָׂה מִזֶּה מְצוּדוֹת וְצָד חַיּוֹת וְכָתַב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם, אָז הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל הַסִבּוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה. וּבָזֶה דַּיְקָא לִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת לַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּימִין אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם רַק בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה, כִּי לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם קצג כְּשֶׁעוֹבְרִין בְּזֶה הָעוֹלָם וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה. עַל כֵּן צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת, הַכֹּל מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בִּשְׁבִיל זֶה, אֲבָל אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵימוּת רַק הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הָעֲצוּמָה. עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ מְאֹד כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִרְפוּאַת נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת וּלְהַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת (שם אות כה).

269

of holiness. All the days of a person's life one needs great effort for one's eating to be in holiness — to connect soul and body in holiness through eating — in a manner that the union of the worlds at their root is accomplished through one's eating. And the essential repair is the eating of Shabbos — for the eating of Shabbos is entirely holy — for then the two above-mentioned paths shine. And through this all the worlds

270

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא בְּחִינַת שִׂכְלִיִּים וְצִמְצוּמִים, שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת וּמוֹדִיעִין אֱלֹקוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. זֶה בְּחִינַת וָאֵרָא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה וְכוּ' וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל וְכוּ', הַיְנוּ כִּי קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, צְרִיכִין לְשַׁבֵּר תְּחִלָּה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁהֵם הָרוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וֶאֱפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְרוֹצִים לְהַסְתִּיר אוֹר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלשׁ בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת מְעֹרָב טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ גַּם בֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְּכַנִּים עַצְמָן גַּם בְּשֵׁם חֲסִידִים, וְאוֹמְרִים חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל הַמְרַחֲקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם בִּבְחִינַת נֹגַהּ שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וְרָע. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה כִּי הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת וְלִפְעָמִים אוֹמְרִים דִּבְרֵי אֱמֶת. אַךְ מְעֹרָב בָּהֶם גַּם רַע הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם לְחָכְמוֹת, וּבֶאֱמֶת הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וּמַזִּיקִים הַרְבֵּה, וּמְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, הַמַּמְשִׁיכִים הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֵּהַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וֶאֱפִּיקוֹרְסִים מְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל מֵאֵלּוּ הַכְּשֵׁרִים קְצָת אֵין מִתְרַחֲקִים מֵחָכְמָתָם כָּל־כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִכַּמָּה דַּרְכֵּי הַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּיּוֹת וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן מוּבָן בַּסְּפָרִים שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַמַּתְקְלָא וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁמּעֹרָב טוֹב וְרָע, וְעַל כֵּן יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר לְהָרַע לִינֹק דֶּרֶךְ שָׁם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם טוֹב כַּיָּדוּעַ. וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת אֲמִתִּי יוּכַל לְהָבִין, וְכִמְעַט שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֵיךְ שֶׁהַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְכֵן הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַמְצוּיִים בָּעוֹלָם הַמְרַחֲקִים אֶת הָאָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵם מַמָּשׁ כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְכוּ', כִּי הֵם מַרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה מַמָּשׁ, וּמַחֲשִׁיכִים אֶת הָעוֹלָם כֶּעָנָן גָּדוֹל, וְשׂוֹרְפִים מִי שֶׁנּוֹטֶה אֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֵשׁ מִתְלַקַּחַת. אַךְ מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, בַּקַּל יָכוֹל לְגָרֵשׁ כֻּלָּם וְכֻלָּם יִתְבַּטְּלִין לְפָנָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, כִּי כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנַּ"ל, אָז זוֹכֶה לָבֹא לִבְחִינַת הַחַשְׁמַל בִּבְחִינַת וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְרוֹעֲשִׁים וּבוֹעֲרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלַבַּת אֵשׁ. וְעַל כֵּן נִקְרָאִים חַשְׁמַל בְּחִינַת חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת, וְזֶה בְּחִינַת וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת זֶה בְּחִינַת כְּלַל הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְהַכִּסֵּא וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְהָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת מְבֹאָר גַּם כֵּן בִּפְנִים. וְהָאֳפַנִּים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הֵם בְּחִינַת הָעֲשִׁירִים תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּמָמוֹנָם אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת בָּעוֹלָם (שם אות כח).

270

are united at their root — and all the revealed utterances [ma'amaros hamisegalin] — which are the totality of the worlds — are all included and united in the above-mentioned sealed utterance. For all the holy sparks of the aspect of the breaking of the vessels rise to holiness — to the aspect of the revealed utterances — through the above-mentioned path of "azamra" — namely through the shining on Shabbos of all the good points of Israel as mentioned. And all these revealed utterances — and even the vitality of places very distant from holiness — drawn from the aspect of the empty space — rise and are included in the sealed utterance that shines then in a wondrously wondrous illumination. And therefore the eating is then in wondrous holiness — and through it the above-mentioned union is accomplished in great completeness.

271

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה רָאָה יְחֶזְקֵאל עַל נְהַר כְּבָר, לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבָר, כִּי כְּבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ, בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדַע שֶׁהוּא אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ קוֹדֶם לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא הָיוּ לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הָרוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד, עַל יְדֵי כִּתּוֹת הָאֱפִּיקוֹרְסִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַתָּה בָּעוֹלָם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוֹלֵד יוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אַךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, וּמִי שֶׁיַּסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּצֵל כַּנְפֵיהֶם, וְיֵלֵךְ עַל פִּי דַּרְכֵּי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִצּוֹל מֵהֶם, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם בְּחִינַת זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מֵהַזָּקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין וְכוּ', שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַזִּקְנָה בִּבְחִינַת שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְכָל מִינֵי קִלְקוּלִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּבָר הִקְדִּים לָהֶם רְפוּאָה וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים, עַל יְדֵי נְהָרוֹת וְנַחֲלֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהִמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְהַר כְּבָר שֶׁהוּא הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה כַּנַּ"ל (שם אות ל).

271

And this is the matter of the eruv techumin — as explained in the main text. Shabbos is the aspect of rest and tranquility — the aspect of settled mind [yishuv hada'as] — which is the essential — that one's mind be settled — pure and clear — without any dross whatsoever — only attached and bound to Hashem — and believing in completeness in one's mind that everything

272

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו לְבַקֵּשׁ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק בַּלִּמּוּד הָאֲמִתִּי שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּלְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁל דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִשְׁלֵימוּת הַתְּפִלָּה, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת עַז וְחָזָק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְזֶה בְּחִינַת אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵּיתֶךָ בְּחִינַת הַיְשִׁיבָה הַנַּ"ל, עוֹד יְהַלְּלוּךָ סֶלָה כִּי יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְהִלָּה וְהַלֵּל תָּמִיד. וְזֶהוּ אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם, וְכָל הָעִנְיָן שָׁם עַד יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ה אות יא יג).

272

is one — that all the worlds and their fullness have no vitality or sustaining except from Him alone — even though He is hidden and concealed from all — the most hidden of all

273

הַיּוֹשְׁבִים עַל הַמִּשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, הֵם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְאוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְחוֹתְרִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה הֵם גַּם כֵּן בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הַנִּכְתָּבִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים (שם אות יז ועיין אלול ר"ה וכו' אות קצ).

273

hidden — and no thought can grasp Him at all. And this is the essential completeness

274

עִקַּר הַבַּקָּשָׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִים שָׁם בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל אֱמוּנָה, וְזֶה בְּחִינַת אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, כִּי שָׁם עִקַּר בֵּית ה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וּצְרִיכִין לְכַתֵּת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִדּוֹךְ לְדוֹךְ וְלֵישֵׁב בְּסֻכּוֹת וָאֳהָלִים, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבֹא לְהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל, שֶׁעוֹסְקִין שָׁם בְּלִמּוּד הָאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּל מִצְווֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, מֵעֹצֶם אַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב גַּם כֵּן בִּקְבִיעוּת בְּבֵית יְשִׁיבָתוֹ, רַק הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו וּמְטַלְטֵל עַצְמוֹ בַּדְּרָכִים לִפְעָמִים, בִּכְדֵי לְקַבֵּץ וְלֶאֱסֹף אֶת הַנֶּאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ, אוֹתָם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לָבֹא אֶל בֵּיתוֹ. וְגַם יֵשׁ שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְגַם הֵם מִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים וּמְבַקְּשִׁים אֶת ה' וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת צוֹפֶה וְסוֹכֶה וּמִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק עֲלֵיהֶם, וּבַעֲבוּרָם הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו, כְּדֵי לְעוֹרֵר הַנְּפָשׁוֹת וּלְהוֹדִיעָם אֲמִתַּת לִמּוּדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ כֻּלָּם אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי. וְעַל יְדֵי שֶׁהֵם מְטַלְטְלִים עַצְמָם לְבַקֵּשׁ אֶת הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם הַצַּדִּיק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהַנִּלְוִים אֵלָיו מְטֻלְטָלִים גַּם כֵּן לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמִּתְגַּעְגְּעִים לָזֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהִתְוַעֵד יַחַד וְאָז נִכְלָלִין גַּם הֵם בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, צְרִיכִים הֵם גַּם כֵּן לְכַתֵּת רַגְלֵיהֶם לִפְעָמִים, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם וְלֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶיךָ, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם וְכוּ' לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו, כְּמוֹ הַסַּרְסוּרִים וְהַמְשָׁרְתִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַחֶנְוָנִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים כַּמָּה מִינֵי סְחוֹרוֹת בַּשּׁוּק, וְכָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ לִקְנוֹת סְחוֹרָה יָפָה, הֵם מְזָרְזִין עַצְמָן וּמְגַלִּין לָהֶם הַסְּחוֹרָה מִתּוֹךְ הַמִּכְסֶה וְהַחִפּוּי שֶׁעָלֶיהָ, וּמַרְאִין לָהֶם וּמְפָאֲרִין אֶת הַסְּחוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם כְּדֵי לְזָרְזָם לִקְנוֹת סְחוֹרָה אֶצְלָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם הַבִּיטוּ וּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם וּמַשְּׁשׁוּ בְּיֶדְכֶם, כַּמָּה יָפָה וְטוֹבָה הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת בְּיֹפִי וְהִדּוּר וְחִזּוּק וְכוּ'. כְּמוֹ כֵן הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם, חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָאָדָם לְקִיוּם הַתּוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֵם מְכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם מִדּוֹךְ לְדוֹךְ וְכוּ' וְנוֹשְׂאִין הַדִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ. וְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּלִי לֵיצָנוּת הֵם מַרְאִין וּמְגַלִּין לוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ הַבֵּט וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת מַה טּוּבָהּ וּמַהּ יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, וְכַמָּה הִיא מַצְלַחַת לְהָאָדָם הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית לְחַיֵּי עוֹלָם (שם אות כ).

274

of all the holy unions. And the essential completeness of this faith — one does not merit except through the holiness of Shabbos — which is the aspect of the holiness of the truly true tzaddikim — who merit to settled mind. Which is the essential rest and cessation of Shabbos — the aspect of "restful tranquility and quiet and security" — the aspect of "in returning and rest you will be saved — in quietude and trust will be your strength." And this aspect of settled mind is impossible to explain — not in writing and not orally — for it is according to each one as they gauge in their heart — the aspect of "her husband is known in the gates" — as is known. Each day of the six days of action has its

275

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק דַּיְקָא, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם כֻּלָּם עֵצוֹת נוֹרָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם צְרִיכִים אָז לְהִתְחַבֵּר מְאֹד לְהַחֲבֵרִים הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי לַחְתֹּר וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מִתּוֹךְ גֹּדֶל הַחשֶׁךְ, מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים בַּעֲלֵי אֲסוּפוֹת, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְגִיעָתָם בַּתּוֹרָה הוּא אַחַר שֶׁנֶּאֱסַף הַצַּדִּיק, וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (שם אות מה).

275

own special utterance through which Hashem created the Creation that was created on that day. And between each day there is a boundary and contraction — whose

276

מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן בְּנֵי הַיְשִׁיבָה וְהַתַּלְמִידִים שֶׁל הַצַּדִּיק, בְּחִינַת מְהַדְּרִין וּמְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין (עיין חנוכה אות סח).

276

root flows from the concealment

277

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא בְּחִינַת פְּגַם בִּכְבוֹד ה', כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֵיזֶה חֵטְא שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וּכְפִי הַפְּגַם כֵּן הָרִחוּק. וְכֵן נוֹפֵל הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם אֶל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר בְּעִנְיַן פְּגַם נְפִילַת הַכָּבוֹד, וּבְעִנְיַן הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד. וְעַל כֵּן בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם מְקוֹם אֲסִיפָתָן, וְשָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', בְּחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ הַנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת וּקְבוּרַת הַצַּדִּיק כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. עַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַפְּגָמִים בִּפְרָט לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי שֶׁחוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּתְעוֹרְרִין מְאֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִים, וּמִתְפַּלְּלִין וּמִתְחַנְּנִין שָׁם בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב מְאֹד, וְשׁוֹפְכִים שָׁם לִבָּם כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מִתְקָרֶבֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות חובל בחברו הלכה ג אות י ועיין ברית אות פד פה).

277

of the sealed utterance of Bereishis. And this is the aspect of darkness that precedes the light. And therefore in the darkness of the night — in it all the beasts of the forest roam — then the essential dominion of the Sitra Achra and kelippos — whose sustenance is from

278

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמּוֹעִיל לְהָאָדָם מְאֹד לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִגָּלוּתוֹ הַכָּבֵד, דְּהַיְנוּ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַגָּלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת, כִּי עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה עַל יְדֵי עַצְמוֹת יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְכוּ' וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנָּשְׂאוּ בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, זֶה בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר גְּאֻלָּתָם. כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְתַקֵּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּחַיָּיו כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶאֱסָף וְנִכְלָל תֵּכֶף בִּכְבוֹד ה', בִּבְחִינַת כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. וְעַל כֵּן עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם מְנוּחָתוֹ שָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', וְעַל יְדֵי זֶה כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין אַחַר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִגָּלוּתָם לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְזוֹכִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וְנֶפֶשׁ חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַכָּבוֹד הַזֶּה (שם אות יג).

278

the aspect of darkness — which flows from the concealment of the above-mentioned sealed utterance. And therefore the manna descended for Israel only for the food of the day alone — so as not to cross the boundary between

279

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַמְשִׁיכִים חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן, וּמַלְבִּישִׁין הָאוֹר בְּכַמָּה דְּרָכִים בִּלְבוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּבְחִינַת צִיצִית, עַד שֶׁהָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹזְרִין לְמוּטָב, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ שַׁעַטְנֵז, דְּהַיְנוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁין בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית שֶׁל מִצְוָה בְּחַלּוּקָא דְּרַבָּנָן, אֲבָל בֶּאֱמֶת לְבוּשֵׁיהֶם הֵן בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז שֶׁהוּא מְעֹרָב מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן. צֶמֶר הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׁם מִתְהַפְּכִים הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, בְּחִינַת אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. אֲבָל הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל מְעֹרָב בּוֹ פִּשְׁתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבַּן קַיִן שֶׁהֵבִיא מֵהַפְּסֹלֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁרוֹאֶה הַפְּסֹלֶת וְהַחֹב שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל כֵּן לְבוּשֵׁיהֶם הֵם בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, כִּי מַרְאִים עַצְמָם כְּאִלּוּ מְזַכִּים אֶת הָרַבִּים שֶׁזֶּה בְּחִינַת צֶמֶר, אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וּמוֹצְאִים פְּסֹלֶת וְחֹב בְּכָל הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הָרוֹצִים לְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז אוֹתִיּוֹת שָׂטָן עַז, הַיְנוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשָּׂטָן, וְהֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד הַכְּשֵׁרִים לְמָנְעָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וּמִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת. אַךְ סוֹף כָּל סוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה' וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁעַזּוּת הִיא מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא, וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל עַכְשָׁו בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּלֹא תָּגָא בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה, סוֹף כָּל סוֹף יִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם. אֲבָל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נֶצַח וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם, וְכֻלָּם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהֵבִין שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף הַגָּלוּת יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וְיִתְגַּבְּרוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְיַסְתִּירוּ הָאֱמֶת, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַקֵּץ. עַל כֵּן אָמַר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁמּוֹרֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת צִיקֵי קְדֵרָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמְּרַמֵּז בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁכֻּלָּם יִתְעַלּוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת (הלכות מעקה הלכה ד אות ז ט).

279

day and day — that the kelippos should not draw sustenance more than needed — for the manna also flows from the aspect of the above-mentioned sealed utterance. And therefore those who left over from the manna — it is said: "and it bred worms and stank" — for the kelippos dominated it — which are the aspect of impure places and repulsive and abominable things — whose chain of sustenance flows from there. And since the eating and the livelihood flow from the aspect of the sealed utterance — therefore a person must be very careful in the matter of drawing their livelihood and

280

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַגְבִּיהַּ אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ הַגָּבֹהַּ. וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּמִצְוַת קְטֹרֶת שֶׁהִיא גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, וְעוֹלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד אֵין סוֹף כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת קְטֹרֶת, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת חֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רָע, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה לְהַעֲלוֹת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶלְבְּנָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַקְּטֹרֶת (הלכות פריה ורביה הלכה ב).

280

likewise in the matter of their eating — that they be in holiness — so that the Sitra Achra — whose sustenance also flows from the sealed utterance — should not be able to draw

282

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הָעֲווֹנוֹת הַמַּגִּיעִים לְהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם הֵם כְּחִצִּים הַנִּזְרָקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָל אָדָם וְאָדָם עַל־יְדֵי כָּל עָוֹן וּפְגָם שֶׁהוּא פּוֹגֵם, וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹרֵק חִצִּים מַמָּשׁ לְנַפְשׁוֹ. וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעֶרְכֵי הַפְּגָמִים, כִּי אֵין פְּגָם אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכַמּוּבָן גַּם בִּפְגַם הַבְּרִית עַצְמוֹ יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים שָׁוִים כַּיָּדוּעַ. וְיֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן אֵיזֶה מִינֵי פְּגָמִים גַּם מִבְּחִינַת פְּגָמֵי הַבְּרִית, אֲבָל לֹא כֻּלָּם, וְגַם לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְתַקֵּן תִּקּוּן הַבְּרִית לְמִי שֶׁכְּבָר פָּגַם בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא הַחִצִּים, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּזְרְקוּ וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְתוֹךְ מִי שֶׁנִּזְרְקוּ לוֹ הַחִצִּים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּל כָּךְ בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים, עַד שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנָם. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וְכָל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן הַכֹּל, לְמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה בִּשְׁלֵמוּת, עַיֵּן פְּנִים (שם ה"ג אות י).

282

from their eating and livelihood. But on the sixth day they gathered a double-loaf [lechem mishne] — bread of two days. For on Shabbos the aspect of the holiness of the above-mentioned sealed utterance shines and is revealed in a wondrous illumination — the aspect of "the Holy Ancient One reveals His will" [v'Atika Kadisha galei r'zu diley] — and therefore then

282

עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, וְרַק בְּעֹצֶם כֹּחָם אָנוּ זוֹכִים לִפְעָמִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה, וּבְעֹצֶם כֹּחָם הֵם מַעֲלִים תְּפִלָּתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה לְרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים (שם הלכה ה אות ה).

282

the kelippos and Sitra Achra — whose sustenance flows from the concealment of the above-mentioned

283

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת וּזְכוּת הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְוַסֵּף וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, הוּא גָּדוֹל מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין בָּתֵּי הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּפִלָּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, הֵן מִצַּד עֲבוֹדַת זֶה הָאָדָם עַצְמוֹ וְהֵן מִצַּד שֶׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר וְנִלְוֶה אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, וְאֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂין מִכָּל הַנַּ"ל. כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה לְמָשָׁל רַק אֵיזֶה תֵּיבוֹת מֻעָטִים, וְעַכְשָׁו הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה תֵּיבוֹת וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה מִבַּתְחִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְרַבִּין גַּם כֵּן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה מְאֹד, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתֵּיבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁזָּכָה עַכְשָׁו לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת יוֹתֵר. וּבִפְרָט מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים בִּכְלָל בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד, עַל־יְדֵי שֶׁזָּכָה לְהִתְוַסֵּף גַּם הוּא עַל הַנְּפָשׁוֹת הָרַבּוֹת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק עִמָּהֶם לְקָרֵב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַיֵּן פְּנִים מְבֹאָר בְּיוֹתֵר (שם אות ו).

283

light — are nullified and suspended — since now the aspect of the revelation of the light flows. And therefore on the sixth day at the entry of Shabbos one receives a double-loaf — for the Sitra Achra has no sustenance

284

מְעַט הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְחוֹתְרִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, מִתְרַבִּים מֵהֶם בָּתִּים רַבִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל הָעוֹלָם לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֲפִלּוּ מָתָא חָדָא אוֹ בֵּי כְּנִישְׁתָּא חָדָא, כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, וְזֶה בְּחִינַת טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק וְכוּ' (שם אות י יא).

284

from the boundary between the sixth day and Shabbos — which is the holy Shabbos night — for on

285

עַל־פִּי חֶשְׁבּוֹן הַצֵּרוּפִים וְרִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּבְנִין עַל יְדֵי שֶׁנִּתְוַסְּפִין עוֹד אֲבָנִים, כַּמְּבֹאָר בְּסֵפֶר יְצִירָה ג' אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, ד' אֲבָנִים כ"ד בָּתִּים, ה' אֲבָנִים בּוֹנוֹת ק"ך בָּתִּים, ו' אֲבָנִים תש"ך בָּתִּים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין גַּם כֵּן אֲבָנִים, בְּחִינַת תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל אֵיזֶה קִבּוּץ קָטָן מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְקַבְּצוּ לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט אִם זוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְהָבִיאָם לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת קְדֻשָּׁתָם, אֲזַי עַל יְדֵי הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם מֵחָדָשׁ, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ וְאֵין חֵקֶר, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד עַל קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תִּשְׁעָה עָשָׂר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה מִסְפָּר עֶשְׂרִים, אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל עוֹד יוֹתֵר מִשְּׁנֵי אֲלָפִים מִילְיוֹן פְּעָמִים מִילֵי מִילְיוֹן. וּכְבָר יָדַעְתָּ מִסְפַּר הַמִּילְיוֹן, שֶׁהוּא אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף, וּמִילֵי מִילְיוֹן הוּא אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף מִילְיוֹן, נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד וְנַעֲשָׂה קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶחָד וְעֶשְׂרִים נֶפֶשׁ, אֲזַי יִהְיֶה הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּעָמִים בְּמִסְפַּר כָּל הַנַּ"ל, וְכֵן לְהַלָּן עַד שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וְעַל יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים עַל יְדֵי זֶה גַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בַּחוּץ לְגַמְרֵי עֲדַיִן, כּוֹנְסִים אוֹתָם גַּם כֵּן לִפְנִים לְתוֹךְ רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, שֶׁנִּבְנִים מִמֵּילָא גַּם סְבִיבָם מֵעֹצֶם רִבּוּיָם, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לֵיצֵא יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עָרֵב בְּעַד חֲבֵרוֹ וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְאָמְרוּ שָׁם עַרְבָא וְעַרְבָא דְּעַרְבָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְלִכְאוֹרָה מִי יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת כָּל הָעַרְבוּת הַנַּ"ל בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ', אַךְ כְּפִי הַנַּ"ל אֲזַי הָרוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת וְעֹצֶם רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל זֶה, אֲזַי יִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהוֹסִיף נֶפֶשׁ אַחַת עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, הֲרֵי כַּמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִילֵי מִלְיוֹן בָּתִּים נִתְוַסְּפִים עַל יָדוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקָרֵב כַּמָּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְרַבִּים הַבָּתִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כָּל הָרְחוֹקִים לְגַמְרֵי הַנִּשְׁפָּכִים בְּרֹאשׁ כָּל חֻצּוֹת נִכְנָסִין גַּם כֵּן מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּבָזֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל. וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְתוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, הַמַּדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בַּדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד גַּם תַּלְמִידִים אֲחֵרִים. וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמִצְוַת וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְכֵן וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וְכֵן וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, וְעַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְקָרֵב אֶת בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים, וְכֵן תַּלְמִידִים אֲחֵרִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּמֵּילָא יִתְקָרְבוּ כֻּלָּם וְיִכָּנְסוּ לִפְנִים כַּנַּ"ל (שם אות יב יג).

285

Shabbos the above-mentioned sealed utterance shines in a wondrous repair — so that we can receive it. And the Sitra Achra and kelippos are nullified as mentioned. And therefore it is a great mitzva to eat on Shabbos — for then the Sitra Achra has no sustenance from the eating drawn from the sealed utterance — since then the sealed utterance shines in a wondrous repair that we can receive — and the Sitra Achra and kelippos are nullified as mentioned. The three meals of Shabbos correspond to the three Patriarchs — who are the aspect of the totality of the repairs and paths of the aspects of "azamra" and "aiyeh" as mentioned. Namely: to strengthen oneself in the good points one still finds in oneself — this is the aspect of Avraham. And

286

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לְתַקֵּן עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַכֹּהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לִכְנֹס בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וּמַמְתִּיק שָׁם כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲוֹנוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁמִּשָּׁם גַּם עִקַּר הַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות גטין ה"ג אות יט כ).

286

to seek and search after Hashem from all the places one has fallen to — this is the aspect of Yitzchak. And the third meal corresponds

287

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה וְהַזְּכוּת שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַזּוֹכִים לֵילֵךְ בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבָּם, כִּי עִקַּר הַהֲלִיכָה אֶל הָרַב הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד לְבַקֵּשׁ אַחַר רַבִּי הָגוּן וַאֲמִתִּי כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת רַגְלִין, וּבִפְרָט שֶׁהַתַּלְמִיד בִּכְלָלוֹ אֲפִלּוּ הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁלּוֹ, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת רַגְלִין נֶגֶד בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּרַגְלָיו דַּיְקָא, בִּכְדֵי לְתַקֵּן בְּחִינַת הָרַגְלִין בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים וְהַסִּבּוּבִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה. וְזֶה גַּם כֵּן מַה שֶּׁמּוּבָא שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עָלוּ לָרְגָלִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, הָיוּ הוֹלְכִין עַל פִּי רֹב בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר מִצְוַת עֲלִיַּת רְגָלִים הָיָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת אֶל הַחָכְמָה תַּתָּאָה מֵאוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּשִׁבְחָם מַה יָּפוּ פְּעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים דַּיְקָא, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם בְּרַגְלֵיהֶם בְּמִנְעָלִים, עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ד אות י יא).

287

to Yaakov — who includes and connects the two above-mentioned paths together — which is the essential completeness of the union accomplished on Shabbos — as mentioned in os 75. And therefore the inheritance of Yaakov is the aspect of an inheritance without borders — for

288

עִנְיַן הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּסֻגָּל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת עא. צְדָקָה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁגַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּיוֹם כִּפּוּר. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא יָכוֹל לִכְנֹס עוֹד לִפְנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְלִמְשֹׁךְ כַּפָּרָה וְתִקּוּן גַּם לָהֶם. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן הַכֹּל (בִּבְחִינַת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה) אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת (שם). מח. צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה תַּחְתּוֹנָה, וְעִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁל הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף וְנִשְׁלָם בְּחִינַת הָאָלֶף וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, וְלִהְיוֹת נַעֲשָׂה אָדָם וְלִזְכּוֹת לְהִכָּלֵל בָּאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וּמֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה תָּמִיד, כִּי מִמָּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁלֵימוּת בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִסְבֹּל עֲדַיִין בִּזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשְׁלִים תְּשׁוּבָתוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר זָכָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְלִזְכּוֹת בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּשֶׁזּוֹכֶה לִידֹם וְלִשְׁתֹּק וּלְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיק. עַל כֵּן בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִסְבֹּל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, כִּי זֶה עִקַּר קג תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין בְּבֵרוּר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב וְנִפְלָא מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית תַּכְלִית מַדְרֵגַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. כִּי עִקַּר הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת דַּיְקָא שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל זֶה. וּמֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה אוֹחֵז בּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּמֵאִיר בּוֹ עַל יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה לְעוֹלָם, כִּי הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא (הלכות ברכת הפירות הלכה ה אות יא).

288

when the two above-mentioned paths are included together — then all the constraints of holiness are nullified — for through this all will return to Hashem. Shabbos is called "first of the holy convocations" — for all the New Moons and festivals — all receive their holiness from the holiness of the holy Shabbos. And therefore in the section of the festivals the Torah begins: "These are the appointed times of Hashem — six days labor shall be done — and the seventh day is Shabbos" — and afterward specifies the other festivals — for Shabbos is first of the holy convocations. For a festival — Israel sanctify it — for all the festivals are the aspect of the revelation

49

כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה אָז צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָֹּ, הַיְנוּ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד הֵן בַּעֲלִיָּה הֵן בַּיְרִידָה, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵימוּת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. אַךְ זֶה הַבְּקִיאוּת אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, אֲבָל זֶה הַפְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת בְּעַצְמוֹ לִזְכּוֹת לְהַכְנִיס זֹאת הֵיטֵב בְּלֵב בְּנֵי אָדָם, הוּא עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָּבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם וְכוּ' וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם וְכוּ', שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה כִּי שָׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַסַּנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וּמְבָרְרִין כָּל הַהֲלָכוֹת. וְעִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה הוּא לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁמַּכְנִיסִין קִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן כָּל הַמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר דַּרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְשָׁם וּלְקַבֵּל מֵהֶם. וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם וְגַם אַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כַּעַס וּקְפֵידוֹת שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו לִפְעָמִים רַבּוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ כִּי כָּל זֶה לְטוֹבָתוֹ. וְאָז זוֹכֶה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל, אֲשֶׁר הַבְּקִיאוּת הַזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית, זֶה הַלִּמּוּד עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וּצְרִיכִין לִשְׁקֹד הַרְבֵּה עַל דַּלְתֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל אַנְשֵׁי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּד הַזֶּה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בֶּאֱמֶת. וְעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם בְּקִיאוּת הַזֹּאת. כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחַר רַבִּי כָּזֶה שֶׁיֵּדַע מִבְּקִיאוּת הַזֹּאת, כִּי אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים וּמַנְהִיגִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לֵידַע מִזֶּה. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל (שם אות יג).

49

of da'as — accomplished through revealing the concealments. This depends on Israel — who must engage in the service of Hashem and in the Torah which is the Name of the Holy Blessed One — and through this they call upon the Living of all living and draw from Him vitality which is the aspect of da'as — through which the concealments are revealed and turn into great da'as. It is found that all this depends on the service of Israel. But the holiness of Shabbos is fixed and enduring by itself — as our Sages said — and no concealment and no blemish reaches

50

לִפְעָמִים גּוֹבְרִים פְּגָמֵי הַדּוֹר כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּאִיר הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בְּעַצְמָהּ, וּמֻכְרָח הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה לְהִסְתַּלֵּק וּלְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. וְכָל הָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים וְהַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּחִינַת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְנִכְלַל בְּתַכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא תַּמָּן כְּלָל. וּמִשָּׁם מֵאִיר לְאַחַר הִסְתַּלְקוּתוֹ דַּיְקָא עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, לִסְמֹךְ אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים וְלִמְצֹא וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְקָרֵב כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם אות יז).

50

there. And therefore even in the time of concealment — when it is written: "your New Moons and festivals My soul hates" — but regarding Shabbos it does not say this — as our Sages said —

51

יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אִית אָדָם וְאִית אָדָם. כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁבָּאוֹפַנִּים וְיֵשׁ אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת. וְגַם בְּהַחַיּוֹת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר יֵשׁ גַּם כֵּן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד פְּנֵי אָדָם כַּמְּבֹאָר בְּמֶרְכֶּבֶת יְחֶזְקֵאל. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְלָזֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה פְּעָמִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר. וְעַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה זוֹכִין לְהַשְׁלִים בְּחִינַת אָדָם עַד שֶׁעוֹלִין מֵאוֹפַנִּים לְחַיּוֹת וּמֵחַיּוֹת אֶל הַכִּסֵּא, עַד שֶׁעוֹלִין לִבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְהַכֹּל צְרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו. וְכָל אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִכְלָלִין גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אָדָם, כִּי נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל, וּלְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְכוּ' מִכָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וּמִקְּלִפַּת נֹגַהּ עַד שֶׁיַּכְלִיל אוֹתוֹ בִּבְחִינַת אָדָם, וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה אוֹתוֹ עוֹד מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים וְכוּ' קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָזֶה כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר הוּא חִזּוּק הַלֵּב. שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מְאֹד לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה בְּחִינַת בָּקִי בְּעָיֵל וּבְנָפִיק כַּנַּ"ל (שם יח).

51

for Shabbos is the Name of the Holy Blessed One. And as it were on Shabbos the vitality flows from the Living of all living — where no concealment reaches — for in the very essence of holiness no blemish reaches — as is known — for He does not change in any place. And this is the aspect of the holiness of Shabbos which is fixed and enduring —

52

אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלֵיהָנוֹת מֵאוֹר הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אָדָם הַנַּ"ל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאָזְנָיו וְעֵינָיו שֶׁכָּל זֶה קה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בְּתָקְפּוֹ וּבוֹעֵר לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְאֵשׁ הַקִּנְאָה בּוֹעֵר בּוֹ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאַדְרַבָּא הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וּמִתְגָּרֶה וּמִתְקַנֵּא בְּיִרְאֵי ה' וְרוֹדֵף וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מֵאוֹר הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְחִינַת אָדָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם דַּיְקָא מִן הָעוֹלָם. כִּי עַל יְדֵי שָׁלשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ מִתְגַּבְּרִין בָּהֶן הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת בְּחִינַת כֶּלֶב נֵץ חֲמוֹר הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַחַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת אָדָם), וְאָז הֵם בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאֵינָן זוֹכִין לִרְאוֹת הָאוֹרוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וּמִסְתַּכֵּל אַל אַחֲרִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, וּמִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא מִבְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' הַנַּ"ל וְנִתְתַּקְּנִין הַלֵּב וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, עַד אֲשֶׁר יָבִין בְּלִבּוֹ וְיִרְאֶה בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. גַּם נִתְתַּקְנִין הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְהָרֵאָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בְּמַחֲשָׁבוֹת צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה למַדְרֵגָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵימוּת הָאָדָם כַּנַּ"ל (שם כא כג).

52

for its holiness comes from Him Himself. And even in the midst of the exile and the great intensification of concealment — until as it were the holiness of New Moon and festivals is blemished as mentioned — even so the holiness of Shabbos is not blemished — the aspect of "but regarding Shabbos it does not say this." And therefore to the contrary — from the holiness of Shabbos vitality and da'as are called into the festivals and New Moons — until the concealment

53

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת משֶׁה, וּבְמשֶׁה נֶאֱמַר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֲפִלּוּ משֶׁה בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע. וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁזָּכָה משֶׁה. וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה כָּל צַדִּיק הָאֱמֶת לְפִי בְּחִינָתוֹ לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאוֹר אֵין סוֹף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ וּמִשְׁתַטְּחִין עָלָיו אֲזַי נִכְלָלִין בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִין עִם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק בְּהָאוֹר הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, עַד שֶׁהָרַע נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְעַל יְדֵי זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת. וְעַל כֵּן מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא. כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִקַּר מְקוֹם הַדְּבֵיקוּת וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף (עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת יט). וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים. כִּי עַל יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאִדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן נַעֲשָׂה כָּל זֶה מִמֵּילָא עַל יְדֵי שֶׁבָּא עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְנִכְלָל בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, עַל יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁמַּרְבִּין לְהִתְפַּלֵּל שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ שָׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת, וּמְבַקֵּשׁ וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בְּאֵין סוֹף שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע וְזוֹכִין לְכָל טוֹב (ברכת הריח הלכה ג אות ט).

53

is revealed even in them and turns to da'as — which is the essential holiness of the festival. And therefore the redemption depends on the observance of Shabbos — as our Sages said — for through Shabbos the concealment is revealed and turns to da'as — which is the essential aspect of the redemption. The essential completeness of prayer in its ultimate form is when one makes prayer

54

צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבָרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר וִיסוֹד הַכֹּל. אַךְ לִכְאוֹרָה קָשֶׁה הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמוּנָה. כִּי בְּאִם לָאו יִפְּלוּ לוֹ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיק מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִינָם בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאֹד. אַךְ הַכְּלָל שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְחֹר רַק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לָזֶה בֶּאֱמֶת. כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִיא נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד כָּל הָעוֹלָם. וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו עַל יְדֵי זֶה הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק עוֹד יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר וּמְסַיְּיעוֹ בְּיוֹתֵר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְאָז יִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק לֶאֱמוּנָה וְכָל טוּב (שם הלכה ד אות יט).

54

from Torah — and through this one will certainly have complete salvation — the aspect of "my strength and the song of G-d" — "my strength" is the aspect of Torah — "and the song" is the aspect of prayer. And when both are included together — namely making prayers

55

כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי מִפְּנֵי מַה בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁטָּעַן בֶּאֱמֶת שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּבֶאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְקָרֵב גַּם שְׁאָר הָאֻמּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהֵם בִּבְחִירָתָם לֹא רָצוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה בִּבְחִירָתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רַק בְּחִינַת סְגֻלָּה, כִּי סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין. כְּמוֹ כֵן בְּכָל דּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה זָכוּ אֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, כִּי גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת סְגֻלָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי בְּוַדַּאי גִּלְגֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל עִם כָּל אֶחָד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, אַךְ כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם גָּדוֹל מְאֹד וּבַדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, רַק שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְעַל כֵּן הוּא רַק בִּבְחִינַת סְגֻלָּה כַּנַּ"ל (שם אות כג מז).

55

from Torah teachings — through this: "and it was for me a salvation." And this matter is the aspect of Moshe — Yosef — Dovid. For Moshe is the aspect of Torah — and Dovid is the aspect of prayer — and Yosef is the aspect of the eternal living tzaddik [tzaddik

56

עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר. וְאַחַר כָּךְ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים מוֹדִים הָעוֹלָם גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, רַק שֶׁחוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הָאֲרִ"י זַ"ל בְּיָמָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת הָאֲרִ"י זַ"ל, וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַלשׂשֵׁםשׂ טוֹב זַ"ל, וְכֵן בְּכָל דּוֹר. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵימָה הוּא דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל). וְעַל כֵּן מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ וּלְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא, וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ דַּיְקָא לִשְׁלֵימוּת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁצְּרִיכִין כְּפִי אוֹתוֹ הַדּוֹר וְהָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו דַּיְקָא (שם אות לג).

56

chai olamim] — who is the aspect that connects and draws the Torah into prayer — namely to make prayer from it. Which is the essential completeness of prayer. And therefore "Moshe Yosef Dovid" — the numerical value equals "prayer" [tefila].

57

כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַדְרֵגָתָם כָּל כָּךְ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל אֲבוֹת הָעוֹלָם. וּבְוַדַּאי גַּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלֶּה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם וְכוּ'. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּלֹא נְתִינַת הַתּוֹרָה. כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהָיוּ מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ הֶאָרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁלָּנוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ מַמְשִׁיכִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְאַחַר אֶלֶף דּוֹרוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מִטַּעַם הַמְּבֹאָר בִּפְנִים). וְכָל אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת יִתְקַיְּימוּ וְיִתְתַּקְּנוּ וְיִתְבָּרְרוּ רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר כַּנַּ"ל. אַךְ רָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, הַיְנוּ כִּי בְּכָל דּוֹר מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר, שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וּמַסְתִּירִין וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ וּמַרְחִיקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם, מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הַדּוֹר שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הַדּוֹר. עַל כֵּן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל עוֹלָמוֹ וְנָתַן הַתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִין לֹא נִשְׁלַם אָז הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵימוּת, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁהָיָה חֵטְא הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכוּ', וְכֵן מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַד עַתָּה גַּם כֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף עַל פִּי כֵן וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'. כִּי עַל יְדֵי שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל כְּבָר הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה וּבִשְׁלֵימוּת בֵּרוּר הַמְּדַמֶּה וּשְׁלֵימוּת הָאֱמוּנָה כָּזֶה. עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גַּם עַכְשָׁו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁעִקַּר שְׁלֵימוּת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר הִיא דַּיְקָא עַל יָדוֹ, וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד הָעַזֵי פָּנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הָרוֹצִים לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי עַל יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבֵּנוּ עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו עַזֵּי פָּנִים וְרוֹצִים לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם זַ"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. רַק שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם אוֹר וְנֵר לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמוֹצְאוֹ (שם אות לה).

57

And therefore all three departed at the time of the ultimate completeness of the elevations of prayer — which is Shabbos at Mincha — when it is the aspect of the will of wills — which is the aspect of the completeness of prayer — the aspect of "and as for me — my prayer is to You Hashem at a time of will." The essential purpose for which every person was created is Torah and prayer — for this is the essential sustaining and vitality and purpose of every person — for whose sake all the worlds were created. And everything is for this purpose — that one merit to engage all one's days in Torah and

58

כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַכְּלוּלִין בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְכֵן כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, הַכֹּל בָּא רַק עַל יְדֵי הָרִחוּק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְאָז מִתְנַהֵג עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת וְזוֹכֶה לְכָל טוֹב (שם מב).

58

prayer — and go from level to level until the highest level that exists in Torah

59

מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם בִּבְחִינַת בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה. וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין וּמְחַפְּשִׂין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נוֹפֵל לַמָּקוֹם שֶׁנּוֹפֵל, אֵינוֹ נֶחְשָׁב נְפִילָה כְּלָל. כִּי הַצַּדִּיק מְחַזֵּק לִבּוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, וִיבַקֵּשׁ וְיִדְרשׁ מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים. וַאֲזַי אַדְרַבָּא עַל יְדֵי נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ מַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וְיִהְיֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מִזֶּה. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין אֶחָד עַל יְדֵי חֶבֶל לְעמְקֵי מְצֻלּוֹת יָם וּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר אוֹצָרוֹת יְקָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד. וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר בְּהַחֶבֶל לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד לְעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּמִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אוֹתָן וְרוֹצִין לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרִין עַצְמָן לְחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה. וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּרֵד לְשָׁם יַעֲלֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק מִשָּׁם עַל יְדֵי הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקֻשָּׁר בּוֹ וְלֹא דַּי שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם. אַךְ גַּם הַיְּרִידָה וְהַנְּפִילָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת וִיקָרוֹת הַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם כַּנַּ"ל (שם אות מו).

59

and prayer. And if the person merited to this in completeness — then all the toils and efforts of all the affairs and labors included in the thirty-nine labors would be nullified. For all the toil of the labors for the sake of livelihood — all came into being from the sin of primordial Adam who blemished in Torah and prayer. For the commandment he was commanded

60

מִי שֶׁמַּפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת עֵץ יָבֵשׁ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם עֲשִׂיַּת פֵּרוֹת כְּלָל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת בֶּאֱמֶת, כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים (הודאה הלכה ה אות ח).

60

— not to eat from the Tree of Knowledge — was the aspect of Torah. For in it

61

עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמְּקוֹר הַחַיִּים לְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיְּחַיּוּ אֶת הַגּוּפוֹת, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה. וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי עִמָּם מְקוֹר הַחַיִּים. וְכֵן תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לֶעָתִיד הוּא גַּם כֵּן לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטוֹבִים שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בְּעַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ וְהִתְחַבְּרוּתוֹ לְצַדִּיקִים וִירֵאִים אֲמִתִּיִּים שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָסַק לְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אָז לְחִבּוּר זֶה בִּשְׁלֵימוּת שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים (ברכת הודאה הלכה הנ"ל אות ט).

61

was included all the Torah — as is known. And he also needed to pray then in order to complete the repair of Creation in completeness. And

62

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, הוּא מַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכָּל הַמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו הֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּחִינַת וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל יְדֵי שֶׁנִּימוֹל. וְכֵן יֵשׁ עוֹד כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִקְּדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק 'סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין כֹּחַ בִּמְעַט קְדֻשָּׁתוֹ, לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וְלִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת, כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵימוּת שֶׁאֵין שְׁלֵימוּת אַחֲרָיו. וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לַחֲלֹק עָלָיו. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ הוּא זוֹכֶה גַּם כֵּן לְכִסּוּפִין טוֹבִים. וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְהַגְבִּירָם עַל הַנְּפָשׁוֹת וְהַהֲבָלִים רָעִים, (שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְנָעַת קְלִפַּת בִּלְעָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים) וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין הַטוֹבִים מִפִּיו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה (שם אות יב).

62

he ate from the Tree of Knowledge — and through this blemished in the aspect of Torah. And he was also unable any longer to pray the prayer he needed to pray for the repair of the worlds. And through this was decreed the toil of livelihood and the thirty-nine labors

63

מַה שֶׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם משֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה שֶׁנַּעֲשִׂים מִצֵּרוּפִים טוֹבִים עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַטּוֹבִים. זֶה עֵדוּת עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית כַּנַּ"ל. כִּי אִם לָאו לֹא הָיוּ זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית (שם).

63

— the aspect of "in toil you shall eat of it." And therefore also now — each person

64

הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב רְחוֹקִים וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּהֶכְרַח שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו וְעַל מְקֹרָבָיו כַּמָּה מִינֵי מַחֲלֹקוֹת וְיִסּוּרִים וְהִתְגָּרוּת וְכוּ' בְּכָל פַּעַם. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתָם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתָּם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי עַל יְדֵי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעָמַד בָּהֶם בִּשְׁלֵימוּת, וְכָל אֵלּוּ הַנִּסְיוֹנוֹת נִמְשָׁכִין גַּם כֵּן מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמֵאַחַר שֶׁעָבַר בְּכָל בְּחִינוֹת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְהוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֹמֶק נְפִילָתוֹ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בּוֹ. וְהוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה (שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל יְדֵי עַצְבוּת) לְשִׂמְחָה. וְלַהֲפֹךְ כָּל הַחֶרְפּוֹת וְכוּ' לְכָבוֹד. שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֶרְפּוֹת וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִתְקָרְבוּ לְהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ וְיִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וְכָל טוֹב (שם הלכה ו אות לב).

64

according to what they merit to engage more in Torah and prayer in greater completeness — likewise merits to nullify from themselves the pollution of the Serpent — from which the troubles of the labors flow. And one merits that their

65

כָּל מִי שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ כְּלַל הַקִּבּוּץ הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל צַדִּיק. כִּי בֶּאֱמֶת וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'. אַךְ מֵחֲמַת מְרִירַת הַגָּלוּת בַּכְּלָל וּבַפְּרָט נֶעֱלָם בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד. אֲבָל תֵּיכֶף שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, מֵאִיר בְּחִינַת נְקֻדַּת צַדִּיק שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמַח. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּוַדַּאי אֵין לְהִתְעַצֵּב עוֹד רַק צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה, בְּחִינַת בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם (שם אות מב).

65

work is performed through others — as it will be in the future when all of Israel will engage only in Torah and prayer — as it is written: "and strangers shall stand and feed

66

הַצַּדִּיק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וְנִסִּים בָּעוֹלָם וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הַגּוּף הֵם מִכֹּחַ הַטֶּבַע. כִּי זֶה טִבְעוֹ לֶאֱהֹב בָּשָׂר וְזֶה אוֹהֵב חָלָב. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַגּוּף שֶׁכֻּלָּם כְּפִי הַטֶּבַע שֶׁל כָּל אָדָם. וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם נִמְשָׁכִים מִשִּׁנּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בְּטֶבַע הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הַטֶּבַע. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁמְּשַׁבֵּר רְצוֹן תַּאֲווֹת גּוּפוֹ וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁמְּבַטֵּל כֹּחַ הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם רְצוֹן תַּאֲווֹת גּוּפוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם (ברכת הראיה הלכה ד אות ג).

66

your flocks." For this is a great principle — that all the sustaining of the world and all the influences flow only through Torah and prayer. For the essential

67

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הַנַּצְחָן הָאֲמִתִּי, כִּי זָכָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בּוֹ מִדִּילֵיהּ כְּלוּם. כִּי זָכָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל. וְעַל כֵּן לֹא הָיָה לְהָרַע עַיִן שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה לְזִכָּרוֹן נִפְלָא, עַד שֶׁהָיָה זוֹכֵר מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, כַּמּוּבָן בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לְאַדְּבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעַלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהַקִּבּוּץ שֶׁאֵצֶל הַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אוֹר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל (ברכת הראיה הלכה ה אות ח).

67

creation of the world was through the Torah — as it is said: "and I was beside Him as a master craftsman." And also now all the sustaining

68

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז רְמָזִים וּמְשָׁלִים לְהָאָדָם, שֶׁיָּבִין מֵהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרְמָזִים הֵם כְּמוֹ שֶׁמְּסַבְּבִין עִם הָאָדָם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה, כְּדֵי לְהָבִינוֹ עַל־יְדֵי־זֶה דָּבָר גָּבֹהַּ וְשֵׂכֶל נִפְלָא. כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, כְּדֵי שֶׁיָּבִין הָאָדָם מֵהֶם מְשָׁלִים וּרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָרְמָזִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְהַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים וּמְשָׁלִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹשֵׁל בְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בִּבְחִינַת תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶךָ כֹּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו (שם אות טז).

68

of the world and all the renewal of creation each day — all is only through the Torah. But all the vitality and influences drawn through the Torah — their form

69

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְגַלִּין בִּתְחִלָּה נְעִימוּת הַתּוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִימִין וּמְכַסִּין אוֹתָהּ עַל יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹרִיד משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת וְהֶרְאָה אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשִׁבֵּר אוֹתָם גַּם כֵּן לְעֵינֵיהֶם (וּמִשָּׁם יָרַד שִׁכְחָה לָעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל) שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר הֲרֵי אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם נְעִימוּת הַתּוֹרָה, אַךְ תֵּכֶף אֲנִי חוֹטְפָה מִכֶּם וּמְשַׁבְּרָהּ וּמַפִּיל שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן. כִּי כָּל הָרוֹצֶה בְּהָאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הָאֱמֶת גַּם אַחַר הַשְּׁבִירָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה רְשִׁימוּ נִשְׁאָר אֶצְלוֹ. וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הָאֱמֶת עַל יְדֵי הָרְשִׁימוּ. כִּי מֵבִין עַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ נְעִימוּת טוֹב וְנִפְלָא מִכָּל הַטּוֹב וְהַמְּתִיקוּת שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בֶּאֱמֶת הוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה וְהַעֲלָמָה וּמִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה. וְהוּא בְּוַדַּאי רָאוּי לְהִתְרַחֵק, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת יב). וְזֶה בְּחִינַת לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן. כִּי הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת כַּנַּ"ל (תפלת המנחה הלכה ו אות יא).

69

is not completed in completeness and they do not descend to the world except through prayer — for prayer is the essential vessel through which the form of the influence is completed for good and drawn into the world. And therefore each person according

70

כְּשֶׁבָּא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁמְּגַלֶּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָתְרָן בְּשׁוּם אֹפֶן. שֶׁרוֹאִין שֶׁהִיא רַק תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְגַלּוֹת כָּזֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אֲזַי מִתְּחִלָּה חוֹתְרִים הַחוֹלְקִים לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁשִּׁנֵּיהֶם קֵהוֹת, כִּי אַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא הַכֹּל רוֹאִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם. אֲזַי דַּרְכָּם לוֹמַר מַה חִדּוּשׁ בְּוַדַּאי יָדוּעַ שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל וְנִפְלָא, וְכָל הַחִדּוּשִׁים שֶׁגִּלָּה הוּא רַק מֵעֹצֶם חָכְמָתוֹ וְלֹא בְּצִדְקָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי מִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד, לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה אֲמִתִּית מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. וְגַם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַחוֹלְקִים לְהַכְחִישׁ הָאֱמֶת וְלוֹמַר שֶׁנֶּאֱמַר הַדְּבָרִים רַק עַל פִּי חָכְמָה, בְּלִי יִרְאָה אֲמִתִּית חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁדָּרְשׁוּ עַל שֶׁהִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי. וּפֵרְשׁוּ עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַעֲנֵנִי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים הֵם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְלוּ בְּשׁוּם תַּחְבּוּלָה אֱנוֹשִׁית, רַק הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֶׁפַע אֱלֹקִי מִמַּעַל תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם (שם הלכה ז אות ג).

70

to what they merit to engage in Torah and prayer — and the main thing to make prayer from Torah — namely to pray that one merit to fulfill all the Torah in completeness — likewise merits to draw all the influences and blessings through the Torah — and to complete

71

הַצַּדִּיקִים הֵם מִתְיַגְּעִים מְאֹד לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וּבִפְרָט הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם בְּתַכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּלְכוּתוֹ עוֹלָה מִכָּל מְקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, עַל יְדֵי שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמוֹדִים בְּמַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ וְכוּ' וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה שֶׁזֶּה עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְעַלָּה גַּם הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בִּבְחִינַת אוֹרַיְיתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה בְּיוֹתֵר וְנִתְעַלָּה הַשָּׂגָתוֹ בְּיוֹתֵר (שם אות ט).

71

the form of the influence in completeness and bring it down to the world through prayer. And through this the toils and troubles of the labors are nullified from them

72

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים הֵם כֵּלִים וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת תִּקּוּן בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרַת אוֹר אֵין סוֹף עַל יָדָם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְכוּ' בִּבְחִינַת תִּקּוּן. אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם לְקַלְקֵל הַכֹּל. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיקִים גּוֹמְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם. וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יוּכְלוּ לְגָמְרוֹ בְּחַיֵּיהֶם הֵם גּוֹמְרִין בְּמִיתָתָן, כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. כִּי אָז נִסְתַּלְּקִין וְעוֹלִין לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בִּבְחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם הֶאָרַת אֵין סוֹף בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, בִּכְדֵּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בִּפְרָט בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּלְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אָז, שֶׁכָּל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות מז).

72

according to their engagement in holiness in Torah and prayer as mentioned. And this is the aspect of the difference between Shabbos and the festival — for on the festival the labor of food preparation [melaches ochel nefesh] is permitted. And on Shabbos even this is forbidden — for Shabbos is the aspect of the World to Come — when everything will

73

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בְּכָל עֵת לְלַקֵּט לִקּוּטִים שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בְּכָל עֵת, עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי כָּל נְקֻדָּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה רֶגַע, הַצַּדִּיק חוֹטֵף אוֹתָהּ מִיָּד וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בּוֹנֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים אוֹתוֹ בְּכָל דּוֹר. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַחַר כָּךְ זֶה הָאִישׁ יוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֵד חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נֶאֱבַד הַמְּעַט הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ, כִּי כְּבָר נִכְנַס לְתוֹךְ בִּנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ. כִּי הַצַּדִּיקִים מְלַקְּטִים בְּכָל עֵת וְרֶגַע כָּל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה טוֹב, וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה תֵּיכֶף, עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּמִתְלַקְּטִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, עַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד קיג חֵלֶק גָּדוֹל בְּבִנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל בָּהֶם אוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם. עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה'. וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר, הָעִקָּר עַל יְדֵי בְּחִינַת לִקּוּטִים אֵלּוּ. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים קוֹרִין עַל פִּי רֹב לְחִדּוּשֵׁיהֶם וּלְסִפְרֵיהֶם בְּשֵׁם לִקּוּטִים. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאוֹחֵז וְכוֹלֵל אֶת עַצְמוֹ בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֵם בִּכְלַל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְזֶה עִקַּר הָעֹז וְהִתְחַזְּקוּת שֶׁלּוֹ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְזֶה בְּחִינַת אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ וְכוּ' וְסָמוּךְ לוֹ אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות סג סד סו סט).

73

be nullified — and nothing will remain except Torah and prayer that the tzaddikim will merit in the future. And therefore since on Shabbos the holiness of the future flows — therefore then is the ultimate ascent of Torah and prayer — and therefore all thirty-nine labors are entirely nullified — for the world is then sustained only through Torah and prayer — which are

74

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הֶאָרַת אֵין סוֹף בְּלִבּוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת תִּקּוּן, עַד שֶׁיְּצַמְצֵם תְּחִלָּה אֶת אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת, וְאַחַר כָּךְ יִלְחַם וְיִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הַמִּתְגָּרִין בּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ לִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְזַכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו הַיְנוּ הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵימוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לְבֵיתָא עִלָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה לִיבָּא, וְנִתְתַּקֵּן לִבּוֹ בִּשְׁלֵימוּת שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ הֶאָרַת הַאֵין סוֹף. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁלֹּא זָכָה לָזֶה, שֶׁלֹּא זִכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו רַק אַדְרַבָּא קִלְקֵל הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ וְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּר, שֶׁאָז אִמָּא וּבְרַתָּא סַלְקִין כַּחֲדָא כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. הַיְנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן וְזִכֵּךְ בִּשְׁלֵימוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בֵּין אִמָּא לִבְרַתָּא הַיְנוּ שֶׁמִּבִּינָה עַד מַלְכוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵימוּת הַמַּלְכוּת וַעֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה. אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַעֲלֵהוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת אִמָּא אוֹזְפַת מָאנָהָא לִבְרַתָּא, הַיְנוּ שֶׁמְּזַכֵּהוּ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבּוֹ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר וְזִכֵּךְ עֲדַיִן אֶת מִדּוֹתָיו. רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה לוֹ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא קְצָת, עַל יְדֵי שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק, וּמִתְיַגֵּעַ בְּכָל פַּעַם לִבְרֹחַ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ מְאֹד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְזֶה גֹּדֶל מַעֲלַת הֲלִיכָה לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים. כִּי הַצַּדִּיק זָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלָה גַּם בֵּיתָא עִלָּאָה, וְזָכָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֵין סוֹף בְּכָל פַּעַם בִּשְׁלֵימוּת הַתִּקּוּן. עַד שֶׁבְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָלָה וְנִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בַּשֵּׁם בִּשְׁלֵימוּת, רַק מֵחֲמַת שֶׁתְּשׁוּקַת הַצַּדִּיק הוּא לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל שָׁם בִּמְקוֹם הַצַּדִּיק אֵין מַעֲשֶׂה וְעֻבְדָּא, עַל כֵּן כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו כְּשֶׁבָּא אָדָם הַשָּׁפֵל מִזֶּה הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ מְאֹד, וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי זֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּתִקּוּנוֹ וּמַעֲלֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת מִדּוֹתָיו. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִשְׁלֵימוּת הַתְּפִלָּה (שם עה עו עז עט פ).

74

completed and ascend in the ultimate ascent and completeness. And therefore Shabbos also protects primordial Adam — as our Sages said. But the festivals are a remembrance of the Exodus from Egypt — which is the first redemption that came through Moshe our teacher — through which we merited to receive the Torah. But the aspect of the complete elevation of prayer was not yet clarified then — until Mashiach comes — through whom will be the final redemption. For in general the first and final redemptions are the aspects of Moshe and Dovid — which are the aspects of Torah and prayer. Therefore on the festival the

75

הַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּכָל עֵת לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְתִּיק מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַדִּינִים וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל (כִּי הַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב) אָז עַל יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ מֵהַבִּטּוּל, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וּבָזֶה מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּמְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין. אַךְ לִפְעָמִים הַדִּין גּוֹבֵר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם עַד שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַדִּין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁל בְּחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, רַק מֻכְרָח לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּבִטּוּל גָּמוּר כָּזֶה עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. וְאָז צְרִיכִין הָעוֹלָם לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה מְאֹד וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמָן הֵיכָן הֵם בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁגָּרְמוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בִּשְׁבִילָם. כִּי אָז הַכֹּל תָּלוּי בְּהַדּוֹר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרָיו, שֶׁצְּרִיכִין לָשִׂים עַל לֵב מְאֹד הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי זֶה. וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מֵהָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק. כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי מַשְׁאִיר בָּעוֹלָם אֵיזֶה רְשִׁימָה טוֹבָה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְאָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל יְדֵי הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו, שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה אֲזַי מַמְשִׁיכִין אוֹר גָּדוֹל מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל הַגָּמוּר אֶל אוֹר הַאֵין סוֹף, עַל כֵּן נִמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל פַּעַם אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא לְהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הַדּוֹר הַטּוֹבִים, בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּאִירָה עַתָּה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵימוּת. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, וּמַה שֶּׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם, הֵם גּוֹמְרִים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָן דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִכְנֹס לְשָׁם עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה, וְאָז כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ משֶׁה. וְכֵן מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לִבְנוֹת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְכוּ', כִּי תִּקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ עִקַּר הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְשָׁם הוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבוֹ קטו תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת דָּוִד וְהַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל שֵׁם דָּוִד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב רְאֵה בֵּיתְךָ דָּוִד (תפלת ערבית הלכה ד אות כ כא).

75

labor of food preparation is still permitted — which is the aspect of the labors close to the person's eating — which is the aspect of completing the form of the influence to revive the person — which is accomplished through prayer as mentioned. For the labors that are still distant from food preparation are the aspect of the coming into being and drawing of the influence — which is accomplished through Torah as mentioned. And on the weekdays — since there is hold for the external forces — great toil is needed to clarify and elevate the Torah and prayer — therefore there is the toil of all the thirty-nine labors that dominate

76

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֶבְרַיָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי. וְאָמְרוּ שָׁם שֶׁגַּם בְּכָל הַשִּׁשָּׁה יָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עוֹשֶׂה גַּם כֵּן מְלָאכָה כְּדֵי חַיָּיו וּמַאי נַפְקָא מִינָהּ בְּמַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי הִיא רַק לְקִדּוּשֵׁי וְאַבְדַּלְתָּא. כְּמוֹ כֵן גַּם לְעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק עַכְשָׁו אַחַר שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד עַל יְדֵי הַקַּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵימוּת, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ שֶׁחוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאוֹמְרִים שֶׁמַּאֲמִינִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, וְעַל כֵּן אֵינָם מַאֲמִינִים בְּכֻלָּם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה כִּי אַדְרַבָּא אָנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי רַק מִכַּת הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַעֲמִידִים יְסוֹדוֹת עַל דִּבְרֵי הָאֱפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים, אֲרִיסְטוֹ וַחֲבֵרָיו יִמַּח שְׁמָם, וּפוֹנִים עֹרֶף מֵהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מֵהֶם צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק. אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּתְנַהֲגִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשׁ וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵיהֶם זַצַ"ל, בְּוַדַּאי אָסוּר לַחֲלֹק עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם. וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת, הַיְנוּ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, אֲזַי צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ כָּל הַיָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְיַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו. כִּי צָרִיךְ לִפְרשׁ אֶת עַצְמוֹ מִטִּרְדּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי אִם זְמַן מֻעָט כְּדֵי חַיָּיו בְּצִמְצוּם, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֻבְחַר הַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְעִנְיַן אִסּוּר מְלָאכָה רַק כְּדֵי חַיָּיו, אַף עַל פִּי כֵן מוֹנֶה שִׁשָּׁה וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי כֵן יִבְחַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת שַׁבָּת לְגַמְרֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בֶּאֱמֶת אֶת הַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵימוּת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּנַּ"ל (הל' שבת ה"ד אות עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּכֹחַ הַפְּשִׁיטוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אָז אָנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אָז אוֹרָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. רַק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם הֵם מוֹרִידִים עַצְמָן אֵלֵינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ לָנֶצַח, לְמַעַן יוּכְלוּ לָשׁוּב כָּל הַפְּשׁוּטִים וְהָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁמַּמְשִׁיכִין אָז כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת אֶת הַחֶסֶד חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֲפִלּוּ כָּל הָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם (שם אות טז). הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחֶסֶד חִנָּם עַל כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּבִלְבַד שֶׁיִּתְנַהֲגוּ וְיַמְשִׁיכוּ עַצְמָן לְדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת נַעֲשָׂה כְּלִי שְׁלֵמָה לְקַבֵּל עַל יָדָהּ הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל וְכָל טוֹב (שם לג לה). עַל־יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים עַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי נִפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע גַּם עַכְשָׁו. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב לְעַצְמָן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (נט"י לסעודה הלכה ד). עִקַּר מַה שֶּׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם כָּל אֶחָד וּמֵאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲוֹנוֹת. הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּבָאֵר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין סוֹף בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן. אֲבָל פְּנִימִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָאֵר כְּלָל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, רַק שֶׁמְּרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּדֶרֶךְ רְמָזִים בְּעָלְמָא וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵרָחוֹק. אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר, בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ', וְנֶאֱמַר, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי (נט"י לסעודה, הל' ו אות ז). זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְכוּ', וְכַמָּה וְכַמָּה יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ שֶׁזֶּה הָעִקָּר. וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל עֵצוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת וּבַמֶּה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁיְּקַשְּׁרוּ כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים אֲלֵיהֶם לְהָעֵת הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא עֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאָז יִזְכֶּה כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְלָעֵת הַזֹּאת צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו עַל כָּל פָּנִים יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ צז יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת, וְהִתְבּוֹדְדוּת לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם וְיָאִיר עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הָאֲמִתִּי, לְבַטֵּל רוּחַ שְׁטוּת וְלָשׁוּב מִכָּל הָעֲווֹנוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם אות נא). אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת, וּבְקִיאִים מְאֹד בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וּמְבִינִים הָרְמָזִים שֶׁבָּהֶם, אֲזַי יְכוֹלִים לִמְצֹא דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִּלְמְדוּ וְיָבִינוּ מִכֻּלָּם חָכְמוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה נֶעֱלֶמֶת, רַק שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת לֵב לָזֶה וְלִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּחַדְרֵי תּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ. וְאָז הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם בִּבְחִינַת אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי, כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מוֹצֵא בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה. גַּם עַל יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ"ל זוֹכֶה לִהְיוֹת אֶרֶךְ אַפַּיִם וְגִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות נו). יֵשׁ טוֹעִים הַרְבֵּה וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם כְּאִלּוּ הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת בִּירוּשָׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים קְצָת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם עַתָּה, וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח כָּל הָרוֹצֶה יָבֹא וְיִטֹּל. וּכְתִיב אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים הַרְבֵּה וְהָיוּ לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים. וְכֵן רְשָׁעִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּנִים צַדִּיקִים וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד שֶׁהָיָה אָחָז רָשָׁע גָּדוֹל וְהָיָה בֶּן יוֹתָם הַצַּדִּיק, וּמֵהָרָשָׁע הַזֶּה יָצָא דַּיְקָא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן מִחִזְקִיָּהוּ נוֹלְדוּ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וּמֵהֶם יָצָא יֹאשִׁיָּהוּ הַצַּדִּיק שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' וְכוּ', וְסוֹף כָּל סוֹף יֵצֵא מֵהֶם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל יָדוֹ. וְכָל זֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לַעֲקֹר אֶת עַצְמָם מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה הַמֻּשְׁרָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מִירֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְעוֹמֵד לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְלַבֶּשֶׁת הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת וְיוֹצֵאת עַל יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים שֶׁנּוֹלָדִים מֵהָרְשָׁעִים אֵלּוּ בְּעַצְמָן, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה לֹא יֻפְסַק לְעוֹלָם וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר עַד הַסּוֹף. וּבְעִנְיַן זֶה יֵשׁ דְּבָרִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה. אַךְ כְּלַל הַדְּבָרִים כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְבֶן הָרָשָׁע וּלְבֶן הַצַדִּיק, וְאִם לֹא יֵיטִיב מַעֲשָׂיו וְיִסְמֹךְ עַל זְכוּת אֲבוֹתָיו אוֹ זְכוּת בָּנָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיַּחֲלֹק עַל יְדֵי זֶה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אוֹי לוֹ וּלְנִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָיָה פְּגַם קֹרַח כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְאִם יֵיטִיב מַעֲשָׂיו אַשְׁרֵי לוֹ (שם סז סח סט). קיג. גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם כַּמְּבֹאָר כְּבָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מִתְיַגֵּעַ תָּמִיד כָּל יָמָיו בִּיגִיעוֹת עֲצֻמּוֹת מְאֹד בִּשְׁבִיל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיבָם כֻּלָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה וּמַחֲטִיא אוֹתָם בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר. אֲבָל הַצַּדִּיק הַזֶּה אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה בְּיוֹתֵר, וּמַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הוּא גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו כִּי חֶסֶד נִקְרָא גְּדֻלָּה כַּיָּדוּעַ. עַד שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן גַּם הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים הָאֵלּוּ עַל יְדֵי הָרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר. אֲבָל לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהָעֲוֹנוֹת מִתְגַּבְּרִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן וּמֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל זֶה, וְאָז עוֹלֶה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלֶה עַד שֶׁיִּגְמֹר עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים עַיֵּן פְּנִים. וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁל הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר שֶׁהוּא יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִין בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא. כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אִלְמָלֵא תְּפִלַּת הַמֵּתִים עַל הַחַיִּים לֹא הֲוָה מִתְקַיְּימָא עָלְמָא. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל בִּקֵּשׁ בִּזְכוּת אָבוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְכֵן עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ וּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְכוּ' (הלכות הכשר כלים ה"ד ד).

76

on weekdays — since the Torah and prayer are not yet complete — and toil is needed to clarify them — to nullify the hold of the external forces from them. And all the time there is clarification — labors are needed — as is known. And on Shabbos — since through the holiness of the day itself the hold of the external forces is nullified — and Torah and prayer ascend in great completeness — therefore all the labors are nullified. But on the festival — the holiness does not flow from the very essence of the day — only in the aspect of the elevations of the Torah that we merited to receive after the first redemption — but the prayer has not yet been clarified in completeness. And therefore our Sages said that people neglect it [prayer] — for the completeness of the elevations of prayer will only be in the future — through Mashiach as mentioned. It is found that even on the festival — even though there is much added holiness — even so in the Torah there is no deficiency or blemish reaching then — only in the prayer. Therefore the labor of all labors is forbidden — except food preparation — which is the aspect of the labor close to completing the repair of the food — permitted on the festival — for there is still need of clarification for the ultimate completion of counsel. And in truth — since the prayer is not yet in completeness — the Torah also is not in its ultimate completeness. And therefore on weekdays there is hold for the external forces even in the Torah — and toil is needed to clarify it as mentioned. As our Sages said: "did not merit — it becomes for them a deadly poison" — G-d have mercy. For Torah and prayer both depend on each other. But even so — the blemish does not reach the Torah as much as the prayer — and people do not neglect it as much. And therefore on a festival — which has much added holiness — then the Torah has no deficiency or blemish reaching it — only the prayer. Therefore it has all labors forbidden except food preparation — as mentioned. It is explained in the writings that on Shabbos one receives a very great additional light within garments [levushin] — but on a festival the additional light is smaller than on Shabbos — but it is without garments. And all this is because of the above-mentioned — for on Shabbos the elevation of prayer is also completed — and through prayer one can receive all the great and awesome lights within

114

עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל שָׁם כָּל הֶחָפֵץ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, עַיֵּן חַיִּים וְהִפּוּכוֹ אוֹת מַעֲלַת זִכְרוֹן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְלָל בּוֹ כָּל מַהוּת הַצַּדִּיק, כָּל צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי בִּשְׁמוֹ נִגְבָּל כָּל חִיּוּתוֹ וְעִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ. לְמָשָׁל כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין שֵׁם הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּזֶה הַשֵּׁם כָּלוּל כָּל מַעֲשֵׂי זֶה הַתַּנָּא, שֶׁהָיָה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בַּמְּעָרָה, וְחִבֵּר סֵפֶר הַזֹּהַר וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּזְכָּרִים מִמֶּנּוּ, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּזֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְכֵן בִּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים. כִּי הַשֵּׁם הוּא הַכְּלָל וְהַזֵּכֶר שֶׁל כָּל דָּבָר. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ קְדֻשָּׁתָם וּזְכוּתָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לִקְדֻשָּׁה וּלְטָהֳרָה וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד אות ו). צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת חָסִיד בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּתוֹרַת חֶסֶד לִלְמֹד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ, לַעֲשׂוֹת חֲסִידִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת עַד שֶׁמְּעוֹרֵר וּמֵאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁים בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַגִּיעַ הֶאָרָה לְכָל אֶחָד מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים. שֶׁעַל כֵּן תּוֹרָתוֹ הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד כַּנַּ"ל, וְרַק עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת, וְלִזְכּוֹת לִבְגָדִים נְקִיִּים וּלְבָנִים (בציעת הפת הלכה ה אות כא). צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ"ל. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִלּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא גַּם כֵּן. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, וּלְהָבִיאָהּ לַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת (בִּבְחִינַת וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ אֵלֶיךָ דַּיְקָא), וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. אַךְ צְרִיכִין לָזֶה לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף בִּבְחִינַת כָּתִית לַמָּאוֹר, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גּוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא מְבַטְּשִׁין לֵיהּ. כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְרִירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. אַךְ עִקַּר בִּטּוּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, וְאִם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאָז הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ בְּוַדַּאי תַּחְזִירוֹ לְמוּטָב (שם כב כד כה). זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָסַק כָּל יָמָיו בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁזָּכָה עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן וְהִגְדִּיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זֶה הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק עֲדַיִן עוֹסֵק בָּזֶה לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב, עַל יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי כָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלָה בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק. וְיָדוּעַ כִּי הֶאָרַת נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק נִשְׁאֶרֶת עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְאִירָה בְּכָל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, כַּמְּבוֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ וּמִתְעוֹרְרִים שָׁם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה. כִּי שָׁם בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק כְּלוּלִים כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם בְּהַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לַחֲזֹר לְמוּטָב. וְזֶה סוֹד שְׁנֵי הָאֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וַאֲרוֹן הָעֵדוּת זֶה אֵצֶל זֶה, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה. וְעַל כֵּן חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁעָסַק בָּזֶה בְּכָל יָמָיו כִּי לָמַד וְלִמֵּד שֶׁזֶּה בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְּמוֹתוֹ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ וְהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ. כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו. וְכָל קִיּוּם יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַכֹּל בָּנוּי וּמְיֻסָּד עַל קִבְרוֹ, כִּי מִשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו (שם ל לא). אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט בְּחִירֵי צַדִּיקַיָּיא כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא, שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְטוֹבוֹת תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּפָעֲלוּ וְגָמְרוּ הַרְבֵּה מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם, וְחוֹתֵר הַרְבֵּה לְקַלְקֵל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הַבַּעַל דָּבָר אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל, אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאֶרֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַתִּקּוּן לָנֶצַח, שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַצַּדִּיק הַתִּקּוּן שֶׁהִתְחִיל. וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לִמְצֹא מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם תָּלוּי כָּל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן פְּנִים. אַךְ אַחַר כָּךְ חָתַר הַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל הַדָּבָר עַד שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים. אַף עַל פִּי כֵן מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל בְּשׁוּם אֹפֶן. וּרְשִׁימָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נִשְׁאָר שָׁם בִּקְבִיעוּת עַד אֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִבְנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְיַחֲזִיר אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב בִּשְׁלֵימוּת (שם לג). אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי לָהֶם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לָחוּשׁ אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנָם כָּרָאוּי, אָז לֹא דַּי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַל עַצְמָן הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵימוּת וְלִלְבּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וּנְקִיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב וַיַּלְבֵּשׁ אוֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַף גַּם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַפְשִׁיט הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם וּלְהַלְבִּישָׁם בְּגָדִים נְקִיִּים, בִּבְחִינַת לְכֻלָּם נָתַן לְאִישׁ חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת הַנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו (שם מ).

114

garments made and completed through prayer — which is the aspect of faith. But on the festival — whose added holiness from the essence of the day is only in the aspect of Torah — therefore one does not receive as high a light — and it is without garments. For the essential garments and vessels are completed through prayer as mentioned. Shabbos is called a bride [kala] — on account of being all-inclusive [kelula] from everything — as has been brought. For faith and prayer — which are the aspect of the holiness of Shabbos — are all-inclusive from everything. All the Oral Torah [Torah sheb'al peh] — which is the general principle of all the holy books that clarify the laws of the Torah and reveal counsels for the service of Hashem — all are included in the Written Torah — for there is nothing that is not hinted in the Torah. And all flows from the aspect of Shabbos which is fixed and enduring — for on Shabbos the Kingship [Malchus] — which is the aspect of the Oral Torah — ascends higher and higher — to the aspect of holiness itself — which is Chochma called holiness. And then is the ultimate union between the Written Torah and the Oral Torah — and through this all the judgments are sweetened — and through this the essential completeness of the counsel. And for this all the labors are forbidden on Shabbos — for through the eating of the Tree of Knowledge — which was the aspect of the blemish of faith in the sages as explained in the main text — through this one was judged

41

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל זוֹכֶה לְבָרֵר הַשֵּׁנָה וְלִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת בִּשְׁלֵימוּת. וְהוּא מְחַזֵּק וְנוֹתֵן עֵצָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ אֵיזֶה טוֹב אֲזַי יִזְדָּרֵז וִימַהֵר לַחְטֹף תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהֵם יְמֵי הָרַע שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם, שֶׁאָז יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בִּתְחִלָּה בִּימֵי נְעוּרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק וַיִּצְבְּרוּ בָּר וְכוּ' וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן וְכוּ' (שם).

41

in the remnants [mosros]. And from then all the foods became mixed — until the completely coarse waste was formed — from

42

כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּאִים אֶל הַמְּנוּחָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵימוּת, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם, כִּי הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם וְהַהַסָּתוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' מִשְׁתַּנִּים בְּכָל עֵת וְהֵם כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל זֶה הוּא מִבְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק הַמִּתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם בִּפְרָט בְּהַחַלּוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁהֵם הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה. אֲבָל מַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל מְנוּחָתָם בִּשְׁלֵימוּת, בִּבְחִינַת יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם (שם מד מז מח).

42

which come the foul vapors [ashvanim sruchim] that confuse the mind. And through this one lacks complete counsel. And from there

43

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְהוּא מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב. כִּי כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רָחוֹק מִבְּרָכָה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲבָל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף נִתְתַּקֵּן זֹאת. וְכֵן עִקַּר כָּל הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת חַי עַלְמִין, וּבִלְעָדוֹ אֵין שׁוּם חִיּוּת בָּעוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיק מְבַטֵּל כָּל בְּחִינַת הָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה שִׁבְרוֹן לֵב בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם, וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמְבַטֵּל סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁבָּא מִשָּׁם כַּיָּדוּעַ. כִּי הַצַּדִּיק הוּא מְקוֹר הַחַיִּים וְכָל יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים", אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה בִּשְׁלֵימוּת, לְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּהֶמִיּוּת בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָרְעָבוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת שֹֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּבִתְחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבַּחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה וּלְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת מִנֵּיהּ וּבֵיהּ (ברכת המזון הלכה ג אות ב ג).

43

also flows the toil and trouble of livelihood — for the essential lack of livelihood flows also from the blemish of counsel — not knowing the counsel by which to trade and earn a livelihood easily. And in the service of Hashem — there certainly is the essential obstacle from the lack of counsel. And this is the aspect

44

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִקְרָא יוֹסֵף עַל שֵׁם שֶׁמּוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִין בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו וְהִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי חִדּוּשִׁים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ לְמַעְלָה. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקָרֵב רְחוֹקִים מַמָּשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכֹחַ הִתְגַּבְּרוּתוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ מַתְחִיל עַתָּה לַעֲבֹד אֶת ה', בַּכֹּחַ הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם רְחוֹקִים מַמָּשׁ שֶׁיַּתְחִילוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּגִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים וְהִתְפָּאֲרוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, כִּי בְּכָל פַּעַם הֵם עוֹשִׂין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים וּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, בִּבְחִינַת וּלְבוּשָׁא דְּלָבִישׁ בְּיוֹמָא דָּא לָא לָבִישׁ בְּיוֹמָא אָחֳרָא, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבִישׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת הֶחָדָשׁ שֶׁעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם מִזֶּה הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם, וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל שֵׁם כָּל זֶה נִקְרָא יוֹסֵף, בְּחִינַת יוֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר, עַיֵּן פְּנִים. וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק נִתְגַּלָּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם הלכה ד אות יא).

44

of all the toils of the thirty-nine labors on the six weekdays — to clarify the food from the waste. And on Shabbos everything rises and is clarified automatically through the holiness of Shabbos — and then is the essential repair of the counsel as mentioned — therefore all the labors are forbidden on it. But

45

כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ שֶׁפַע כְּפוּלָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם חָסֵר לוֹ. אֲבָל הַשֶּׁפַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן (שם אות טז).

45

on a festival — then the holy [Kodesh] is called — the aspect of

46

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק פּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַצַּדִּיק, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות יז).

46

the Written Torah — to descend from its place to

47

מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה - עַיֵּן אֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', אוֹת

47

the aspect of the Oral

← Previous Book Index All Books Next →

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

…

Loading comments…