Section 18
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כָּל הַהֶזֵּקוֹת הֵם עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה, וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּסְמִיכִין גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי זֶה נִצַּל מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת כְּמַאֲמַר רַזַ"ל, כִּי תְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה הִיא רְפוּאָה וִישׁוּעָה לַכֹּל (ק"ש הלכה ב).
In the light of truth there are two aspects — for there is a truth that shines of itself — and it is the aspect of the very essence of truth — for the essential of light is truth. And there is an aspect of truth that does not yet have the power to shine of itself — only it is in the aspect of a window through which one can receive the light. And this truth is the aspect of faith. And these are the aspects of Shabbos and the festival: Shabbos is the aspect of the very essence of truth that shines of itself — which is the aspect of the sun [shemesh] — the aspect of sun on Shabbos. But the festival is the aspect of a window — the aspect of the moon [levana] — the aspect of "He made the moon for the festivals." And just as the moon receives its light from the sun — so the festivals receive their light from Shabbos — for Shabbos is first of the holy convocations.
שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּוַדַּאי דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָעֲבוֹדָה לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה הִיא הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל כָּל הַמִּצְוֹת. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁהוּא בִּכְלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּית, יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו בְּכָל עֵת וְרֶגַע כְּשֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו־ הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר פָּתַח אֶת עֵינֵינוּ וְהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר עֹצֶם הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת כִּי הִיא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. אַךְ מִפְּגַם וּנְפִילַת הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, מִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל הַטָּעוּת שֶׁל כַּת הַבּוֹחֲרִין בְּשִׂמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת, אֲשֶׁר צְרִיכִין לִיזָהֵר וְלִשְׁמֹר מִזֶּה מְאֹד (תפלה הלכה ד).
The essential marital union of Torah scholars is from Shabbos to Shabbos — for then is the essential holiness of the union — which is the aspect of the connection of truth and faith.
עִקַּר הַשִּׂמְחָה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל פַּעַם לְהַשִּׂיג אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ (נשיאת כפים ה"ד).
Through the additional Shabbos [tosefes Shabbos] — adding from the weekday onto the holy at its entry and at its departure — through this one draws the light of truth of Shabbos — so that it illuminate also on the weekdays — at least through the aspect of a window — as mentioned above. And this is the aspect of the lighting of the Shabbos lamp — which one lights at the time of the additional Shabbos. For the Shabbos lamp is the aspect of the light of truth — which is the essential shining light. And through lighting the lamp while it is still day — in order to add from the weekday onto the holy — through this one draws the light of truth of Shabbos to illuminate also for the weekdays. Which is the aspect of the union of truth and faith — which are the aspects of sun and moon. And this is also the aspect of the Havdalah over the lamp at the conclusion of Shabbos — in order to draw light from the very essence of truth — which is the aspect of the holiness of Shabbos — the aspect of the sun — to the aspect of the truth of the weekdays — which is only in the aspect of a window — the aspect of the moon — the aspect of faith. And therefore one recites Havdalah over a torch of two braided lights — this is the aspect of the totality and connection of the two above-mentioned aspects together — through adding from the weekday onto the holy at its entry and at its departure. Which is also the aspect of the two lamps needed to be lit on Shabbos — corresponding to "remember" [zachor] and "guard" [shamor] — which are the two above-mentioned aspects of truth — the aspects of sun and moon — as is known. Only at the entry of Shabbos — "then all workers of iniquity shall be dispersed" — and then there is no fear of the external forces clinging to them. And then even though the second truth which is the aspect of faith stands on its own — even so they are both included together then. Therefore it is not customary for the two lamps to be braided together at the entry of Shabbos. But at the conclusion of Shabbos in the Havdalah — when the weekday works begin to stir — then they need to be braided together as one — in order to protect the aspect of the second truth from the external forces. For then extra protection is needed that they not attach — G-d forbid. Therefore one needs to bind the faith to the truth in a firm and strong bond.
עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָן עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים, וַאֲזַי עוֹלָה הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ (נפילת אפים הלכה ד).
Regarding what the essential holiness of the marital union is on Shabbos: See the section on Covenant [Bris], os 64.
עִקַּר תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה. כִּי שָׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר. כִּי הַשִּׂמְחָה מַרְחֶבֶת הַמֹּחִין, וְאָז יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין מֵאוֹר הָאֵין סוֹף וְלִבְלִי לַהֲרֹס אֶת הַגְּבוּל. אֲבָל הָעַצְבוּת חַס־וְשָׁלוֹם מְצַמְצֵם אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁהוּא קָטָן מֵהָכִיל אֶת הָאוֹר, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ מְעַט נִיצוֹצֵי אוֹר שֶׁמְּאִירִין לוֹ, וְיָכוֹל לַהֲרֹס אֶת הַגְּבוּל חַס־ וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַשָּׂגָה עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (שם אות ב).
Shabbos is the aspect of performing the mitzva with joy from the mitzva itself — not wanting any reward of the World to Come for it — rather their World to Come is the mitzva itself. Which is the aspect of the mitzva of the holiness of Shabbos — which is itself a foretaste of the World to Come — which is the essential completeness of performing the mitzva with joy. And this is the aspect of the joy of Shabbos — for Shabbos is a day of joy and gladness in all the worlds. And this is the aspect of the ascent of the worlds — that on Shabbos all the worlds ascend to their root. For all of this is accomplished through the joy from the mitzva itself — through which one draws all the worlds out of the aspect of borrowing and receiving. And this is what our Sages said regarding Shabbos: "borrow upon me" [levu alai] — for through the holiness of Shabbos — Hashem is as it were in the aspect of borrower [loveh] in relation to us — the aspect of "Hashem is the lender to one who shows grace to the poor." As explained in the main text.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי רָאוּי לוֹ לִשְמֹחַ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַדָּבָר אִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ. וְכֵן לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמִּצְוֹת בְּחִינַת פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. כִּי בְּוַדַּאי אֵין שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כְּשִׂמְחָה זוֹ, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְהָבִין שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי מַה יִּתְרוֹן לוֹ לָאָדָם וְכוּ' וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר וְאַחֲרִית שִׂמְחָה תּוּגָה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַמֶּחְקָרִים וְהַכּוֹפְרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן אֵין לָהֶם שׁוּם שִׂמְחָה אֲמִתִּית כְּלָל, וְכָל יְמֵיהֶם הֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבַעֲשִׂיַּת מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וּבוֹדִים מִלִּבָּם טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת עַל עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת, כְּאִלּוּ הֵם נִמּוּסִיּוּת חַס־וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ חִיּוּת וְשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְוֹת, כִּי עַל גּוּף הַמִּצְוָה הֵם יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁהִיא נִמּוּסִית חַס־וְשָׁלוֹם כִּשְׁאָר נִמּוּסֵי הָעַמִּים חַס־וְשָׁלוֹם, אַךְ כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים כָּל־כָּךְ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם עֲלֵיהֶם, עַל זֶה הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ מְאֹד. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה (שם אות ד).
The cup of wine of Kiddush is the aspect of Kingship [Malchus] — the aspect of fear [yira]. And therefore at the very beginning of the entry of Shabbos — when all the fallen fears are nullified — which are all the judgments and troubles that frighten a person — G-d forbid — for on Shabbos all the judgments are sweetened and nullified — the aspect of "all lords of wrath and masters of judgment — all flee and are removed" — and then the fear rises to its root — which is da'as. And this is the aspect of Kiddush over the cup of wine — that one raises the cup of wine — which is the aspect of fear — to its root which is da'as — which is called "holy" [kodesh]. And therefore one holds the cup against the area of the heart's navel [tabura d'liba] — for there is the essential of fear — which is something entrusted to the heart. And this is also the aspect of the Kiddush of Shabbos — that one testifies about Hashem that He created everything in the six days of action and rested on Shabbos. Through which one nullifies all the fallen fears and all the dreads — for "Hashem is for me — I shall not fear." Since one knows that Hashem created everything and everything is in His domain — what do I have to fear from any thing in the world — for without His permission none can do anything to me. And through the fear rising to da'as — which is the aspect of holiness — through this one ascends and is included in the ultimate supernal holiness — which is the aspect of the hidden light [or haganuz] — the secrets of the Torah — called holiness. Which is the essential aspect of the holiness of Shabbos — which is a foretaste of the World to Come — when we will merit to the hidden light that will be revealed in the future. And this is also the aspect of taking permission [netilas reshus] before Kiddush — reciting "by your leave — masters" [savri maranan] — which is also the matter of how before the Sanctification [Kedusha] the angels include their permissions together — as it is said: "and they grant permission with love" — as explained in the main text.
מֵחֲמַת שֶׁטֶּבַע הָאָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הָעַצְבוּת מְאֹד, כִּי כָּל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ לְכָל אֶחָד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה אִי־אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עַל פִּי רֹב כִּי אִם עַל יְדֵי מִילֵי דִּשְׁטוּתָא. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִילֵי דִּבְדִיחוּתָא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים הַתַּנָּאִים וֶאֱמוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים קֹדֶם הַלִּמוּד, כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי מִילֵי דִּבְדִיחוּתָא שֶׁהֵם מִילֵי דִּשְׁטוּתָא דַּיְקָא. וְזֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת כִּי עִקַּר גָּלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הוּא מַה שֶּׁהָעַצְבוּת שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מִתְגַּבְּרִין עַל יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָם לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁו הַשִּׂמְחָה בְּגָלוּת בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַשִּׂמְחָה שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהָרְשָׁעִים. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא נִקְרֵאת יָגוֹן וַאֲנָחָה כַּיָּדוּעַ. אַךְ כָּל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, וּמִנִּיצוֹצֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁנָּפְלוּ בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת מִשָּׁם כָּל שִׂמְחָתָם לְפִי שָׁעָה. וּבֶאֱמֶת אַחֲרִיתָהּ שֶׁל שִׂמְחָה זוֹ הִיא תּוּגָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וּלְשִׂמְחָה מַה זּוּ עוֹשָׂה, וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא עַכְשָׁו בַּגָּלוּת וּמְלֻבֶּשֶׁת בְּמִילִין דְּעָלְמָא שֶׁהֵם מִילִין דִּשְׁטוּתָא, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָבוֹא לְשִׂמְחָה לִשְׂמֹחַ בִּקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ וְכוּ', אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשִׂמְחָה זוֹ עַל פִּי רֹב, כִּי אִם עַל־יְדֵי מִילִין דִּשְׁטוּתָא כִּי לְשָׁם נָפְלָה הַשִּׂמְחָה בַּגָּלוּת. וְעַל־כֵּן אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי מִילִין דִּשְׁטוּתָא, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַשִּׂמְחָה מֵהַגָּלוּת, וְחוֹזְרִין וְעוֹלִין נִיצוֹצֵי הַשִּׂמְחָה לִמְקוֹרָן וְשָׁרְשָׁן שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, כִּי מְקוֹר נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת שִׂמְחָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל (שם אות ה).
The three meals of Shabbos — which correspond to the three Patriarchs — are the aspect of the three repairs as explained in the main text — to elevate the fear to da'as. Which are the aspects of Yitzchak and Avraham — corresponding to which are the first two meals: the Friday night meal corresponds to Yitzchak — the aspect of fear — and the morning meal corresponds to Avraham — the aspect of da'as. And the third meal corresponds to Yaakov — who is the aspect of judgment [mishpat] — through which the fear ascends in completeness to da'as. And therefore all the judgments and all the fallen fears are entirely nullified then — and the will of wills is found — and one ascends to the aspect of the Ancient One [Atik] — which is the aspect of the inheritance without borders — namely the secrets of the Torah — the above-mentioned hidden light. And therefore the tzaddikim renew and reveal new Torah teachings from the aspect of the above-mentioned secrets of the Torah at that time.
עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל דָּוִד עִם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הָיָה רַק לְשַׁבֵּר הָעַצְבוּת וּלְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהִמְשִׁיךְ דָּוִד בָּעוֹלָם שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא בַּדְחָנָא דְּמַלְכָּא (שם אות ו).
On Shabbos all changes of domain are entirely nullified — for then Hashem as it were strips off the weekday garments — and does not clothe Himself in any domain of any angel or minister. Only His Kingship and His domain alone is revealed — without any clothing in any other domain whatsoever. And therefore all the judgments — which are the fallen fears — whose hold is from the aspect of the change of domains — as explained in the main text — are entirely nullified then. For the fear ascends on Shabbos to its root — the private domain — the singular One of the world [yechido shel olam]. For then His fear is revealed over all — that one needs to fear only Him alone. And this is the aspect of the prohibition of carrying on Shabbos from domain to domain. And the compiler of the tractate opened with the prohibition of carrying from domain to domain — for this is the essential holiness of Shabbos and the aspect of the prohibition of labor on Shabbos — as explained in the main text.
עִקַּר תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה הִיא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן שְׂמֵחִין בִּשְׁעַת קִדּוּשׁ לְבָנָה (שם כ).
Throughout all the six weekdays one engages in making clarifications — which is the aspect of the enterprise — to elevate souls and sparks from the depths of the kelippos and bring them close to Hashem. And for this the power of judgment is needed — namely to judge and render judgment upon oneself at every time. Through which the fire of judgment is aroused and burns the evil that clings to these sparks. And on Shabbos the Shechina rests as it were — and does not make clarifications. For then it is the aspect of the complete nullification of evil. And then all the souls and sparks clarified on the weekdays ascend to their rest. And therefore at the entry of Shabbos one sanctifies over wine — which is the aspect of the above-mentioned fire of judgment — which is the aspect of the blazing and warmth of the heart in holiness — that one merits through holy wine. And therefore through it one receives the holiness of Shabbos — which is the essential completion of the repair of judgment — until evil is entirely nullified — as it will be in the future on the day that is entirely Shabbos. And this is the aspect of the joy one merits through holy wine — the aspect of "and wine gladdens the heart." Which flows from the aspect of the future joy — when evil will be entirely nullified and all the souls and sparks will draw close to Hashem — which is the essential of His glory. And then joy will be very great — as is elaborated in all the Psalms recited at the entry of Shabbos — when all the souls and sparks clarified on the weekdays also ascend. And then one merits the cup of salvations [kos yeshuos] — the aspect of wine that gladdens — which is the blazing of the heart for Hashem — which is the aspect of the above-mentioned cup of Kiddush.
הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְכָל חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתִי כִּי רַק זֶה כָּל תַּכְלִיתֵנוּ. כִּי בְּוַדַּאי לֹא בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְבֹּל עָמָל וְכַעַס כָּזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם שז יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, וְכָל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ וְטוּבוֹ. אַךְ עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְזֶה כָּל הַנֶּחָמָה עַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיְגוֹנוֹת שֶׁסּוֹבֵל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁהוּא תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים אֵין שִׁעוּר לְכָל נְעִימוּת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיִּזְכֶּה אָז. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם עַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לֵיצֵא מִן גָּלוּתוֹ מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב (ברכת הודאה ה"ו אות ט י).
Shabbos is entirely the holy will — the aspect of "with love and with will You have bequeathed us." For on Shabbos the will of wills shines — will within the wills. And therefore through observing Shabbos all one's sins are forgiven — for through the holy will all sins are turned into merits — for this is the essential of teshuva — as explained in the main text. And this is what our Sages said: "whoever delights in Shabbos is given an inheritance without borders" — for the holiness of Shabbos — the delight of Shabbos — which is the aspect of the supernal will — the will of wills — this is the aspect of the inheritance without borders. For no border or constraint dominates or touches there — for in the aspect of the holy will no Sitra Achra or kelipa can touch. For the holy will can never be nullified — for whatever comes — even so — I want and yearn toward holiness with great longing and strong will without end.
הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת וְהַיֵּצֶר הָרָע דַּרְכָּן לְהָמִיר וּלְהַחֲלִיף הַכֹּל רָע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרָע, עַד שֶׁרוֹצִין לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הֲמָרָה מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכוּ'. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל־יְדֵי עַצְבוּת מַה שֶּׁרוֹצִין לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְרַחֲקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי סְבָרוֹתֵיהֶם הַמְהֻפָּכוֹת וְהַמְזֻיָּפוֹת, וּמַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָתוֹ חַס־ וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי שֶׁיַּהֲפֹךְ וְיָמִיר הַכֹּל לְטוֹבָה, בִּבְחִינַת שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁצְּרִיכִין לַחְטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עַצְמוֹ וּלְהָפְכוֹ גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, וְלוֹמַר לְנַפְשׁוֹ אַדְרַבָּא, זֶהוּ תֹּקֶף שִׂמְחָתִי שֶׁרָחוֹק כָּמוֹנִי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִת וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ', אֲשֶׁר אֵין כָּל הָעוֹלָם כְּדַאי נֶגֶד אוֹר נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה. בִּפְרָט בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה כְּגוֹן בַּבֹּקֶר שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִת, צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ מְאֹד דַּיְקָא מִתּוֹךְ עֹצֶם רִחוּקוֹ, כִּי הֲלֹא אַחַר כָּל אֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי זוֹכֶה עַתָּה בְּרֶגַע זֹאת לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִת שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּזְכוּת מִצְוָה זֹאת מְאֹד, וְכֵן תִּתְעַטֵּף נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי בְּאוֹר הַצִּיצִת וְכוּ', וּמִי יָכוֹל לְשַׁעֵר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל אוֹר הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל צִיצִת וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר מִצְוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁבָּא שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁצְּרִיכִים לְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה מְאֹד, וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שִׂמְחָתָם גַּם עַל יְמֵי הַחֹל. וְכֵן קֹדֶם הַתְּפִלָּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה מְאֹד. וְכָל מַה שֶּׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצֶה לְבַלְבְּלוֹ בְּעַצְבוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי פְּגָמָיו וְרִבּוּי דַּאֲגוֹתָיו וְכוּ', אָז אַדְרַבָּא עַל־יְדֵי כָּל זֶה יִשְׂמַח נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּל אֵלֶּה אֲנִי זוֹכֶה לַחְטֹף טוֹב כָּזֶה, וְזֶה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנִּי כִּי אִם זֹאת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יַעֲלֶה מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וִיבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם בַּגָּלוּת, עַל־יְדֵי שֶׁמְּהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה עַצְמוֹ לְשִׂמְחָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי זֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, מִנֵּצַח-הוֹד-יְסוֹד - לְחֶסֶד-גְּבוּרָה-תִּפְאֶרֶת וְחֶסֶד-גְּבוּרָה-תִּפְאֶרֶת - לְחָכְמָה-בִּינָה-דַּעַת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת כֶּתֶר שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם (שם יב יד).
The essential great trouble — greater than all troubles — is the troubles of the soul — that we have become very very distant from our Father in Heaven — and do not merit to do His will in truth — which is the essential purpose — and outside of this everything is vanity. And the essential consolation from all the troubles is the holy Shabbos — from which the illumination of the will flows — namely that one merits to yearn and long for Hashem always — whatever comes. And this is the essential consolation — for as long as one wants with strong will toward Hashem — certainly there is hope — for in the end one will merit to return to Him in truth.
עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת ה' קוֹלוֹת קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה וְכוּ' קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ וְכוּ'. אֲבָל מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעַצְבוּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִצְעֹק בְּכָל יוֹם הַרְבֵּה. וְעִקַּר קוֹל הַצְּעָקָה הוּא לִזְכּוֹת לָצֵאת בִּשְׁלֵמוּת מֵעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. כִּי צְרִיכִין לִצְעֹק הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה שֶׁהִיא הָעִקָּר (שם אות כד).
Shabbos is the aspect of the revelation of simple unity [achdus hapashut] — and it is forbidden to stir any of the thirty-nine labors then — for all of them flow from the aspect of varying actions [pe'ulos mishtanos]. And therefore it is forbidden on Shabbos to bring in from the public domain to the private domain or to take out from the private domain to the public domain — so as not to stir — G-d forbid — the varying actions on Shabbos — which are the aspect of the public domain. For throughout all six weekdays we engage in making clarifications from the Sitra Achra — whose essential hold is from the aspect of varying actions — which are themselves the aspect of the six weekdays — for each time a different action was created. And Shabbos is the aspect of the revelation of simple unity. And through drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays — the aspect of "remember it from the first day of the week" — through this the simple unity is revealed from within the varying actions. And through this one has the power to clarify all the weekday works from the hold of the Sitra Achra. And then they are all included in the One Simple One — blessed be He. And therefore on the six weekdays one carries from the private domain to the public domain and likewise in reverse — for this is the essential weekday works — to clarify the varying actions from the aspect of the public domain — and bring them all into the domain of the Singular One of the world — the aspect of simple unity. And sometimes one also needs to take out from the private domain to the public domain — in order to clarify more sparks from the public domain and bring everything to holiness — to the private domain. And all of this is done on the weekday — and everything through the power of the holiness of Shabbos — namely through drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays. But on the holy Shabbos there is complete cessation from all the labors — for then there is no clarification whatsoever. And then all the varying actions clarified on the weekdays rise and are included in holiness — in the aspect of the simple unity revealed on Shabbos. For "one who labored on the eve of Shabbos shall eat on Shabbos." And therefore the compiler of the tractate opened with the prohibition of the labor of carrying from domain to domain — for this is the essential weekday works — to clarify the varying actions from the aspect of the public domain and include them all in His simple unity — the private domain. And on Shabbos all the varying actions are included in the Simple One — blessed be He — specifically through the cessation from labor. And on the contrary — the essential clarification of the weekday is only through the power of the holiness of the cessation of Shabbos — when the revelation of simple unity will shine. And therefore the Sages forbade even carrying within the courtyard and alleyway itself — except through an eruv and shittuf [communal combination] — for since the residents of the courtyard are many — and they are the aspect of varying actions — therefore they are forbidden to carry — except through an eruv and shittuf using foods specifically. For through the holy Shabbos eating the simple unity is revealed from within the varying actions — as explained in the main text. And therefore Shammai ate all his days in honor of Shabbos — for the essential revelation of simple unity from within varying actions is through drawing the holiness of Shabbos into the weekdays. And therefore one must sanctify also the weekday eating through the holiness of Shabbos — for through eating in holiness specifically the aspect of simple unity is revealed from within the varying actions as mentioned.
Translation not yet available
ועיין ברית אות צז). עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הוּא עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרָאֵלִי, שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְאֹד קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה כָּל שִׂמְחָתֵנוּ בְּחִינַת אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. וְכָל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא עַל־יְדֵי זֶה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב, בְּחִינַת יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַשִּׂמְחָה. אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עַל זֶה בְּיוֹתֵר. וּבִתְחִלָּה מֵסִית אֶת הָאָדָם וּמַחֲטִיאוֹ וּמַטְרִידוֹ בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא וּמוֹנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה', וְאַחַר כָּךְ הוּא מוֹסִיף לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מְאֹד, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז מִתְגָּרֶה בּוֹ בְּעַצְבוּת יוֹתֵר, שֶׁזֶּה מַזִּיק מְאֹד לְהָאָדָם. וְזֶה עִקַּר מִלְחֶמֶת יַעֲקֹב עִם שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַבַּעַל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ הַגָּלוּת מְאֹד עַל־יְדֵי הִתְגָּרוּת הָעַצְבוּת, וְיַעֲקֹב נִלְחָם עִמּוֹ בְּכָל דּוֹר. וְהִנֵּה בְּיַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין לְהַבַּעַל דָּבָר כְּנֶגְדוֹ שׁוּם כֹּחַ, כִּי הוּא קָדוֹשׁ מְאֹד בִּפְרָט בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְאֵין לְהָעַצְבוּת שֶׁעִקָּרוֹ נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הַבְּרִית שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, רַק עִקַּר הַמִּלְחָמָה בַּעֲבוּר יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁבָּהֶם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַצְבוּת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, הַצַּדִּיק בְּגֹדֶל כֹּחוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מִמְּקוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ גַּם הַנְּפָשׁוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהַיּוֹרְדוֹת וְהַחֲלוּשׁוֹת מְאֹד לְרַפְּאוֹתָן מִצְּלִיעָתָן, עַד שֶׁתִּגְדַּל אוֹר הַשִּׂמְחָה עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּהַפְכוּ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁדַּיְקָא מִתּוֹךְ עֹמֶק שט חֲלִישׁוּתָם וּפְחִיתוּת מַדְרֵגָתָם יִתְגַּבְּרוּ אֶת עַצְמָם בְּיוֹתֵר, לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשָׁם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה בִּמְעַט נְקֻדָּתָם הַטּוֹבָה וּבִקְדֻשַּׁת יַהֲדוּתָם. וְעַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין אֶת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהֵם בְּעַצְמָם מֻכְרָחִים לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא וּלְהָשִׁיב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם. שֶׁעַל־ יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל קְדֻשַּׁת הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁעוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד שֶׁבָּאִין בֶּאֱמֶת לְתַכְלִית מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיַּעֲקֹב הִכְרִיחַ לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת (שם כה כז).
On Shabbos all the worlds ascend to their root — for Shabbos is the aspect of the spreading out of physicality [hispashtus hagashmiyus] and the nullification of all aspects of existence [yeshus] — which are in the aspect of contractions and boundaries that each creature has — which are the aspect of constraints [metzarim]. But on Shabbos — through the cessation from labor and weekday works — which are the aspect of existence — through this everything is included in the Infinite — in the will of wills that is revealed on Shabbos. And the Kingship ascends to its root in completeness. And then one merits the aspect of the inheritance without borders — for there no constraint or boundary exists — only all entirely good — all entirely one. And the hold of the Sitra Achra is entirely nullified. Shabbos is the aspect of the World to Come — the aspect of the ultimate purpose — where all the constraints and boundaries are nullified and everything is included in one unity. For then all will be entirely one entirely good — and no hold of judgment or sin exists there at all. To the contrary — from there is the essential aspect of the forgiveness of sins. And therefore our Sages said: "one who delights in Shabbos is given an inheritance without borders — and all their sins are forgiven." Namely as mentioned — for through observing Shabbos one merits to be included in the ultimate purpose — which is the aspect of the inheritance without borders and the aspect of the forgiveness of sins.
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה מַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים, וְהֵם מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה עָלֵינוּ. וְכָל שִׂמְחָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הוּא עַל־יְדֵי קַטְנוּת וְשִׁפְלוּת דַּיְקָא בְּחִינַת וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה. כִּי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהָרְשָׁעִים הַכְּרוּכִים אַחַר עוֹלָם הַזֶּה כָּל שִׂמְחָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי גַּאֲוָה וְגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּשִּׂיגִין אֵיזֶה כָּבוֹד וַעֲשִׁירוּת וּגְדֻלָּה הֵם מִתְנַשְּׂאִים בְּעַצְמָן וּשְׂמֵחִים בָּזֶה, וְעַל־כֵּן שִׂמְחָתָם בֶּאֱמֶת אֵינָהּ שִׂמְחָה כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת בְּעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן נִקְרָא כָּל שִׂמְחָתָם רַק שְׂחוֹק הַכְּסִיל שֶׁהוּא מְעֹרָב בְּעַצְבוּת בְּחִינַת אַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תּוּגָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁכָּל שִׂמְחָתוֹ הוּא תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שִׂמְחָה כְּלָל, כִּי אֵין שׁוּם אָדָם מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵימוּת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר חָסֵר לוֹ יוֹתֵר, בִּפְרָט כִּי לֹא בְּמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי גַּדְלוּת וְגַאֲוָה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל, רַק שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהֵם שְׂמֵחִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל שִׂמְחָתָם נֶהְפֶּכֶת לְיָגוֹן, אֲבָל שִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים הוּא עַל־יְדֵי קַטְנוּת וַעֲנָוָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם קְטַנִּים בְּעֵינֵיהֶם כָּל־כָּךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם שְׂמֵחִים בּוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים וַעֲנִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם הֵם שְׂמֵחִים בַּיִּסּוּרִין, וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ חַס־וְשָׁלוֹם, וְהֵם שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם תָּמִיד, כִּי יוֹדְעִים שֶׁגַּם זֶה הַמְּעַט הוּא חֶסֶד חִנָּם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל עִקַּר שִׂמְחָתָם הוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוֹת שֶׁהִיא שִׂמְחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית, וּמַמְשִׁיכִים שִׂמְחָה זוֹ עַל כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵם קְטַנִּים וּשְׁפֵלִים בְּעֵינֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹדְעִים בְּיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פָּגְמוּ וְכוּ', הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יוֹתֵר לִשְמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמִּצְוָה, עַל שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת דַּיְקָא, שֶׁהוּא לִהְיוֹת קָטָן בְּעֵינָיו בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ דָּוִד שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ וְאָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ', וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ הָיָה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן גָּמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מַלְכוּתוֹ, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ (שם ל לא).
Shabbos is the aspect of the World to Come — when the world will be entirely nullified and included in its root. And even now on the holy Shabbos day all the worlds are included in their root. And then the Torah is in the aspect of the Torah of Hashem literally — and the prayer is in the aspect of the prayer of Hashem literally. And then the aspect of the service of fulfilling Torah and commandments in the aspect of agency [shelichis] is nullified — only all our service then is as if the Sender Who commands is Himself doing everything. For since one merits to be included in Him in completeness — then all the Torah and service is in the aspect as if Hashem Himself is doing everything — which is the essential ultimate completeness. And this is the aspect of: "the mitzva through oneself is greater than through one's agent" — as explained in the main text. And therefore our Sages said: "the mitzva through oneself is greater than through one's agent" — for the case of Rav Yosef who salted the head himself in honor of Shabbos — even though certainly in all the commandments the mitzva through oneself is greater — but even more so in the matter of the honor of the holiness of Shabbos — which is the aspect of the totality of the worlds in their root — when the aspect of agency is nullified as mentioned.
עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁבִּשְׁעַת קִדּוּשׁ לְבָנָה (שם כפול לעיל).
Shabbos is the aspect of truth — as our Sages said: even an unlearned person [am ha'aretz] is afraid to lie on Shabbos. And through truth providence is drawn — and through this one is included after Creation in One — which is the aspect of "this is Shabbos — which unifies in the mystery of One" [da ihi Shabbat d'is'achada b'raza d'echad]. For on Shabbos all the worlds ascend to their root — namely all of Creation is included in the aspect of before Creation — the aspect of One. And therefore at the entry of Shabbos one lights the Shabbos lamp — for the lamps are the aspect of the light of providence. And this is the aspect of: the cup of Kiddush requires that one fix one's eyes upon it. The cup of Kiddush is the aspect of Kingship — the aspect of the Shechina — the aspect of the totality of the worlds conducted through it. And one needs to draw there the eyes of providence — in order to include the entirety of Creation of all the worlds in One. Which is the essential holiness of Shabbos. And therefore the essential holy marital union is on Shabbos — for the holy marital union is the aspect of the union of the Holy One Blessed be He and His Shechina — the aspect of the totality of Creation in One — which is the essential aspect of Shabbos as mentioned.
עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב בְּחִינַת נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הִתְגַּלּוּת וְקִיּוּם הַשִּׂמְחָה הִיא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וְהוֹדָאָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנָיו וּבְלִבּוֹ עַד שֶׁתָּאִיר הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת לְגַמְרֵי, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִּיו, וּכְתִיב: וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה (שם אות מז מט).
The essential clarification throughout all the weekdays is through the holiness of Shabbos — for one must draw the holiness of Shabbos onto the six weekdays. And then one merits to clarify the influence from the animal [beheima] to the human [adam] — for this is the essential purpose of all the toils of all the commerce and labors of the weekdays. And this is the aspect of: "remember the Shabbos day to sanctify it — six days you shall labor" — for through this one can engage properly and clarify from the aspect of animal influence to human influence. And this is the aspect of the mitzva of the rest of one's animal on Shabbos — for then the influence of the animal returns to the animal — and the influence of the human to the human. And therefore it is a great mitzva to eat on Shabbos and to multiply in the meal — for then one is nourished only from the human influence — which is the influence of very great and holy da'as — pure and clear without any dross whatsoever. Through which one merits to complete da'as — to know and recognize Him. And therefore one must grant rest also to the animal — for its influence has now been returned to it in completeness. And this is the aspect of what our Sages said regarding the rest of the animal: "give it rest — that it may pluck and eat" — for this is its essential rest — that it eats from its own influence without any toil and labor. For now its influence has been returned to it in completeness.
אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּבֹאָר בַּסְּפָרִים שֶׁהַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת עַל הָעֲוֹנוֹת הוּא טוֹב, אַךְ בֶּאֱמֶת זֶה הָיָה טוֹב אִם הָיָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי זֶה, שֶׁמֵּרִבּוּי הַפַּחַד וְהַדְּאָגָה מֵהָעֲוֹנוֹת יַשְׁלִיךְ כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר נִמְצְאוּ בֶּאֱמֶת כַּמָּה בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה כָּאֵלּוּ. אֲבָל עַל־פִּי רֹב בִּפְרָט בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ מִתְרַחֲקִים בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי רִבּוּי הָעַצְבוּת אֲפִלּוּ עַל הָעֲוֹנוֹת. כִּי הַהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת מַחֲלִיפִין הָאֱמֶת וּמְעַרְבְּבִין דַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת יֵאוּשׁ, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ עוֹד תִּקְוָה לְהִתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר יָמָיו, וּבְתוֹךְ כָּךְ מַגְבִּירִין עָלָיו עַצְבוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי תַּאֲוַת מָמוֹן וּלְהַנְהִיג בֵּיתוֹ בִּגְדוֹלוֹת, עַד שֶׁכָּל יָמָיו מָלֵא עַצְבוּת וִיגוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר. וְזֶה מַזִּיק בְּיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ כְּלָל מַה הוּא עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי בְּוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם גָּמַל עָלֵינוּ חֶסֶד כָּזֶה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְקֵרְבָנוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי מִזֶּה אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהֵטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח, וְגַם עַתָּה אָנוּ זוֹכִין לַחְטֹף בְּכָל יוֹם כַּמָּה מִצְוֹת צִיצִת וּתְפִלִּין וְכוּ'. וְגַם אָנוּ בְּטוּחִים וּמְחַכִּים וּמְקַוִּים לְאַחֲרִית טוֹב בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא שֶׁהַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הִיא בֶּעָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד שֶׁהִיא כְּלָל בְּחִינַת הַזְּמַן, וְעַל־יְדֵי זֶה מְחַיִּין אֶת כָּל הַזְּמַן וְהַיָּמִים בֶּעָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד. כִּי עִקַּר נְקֻדַּת חִיּוּת הַזְּמַן הִיא שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (עַיֵּן חַיִּים אוֹת טז). וְכֵן לְעִנְיַן כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְאַבֵּל וּלְקוֹנֵן מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל לַיְלָה בַּחֲצוֹת, וְכֵן בִּפְרָט גַּם־כֵּן כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִצְעֹק וּלְקוֹנֵן מְאֹד עַל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁגָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְגַם עַתָּה מְעַכְּבִים בִּנְיָנוֹ עֲדַיִן, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְקוֹנֵן כָּל הַיּוֹם, כִּי עַל־יְדֵי עַצְבוּת וְקִינוֹת לְבַד אִי־ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְסַיְּמִין הַקִּינוֹת בִּפְסוּקֵי נֶחָמָה, וְהַנֶּחָמָה הִיא גַּם כֵּן בֶּעָבָר וְהֹוֶה וְעָתִיד, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁכְּבָר יָסְדוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים יְסוֹד הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב הִתְפַּלְּלוּ שָׁם, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם זָכָה לִמְצֹא כְּבָר אֶת מְקוֹמוֹ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נֶחֱרַב פַּעֲמַיִם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נֶחֱרַב רַק הַבִּנְיָן שֶׁעַל גַּבֵּי הַיְסוֹד, אֲבָל יְסוֹד הַבִּנְיָן עַצְמוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מָצָא דָּוִד לַה', זֶה אִישׂ אֶפְשָׁר לְהַחֲרִיב בְּשׁוּם אֹפֶן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ, וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה וְהַנֶּחָמָה בְּהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבֶּעָבָר. וְכֵן בַּהֹוֶה אָנוּ מְנַחֲמִין עַצְמֵנוּ בִּקְדֻשַּׁת הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא עִם הַתִּקְוָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָנוּ מְקַוִּים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּבְנֶה לָנוּ בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, שֶׁאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה עַד אֵין קֵץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ' (שם סז סח סט).
Our Sages said: "a good gift I have in My treasury — and Shabbos is its name — go and inform them." And all of this is in order to strengthen oneself to prepare to receive this precious and good gift — for Shabbos requires preparation — as it is said: "and they shall prepare what they bring." And therefore even now — now that we have already merited to this precious gift — one must throughout all the days of the week prepare oneself to receive this good gift — and Shabbos is its name. And this is the aspect of "remember it from the first day of the week" — as our Sages said. And this is the aspect of the essential service of the person in this world — which is called the eve of Shabbos — the aspect of "one who labored on the eve of Shabbos shall eat on Shabbos." For all the service of Torah and commandments is only preparations needed to prepare oneself in this world — which is the aspect of the eve of Shabbos — to receive the good gift of His blessed hand that He wishes to give us in His compassion in the future — on the day that is entirely Shabbos — as explained in the main text.
מֵאַחַר שֶׁיְּמֵי חַיֵּי הָאָדָם מֻעָטִים כָּל כָּךְ וּפוֹרְחִים מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזְכֹּר מְאֹד לְהַחֲיוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם חִיּוּת אֲמִתִּי וְקִיּוּם שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִקְרוֹתָם בְּשֵׁם יְמֵי חַיָּיו, וְזֶה עַל־יְדֵי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת. וְזֶה מְבֹאָר בְּקֹהֶלֶת שֶׁאָמַר שָׁם, כִּי לֹא הַרְבֵּה (הַיְנוּ שֶׁיָּמָיו מֻעָטִים מְאֹד עַל כֵּן) יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו (הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר לְהַחֲיוֹתָם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל), וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם כִּי הָאֱלֹקִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעִיד עַל זֶה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה מְיַשֵּׁב דַעְתּוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם לֵידַע הָאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּת אֲמִתִּי כִּי אִם תּוֹרָה וּמִצְוֹת כִּי הֵם חַיֵּינוּ, וְעַל כֵּן הָיָה שָׂמֵחַ בָּהֶם מְאֹד, וְזֶה כָּל תַּכְלִית וְקִיּוּם אֲמִתִּי שֶׁל כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְזֶה מְרֻמָּז גַּם כֵּן בַּזֹּהַר שֶׁדָּרַשׁ שָׁם: "ע" דִּשְׁמַע וְ"ד" דְּאֶחָד אוֹתִיּוֹת "עֵד", וְסִימָנִיךְ: "עֵד ה' בָּכֶם". נִשְׁאָר "שׁ" "מ" מִן תֵּיבַת "שְׁמַע", וְ"א" "ח" מִן "אֶחָד" אוֹתִיּוֹת "אֶשְׂמַח", דִּכְתִיב: "אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'", הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מֵעִיד עַל מִי שֶׁמְּיַחֵד שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְהָעִקָּר עַל הַשִּׂמְחָה כִּי צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ בָּזֶה מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכִין לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם בִּבְחִינַת אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה', וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים אַשְׁרֵנוּ וְכוּ' קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע קְטַנָּה (שם סו עה מובן).
The essential drawing of the wondrous supernal lovingkindness — through which all the judgments and all the rulings are sweetened — until through it all the distant ones can draw close and merit complete teshuva — is through the holiness of Shabbos.
עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַשְּׂמָחוֹת הוּא שִׂמְחַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וְעַל זֶה הַזְּמַן נֶאֱמַר וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, וְאָז יִזְכֶּה כָּל מִי שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל מְכֻנֶּה לִבְחִינַת שׂבַע שְׂמָחוֹת, שֶׁתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ לְהַשְׂבִּיעַ דַּי וְהוֹתֵר אֶת כָּל אֶחָד אֲפִלּוּ הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, בְּחִינַת תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וְזֶה עִקַּר שִׂמְחַת חֲתֻנָּה, כִּי עִקַּר הַחֲתֻנָּה הִיא בִּשְׁבִיל זִכָּרוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא - עַיֵּן זִוּוּגִים וַחֲתֻנָּה אוֹת א (ברכת הראיה הלכה ה אות כ).
According to what one merits to draw the holiness of Shabbos into the weekdays — through which the simple unity is revealed from within the varying actions — likewise all the sufferings are nullified from one — and everything is conducted in orderly fashion.
הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת שִׁיר וְנִגּוּן בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְהִיא בִּבְחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. כִּי בִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלֹּא עָשַׂנִּי גּוֹי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא פָּשׁוּט בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת. וְאַחַר־כָּךְ יוֹסִיף לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל כָּל פָּנִים לִבְלִי לִהְיוֹת חוֹלֵק עֲלֵיהֶם, וְזֶה בְּחִינַת שִׁיר כָּפוּל. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְהוֹסִיף לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא עֲדַיִן בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו, וְזֶה בְּחִינַת שִׁיר מְשֻׁלָּשׁ. וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה זוֹכֶה וּמִתְגַּבֵּר לַחְטֹף גַּם עַתָּה אֵיזֶה טוֹב וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה, וְזֶה בְּחִינַת שִׁיר מְרֻבָּע. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁלַם הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה (תפלת המנחה הלכה ז אות נג).
The essential revelation of simple unity is on Shabbos. And this is the essential aspect of His blessed sitting upon His throne as it were — the aspect of "on the seventh day He was exalted and sat upon His glorious throne." The aspect of: "the Holy Blessed One is one — above He does not sit upon His glorious throne until it is made in the mystery of one" — and likewise "the mystery of Shabbos" — everything revolves and proceeds upon this axis.
עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת הוּא רַק בְּשֵׁם ה', בִּבְחִינַת בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם. כִּי כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת וְהַתִּקְווֹת וְהַיְשׁוּעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל הוּא מַה שֶּׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּשֵׁם ה' כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, וּמִשָּׁם כָּל הַשְּׂמָחוֹת בִּבְחִינַת כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָּטָחְנוּ, וְזֶה עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא מַה שֶּׁעֲדַיִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה' כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, וּבָזֶה יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו עֲדַיִן, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ כָּל יָמָיו אֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁזָּכָה שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא שֵׁם הַצַּדִּיקִים עָלָיו שֶׁהֵם עִקַּר שֵׁם ה'. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים וּפוּרִים צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ מְאֹד כִּי בָּהֶם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם ה', וְגַם בְּכָל הַשָּׁנָה תָּמִיד צְרִיכִין לִשְמֹחַ מְאֹד בְּמַה שֶּׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם ה' נִקְרָא עָלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ (הלכות שבת ה"ה אות טו עיין התחזקות אות לד).
The eating of Shabbos is a very great and precious mitzva — for then the holy encompassing lights [makifim] shine — which are the aspect of the Ancient One [Atika] — the aspect of the lights of brightness [oros hatzachtzachos]. And then the eating is in great holiness — for through it one receives the illumination of the holy encompassing lights — the aspect of "and He shall satisfy your soul with brightness" — the aspect of "then shall you delight in Hashem."
שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא שִׂמְחָה. כִּי שָׁרְשָׁם בְּמַחֲשָׁבָה דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. כִּי אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְכָל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָט פְּגַם הַבְּרִית נִמְשָׁכִין מֵעַצְבוּת, וְעַל־כֵּן עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, כִּי כְּשֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, נִמְשָׁךְ עָלָיו עַצְבוּת בְּחִינַת אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי, בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת ס"מ וְנוּקְבֵיה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא יוֹתֵר לִידֵי עֲבֵרָה. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁיְּכוֹלִים לְעוֹרֵר הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמַּכְנִיסִים גַּם בָּהֶם שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם מוֹצִיאִים אוֹתָם מֵעֲבֵרוֹת וּמִפְּגָמִים וּמַחֲזִירִים אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִצְעֹק וְלִבְכּוֹת הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִיזָהֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק יוֹתֵר עַל־יְדֵי זֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מֵאֲחֵרִים וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ מֵעֲוֹנוֹתָיו וּפְגָמָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִיזָהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל־יְדֵי זֶה לְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא חַס־וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד, וְאָז אַחַר לֵב נִשְׁבָּר בָּא שִׂמְחָה כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שם ה"ז אות מה מז).
The essential blessing comes from Shabbos — for it is the source of blessing — "from it all six days are blessed." For Shabbos is the aspect of faith and the repair of the covenant — through which is the essential completeness of all the blessings and the influences. And through this one merits to bring the influence from outside to inside into holiness — so that the holy Israelites receive the essential influence and livelihood. And through this one also merits that one's eating be in the aspect of the showbread [lechem hapanim]. And this is the aspect of the arranging of the showbread on Shabbos. And therefore the tzaddikim used to go out to the field to receive Shabbos — in order to draw the influence from outside to inside — from the aspect of the field to the aspect of the house. And each one according to what they merit to receive the holiness of Shabbos — which is the aspect of faith and the repair of the covenant — likewise the yoke of livelihood is removed from them. For they merit that their eating be in the aspect of the showbread — and bring the influence from outside to inside through the holiness of Shabbos. And then all toil for their livelihood — and they need not do physical labors for livelihood. And even as long as one has not yet merited to this — and is still compelled to do some enterprise and labor — the essential repair is also only through the holiness of Shabbos — which is also the aspect of the truly true tzaddik. Namely: one should intend in one's thought that one does the enterprise in order to be able to support the tzaddik — and in order to be able to receive Shabbos honorably. And then one merits to clarify and repair through one's enterprises great repairs.
עִקַּר כָּל הַחִצִּים, שֶׁהֵם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁנִּזְרְקוּ לִבְחִינַת בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה הַיְנוּ לְהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל שֶׁהוּא כְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲזַי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה בְּיָדוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה חַס־ וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶּׁלֹּא עָשַׂנִּי גּוֹי וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה (הלכות ראש השנה ה"ו. ועיין עוד יראה ועבודה אות נג).
[continued]
מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם ה' וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם בִּבְחִינַת אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וְכוּ'. כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטָן בְּלִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ה' לִי לֹא אִירָא וְכוּ', וְעַל־כֵּן הוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בָּאִים עָלָיו אֵיזֶה יִסּוּרִים חַס־וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד. כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַיִּסּוּרִין הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲוֹנוֹתָיו, וְאִם כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים חַס־וְשָׁלוֹם הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה וְלֹא לְעוֹלָם יָרִיב וְכוּ', וּבְוַדַּאי יָשׁוּב ה' וִירַחֲמֵהוּ וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים יִתְהַפְּכוּ לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְעַל־כֵּן הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה חַס־וְשָׁלוֹם מֶאֱמוּנָה וְטוֹעֶה חַס־וְשָׁלוֹם בִּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע וְסוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל כִּי כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכָל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל וְכוּ' בְּשָׁלוֹם שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ. כִּי מִתְיָרֵא פֶּן יָבוֹא עָלָיו שֶׁבֶר פִּתְאֹם. וּכְשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה וְיִסּוּרִין אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשַׁע, עַל־כֵּן הוּא מָלֵא צַעַר וְיִסּוּרִין וּפְחָדִים וְעַצְבוּת תָּמִיד וְאֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרָצוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אֲזַי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְכָל הַיִּרְאוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם נִתְהַפְּכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה הוּא חוֹזֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל (הלכות כלי היין ה"א אות א).
Shabbos is the aspect of the illumination of the will — which is the aspect of rest and freedom. And then servitude is entirely nullified. And therefore then one merits to receive in completeness at the time of eating the illumination of the will — which is the excellence of the holiness of the Shabbos eating. And therefore the Torah warned even regarding the rest of one's servant and one's animal — in order to nullify and subdue the aspect of servitude at its root. For even the servant and the animal — which are the essential aspect of servitude — must also rest on Shabbos. And through the rest an illumination flows from the illumination of the will even upon them — in order to purify and elevate the souls of people reincarnated in animals — and raise them from the aspect of animality — the aspect of servitude — the aspect of sins — and restore them to their level through the aspect of the illumination of the will — which is the aspect of the forgiveness of sins. And this is what our Sages said regarding the rest of the animal: "give it rest — that it may pluck and eat" — namely as mentioned. For through the eating the illumination of the will is revealed — which is the aspect of rest and repose. And since the will is revealed at the time of eating — therefore some illumination from the illumination of the will can derive and reach even the soul of the person reincarnated in the animal — to purify it and elevate it as mentioned.
עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגְּוָונִין וְהַחֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָעִין הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִין מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה (הלכות חוקות העמים הלכה ב אות ד).
On Shabbos all the seventy faces of the Torah shine — the aspect of radiant face [anpin nehirin]. And then the da'as flows and the desire for money is repaired — for then all the labors and all the actions and weekday works are nullified — all of which are for livelihood — the aspect of "in toil you shall eat of it." But on Shabbos it is joy and gladness and radiant face — and then the root of da'as shines — which is the aspect of "the fortune upon which all sustenance depends" [mazala d'chol mezonei bei talyan] — the aspect of the one eye of compassion that shines on Shabbos — as is known. And from there flows blessing and twofold influence [shefa keifula] — the double-loaf. And one merits to delight in Hashem and to connect everything to its supernal root. And through this one merits to nullify the desire for money — and the aspect of "in toil you shall eat of it" is nullified — and blessing and success is sent in all the work of one's hands. And one merits to be content with one's portion even on all six weekdays.
עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַיִּרְאָה שֶׁהוּא עִם דַּעַת וּמֹחִין, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּחִינַת וְגִילוּ בִּרְעָדָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נִשְׁלַם הַדַּעַת בְּיוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלָה הַיִּרְאָה גַּם־כֵּן בְּיוֹתֵר, וְכֵן לְהַלָּן (הלכות בכור בהמה טהורה הלכה ד אות ז כ כא).
It is brought in the Zohar — that one who blemishes the delight of Shabbos and indulges themselves on the weekdays is like a thief.
עִנְיָן שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת קִיּוּם הַמִּצְוֹת הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כָּל־ כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה אֲפִלּוּ עוֹלָם הַבָּא בִּשְׂכָרָן, רַק שִׂמְחָתוֹ וְתַעֲנוּגוֹ הִיא בְּהַמִּצְוָה לְבַדָּהּ, וְשֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל - עַיֵּן מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אות יב).
The wine of Kiddush is the aspect of joy — the aspect of radiant face. And from there is the essential blessing — the aspect of twofold influence — the double-loaf. And therefore Kiddush is only in the place of the meal.
עִקַּר הָאָדָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לִכְלֹל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכְלַל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר הָעוֹלָם לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה הָאֲמִתִּיִּית מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא אַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בְּהָעוֹלָם אֵיזֶה אֲחִיזַת הָעַצְבוּת אֵינוֹ יָכוֹל לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שַׂק, כִּי שָׁם אֵין שׁוּם עַצְבוּת כְּלָל רַק עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ. וּכְלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא בְּחִינַת שֵׁם ה', וּכְשֶׁהָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ נִכְלָל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל לֶעָתִיד בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה שֶׁאַחַר הַבְּרִיאָה נִכְלָל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַנַּ"ל (העושה שליח לגבות חוב הלכה ב אות טו).
The essential light of truth shines on Shabbos. And therefore on Shabbos is the essential nullification of the kelippos and darkness — the aspect of "all workers of iniquity shall be dispersed" — as is known. And therefore at the entry of Shabbos all the holinesses and sparks clarified on the weekdays ascend — for the essential clarification is through the light of truth drawn from the holiness of Shabbos into the weekdays. And the essential ascent of all the sparks and holinesses of all the weekdays is at the entry of Shabbos — since the essential light of truth shines on Shabbos. And therefore then one merits to the double-loaf — the aspect of doubling — the aspect of "they shall inherit double." For not only do the holinesses of each person themselves rise from darkness to great light — but additionally one then also raises others — that they come out from darkness to light through the light of truth that shines on Shabbos.
עִקַּר הַגְדָּלַת וְהִתְגַּבְּרוּת הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הִיא שִׂמְחָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה (שם הלכה ג אות יח).
Shabbos is the aspect of above time — more than all the holy days. For every day that has more added holiness — it is closer to the aspect of above time. For the essential of holiness is when one merits to draw the holy da'as through the holy faith — through which time is diminished more. And on every day that has added holiness — such as festivals — the illumination of da'as and holy faith flows upon us more. And through this time is diminished more — and is included more in its root — within the aspect of above time — which is the essential holiness of the days and times. And the holier the day — the more the aspect of time is diminished and nullified. And Shabbos is a foretaste of the World to Come — therefore it is in the aspect of entirely above time — relative to all the other times. And all the holy times receive from Shabbos — which is the aspect of above time — for all the festivals receive from Shabbos — as is known and as explained elsewhere.
עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו הָרָשָׁע הוּא עַל יְדֵי עַצְבוּת חַס־וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁמַּכְנִיסִין חַס־וְשָׁלוֹם עַצְבוּת בְּיִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הָעַצְבוּת הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרָצוֹן. כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז בְּוַדַּאי שְׂמֵחִים וְשָׂשִים תָּמִיד, כִּי כַּוָּנָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה תָּמִיד, וְכָל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד (הלכות ערב הלכה ג אות כ כז).
The essential supernal colors [gavnin ila'in] shine on Shabbos — for Shabbos is the aspect of the three colors of the eye and the pupil — which are the aspect of the above-mentioned colors — which are the aspect of eyes — as explained in the main text. And this is the aspect of the three meals of Shabbos — corresponding to Avraham — Yitzchak — and Yaakov — who are the lights of the colors — as is known. And therefore from the holiness of Shabbos all six days are blessed — for the essential blessing is through the revelation of the lights of the colors. And then specifically all his money and all the work of his hands is blessed. And the essential illumination of the colors is through Shabbos — for on Shabbos all the charities performed on weekdays ascend. And through this the colors clothed in silver and gold and copper — which are the aspects of Avraham — Yitzchak — and Yaakov — who are the essential aspect of the colors — are illuminated. And through this blessing flows to the six weekdays — which are three days after Shabbos and three days before Shabbos. And all receive the lights of the three colors from the holiness of Shabbos — which is the inner point in the middle — as has been brought. And therefore on Shabbos there is cessation from labor and weekday works — for the essential toil on the six weekdays for money and livelihood — this is because the colors do not shine so greatly then. But on Shabbos the da'as shines — and then the lights of the colors are revealed — whose root is in da'as — as brought elsewhere. And then no toil is needed at all for livelihood and money — for the root of money which is the supernal colors is revealed on Shabbos. And therefore from Shabbos blessing flows to all the weekdays — for the colors clothed in silver and gold and copper are blessed through Shabbos. And on Shabbos all the worlds ascend from level to level in very many great ascents — as brought in the Kavanos. For on Shabbos the colors shine — which are the aspect of the revelation of the greatness of the Creator — through which are all the ascents — as explained in the main text. And the essential service of Israel is to draw the holiness of Shabbos onto the six weekdays — namely to draw the lights of the colors that shine on Shabbos — so that they also illuminate on weekdays in the aspect of the silver and gold and copper. And through this blessing flows in all the work of our hands. Which is the aspect of "may the pleasantness of Hashem" [vihi no'am] recited at the conclusion of Shabbos — the aspect of "and the work of our hands establish for us." For when the colors are revealed in the money on the weekdays — this is the essential blessing — for then the desire for money is nullified — and then blessing and success is sent in all the work of our hands as mentioned.
כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, וּמַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ חֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וּמַאֲמִין בְּחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה תָּמִיד כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ כִּי מִדַּת הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּדֻלָּה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה מַכְנִיעַ וּמְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ, וְזוֹכֶה לָבוֹא לְמַדְרֵגָּה זוֹ בִּשְׁלֵימוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָּה לְמַדְרֵגָּה (הלכות מתנה הלכה ד אות ט).
All the toils of the thirty-nine labors for livelihood — all came about because the holy honor [kavod dikdusha] fell to the aspect of the brazen-faced [azei panim] through the blemish of the eating of the Tree of Knowledge. For through the honor falling — from which the root of livelihood and eating flows — the aspect of the table of kings — therefore great toils are needed before one clarifies the livelihood from the Serpent's pollution — from among the kelippos — which are the essential brazen-faced ones that cling to the honor. But on Shabbos and festivals the honor ascends from the Sitra Achra — and therefore all the labors that came from the blemish of honor are suspended then — the aspect of "you shall do no manner of servile labor." And this is the aspect of the honor of Shabbos and the festival — that one must honor them greatly with eating and drinking — for this is the essential honor of Shabbos and the festival. For the eating of Shabbos and the festival is holy — for then the nullification of all the labors takes place — and then the eating is in great holiness — in the aspect of the showbread. For through holy eating one merits to the lifting of the face [nesi'as panim]. And therefore the eating of Shabbos and the festival is called by the name of honor — for eating in holiness is the aspect of the repair of honor.
הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה' בִּפְרָט לְהָרְחוֹקִים הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ בְּכָל עֹז לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין גַּם כֵּן לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּחְטֹף אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, יַחְטֹף אוֹתָם וְיַכְנִיסֵם גַּם כֵּן לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה בְּעַל כָּרְחָם, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר מַכְנִיס בְּלִבּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמָרָה שְׁחוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי יֹאמַר בְּלִבּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי רָחוֹק כָּל כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשַׂנִּי גּוֹי, וַאֲנִי זוֹכֶה בְּכָל יוֹם לְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת צִיצִת וּתְפִלִּין, וְכַמָּה וְכַמָּה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים בִּתְפִלָּה וּבְתוֹרָה שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאַדְרַבָּא זֶהוּ עִקַּר שִׂמְחָתִי שֶׁמְּרֻחָק כָּמוֹנִי יִזְכֶּה גַּם כֵּן לְטוֹב כָּזֶה לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא וְכוּ'. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַיְּימִין בְּכָל יוֹם. וּמִי שֶׁמִּתְגַּבֵּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁבָּא לְשִׂמְחָה כָּזֹאת, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְרַק זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מִצְוַת הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְשַׁעְשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְכָל חִיּוּת הָאָדָם וּרְפוּאָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הַכֹּל תָּלוּי בָּזֶה (הלכות פריה ורביה ה"ג אות א).
All the labors — which are the aspect of clarifications from the aspect of "in toil you shall eat of it" — from the aspect of sorrow and sighing — all are forbidden on Shabbos. For Shabbos is the root of joy. And all the clarifications one makes on the six weekdays — converting sorrow and sighing into joy — all return to holiness on Shabbos. And there they are all included in completeness within the supernal joy — for Shabbos is a foretaste of the World to Come — which is the aspect of joy — the aspect of "fullness of joys before Your face." And then all the songs and melodies ascend and are included in their root — in the aspect of the straight voice [kol hayashar] — which is the aspect of Shabbos. Which is the aspect of "Song of Songs which is Shlomo's" — for the King to Whom peace belongs — as is known. For the song of Shabbos is the aspect of the supreme song above all songs. For all the songs of now are from the side of Levi — from the aspect of the left — the aspect of the returning voice [kol hachozair] — from which is the essential hold of sorrow and sighing. And one must sweeten the judgment at its root — to clarify the sorrow and sighing and turn it into joy — through converting the returning voice and connecting it to the straight voice — as explained in the main text. But Shabbos is the aspect of the straight voice itself — which is the source of joy. And all the clarifications one clarifies on the weekday from the aspect of sorrow and sighing — the aspect of "in toil you shall eat of it" — all are included in the supernal root of holiness — which is the aspect of Shabbos — the foretaste of the World to Come. And therefore the marital union of Torah scholars is from Shabbos to Shabbos — for then the aspect of the totality and the conversion of sorrow and sighing into joy is completed in completeness. Which is the essential aspect of the holiness of the marital union in holiness — as explained in the main text. And from the holiness and joy of Shabbos we draw illumination for the weekdays — in order to make clarifications — to convert the sorrow and sighing to joy.
כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בְּחִינַת קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וְעַל־יְדֵי קְטֹרֶת מְבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת חֶלְבְּנָה שֶׁהָיָה בַּקְּטֹרֶת הַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין כָּל נִיצוֹצוֹת הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם עִקַּר עִמְקֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא (הֵיפֶךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁהִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה), עַד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה גַּם כֵּן לְשִׂמְחָה, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רָע וְנִכְלֶלֶת גַּם כֵּן בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אות ה).
On Shabbos is the essential satisfaction and eating in holiness — through which the union in the aspect of face to face [panim b'fanim] is accomplished. And therefore then is the time of the marital union of Torah scholars.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
In the light of truth there are two aspects — for there is a truth that shines of itself — and it is the aspect of the very essence of truth — for the essential of light is truth. And there is an aspect of truth that does not yet have the power to shine of itself — only it is in the aspect of a window through which one can receive the light. And this truth is the aspect of faith. And these are the aspects of Shabbos and the festival: Shabbos is the aspect of the very essence of truth that shines of itself — which is the aspect of the sun [shemesh] — the aspect of sun on Shabbos. But the festival is the aspect of a window — the aspect of the moon [levana] — the aspect of "He made the moon for the festivals." And just as the moon receives its light from the sun — so the festivals receive their light from Shabbos — for Shabbos is first of the holy convocations.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential marital union of Torah scholars is from Shabbos to Shabbos — for then is the essential holiness of the union — which is the aspect of the connection of truth and faith.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Through the additional Shabbos [tosefes Shabbos] — adding from the weekday onto the holy at its entry and at its departure — through this one draws the light of truth of Shabbos — so that it illuminate also on the weekdays — at least through the aspect of a window — as mentioned above. And this is the aspect of the lighting of the Shabbos lamp — which one lights at the time of the additional Shabbos. For the Shabbos lamp is the aspect of the light of truth — which is the essential shining light. And through lighting the lamp while it is still day — in order to add from the weekday onto the holy — through this one draws the light of truth of Shabbos to illuminate also for the weekdays. Which is the aspect of the union of truth and faith — which are the aspects of sun and moon. And this is also the aspect of the Havdalah over the lamp at the conclusion of Shabbos — in order to draw light from the very essence of truth — which is the aspect of the holiness of Shabbos — the aspect of the sun — to the aspect of the truth of the weekdays — which is only in the aspect of a window — the aspect of the moon — the aspect of faith. And therefore one recites Havdalah over a torch of two braided lights — this is the aspect of the totality and connection of the two above-mentioned aspects together — through adding from the weekday onto the holy at its entry and at its departure. Which is also the aspect of the two lamps needed to be lit on Shabbos — corresponding to "remember" [zachor] and "guard" [shamor] — which are the two above-mentioned aspects of truth — the aspects of sun and moon — as is known. Only at the entry of Shabbos — "then all workers of iniquity shall be dispersed" — and then there is no fear of the external forces clinging to them. And then even though the second truth which is the aspect of faith stands on its own — even so they are both included together then. Therefore it is not customary for the two lamps to be braided together at the entry of Shabbos. But at the conclusion of Shabbos in the Havdalah — when the weekday works begin to stir — then they need to be braided together as one — in order to protect the aspect of the second truth from the external forces. For then extra protection is needed that they not attach — G-d forbid. Therefore one needs to bind the faith to the truth in a firm and strong bond.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Regarding what the essential holiness of the marital union is on Shabbos: See the section on Covenant [Bris], os 64.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of performing the mitzva with joy from the mitzva itself — not wanting any reward of the World to Come for it — rather their World to Come is the mitzva itself. Which is the aspect of the mitzva of the holiness of Shabbos — which is itself a foretaste of the World to Come — which is the essential completeness of performing the mitzva with joy. And this is the aspect of the joy of Shabbos — for Shabbos is a day of joy and gladness in all the worlds. And this is the aspect of the ascent of the worlds — that on Shabbos all the worlds ascend to their root. For all of this is accomplished through the joy from the mitzva itself — through which one draws all the worlds out of the aspect of borrowing and receiving. And this is what our Sages said regarding Shabbos: "borrow upon me" [levu alai] — for through the holiness of Shabbos — Hashem is as it were in the aspect of borrower [loveh] in relation to us — the aspect of "Hashem is the lender to one who shows grace to the poor." As explained in the main text.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The cup of wine of Kiddush is the aspect of Kingship [Malchus] — the aspect of fear [yira]. And therefore at the very beginning of the entry of Shabbos — when all the fallen fears are nullified — which are all the judgments and troubles that frighten a person — G-d forbid — for on Shabbos all the judgments are sweetened and nullified — the aspect of "all lords of wrath and masters of judgment — all flee and are removed" — and then the fear rises to its root — which is da'as. And this is the aspect of Kiddush over the cup of wine — that one raises the cup of wine — which is the aspect of fear — to its root which is da'as — which is called "holy" [kodesh]. And therefore one holds the cup against the area of the heart's navel [tabura d'liba] — for there is the essential of fear — which is something entrusted to the heart. And this is also the aspect of the Kiddush of Shabbos — that one testifies about Hashem that He created everything in the six days of action and rested on Shabbos. Through which one nullifies all the fallen fears and all the dreads — for "Hashem is for me — I shall not fear." Since one knows that Hashem created everything and everything is in His domain — what do I have to fear from any thing in the world — for without His permission none can do anything to me. And through the fear rising to da'as — which is the aspect of holiness — through this one ascends and is included in the ultimate supernal holiness — which is the aspect of the hidden light [or haganuz] — the secrets of the Torah — called holiness. Which is the essential aspect of the holiness of Shabbos — which is a foretaste of the World to Come — when we will merit to the hidden light that will be revealed in the future. And this is also the aspect of taking permission [netilas reshus] before Kiddush — reciting "by your leave — masters" [savri maranan] — which is also the matter of how before the Sanctification [Kedusha] the angels include their permissions together — as it is said: "and they grant permission with love" — as explained in the main text.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The three meals of Shabbos — which correspond to the three Patriarchs — are the aspect of the three repairs as explained in the main text — to elevate the fear to da'as. Which are the aspects of Yitzchak and Avraham — corresponding to which are the first two meals: the Friday night meal corresponds to Yitzchak — the aspect of fear — and the morning meal corresponds to Avraham — the aspect of da'as. And the third meal corresponds to Yaakov — who is the aspect of judgment [mishpat] — through which the fear ascends in completeness to da'as. And therefore all the judgments and all the fallen fears are entirely nullified then — and the will of wills is found — and one ascends to the aspect of the Ancient One [Atik] — which is the aspect of the inheritance without borders — namely the secrets of the Torah — the above-mentioned hidden light. And therefore the tzaddikim renew and reveal new Torah teachings from the aspect of the above-mentioned secrets of the Torah at that time.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
On Shabbos all changes of domain are entirely nullified — for then Hashem as it were strips off the weekday garments — and does not clothe Himself in any domain of any angel or minister. Only His Kingship and His domain alone is revealed — without any clothing in any other domain whatsoever. And therefore all the judgments — which are the fallen fears — whose hold is from the aspect of the change of domains — as explained in the main text — are entirely nullified then. For the fear ascends on Shabbos to its root — the private domain — the singular One of the world [yechido shel olam]. For then His fear is revealed over all — that one needs to fear only Him alone. And this is the aspect of the prohibition of carrying on Shabbos from domain to domain. And the compiler of the tractate opened with the prohibition of carrying from domain to domain — for this is the essential holiness of Shabbos and the aspect of the prohibition of labor on Shabbos — as explained in the main text.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Throughout all the six weekdays one engages in making clarifications — which is the aspect of the enterprise — to elevate souls and sparks from the depths of the kelippos and bring them close to Hashem. And for this the power of judgment is needed — namely to judge and render judgment upon oneself at every time. Through which the fire of judgment is aroused and burns the evil that clings to these sparks. And on Shabbos the Shechina rests as it were — and does not make clarifications. For then it is the aspect of the complete nullification of evil. And then all the souls and sparks clarified on the weekdays ascend to their rest. And therefore at the entry of Shabbos one sanctifies over wine — which is the aspect of the above-mentioned fire of judgment — which is the aspect of the blazing and warmth of the heart in holiness — that one merits through holy wine. And therefore through it one receives the holiness of Shabbos — which is the essential completion of the repair of judgment — until evil is entirely nullified — as it will be in the future on the day that is entirely Shabbos. And this is the aspect of the joy one merits through holy wine — the aspect of "and wine gladdens the heart." Which flows from the aspect of the future joy — when evil will be entirely nullified and all the souls and sparks will draw close to Hashem — which is the essential of His glory. And then joy will be very great — as is elaborated in all the Psalms recited at the entry of Shabbos — when all the souls and sparks clarified on the weekdays also ascend. And then one merits the cup of salvations [kos yeshuos] — the aspect of wine that gladdens — which is the blazing of the heart for Hashem — which is the aspect of the above-mentioned cup of Kiddush.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is entirely the holy will — the aspect of "with love and with will You have bequeathed us." For on Shabbos the will of wills shines — will within the wills. And therefore through observing Shabbos all one's sins are forgiven — for through the holy will all sins are turned into merits — for this is the essential of teshuva — as explained in the main text. And this is what our Sages said: "whoever delights in Shabbos is given an inheritance without borders" — for the holiness of Shabbos — the delight of Shabbos — which is the aspect of the supernal will — the will of wills — this is the aspect of the inheritance without borders. For no border or constraint dominates or touches there — for in the aspect of the holy will no Sitra Achra or kelipa can touch. For the holy will can never be nullified — for whatever comes — even so — I want and yearn toward holiness with great longing and strong will without end.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential great trouble — greater than all troubles — is the troubles of the soul — that we have become very very distant from our Father in Heaven — and do not merit to do His will in truth — which is the essential purpose — and outside of this everything is vanity. And the essential consolation from all the troubles is the holy Shabbos — from which the illumination of the will flows — namely that one merits to yearn and long for Hashem always — whatever comes. And this is the essential consolation — for as long as one wants with strong will toward Hashem — certainly there is hope — for in the end one will merit to return to Him in truth.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of the revelation of simple unity [achdus hapashut] — and it is forbidden to stir any of the thirty-nine labors then — for all of them flow from the aspect of varying actions [pe'ulos mishtanos]. And therefore it is forbidden on Shabbos to bring in from the public domain to the private domain or to take out from the private domain to the public domain — so as not to stir — G-d forbid — the varying actions on Shabbos — which are the aspect of the public domain. For throughout all six weekdays we engage in making clarifications from the Sitra Achra — whose essential hold is from the aspect of varying actions — which are themselves the aspect of the six weekdays — for each time a different action was created. And Shabbos is the aspect of the revelation of simple unity. And through drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays — the aspect of "remember it from the first day of the week" — through this the simple unity is revealed from within the varying actions. And through this one has the power to clarify all the weekday works from the hold of the Sitra Achra. And then they are all included in the One Simple One — blessed be He. And therefore on the six weekdays one carries from the private domain to the public domain and likewise in reverse — for this is the essential weekday works — to clarify the varying actions from the aspect of the public domain — and bring them all into the domain of the Singular One of the world — the aspect of simple unity. And sometimes one also needs to take out from the private domain to the public domain — in order to clarify more sparks from the public domain and bring everything to holiness — to the private domain. And all of this is done on the weekday — and everything through the power of the holiness of Shabbos — namely through drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays. But on the holy Shabbos there is complete cessation from all the labors — for then there is no clarification whatsoever. And then all the varying actions clarified on the weekdays rise and are included in holiness — in the aspect of the simple unity revealed on Shabbos. For "one who labored on the eve of Shabbos shall eat on Shabbos." And therefore the compiler of the tractate opened with the prohibition of the labor of carrying from domain to domain — for this is the essential weekday works — to clarify the varying actions from the aspect of the public domain and include them all in His simple unity — the private domain. And on Shabbos all the varying actions are included in the Simple One — blessed be He — specifically through the cessation from labor. And on the contrary — the essential clarification of the weekday is only through the power of the holiness of the cessation of Shabbos — when the revelation of simple unity will shine. And therefore the Sages forbade even carrying within the courtyard and alleyway itself — except through an eruv and shittuf [communal combination] — for since the residents of the courtyard are many — and they are the aspect of varying actions — therefore they are forbidden to carry — except through an eruv and shittuf using foods specifically. For through the holy Shabbos eating the simple unity is revealed from within the varying actions — as explained in the main text. And therefore Shammai ate all his days in honor of Shabbos — for the essential revelation of simple unity from within varying actions is through drawing the holiness of Shabbos into the weekdays. And therefore one must sanctify also the weekday eating through the holiness of Shabbos — for through eating in holiness specifically the aspect of simple unity is revealed from within the varying actions as mentioned.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
On Shabbos all the worlds ascend to their root — for Shabbos is the aspect of the spreading out of physicality [hispashtus hagashmiyus] and the nullification of all aspects of existence [yeshus] — which are in the aspect of contractions and boundaries that each creature has — which are the aspect of constraints [metzarim]. But on Shabbos — through the cessation from labor and weekday works — which are the aspect of existence — through this everything is included in the Infinite — in the will of wills that is revealed on Shabbos. And the Kingship ascends to its root in completeness. And then one merits the aspect of the inheritance without borders — for there no constraint or boundary exists — only all entirely good — all entirely one. And the hold of the Sitra Achra is entirely nullified.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of the World to Come — the aspect of the ultimate purpose — where all the constraints and boundaries are nullified and everything is included in one unity. For then all will be entirely one entirely good — and no hold of judgment or sin exists there at all. To the contrary — from there is the essential aspect of the forgiveness of sins. And therefore our Sages said: "one who delights in Shabbos is given an inheritance without borders — and all their sins are forgiven." Namely as mentioned — for through observing Shabbos one merits to be included in the ultimate purpose — which is the aspect of the inheritance without borders and the aspect of the forgiveness of sins.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of the World to Come — when the world will be entirely nullified and included in its root. And even now on the holy Shabbos day all the worlds are included in their root. And then the Torah is in the aspect of the Torah of Hashem literally — and the prayer is in the aspect of the prayer of Hashem literally. And then the aspect of the service of fulfilling Torah and commandments in the aspect of agency [shelichis] is nullified — only all our service then is as if the Sender Who commands is Himself doing everything. For since one merits to be included in Him in completeness — then all the Torah and service is in the aspect as if Hashem Himself is doing everything — which is the essential ultimate completeness. And this is the aspect of: "the mitzva through oneself is greater than through one's agent" — as explained in the main text. And therefore our Sages said: "the mitzva through oneself is greater than through one's agent" — for the case of Rav Yosef who salted the head himself in honor of Shabbos — even though certainly in all the commandments the mitzva through oneself is greater — but even more so in the matter of the honor of the holiness of Shabbos — which is the aspect of the totality of the worlds in their root — when the aspect of agency is nullified as mentioned.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of truth — as our Sages said: even an unlearned person [am ha'aretz] is afraid to lie on Shabbos. And through truth providence is drawn — and through this one is included after Creation in One — which is the aspect of "this is Shabbos — which unifies in the mystery of One" [da ihi Shabbat d'is'achada b'raza d'echad]. For on Shabbos all the worlds ascend to their root — namely all of Creation is included in the aspect of before Creation — the aspect of One. And therefore at the entry of Shabbos one lights the Shabbos lamp — for the lamps are the aspect of the light of providence. And this is the aspect of: the cup of Kiddush requires that one fix one's eyes upon it. The cup of Kiddush is the aspect of Kingship — the aspect of the Shechina — the aspect of the totality of the worlds conducted through it. And one needs to draw there the eyes of providence — in order to include the entirety of Creation of all the worlds in One. Which is the essential holiness of Shabbos. And therefore the essential holy marital union is on Shabbos — for the holy marital union is the aspect of the union of the Holy One Blessed be He and His Shechina — the aspect of the totality of Creation in One — which is the essential aspect of Shabbos as mentioned.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential clarification throughout all the weekdays is through the holiness of Shabbos — for one must draw the holiness of Shabbos onto the six weekdays. And then one merits to clarify the influence from the animal [beheima] to the human [adam] — for this is the essential purpose of all the toils of all the commerce and labors of the weekdays. And this is the aspect of: "remember the Shabbos day to sanctify it — six days you shall labor" — for through this one can engage properly and clarify from the aspect of animal influence to human influence. And this is the aspect of the mitzva of the rest of one's animal on Shabbos — for then the influence of the animal returns to the animal — and the influence of the human to the human. And therefore it is a great mitzva to eat on Shabbos and to multiply in the meal — for then one is nourished only from the human influence — which is the influence of very great and holy da'as — pure and clear without any dross whatsoever. Through which one merits to complete da'as — to know and recognize Him. And therefore one must grant rest also to the animal — for its influence has now been returned to it in completeness. And this is the aspect of what our Sages said regarding the rest of the animal: "give it rest — that it may pluck and eat" — for this is its essential rest — that it eats from its own influence without any toil and labor. For now its influence has been returned to it in completeness.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Our Sages said: "a good gift I have in My treasury — and Shabbos is its name — go and inform them." And all of this is in order to strengthen oneself to prepare to receive this precious and good gift — for Shabbos requires preparation — as it is said: "and they shall prepare what they bring." And therefore even now — now that we have already merited to this precious gift — one must throughout all the days of the week prepare oneself to receive this good gift — and Shabbos is its name. And this is the aspect of "remember it from the first day of the week" — as our Sages said. And this is the aspect of the essential service of the person in this world — which is called the eve of Shabbos — the aspect of "one who labored on the eve of Shabbos shall eat on Shabbos." For all the service of Torah and commandments is only preparations needed to prepare oneself in this world — which is the aspect of the eve of Shabbos — to receive the good gift of His blessed hand that He wishes to give us in His compassion in the future — on the day that is entirely Shabbos — as explained in the main text.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential drawing of the wondrous supernal lovingkindness — through which all the judgments and all the rulings are sweetened — until through it all the distant ones can draw close and merit complete teshuva — is through the holiness of Shabbos.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
According to what one merits to draw the holiness of Shabbos into the weekdays — through which the simple unity is revealed from within the varying actions — likewise all the sufferings are nullified from one — and everything is conducted in orderly fashion.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential revelation of simple unity is on Shabbos. And this is the essential aspect of His blessed sitting upon His throne as it were — the aspect of "on the seventh day He was exalted and sat upon His glorious throne." The aspect of: "the Holy Blessed One is one — above He does not sit upon His glorious throne until it is made in the mystery of one" — and likewise "the mystery of Shabbos" — everything revolves and proceeds upon this axis.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The eating of Shabbos is a very great and precious mitzva — for then the holy encompassing lights [makifim] shine — which are the aspect of the Ancient One [Atika] — the aspect of the lights of brightness [oros hatzachtzachos]. And then the eating is in great holiness — for through it one receives the illumination of the holy encompassing lights — the aspect of "and He shall satisfy your soul with brightness" — the aspect of "then shall you delight in Hashem."
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential blessing comes from Shabbos — for it is the source of blessing — "from it all six days are blessed." For Shabbos is the aspect of faith and the repair of the covenant — through which is the essential completeness of all the blessings and the influences. And through this one merits to bring the influence from outside to inside into holiness — so that the holy Israelites receive the essential influence and livelihood. And through this one also merits that one's eating be in the aspect of the showbread [lechem hapanim]. And this is the aspect of the arranging of the showbread on Shabbos. And therefore the tzaddikim used to go out to the field to receive Shabbos — in order to draw the influence from outside to inside — from the aspect of the field to the aspect of the house. And each one according to what they merit to receive the holiness of Shabbos — which is the aspect of faith and the repair of the covenant — likewise the yoke of livelihood is removed from them. For they merit that their eating be in the aspect of the showbread — and bring the influence from outside to inside through the holiness of Shabbos. And then all toil for their livelihood — and they need not do physical labors for livelihood. And even as long as one has not yet merited to this — and is still compelled to do some enterprise and labor — the essential repair is also only through the holiness of Shabbos — which is also the aspect of the truly true tzaddik. Namely: one should intend in one's thought that one does the enterprise in order to be able to support the tzaddik — and in order to be able to receive Shabbos honorably. And then one merits to clarify and repair through one's enterprises great repairs.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
[continued]
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of the illumination of the will — which is the aspect of rest and freedom. And then servitude is entirely nullified. And therefore then one merits to receive in completeness at the time of eating the illumination of the will — which is the excellence of the holiness of the Shabbos eating. And therefore the Torah warned even regarding the rest of one's servant and one's animal — in order to nullify and subdue the aspect of servitude at its root. For even the servant and the animal — which are the essential aspect of servitude — must also rest on Shabbos. And through the rest an illumination flows from the illumination of the will even upon them — in order to purify and elevate the souls of people reincarnated in animals — and raise them from the aspect of animality — the aspect of servitude — the aspect of sins — and restore them to their level through the aspect of the illumination of the will — which is the aspect of the forgiveness of sins. And this is what our Sages said regarding the rest of the animal: "give it rest — that it may pluck and eat" — namely as mentioned. For through the eating the illumination of the will is revealed — which is the aspect of rest and repose. And since the will is revealed at the time of eating — therefore some illumination from the illumination of the will can derive and reach even the soul of the person reincarnated in the animal — to purify it and elevate it as mentioned.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
On Shabbos all the seventy faces of the Torah shine — the aspect of radiant face [anpin nehirin]. And then the da'as flows and the desire for money is repaired — for then all the labors and all the actions and weekday works are nullified — all of which are for livelihood — the aspect of "in toil you shall eat of it." But on Shabbos it is joy and gladness and radiant face — and then the root of da'as shines — which is the aspect of "the fortune upon which all sustenance depends" [mazala d'chol mezonei bei talyan] — the aspect of the one eye of compassion that shines on Shabbos — as is known. And from there flows blessing and twofold influence [shefa keifula] — the double-loaf. And one merits to delight in Hashem and to connect everything to its supernal root. And through this one merits to nullify the desire for money — and the aspect of "in toil you shall eat of it" is nullified — and blessing and success is sent in all the work of one's hands. And one merits to be content with one's portion even on all six weekdays.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
It is brought in the Zohar — that one who blemishes the delight of Shabbos and indulges themselves on the weekdays is like a thief.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The wine of Kiddush is the aspect of joy — the aspect of radiant face. And from there is the essential blessing — the aspect of twofold influence — the double-loaf. And therefore Kiddush is only in the place of the meal.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential light of truth shines on Shabbos. And therefore on Shabbos is the essential nullification of the kelippos and darkness — the aspect of "all workers of iniquity shall be dispersed" — as is known. And therefore at the entry of Shabbos all the holinesses and sparks clarified on the weekdays ascend — for the essential clarification is through the light of truth drawn from the holiness of Shabbos into the weekdays. And the essential ascent of all the sparks and holinesses of all the weekdays is at the entry of Shabbos — since the essential light of truth shines on Shabbos. And therefore then one merits to the double-loaf — the aspect of doubling — the aspect of "they shall inherit double." For not only do the holinesses of each person themselves rise from darkness to great light — but additionally one then also raises others — that they come out from darkness to light through the light of truth that shines on Shabbos.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
Shabbos is the aspect of above time — more than all the holy days. For every day that has more added holiness — it is closer to the aspect of above time. For the essential of holiness is when one merits to draw the holy da'as through the holy faith — through which time is diminished more. And on every day that has added holiness — such as festivals — the illumination of da'as and holy faith flows upon us more. And through this time is diminished more — and is included more in its root — within the aspect of above time — which is the essential holiness of the days and times. And the holier the day — the more the aspect of time is diminished and nullified. And Shabbos is a foretaste of the World to Come — therefore it is in the aspect of entirely above time — relative to all the other times. And all the holy times receive from Shabbos — which is the aspect of above time — for all the festivals receive from Shabbos — as is known and as explained elsewhere.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
The essential supernal colors [gavnin ila'in] shine on Shabbos — for Shabbos is the aspect of the three colors of the eye and the pupil — which are the aspect of the above-mentioned colors — which are the aspect of eyes — as explained in the main text. And this is the aspect of the three meals of Shabbos — corresponding to Avraham — Yitzchak — and Yaakov — who are the lights of the colors — as is known. And therefore from the holiness of Shabbos all six days are blessed — for the essential blessing is through the revelation of the lights of the colors. And then specifically all his money and all the work of his hands is blessed. And the essential illumination of the colors is through Shabbos — for on Shabbos all the charities performed on weekdays ascend. And through this the colors clothed in silver and gold and copper — which are the aspects of Avraham — Yitzchak — and Yaakov — who are the essential aspect of the colors — are illuminated. And through this blessing flows to the six weekdays — which are three days after Shabbos and three days before Shabbos. And all receive the lights of the three colors from the holiness of Shabbos — which is the inner point in the middle — as has been brought. And therefore on Shabbos there is cessation from labor and weekday works — for the essential toil on the six weekdays for money and livelihood — this is because the colors do not shine so greatly then. But on Shabbos the da'as shines — and then the lights of the colors are revealed — whose root is in da'as — as brought elsewhere. And then no toil is needed at all for livelihood and money — for the root of money which is the supernal colors is revealed on Shabbos. And therefore from Shabbos blessing flows to all the weekdays — for the colors clothed in silver and gold and copper are blessed through Shabbos. And on Shabbos all the worlds ascend from level to level in very many great ascents — as brought in the Kavanos. For on Shabbos the colors shine — which are the aspect of the revelation of the greatness of the Creator — through which are all the ascents — as explained in the main text. And the essential service of Israel is to draw the holiness of Shabbos onto the six weekdays — namely to draw the lights of the colors that shine on Shabbos — so that they also illuminate on weekdays in the aspect of the silver and gold and copper. And through this blessing flows in all the work of our hands. Which is the aspect of "may the pleasantness of Hashem" [vihi no'am] recited at the conclusion of Shabbos — the aspect of "and the work of our hands establish for us." For when the colors are revealed in the money on the weekdays — this is the essential blessing — for then the desire for money is nullified — and then blessing and success is sent in all the work of our hands as mentioned.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
All the toils of the thirty-nine labors for livelihood — all came about because the holy honor [kavod dikdusha] fell to the aspect of the brazen-faced [azei panim] through the blemish of the eating of the Tree of Knowledge. For through the honor falling — from which the root of livelihood and eating flows — the aspect of the table of kings — therefore great toils are needed before one clarifies the livelihood from the Serpent's pollution — from among the kelippos — which are the essential brazen-faced ones that cling to the honor. But on Shabbos and festivals the honor ascends from the Sitra Achra — and therefore all the labors that came from the blemish of honor are suspended then — the aspect of "you shall do no manner of servile labor." And this is the aspect of the honor of Shabbos and the festival — that one must honor them greatly with eating and drinking — for this is the essential honor of Shabbos and the festival. For the eating of Shabbos and the festival is holy — for then the nullification of all the labors takes place — and then the eating is in great holiness — in the aspect of the showbread. For through holy eating one merits to the lifting of the face [nesi'as panim]. And therefore the eating of Shabbos and the festival is called by the name of honor — for eating in holiness is the aspect of the repair of honor.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
All the labors — which are the aspect of clarifications from the aspect of "in toil you shall eat of it" — from the aspect of sorrow and sighing — all are forbidden on Shabbos. For Shabbos is the root of joy. And all the clarifications one makes on the six weekdays — converting sorrow and sighing into joy — all return to holiness on Shabbos. And there they are all included in completeness within the supernal joy — for Shabbos is a foretaste of the World to Come — which is the aspect of joy — the aspect of "fullness of joys before Your face." And then all the songs and melodies ascend and are included in their root — in the aspect of the straight voice [kol hayashar] — which is the aspect of Shabbos. Which is the aspect of "Song of Songs which is Shlomo's" — for the King to Whom peace belongs — as is known. For the song of Shabbos is the aspect of the supreme song above all songs. For all the songs of now are from the side of Levi — from the aspect of the left — the aspect of the returning voice [kol hachozair] — from which is the essential hold of sorrow and sighing. And one must sweeten the judgment at its root — to clarify the sorrow and sighing and turn it into joy — through converting the returning voice and connecting it to the straight voice — as explained in the main text. But Shabbos is the aspect of the straight voice itself — which is the source of joy. And all the clarifications one clarifies on the weekday from the aspect of sorrow and sighing — the aspect of "in toil you shall eat of it" — all are included in the supernal root of holiness — which is the aspect of Shabbos — the foretaste of the World to Come. And therefore the marital union of Torah scholars is from Shabbos to Shabbos — for then the aspect of the totality and the conversion of sorrow and sighing into joy is completed in completeness. Which is the essential aspect of the holiness of the marital union in holiness — as explained in the main text. And from the holiness and joy of Shabbos we draw illumination for the weekdays — in order to make clarifications — to convert the sorrow and sighing to joy.
ֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב). סג. צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ). סד. מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח). סה. הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד). סו. אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח). סז. עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת טו. סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא). סט. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א). ע. כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּ
On Shabbos is the essential satisfaction and eating in holiness — through which the union in the aspect of face to face [panim b'fanim] is accomplished. And therefore then is the time of the marital union of Torah scholars.
Loading comments…