Pesach, Sefira & Shavuos — Continued
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעִקַּר הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁהָיוּ אָז, שֶׁשִּׁדֵּד הַמַּעֲרָכָה וּבִטֵּל הַטֶּבַע וְגִלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קֵץ הָאַחֲרוֹן, הַיְנוּ מֵאוֹר הַהַשְׁגָּחָה שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מַמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל אוֹר הַהַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן גַּם פֶּסַח נִקְרָא שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת", כִּי עִקַּר תֹּקֶף הַנֵּס שֶׁל פֶּסַח נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת. וְעַל־כֵּן קוֹרִין לְשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי פֶּסַח שַׁבָּת הַגָּדוֹל, עַל שֵׁם הַנֵּס, כִּי כָל הַנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּקְרָאִים 'גְּדוֹלוֹת' כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִשַּׁבָּת (הלכות נט"י שחרית, הלכה ב, אות ז).
(Likutay Halachos, Halachos of Non-Jewish Food, ibid.)
עִקַּר בְּדִיקַת הֶחָמֵץ וּבִעוּרוֹ הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לְבַעֵר כָּל הַסְּבָרוֹת הַזָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע, וְלֵידַע בִּידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטְּלִין כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְכָל הַחַשְׁכוּת, כִּי כְּשֶׁנִּתְגַלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם אֲזַי אֵין שׁוּם חשֶׁךְ כְּלָל, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר". וְעַל־כֵּן הַלַּיְלָה שֶׁל בְּדִיקַת חָמֵץ, בִּטּוּל הַטֶּבַע, קָרָא הַתַּנָּא 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר' - אוֹר דַּיְקָא (שם אות ח).
The matter of weekday union and Shabbos union. See "Awe," section 56.
עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵחָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים וְאוֹכְלִין מַצָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁיּוֹדְעִין בֶּאֱמֶת שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ אֶת הַכֹּל, צט וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר לֶאֱכֹל חָמֵץ גַּם־כֵּן (שם אות יב).
The matter of why the blemish of the covenant is greater than all blemishes — and the matter of why the ba'al davar [the adversary] provokes so much in this — and the matter of why one must be more careful to immerse for keri and even for holy union — see "Mikveh," section 19.
עִקַּר מַפָּלַת מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, כִּי אָז הֵאִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְׁגָּחָתוֹ עָלֵינוּ בְּאוֹר וְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁכָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ מִבְּחִינַת הַטֶּבַע נִכְנַע וְנִתְבַּטֵּל מְאֹד, וְכֻלָּם נִבְהֲלוּ אָז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וְכוּ'". כִּי קְרִיעַת יַם־סוּף הוּא בִּשְׁנֵי בְחִינוֹת: שֶׁנִּבְקַע יָם הַחָכְמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי זֶה עִקַּר הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִבְקַע הַיָּם שֶׁלְּמַטָּה, וְכָל הָרְשָׁעִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהֵם כַּיָּם נִגְרָשׁ, כֻּלָּם נִבְקְעוּ וְנִשְׁבְּרוּ וְנִתְבַּטְּלוּ, וְיִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ, וְאָז נִתְגַּלָּה שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא גַם־כֵּן הַשְׁגָּחָה. וְעַל־כֵּן אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וּקְרִיעַת יַם־סוּף הֻתַּר הֶחָמֵץ (שם אות יג).
The essential strengthening of the Evil Inclination in every person is through the blemish of the covenant. And after all the immense efforts and the abundance of self-sacrifice that true Tzadikim genuinely devote themselves to in every generation for the rectification of souls of Israel — still the Satan and the Evil Inclination dance among them and provoke Israel — primarily in this matter. As we find in the days of Moshe Rabbeinu himself — after all his efforts for the rectification of the souls of Israel — at the end of his days the wicked Bilam, may his name be blotted out, came and caused them to stumble in the blemish of the covenant. And sometimes the Tzadik is compelled to depart and die because of this — for according to the extent of the spreading of the Sitra Achra it is impossible for him to complete the rectification in completeness during his lifetime — only after his passing.
עַל־יְדֵי שְׁאֵלַת "מַה נִּשְׁתַּנָּה" בְּלֵילשׂ פֶּסַח, וְהָאָב מֵשִׁיב לוֹ "עֲבָדִים הָיִינוּ" וְכוּ', וּמְסַפֵּר לוֹ כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם עַל־יְדֵי שֶׁגִּלָּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, בָּזֶה מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים הַנִּמְשָׁכִים מֵחָכְמַת הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי קֻשְׁיָא זוֹ נִתְגַּלֶּה הַהַשְׁגָּחָה, וְנִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי שְׁאֵלַת הָאַרְבָּעָה בָנִים, שֶׁהֵם נֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּמּוּבָא, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִים וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָהּ מִבְּחִינַת חָכְמַת הַטֶּבַע (שם אות יד).
And from this blemish come all the obstacles and confusions and battles and disputes — which prevent the person from drawing close to holiness — and which hinder him from bringing out his holy vitality in completeness from potential to actual. For all obstacles to drawing close to holiness come from the impurity of keri — may the Merciful One save us — for "keri" connotes obstacle [meni'ah] — as Rashi explained on the verse "if you walk with Me in keri" [Vayikra 26:21]. And: "and if you walked with Me in keri, I too shall walk with them in keri" — namely: because of the blemish of keri — through this He visits upon them immense obstacles — which are also called keri. And from this come all the troubles and all the exiles. And: "and I will bring them into the land of their enemies" [Vayikra 26:41] — for through this all enemies and adversaries to holiness greatly prevail — from which all the obstacles come.
הַיַּיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת הוּא - כִּי אָז נִתְגַּלָּה הַהַשְׁגָּחָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאָז הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְרוֹמֵם הַדַּעַת עַל־יָדוֹ, בִּבְחִינַת 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ' וּבִבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וִיכוֹלִין לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־ יְדֵי הַיַּיִן הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי כָל הַנִּסִּים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, וְאָז יִתְּעַר שִׁיר בְּעָלְמָא, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים הַשִּׁיר עַל הַיַּיִן, כִּי אָז נִכְלָל הַיַּיִן בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת הַדַּעַת שֶׁל הַשְׁגָּחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, כַּיָּדוּעַ (עיין אכילה, אות ט). וְעַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת נִכְנָעִין כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת הַטֶּבַע (שם אות טו).
And the essential rectification to break all the obstacles and enemies is through holy desire and longing — through which one merits to break all obstacles. And this is what concludes: "and they shall be pleased [yirtzu] with their iniquity" [Vayikra 26:41] — namely that all the iniquities from which come all the obstacles should be converted into will [ratzon]. And through this: "and I shall remember My covenant with Yaakov etc." [ibid.] — namely Hashem will arouse and remember the merit of the great Tzadikim who dwell in dust — whose essential rectification of this sin is through them. For the Tzadikim are greater in their death than in their lives — and therefore specifically after their passing they complete the rectification of this sin. This is the essential rectification of souls of Israel.
עַל־יְדֵי הֲנָפַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין כָּל בְּחִינוֹת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְזַכְּכִין עַצְמָן מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסּוֹפְרִין אַחַר־כָּךְ מְקַשְּׁרִין הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלֵּא הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ, בִּבְחִינַת "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְכוּ'" (הלכות ציצית ה"ג אות יז).
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, Law 4, sections 15, 17)
עִקַּר הַכְנָעַת הָרוּחַ גָּבוֹהַּ בְּחִינַת גֵּאוּת הוּא עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים וְכוּ'. וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח, שֶׁלֹּא זָכִינוּ עֲדַיִן לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מֵחָמֵץ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הָרוּחַ וַאֲוִיר שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עוֹלֶה בִּנְפִיחָה, כִּי אָז נֶאֱחָז בְּהֶחָמֵץ רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא רוּחַ גָּבוֹהַּ, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא הַכְנָעָתוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הֶחָמֵץ אָז הוּא בִּבְחִינַת גֵּאוּת וְרוּחַ גָּבוֹהַּ, וְאָסוּר לְאָכְלוֹ אָז, וּצְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין וְכוּ' שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית; וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת 'לֶחֶם עֹנִי'. וְעַל־כֵּן אַחַר קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הֶאָרַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ גָּבוֹהַּ וְלִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בְּחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים (כמבואר בפנים), שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה (הלכות תפילין, הלכה ו, אות יב; ועיין אכילה אות ו).
The essential rectification of the world and its completeness is through the births of the generations — for through this the revelation of His divinity, blessed be He, is drawn from generation to generation. And the more Israelites multiply from generation to generation — through this is the rectification of the creation — which each time emerges in greater completeness from potential to actual. And since before bringing from potential to actual one must necessarily break through great obstacles — the ba'al davar therefore strengthens and spreads himself and provokes greatly the person in this matter specifically. And this is the aspect of orla d'chafya al bris [foreskin covering the covenant] — the aspect of all the kelippos from which come all the obstacles that provoke in this matter specifically — since through this is the essential rectification of the emergence of all creation from potential to actual.
מֹחִין דְּקַטְנוּת אֵינָם עֲנָוָה כְּלָל, רַק מְעַקְּמִין הַלֵּב מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות לא; ועיין גאוה וענוה אות ז).
Therefore immediately when the infant is born — on the eighth day of his birth — one must cut the foreskin and tear the skin of the priah until the crown [atara] is revealed — namely to nullify and break all those kelippos and obstacles that cover the holiness of the covenant. Yet even so — since not every person merits guarding the covenant in completeness — the essential rectification of the completeness of creation is only through the true Tzadik who merits guarding the covenant in the ultimate completeness beyond which there is no greater completeness. And through him is the essential rectification of each and every individual specifically. But the kelippos and obstacles prevail against this itself as well — wanting to conceal and hide the light of the true Tzadik — which is also the aspect of orla d'chafya al bris kodesh.
עִקַּר הַטָּהֳרָה מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם הוּא לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִפְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא פְּגַם הַדָּעַת. וְעִקַּר הַטָּהֳרָה מִפְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים לְבַל תֵּצֵא מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַחוּץ; וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יָצְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־ פִּי־כֵן בְּיָדוֹ לְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר עַל־יְדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְטוֹבָה, וְאָז מִמֵּילָא תִּדָּחֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ הַחִיצוֹנָה וְכָל הַהִרְהוּרִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב בְּכָל פַּעַם וְלִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד מִתְּחִלַּת הַיּוֹם עַד סוֹפוֹ, לִבְלִי לְהַתְחִיל לְהַנִּיחַ לִכְנֹס מַחֲשָׁבָה רָעָה בְּמֹחוֹ חַס־ וְשָׁלוֹם, וְאִם כְּבָר נִכְנְסָה חַס־וְשָׁלוֹם, יִדְחֶה אוֹתָהּ כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הִיא בִּבְחִינַת עֹמֶר וּמִדָּה, שֶׁאֵין שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת יְכוֹלִין לִכְנֹס בְּפַעַם אֶחָד. וְזֶה כָּל עִנְיַן מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות לב).
Therefore truly it is impossible to draw close to the true Tzadik and see his great light except through breaking all the obstacles with genuine self-sacrifice — and enduring much bloodshed and great pain for this — like the very pain of the infant at the moment of cutting and priah. And then one merits to draw close to the Tzadik and see the light of truth and merit through him the ultimate completeness.
כָּל יְמֵי הַסְּפִירָה מְבָרְרִין בֵּרוּרִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי סְפִירַת הָעֹמֶר הַנַּ"ל. וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת הַשֶּׁבַע מִדּוֹת, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עַל הָאָדָם כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁאוֹחֵז בָּהֶם, עַד שֶׁבְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִגְמַר הַבֵּרוּר, מִטַּעַם הַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאָז נַעֲשֶׂה בְּחִינַת גַּל וּמְחִצָּה הַמַּפְסִיק בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁלֹּא תִקְרַב עוֹד בְּעַרְמוּמִיתָהּ לְהַכְנִיס מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בַּמֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגַּל שֶׁנַּעֲשָׂה בֵּין יַעֲקֹב לְלָבָן, בְּחִינַת "עֵד הַגַּל הַזֶּה". וְכָל זֶה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַשְׁבִּ"י שֶׁנִּסְתַּלֵּק אָז (שם אות לה, ועיין פנים). קא
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, sections 30–32, 34)
מַצָּה הוּא בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי נֶאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן, בְּלִי רִבּוּי תַּחְבּוּלוֹת לְהַחְמִיץ וּלְהַטְעִים הָעִסָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטָּחוֹן בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּלִי שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, בְּחִינַת "וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם". אֲבָל חָמֵץ הוּא בְּחִינַת טֶבַע, בְּחִינַת הִשְׁתַּדְּלוּת אַחַר הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי מְלָאכָה וָעֵסֶק; וּמִשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, עַד שֶׁבָּאִים לִידֵי גָזֵל וָעֹשֶׁק עַל־יְדֵי רִבּוּי תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חָמֵץ, בְּחִינַת "מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ". וְעִקַּר אֲחִיזַת הַטֶּבַע, בְּחִינַת חָמֵץ, הוּא מִדִּינִים, כַּיָּדוּעַ. אֲבָל כְּשֶׁמַּמְתִּיקִים הַדִּינִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מִתְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, וְאָז נִכְלָל הַטֶּבַע בְּהַשְׁגָּחָה, כִּי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַטֶּבַע הִיא רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַפַּרְנָסָה וְהַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְכוּ'", וּמַה שֶּׁצְּרִיכִין אֵיזֶה עֵסֶק וְהִשְׁתַּדְּלוּת, זֶהוּ מִדַּרְכֵי נִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, הוּא יָכוֹל לְהַצְמִיחַ וּלְגַדֵּל הַתְּבוּאָה וְאִילָנוֹת בְּלִי נְטִיעַת וּזְרִיעַת הָאָדָם; רַק שֶׁכָּךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל גִּדּוּל הַתְּבוּאָה וְהָאִילָן, וְכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, אֲבָל בְּוַדַּאי הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה, אָז גַּם הָעֵסֶק שֶׁעוֹסְקִין בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּמְלָאכָה הוּא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, בִּבְחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת 'טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ'. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הֶחָמֵץ בְּפֶסַח, עַד אַחַר קְרִיעַת יַם־סוּף אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ, עַד שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת מַקְרִיבִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ - כָּל זֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל עִנְיַן הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ברכת השחר, הלכה ה, אותיות יב יג).
The essential aspect of holy elderhood [zakan d'kedushah] is through rectification of the covenant. And therefore through rectification of the covenant one merits the revelation of Will [ratzon] — which is the aspect of holy elderhood — through this one merits awe [yirah] and joy.
עִקַּר הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּדְיוֹנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פָּדָה אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם, בְּחִינַת "וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים" - עִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין וְנִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים. וְעִקַּר הֶאָרַת הָעֵת־רָצוֹן הוּא בְּשַׁבָּת, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן קוֹרִין הַשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח שַׁבָּת הַגָּדוֹל, כִּי עִקַּר הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל פֶּסַח, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי הָעֵת־רָצוֹן שֶׁל שַׁבָּת (שם אות י יד).
(Likutay Halachos, Halachos of Vessels of Wine, Law 1, section 9)
"חָמֵץ" - אוֹתִיּוֹת "מֵצַח", בְּחִינַת מִצְחָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם הִתְעוֹרְרוּת כָּל הַדִּינִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; וּמִזֶּה הָעִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת בְּחִינַת שְׁמַד, אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת וּזְנוּת, בְּחִינַת "מֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה". וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הֶאָרָה וְהַמְתָּקָה מִבְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, וְאָז נִמְתָּקִין הַדִּינִים שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת מֵצַח הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי הֶאָרַת מֵצַח הָרָצוֹן. וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין בְּשָׁבוּעוֹת לִבְחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַהַמְתָּקוֹת, עַד שֶׁמִּתְגַּיְּרִין גֵּרִים וְעוֹלִים עַל־יְדֵי־זֶה מִשְּׁמַד לְרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשָׁבוּעוֹת עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה (שם טז).
Guarding the covenant is the foundation of the entire Torah — and the essential completeness of faith and the vitality and sustaining of all the worlds depends on it. When one blemishes it, G-d forbid — it is as though he uproots the vitality of all souls and the vitality of all the world from its root — and strengthens the aspect of the body over the soul, matter over form — which is the destruction of the world, G-d forbid. And it is literally the aspect of actual idolatry — G-d forbid. And therefore the holy Zohar said of the blemish of the covenant: "turn not to the idols" [Vayikra 19:4]. And likewise the Tikunim stated that a mamzer [child of a forbidden union] is an idol-image and a molten image.
עַל־יְדֵי מ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה מַמְשִׁיכִין הַהַמְתָּקָה, לְהַמְתִּיק כָּל הַכ"ד בָּתֵּישׂדִינִים (שם אות כה).
(Likutay Halachos, Halachos of Idolatry, Law 2, section 5)
עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין מִגָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא עֶרְוַת הָאָרֶץ, בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף, וּמְקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן בְּמ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין בְּמ"ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים - עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם־ חַיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַבְּרִית (הל' ברכת התורה ה"א).
The essential hold of evil, falsehood, and impurity flows from the aspect of after the creation — for before the creation all was good, all was one, all was holy etc., as explained within. And every level higher than its companion is closer to the aspect of before the creation — and the level lower than it is the aspect of after the creation relative to it. Therefore the woman relative to the man is the aspect of after the creation against the aspect of before the creation. And therefore the essential enticement of the primordial serpent was through the woman — for it has greater hold from there, as above.
בְּשָׁבוּעוֹת עוֹלִין עַד שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְהַפֵּךְ גַּם חָכְמַת הַטֶּבַע לְרָצוֹן, עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר יְנִיקַת חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּבְשָׁבוּעוֹת נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁגַּם לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז 'אַקְדָּמוּת', שֶׁהוּא שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא, בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (ענין קדיש ה"א).
Therefore in the matter of union between man and woman — there is the essential battle and test and trial and purification of the human in this world. For just as the root of the hold of the Evil Inclination and the root of free choice in general flows from the beginning of the emergence of creation from potential to actual — which was through the aspect of contraction and departure of da'as — likewise after the human was created and emerged from potential to actual — and His Will was that the creation should emerge each time more and more from potential to actual through birth — the children emerging from potential to actual — for potential and actual are themselves also the aspect of father and son. Therefore Hashem made in the human itself the aspect of contraction and departure of da'as — the aspect of: "and Hashem G-d caused a deep sleep to fall" [Bereishis 2:21] — the aspect of sleep and departure of da'as. And through this the woman was created — through whom birth occurs.
קְרִיעַת יַם־סוּף הוּא בְּחִינָה שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז הַיָּםשׂהַחָכְמָה, וְכָל מַיִם הַזֵּידוֹנִים נִתְגָּרְשׁוּ וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲו?ֹנוֹת וְהַפְּגָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם הַזֵּידוֹנִים, לֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹט אָז עַל יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲו?ֹנוֹת; וְכָל זֶה עַל־יְדֵי שֶׁנִּבְקַע אָז יָם־הַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה. וּמֵחֲמַת שֶׁמִּבְּחִינַת יָם־ הַחָכְמָה הַנַּ"ל, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה (ק"ש ה"ג אות ו).
And therefore the essential Evil Inclination and test and choice is in this matter — for since the essential hold of falsehood at its supernal root lies in the emergence of creation from potential to actual — where it is possible to separate, G-d forbid, between before the creation and after the creation — therefore the Sitra Achra holds there most strongly in the matter of birth. And this is the essential greatness of the Tzadik who is man d'natar bris — who merits the aspect of "all of him is seed of truth". For through truth the aspect of after the creation is included in before the creation. And this is the greatness of the holiness of the Tzadik — who merits to ascend to the beginning of the root of creation and draw from there the aspect of birth without any hold of falsehood at all. This is what Yaakov merited — whose attribute is truth — and therefore his bed was complete [mitaso shleimah].
Translation not yet available
עִנְיַן מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת - עַיֵּן 'מִקְוֶה', אוֹת עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, וְלִזְכּוֹת לְתִקּוּן הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה כָּל בְּחִינַת הַקָּרְבַּןשׂ פֶּסַח, וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (הל' תפלה ה"ד אות יז).
(Likutay Halachos, Halachos of Interest, Law 5, sections 8, 9) The essential punishment of being clothed in filthy garments, G-d forbid, is only through the blemish of the covenant — as it is written: "and Yehoshua was clothed in filthy garments" [Zechariah 3:3]. And our Rabbis said: because his sons had married foreign women. For the blemish of the covenant is recognizable in the garments — the aspect of: "also on your hems is found the blood of the souls of the innocent poor" [Yirmiyahu 2:34] — which is the aspect of blemishing the covenant — for it is as though he spills innocent blood, G-d forbid, as stated. And likewise the essential rectification of garments — that they be in the aspect of white garments — depends on rectification of the covenant.
בְּפֶסַח הָיְתָה הַגְּאֻלָּה רַק עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא, כִּי לֹא קִבְּלוּ עֲדַיִן אֶת הַתּוֹרָה. עַל־כֵּן, אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין אָז הַמֹּחִין בְּהֶאָרָה גְדוֹלָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, אֲבָל לֹא זָכוּ עֲדַיִן לְקַבֵּל אוֹר הַכֶּתֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַמֹּחִין, שֶׁעִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן אָסוּר אָז הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי שֹׁרֶשׁ הֶחָמֵץ בַּקְּדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב הַנַּ"ל (עַיֵּן קג 'אֲכִילָה', אוֹת יא). וְעַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁאָז זָכוּ לְקַבֵּל אוֹר הַכֶּתֶר עַל־יְדֵי הַהֲכָנָה שֶׁל סְפִירָה, עַל־כֵּן מִצְוָה אָז לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא (הלכות נפילת אפיים, הלכה ד, אות י וכו').
(Likutay Halachos, Halachos of Statutes of the Nations, Law 1)
בִּימֵי הַסְּפִירָה הַקְּדוֹשִׁים עוֹסְקִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם, לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַדָּמִים, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין מַיִּין נֻקְבִּין, וְזוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְחַבֵּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי אַחְדוּת וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל עַל "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל". וְעַל־כֵּן תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, עַל־כֵּן נֶאֱחַז בָּהֶם הַדִּינִים שֶׁל יְמֵי הַסְּפִירָה הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ אָז דַּיְקָא; וְהַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם הָיָה עַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי וַחֲבֵרָיו כַּיָּדוּעַ, וְהוּא נִפְטַר בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, שֶׁאָז יוֹם הִלּוּלָא דִילֵהּ. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן עֲלִיַּת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הוּא כְּשֶׁמַּעֲלִין גַּם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן, בְּחִינַת 'עַד דְּמָטוּ רַגְלַיִן בְּרַגְלַיִן' שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, בְּחִינַת "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'", כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הוֹד שֶׁבְּהוֹד, בְּחִינַת רַגְלַיִן דְּרַגְלַיִן, אָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה, עִקַּר עֲלִיַּת הַנִּיצוֹצוֹת בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, וְאָז נִתְתַּקֵּן פְּגַם תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְעַל־כֵּן פָּסְקוּ מִלָּמוּת אָז. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אָז, כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ זָכָה לְהַעֲלוֹת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּסוֹד הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן עֲלִיַּת הַנִּיצוֹצוֹת, עִקַּר תִּקּוּן הַשָּׁלוֹם, בְּחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם" שֶׁמַּזְכִּירִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק (הל' ביהכ"נ ה"ד אות ה).
Through blemishing the covenant one comes to false beliefs — the aspect of the statutes of the nations. And through rectification of the covenant — which is the aspect of "a statute in his flesh" [chok bisheero sam] — one merits the holy statute [chukah] — which is the aspect of complete and straight holy faith.
עַל־יְדֵי הֲנָפַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וְכוּ', וּסְפִירָה, אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, לֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי הַכֹּל מְקֻשָּׁר אֵלָיו, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וְזֶה הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי זֶה יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁתָּלוּי בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת (הל' משא ומתן ה"ד אות ט).
(Likutay Halachos, Halachos of Statutes of the Nations, ibid.)
מַה שֶּׁנֵּעוֹרִין בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת וְאוֹמְרִים אָז הָרֵאשִׁית וְהָאַחֲרִית שֶׁל כָּל סִדְרָא וְשֶׁל כָּל סֵפֶר בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה - עַיֵּן 'אֱמוּנָה', אוֹת
Through blemishing the covenant — through this one gives power and dominion to the evil time [eis ra'ah], G-d forbid. But through rectification of the covenant — through this the evil time is subdued. For through rectifying the covenant, da'as and mochin are elevated — which are the aspect of the World to Come [alma d'ase] — and the World to Come is above time — and there all is good and there are no evil times at all. And this is the aspect of the prohibition of divination and fortune-telling.
כָּל תִּקְווֹתֵינוּ וְכָל גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וְעוֹסְקִים לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ", הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, וְהוּא מֵאִיר בָּנוּ גַּם עַתָּה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְמשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, וְהוּא מֵאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, וּמְקַיֵּם וּמְחַיֶּה אֶת כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּמְחַבֵּר וְכוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּיַחַד; וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל תִּקּוּנוֹ לָנֶצַח. אֲבָל כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי בִּשְׁלֵמוּת, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר בָּנוּ מֵרָחוֹק וּמְרַמֵּז לָנוּ כִּי ה' אִתָּנוּ עֲדַיִן, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל דָּרֵי מַעְלָה שׁוֹאֲלִין וּמְחַפְּשִׂין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶה עִקַּר כָּל קִיּוּמָם וְהַשָּׂגָתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ וּבִמְקוֹמֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיק מְעוֹרֵר וּמְקַיֵּם אוֹתָנוּ הַפְּחוּתֵי מַעֲלָה, דָּרֵי מַטָּה, שׁוֹכְנֵי עָפָר, בִּבְחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" דַּיְקָא. אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בְּכָל זֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וַחֲקִירוֹת יְתֵרוֹת, כִּי סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, בִּפְרָט בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַתְחָלָה כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, כִּי אַחַר שֶׁחָזַר וְקִלְקֵל, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְאָז בְּוַדַּאי כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפָלָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הַכֹּל עַל בֻּרְיוֹ, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר לוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־ יְדֵי־זֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ הַמֹּחַ כְּלָל בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת, וְאָז זוֹכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַקָּרְבַּןשׂפֶּסַח וַאֲכִילַת מַצָּה. וּמֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, הֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וּכְלָלִיּוּת וְאַחְדוּת אֶחָד בֵּין כָּל הָעוֹלָמוֹת, דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, וּבֵין גּוּף וָנָפֶשׁ. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַשָּׁלוֹם הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, וְדֶרֶךְ הָרְפוּאָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת, בִּבְחִינַת "הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר". וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַמְּרִירוּת שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וְיִסּוּרֵי הַגּוּף וְכַיּוֹצֵא, וְעִקַּר הַמְּרִירוּת הוּא מִמְּנִיעוֹת הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַמְעַקְּמִין אֶת הַלֵּב מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ'". אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ וּלְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִבְּאֵר שַׁחַת וּמִטִּיט הַיָּוֵן, הוּא צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְבֹּל מְרִירוּת אֵלּוּ כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לִבְחִינַת שָׁלוֹם וּרְפוּאַת נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ הַמְּרִירוּת בְּרַחֲמָנוּת וּבְחֶסֶד גָּדוֹל, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ הַמְּרִירוּת כְּפִי עֲו?ֹנוֹתָיו וּפְגָמָיו, רַק כְּפִי יְכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַמְּרִירוּת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּרַחֲמִים רַבִּים, וּמוֹדֶה עַל זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּחִינַת "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר - בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר", וְעַל־יְדֵי־זֶה זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְתָּק הַמְּרִירוּת. וְזֶה בְּחִינַת מָרוֹר שֶׁל פֶּסַח, שֶׁנִּמְתָּק עַל־יְדֵי הַטִּבּוּל בַּחֲרֹסֶת (נט"י לסעודה, הלכה ו, אותיות טו טז יז).
(Likutay Halachos, Halachos of Divination and Fortune-Telling, Law 1)
כָּל סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן שֶׁתִּקְּנוּ קַדְמוֹנֵינוּ זַ"ל בַּלֵּילוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל פֶּסַח, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתָן לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁבְּפֶסַח הָיְתָה הַגְּאֻלָּה קה וְהַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת שְׁנֵי כוֹסוֹת שֶׁל יַיִן קֹדֶם הַסְּעוּדָה, וְכֵן שְׁתֵּי רְחִיצוֹת, וְכֵן שְׁתֵּי בְצִיעוֹת, וּבֵין שְׁנֵי הַכּוֹסוֹת וּשְׁתֵּי הָרְחִיצוֹת וּשְׁתֵּי הַבְּצִיעוֹת מַרְבִּין לְסַפֵּר חַסְדֵי הַמָּקוֹם בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְשֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ; מַה שֶּׁבִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אֵין שׁוֹתִין קֹדֶם הַסְּעוּדָה רַק כּוֹס אֶחָד שֶׁל קִדּוּשׁ, וְכֵן רְחִיצָה אַחַת וְכֵן בְּצִיעָה אַחַת, וְעַכְשָׁו הַכֹּל בְּכֶפֶל? - מֵחֲמַת שֶׁהוּא בַּהַתְחָלָה וְרַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין וְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי סֵדֶר זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁכּוֹס רִאשׁוֹן שֶׁל קִדּוּשׁ הוּא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָאֲצִילוּת, וְכוֹס שֵׁנִי הוּא כְּנֶגֶד עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כִּי בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא תַּכְלִית מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ דַּיְקָא אוֹר הָאֲצִילוּת, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּכָל הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת. נִמְצָא כִּי הַשְּׁנֵי כוֹסוֹת הֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְכוּ', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מַרְבִּין לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי כֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה בְּמַעֲשָׂיו לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַתַּכְלִית הַנַּ"ל שֶׁהוּא הֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת, צָרִיךְ עַל־כָּל־ פָּנִים לְהַרְבּוֹת מְאֹד בְּסִפּוּר חַסְדֵי הַמָּקוֹם וְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא וּלְקָרְבוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּלְהוֹדִיעַ לוֹ עַל־יָדוֹ כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חַסְדּוֹ מִמֶּנּוּ לָנֶצַח, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁבְּכָל זְמַן וּבְכָל אָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. וְכָל סֵדֶר הָאֲכִילָה שֶׁל פֶּסַח וְהַשְׁתֵּי כוֹסוֹת שֶׁאַחַר הָאֲכִילָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל עִנְיָן זֶה. וְעַל־כֵּן מְסַיְּמִין בְּסִימָנֵי הַסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח: קַדֵּשׁ וְכוּ' - נִרְצָה, כִּי עַל־יְדֵי כָּל סֵדֶר הַתִּקּוּנִים שֶׁל סְעוּדַת לֵילשׂפֶּסַח זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן (שם אותיות יט כ וכו').
One whose union is in permitted fashion and in holiness according to the Torah — this is a great mitzvah. And he merits through this to bring souls into the world that reveal His divinity — for this is the essential mitzvah: to establish offspring in order to reveal His truth in the world — the aspect of: "generation to generation shall praise Your deeds" [Tehillim 145:4] — as explained elsewhere. For holy union is the aspect of the joining of truth and faith — through which is the essential knowledge of the truth of His divinity. But to the contrary — through licentiousness [niuf] — G-d forbid — one comes to heresy. For all desire for licentiousness flows from heresy — from which flows all the heat of the Evil Inclination that inflames the person's body with transgression, G-d forbid. For through the desire for licentiousness one blemishes the seed of truth and draws the seed of falsehood — the aspect of: "children of transgression, seed of falsehood" [Yeshayahu 57:4]. And truth is exchanged for falsehood — and likewise faith — the aspect of "a woman who fears Hashem" — is exchanged, G-d forbid, for a licentious woman — which is the aspect of heresies and false beliefs.
מַה שֶּׁאוֹכְלִין כַּרְפַּס, שֶׁהוּא מִין יָרָק, קֹדֶם הַסְּעוּדָה, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר כּוֹס שֵׁנִי אוֹכְלִין מַצָּה - זֶה מְרַמֵּז עַל תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁבַּתְּחִלָּה נֶאֱמַר בּוֹ "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה", וְנִזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו, עַד שֶאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַחַר־כָּךְ: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁעַל־יְדֵי יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה תִּתְבָּרֵר הָאֲכִילָה מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לִבְחִינַת מַאֲכַל אָדָם, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל (שם אותיות כב לב).
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, Law 4, sections 11, 13)
עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר גַּם בְּדָרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַפְּחוּתִים שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָם מְאֹד, שֶׁיֵּדְעוּ גַם הֵם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהַשֵּׁם אִתָּם וְעִמָּם וְאֶצְלָם, וְלֹא יִירְאוּ וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק גַּם הֵם יִתְעוֹרְרוּ וְיָקִיצוּ וְיַתְחִילוּ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַתָּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת וּמְגָרֵשׁ מֵהֶם הָרוּחַ שְׁטוּת וּמוֹצִיאָם עַל־יְדֵי־זֶה מִכָּל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל. כִּי אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, תֵּכֶף כְּשֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ הֵיטֵב כִּי גַם שָׁם וּבִמְקוֹמוֹ נִמְצָא גַם־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַם בְּתוֹךְ הָרוּחַ שְׁטוּת בְּעַצְמוֹ יֵשׁ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי גַם שָׁם יֵשׁ חִיּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", עַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְבַּטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת, בִּבְחִינַת "וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו", שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" - וְאִתְגַּלֵּיתִי וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר וְכוּ'", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם הָרוּחַ שְׁטוּת, כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ! כִּי עִקַּר קִיּוּם הָרוּחַ שְׁטוּת הוּא מֵהַסְתָּרַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם שָׁם, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת. וְזֶה בְּחִינַת הֲנָפַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שְׁטוּת, וּצְרִיכִין לְנַפּוֹתָהּ בִּשְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה נָפָה עַד שֶׁיְּבָרֵר גַּם מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים וּבֵרוּרִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', כִּי גַם שָׁם נֶעְלָם חִיּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְבִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁאַחַר־כָּךְ, הַיְנוּ שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַיָּמִים וְהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָרוּחַ שְׁטוּת, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי סְפִירָה מַמְשִׁיכִין הַמַּקִּיפִין וְכוּ', וְהַמַּקִּיפִין אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְזֶה בְּחִינַת "תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה", כִּי זֶה עִקַּר תְּמִימוּת וּשְׁלֵמוּת הַזְּמַן, לְקַשְּׁרוֹ לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת דָּרֵי מַטָּה בְּדָרֵי מַעְלָה, כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַשִּׂיג דַּעַת וְחָכְמָה אֲמִתִּית דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַיָּמִים וְהַזְּמַן, כִּי בְּכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה וְדַעַת מְיֻחָד, בְּחִינַת "יָמִים יְדַבֵּרוּ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בִּימֵי הַסְּפִירָה לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ הַתַּחְתּוֹנִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, לְהַגְבִּיהָם לְמַעְלָה וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֲנָפַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּכָל יוֹם אֵיזֶה הֶאָרָה מֵהֶאָרַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, בְּחִינַת "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי", וְאָז זוֹכִין בִּשְׁלֵמוּת לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁבוּעוֹת, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם־הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וְאָז עוֹלִין מִבְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהִקְרִיבוּ בְּשָׁבוּעוֹת. וְאָז נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת מָ"ה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָ'אָדָם' שֶׁגִּימַטְרִיָּא - 'מָ"ה'. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּכַוָּנוֹת סְפִירָה, שֶׁיֵּשׁ ש"ך נִיצוֹצִין, וּצְרִיכִין לְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל יוֹם מ"ה נִיצוֹצוֹת, גִּימַטְרִיָּא 'אָדָם'; וּבְשִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ מַמְשִׁיכִין שֶׁבַע קז פְּעָמִים 'אָדָם' - גִּימַטְרִיָּא שט"ו, וְעִם הַהֵא וְכוּ' - גִּימַטְרִיָּא ש"ך וְכוּ'; הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹדִיעַ לָנוּ הַצַּדִּיק כִּי גַם בְּהָרוּחַ שְׁטוּת בְּעַצְמוֹ יֵשׁ שָׁם חִיּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר מִשָּׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְלַקֵּט בְּכָל יוֹם כַּמָּה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁים שָׁם בִּמְקוֹמוֹ, וְאָז הוּא מְהַפֵּךְ מִבְּחִינַת שט"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" - בִּשְׁטוּתָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וּבִטְחוֹנוֹתָיו שֶׁל שָׁוְא וָהֶבֶל, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּתְעָה בּוֹ, וְהוּא מְבָרֵר מִכָּל זֶה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת מָ"ה, בְּחִינַת שֶׁבַע פְּעָמִים אָדָם, כִּי בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה מִשֶּׁבַע מִדּוֹת וּבְכָל בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה צְרִיכִים בֵּרוּרִים אֵלּוּ. וְכָל זֶה אָנוּ עוֹסְקִין לְבָרֵר בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁנֶּעְלָם גַּם בְּתוֹךְ בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־ כָּךְ לִשְׁלֵמוּת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת מַדְרֵגַת אָדָם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁפָּגַם בַּאֲכִילָתוֹ. וְעַכְשָׁו מְתַקְּנִין זֹאת בִּתְחִלָּה בִּבְחִינַת "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה", שֶׁגַּם בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, בְּחִינַת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, יִתְבָּרֵר עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַדַּעַת וְהֶאָרַת הָרָצוֹן גַּם לְשָׁם, וְאַחַר־כָּךְ יִזְכֶּה עַל־יְדֵי הַיְגִיעָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים לִבְחִינַת לֶחֶם, מַאֲכַל אָדָם, בְּחִינַת "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּפֶסַח מַקְרִיבִין עֹמֶר שְׂעוֹרִים וּבְשָׁבוּעוֹת מַקְרִיבִין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כַּנַּ"ל (שם אותיות כט לג לד לה לו).
The blood of niddah flows from the filth of the serpent that it injected into Chava — from which is the essential blood of niddah as is known and as explained within. And therefore she is forbidden to her husband at that time — for then it is impossible to refine the union from the filth of the serpent — which is the aspect of blood of niddah — which has taken hold of her most strongly. For even permitted union requires great refinement and purification from the filth of the serpent — where is the essential hold of the Evil Inclination that holds on to the union so strongly — as it is written: "behold, in iniquity was I formed" [Tehillim 51:7]. But now when the blood of niddah — which is the essential filth of the serpent — has been aroused in her — then it is impossible in any manner, therefore she is forbidden to her husband with a very strict prohibition. For through this union, G-d forbid, one blemishes truth and faith which are the root of man and woman, as above — and they are the foundation of the entire Torah. And therefore she cannot become pure until she counts seven clean days and immerses in a mikveh — all of this in order to purify her from her impurity from the filth of the serpent which is a blemish of faith — and to grow and complete the faith that she be fit to unite with her husband in the aspect of truth — which are the root of man and woman, as above.
מוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַסְּפִירָה מַמְשִׁיכִין הַמַּקִּיפִין, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל; וּמַקִּיפִין הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג - וְאִם־כֵּן מַה הוּא הַמְשָׁכָתָן? אַךְ הָעִקָּר שֶׁאָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ אֵלֵינוּ וְיַקִּיף אֶת שִׂכְלֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים עֲצוּמִים וְנִפְלָאִים בַּתּוֹרָה, וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וּבְוַדַּאי כָּל דִּבְרֵיהֶם חָיִים וְקַיָּמִים וְנֶאֱמָנִים וְכוּ', וְאָסוּר לָנוּ לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וְכוּ', כִּי הֲלוֹא אָנוּ מְבִינִים וְרוֹאִים כִּמְעַט בְּעֵינֵינוּ נִפְלְאוֹת וַאֲמִתַּת הַשָּׂגָתָם עַד אֵין סוֹף, רַק שֶׁעֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת מַקִּיפִים אֶצְלֵנוּ, וּפְנִימִיּוּת הַדַּעַת וְהַסּוֹד נִשְׁאָר עֲדַיִן אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וְנֶעְלָם מֵאִתָּנוּ, רַק שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֵיזֶה הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת מִזֶּה הַדַּעַת עַל־יְדֵי הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּרַמְּזִים לָנוּ. וּבֶאֱמֶת גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם, זֶה תַּכְלִית הַשָּׂגָתָם, בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', בְּחִינַת 'מָה חָמִיתָ', רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְדַבֵּר מֵעֶצֶם הַשָּׂגָתָם כְּלָל, רַק שֶׁהֵם מְאִירִים וּמְרַמְּזִים הֶאָרָה זוֹ בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה. אַךְ לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר בַּפֶּה דַיְקָא, מֵחֲמַת כִּי אֵלּוּ הַמַּקִּיפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ כְּלָל, רַק הַצַּדִּיקִים מְאִירִים בָּנוּ מֵרָחוֹק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַזְּקִין אוֹתָנוּ בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כְּלוּלִין וּמְקֻשָּׁרִין בְּאַחְדוּת אֶחָד, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְכֻלָּם מִתְנַהֲגִים רַק בִּרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְכוּ' אֵין עוֹד", בְּחִינַת "הַכֹּל יָכוֹל וְכוֹלְלָם יָחַד". וּמֵחֲמַת שֶׁאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר כָּל זֶה בְּכָל עֵת בְּפֶה מָלֵא, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל (שם אותיות כט לח).
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, sections 14, 15, 16; see also Mikveh, section 23)
כְּמוֹ שֶׁבַּיָּם הַגַּשְׁמִי אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בּוֹ מֵרִבּוּי מַיִם הַשּׁוֹטְפִים, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי אֳנִיּוֹת הָעֲשׂוּיִים בְּחָכְמָה וְאֻמָּנוּת גָּדוֹל, וְגַם צְרִיכִין מַנְהִיג הַסְּפִינָה, שֶׁיֵּדַע הֵיטֵב אֵיךְ לְהַנְהִיג הַסְּפִינָה כְּפִי הַשָּׁעָה, כְּפִי הָרוּחוֹת שֶׁמְּנַשְּׁבִין; וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הֵיטֵב כָּל־כָּךְ, כִּי אִם בִּבְחִינַת רְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְלַמְּדוֹ אֵיךְ יַטֶּה וְיַנְהִיג הַחֲבָלִים וְהַתֹּרֶן וְהַסְּפִינָה בְּכָל עֵת כְּפִי הַסִּבָּה וְהַזְּמַן, רַק צָרִיךְ לְהָבִין בְּעַצְמוֹ כְּפִי נְטִיּוֹת הָרוּחוֹת; וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר הָרוּחַ־סְעָרָה עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל שׁוּם חָכְמָה, כִּי אִם לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם - כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ בְּרוּחָנִיּוּת, לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לְיָם הַחָכְמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בּוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת וְכוּ'". וּצְרִיכִין מַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיֵּדַע כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁבְּיָם הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ", וְיַעֲשֶׂה אֳנִיּוֹת בְּחָכְמָה וְאֻמָּנוּת נִפְלָא לַעֲבֹר וְלָשׁוּט עֲלֵיהֶם בְּיָם הַחָכְמָה. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, כִּי אִם עַל־יְדֵי רְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁבְּיָם הַחָכְמָה, הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה שֶׁל הֶחָכָם. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מֵרַבּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה אֶת בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם וּמְחִצּוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁלֹּא יִכְנֹס לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִדַּי וּבַמֻּפְלָא מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים וְכוּ', רַק יִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְיִרְצֶה לִכְנֹס בְּיָם הַחָכְמָה - בְּוַדַּאי יֻשְׁקַע וְיֻטְבַּע בְּתוֹךְ הַיָּם בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנִּבְקַע לָהֶם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָם הַחָכְמָה בְּרוּחָנִיּוּת, וְזָכוּ לַעֲבֹר בּוֹ בְּשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הָיָה בֶּאֱמֶת אָז הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ'; וּכְמוֹ־כֵן נִבְקַע לָהֶם הַיָּם בְּגַשְׁמִיּוּת וַיַּעַבְרוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. וְהָעִקָּר הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, לִבְלִי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן". וְזֶה הָיָה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ שֶׁנִּזְכַּר לָהֶם זְכוּת אָבוֹת וּזְכוּת יוֹסֵף, עַד שֶׁעָבְרוּ הַיָּם בְּשָׁלוֹם. וּכְמוֹ־ כֵן גַּם עַכְשָׁו, שֶׁאָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת מְאֹד, וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל, וְיִרְאֵי חֵטְא נִמְאָסוּ, וְעַל־פִּי־רֹב אַנְשֵׁי אֱמֶת הֵם נִרְדָּפִים מְאֹד מֵחֲמַת הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּעַצְמָם. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לִבְלִי לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, רַק קט לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְלִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ לִבְלִי לְהִלָּכֵד בְּרֶשֶׁת הָרוֹדְפִים בַּחֲלַקְלַקּוּת לְשׁוֹנָם וּבְחָכְמָתָם וְלֵיצָנוּתָם, אֲשֶׁר כָּל זֶה קָשֶׁה מֵהָרְדִיפָה בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי מְנִיעַת הַמֹּחַ קָשָׁה מֵהַכֹּל, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְלִדֹּם וְלִשְׁתֹּק וּלְצַפּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁעַל־פִּי־רֹב עַל־יְדֵי הַדּוּמִיָּה וְהַשְּׁתִיקָה יִבְעַר לִבּוֹ, עַד שֶׁיִּצְעַק וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא מֵעֹמֶק הַלֵּב, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִן הַשָּׁמָיִם. וְזֶה בְּחִינַת: לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדֹּם, וְנֶאֱמַר: "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'", וְכָמוֹהוּ רַבִּים (שם לט מא מד).
The essential mitzvah of begetting children is in order to draw the true da'as of the holy encompassing lights [makifim] from generation to generation. For union is the aspect of da'as — as it is written: "and Adam knew etc." [Bereishis 4:1]. For birth flows from a very elevated place — the mochin are aroused upward to the root of all souls — and from there birth flows. And all this is the aspect of drawing the makifim — the drawing of da'as from the highest heights until it enters and shines in a person's da'as in this world — which is the essential point. For Hashem desires that we know and recognize Him in this material world specifically — for this is the essential greatness and pleasure of His blessed being, as is known.
גָּלוּת מִצְרַיִם כּוֹלֵל כָּל הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, הַיְנוּ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַגּוּף וְהַחָמְרִיּוּת שֶׁבָּאָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שִׁכְחָה. וּכְשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַגָּלֻיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, אָז נִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרָיִם. וְאָז עוֹלֶה גַם הַיַּיִן מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְנָעַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן פְּנִים (הל' ברכת הפירות, הלכה ג, אות י).
And therefore all of a person's trial and free choice depends essentially on this desire — for G-d made this opposite that for the sake of free choice. And the essential free choice is within the knowledge itself — for free choice is within knowledge (only it is impossible to comprehend and attain this now). Therefore at the time of union — which is for the sake of birth — which is in order to draw holy da'as — there is the essential free choice. For then one must arouse the da'as at all levels — from which is the essential birth. And likewise the evil of the Tree of Knowledge of Good and Evil is aroused against this — from which is all the heat of the Evil Inclination. Just as through the movement of holy intellect holy heat and fervor is born — likewise through the arousal of the evil of the Tree of Knowledge of Good and Evil — through this the heat of the Sitra Achra is born — from which the heat of the aforementioned desire — for the kelipah precedes the fruit. And therefore most of the world only feels the heat of desire that flows from the evil in the Tree of Knowledge — and therefore truly there is the essential trial and battle and purification — as is known. For free choice is within the knowledge from which is the essential union and coupling, as above.
יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בִּינָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל בְּחִינוֹת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינָה שֶׁיּוֹצְאִין וְנוֹלָדִין הַמֹּחִין שֶׁהָיוּ בְּהֶעְלֵם וּבְעִבּוּר עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְעַכְשָׁו נוֹלָדִין וְנִתְגַּלִּין הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִין לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לִזְכּוֹת לִבְחִינַת עָיֵל וְנָפֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב', בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ"; דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִהְיֶה מִתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ, וְלֹא יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי גַם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ". וְזֶהוּ עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כִּי שְׁנֵי פְּעָמִים בָּקִי הַנַּ"ל הֵם גִּימַטְרִיָּא "דֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ" (עַיֵּן פְּנִים). אַךְ בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא זָכוּ עֲדַיִן לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן, כִּי עֲדַיִן לֹא הָיוּ רְאוּיִין לִגְאֻלָּה, וְכָל הַגְּאֻלָּה הָיְתָה רַק בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא, שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו אוֹר גָּדוֹל מִלְמַעְלָה לְפִי שָׁעָה, כַּמּוּבָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רָצוֹא', בְּחִינַת 'עָיֵל' לְבָד; וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְנִסְתַּלֵּק תֵּכֶף הֶאָרָה הַזֹּאת, וְהֻצְרְכוּ לַחֲזֹר וּלְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת עַצְמָן מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם בְּהַדְרָגָה, כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'וָשׁוֹב', בְּחִינַת 'נָפֵק', שֶׁאָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם. כִּי כֵן מִתְנַהֵג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם כָּל אָדָם, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְאִירִין עָלָיו מִלְמַעְלָה אוֹר גָּדוֹל וּמְסַיְּעִין לוֹ מִלְעֵלָּא, וּמַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְכוּ'; אֲבָל אַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה, וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת 'וָשׁוֹב', בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', וְאָז צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בָּזֶה הֵיטֵב הֵיטֵב, לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם לֹא זָכוּ עֲדַיִן לִבְקִיאֻיּוֹת אֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְהָיְתָה הַגְּאֻלָּה רַק בְּחִינַת 'רָצוֹא', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁנֶּאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן; עַד אֲשֶׁר אַחַר־כָּךְ מַתְחִילִין לִסְפֹּר יְמֵי הַסְּפִירָה, וּמְטַהֲרִין אֶת עַצְמָן מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם בְּהַדְרָגָה כַּסֵּדֶר, וְאָז מַתְחִילִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן מֹחִין דְּקַטְנוּת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת; כִּי אָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּדַחְקוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁהִתְחַזְּקוּ אֶת עַצְמָן בֶּאֱמוּנָה גַּם אָז, בְּקַטְנוּת וְשִׁפְלוּת וְדַחְקוּת כָּזֶה, וְתָפְסוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה', וְקָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם - עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִימוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב', מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתָם אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר, וְעַל־ יְדֵי־זֶה זָכוּ לִקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ", דֶּרֶךְ דַּיְקָא כַּנַּ"ל; וְאָז אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי אֵין צְרִיכִין לֶאֱכֹל עוֹד מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, כִּי כְּבָר זָכוּ לִשְׁנֵי הַבְּקִיאֻיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין גַּם כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת חָמֵץ, כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הֻתַּר הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ", בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל (שם הלכה ה, אות ו).
And this is the aspect of the prohibition of niddah — for the blood of niddah flows from the evil in the Tree of Knowledge — therefore union is then completely forbidden. For then it is impossible to draw birth from holy da'as in any manner. And this is the aspect of: "seven days shall she be in her niddah" — corresponding to the seven lights [shiv'as ha-neiros] — through which is the essential drawing of da'as and holiness of birth. After this she requires immersion in water specifically for her purification — in order to draw upon her the seven voices that David declared over the waters — through which the mochin are born.
גִּדּוּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה הוּא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִדְּחוּ לִמְקוֹם שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִדְּחוּ עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַפְּשָׂם וּלְבַקְשָׁם מְאֹד. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מְסַבֵּב סִבּוֹת בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְבָּרְרִים וְנִמְצָאִים בְּכָל עֵת אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה מֵהָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת גִּדּוּל הַצְּמָחִים שֶׁבְּכָל שָׁנָה, שֶׁכָּל צְמִיחָתָם וְגִדּוּלָם הוּא כְּפִי בֵּרוּר הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, שֶׁרֻבָּם נֶעְלָמִים בְּהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים; כִּי הַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם בְּפַעַם אַחַת וְלֹא בְּשָׁנָה אַחַת, רַק צְרִיכִים בֵּרוּרִים הַרְבֵּה וְחִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה הַרְבֵּה, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל שָׁנָה, וְכַמּוּבָן מִזֶּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וּמִשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים בְּכָל שָׁנָה. וְעַל־כֵּן הֻקְבַּע פֶּסַח בִּזְמַן הָאָבִיב, כִּי הַגָּלוּת הוּא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" וְכוּ', וּכְתִיב: "צֹאן אֹבְדוֹת הָיָה עַמִּי"; וְהַגְּאֻלָּה הִיא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת וְתִקּוּנָם; וְעִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּפִי מְצִיאַת וְתִקּוּן הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם הַנִּיצוֹצוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת, דְּהַיְנוּ לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת. וּמֵחֲמַת קיא שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת שֶׁל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, הֲגַם שֶׁכְּבָר נִתְתַּקְּנוּ וְנִתְעַלּוּ עַל־יְדֵי מְצִיאַת אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִמְצְאוּ כֻּלָּם, וְגַם אוֹתָם שֶׁנִּמְצְאוּ, עֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת; וְגַם הַתִּקּוּן לֹא הָיָה עַל־יָדָם בְּעַצְמָם, כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁהֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִלְמַעְלָה שֶׁלֹּא בְּהַדְרָגָה וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֹדֶשׁ הָאָבִיב מַמָּשׁ, שֶׁבּוֹ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי אָז בִּזְמַן הָאָבִיב הַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים קְרוֹבִים וּסְמוּכִים מְאֹד לִגְמַר תִּקּוּנָם וּבִשּׁוּלָם, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר עִנְיַן מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת בִּשְׁלֵמוּת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו דִּלֵּג עַל הַקֵּץ וּגְאָלָם מִיָּד בְּחִפָּזוֹן, כִּי רָאָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עוֹד, כִּי אִם יִתְמַהְמְהוּ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, יֹאבְדוּ הָאֲבֵדוֹת לְגַמְרֵי, וְעַל־כֵּן הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִלְמַעְלָה וּגְאָלָם מִיָּד, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה עָבַר עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעָבַר, כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַחֻרְבָּנוֹת - אַף־ עַל־פִּי־כֵן, עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיָה אָז, עַל־יְדֵי־זֶה הֶחֱיָה אוֹתָם הָאֲבֵדוֹת וְנִשְׁאַר בָּהֶם רְשִׁימָה קְדוֹשָׁה לָנֶצַח, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ כֻּלָּם לִמְקוֹרָם. וְזֶה הָעִנְיָן, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו נוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר עַל־ יְדֵי גְּדוֹלֵי מֻבְחֲרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁחוֹטְפִין אֲנָשִׁים וּמוֹצִיאִין אוֹתָם מִמְּקוֹמוֹת מְגֻנִּים וּמְלֻכְלָכִים מְאֹד וּמַתְחִילִין לְטַהֵר אוֹתָם וּלְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁנּוֹפְלִים אַחַר־כָּךְ מִמַּדְרֵגָתָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים לְקָרֵב בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה', לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה, עַד אֲשֶׁר סוֹף כָּל סוֹף יִתְתַּקֵּן הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה וְאִסּוּר חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַחִפָּזוֹן הַנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" - כִּי מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת וּבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת צְמִיחַת הַתְּבוּאָה וְתִקּוּן הַלֶּחֶם, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהַתְּבוּאָה יוֹצֵאת מִן הָאָרֶץ וְצוֹמַחַת וּגְדֵלָה בְּיוֹתֵר, זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּמְצָאִין הָאֲבֵדוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּגִדּוּלֵי הָאָרֶץ וְנִתְתַּקְּנִים בְּיוֹתֵר, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם, עַד זְמַן הָאָבִיב שֶׁהוּא זְמַן הַבִּשּׁוּל, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין קְצִירָה וַאֲסִיפָה וּטְחִינָה וּבֵרוּר וְכוּ', עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת וּבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת בְּכָל פַּעַם בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הָאֵלֶּה שֶׁבַּפַּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּכָל פַּעַם, וּמְקַדְּשִׁין וּמַשְׁלִימִין הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת בִּשְׁלֵמוּת; וְעִקַּר גְּמַר תִּקּוּן הָאֲבֵדוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּתְּבוּאָה הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה לֶחֶם, שֶׁאָז רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם לְהַחֲיוֹתוֹ, לְבָרֵךְ עָלָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הָאֲבֵדוֹת לִמְקוֹרָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּאֻלָּתָן. וְאָז בִּשְׁעַת הַגְּמָר מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וּמִשְׁתַּטַּחַת מְאֹד, כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁשֶּׁכְּנֶגְדּוֹ קָרוֹב לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו אֲזַי הוּא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּכָל כֹּחוֹתָיו, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (הושע ז, ז): "מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד ק חֻמְצָתוֹ", כִּי עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן הַלֶּחֶם הוּא כְּשֶׁנִּתְחַמֵּץ, וּמַצָּה הוּא בְּחִינַת לֶחֶם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם עוֹר שֶׁאֵינוֹ נִגְמָר תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּשֵׁם 'מַצָּה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מַצָּה וְדִפְתְּרָא. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז לֹא נִגְמַר עֲדַיִן תִּקּוּן מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת בִּשְׁלֵמוּת, רַק בִּבְחִינַת אָבִיב כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל אָז לֶחֶם שֶׁנִּתְחַמֵּץ וְנִגְמַר תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ עַתָּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הָאֲבֵדוֹת כִּי אִם עַד בְּחִינַת מַצָּה, אֲבָל הַבֵּרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַלָּן יוֹתֵר - מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ - זֶה אֵין כֹּחַ בְּיָדֵינוּ עַתָּה לְבָרֵר, וְאִם יַמְתִּין עַד שֶׁתַּתְחִיל לְהִתְחַמֵּץ, אֲזַי חַס וְשָׁלוֹם, לֹא דַי שֶׁלֹּא יְבָרֵר, אַף גַּם תִּתְאַחֵז בּוֹ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מְאֹד מְאֹד, כִּי הִיא אוֹרֶבֶת עַתָּה מְאֹד לְהִתְאַחֵז בְּהָאֲבֵדוֹת מֵחֲמַת שֶׁרוֹאָה שֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָם מִפִּיהָ; אֲבָל בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם, מִגֹּדֶל הֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר עַתָּה בְּחַסְדּוֹ, אֵין כֹּחַ לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא עַל הָאֲבֵדוֹת כְּלָל. אֲבָל הַתִּקּוּן שֶׁל הֶאָרָה הַזֹּאת הוּא רַק בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת חִפָּזוֹן, עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת בְּהַמַּצָּה דַיְקָא נִמְשָׁכִין עַתָּה כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים הַמְּאִירִין עַתָּה בַּפֶּסַח, כִּי כְּלוּלִים בְּתוֹכָהּ כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, שֶׁהֵם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁעוֹלִים הֵם אוֹרוֹת גְּדוֹלִים שֶׁמְּאִירִין הַרְבֵּה בְּכֹחַ הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמֵּאִיר עֲלֵיהֶם עַתָּה; אֲבָל אִם יַמְתִּין עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁתַּתְחִיל הָעִסָּה לְהִתְחַמֵּץ, תַּחֲזֹר וְתִתְעוֹרֵר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁכְּרוּכָה אַחַר הֶחָמֵץ בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּן הַלֶּחֶם לְגַמְרֵי, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ עוֹד לְהַכְנִיעַ עָתָּה. וְעַל־כֵּן אִסּוּר הֶחָמֵץ בְּפֶסַח חָמוּר מְאֹד, כִּי שָׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא עַתָּה בְּפֶסַח; עַד אַחַר קְרִיעַת יַםשׂ סוּף, שֶׁאָז נָפְלוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַמִּצְרִים, לְגַמְרֵי, וּכְבָר נִתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יְמֵי הַסְּפִירָה, וְזָכוּ לְיִרְאָה וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּירְאוּ הָעָם" וְכוּ', וְרָאוּ וְהִשִּׂיגוּ עַל הַיָּם מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם הֶחָמֵץ, וְאָז הֻתַּר הֶחָמֵץ (שם אות ה ז).
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, Law 5, section 6)
כָּל הַשָּׁלשׁ רְגָלִים תָּלְתָה הַתּוֹרָה בִּזְמַן תִּקּוּן הַתְּבוּאָה: פֶּסַח - בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב; שָׁבוּעוֹת נִקְרָא חַג הַקָּצִיר; סֻכּוֹת נִקְרָא חַג הָאָסִיף. כִּי כָּל הַשָּׁלשׁ רְגָלִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, שֶׁרֻבָּם נֶעְלָמִים בַּצְּמָחִים. וְעַל־כֵּן פֶּסַח, שֶׁהָיָה הַגְּאֻלָּה קֹדֶם הַזְּמַן, הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר תִּקּוּן הָאֲבֵדוֹת בִּשְׁלֵמוּת, עַל־כֵּן הוּא בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב כַּנַּ"ל; בְּשָׁבוּעוֹת זָכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז כִּמְעַט שֶׁנִּגְמַר הַתִּקּוּן, אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי חָזְרוּ וְקִלְקְלוּ עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, עַל־כֵּן הוּא בִּזְמַן הַקָּצִיר, שֶׁהַתְּבוּאָה כְּבָר נִגְמְרָה בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יֵשׁ עָלֶיהָ אַחֲרָיוּת הַרְבֵּה כָּל זְמַן הֱיוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה. אַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁחָזַר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וְתִקֵּן הַחֵטְא וְהַפְּגָם שֶׁלָּהֶם, וְהָעִקָּר בְּאַרְבָּעִים יְמֵי רָצוֹן מֵאֱלוּל עַד יוֹם־כִּפּוּר, שֶׁהֵם יְמֵי תְשׁוּבָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת, עַל־כֵּן קיג אַחַר־כָּךְ הוּא חַג הָאָסִיף, שֶׁאָז גְּמַר הַתְּבוּאָה בִּשְׁלֵמוּת, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נֶאֶסְפָה לְתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּמַר מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר וְלִמְצֹא כָּל הָאֲבֵדוֹת בְּשָׁנָה אַחַת, רַק בְּכָל שָׁנָה נִמְצָאִין קְצָת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת חוֹזְרִין וְזוֹרְעִין וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִין לַעֲסֹק בְּתִקּוּן שְׁאָר הָאֲבֵדוֹת. וְכָל יְמֵי הַחֹרֶף הֵם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּבְנִיסָן, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ הָאָבִיב, אָז הוּא בְּחִינַת לֵדָתָם וְקָרוֹב לִגְמַר בִּשּׁוּלָם, וְאָז הוּא זְמַן גְּאֻלַּת מִצְרַיִם וְחַג הַפֶּסַח, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת חִפָּזוֹן, כִּי עֲדַיִן לֹא נִגְמַר תִּקּוּנָם עַד זְמַן הַקָּצִיר וְהָאֲסִיפָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת כַּנַּ"ל. אֲבָל זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁדִּלֵּג עַל הַקֵּץ וְלֹא רָצָה לְהַמְתִּין עַד גְּמַר תִּקּוּנָם, כִּי רָאָה שֶׁאִם יִתְמַהְמֵהַּ עוֹד, אָז יֵשׁ אֲבֵדוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא כָּל־כָּךְ עַד אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ שְׁקוּעִים שָׁם בְּמִצְרַיִם וְיֹאבְדוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁנֶּאֱפֵית גַּם־כֵּן בְּחִפָּזוֹן דַּיְקָא קֹדֶם גְּמַר תִּקּוּנָהּ כַּנַּ"ל (שם אות י).
At every time when one must perform a holy union which is the aspect of deveikus [cleaving] — one must arouse the beginning of the contraction and clarify refinements from the broken vessels [shivrei keilim]. And therefore even in spiritual union and the unifications of the holy attributes one must guard greatly from the hold of the kelippos and heresies that come from the broken vessels. How much more so in physical union — for even though the holy union of Israel is very precious and holy souls are born through it — and one who merits that his union be in proper holiness thereby makes the union of the Holy One blessed be He and His Shechina — as our Rabbis stated: "they merited — the Shechina dwells between them." Nevertheless, even one whose union is in great holiness is forbidden to be habitual in this — so as not to let the kelippos prevail — and therefore one must abstain even from what is permitted. But when the blood of niddah is aroused — which comes from the filth of the serpent — which is the aspect of heresies coming from the broken vessels — then union is completely forbidden.
צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב כָּל יְמֵי חַיָּיו, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אֶת יוֹם צֵאתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְכוּ', דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ רַק בְּחַסְדּוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר. כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי עַל כָּל אָדָם עוֹבֵר כָּל הַנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם גֹּדֶל חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹם שֶׁהוֹצִיאוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרָיִם; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעַתָּה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־ כֵן בְּוַדַּאי הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לַעֲבֹר בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה וּלְהִתְנַסּוֹת בָּהֶם, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלִמְצֹא כָּל אֲבֵדוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, כִּי דְּבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם (שם).
(Likutay Halachos, Halachos of Niddah, Law 2, sections 6, 7)
אַחַר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח מִסְתַּלֶּקֶת תֵּכֶף הַהֶאָרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהֵאִירָה עָלֵינוּ רַק בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְאָז צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ בְּהַדְרָגָה מִבְּחִינַת הַדָּמִים הָרָעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם הַנֶּאֱחָז בָּנוּ. וְעִקַּר הַטָּהֳרָה מֵהַדָּמִים הָרָעִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה וְיִשְׁתֹּק, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְהַפֵּךְ 'דָּם' לְ'דּוֹם' עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם "דּוֹם לַה'", וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא מֵהַסְתָּרַת פְּנֵי אֶהְיֶ"ה, שֶׁגִּימַטְרִיָּא "דָּם", וְזוֹכֶה לִפְּנֵי אֶהְיֶ"ה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: אֲנָא זַמִין לְמֶהֱוֵי, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְכָל זֶה אָנוּ עוֹסְקִין בִּימֵי הַסְּפִירָה, שֶׁמְּכִינִין עַצְמָן לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הֲוָיַת הָעוֹלָם וַהֲוָיַת הָאָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אֲנָא זַמִין לְמֶהֱוֵי'. וְעַל־כֵּן מַקְרִיבִין תְּחִלָּה עֹמֶר שְׂעוֹרִים, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא ק זָכִינוּ לִבְחִינַת אָדָם הַנַּ"ל, רַק עֲדַיִן אָנוּ בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, בְּחִינַת שְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְאָנוּ מְנִיפִין הַשְּׂעוֹרִים לְקָרְבַּן לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה', כִּי אָנוּ מְכִינִין עַצְמֵנוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם. גַּם עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא בְּחִינַת בּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי עֹמֶר שְׂעוֹרִים הוּא בְּחִינַת מִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁל הַסּוֹטָה, שֶׁצְּרִיכָה לִסְבֹּל בּוּשָׁה גְדוֹלָה אֲפִלּוּ אִם לֹא נִטְמְאָה, רַק עַל חֵטְא הַהַסְתָּרָה לְבָד. וְעַל־ כֵּן מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּנְחַת הָעֹמֶר הוּא בְּחִינַת בְּדִיקוּ דְאֵשֶׁת חַיִל; הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ מֵחָדָשׁ לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ הָעִקָּר - לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, וּלְקַיֵּם מֵעַתָּה בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַתּוֹרָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בּוּשָׁה, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יָדוֹ יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה; וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ בִּזְיוֹנוֹת מֵאֲחֵרִים, צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ מְאֹד עַל כָּל מַעֲשָׂיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ הַרְבֵּה מִזֶּה, וְזֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ מוֹחֲלִין לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁאָנוּ מְבַיְּשִׁין אֶת עַצְמֵנוּ וּמוֹדִים וּמִתְוַדִּים שֶׁעֲדַיִן דּוֹמִים אֲנַחְנוּ כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁבְּהֵמָה אֵין לָהּ כֹּחַ הַדִּבּוּר, כָּךְ אָנוּ אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, רַק לִשְׁמֹעַ חֶרְפָּתֵנוּ וְלִשְׁתֹּק, בִּבְחִינַת "דּוֹם לַה'", וְזֹאת הַבּוּשָׁה זֶה עִקַּר תִּקּוּנֵנוּ. וּבָזֶה נִבְדָּקִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּי שֶׁקִּלְקֵל מַעֲשָׂיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים הוּא מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה, אֲזַי בֶּאֱמֶת נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי זֶה. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא טָהוֹר בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁאֵין טָהֳרָתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת אוֹ עַל קֹצֶר הַשָּׂגָתוֹ, אֲזַי הוּא זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לִתְשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה וּלְהַשָּׂגָה גְדוֹלָה בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר. אֲבָל מִי שֶׁהוּא טָמֵא בֶּאֱמֶת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל מִזֶּה, אַדְּרַבָּא, הוּא חוֹלֵק וּמְבַזֶּה וּמְבַיֵּשׁ אֶת אַנְשֵׁי־אֱמֶת, אֲזַי יִפֹּל עַל־יְדֵי מִנְחַת הָעֹמֶרשׂשְׂעוֹרִים בְּאֵין סוֹמֵךְ, כְּמוֹ הַסּוֹטָה שֶׁנִּטְמְאָה וְלֹא רָצְתָה לְהִתְוַדּוֹת עַל עֲו?ֹנָהּ. וְזֶה בְּחִינַת מַפֶּלֶת כַּמָּה רְשָׁעִים גְּדוֹלִים, שֶׁהָיָה בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר, כְּמוֹ הָמָן וְסַנְחֵרִיב וְכוּ' (שם יד טו).
Through blemishing the covenant, G-d forbid — namely emitting seed wastefully — which is the aspect of emitting drops of da'as without the vessel which is the aspect of faith — through this his da'as is blemished and he is stripped of faith and can come to great heresies, G-d forbid. And from this come all the apikorosim [heretics] and deniers — and likewise all who dispute true Tzadikim — for this too is the aspect of heresy. For it is impossible to believe completely in Hashem without faith in the Sages and true Tzadikim — as it is written: "and they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Shemos 14:31]. And through blemishing the covenant, da'as is blemished — and the essential blemish is that one strips da'as from faith. For through holy union da'as connects with faith — which is the essential completeness of da'as — for man and woman at their root are the aspects of da'as and faith. And therefore our Rabbis stated: "one who wishes to study Torah in purity — let him marry a wife and afterward study Torah." For Torah is the da'as that one merits through holy union.
עַל־יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַבּוּשָׁה שֶׁאָנוּ סוֹבְלִין בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִנְחַת הָעֹמֶר כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָלֶף, כִּי עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְקַשֵּׁר וְנִתְחַבֵּר בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף עִם נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה שֶׁמִּכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם יְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל־יָדוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהָאִיר מֵהֶאָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה גַּם בְּתַכְלִית תַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, לְהוֹדִיעַ שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ הַשֵּׁם קטו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ". וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָאִין כָּל הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֶבְדוּ עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת, כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הֵם עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדַּעַת, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ; וְגַם כִּי כָּל הַחֲפָצִים שֶׁבִּרְשׁוּת הָאָדָם הֵם הָעִקָּר רַק תַּחַת דַּעְתּוֹ וּרְשׁוּתוֹ, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְתָפְסָם כֻּלָּם בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, רַק שֶׁהֵם תַּחַת רְשׁוּתוֹ, וְיוֹדֵעַ בְּדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַחֲפָצִים וְהוּא מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ; וּכְשֶׁאֵיזֶה חֵפֶץ נֶאֱבָד מִמֶּנּוּ, הֲגַם שֶׁהַחֵפֶץ הוּא שֶׁלּוֹ גַּם עַכְשָׁו, רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק הַחֵפֶץ מִדַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא, זֶהוּ עִקַּר הָאֲבֵדָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הֶסַּח הַדָּעַת. נִמְצָא שֶׁעִקַּר כָּל הָאֲבֵדוֹת הֵם בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֵפֶץ, מִנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל בַּעַל הַחֵפֶץ. וּכְמוֹ־כֵן גַּם בְּרוּחָנִיּוּת, בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם, לְקַשֵּׁר וּלְיַחֵד כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בִּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ לְקַשֵּׁר תַּכְלִית נְקֻדַּת הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה תַחְתּוֹנָה, לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְקַשְּׁרוֹ לִנְקֻדַּת שָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ" כַּנַּ"ל; וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָאִין כָּל הָאֲבֵדוֹת. וְעִקַּר הָאֲבֵדָה הוּא בְּחִינַת אֲבֵדַת הַזְּמָן, כִּי אֵין אֲבֵדָה כַּאֲבֵדַת הַזְּמָן, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיֵּי הָאָדָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיְּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל לְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת וּלְמָצְאָן, עַל־ יְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְקַשֵּׁר נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בִּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת יוֹם וָלַיְלָה, אוֹר וָחשֶׁךְ, חַמָּה וּלְבָנָה; וּצְרִיכִין לִכְלֹל מִדַּת לַיְלָה בְּיוֹם וְיוֹם בְּלַיְלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁהַכֹּל כָּלוּל וּמְקֻשָּׁר כְּאֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת שֶׁתִּקְּנוּ סָמוּךְ לִקְרִיאַת שְׁמַע, כִּי זֶה עִקַּר קְרִיאַת שְׁמַע, אֱמוּנַת הַיִּחוּד, לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּבְאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָֹּ". נִמְצָא שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְקַשֵּׁר נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בָּעֶלְיוֹנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת. וְעַל־כֵּן אַחַר הַקְרָבַת הָעֹמֶר אָנוּ מַתְחִילִין לִסְפֹּר סְפִירָה, שֶׁסּוֹפְרִין הַיָּמִים לָעֹמֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם יוֹם מִימֵי חַיֵּינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לִמְצֹא בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַשֵּׁר בְּכָל יוֹם בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בָּעֶלְיוֹנָה, שֶׁזֶּה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי מִנְחַת הָעֹמֶר כַּנַּ"ל (שם).
And to the contrary — when one blemishes the covenant — he strips da'as from faith and through this comes to heresy. And therefore most adulterers are great heretics — or they dispute true Tzadikim and upright people — for they blemished the holy covenant and stripped da'as from faith — which is the aspect of the breaking of vessels — and faith and da'as are broken and ruined for them. Through this they came to heresy — to deny Hashem and the true Tzadikim — and they imagine themselves to be great sages — but are unwilling to cast away their murky, blemished, ruined, and filthy intellect — defiled by the filth of the desire for licentiousness. They raise objections, G-d forbid, against Hashem or against true Tzadikim and upright people — and all this from the blemish of the covenant.
פֶּסַח שֵׁנִי הוּא בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי בּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיָבוֹא לִפְנֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה בְּקִדָּה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, וְיִשְׁאַל עַל נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ הָאָדָם: "אֲנַחְנוּ טְמֵאִים וְכוּ', לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה'" וְכוּ' - כְּמוֹ־כֵן ק יִשְׁאַל כָּל אֶחָד עַל נַפְשׁוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת: וְאִם נַפְשִׁי מְטֻמָּאָה בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָמָה אֶגָּרַע מִלְּהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה? וְכִי אָבְדָה תִקְוָתִי, חַס וְשָׁלוֹם, הֲלוֹא אֵין מַעְצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ גַּם לְטָמֵא כָּמוֹנִי, כִּי הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר? הֲלוֹא רַבִּים רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו עַד אֵין חֵקֶר! - וְאָז בְּוַדַּאי יִמְצָא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּקּוּן, וְיוֹדִיעַ לְהַצַּדִּיק מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה לְצֹרֶךְ תִּקּוּן נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדִיעַ אָז לְמשֶׁה תִּקּוּן פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה לַעֲשׂוֹת קָרְבַּן פֶּסַח שֶׁלֹּא בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה וְהַפְּסִיחָה כְּלָל; רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו גִּלָּה הַסּוֹד הַנִּפְלָא הַזֶּה לְמשֶׁה עַל־יְדֵי שְׁאֵלַת הַטְּמֵאִים דַּיְקָא, וּבָזֶה הוֹרָה לָנוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר זְמַן שֶׁל עִקַּר הַתִּקּוּן וַאֲנַחְנוּ טְמֵאִים בְּמַעֲשֵׂינוּ, עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, כִּי יֵשׁ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָנוּ גַּם עַתָּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא נְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה (שם אות טו).
And what is written in the holy Zohar — that for the blemish of the covenant teshuvah does not avail — and in truth it is stated in all the books that teshuvah does avail for this sin as well — the intention is that it is difficult for him to return since his da'as is greatly blemished. And when he wants to return — the heresies and confusions will certainly prevail over him — and because of this he cannot return. But if he truly wants to have mercy on his soul to save his soul from the lowest depths — and to completely cast away his intellect as though he has no intellect or da'as at all — and to rely on faith alone — and to truly believe in Hashem and in true Tzadikim with ultimate simplicity — like the simple folk who have complete faith without any learning at all — then he will certainly merit to return to Hashem Who will have mercy on him — and to our G-d for He will abundantly forgive. For the essential teshuvah for the blemish of the covenant is faith — for the essential blemish is in faith.
עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, לֵידַע כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט, וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ, בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם זוֹכִין עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן אָז בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה עֲדַיִן קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְלֹא נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, רַק עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְעֵלָּא לְבַד הָיְתָה הַגְּאֻלָּה, וְעַל־כֵּן אָסוּר אָז הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר. וְעִקַּר הַזְּהִירוּת מֵחָמֵץ הוּא מִשָּׁעָה שֶׁנָּתְנוּ הַמַּיִם לְתוֹךְ הַקֶּמַח, כִּי עִקַּר הַהַתְחָלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הָיָה בְּרִיאַת הַמַּיִם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת הַכּוֹפְרִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחִמּוּץ, שֶׁהוּא שֶׁנִּתְפָּח הָעִסָּה - עַל־יְדֵי הָרוּחַ וְהָאֲוִיר שֶׁנִּכְנָס בָּהּ בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמָן. וְעַל־כֵּן אָז בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁלֵמוּת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁעַל־כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בָּהּ הָרוּחַ וַאֲוִיר הַטָּמֵא שֶׁהוּא רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הַמַּיִם כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְזָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, אָז מִצְוָה לְהָבִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ דַּיְקָא, כִּי אָז הָרוּחַ וְהָאֲוִיר הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה יוֹתֵר וְזוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח רוֹחֲצִין שְׁתֵּי רְחִיצוֹת, לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹתֵר מֵימֵי הַטָּהֳרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם (עיין מקוה, אות ו; הל' ברכת הריח הלכה ד, אותיות ט י). קיז
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, section 11)
בִּימֵי הַסְּפִירָה הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ עוֹסְקִין לְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ מִבִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן מַקְרִיבִין תְּחִלָּה הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, בְּחִינַת מְדַמֶּה, כִּי גַם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה; וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּנִיפִין הָעֹמֶר שְׂעוֹרִים וּמַקְרִיבִין אוֹתוֹ לַה', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְתַקְּנִין וּמְבָרְרִין הַמְדַמֶּה. וְעַל־כֵּן סוֹפְרִין אַחַר־כָּךְ הַיָּמִים לָעֹמֶר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָנוּ עֲתִידִין לְקַבֵּל בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְבָרֵר הַמְדַמֶּה וּלְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַסְּפִירָה וְהַמִּנְיָן הוּא רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי־ זֶה אָנוּ זוֹכִין בֶּאֱמֶת אַחַר־כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאָז זוֹכִין לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם יח).
The holy union of Israel is the aspect of drawing the Torah — and as stated — that at the giving of the Torah Israel was like a bride entering the canopy. (And therefore the formation of the fetus is forty days — corresponding to the forty days on which the Torah was given.) For through holy union of Israel holy souls are born — and the souls of Israel are themselves the aspect of the Torah — for the Torah is comprised of the souls of Israel. And therefore all the time she is impure with blood of niddah that flows from the filth of the serpent — union is strictly forbidden — may the Merciful One save us — so as not to draw holy souls — the aspect of Torah — into the external forces, G-d forbid — which are the aspect of blood of niddah — so as not to give them sustenance, G-d forbid, beyond measure. And therefore counting seven clean days — corresponding to the seven holy attributes — the aspect of the seven days of building — for the essential hold of the kelippos which are the aspect of blood of niddah is only in the seven days of building — where is the essential revelation of Torah. Above the attributes is the hidden light which is not attainable now — and therefore so long as blood of niddah is present, Torah cannot be revealed into the world comprised of the seven days of building — so that they not have sustenance beyond measure. Therefore counting seven clean days is essential for her purification so that the Torah comprised of the seven days of building can be revealed into the world.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Non-Jewish Food, ibid.)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The matter of weekday union and Shabbos union. See "Awe," section 56.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The matter of why the blemish of the covenant is greater than all blemishes — and the matter of why the ba'al davar [the adversary] provokes so much in this — and the matter of why one must be more careful to immerse for keri and even for holy union — see "Mikveh," section 19.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential strengthening of the Evil Inclination in every person is through the blemish of the covenant. And after all the immense efforts and the abundance of self-sacrifice that true Tzadikim genuinely devote themselves to in every generation for the rectification of souls of Israel — still the Satan and the Evil Inclination dance among them and provoke Israel — primarily in this matter. As we find in the days of Moshe Rabbeinu himself — after all his efforts for the rectification of the souls of Israel — at the end of his days the wicked Bilam, may his name be blotted out, came and caused them to stumble in the blemish of the covenant. And sometimes the Tzadik is compelled to depart and die because of this — for according to the extent of the spreading of the Sitra Achra it is impossible for him to complete the rectification in completeness during his lifetime — only after his passing.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And from this blemish come all the obstacles and confusions and battles and disputes — which prevent the person from drawing close to holiness — and which hinder him from bringing out his holy vitality in completeness from potential to actual. For all obstacles to drawing close to holiness come from the impurity of keri — may the Merciful One save us — for "keri" connotes obstacle [meni'ah] — as Rashi explained on the verse "if you walk with Me in keri" [Vayikra 26:21]. And: "and if you walked with Me in keri, I too shall walk with them in keri" — namely: because of the blemish of keri — through this He visits upon them immense obstacles — which are also called keri. And from this come all the troubles and all the exiles. And: "and I will bring them into the land of their enemies" [Vayikra 26:41] — for through this all enemies and adversaries to holiness greatly prevail — from which all the obstacles come.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And the essential rectification to break all the obstacles and enemies is through holy desire and longing — through which one merits to break all obstacles. And this is what concludes: "and they shall be pleased [yirtzu] with their iniquity" [Vayikra 26:41] — namely that all the iniquities from which come all the obstacles should be converted into will [ratzon]. And through this: "and I shall remember My covenant with Yaakov etc." [ibid.] — namely Hashem will arouse and remember the merit of the great Tzadikim who dwell in dust — whose essential rectification of this sin is through them. For the Tzadikim are greater in their death than in their lives — and therefore specifically after their passing they complete the rectification of this sin. This is the essential rectification of souls of Israel.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, Law 4, sections 15, 17)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential rectification of the world and its completeness is through the births of the generations — for through this the revelation of His divinity, blessed be He, is drawn from generation to generation. And the more Israelites multiply from generation to generation — through this is the rectification of the creation — which each time emerges in greater completeness from potential to actual. And since before bringing from potential to actual one must necessarily break through great obstacles — the ba'al davar therefore strengthens and spreads himself and provokes greatly the person in this matter specifically. And this is the aspect of orla d'chafya al bris [foreskin covering the covenant] — the aspect of all the kelippos from which come all the obstacles that provoke in this matter specifically — since through this is the essential rectification of the emergence of all creation from potential to actual.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Therefore immediately when the infant is born — on the eighth day of his birth — one must cut the foreskin and tear the skin of the priah until the crown [atara] is revealed — namely to nullify and break all those kelippos and obstacles that cover the holiness of the covenant. Yet even so — since not every person merits guarding the covenant in completeness — the essential rectification of the completeness of creation is only through the true Tzadik who merits guarding the covenant in the ultimate completeness beyond which there is no greater completeness. And through him is the essential rectification of each and every individual specifically. But the kelippos and obstacles prevail against this itself as well — wanting to conceal and hide the light of the true Tzadik — which is also the aspect of orla d'chafya al bris kodesh.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Therefore truly it is impossible to draw close to the true Tzadik and see his great light except through breaking all the obstacles with genuine self-sacrifice — and enduring much bloodshed and great pain for this — like the very pain of the infant at the moment of cutting and priah. And then one merits to draw close to the Tzadik and see the light of truth and merit through him the ultimate completeness.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, sections 30–32, 34)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential aspect of holy elderhood [zakan d'kedushah] is through rectification of the covenant. And therefore through rectification of the covenant one merits the revelation of Will [ratzon] — which is the aspect of holy elderhood — through this one merits awe [yirah] and joy.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Vessels of Wine, Law 1, section 9)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Guarding the covenant is the foundation of the entire Torah — and the essential completeness of faith and the vitality and sustaining of all the worlds depends on it. When one blemishes it, G-d forbid — it is as though he uproots the vitality of all souls and the vitality of all the world from its root — and strengthens the aspect of the body over the soul, matter over form — which is the destruction of the world, G-d forbid. And it is literally the aspect of actual idolatry — G-d forbid. And therefore the holy Zohar said of the blemish of the covenant: "turn not to the idols" [Vayikra 19:4]. And likewise the Tikunim stated that a mamzer [child of a forbidden union] is an idol-image and a molten image.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Idolatry, Law 2, section 5)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential hold of evil, falsehood, and impurity flows from the aspect of after the creation — for before the creation all was good, all was one, all was holy etc., as explained within. And every level higher than its companion is closer to the aspect of before the creation — and the level lower than it is the aspect of after the creation relative to it. Therefore the woman relative to the man is the aspect of after the creation against the aspect of before the creation. And therefore the essential enticement of the primordial serpent was through the woman — for it has greater hold from there, as above.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Therefore in the matter of union between man and woman — there is the essential battle and test and trial and purification of the human in this world. For just as the root of the hold of the Evil Inclination and the root of free choice in general flows from the beginning of the emergence of creation from potential to actual — which was through the aspect of contraction and departure of da'as — likewise after the human was created and emerged from potential to actual — and His Will was that the creation should emerge each time more and more from potential to actual through birth — the children emerging from potential to actual — for potential and actual are themselves also the aspect of father and son. Therefore Hashem made in the human itself the aspect of contraction and departure of da'as — the aspect of: "and Hashem G-d caused a deep sleep to fall" [Bereishis 2:21] — the aspect of sleep and departure of da'as. And through this the woman was created — through whom birth occurs.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And therefore the essential Evil Inclination and test and choice is in this matter — for since the essential hold of falsehood at its supernal root lies in the emergence of creation from potential to actual — where it is possible to separate, G-d forbid, between before the creation and after the creation — therefore the Sitra Achra holds there most strongly in the matter of birth. And this is the essential greatness of the Tzadik who is man d'natar bris — who merits the aspect of "all of him is seed of truth". For through truth the aspect of after the creation is included in before the creation. And this is the greatness of the holiness of the Tzadik — who merits to ascend to the beginning of the root of creation and draw from there the aspect of birth without any hold of falsehood at all. This is what Yaakov merited — whose attribute is truth — and therefore his bed was complete [mitaso shleimah].
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Interest, Law 5, sections 8, 9)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential punishment of being clothed in filthy garments, G-d forbid, is only through the blemish of the covenant — as it is written: "and Yehoshua was clothed in filthy garments" [Zechariah 3:3]. And our Rabbis said: because his sons had married foreign women. For the blemish of the covenant is recognizable in the garments — the aspect of: "also on your hems is found the blood of the souls of the innocent poor" [Yirmiyahu 2:34] — which is the aspect of blemishing the covenant — for it is as though he spills innocent blood, G-d forbid, as stated. And likewise the essential rectification of garments — that they be in the aspect of white garments — depends on rectification of the covenant.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Statutes of the Nations, Law 1)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Through blemishing the covenant one comes to false beliefs — the aspect of the statutes of the nations. And through rectification of the covenant — which is the aspect of "a statute in his flesh" [chok bisheero sam] — one merits the holy statute [chukah] — which is the aspect of complete and straight holy faith.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Statutes of the Nations, ibid.)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Through blemishing the covenant — through this one gives power and dominion to the evil time [eis ra'ah], G-d forbid. But through rectification of the covenant — through this the evil time is subdued. For through rectifying the covenant, da'as and mochin are elevated — which are the aspect of the World to Come [alma d'ase] — and the World to Come is above time — and there all is good and there are no evil times at all. And this is the aspect of the prohibition of divination and fortune-telling.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Divination and Fortune-Telling, Law 1)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
One whose union is in permitted fashion and in holiness according to the Torah — this is a great mitzvah. And he merits through this to bring souls into the world that reveal His divinity — for this is the essential mitzvah: to establish offspring in order to reveal His truth in the world — the aspect of: "generation to generation shall praise Your deeds" [Tehillim 145:4] — as explained elsewhere. For holy union is the aspect of the joining of truth and faith — through which is the essential knowledge of the truth of His divinity. But to the contrary — through licentiousness [niuf] — G-d forbid — one comes to heresy. For all desire for licentiousness flows from heresy — from which flows all the heat of the Evil Inclination that inflames the person's body with transgression, G-d forbid. For through the desire for licentiousness one blemishes the seed of truth and draws the seed of falsehood — the aspect of: "children of transgression, seed of falsehood" [Yeshayahu 57:4]. And truth is exchanged for falsehood — and likewise faith — the aspect of "a woman who fears Hashem" — is exchanged, G-d forbid, for a licentious woman — which is the aspect of heresies and false beliefs.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, Law 4, sections 11, 13)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The blood of niddah flows from the filth of the serpent that it injected into Chava — from which is the essential blood of niddah as is known and as explained within. And therefore she is forbidden to her husband at that time — for then it is impossible to refine the union from the filth of the serpent — which is the aspect of blood of niddah — which has taken hold of her most strongly. For even permitted union requires great refinement and purification from the filth of the serpent — where is the essential hold of the Evil Inclination that holds on to the union so strongly — as it is written: "behold, in iniquity was I formed" [Tehillim 51:7]. But now when the blood of niddah — which is the essential filth of the serpent — has been aroused in her — then it is impossible in any manner, therefore she is forbidden to her husband with a very strict prohibition. For through this union, G-d forbid, one blemishes truth and faith which are the root of man and woman, as above — and they are the foundation of the entire Torah. And therefore she cannot become pure until she counts seven clean days and immerses in a mikveh — all of this in order to purify her from her impurity from the filth of the serpent which is a blemish of faith — and to grow and complete the faith that she be fit to unite with her husband in the aspect of truth — which are the root of man and woman, as above.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, sections 14, 15, 16; see also Mikveh, section 23)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The essential mitzvah of begetting children is in order to draw the true da'as of the holy encompassing lights [makifim] from generation to generation. For union is the aspect of da'as — as it is written: "and Adam knew etc." [Bereishis 4:1]. For birth flows from a very elevated place — the mochin are aroused upward to the root of all souls — and from there birth flows. And all this is the aspect of drawing the makifim — the drawing of da'as from the highest heights until it enters and shines in a person's da'as in this world — which is the essential point. For Hashem desires that we know and recognize Him in this material world specifically — for this is the essential greatness and pleasure of His blessed being, as is known.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And therefore all of a person's trial and free choice depends essentially on this desire — for G-d made this opposite that for the sake of free choice. And the essential free choice is within the knowledge itself — for free choice is within knowledge (only it is impossible to comprehend and attain this now). Therefore at the time of union — which is for the sake of birth — which is in order to draw holy da'as — there is the essential free choice. For then one must arouse the da'as at all levels — from which is the essential birth. And likewise the evil of the Tree of Knowledge of Good and Evil is aroused against this — from which is all the heat of the Evil Inclination. Just as through the movement of holy intellect holy heat and fervor is born — likewise through the arousal of the evil of the Tree of Knowledge of Good and Evil — through this the heat of the Sitra Achra is born — from which the heat of the aforementioned desire — for the kelipah precedes the fruit. And therefore most of the world only feels the heat of desire that flows from the evil in the Tree of Knowledge — and therefore truly there is the essential trial and battle and purification — as is known. For free choice is within the knowledge from which is the essential union and coupling, as above.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And this is the aspect of the prohibition of niddah — for the blood of niddah flows from the evil in the Tree of Knowledge — therefore union is then completely forbidden. For then it is impossible to draw birth from holy da'as in any manner. And this is the aspect of: "seven days shall she be in her niddah" — corresponding to the seven lights [shiv'as ha-neiros] — through which is the essential drawing of da'as and holiness of birth. After this she requires immersion in water specifically for her purification — in order to draw upon her the seven voices that David declared over the waters — through which the mochin are born.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Shaving, Law 5, section 6)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
At every time when one must perform a holy union which is the aspect of deveikus [cleaving] — one must arouse the beginning of the contraction and clarify refinements from the broken vessels [shivrei keilim]. And therefore even in spiritual union and the unifications of the holy attributes one must guard greatly from the hold of the kelippos and heresies that come from the broken vessels. How much more so in physical union — for even though the holy union of Israel is very precious and holy souls are born through it — and one who merits that his union be in proper holiness thereby makes the union of the Holy One blessed be He and His Shechina — as our Rabbis stated: "they merited — the Shechina dwells between them." Nevertheless, even one whose union is in great holiness is forbidden to be habitual in this — so as not to let the kelippos prevail — and therefore one must abstain even from what is permitted. But when the blood of niddah is aroused — which comes from the filth of the serpent — which is the aspect of heresies coming from the broken vessels — then union is completely forbidden.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Niddah, Law 2, sections 6, 7)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
Through blemishing the covenant, G-d forbid — namely emitting seed wastefully — which is the aspect of emitting drops of da'as without the vessel which is the aspect of faith — through this his da'as is blemished and he is stripped of faith and can come to great heresies, G-d forbid. And from this come all the apikorosim [heretics] and deniers — and likewise all who dispute true Tzadikim — for this too is the aspect of heresy. For it is impossible to believe completely in Hashem without faith in the Sages and true Tzadikim — as it is written: "and they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Shemos 14:31]. And through blemishing the covenant, da'as is blemished — and the essential blemish is that one strips da'as from faith. For through holy union da'as connects with faith — which is the essential completeness of da'as — for man and woman at their root are the aspects of da'as and faith. And therefore our Rabbis stated: "one who wishes to study Torah in purity — let him marry a wife and afterward study Torah." For Torah is the da'as that one merits through holy union.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And to the contrary — when one blemishes the covenant — he strips da'as from faith and through this comes to heresy. And therefore most adulterers are great heretics — or they dispute true Tzadikim and upright people — for they blemished the holy covenant and stripped da'as from faith — which is the aspect of the breaking of vessels — and faith and da'as are broken and ruined for them. Through this they came to heresy — to deny Hashem and the true Tzadikim — and they imagine themselves to be great sages — but are unwilling to cast away their murky, blemished, ruined, and filthy intellect — defiled by the filth of the desire for licentiousness. They raise objections, G-d forbid, against Hashem or against true Tzadikim and upright people — and all this from the blemish of the covenant.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
And what is written in the holy Zohar — that for the blemish of the covenant teshuvah does not avail — and in truth it is stated in all the books that teshuvah does avail for this sin as well — the intention is that it is difficult for him to return since his da'as is greatly blemished. And when he wants to return — the heresies and confusions will certainly prevail over him — and because of this he cannot return. But if he truly wants to have mercy on his soul to save his soul from the lowest depths — and to completely cast away his intellect as though he has no intellect or da'as at all — and to rely on faith alone — and to truly believe in Hashem and in true Tzadikim with ultimate simplicity — like the simple folk who have complete faith without any learning at all — then he will certainly merit to return to Hashem Who will have mercy on him — and to our G-d for He will abundantly forgive. For the essential teshuvah for the blemish of the covenant is faith — for the essential blemish is in faith.
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
(Likutay Halachos, Halachos of Preparation of Vessels, section 11)
ְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. צז. מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א). צח. עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד). צט. הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז). ק. עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו). קא. עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז). קב. אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד.
The holy union of Israel is the aspect of drawing the Torah — and as stated — that at the giving of the Torah Israel was like a bride entering the canopy. (And therefore the formation of the fetus is forty days — corresponding to the forty days on which the Torah was given.) For through holy union of Israel holy souls are born — and the souls of Israel are themselves the aspect of the Torah — for the Torah is comprised of the souls of Israel. And therefore all the time she is impure with blood of niddah that flows from the filth of the serpent — union is strictly forbidden — may the Merciful One save us — so as not to draw holy souls — the aspect of Torah — into the external forces, G-d forbid — which are the aspect of blood of niddah — so as not to give them sustenance, G-d forbid, beyond measure. And therefore counting seven clean days — corresponding to the seven holy attributes — the aspect of the seven days of building — for the essential hold of the kelippos which are the aspect of blood of niddah is only in the seven days of building — where is the essential revelation of Torah. Above the attributes is the hidden light which is not attainable now — and therefore so long as blood of niddah is present, Torah cannot be revealed into the world comprised of the seven days of building — so that they not have sustenance beyond measure. Therefore counting seven clean days is essential for her purification so that the Torah comprised of the seven days of building can be revealed into the world.
Loading comments…