Emes (Truth)
אוצר היראה - Otzar HaYirah
הָאֱמֶת בְּעֶצֶם הוּא בְּחִינַת שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, בְּחִינַת עַתִּיק. וְעַל־כֵּן הַזָּכָר שֶׁהוּא מִבְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, בְּחִינַת חַמָּה, עַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ זָקָן, וּזְמַן הַגַּדְלוּת שֶׁלּוֹ לְעִנְיַן בַּר־ מִצְוָה הוּא שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד; וְהַנְּקֵבָה שֶׁהִיא מִבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אֱמֶת, בְּחִינַת חַלּוֹן, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת לְבָנָה, עַל־כֵּן אֵין לָהּ זָקָן, וּזְמַן הַגַּדְלוּת שֶׁלָּהּ לְעִנְיַן חִיּוּב מִצְו?ֹת הִיא בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה שֶׁכְּלוּלָה מִבְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כו).
The essential bridge for crossing through this world is Emes (אֱמֶת — Truth). For a person must cross through this world upon a narrow bridge, and the essential thing is not to be afraid at all. And to merit this — to cross the narrow bridge of this world — it is through Emes, as the world's saying goes: with truth one can traverse the whole world. For
עַל־יְדֵי עֵדוּת שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, פּוֹגְמִין בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם "ה' אֱלֹקִים". וְעַל־יְדֵי עֵדוּת אֱמֶת מְיַחֲדִין שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל בִּבְחִינַת "וַה' אֱלֹקִים אֱמֶת". וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁפָּסוּק "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" שֶׁבְּסוֹף קְרִיאַת־שְׁמַע הוּא כְּנֶגֶד דִּבּוּר "לֹא תַעֲנֶה" (שם אות כז).
Emes is the essential foundation upon which the entire world and its fullness stand. All the confusions and obstacles that a person encounters in the service of Hashem — the primary obstacle
עִקַּר עֲלִיַּת וּשְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, וְכֵן עִקַּר בִּנְיַן וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת (שם הל' עדות, הל' ה, ושם מבואר שדיבור אמת הוא בחינת פי שנים).
being the obstruction of the mind (מְנִיעַת הַמֹּחַ) — the primary counsel to overcome them is Emes,
יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הוּא עֲדַיִן כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּחִינוֹת הַ"חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים" שֶׁבִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת "כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת", וּכְתִיב: "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָּזָב", כִּי אֲחִיזָתָם בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת עֲלִיַּת הַבְּרִיאָה בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא רַק אֱמֶת. וְיֵשׁ כֹּחַ לְיִשְׂרָאֵל לִכְלֹל גַּם עַתָּה בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְהָעִקָּר כְּשֶׁרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מִתְחַבְּרִים יַחַד לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, וְאָז נִכְלָל יוֹתֵר בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רַבִּים, בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ יַחַד בְּאַחְדוּת אֶחָד לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, וְאָז יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַכְנִיעַ הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת רַבִּים, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר הוּא עַל־יְדֵי שְׁנֵי עֵדִים דַּיְקָא. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נוֹפֵל לְשֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁשְּׁנַיִם מִיִּשְׂרָאֵל מְעִידִין שֶׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַפְּגָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּכְאִלּוּ נוֹתְנִים אֲחִיזָה לְהַשֶּׁקֶר מֵהַשֹּׁרֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אֵין שְׁנַיִם חֲשׁוּדִים עַל הַשֶּׁקֶר, מֵאַחַר שֶׁהוּא דָּבָר הַנּוֹגֵעַ בְּיוֹתֵר בְּשֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת נֶאֱמָנוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ב).
which shows a person the path to transcend everything, in the aspect of "Send Your light and Your truth — they will lead me" [Psalms 43:3], and as it is written: "I will walk in Your truth." For Emes is the bridge of holiness (גֶּשֶׁר דִּקְדֻשָּׁה) through which one passes through all the rushing waters and is saved from them all — this being the aspect of the Splitting of the Red Sea, when they walked on dry land in the midst of the sea by the merit of Yaakov, who represents the aspect of Emes. And this is what Rashi explained on the verse: "And he [Yaakov] crossed the ford of Yabbok" [Genesis 32:23] — he made himself like a bridge — for Yaakov is the aspect of Emes, which is the bridge upon which one crosses in peace. Emes and falsehood (שֶׁקֶר — sheker) are in the aspect of a king and a slave. Due to the overpowering of falsehood, the son of the king has been exchanged for the son of the slave, so that people believe the slave's son to be the king's
יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה רַמָּאוּת וְהַטְעָאוֹת בָּעוֹלָם בְּלִי שִׁעוּר, וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא עָרוּם מִכֹּל. וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי עַרְמִימִיּוּת וְהַטְעָאוֹת וְרַמָּאוּת שֶׁל הַבַּעַל־דָּבָר שֶׁהִכְנִיס בָּעוֹלָם עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהָבִין הָאֱמֶת, כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכַמָּה דְּרָכִים, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ בִּגְדוֹלִים וּכְשֵׁרִים, וּמְרַמֶּה אוֹתָם בְּכַמָּה דְּרָכִים עַד שֶׁחוֹלְקִין עַל הָאֱמֶת וּמַעֲלִימִין וּמַסְתִּירִים אוֹתוֹ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁחָפֵץ בְּהָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא אֶחָד. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ הַתַּלְמִיד־חָכָם לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ, רַק שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם וְלֹא בִשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם קָטָן בְּעֵינָיו לִפְנֵי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִהְיוֹת עָנָו שׁוֹטֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לָזוּז מִן הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג וְלֵידַע כְּפִי מַה שֶּׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹתָיו, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל בַּעֲלֵי הַשַּׁ"ס, שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד בְּכָל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יֵבשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר". וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַתַּלְמִיד־ חָכָם לִהְיוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יְכַוֵּן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁךְ וְאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְגַם כִּי הוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָאֱמֶת מַמָּשׁ כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁמִּתְנַהֵג עִם הַשֶּׁקֶר בְּעָרְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי לְהַכְנִיס הַשֶּׁקֶר, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן יִתְנַהֵג הַתַּלְמִיד־חָכָם כְּנֶגְדּוֹ עִם הָאֱמֶת, וְיִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּחָכְמָה וּבְעָרְמָה גְדוֹלָה לְמַעַן הָאֱמֶת לְבַד, בִּכְדֵי לְהַעֲבִיר הַשֶּׁקֶר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת (שם הל' ד, אות ה).
son and vice versa — as is made clear in the Sipuray Maasiyos [Tales of Reb Nachman]. For this falsehood is total darkness (חשֶׁךְ גָּמוּר) that darkens the external faces [i.e., obscures what is outwardly visible] until people err and exchange truth for falsehood and falsehood for truth — evil for good and good for evil, light for darkness and darkness for light. All these exchanges derive from the aspect of the Heichalos HaTemurос (הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת — Chambers of Substitution) which intensified on the first day when Adam was created and stumbled in eating of the Tree of Knowledge. From that time the world became mixed up and confused. In every generation these exchanges and substitutions intensify — this being the aspect of the war that our father Avraham, peace be upon him, had with Nimrod, until they cast him into the fiery furnace. And when he came to the Land of Israel and there was famine, they said of him: "It is on account of this one" — as our Rabbis of blessed memory said. Likewise the dispute between Yitzchak and Yishmael,
הַשֶּׁקֶר הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, סִטְרָא דְּמוֹתָא, וֶאֱמֶת הוּא סַמָּא דְּחַיֵּי; וְעַל־כֵּן בֵּרוּר הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים (שם אות ו).
where Yishmael claimed that he was the essential one; and similarly Yaakov versus Esav; until
עִקַּר הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, בִּבְחִינַת "וְנַחְנוּ מָה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, וְאָז נִתְבַּטֵּל בִּשְׁלֵמוּת הַשֶּׁקֶר שֶׁאֲחִיזָתוֹ בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר. כִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, מֵאַחַר שֶׁמְּשַׁנֶּה הָעִנְיָן וְהַסִּפּוּר מִסִּדְרוֹ הָאֲמִתִּי (שם הל' ה, אות ב).
these substitutions and exchanges extended even among the Jewish people themselves, so that the world conducts itself in the opposite of truth, as it is written: "The youth will be insolent toward the elder" [Isaiah 3:5], and as our Rabbis said: "An inverted world I
אֱמֶת הוּא רֹאשׁ, תּוֹךְ, סוֹף, כַּיָּדוּעַ. כִּי הָאָלֶף הוּא רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת, וְהַמֵּם הוּא תּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת וְאֶמְצָעָם, וְהַתָּו הוּא סוֹף כָּל הָאוֹתִיּוֹת. הַיְנוּ, שֶׁעִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁהוּא אֱמֶת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתָּו סוֹף הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בִּבְחִינַת הָאָלֶף שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת וְהוּא בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמֵּם שֶׁבְּאֶמְצַע הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמ' יוֹם שֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עוֹסֵק בָּזֶה לִכְלֹל נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה - בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהֵם הַמ' יוֹם שֶׁמֵּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם).
have seen." All the more so now, when, due to our many transgressions, falsehood has intensified without measure, as it is written: "And it [truth] was cast to the ground" [Daniel 8:12] — and truth has become fragmented into many factions, each saying the truth is with them. The adversary has grown powerful and has confused the world, introducing great dispute and great disarray, even among the
עִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁהוּא אֱמֶת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל דַּרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם יִמְצָא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - בֵּין בַּעֲלִיָּה, בֵּין בִּירִידָה, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הָעֲלִיָּה שֶׁעוֹלֶה הָאָדָם בַּעֲשִׁירוּת אוֹ בְּחָכְמָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נוֹטֶה מִן הָאֱמֶת וּמְהַפְּכוֹ מִסִּדְרוֹ הָאֲמִתִּי וְחוֹלֵק עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת מֵחֲמַת שֶׁאוֹמֵר סְבָרוֹת הֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי אֵין קֵץ לְדִבְרֵי רוּחַ שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לוֹמַר עַל כָּל דָּבָר לְהַפְּכוֹ מִן הָאֱמֶת, רַק הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ. וּבְוַדַּאי הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ בִּבְחִינַת "מָה" כַּנַּ"ל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, אָז יוּכַל לֵידַע וּלְהָבִין הָאֱמֶת הֵיטֵב. וְכֵן לִפְעָמִים הָאָדָם, מֵחֲמַת יְרִידָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁיּוֹרֵד בְּגָלוּת הַתַּאֲווֹת מְאֹד, כָּל אֶחָד כְּפִי יְרִידָתוֹ, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת כְּבָר אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי לֹא כָךְ הוּא הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, כִּי כְבָר גִּלָּה לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִבּוּי רַחֲמָיו, שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרָיו, וְהֵם גִּלּוּ לָנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וַאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן עִקַּר מה שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת - כְּשֶׁהוּא אֱמֶת בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כַּנַּ"ל (שם).
true Tzadikim (צַדִּיקִים — righteous ones), until no one knows where the truth is. Therefore one must petition Hashem greatly to merit drawing close to true Tzadikim and to distinguish between truth and falsehood — for the exchanges have intensified to such a degree that it is very difficult to discern between them. Because for every truth that is revealed, there is a corresponding falsehood; and even those distant from truth use the very same language. Therefore truth cannot be clarified except by each one according to what he estimates within his own heart — if he wishes not to deceive himself and to gaze upon truth truly and sincerely without any other ulterior motive, then he can distinguish a little the difference between clear truth and its counterfeit. The primary greatness of discerning
כָּל הַהֶזֵּקוֹת נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֱמֶת, כִּי חַיּוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מֵהַתְּפִלָּה, וְהַהֶזֵּק שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירָה וּמִיתָה, הֵפֶךְ הַחַיּוּת, נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ, שֶׁבְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, יִרְאֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל מִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְאֵינוֹ מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהֶזֵּקוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת הָאָדָם נִשְׁמָר מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ וְגוֹ', צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ וְגוֹ'" (שם הלכות נזקי שכנים, הל' ה, אות א).
the above exchanges is when one merits to discern the truth now, at this time of the intensification of darkness and substitutions. For when our righteous Moshiach comes and reveals truth in the world, the discernment will not be a novelty at all — for everyone will know the truth then. The essential novelty is whoever merits to discern the truth now. For even in our service, Hashem our G-d has not abandoned us; He
עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּעַצְמוֹ כְּמוֹ אֶבֶן טוֹב, אֵין זוֹכִין לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, אֲבָל שְׁאָר הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים קְצָת - כָּל הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינַת חַלּוֹן שֶׁאֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר. וּמֵחֲמַת שֶׁהָאֱמֶת הַזֶּה אֵינוֹ בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר עֲדַיִן, עַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר לְהִתְאַחֵז בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְלַהֲפֹךְ הָאֱמֶת לְשֶׁקֶר. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין תַּקָּנָה לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהָאִיר גַּם בְּהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, עַד שֶׁיֵּצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחשֶׁךְ שֶׁנִּצּוֹד בּוֹ. וְעַל־כֵּן אָסוּר לַעֲשׂוֹת חַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַחַלּוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת הַפָּשׁוּט שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הוּא מְשֻׁנֶּה הַרְבֵּה מֵהַחַלּוֹן וְהָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּפִי שָׁרְשׁוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו כֵּן הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, וּמִזֶּה נִמְשָׁכִים רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁבֵּין הַכְּשֵׁרִים וְהַיְשָׁרִים, כִּי זֶה מִתְפַּלֵּל בַּאֲרֻכָּה וְזֶה בִּמְהִירוּת וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ בְּלִי מִסְפָּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם כַּוָּנָתָם רְצוּיָה בֶּאֱמֶת, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם כַּוָּנָתָם אֶל הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת שֶׁל כָּל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ. וְעַל־כֵּן אָסוּר לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בַּחֲבֵרוֹ לְרָעָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְפִי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ אֵינוֹ מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, כִּי מִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ? כִּי רַק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל וּלְהָאִיר בְּהָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת חַלּוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל; אֲבָל שְׁאָר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים, אַךְ הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינַת חַלּוֹן, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּהָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי לְפִי דַּעְתּוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת שֶׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ אֱמֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּפִי דַּעְתּוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם חֲבֵרוֹ כַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת חַלּוֹן נֶגֶד חַלּוֹן בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה בְּהֶזֵּק רְאִיָּה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כָּל אֶחָד בְּיוֹתֵר בְּהָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי מִשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הַבָּאִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל רַק מֵחֲמַת הָאֱמֶת שֶׁל כָּל אֶחָד, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד שֶׁכַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאֵין חֲבֵרוֹ מִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת, וּמִשָּׁם הַתְחָלַת הַמַּחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁאַחַר־ כָּךְ בָּאִים לִשְׁקָרִים גְּמוּרִים וּמְחַפִּים הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת; וְעַל־כֵּן אָסוּר לַעֲשׂוֹת חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹ אוֹ פִּתְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל עִם הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַלּוֹן וּפֶתַח, בְּהָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַלּוֹן וּפֶתַח שֶׁל חֲבֵרוֹ (שם אות ב).
has extended to us lovingkindness and sends to us in every generation true Tzadikim who are the aspect of the Hisnotzetzus (הִתְנוֹצְצוּת — sparkling flash) of Moshiach. They revive us in the forceful exile and illuminate for us the truth and reveal the perception of His blessed Divinity, arousing us to repentance and drawing us close to our Father in Heaven. But because of the intensification of exile, substitutions, and darkness, it is very hard to discern the greatness of the light of these Tzadikim. Therefore one must pray to Hashem to merit to know and discern the truth specifically now, in this very time of the intensification of darkness and confusion — for even now one can recognize the truth, each according to what he estimates within his heart, as above. The essential subduing of the Ra Ayin (רַע עַיִן — the Evil Eye; the adversarial force), which is a great champion that constantly wishes to vanquish the side of holiness, G-d forbid — its primary strategy is to bring a person to the death of the heart (מִיתַת הַלֵּב), through which forgetfulness comes, so that one completely forgets the most essential truth: that every Jew comes into this world solely in order to remember the World to Come (עָלְמָא דְּאָתֵי), both in its general and particular dimensions. The Ra Ayin strives to conceal and cause forgetting of all this. The essential subduing of it is through Emes — for when one gazes upon truth sincerely, through this the Ra Ayin is entirely annulled, and one merits always to achieve the victory of holiness, which is true and eternal victory. Whoever's intention is toward truth and girds himself for battle on behalf of truth —
עַל־יְדֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ לְהָאָדָם מָקוֹם לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִדְבַּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לַמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים. כִּי אוֹר הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ אִם יוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם שַׁבָּת; וְאַרְבַּע אַמּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת־הָרַבִּים (עיין כל זה: התחזקות, אות קב). גַּם עִקַּר הַכְנָסַת הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָׁה מִן הַחוּץ לִפְנִים, הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת (ע' בית וחוץ, אות יט). גַּם עִקַּר תִּקּוּן הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת (עיין ממון, אות קלח).
he always prevails. For every act he performs for the sake of this milchemes mitzvah (מִלְחֶמֶת מִצְוָה — battle of a commandment), he immediately prevails thereby, since his intention is genuinely toward Heaven. Therefore, even if he does not merit to prevail in the battle completely, nonetheless the very act of grasping the weapons of war in his
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת (ע' תשובה, אות מו). גַּם עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת לִתְשׁוּבָה הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת (ע' התחזקות, אות קד).
hand to fight against the enemies of Hashem — the evil inclination and its legions — in this
עִקַּר הַתִּקּוּן לִבְחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְכוּ', עִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה, לְהִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת וּבֶאֱמֶת, וְלִזְעֹק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכוּ', וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת - מוֹסְרִין לוֹ מַלְאָךְ שֶׁל אֱמֶת, וְאָז זוֹכֶה לֵידַע הָאֱמֶת וְכוּ' (עיין פורים, אות עג).
alone he is already called a victor. For every act and slight movement through which a person strengthens himself to do the will of Hashem is exceedingly precious in Hashem's eyes, and immediately constitutes
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח - מֵאוֹתָם שֶׁמֻּנָּחִים עַד הָאָרֶץ, מֵהֶם דַּיְקָא יִצְמַח הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד", וְקֻשְׁטָא קָאֵי (ע' צדיק, אות רלח).
a great, true, and eternal victory. For this is the only true victory — one that will remain
עִקַּר כָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַחֲזָרוֹת הֵם בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי שָׁם מְצוּיִים כָּל הַטָּעוּתִים וְהַשִּׁנּוּיִים, כִּי בַּתְּחִלָּה נִדְמֶה לוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִמְכֹּר זֶה הַדָּבָר וּבְמִקָּח זֶה, וְאַחַר־כָּךְ מִתְהַפֵּךְ סְבָרַת הַמְדַמֶּה וּמִתְחָרֵט עַל־יְדֵי־ זֶה; אֲבָל עֶצֶם הַשֵּׂכֶל הוּא כֻּלּוֹ אֱמֶת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי וַחֲזָרָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לַאֲמִתּוֹ; וּכְשֶׁאֵין מֵבִין בְּחָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ אֲמִתַּת הַדָּבָר, אֲזַי אֵין זֶה חָכְמָה כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּה, וְכַמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל בִּתְחִלַּת כָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת עַל אַחֲרִית הַדָּבָר, וּמַה יִּצְמַח מִזֶּה, בִּבְחִינַת "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד", וְלֹא יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר וְלֹא יוֹצִיא מִפִּיו שׁוּם דִּבּוּר שֶׁיִּצְטָרֵךְ אַחַר־כָּךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְחָרֵט עָלָיו וּלְשַׁנּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא אֱמֶת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי וַחֲזָרָה (לקוטי־הלכות, הל' מתנה, הל' ד, אות טו).
established forever, for no good will is ever lost [lit.: "no good desire is lost"]. This is alluded to in the holy Zohar regarding the Four Species of the Lulav, where it states: "Who has prevailed? Whoever has grasped weapons of war in his hands!" For the moment one grasps the weapons of war to fight against those who impede the point of truth, in this very act one has already prevailed greatly. The essential rectification of all manner of corrupters in the world whose grasp derives from the aspect of dispute is through Emes
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם כְּשֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאָז דַּיְקָא הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ לִכְאוֹרָה קָשֶׁה - אִם־כֵּן, רֹב הָעוֹלָם נִצְרָכִין לַבְּרִיּוֹת?! כִּי צְרִיכִים רֻבָּם לְקַבֵּל טוֹבָה זֶה מִזֶּה, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ לְאֵיזֶה דָּבָר, אִם־כֵּן הוּא בִּכְלַל נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת? וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כָּל פַּרְנָסָתָם מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִין מֵהֲמוֹן־עָם, אִם־כֵּן לְפִי זֶה הֵם רְחוֹקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִן אֱמֶת! אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתַּכְלִית, שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ - אֵין עוֹד מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר נִמְצָא בָּעוֹלָם, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְגוֹ', כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְגוֹ' אֵין עוֹד" - אֵין עוֹד מַמָּשׁ, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְצָא בָּעוֹלָם כְּלָל וּכְלָל לֹא, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלֹא חָשִׁיב - לֹא מַמָּשׁ, כִּי הַכֹּל בָּטֵל בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ; וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֶחָד פַּרְנָסָה אוֹ הֲטָבָה אַחֶרֶת, הוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל אַיִן וָאֶפֶס, וְהַפֹּעַל נִכְלָל בְּהַכֹּחַ, וַאֲזַי הוּא מְקַבֵּל רַק מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ: "וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם", דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִטְעוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהַבָּשָׂר וָדָם מַמָּשׁ, רַק שֶׁיֵּדַע שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מְקַבֵּל רַק מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאָז הוּא בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֱמֶת כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בַּכֹּחַ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק כֻּלּוֹ חַד, אָז דַּיְקָא זוֹכִין לֶאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא רַק אֶחָד וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל אַיִן כְּנֶגְדּוֹ - אַיִן מַמָּשׁ, וְאַחַר הַבְּרִיאָה הוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בְּהַכֹּחַ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר, רַק כָּל חַד כְּפֻם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (שם הל' מתנת שכיבשׂמרע, הל' ב, אות ה).
— for through Emes all manner of dispute is annulled. For whoever's intention is truly toward truth and desires only truth, no dispute in the world can harm him or confuse his mind — whether it be the dispute between earlier sages, where one forbids and another permits, for in truth one must believe that "both these and these are words of the living G-d," as our Rabbis said; or even the dispute between the scholars and the upright of our own times. When one desires only truth, it does not harm him at all — for one who desires truth, an angel of truth is assigned to him and he will merit to know the truth. All the more so when the disputants are crude and petty people; certainly he can discern where the truth lies. The rule is: all manner of corrupters — all types of disputes, difficulties, and doubts that darken the entire world — are annulled in the face of the point of truth sincerely held, for truth is its own witness. Sometimes a person can fall, G-d forbid, precisely through Emes itself — because he knows within himself that in truth he has greatly damaged and blemished, and that even now he is as he is. Therefore the adversary
עִקַּר הָעֵצוֹת שֶׁעַל יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, נִמְשָׁכִין מֵאֱמֶת (עיין עצה, אות כה), וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת - שֶׁתִּהְיֶה הָעֵצָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל הַבְּחִינָה מִתְּחִלָּתָהּ עַד סוֹפָהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים "אֱמֶת" שֶׁבֶּ"אֱמֶת וְיַצִּיב" (שם הל' הפקר ונכסי־הגר, אות יז; וע' עצה, אות לא, מבואר שם ביותר).
entices him to cast himself aside entirely through his own truth, as is commonly heard from many people; and many have left their world entirely through this kind of "truth."
עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא רַק כְּשֶׁאֵין הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁאֵין הַדַּעַת שָׁלֵם וְהוּא מְבֻלְבָּל, אֲזַי יָכוֹל לִטְעוֹת עַצְמוֹ וְלוֹמַר הֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת; אֲבָל כְּשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֵין בּוֹ טָעוּת וָשֶׁקֶר, רַק אֱמֶת. כִּי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁלֵם הוּא רַק כֻּלּוֹ אֱמֶת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁלֵם הוּא מְחַיֵּב רַק הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִים לַפְּנִימִיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא לְעֵת עַתָּה אֶצְלֵנוּ, בִּבְחִינַת מַקִּיף, בְּחִינַת "עַיִן לֹא רָאָתָה". וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִים, זֶה בְּחִינַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת עוֹלָם הַבָּא בְּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָז נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּשִׁקְרָא, מֵחֲמַת הֶאָרַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת עָלְמָא דִּקְשׁוֹט (שם הל' אפוטרופוס, הל' ב, אות ג).
But the true Tzadikim have already revealed to us that the truth in its ultimate sincerity is not so — for every person must always strengthen himself before Hashem and fulfill the aspect of "If I ascend to the heavens, there You are; if I make my bed in the depths, behold, You are there" [Psalms 139:8] — meaning that even in the lowest depths, G-d forbid, one should know and believe that he is still close to Hashem, and there is no despair in the world whatsoever.
כָּל הַשְּׁקָרִים הֵם בְּחִינַת עָלְמָא דְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ בְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַקּוֹל לְהַדִּבּוּר, וְעַל־כֵּן נִכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת; וּמִי שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, יוּכַל לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם הוּא דּוֹבֵר שֶׁקֶר כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֵיזֶה שֶׁקֶר, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְיַשֵּׁב וְיִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר אֶצְלוֹ הַקּוֹל עִם הַדִּבּוּר; וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, יוּכַל לְהַכִּיר בְּקוֹלוֹ שֶׁמְּדַבֵּר שֶׁקֶר, כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַקּוֹל מְיֻשָּׁב עִם הַדִּבּוּר כְּשֶׁמְּדַבֵּר שֶׁקֶר. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ הַכְחָשָׁה, מַטִּילִין עָלָיו שְׁבוּעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת וְיִחוּד הַדִּבּוּר עִם הַקּוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר וְנִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת (שם הל' ג, אות טז).
One can return even from there and draw close to Hashem in truth. For certainly one must guard oneself from sin, and even from the slightest transgression. But nonetheless, if one has stumbled as one has stumbled — even thousands and tens of thousands of times, G-d forbid — even so, at every moment the mercies of Hashem have not ceased, and one can draw oneself close to Hashem from
כְּשֶׁהָאֱמֶת מֵאִיר וּמְבַטֵּל הַחשֶׁךְ, אֲזַי נִמְשָׁךְ עַל הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת כֶּפֶל, כִּי לֹא דַי שֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ עַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת, אַף גַּם הוּא עוֹשֶׂה פֶּתַח גַּם לְאַחֵר לְהוֹצִיאוֹ מֵחשֶׁךְ לְאוֹר וּלְהַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב מְשַׁלֵּם כֵּפֶל (שם הל' גניבה, הל' ה, אות ב).
any place and any position, for His greatness is beyond fathoming. Through repentance, crying, prayer, and abundant supplication, everything can be turned to good — sins transformed into
בְּכָל פַּעַם שֶׁהָאָדָם מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְסִיעַת אַבְרָהָם אָבִינוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר וְהַחשֶׁךְ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחֲרָיו וְרוֹצִים לְהַחְשִׁיךְ לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת "וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט"; וְזֶהוּ כָּל הָעֲבוֹדָה וִיגִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, לְבָרֵר הָאֱמֶת מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת אֲפֵלַת הַשֶּׁקֶר הַמְסַבֵּב בְּכַמָּה מִינֵי סִבּוּבִים בְּלִי שִׁעוּר. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ לְהָאָדָם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת בְּכָל דָּבָר בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמָן, רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם וּבְכָל דָּבָר עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הוּא מַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ תָּמִיד לִימִין הָאֱמֶת בִּבְחִינַת "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (שם אות ה).
merits — and this is the essential truth in its sincerity. And all dispute against true Tzadikim — whether from the pious and the upright, and especially from the rationalists who incline toward paths of heresy, may Heaven preserve us — all of it stems from their fabricated truth: truth has fragmented into many factions, each saying the truth is with them. Therefore in most of the books of the rationalists they cry out only over truth — woe to them and their
לִפְעָמִים הַשֶּׁקֶר וְהַחשֶׁךְ מַלְבִּישׁ עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת וְאוֹמֵר שֶׁהוּא חָפֵץ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁלִּפְעָמִים הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְו?ֹת. וּכְמוֹ־כֵן מָצוּי הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאָדָם, שֶׁעַל־פִּי־רֹב מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַבַּעַל־דָּבָר עַל־ יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת, וְלִפְעָמִים הוּא מִתְלַבֵּשׁ בִּבְנֵי־אָדָם הָרוֹצִים לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם הוּא שֶׁקֶר גָּמוּר, בִּבְחִינַת "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע", וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד; הַיְנוּ כְּשֶׁהַבַּעַל־דָּבָר רוֹצֶה לְהַטְעוֹתוֹ לִשְׂמֹאל גָּמוּר, הַיְנוּ לְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ וְלִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְיָמִין לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הָאֱמֶת; רַק לִפְעָמִים מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַבַּעַל־דָּבָר גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת אֱמֶת, כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה לְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי אַדְּרַבָּה הוּא רוֹצֶה לְהַדִּיחוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי. רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מֵרְשׁוּת הַיֵּצֶר הָרָע, גַּם מֵהָאֱמֶת הַמְדֻמֶּה שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא זוֹכֶה לֵידַע וּלְהָבִין הָאֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת שֶׁל הַבַּעַל־דָּבָר הוּא שֶׁקֶר, וְיָמִין שֶׁלּוֹ הוּא שְׂמֹאל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר אַבְרָהָם לְלוֹט: "הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי וְגוֹ'" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ו).
counterfeit truth, which is the ultimate falsehood and heresy. It turns out that truth itself requires excellent guarding, so that one not err, G-d forbid, through truth. This is the aspect of "He Who keeps truth forever" [Psalms 146:6], the aspect of seal within seal — for the essential seal is truth, the aspect of 'the seal of the Holy Blessed One is truth,' yet truth itself requires another seal, as above. This is the ultimate perfection of repentance, the aspect of baki b'ayel, baki b'nafek (בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפֵק — expert in entering, expert in exiting), the aspect of "If I ascend to the heavens… if I make my bed in the depths" — as explained elsewhere, that this is the two seals. For certainly one must seal oneself and walk in the
יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חשֶׁךְ וּשְׁקָרִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהָאָרֶץ וְהַמְּדִינָה שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ. כִּי אַף־ עַל־פִּי שֶׁבְּכָל אֶרֶץ וּבְכָל מָקוֹם יֵשׁ בְּוַדַּאי טוֹב הַרְבֵּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, אֲבָל הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפֶּרִי, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם כַּמָּה מִינֵי חַשְׁכוּת הַמַּחְשִׁיכִים אֶת הָאֱמֶת בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לְפִי בְּחִינָתוֹ, וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חשֶׁךְ וָשֶׁקֶר הַנִּדְבָּק בְּהָאָדָם מִצַּד הַהוֹלָדָה, בִּבְחִינַת "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וְגוֹ'"; וְיֵשׁ כַּמָּה מִינֵי שְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ מִצַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ, כְּגוֹן שֶׁמַּחֲזִיקִים עַצְמָם לִמְיֻחָסִים גְּדוֹלִים, וּכְאִלּוּ כָּל הַכָּבוֹד שַׁיָּךְ לָהֶם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר שְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלָצֵאת וּלְהַטּוֹת מִדֶּרֶךְ כֻּלָּם, רַק לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ מִצַּד נִשְׁמָתוֹ שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת. וְזֶה עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם, כִּי כְּשֶׁאוֹמֵר הָאָדָם: "אֲנִי", אוֹ "לִי", אוֹ "לְךָ" - מְכַוֵּן הַכֹּל עַל עֶצֶם הָאָדָם שֶׁהוּא נִשְׁמָתוֹ, וְלֹא עַל הַגּוּף שֶׁנִּקְרָא רַק בָּשָׂר וָדָם. וְזֶה בְּחִינַת "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ־לְךָ" - "לְךָ" דַּיְקָא, לְעַצְמִיּוּתְךָ, שֶׁהוּא רַק נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בְּךָ; וְזֶה: "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ", כִּי צָרִיךְ לִפְנוֹת שִׁכְמוֹ וּלְהַטּוֹת לְגַמְרֵי מִכָּל הַשְּׁקָרִים וְהַבִּלְבּוּלִים הַנֶּאֱחָזִים בּוֹ מִצַּד הָאָרֶץ שֶׁנִּתְגַּדֵּל בָּהּ אוֹ מִצַּד הַהוֹלָדָה אוֹ מִצַּד הַמִּשְׁפָּחָה, רַק יִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאָז יִזְכֶּה לָבוֹא אֶל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָֹּ וְגוֹ'" (שם אות ז).
path of truth in order, not deviating right or left, but rather ascending from level to level in one's service until one merits ever-greater perception — this being repentance upon repentance. But all this truth is still only the first seal, for if, G-d forbid, a decline passes over a person — this being the aspect of nafek (exiting) — one can then fall entirely through this truth; for not only did he not merit to ascend further and enter more deeply into holiness, but he even descended and fell and went outside holiness. Therefore this seal requires yet another seal — the aspect of the ultimate truth of the baki b'nafek, fulfilling "If I make my bed in the depths, behold, You are there," for inevitably many ascents and descents will pass over a person. The essential thing is to strengthen oneself and never abandon one's place — which is the completion of the seal, the seal within seal. And
לִפְעָמִים גַּם יִרְאֵי־הַשֵּׁם וּכְשֵׁרִים יְכוֹלִין לְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בַּעֲצָתָם שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לְפָנָיו לְפִי דַּרְכּוֹ וּבְחִינָתוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר. עַל־כֵּן, הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לִזָּהֵר לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת "לֶךְ־לְךָ" דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת הַשַּׁיָּךְ לְךָ. וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה תָּמִיד לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הַשַּׁיָּךְ לוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַצְלִיחַ לָנֶצַח בֶּאֱמֶת (שם אות ח).
this is the ultimate perfection of the paths of repentance, through which one merits complete repentance and each time further repentance upon repentance. And teshuvah (תְּשׁוּבָה) is the aspect of אֶהְיֶ"ה, and אֶהְיֶ"ה × אֶהְיֶ"ה in gematria equals אֱמֶת — Emes — meaning the aspect of complete repentance and ultimate truth. And with all this we occupy ourselves
אֱמֶת הוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים - סוֹפֵי־תֵבוֹת "אֱמֶת" כַּמּוּבָא, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת. וּצְרִיכִין שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלָּיְלָה. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, אֲבָל מִצַּד שִׁנּוּי הַמְקַבְּלִים יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעִנְיַן הָאֱמֶת, וְאֵין הָאֱמֶת שֶׁל אָדָם זֶה דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן אֵין שָׁעָה דּוֹמָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כִּי זֶה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְזֶה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וְכוּ', וְזֶה עוֹסֵק בְּמִצְוָה אַחֶרֶת. וְכֵן בְּאָדָם אֶחָד יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בֵּין יוֹם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין שָׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁבְּשָׁעָה זֹאת מִתְפַּלֵּל וּבְשָׁעָה זֹאת לוֹמֵד וּבְשָׁעָה זֹאת עוֹשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן וּבְשָׁעָה זֹאת אוֹכֵל אוֹ מְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָרֵי שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר. וְהָעִקָּר, שֶׁבְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו וּבְכָל מַה שֶּׁעוֹסֵק - יִהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּפִי אוֹתוֹ הָעֵת וְהַשָּׁעָה וּכְפִי אוֹתוֹ הָאָדָם. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, אַךְ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יָבִין מֵעַצְמוֹ. וְהַכְּלָל, שֶׁאֵין שָׁעָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהָאִיר לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי הָאֱמֶת אַף אִם הַחשֶׁךְ מְסַבֵּב אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּסַבֵּב, כִּי אֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹקֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם" - דַּיְקָא, כִּי בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם, מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, אֲנִי מְקַוֶּה אֵלֶיךָ שֶׁתַּדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וּתְלַמְּדֵנִי, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ אֱמֶת בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם שֶׁיָּאִיר לוֹ בְּכָל שָׁעָה לָצֵאת מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל (שם אות ט).
from Rosh HaShanah until Hoshana Rabbah, when the aspect of seal within seal is rectified. Emes is the totality of all manner of intellect (מֹחִין — mochin) in the world, for the essential purpose and greatness of intellect is truth. For the perfection of all the Torah novellae and all the insights a person attains through his mind is only when he is in truth — for certainly it cannot be called intellect or wisdom when one uses one's cleverness against truth. Therefore, truly, all manner of wisdoms — whether external wisdoms (חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת) or the other wisdoms of ordinary people, through which one becomes distanced, G-d forbid, from Hashem — are not called wisdoms at all, as it is written: "Behold, they have rejected the word of Hashem — what wisdom have they?" [Jeremiah 8:9]. The essential wisdom and intellect is when through it one draws close to Hashem, His Torah, and His service
עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם הוּא בְּעִנְיַן הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר. כִּי אֱמֶת הוּא עֶצֶם הַקְּדֻשָּׁה וְהַטּוֹב, וְשֶׁקֶר הוּא עִקַּר הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרָע. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאֹס בָּרַע, הַיְנוּ לְקָרֵב הָאֱמֶת וּלְרַחֵק הַשֶּׁקֶר. וְהִנֵּה הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא הֵם הֶבֶל נִדָּף, אֵין בָּהֶם שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהֵם שֶׁקֶר וּמִלֵּי דִּכְדִיבֵי; וְזֶה בְּחִינַת "כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים" - אֱלִילִים מַמָּשׁ. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה נִתַּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר, עַד שֶׁיּוּכַל לְהַטְעוֹת אֶת הָאָדָם וְלוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא אֱמֶת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִין הַשֶּׁקֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ אֱמֶת וְכוּ'. וְלֹא דַי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיּוּכַל לְהַטְעוֹת גַּם אֲחֵרִים בִּשְׁקָרָיו וּבִגְנֵבַת עָרְמוֹתָיו; וְלֹא דַי בָּזֶה, עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַסְתָּרָה כָּזֹאת כְּאִלּוּ גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְכִּים עִמּוֹ, בִּבְחִינַת "גַּנָּבָא אַמַּחְתַּרְתָּא, רַחֲמָנָא קָרֵי"; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ לְהַבְּחִירָה כָּל־כָּךְ, שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּנֵבָה לְהַעְלִים הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִדְמֶה לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ הֶעְלִים הָאֱמֶת גַּם לְמַעְלָה כִּבְיָכוֹל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַגַּנָּב, שֶׁעָשָׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה - עָשָׂה מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי עֵשָׂו, שֶׁרָצָה לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו בְּרַמָּאוּתָיו וּשְׁקָרָיו עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו אֶת הַבְּרָכוֹת מִלְמָעְלָה, עַד שֶׁיַּעֲקֹב הֻכְרַח לֵילֵךְ עִמּוֹ בְּמִרְמָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁחָטַף הַבְּרָכוֹת מִמֶּנּוּ, וְגַם אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְגַּבֵּר עֵשָׂו וְאָמַר: "בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי", עַד שֶׁבֵּרֲכוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה", שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת 'חֹמֶר הַגַּנָּב מֵהַגַּזְלָן', כִּי הַגַּזְלָן אֵינוֹ מַעְלִים עַל־כָּל־פָּנִים הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ בְּעָרְמוֹתָיו וּשְׁקָרָיו, רַק הוּא בָּא וְגוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בִּזְרוֹעַ וּבְאֹנֶס; וְהַגַּנָּב בָּא בְּעָרְמָה וּבְמִרְמָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּעְלִים הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי בְּוַדַּאי "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּתַּן כֹּחַ לְהַשֶּׁקֶר לְהִתְגַּבֵּר כָּל־כָּךְ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יַד הַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱמֶת תָּמִיד עַל הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחשֶׁךְ. וְתֵכֶף כְּשֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאָדָם עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲזַי מֵאִיר עָלָיו אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל עֶצֶם הָאֱמֶת; וְאָז לֹא דַי שֶׁזּוֹכֶה לָצֵאת מֵהַחשֶׁךְ וְהַשֶּׁקֶר, אַף גַּם הוּא זוֹכֶה לְהוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ אֶצְלָם מִכְּבָר; וְכָל מַה שֶּׁהַשֶּׁקֶר וְהַחשֶׁךְ מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם - הוּא מוֹצִיא מֵהֶם הַטּוֹב שֶׁכָּבוּשׁ בְּתוֹכָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁמְּשַׁלֵּם הַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ. וְאִם הִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁכְּבָר טְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ - אֲזַי מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֱמֶת וְהַתְּמִימוּת שֶׁלּוֹ לְהוֹצִיא מִיַּד עֵשָׂו הַבְּכוֹרָה וּמִיַּד לָבָן הוֹצִיא כָּל זִוּוּגָיו וּשְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי־יָהּ וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לֹא דַי שֶׁהַשֶּׁקֶר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, אַף גַּם הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁמּוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ אֶצְלָם מִכְּבָר כַּנַּ"ל (שם אות ט י יא).
in truth — for all intellect is comprised within the Torah, which is the aspect of Emes. Even within the authentic wisdom of the holy Torah there are aspects of small intellect (מֹחִין דְּקַטְנוּת) and great intellect (מֹחִין דְּגַדְלוּת) — the aspect of "at five for Scripture, at ten for Mishnah" — yet even the small intellect is the aspect of truth; it is merely that because one's mind is still limited, one cannot receive the full light of truth as it is, but only its plain meaning. Afterwards one's mind expands and merits to receive the light of truth more fully, until one merits to know all the commandments of the Torah with all their details and minutiae in truth. But even within the great intellect there are further levels, for even one who has merited to know the entire Torah must fulfill all the commandments in truth — for "it is not study that is the essence, but the deed." And in fulfilling the Torah there are likewise many levels, until one merits to recognize Him, which is the essence of truth — this being the ultimate purpose: "Let not the wise man glory in his wisdom… but let him who glories glory in this: understanding and knowing Me" [Jeremiah 9:22–23]. The essential grasp of falsehood is from the aspect of after-creation (אַחַר הַבְּרִיאָה), as explained elsewhere. For in truth it is impossible to understand or grasp how all physicality and existence — the totality of creation — derives from the One, Simple Being who is exalted and elevated far above all spirituality. Only through emunah (אֱמוּנָה — faith) do we merit to believe in the truth: that Hashem is exalted above all, that no thought can grasp Him at all, that all the supernal spiritual beings cannot comprehend Him and ask "Where is the place of His glory?" Yet He Himself, in His own person and glory, created all of creation and all of physical reality, in order to reveal the glory of His greatness precisely through this — the aspect of "The
הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת "נֵר ה' וְגוֹ' חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן". כִּי עַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְלָצֵאת מֵאֲפֵלוֹת הַחַשְׁכוּת הַבָּא בְּכָל חַדְרֵי בָטֶן, שֶׁהֵם כְּלַל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת וְכוּ', וְהָאֱמֶת יוּכַל לְהָאִיר בְּכָל חַדְרֵי בֶטֶן לִמְצֹא עֵצָה וְהִתְחַזְּקוּת לָשׁוּב מִכֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת, רַק שֶׁהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם - גַּם זֶה שֶׁקֶר. וְאִם יִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ וְעֵצָה לְהִמָּלֵט מֵהֶם, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא בָּא בִּטְרֻנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ עַל הָאָדָם נִסָּיוֹן וְכוּ' שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת (שם אות יד).
whole earth is filled with His glory" [Isaiah 6:3]. Thus the perception of "the whole earth is filled with His glory" — the vitality of all creation — is included within the perception of "Where is the place of His glory?" — the exaltedness of His Divinity that is above all. And the aspect of after-creation is included in the aspect of before-creation, and the grasp of falsehood is annulled. This is why our Rabbis said that the liar is as one who worships idolatry — for falsehood derives
יֵשׁ נְקֻדַּת אֱמֶת הַמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים "שֶׂה", וְהֵם בְּחִינַת דָּלֶת, בְּחִינַת אַרְבָּעָה דְּגָלִים וְכוּ' כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד', כִּי הוּא מֵאִיר הָאֱמֶת בִּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בְּחִינַת הֵא, בְּחִינַת יְסוֹד הַחֲמִישִׁי שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְכוּ', וְהוּא מֵאִיר הָאֱמֶת לְכָל הָאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁנִּקְרָא "שׁוֹר", בְּחִינַת "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ'", וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר הַבַּעַל־דָּבָר עַל עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִצַּד שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל; וְעוֹד יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר וְלִגְנֹב מִמֶּנּוּ נְקֻדַּת הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף הַמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ, וְרוֹצֶה לְעָקְרוֹ לְגַמְרֵי בְּחִינַת "וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ", כִּי יֵשׁ שֶׁטּוֹבְחוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁמְּבִיאוֹ לִידֵי פְּרִיקַת עֹל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טְבִיחָה וּשְׁחִיטָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מְסִיתוֹ לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁמְּסִיתוֹ שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁזֶה בְּחִינַת "וּמְכָרוֹ", שֶׁמּוֹכֵר קְדֻשָּׁתוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן. אֲבָל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת סוֹף כָּל סוֹף מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁמּוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ הַטּוֹב בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם, בִּבְחִינַת "אַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה וַחֲמִשָּׁה בָקָר תַּחַת הַשּׁוֹר", כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר יוֹתֵר בִּשְׁקָרָיו וּגְנֵבוֹתָיו, מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה אַחַר־כָּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אות יב, וע' צדיק, אות רסה).
from the aspect of separation that separates between creation and Hashem who is above all, and from this derives the primary nurture of heresy and idolatry. And this is why two faithful witnesses are required in all matters, for in two witnesses there is one greater and one lesser; the greater represents "Where is His glory?" — the transcendence of His Divinity — and the lesser represents "the whole earth is filled with His glory." When both testify to one matter, this is the inclusion of both perceptions together, the inclusion of after-creation within before-creation, and the grasp of falsehood is annulled. When darkness greatly surrounds a person and encircles him from all sides, and he turns himself only toward truth — through this Hashem turns the darkness away from him and illuminates him. This is
צִיצִת וּתְפִלִּין הֵם בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר מִצְוָתָם בַּיּוֹם, אֲבָל בַּלַּיְלָה שֶׁאָז תַּרְעֵי דְּגַן־עֵדֶן סְתִימִין וְהַחשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר, וְאָז אֵין זְמַן צִיצִת וּתְפִלִּין, כִּי יֵשׁ חשֶׁךְ בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְשָׁם אוֹר הַצִּיצִת וּתְפִלִּין, וְאָז אֵין תַּקָּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר־אֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלַּת־עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ דַּיְקָא, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"; וְהוּא הָיָה חָזָק בְּהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁהֵאִיר הָאֱמֶת גַּם בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה בְּהִתְגַּבְּרוּת הַחשֶׁךְ וְהַשֶּׁקֶר מְאֹד מְאֹד. וְעַל־ כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת־עַרְבִית כְּשֶׁבָּרַח מֵעֵשָׂו הָרָשָׁע וְהָלַךְ לְלָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחִינַת חשֶׁךְ עָצוּם וְנוֹרָא מְאֹד, וְרָאָה שֶׁהַחשֶׁךְ סְבָבוּהוּ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, וְאָז דַּיְקָא הִתְגַּבֵּר וְתִקֵּן תְּפִלַּת־עַרְבִית, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא אֱמֶת, לְהוֹרוֹת שֶׁבְּתֹקֶף הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ יָכוֹל לְהָאִיר גַּם בְּחֶשְׁכַת לָיְלָה. וְעַל־כֵּן זָכָה שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה בִּבְחִינַת "כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת" - הֵפֶךְ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁהֵם זֶרַע שֶׁקֶר. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בַּלַּיְלָה קֹדֶם הַשֵּׁנָה: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת", כִּי בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה צְרִיכִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן תְּפִלַּת־ עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ - בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, הוּא רְשׁוּת דַּיְקָא, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת הַגָּלוּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ הָאֱמֶת, רַק שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִפְנוֹת אֶל הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, בִּבְחִינַת "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְשׁוּת, שֶׁאֵין הָאֱמֶת קָבוּעַ, רַק הַכֹּל כְּפִי הָעִנְיָן וְהַשָּׁעָה, וְכָל אֶחָד כְּפֻם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְסְקָה הַהֲלָכָה 'תְּפִלַּת עַרְבִית - רְשׁוּת', נִתּוֹסְפוּ כַּמָּה מֵאוֹת סַפְסְלֵי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת', שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּתֹקֶף הַחשֶׁךְ לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שׁוּם חשֶׁךְ שֶׁיַּחְשִׁיךְ לָהֶם, כִּי הוּא מֵאִיר לָהֶם עַל־יְדֵי עֹצֶם אֲמִתָּתוֹ עַד שֶׁמְּקָרֵב כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתַּלְמִידִים רַבִּים שֶׁנִּתּוֹסְפוּ אָז (שם אותיות טו, כב).
the aspect of the creation of worlds. For the beginning of creation was also in this very aspect: "And the earth was formless and void… and the spirit of G-d" — this is the aspect of the attribute of Yaakov, the aspect of Emes — "hovered over the face of the waters" [Genesis 1:2], to drive away and clear the darkness through the aspect of Emes. Through this the light was revealed, as written: "And G-d said, Let there be light." Through this creation came into being. Therefore Emes is the sustaining force of the world, for the essential creation was through Emes. And this is what our Rabbis said: "My world — who created you? Yaakov created you" — for he is the aspect of Emes. The essential compassion that must be shown toward Israel is to instill truth within them and thereby bring them out of sin and draw them close to Hashem. This is the aspect of "Give truth to Yaakov, lovingkindness to Avraham" [Micah 7:20] — for the essential "lovingkindness to Avraham" that Hashem does with us is precisely through giving the "truth to Yaakov." The matter of אֶהְיֶ"ה × אֶהְיֶ"ה equaling in gematria אֱמֶת — see Chanukah §36. Falsehood is below number, for there is no count or measure or limit to falsehood. For Emes is one — one can say of any matter only one thing, as it truly
עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשֶּׁקֶר וְהָרַע וְהַחשֶׁךְ הוּא בְּעִנְיַן הַזִּוּוּג וְהַפַּרְנָסָה, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה גְבוֹהָה מְאֹד וְהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבְּרִים הָרַע וְהַשֶּׁקֶר לְהַעְלִים הַקְּדֻשָּׁה וְעֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְגַמְרֵי. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק־אֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיִּמְשֹׁךְ עַצְמוֹ בְּכָל עֵת רַק אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ; וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, וְזוֹכִין לְזִוּוּג וּפַרְנָסָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה (שם אותיות כה, לא; ועיין ברית, אות פא).
is; as with silver one calls it silver, and gold one calls gold. And with number: one who is one is one, and two who are two are two. But falsehood is without number — one can say of a single matter thousands upon thousands of lies, without count or limit, since one does not bother to say truth. If one doesn't, then one
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁרָשׁ בּוֹ נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת "וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ"; רַק אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. עַל־ כֵּן הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְהוּא מַלְהִיב וּמֵאִיר בָּעוֹלָם אוֹר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל אֶחָד, עַד שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות ל).
can call silver gold or wood or copper or iron or lead, and so on. And concerning ten, one can say five or six or twenty or thirty, without limit. The essential sustaining of the world [which consists of limit and number, the aspect of the seven days of creation] is only through
מַה שֶּׁאוֹמְרִים "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ'" בַּחֲשַׁאי - כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד: אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וִיגַלֶּה מַלְכוּתוֹ אַחַר אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט הַשֶּׁקֶר כָּל־כָּךְ וְנִתְקַיֵּם "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה", וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד כִּרְצוֹנוֹ, וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" (שם הל' מעקה ושמירת־נפש, הל' ד, אות י).
Emes — which is the seal of heaven and earth. But for the sake of free choice, power and grasp were given also to falsehood, which is the essential evil and impurity. Since falsehood is without limit, it could have overpowered and spread without limit at
עַל־יְדֵי צְדָקָה עוֹלִין וּמִתְקַדְּשִׁין מִטֻּמְאַת הַשֶּׁקֶר לְתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ (שם הלכות קידושין, הלכה ה).
all — to the point where it would have nullified the entire world, G-d
עִקַּר תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הָעֵצָה לֵידַע בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ לֵילֵךְ, הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיִּמְשֹׁךְ עַצְמוֹ רַק אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ וְיַדְרִיכֵהוּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת (שם הל' גיטין, הל' ג, אות כד; ועיין עצה, אות טל).
forbid, whose sustenance is only through Emes. Therefore Hashem in His mercy "placed an end to darkness," for Hashem who founded His world upon
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential bridge for crossing through this world is Emes (אֱמֶת — Truth). For a person must cross through this world upon a narrow bridge, and the essential thing is not to be afraid at all. And to merit this — to cross the narrow bridge of this world — it is through Emes, as the world's saying goes: with truth one can traverse the whole world. For Emes is the essential foundation upon which the entire world and its fullness stand. All the confusions and obstacles that a person encounters in the service of Hashem — the primary obstacle being the obstruction of the mind (מְנִיעַת הַמֹּחַ) — the primary counsel to overcome them is Emes, which shows a person the path to transcend everything, in the aspect of "Send Your light and Your truth — they will lead me" [Psalms 43:3], and as it is written: "I will walk in Your truth." For Emes is the bridge of holiness (גֶּשֶׁר דִּקְדֻשָּׁה) through which one passes through all the rushing waters and is saved from them all — this being the aspect of the Splitting of the Red Sea, when they walked on dry land in the midst of the sea by the merit of Yaakov, who represents the aspect of Emes. And this is what Rashi explained on the verse: "And he [Yaakov] crossed the ford of Yabbok" [Genesis 32:23] — he made himself like a bridge — for Yaakov is the aspect of Emes, which is the bridge upon which one crosses in peace.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes and falsehood (שֶׁקֶר — sheker) are in the aspect of a king and a slave. Due to the overpowering of falsehood, the son of the king has been exchanged for the son of the slave, so that people believe the slave's son to be the king's son and vice versa — as is made clear in the Sipuray Maasiyos [Tales of Reb Nachman]. For this falsehood is total darkness (חשֶׁךְ גָּמוּר) that darkens the external faces [i.e., obscures what is outwardly visible] until people err and exchange truth for falsehood and falsehood for truth — evil for good and good for evil, light for darkness and darkness for light. All these exchanges derive from the aspect of the Heichalos HaTemurос (הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת — Chambers of Substitution) which intensified on the first day when Adam was created and stumbled in eating of the Tree of Knowledge. From that time the world became mixed up and confused. In every generation these exchanges and substitutions intensify — this being the aspect of the war that our father Avraham, peace be upon him, had with Nimrod, until they cast him into the fiery furnace. And when he came to the Land of Israel and there was famine, they said of him: "It is on account of this one" — as our Rabbis of blessed memory said. Likewise the dispute between Yitzchak and Yishmael, where Yishmael claimed that he was the essential one; and similarly Yaakov versus Esav; until these substitutions and exchanges extended even among the Jewish people themselves, so that the world conducts itself in the opposite of truth, as it is written: "The youth will be insolent toward the elder" [Isaiah 3:5], and as our Rabbis said: "An inverted world I have seen." All the more so now, when, due to our many transgressions, falsehood has intensified without measure, as it is written: "And it [truth] was cast to the ground" [Daniel 8:12] — and truth has become fragmented into many factions, each saying the truth is with them. The adversary has grown powerful and has confused the world, introducing great dispute and great disarray, even among the true Tzadikim (צַדִּיקִים — righteous ones), until no one knows where the truth is. Therefore one must petition Hashem greatly to merit drawing close to true Tzadikim and to distinguish between truth and falsehood — for the exchanges have intensified to such a degree that it is very difficult to discern between them. Because for every truth that is revealed, there is a corresponding falsehood; and even those distant from truth use the very same language. Therefore truth cannot be clarified except by each one according to what he estimates within his own heart — if he wishes not to deceive himself and to gaze upon truth truly and sincerely without any other ulterior motive, then he can distinguish a little the difference between clear truth and its counterfeit.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The primary greatness of discerning the above exchanges is when one merits to discern the truth now, at this time of the intensification of darkness and substitutions. For when our righteous Moshiach comes and reveals truth in the world, the discernment will not be a novelty at all — for everyone will know the truth then. The essential novelty is whoever merits to discern the truth now. For even in our service, Hashem our G-d has not abandoned us; He has extended to us lovingkindness and sends to us in every generation true Tzadikim who are the aspect of the Hisnotzetzus (הִתְנוֹצְצוּת — sparkling flash) of Moshiach. They revive us in the forceful exile and illuminate for us the truth and reveal the perception of His blessed Divinity, arousing us to repentance and drawing us close to our Father in Heaven. But because of the intensification of exile, substitutions, and darkness, it is very hard to discern the greatness of the light of these Tzadikim. Therefore one must pray to Hashem to merit to know and discern the truth specifically now, in this very time of the intensification of darkness and confusion — for even now one can recognize the truth, each according to what he estimates within his heart, as above.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential subduing of the Ra Ayin (רַע עַיִן — the Evil Eye; the adversarial force), which is a great champion that constantly wishes to vanquish the side of holiness, G-d forbid — its primary strategy is to bring a person to the death of the heart (מִיתַת הַלֵּב), through which forgetfulness comes, so that one completely forgets the most essential truth: that every Jew comes into this world solely in order to remember the World to Come (עָלְמָא דְּאָתֵי), both in its general and particular dimensions. The Ra Ayin strives to conceal and cause forgetting of all this. The essential subduing of it is through Emes — for when one gazes upon truth sincerely, through this the Ra Ayin is entirely annulled, and one merits always to achieve the victory of holiness, which is true and eternal victory.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Whoever's intention is toward truth and girds himself for battle on behalf of truth — he always prevails. For every act he performs for the sake of this milchemes mitzvah (מִלְחֶמֶת מִצְוָה — battle of a commandment), he immediately prevails thereby, since his intention is genuinely toward Heaven. Therefore, even if he does not merit to prevail in the battle completely, nonetheless the very act of grasping the weapons of war in his hand to fight against the enemies of Hashem — the evil inclination and its legions — in this alone he is already called a victor. For every act and slight movement through which a person strengthens himself to do the will of Hashem is exceedingly precious in Hashem's eyes, and immediately constitutes a great, true, and eternal victory. For this is the only true victory — one that will remain established forever, for no good will is ever lost [lit.: "no good desire is lost"]. This is alluded to in the holy Zohar regarding the Four Species of the Lulav, where it states: "Who has prevailed? Whoever has grasped weapons of war in his hands!" For the moment one grasps the weapons of war to fight against those who impede the point of truth, in this very act one has already prevailed greatly.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential rectification of all manner of corrupters in the world whose grasp derives from the aspect of dispute is through Emes — for through Emes all manner of dispute is annulled. For whoever's intention is truly toward truth and desires only truth, no dispute in the world can harm him or confuse his mind — whether it be the dispute between earlier sages, where one forbids and another permits, for in truth one must believe that "both these and these are words of the living G-d," as our Rabbis said; or even the dispute between the scholars and the upright of our own times. When one desires only truth, it does not harm him at all — for one who desires truth, an angel of truth is assigned to him and he will merit to know the truth. All the more so when the disputants are crude and petty people; certainly he can discern where the truth lies. The rule is: all manner of corrupters — all types of disputes, difficulties, and doubts that darken the entire world — are annulled in the face of the point of truth sincerely held, for truth is its own witness.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Sometimes a person can fall, G-d forbid, precisely through Emes itself — because he knows within himself that in truth he has greatly damaged and blemished, and that even now he is as he is. Therefore the adversary entices him to cast himself aside entirely through his own truth, as is commonly heard from many people; and many have left their world entirely through this kind of "truth." But the true Tzadikim have already revealed to us that the truth in its ultimate sincerity is not so — for every person must always strengthen himself before Hashem and fulfill the aspect of "If I ascend to the heavens, there You are; if I make my bed in the depths, behold, You are there" [Psalms 139:8] — meaning that even in the lowest depths, G-d forbid, one should know and believe that he is still close to Hashem, and there is no despair in the world whatsoever. One can return even from there and draw close to Hashem in truth. For certainly one must guard oneself from sin, and even from the slightest transgression. But nonetheless, if one has stumbled as one has stumbled — even thousands and tens of thousands of times, G-d forbid — even so, at every moment the mercies of Hashem have not ceased, and one can draw oneself close to Hashem from any place and any position, for His greatness is beyond fathoming. Through repentance, crying, prayer, and abundant supplication, everything can be turned to good — sins transformed into merits — and this is the essential truth in its sincerity. And all dispute against true Tzadikim — whether from the pious and the upright, and especially from the rationalists who incline toward paths of heresy, may Heaven preserve us — all of it stems from their fabricated truth: truth has fragmented into many factions, each saying the truth is with them. Therefore in most of the books of the rationalists they cry out only over truth — woe to them and their counterfeit truth, which is the ultimate falsehood and heresy. It turns out that truth itself requires excellent guarding, so that one not err, G-d forbid, through truth. This is the aspect of "He Who keeps truth forever" [Psalms 146:6], the aspect of seal within seal — for the essential seal is truth, the aspect of 'the seal of the Holy Blessed One is truth,' yet truth itself requires another seal, as above. This is the ultimate perfection of repentance, the aspect of baki b'ayel, baki b'nafek (בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפֵק — expert in entering, expert in exiting), the aspect of "If I ascend to the heavens… if I make my bed in the depths" — as explained elsewhere, that this is the two seals. For certainly one must seal oneself and walk in the path of truth in order, not deviating right or left, but rather ascending from level to level in one's service until one merits ever-greater perception — this being repentance upon repentance. But all this truth is still only the first seal, for if, G-d forbid, a decline passes over a person — this being the aspect of nafek (exiting) — one can then fall entirely through this truth; for not only did he not merit to ascend further and enter more deeply into holiness, but he even descended and fell and went outside holiness. Therefore this seal requires yet another seal — the aspect of the ultimate truth of the baki b'nafek, fulfilling "If I make my bed in the depths, behold, You are there," for inevitably many ascents and descents will pass over a person. The essential thing is to strengthen oneself and never abandon one's place — which is the completion of the seal, the seal within seal. And this is the ultimate perfection of the paths of repentance, through which one merits complete repentance and each time further repentance upon repentance. And teshuvah (תְּשׁוּבָה) is the aspect of אֶהְיֶ"ה, and אֶהְיֶ"ה × אֶהְיֶ"ה in gematria equals אֱמֶת — Emes — meaning the aspect of complete repentance and ultimate truth. And with all this we occupy ourselves from Rosh HaShanah until Hoshana Rabbah, when the aspect of seal within seal is rectified.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes is the totality of all manner of intellect (מֹחִין — mochin) in the world, for the essential purpose and greatness of intellect is truth. For the perfection of all the Torah novellae and all the insights a person attains through his mind is only when he is in truth — for certainly it cannot be called intellect or wisdom when one uses one's cleverness against truth. Therefore, truly, all manner of wisdoms — whether external wisdoms (חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת) or the other wisdoms of ordinary people, through which one becomes distanced, G-d forbid, from Hashem — are not called wisdoms at all, as it is written: "Behold, they have rejected the word of Hashem — what wisdom have they?" [Jeremiah 8:9]. The essential wisdom and intellect is when through it one draws close to Hashem, His Torah, and His service in truth — for all intellect is comprised within the Torah, which is the aspect of Emes. Even within the authentic wisdom of the holy Torah there are aspects of small intellect (מֹחִין דְּקַטְנוּת) and great intellect (מֹחִין דְּגַדְלוּת) — the aspect of "at five for Scripture, at ten for Mishnah" — yet even the small intellect is the aspect of truth; it is merely that because one's mind is still limited, one cannot receive the full light of truth as it is, but only its plain meaning. Afterwards one's mind expands and merits to receive the light of truth more fully, until one merits to know all the commandments of the Torah with all their details and minutiae in truth. But even within the great intellect there are further levels, for even one who has merited to know the entire Torah must fulfill all the commandments in truth — for "it is not study that is the essence, but the deed." And in fulfilling the Torah there are likewise many levels, until one merits to recognize Him, which is the essence of truth — this being the ultimate purpose: "Let not the wise man glory in his wisdom… but let him who glories glory in this: understanding and knowing Me" [Jeremiah 9:22–23].
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential grasp of falsehood is from the aspect of after-creation (אַחַר הַבְּרִיאָה), as explained elsewhere. For in truth it is impossible to understand or grasp how all physicality and existence — the totality of creation — derives from the One, Simple Being who is exalted and elevated far above all spirituality. Only through emunah (אֱמוּנָה — faith) do we merit to believe in the truth: that Hashem is exalted above all, that no thought can grasp Him at all, that all the supernal spiritual beings cannot comprehend Him and ask "Where is the place of His glory?" Yet He Himself, in His own person and glory, created all of creation and all of physical reality, in order to reveal the glory of His greatness precisely through this — the aspect of "The whole earth is filled with His glory" [Isaiah 6:3]. Thus the perception of "the whole earth is filled with His glory" — the vitality of all creation — is included within the perception of "Where is the place of His glory?" — the exaltedness of His Divinity that is above all. And the aspect of after-creation is included in the aspect of before-creation, and the grasp of falsehood is annulled. This is why our Rabbis said that the liar is as one who worships idolatry — for falsehood derives from the aspect of separation that separates between creation and Hashem who is above all, and from this derives the primary nurture of heresy and idolatry. And this is why two faithful witnesses are required in all matters, for in two witnesses there is one greater and one lesser; the greater represents "Where is His glory?" — the transcendence of His Divinity — and the lesser represents "the whole earth is filled with His glory." When both testify to one matter, this is the inclusion of both perceptions together, the inclusion of after-creation within before-creation, and the grasp of falsehood is annulled.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
When darkness greatly surrounds a person and encircles him from all sides, and he turns himself only toward truth — through this Hashem turns the darkness away from him and illuminates him. This is the aspect of the creation of worlds. For the beginning of creation was also in this very aspect: "And the earth was formless and void… and the spirit of G-d" — this is the aspect of the attribute of Yaakov, the aspect of Emes — "hovered over the face of the waters" [Genesis 1:2], to drive away and clear the darkness through the aspect of Emes. Through this the light was revealed, as written: "And G-d said, Let there be light." Through this creation came into being. Therefore Emes is the sustaining force of the world, for the essential creation was through Emes. And this is what our Rabbis said: "My world — who created you? Yaakov created you" — for he is the aspect of Emes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential compassion that must be shown toward Israel is to instill truth within them and thereby bring them out of sin and draw them close to Hashem. This is the aspect of "Give truth to Yaakov, lovingkindness to Avraham" [Micah 7:20] — for the essential "lovingkindness to Avraham" that Hashem does with us is precisely through giving the "truth to Yaakov."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The matter of אֶהְיֶ"ה × אֶהְיֶ"ה equaling in gematria אֱמֶת — see Chanukah §36.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Falsehood is below number, for there is no count or measure or limit to falsehood. For Emes is one — one can say of any matter only one thing, as it truly is; as with silver one calls it silver, and gold one calls gold. And with number: one who is one is one, and two who are two are two. But falsehood is without number — one can say of a single matter thousands upon thousands of lies, without count or limit, since one does not bother to say truth. If one doesn't, then one can call silver gold or wood or copper or iron or lead, and so on. And concerning ten, one can say five or six or twenty or thirty, without limit. The essential sustaining of the world [which consists of limit and number, the aspect of the seven days of creation] is only through Emes — which is the seal of heaven and earth. But for the sake of free choice, power and grasp were given also to falsehood, which is the essential evil and impurity. Since falsehood is without limit, it could have overpowered and spread without limit at all — to the point where it would have nullified the entire world, G-d forbid, whose sustenance is only through Emes. Therefore Hashem in His mercy "placed an end to darkness," for Hashem who founded His world upon truth has placed a point of truth within all the world, so that falsehood has no dominion except when it clothes itself in some truth. It is compelled to have in it some admixture of truth, as our Rabbis said: "Any lie that has no truth at its beginning cannot endure." And as we see experientially — the liar must devise stratagems: how to deceive the world through some truth in which he clothes his lie; as one who takes tin and coats it with a little silver and deceives, saying it is all silver — here there is a little truth. And since falsehood itself cannot endure except through a little truth, falsehood also has limit and number — for it must restrict and limit its lie to some proximity to truth, in order that it can endure to deceive people. Therefore falsehood also has limit and measure necessarily. This is the aspect of the forty-nine gates of impurity corresponding to the forty-nine gates of holiness. Just as holiness has limit and number in this world — seven times seven, which is the general root of all number — so too falsehood, as its counterpart, has seven times seven in impurity. And through this, the truth within which falsehood clothes itself and from which it nurses, becomes the very means of its defeat and fall. Falsehood has no endurance except for a brief moment, as it is written: "But a lying tongue is only for a moment" [Proverbs 12:19]. Afterwards the truth from which falsehood nurses intensifies and topples it, revealing its fraud and deceit. But there is also the aspect of the fiftieth gate of impurity, from which the multiplicity of lies, frauds, and deceptions is almost without limit — yet even it must clothe itself in some truth. But it nurses doubly from holiness and truth, so that it can confuse and conceal and obscure all manner of truth in the world, and invert all manner of truth to falsehood, and vice versa. When this aspect of the Other Side (סִטְרָא אָחֳרָא) prevails, G-d forbid, of this it is said: "I sink in deep mire where there is no standing" [Psalms 69:3], the aspect of "it has descended wondrously" spoken of our long exile, which seems interminable — so that the end of time is called "the end of wonders." The main prolongation of exile is the intensification of falsehood without measure. Our primary support and hope now rests only on the power of the great true Tzadikim who are on the level of Moshiach, who can reach the fiftieth gate of holiness where the root of the entire Torah resides — which is the essential Emes, the aspect of Torah of Truth. Therefore the Torah was given on the fiftieth day of the Omer, for this is the illumination of the fiftieth gate — for from there limitless counsels flow. And through this all lies and fraud are subdued, shattered, and nullified — even those derived from the fiftieth gate of impurity. Not only do the lies fail to damage the truth; but rather, through the very intensification of the many lies and deceptions, the truth is revealed all the more so. Truth is its own witness — it illuminates ever more brightly and nullifies lies and all darkness that stands against it to conceal and hide it. Therefore the falsehood and the Other Side intensify each time with new lies to conceal the light of truth, and truth nullifies them — and they intensify again with new lies, and so on without limit. Through this very process, whoever wishes to look with the eye of sincere truth will understand and know that all their words and schemes from beginning to end are all falsehood and vanity. The sincere person can easily see and discern the truth. Such matters cannot be explained in writing or orally — only the discerning person who desires truth and understands one thing from another can understand somewhat, each one according to what he estimates in his heart, how through the very intensification of lies and deceptions one can discern and recognize the light of truth and draw near to Hashem — for truth is recognized from within the multitude of falsehood just as light is known from darkness.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
There is nothing that does not have a root above. Therefore even falsehood must have some root. But this seems puzzling: from where could falsehood have a root above, where all is truth, since truth is the very opposite of falsehood? But the root of falsehood's grasp is from the aspect of the beginning (רֵאשִׁית) of all things — for at the root of all things, everything is one without distinction: there is no difference between silver and tin and copper and gold, and no difference between the number a hundred and the number one. Therefore from there, through many descending gradations, a grasp was established for falsehood — for it has the power to invert things and call tin silver and copper gold, and call a hundred two hundred, and so on endlessly. All this derives from the fact that at the root, everything is truly undifferentiated, for there all is one. But this very root is itself the primary means of falsehood's defeat — for the essence of truth is its tachlis (תַּכְלִית — ultimate purpose): to know the root and purpose of all things, where all is one without distinction; and this is the essence of ultimate truth — to know that everything derives from His simple unity, and that He created all for His glory in order to be recognized through every thing. For truly, whoever understands all the matters and commerce of the world and knows how to appreciate the true value of each one — even if he is great in all seven wisdoms — if he does not look at the ultimate final truth and does not see how through everything to draw close to Hashem and recognize Him, and if he has strayed, G-d forbid, through his wisdom to deny even one rabbinic statement — such a person is truly far from ultimate truth, sunken in the depths of falsehood. But in truth the person of simplicity (אִישׁ תָּמִים), who doesn't understand any trade and isn't expert in any wisdom, but engages in Torah and service of Hashem day and night and thinks at all times about his eternal purpose — is far better. For even if he cannot tell silver from tin [this difference is only in the imaginative faculty; at their origin and end all is one, for everything came from dust and returns to dust], he knows the ultimate truth. And the person of truth recognizes in another whether he speaks truth or not, as mentioned elsewhere. Even if he is sometimes deceived in worldly matters, the deception is only temporary, while the deceiver deceives himself far more for his eternal purpose. The person of truth ultimately knows how to discern and distinguish between truth and falsehood with ultimate wisdom and understanding — for he flees from all incitements and seductions of the evil inclination toward desires and evil traits that derive from the Other Side. This is the essential truth in all things: that one orient every act toward its truth, toward the root and purpose of truth — which is Hashem, Torah, and the Tzadikim, who are the very essence of truth. Through this the falsehood is subdued — for its grasp too derives from the beginning and end where all is included in one unity; yet through this very root the primary defeat of falsehood comes. For whoever looks at the essence of truth in all things, through this they can never deceive him — since he has in his heart that he desires only truth. And even if at times he does not know clearly how to conduct himself in some matter, he surrenders all his movements to Hashem sincerely and asks Hashem to grant him the point of truth and guide him in the path of truth so that he merits to do everything only according to Hashem's will. Therefore even if afterward it becomes known to him that he erred in some matter, and he understands now that according to Hashem's will he should have conducted himself differently — even so, if his intention was genuinely and sincerely to do Hashem's will, it is all counted as truth, for "the Merciful One desires the heart," and provided one's heart was directed toward Heaven. Certainly if a person does not deceive himself and looks with all his heart solely toward truth, he will ultimately attain truth in sincerity. This is the wondrous and wise counsel in the service of Hashem in all things of the world.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential revelation of truth from falsehood — which comes about through connecting oneself to the root of truth as above — is through the aspect of actual dust (עָפָר — afar): by nullifying oneself completely, being in one's own eyes as dust and ashes, the aspect of "And my soul shall be as dust to all" [Psalms 119:141] — nullifying oneself from everything as though having no sensation and no existence, connecting oneself only to the root where all is one, which is the aspect of holy dust from which the essence of truth derives. Through this the falsehood is subdued and truth is revealed.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Now it is impossible to reveal truth completely in any way. Even one who merits some sincere truth cannot reveal it except by covering it in many coverings and garments, so that it becomes truly hidden from most people. Only the very few merit to understand truth from within the concealment — for now truth must necessarily be covered. For if truth were revealed explicitly, falsehood could overpower even more through precisely that revealed truth — for whatever truth is revealed, they intensify with yet more lies. The wise must therefore carefully consider how to state and cover their words in many coverings, so that falsehood cannot prevail through the revelation of truth — this being the aspect of what our Rabbis said: "Scholars, be careful with your words." But in the future when Moshiach comes, when falsehood will be nullified, we will be able to reveal truth publicly before all nations and communities, for now it is the aspect of "truth has been cast to the earth" — truth must be covered in the aspect of dust and earth. But in the future: "Truth will sprout from the earth" — and then we will be able to reveal truth to all.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Even the power that falsehood has to mislead the world derives from truth — from Hashem Himself, as it were, who gave it power for the sake of free choice, as is made clear in many verses. Falsehood, in its intensification, would have wished to mislead the entire world with its lies until there would be no point of truth left in the world at all, G-d forbid. But Hashem will not abandon it into its hands, for in every generation there are some Tzadikim who do not hearken to the voice of falsehood at all and pursue only truth. And even those who are enticed after falsehood, G-d forbid, still have many points of truth remaining within them — and falsehood is greatly envious of this and constantly attempts to capture everything with its lies. Therefore it intensifies and spreads with new lies each time. This is the aspect of the proliferation of books of heresy that multiply and are renewed each time with many types of enticements and smooth words, seeking to mislead Israel. Until in the end of days falsehood will intensify and spread enormously, so that nearly all will be misled, G-d forbid — and then, precisely in His mercy: "The lips of truth will be established forever" [Proverbs 12:19], for precisely through the great abundance of lies, falsehood itself will flip to truth, until all peoples will turn to truth to call upon Hashem's name — "For then I will convert the nations… to call them all in the name of Hashem" [Zephaniah 3:9] — convert (אֶהְפֹּךְ) precisely, as above.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
By placing one's soul as dust, one merits to gaze upon truth sincerely, so that the light of truth is revealed and through this one is filled with a holy desire and will so strong that one shatters all obstacles and merits to draw close to holiness.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Every person must pray before Hashem and supplicate, since we are all children of Yaakov who is the very essence of truth — as it is written: "Give truth to Yaakov" — and we are all the seed of truth (זֶרַע אֱמֶת). Therefore in the merit of Yaakov, Hashem will also have compassion on us, so that we merit to gaze only toward truth and to reveal truth in the world — through which we merit the strengthening of holy will to shatter all obstacles and draw close to holiness.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Each and every day, truth prevails over falsehood — for Hashem in His goodness renews daily and perpetually the work of creation, and every day opens the gates of the East and illuminates the whole world. The essential light of all lights is Emes, which is Hashem Himself, the light of all lights. This is the aspect of the essential clarifications (בֵּרוּרִים — birrurim) that occur each day. For the essential clarification — that good is clarified from evil — is precisely when Emes is clarified from falsehood. Thus from the daily clarification derives the very shining of sun and moon. Therefore the Shema is recited alongside the blessing of the luminaries, for the essential foundation of Emes is the Shema — which is faith in unity and the acceptance of the yoke of Heaven and of commandments. Therefore afterward we say "Truth and Established" (אֱמֶת וְיַצִּיב) and "Truth and Faith" (אֱמֶת וֶאֱמוּנָה), repeating the word "truth" many times — for this is the essential truth, and from it derives the essential light of all the luminaries that shine forth each day. Therefore each day in the morning at the shining of the light, the downfall of the wicked is drawn forth, as our Rabbis said and as it is written: "In the mornings I cut off all the wicked of the earth" [Psalms 101:8] — for the essential downfall of the wicked is through the illumination of Emes. Even though we see that many days and years pass and they have no complete downfall, nonetheless we believe that each day their downfall is spiritually drawn down from Heaven according to the daily clarification of truth. Certainly their day will come when they fall visibly — for the success of the wicked is only for that day and hour; the moment their time passes, they fall without recovery through the illumination of Emes that Hashem shines anew on the following day. This is the aspect of the fall of Sennacherib, which came about in this very manner, as it is written: "This very day shall he halt at Nob" [Isaiah 10:32]. And similarly with the wicked Haman — his advisors told him to build a gallows and in the morning tell the king to hang Mordechai, and a fool does not know that in the morning Hashem renews the work of creation in an entirely new way, clarifying truth from falsehood with a new clarification — through which came Haman's downfall, until he was hanged that very next day on the gallows he had prepared for Mordechai.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
From any place one can return to Hashem through Emes — when one knows the truth sincerely and each person recognizes his own place. For the essential blemish comes through falsehood — the aspect of the Chambers of Substitution, which exchange good for evil and evil for good, the aspect of 'one who acts like Zimri and expects a reward like Pinchas.' But when one recognizes one's own place and places one's soul as dust and sees one's own lowliness sincerely and the greatness of one's distance from Hashem — even though in truth this is one's actual state — nonetheless through this one can return and repent to Hashem.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All the blemishes and sins that come through the evil inclination all derive from the separation — G-d forbid — between before-creation and after-creation. For the essential grasp of evil, falsehood, and impurity is from the aspect of after-creation. The essential repentance is for each person, according to his portion in the totality of creation, to return and elevate everything to its original root, to include after-creation within before-creation — this being the essential aspect of repentance: to return everything to its first root. And therefore the essential repentance and rectification for all things is truth and wholeness (אֱמֶת וּתְמִימוּת) — through which His blessed providence is drawn and after-creation is included in before-creation, and the grasp of falsehood, evil, and impurity — which took hold in the aspect of after-creation — is annulled. And then all is rectified.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential death comes through falsehood that separates those which are bonded — between the totality of creation and the pre-creation state, and specifically between body and soul. The essential renewal of the world and the Resurrection of the Dead will be through the greatness of Emes that will be revealed then — for "truth is the elixir of life" (אֱמֶת סַמָּא דְּחַיֵּי), as our Rabbis said — for the essential vitality and sustenance of all creation, in general and in particular, is through Emes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Whoever wishes to save his soul from the fire of dispute — i.e., not to participate in dispute, G-d forbid — his essential salvation is through Emes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes is beginning, middle, and end (רֹאשׁ, תּוֹךְ, סוֹף) — for the essential completeness of truth is when it is truth from its beginning to its end. There are those who begin with some truth but end up through it leading to great falsehood — as our Rabbis said: "Any lie that does not have truth at its beginning cannot endure at its end." Therefore the essential truth is when it is complete from beginning to end. The essential thing is the end — "for the end of a matter is better than its beginning." Therefore now, in the end of days, falsehood intensifies — "truth has been cast to the ground," and our Rabbis: "truth will be absent — it becomes fragmentary." And similarly in each individual person: there are those who are upright from the beginning, yet our Rabbis said: "Do not trust yourself until the day of your death" — for sometimes falsehood overpowers him later, primarily through false and mocking people who can greatly fell a person in the end. Therefore the essential truth is when it reaches the end — the aspect of the feet (רַגְלַיִן). The essential rectification of the entire world by Moshiach is in the aspect of the feet, as our Rabbis said: "Until the feet meet the feet." The essential rectification is through Emes that will be revealed through our righteous Moshiach, may he come speedily in our days — "Truth will sprout from the earth" — that truth be complete from beginning to end. Through Emes His blessed providence is drawn, and one merits to believe in His specific providence from the first of all levels to the last of all levels — this is the essential truth. Through this all is included in one, and after-creation is included in before-creation — which is the essential rectification of all of creation.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential free choice is in the matter of truth and falsehood — for the essential evil and impurity is falsehood, and the essential grasp of falsehood is in the aspect of multiplicity through distancing from the One. For Emes is one, and falsehood is many — as explained; and the more one distances from unity and multiplicity increases, the more falsehood intensifies. This is the aspect of "G-d made man upright, but they sought many calculations" [Ecclesiastes 7:29] — for the moment they became two — Adam and Chavah — and were called "they," they sought many calculations and the serpent enticed them. Afterward they multiplied further and Kayin and Hevel were born: "And Kayin rose up against his brother Hevel and slew him." And then: "When men began to multiply" — specifically multiply — "Hashem saw that the evil of man was great." For the more multiplicity increased and they distanced from the One, the more falsehood took hold — which is the essential evil, impurity, and root of all corruption. Yet the essential greatness and completeness of Emes is precisely when truth is clarified and revealed in the place of multiplicity, where falsehood has its grasp — for it is there that the essential greatness and completeness of truth manifests. The entire creation was for this — for free choice — and all free choice is only precisely where evil, impurity, and falsehood also have a grasp. This is the greatness of the true Tzadikim who merit to attain the sincerity of truth of G-d's knowledge in a way no angel or seraph can — as our Sages said, that in the future the angels will ask the Tzadikim: "What has G-d wrought?" — and all this is attained by the Tzadikim precisely through having stood in the trials and refinements of this physical world, the place of greatest falsehood. Therefore in holiness, wherever there is more multiplicity — where falsehood can take greater hold — when one merits to reveal truth there, His name is thereby more magnified and sanctified. This is the aspect of not saying a matter of holiness with fewer than ten, and "the beauty of the King is in the multitude of the people." And this is the aspect of the commandment of procreation — that people multiply precisely, so that they recognize the truth from within the multiplicity. Therefore in the future at the coming of the redeemer, when there will be the greatest revelation of truth, Israel will also multiply greatly — "The smallest will become a thousand" — and then knowledge of His Divinity will be revealed more, as it is written: "For all of them will know Me" — for the essential revelation of truth is to reveal knowledge of His true existence in the world. The more one distances from truth, the more one distances from Hashem. And conversely, the more one is close to truth, the more one is close to Hashem. The sincerity of truth cannot be attained except through free choice and standing in great and mighty trials in the place of greatest falsehood — and then when one merits to stand in the trial and draw oneself only toward the point of sincere truth, one merits to attain the sincerity of the truth of Hashem Himself, as it were. This is the aspect of the Midrash: when the Holy Blessed One wished to create the world, the angels formed factions — some said it should be created, some said it should not; and Truth said: "Let it not be created! For the whole world is full of lies." We see thus that even those holy angels who are of the attribute of truth, having their source in truth — even they had not yet attained the sincerity of G-d's own truth, for Truth said "Let it not be created" yet in the end Hashem created the world, and Hashem is certainly the essence of truth and agreed with creation. All this is because even as truth descends from Hashem until it reaches even the angels, the sincerity of G-d's own true intent becomes concealed — for the depth of His understanding in sincere truth is very hidden even from all created and emanated beings. Only the souls of the true and greatly elevated Tzadikim can attain it — those who merited this precisely by standing in many trials where falsehood greatly held sway, and through the power of their strength they chose good with enormous labor in this physical world. Through this they merited to clarify sincere truth in this very world. Therefore only for these Tzadikim was the world created — and through them, all who draw close and attach themselves to them can also receive some genuine illumination and spark from the point of sincere truth, through which they can always maintain and strengthen themselves in the point of truth, and no enticement, temptation, obstacle, or rejection in the world can confuse them. Even if something passes over them spiritually or physically, they will each time look toward the point of sincere truth and say in their heart: "It is true that the enticements, temptations, confusions, and trials are great and mighty — to the point that in truth it nearly seems to us that our hope is already gone, G-d forbid, according to what we know of our deeds and how we have not listened to the voice of our Teacher." Yet nonetheless, we know that we have not yet attained the sincere truth of His blessed mercies — for the sincerity of Hashem's truth is very hidden, His thoughts are very deep; and through this truth there is hope for everyone — the possibility that all can be rectified and turned to good through genuine repentance, and all sins turned to merits. The essential thing: that one's own truth not prevent and push him away from sincere truth. For even one who is careful not to dispute others through his truth, may still attack and dispute himself excessively through this same truth — falling greatly in his own mind through the truth he knows of himself, how he has sinned and continues as he is. Through this he distances himself further. But in truth this is not the sincere truth — for one must know that we do not know, not at all; we must know and believe sincerely that Hashem is truth and His Torah is truth, and He has revealed to us through His true Tzadikim that there is no despair in the world — for His mercies and lovingkindness are boundless. Provided one never desists from crying out, praying, and supplicating, everything can be rectified. And every movement by which a person disconnects himself from evil to good in this physical world is exceedingly precious in His eyes. This is the essential truth in the aspect of "Truth will sprout from the earth" — from the earth specifically, where the weight of physicality and trials are greatest.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential distance of each person from sincere truth is most often caused by truth itself — as we see experientially that all dispute arises through truth, for the disputants claim the truth is with them. This is so in every generation, and in particular in the generations near ours: the dispute between scholars (lamdonim) and Chasidim was an enormous dispute — yet the great scholarly leaders who disputed the great Chasidic masters were themselves largely true and great Tzadikim, who disputed only because it seemed to them that truth was with them and that the Chasidic masters were deviating from truth. This all derives from the accusation of the angels mentioned above, who were of the attribute of truth — and that truth was compelled to accuse against the entire creation; and from there all the accusations and quarrels between people descended. And even the angels of truth, who are the attribute of truth, had not yet attained the sincere truth of G-d's own thought. The depth of His blessed true thought is very hidden and sealed even from all created and emanated beings — only the souls of the true and greatly elevated Tzadikim can attain it, those who labored with enormous labor in this physical world and stood in many trials. Therefore all those who have not yet purified themselves entirely of all desires and evil traits — where evil and falsehood still have some hold — can come to great corruption through precisely their unrefined truth. The Tzadikim who labored with enormous labor, endured boundless bitterness, stood in countless trials, and sacrificed themselves for Hashem and for Israel — they merited to clarify the sincere truth, which no angel or seraph could attain. Only for these Tzadikim was the world created, and through them all who draw close to them can receive some genuine illumination and spark from the point of sincere truth — through which they can always maintain themselves in the point of truth, and no enticement can confuse them.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
In this world the essential completeness of truth is emunah — faith. For the essential truth is to know that it is impossible to attain the very essence of truth — since the essence of truth is Hashem alone, as it is written: "The truth of Hashem endures forever" [Psalms 117:2], and in Him, blessed be He, "no thought can grasp Him at all." The essential truth is therefore to know that it is impossible to grasp Him who is the essence of truth — the aspect of "the ultimate of knowledge is that we do not know." Therefore the essential completeness of truth in this world is emunah. All of a person's service in this world is to merit truth and faith in completeness and sincerity. But one cannot arrive at this except through the great Tzadikim mentioned above, who merited it through much labor. Yet the sincere truth of these great Tzadikim cannot be fully attained either, for they are included in Him and their thoughts are also very deep. Only through Emes can one arrive at emunah — if one wishes to gaze upon truth sincerely, one will understand that it is fitting to believe in the Tzadikim, and then one will merit truth and emunah together — which is the essential human perfection.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Truth and faith are in the aspect of man and woman — "It is not good for man to be alone" [Genesis 2:18]: for the essence of truth — which is the aspect of man — is impossible to attain. Therefore "I will make a helpmate opposite him" — the aspect of emunah, through which the essential completeness of truth is achieved. Through the joining of the two, the essential procreation of all true knowledge and insights occurs — which is the totality of the holy Torah, whose foundation is truth and emunah. This is what our Rabbis said: "He merited — a helpmate; he did not merit — opposite him" — the aspect of free choice in this physical world, so distant from the aspect of the One, where the essential grasp of evil and falsehood — the aspect of opposition — exists. Therefore if he does not merit, she is literally "against him." But if he merits, then precisely through the trials and refinements of this world which are aspects of opposition, when one merits to strengthen oneself with complete emunah as above — through this precisely is sincere truth clarified. This is the aspect of "truth will sprout from the earth" — as when one plants a seed in the earth, where it completely decomposes, and precisely through this a great tree grows with wondrous fruits. So do the Tzadikim labor in clarifying truth, planting and sowing it — in the aspect of "all of it is the seed of truth" — until truth sprouts precisely from the earth.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Even though the very essence of truth cannot be attained, nonetheless every true Tzadik accomplishes a great deal through his holy service, illuminating within Israel a holiness of truth according to the generation and the time — both when the Temple stood and when it did not stand. And even every single point of good truth belonging to the lowliest of Israel is exceedingly precious in Hashem's eyes and is never lost forever. What happens to each individual cannot be comprehended — even the great Tzadikim cannot fully attain the ways of His blessed sincerity, as explained at length. Yet all their deeds in truth are established forever and eternally, as it is written: "I will repay them their wage in truth" [Isaiah 65:16], and so too every point of truth that illuminates within us, even in our great lowliness — all is established forever.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential sincere truth can only be attained when one is completely pure and clean of all desires — primarily the encompassing desire of the bris (בְּרִית — covenant of purity). For guarding the bris is the aspect of Emes, the aspect of "all of it is the seed of truth" — as explained elsewhere. For the essential falsehood comes through turbid blood, and all desires — especially the encompassing desire — derive from turbid blood. Therefore when the adversary entices one through one's own truth — especially when he entices one to persist in dispute out of one's own truth — one should examine oneself carefully: am I pure and clean of all desires, especially this encompassing one? And since one knows in oneself that one is not clean, how can one rely on one's own truth, and especially pursue another Jew — all the more so many of Israel? For the clear truth, sincere truth — this is attained only by the true Tzadik whose hands are genuinely clean, who is clean of all desires and especially this encompassing one, so that his blood is never turbid, and he alone attains sincere truth. As for the rest of the world — even the pious and somewhat righteous — the essence of their truth is to know that they are far from attaining genuine knowledge, and they must strengthen themselves in emunah as above. This is the aspect of: "Who shall ascend the mountain of Hashem, and who shall stand in His holy place? He who has clean hands and a pure heart, who has not lifted his soul to falsehood" [Psalms 24:3–4].
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
When the true Tzadik sees that there is no truth in the world — that they invert falsehood to truth and say evil is good and good is evil — there are many levels to this. Some err only slightly and come to a subtle mistake; some err more gravely; some are outright liars who impudently claim the truth is theirs — as we find when Moshe and Aharon came to Pharaoh, who said: "Why do Moshe and Aharon distract the people? The work is heavy upon the men — let them do it, and let them not follow after words of falsehood." See how far falsehood spreads in inverting truth: the wicked Pharaoh who tormented Israel with lies and for nothing, who repaid with evil the good that Yosef had done for all Egypt, first approaching with soft speech and then with harsh and crushing labor — this same Pharaoh impudently said of Israel: "let them not follow after words of falsehood" — as if Moshe and Aharon were the liars! And then Dasan and Aviram challenged Moshe, saying "May Hashem look upon you and judge, for you have made our reputation foul" — also impudently speaking falsehood against Moshe and Aharon as if the truth were with them and they loved Israel more. This occurs in every generation and time, with many levels in every person — among the righteous, the intermediate, and the wicked. It all derives from unrefined truth as above. Therefore the true Tzadik must sometimes speak differently and clothe truth in many garments — precisely through this he introduces truth into the world. This is the aspect of what our Rabbis said: "The righteous are permitted to use cunning against the crafty," and also: "It is permitted to deviate for the sake of peace."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The six weekdays are the aspect of after-creation, when creation emerged from potential to actuality — all brought about through Emes, as written: "In the beginning G-d created" — the final letters spelling אֱמֶת. Yet immediately upon creation emerging from potential to actuality, a trace of falsehood's grasp arose; therefore in the six weekdays there is some grasp for falsehood. The essential rectification is through Shabbos, which is the aspect of Emes. Shabbos is thus the aspect of the ultimate World to Come, when after-creation will be fully included in before-creation — and the essential inclusion is through Emes. Therefore one must draw the holiness of Shabbos upon the six weekdays. And similarly one must draw the holiness of the true Tzadik — who is the aspect of "Shabbos of all days" — upon the multitudes of Israel. But the essential drawing of the holiness of truth onto the weekdays and from the Tzadik to the people is precisely through havdalah (הַבְדָּלָה — separation/distinction) — through knowing how to separate between holy and mundane, between Shabbos and the six weekdays, and between the Tzadik and the common people. This means knowing that there is a great difference between the true essence of truth belonging to the Tzadik — the aspect of Shabbos — and the truth of the common people — the aspect of the weekdays. For even though their vitality, rectification, and sustenance all derive from truth, they cannot attain the sincere truth of the Tzadik. The essential truth of the common people, the aspect of weekdays, is to know that they are distant from attaining the Tzadik's sincere knowledge — only to strengthen themselves in emunah. Thus precisely through havdalah is the holiness of Shabbos drawn onto the weekdays. As with the Giving of the Torah at Sinai: "Lest they break through to see Hashem… but you and Aharon shall ascend." Our Rabbis said: "You — your own partition; Aharon — his own partition; and the people shall not break through." For one may not approach the Tzadik's partition and comprehend the depth of his thought. This is also the aspect of the prohibition for strangers to approach the holy in the Temple and Sanctuary — for where His blessed truth shines more, there is greater holiness, but not everyone can approach that truth. Each person must stand in his own place and partition, holding the path of truth according to his own level — and not break through to that which is not fitting for him, "for what is hidden from you, do not seek."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Writing is for the sake of truth and to repel falsehood — for where there is concern about change and lying, one writes a document so that the liar cannot change again and claim otherwise. But in truth, against the true fraud and liar, even a document does not help — as we see experientially, that the deceiver can overturn things ten times even against a written document, arguing falsely and claiming "that was the intention of the writer." Therefore the essential thing is dealing only with one who is genuinely reliable in truth and integrity. For the essential truth is in the heart — "he who speaks truth in his heart" — and the heart knows whether one acts straight or crookedly. Our holy Torah was given in writing and orally — which are the aspects of Emes and emunah. The Written Torah is the aspect of Emes; but even from the Written Torah alone one cannot yet know the true intent of the Torah — only through the Oral Torah, which is the aspect of emunah, the aspect of "I will declare Your faithfulness with my mouth" — the faith of the sages, for we must believe in the authentic sages who have explained to us all the laws of the Torah. Against this it is said of the nations: "Their mouth has spoken vanity and their right hand is a right hand of falsehood" — their speech is falsehood, and their writing — which is in their right hand — is all falsehood. The essential grasp of falsehood, which can only endure with some truth, derives from the aspect of writing, which exists only for the sake of truth. From there precisely all their lies derive — they change many times and interpret the text as they please according to their lies. They also study the Written Torah but interpret it as they wish. Therefore in all their laws and judgments they insist everything be in writing, as if their whole intention is for truth — but this is far too much truth, from which the grasp of falsehood derives. As we see, for all their proliferation of writing and all speech being recorded, they are nonetheless full of lies. For the essential truth must be engraved and written in the heart sincerely, in the aspect of "write them on the tablet of your heart," and "acknowledging truth and speaking truth in his heart." And the essential havdalah at the conclusion of Shabbos is that through it the holiness of Shabbos is drawn onto the weekdays — as above.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
What a person understands through reason as true — this is the aspect of Emes. What he cannot understand through reason but believes in — this is the aspect of emunah. For the essential basis of all wisdoms is Emes — for even if someone expresses great wisdom and intelligence in medicine and the like, if the truth is not so and everyone sees it is the very opposite of what this person reasoned, then it is not called wisdom at all but error and utter foolishness. And even in the study of the holy Torah our Rabbis said "the Holy Blessed One delights in dialectical reasoning" — yet one must intend through one's dialectic to arrive at truth, for the Torah is called the Torah of Truth. And even if one has not yet arrived at truth, this very dialectic is precious before Hashem, since one is reasoning and searching for truth. The essential wisdom is thus Emes. It is only because we cannot attain the very essence of the truth of Hashem, the holy Torah, and the true Tzadikim that we must strengthen ourselves with emunah. In truth, Emes and emunah are both one — as above.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential knowledge of Hashem's name is attained only by the Tzadikim in this world who have free choice due to falsehood's grasp here — and when they choose good and sacrifice themselves for Hashem's service, they merit to know and recognize Him and attain His holy names more than all the angels. This is the aspect of the prohibition against mentioning G-d's name in vain — and the severity of a false oath even when one swears truthfully, e.g., over something obvious to all. For it is forbidden to invoke the heavenly name to reveal something that is plainly obvious to everyone. Hashem desires His name to be invoked precisely in the service of clarifying truth from falsehood — which is the essential work. Therefore those who deny that Hashem desires human service, arguing that this cannot be comprehended by any intellect — apart from being heretics, violating "you shall not take the name of Hashem your G-d in vain" — they are as if declaring His name, the totality of creation, to be vain and void.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
It is written: "Acquire wisdom, acquire understanding" [Proverbs 4:5–7], and it is written: "Acquire truth" [Proverbs 23:23] — for the essential wisdom and understanding is Emes. And truth must be acquired — it cannot be received for free, for one cannot attain authentic wisdom, which is fear of Heaven — "The beginning of wisdom is fear of Hashem" — except through great labors. Through this one merits to acquire truth which is authentic wisdom. One who merits the acquisition of truth, the essence of wisdom, is called an elder (זָקֵן), as our Rabbis said: "zaken means one who has acquired wisdom" — and he must certainly be honored with rising and showing deference, as written: "You shall honor the face of the elder" [Leviticus 19:32] — for having merited truth which is the light of the face and the splendor of the face, certainly honor and splendor of face are his due.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All the occupations of the world are all for the clarification of Emes — which is the essential clarification of the holy sparks that each person must clarify throughout his life, leaving children after him to continue clarifying truth from generation to generation. Therefore "two are better than one" — for truth cannot be clarified by one alone. Since simple obvious truth is not the completeness of truth — the essential thing is to clarify truth where error in the opposite direction is possible — two are needed specifically. For certainly there are different opinions between them, and when two engage in halacha — one asks and the other answers, one builds and the other refutes — through this the halacha is fully clarified. But with two, there may not be a decisive ruling and each holds to his own opinion, so truth cannot be clarified. This is why the verse concludes: "A threefold cord is not quickly broken" [Ecclesiastes 4:12] — for the essential completeness is when there is a genuine decisive ruling between the two through the third arbitrator, for the essential completeness of truth is in the three lines of truth — the aspect of "beginning, middle, and end," the aspect of the three Patriarchs. And our Rabbis said: "Any dispute that is for the sake of Heaven will endure" — in the end specifically — for certainly only in the final end will the truth of that dispute be revealed, how both are words of the living G-d. But a dispute not for the sake of Heaven will not endure — for since the disputants' intention is not for truth, even though they cloak their words in their imagined truth, ultimately the truth will be revealed in its sincerity, and those who dispute truth will fall without recovery, as with the fall of Korach and his company. Then all will rush to draw close to truth — but then it is too late. For only he who has labored on the eve of Shabbos will eat on Shabbos.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All judgments are to clarify truth from falsehood — for the two litigants contradict each other, and truth must be clarified and the true judgment rendered. Truth can only be clarified when one connects and elevates oneself above time (לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן) — for there is the essential truth. For whoever is caught in the aspect of "under time" has falsehood intensifying within him, since all lies, frauds, and denials belong to the realm of "under time." As we see experientially: the essential denial and lie involve the passage of time — for certainly at the very moment someone takes money from another, he cannot deny it; and even soon after there is not enough boldness to deny. Only after many days and time passes does he find pretexts to deny. Therefore truth can only be clarified through a court of three, corresponding to the three Patriarchs — the aspect of the completeness of da'as — through which one can connect and elevate time to the aspect of above time. The judge who renders true judgment is, as our Rabbis said, "like a partner of the Holy Blessed One in the work of creation" — for at the beginning of the establishment of time, with the first evening and morning, Hashem created it in such a way that the Tzadikim could attain completeness of knowledge and thus include and elevate all of time to above time.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Through Emes, His blessed providence is drawn, and then after-creation is included in before-creation in the aspect of 'father and son as one,' and the person is in the aspect of a son before the Omnipresent — as if, as it were, in one being with the Father. But through falsehood, His blessed providence is withdrawn, and there is no 'father and son as one' — and then one is in the aspect of a slave, distant from the Master, not in one being with the Master. Therefore through falsehood one falls into servitude, G-d forbid.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential illuminating light of the sun and moon, given to illuminate the earth, is Emes — which is the essential illuminating light. And since in Emes there are two aspects: there is one who speaks his words in truth so clear and pure that it is the aspect of a precious stone that shines by itself; and there is one who also speaks in truth, but not yet so clearly — in which case the speech is in the aspect of a window that has no light of its own but through which light enters. Similarly, even this truth lacking the power to shine by itself can nonetheless allow another to illuminate through it. Therefore there are two luminaries — sun and moon: the sun has light of its own, the aspect of the self-shining precious stone, i.e., truth that shines by itself; and the moon has no light of its own, receiving only from the sun — the aspect of the window. The sun is the true Tzadik; the moon is each ordinary member of Israel.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential creation was solely for Emes — as written: "In the beginning G-d created", where the final letters spell אֱמֶת — "with it heaven and earth were sealed." For the Holy Blessed One is the very essence of truth and His seal is truth, and His entire desire is only toward Emes. The entire creation from beginning to end is only in order to reveal Emes — as the holy Zohar states, creation was "so that they should know Him." But since the worlds cannot bear and receive the actual light of truth — they would be nullified from existence — Hashem diminished and concealed the light of truth, garbing it so that they could receive it. From this diminishment — the diminution of the moon — derives the grasp of the entire Other Side, which is darkness and falsehood. Its grasp is only from the diminution of the moon's light, i.e., from the diminution and contraction of the light of Emes. For certainly, if only the actual light of truth itself existed, the Other Side which is falsehood would have no grasp, since if everyone knew the actual truth, how could truth be covered and inverted to falsehood? But once truth was diminished and contracted, even though it remains fully true, they now have some grasp — for people perceive truth from afar through many windows and garments, allowing them to cover and invert truth with falsehood. Therefore our essential labor is to fill the blemish of the moon — to clarify truth from falsehood. The essential counsel and rectification in all our service in this world is truth: not to deceive oneself, to gaze in all things toward sincere truth. Even if one cannot pray properly at all, one should at least see that one speaks the words of prayer truthfully, according to one's level. Even if truth is not yet clear and pure — since one desires truth and draws oneself only toward truth, this truth is at least in the aspect of a window through which the Tzadikim — who represent the essence of truth — can illuminate in all the prayers of Israel and elevate them. The purer and clearer the window — the true speech — the more the Tzadik who is the essence of truth can illuminate through it.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential redemption is through Emes — which is our righteous Moshiach, may he come speedily in our days, who is called "truth" — as written: "Send Your light and Your truth" [Psalms 43:3], which Rashi explained as referring to Moshiach. For the essential coming of Moshiach is to reveal Emes in the world — for now truth is in great exile, fragmented into many factions. The essential truth will be revealed through Moshiach, as written: "The lips of truth will be established forever."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential thing is to join together the two aspects of truth mentioned above (§41) — to elevate and clarify the truth garbed in this world, which is the light of the point of truth each Jew possesses — the aspect of a window for another — and to connect and unify it with the essence of truth. Then the essential completeness of truth is achieved and the intention of creation is fulfilled. For the essential creation was solely for this — the Holy Blessed One is the very essence of truth, as it were, and needs no creatures; creation was for our benefit, so that we merit to know the sincerity of His existence even in this world. This is the essential completeness of the light of truth — "the advantage of light over darkness" — for where there is no falsehood at all, the word "truth" is not applicable; truth is only relevant where both truth and falsehood exist, where one can say "this is truth and this is falsehood." Therefore the essential completeness of truth is when truth is clarified from this world — and when truth is clarified from this world through our service and prayer, the two aspects of truth join, the blemish of the moon is filled, and the two names הוי"ה אֱלֹקִים are unified, which is the essential completeness of truth — the aspect of "And Hashem Elokim is truth" [Jeremiah 10:10].
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Israel is not suspected of falsehood — as written: "The remnant of Israel shall not do iniquity nor speak lies" [Zephaniah 3:13]. Only sometimes a person permits himself a leniency and covers falsehood with truth. All this derives from the diminution and contraction of truth to the aspect of a window, through which falsehood can be covered with truth. The essential rectification is when the two aspects of truth are joined together and an illumination from the essence of truth — the precious stone — is drawn upon the truth garbed in this world, which is the aspect of a window. Then "all workers of iniquity shall be scattered" — for through this falsehood's grasp falls and is entirely nullified. This is also the aspect of the credibility of two witnesses, as explained there.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
There are no two souls in the world equal in their level — each is greater than the next. The essential distinction and elevation between souls is only in the aspect of the illumination of Emes — for the soul is called light, as it is written: "The candle of Hashem is the soul of man" [Proverbs 20:27], and the essential light of the soul is Emes. Any soul with more truth is greater and shines more. The lesser one must receive from the greater, for all souls receive from one another, level to level.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Certainly in this world not everyone merits the clear and complete truth. But the essential thing is: so long as one guards truth from inverting into falsehood — gazing toward the point of sincere truth — even though one has not yet attained completely clear and pure truth, the essence of truth itself, at least another can illuminate through one's truth, which is in the aspect of a window. Through this one can still emerge from darkness to great light.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Even if a person has fallen to whatever place he has fallen, G-d forbid — even if darkness surrounds him from all sides — nonetheless, when he believes in Hashem sincerely and simply, believing in the One G-d and crying to Him sincerely: "My G-d, my G-d, why have You forsaken me?" [Psalms 22:2] and supplicating sincerely — then the Emes illuminates him to emerge from darkness to light, and he even merits to open a door for others, bringing them out of darkness and returning them in repentance.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The two aspects of Emes above (§41) are the aspects of sun and moon. And this is the aspect of "the sun knows its setting" [Psalms 104:19], but our Rabbis taught: "the moon does not know its setting — for sometimes it comes on the long path, sometimes the short path." For the sun, which is the essence of truth, never changes and falsehood has no grasp in it — this is the clear and pure truth of the true Tzadik, which is truth that endures forever. But the moon does not know its setting — this is the second truth, which is only in the aspect of a window; for each one it is hidden and concealed according to one's level. One cannot know its path — "one who gives much and one who gives little — provided one's heart is directed toward Heaven" — for sometimes one extends prayer and sometimes shortens it. The essential thing is that one receives each time the illumination of Emes through one's window from the true Tzadikim, who are the essence of truth. According to what one receives from them — according to the time and occasion, what one needs to illuminate according to one's aspect — accordingly one must walk and conduct oneself.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential blemish of Adam and Chavah was through the serpent who enticed and misled them from truth to falsehood. The essential blemish and enticement was through the woman, who corresponds to the second aspect of truth — the aspect of a window — from which their grasp derives, due to the diminution and contraction of light within it. Therefore our Rabbis said: "She extinguished the candle of the world" — specifically candle, for the essential light is Emes. And this is the aspect of the three commandments given to women, through which the blemish is rectified and the light of Emes is drawn.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Truth in its essence is the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy (שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת — Shelosh Esray Midos), the aspect of the thirteen rectifications of the dikna (beard), the aspect of Atik (עַתִּיק — the Ancient One). Therefore a male, who is from the aspect of the essence of truth, the aspect of the sun, has a beard; and his age of maturity for Bar Mitzvah is thirteen years and one day. And the female, who is from the second aspect of truth, the aspect of the window, the aspect of emunah, the aspect of the moon, has no beard; and her age of maturity for the obligation of commandments is twelve years and one day — the aspect of the twelve lunar months, which consist of the twelve tribes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Through false testimony, G-d forbid, the two holy names הוי"ה אֱלֹקִים are blemished. And through true testimony the two holy names are unified — the aspect of "And Hashem Elokim is truth." This is what our Rabbis said, that the verse "I am Hashem your G-d" at the end of Shema corresponds to the commandment "You shall not bear false witness."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential ascent and completeness of the holy malchus (מַלְכוּת — kingship) is through Emes, and similarly the essential building and sustenance of the world is through Emes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Israel arose in G-d's thought first, and the beginning of creation is still all one, all good, all holy — the aspect of Emes — for the "many calculations" of the aspect of after-creation, from which the essential grasp of the Other Side derives, had not yet descended. Therefore Israel is the aspect of "all of it is the seed of truth," as written: "The remnant of Israel shall not do wrong nor speak lies." For their grasp is rooted in truth — the aspect of the first ascent of creation in thought, which is only truth. And Israel has the power to include even now the aspect of after-creation within before-creation through their Emes — for through Emes, after-creation is included within before-creation. And the essential thing is when many of Israel unite together for a matter of holiness which is the aspect of Emes — then the aspect of after-creation, which is many, is even more included within before-creation, which is all one, through their uniting together in unity for a holy matter. Then they have even more power to subdue falsehood whose grasp is from the aspect of multiplicity. Therefore when one Jew falls to falsehood, G-d forbid, the blemish is very great — as if uprooting himself from his root; and when two Jews bear false witness, the blemish is even greater, as if giving falsehood a grasp from the root itself. Therefore two together are not suspected of falsehood, since this touches the very root of the holiness of Israel.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
There are countless frauds and deceptions in the world — all derived from the impurity of the serpent, who is the most cunning of all. From there all manner of craftiness, deception, and fraud of the adversary descend into the world. The adversary clothes himself in many ways — sometimes even in the guise of the great and upright, deceiving them in many ways until they dispute truth and conceal and hide it. From there derive all manner of disputes, especially between Torah scholars, where each says he desires truth — and yet truth is one. Therefore our Rabbis said that a Torah scholar must be vengeful and spiteful like a snake — provided his whole intention is for Heaven and not for personal honor; for certainly a person must be humble before everyone, yet he must not be a foolish humble person. He must not stray from truth — all words of truth he has merited to know through his teachers. Just as all the Talmudic masters were very firm in their views about Torah, so must the Torah scholar be firm in truth, "so they shall not be ashamed when they speak with enemies at the gate." The Torah scholar must be vengeful and spiteful like a snake specifically — not intending for his own benefit, as the snake bites and gains nothing — and he must conduct himself with truth against the adversary, matching his cunning and ruses, to remove falsehood and reveal truth.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Falsehood is the impurity of the serpent — the side of death. And Emes is the elixir of life (סַמָּא דְּחַיֵּי). Therefore the clarification of truth from falsehood is the aspect of the Resurrection of the Dead.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential Emes is through nullifying oneself to Hashem in complete nullification — the aspect of "and what are we?" Through this the aspect of not-in-order is included within the aspect of in-order, and then falsehood — whose grasp is in the aspect of not-in-order — is completely nullified. For Emes is the aspect of in-order: saying the thing as it is, which is the aspect of in-order. But falsehood is the aspect of not-in-order, since it changes the matter from its true sequence.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes is beginning, middle, and end — as is known: the alef is the first of all letters; the mem is the middle and center of the letters; and the tav is the last of all letters. The essential Emes is when it is truth from beginning to end — the totality of the tav, the last of the letters, which is the aspect of tashrak (ת-ש-ר-ק — backwards order), the aspect of not-in-order, through the alef which is the first letter, the aspect of in-order — through the aspect of the mem in the middle of the letters, which is the aspect of the forty days Moshe spent elevating and including the lower point in the upper point — the aspect of not-in-order within the aspect of in-order. These are the forty days from the first of Elul until Yom Kippur.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential Emes is when it is truth from beginning to end — meaning, in every level of the world one finds Hashem: in ascent as well as in descent, G-d forbid. Sometimes through ascent — in wealth or wisdom — one deviates from truth and inverts its true order by disputing true Tzadikim, for there is no limit to arguments of wind with which one can invert truth. Truth is its own witness. Certainly one who desires truth sincerely and nullifies himself in the aspect of "what?" — not wishing to deceive himself — can understand truth well. And so too sometimes a person, through great descent into the exile of desires, falls so deeply in his own mind that he imagines his hope is already lost, G-d forbid — according to "truth." But all this comes from inverting truth from its true order — for this is not the sincere true truth. Hashem has already revealed His great mercies, which never end, through Moshe and the Tzadikim after him, who revealed explicitly that a person must never despair of mercy. Hashem is everywhere, even in the lowest depths; therefore the essential completeness of truth is when it is truth in every level, from beginning to end.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All damages derive from the blemish of truth — for the vitality of all things in the world comes from prayer, and damage which is the aspect of breaking and death — opposite of vitality — derives only from the blemish of prayer, which is the blemish of Emes. For the essential rectification of prayer is through Emes: in whatever level one is at, one should see to speak the words of prayer sincerely. Through this one merits to prayer in its completeness. But one who blemishes this and does not draw himself toward truth — through this his prayer is blemished and he cannot pray properly, and from there all damages derive. Through Emes a person is protected from all damages, as it is written: "For He will save you from the snare of the fowler… His truth is a shield and armor" [Psalms 91:3–4].
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essence of truth that shines by itself like a precious stone — only the great Tzadikim attain it. But the rest of the world, even the somewhat pious and righteous — all their truth is only in the aspect of a window with no light of its own, only allowing light to pass through. And since this truth is not yet fully clarified, falsehood can take hold in it and invert truth to falsehood. Therefore in truth there is no solution except to connect oneself to the true Tzadikim whose truth is fully clarified and pure — they can illuminate even within one's truth which is a window, until one comes out from the depth of darkness in which one is trapped. Therefore it is forbidden to make a window opposite another's window, as our Rabbis said — for the window of Emes of each Jew is very different from that of another. Each Jew's truth differs from his fellow's according to his root and deeds. From this derive the many variations between one person and another, even among the upright and righteous — one prays at length and another briefly, and countless other variations in prayer and service. Yet both their intentions are genuinely toward truth. Therefore a person must not look unfavorably upon his fellow — for who knows the truth of another? Only the true Tzadik who has attained the essence of truth can look at and illuminate through the truth of each individual Jew. Other Jews, even the pious, since their truth is only in the aspect of a window, cannot look at another's truth without perhaps erring — for it seems to them that their fellow is not conducting himself in truth since he does not behave like them. Yet in truth their fellow also intends toward truth according to his level. Therefore it is forbidden to make a window opposite another's window, lest they damage each other with the harm of sight — meaning, one must not scrutinize through one's own truth the truth of another, for from there all damages in the world come through multiplied disputes, where each claims his intention is toward truth and that his fellow is not in truth — and from there dispute begins.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Through Emes a person has a place to return to Hashem and cleave to Him always — even if he has fallen to very external places, the aspect of reshus harabbim (רְשׁוּת הָרַבִּים — public domain). For the light of Emes is the aspect of Hashem's name, from which is drawn the four cubits a person has in every place — even if he goes beyond the Shabbos boundary. A person's four cubits acquire for him in every place, even in the public domain. See also: Hischazekus §102. Also, the essential drawing in of holy wealth and abundance from the outside to the inside is through Emes. See Bais vaChuts §19. Also, the essential rectification of commerce and business is through Emes. See Mamon §138.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential repentance is attained only through Emes. See Teshuvah §46. Also the essential awakening and strengthening for repentance is also only through Emes. See Hischazekus §104.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential rectification of the dispute that exists in every generation against the true Tzadik — which is the aspect of the war of Amalek — is to conduct oneself with simplicity, plainness, and Emes, and to cry out greatly to Hashem to guide one to truth in its sincerity. One who desires truth — an angel of truth is assigned to him, and then he merits to know the truth.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
"Truth will sprout from the earth" — from those who are laid low as the earth; from them specifically will truth sprout for all who come into the world — for "the lips of truth are established forever", and kushta ka'ay — truth stands.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All changes and retractions occur through the power of imagination (כֹּחַ הַמְדַמֶּה) — for all errors and changes reside there. At first it seems one should sell a certain thing at a certain price, then one's imagination changes and one regrets. But the actual intellect is entirely truth — and it has no change or retraction, for the essential intellect is Emes: to understand and know every matter in its truth. When one's wisdom and intellect do not understand the truth of the matter, that is not wisdom at all — rather error and complete foolishness, as mentioned several times. Therefore the essential wisdom is to understand from the beginning of every act what its end will be — "Who is wise? One who sees what will be born" — and not to do any act or say any word that one will afterwards need to retract and change. Thus the essential wisdom and intellect is Emes, in which there is no change or retraction.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
One cannot merit complete Emes except when one is not dependent on people — for then truth is complete. But seemingly — most of the world depends on others! For most need to receive benefit from others, and since one needs another person, one is in the category of "dependent on others"? And even all the great Tzadikim — their livelihood comes from receiving from the common people — does this mean they are far, G-d forbid, from Emes? But in truth, the essential purpose is to know that there is "none beside Him" — truly none — meaning no thing whatsoever exists in the world except Him alone, as it is written: "And you shall know today… that Hashem is G-d… there is none else" — truly none, for nothing whatsoever exists in the world, nothing at all, except Him alone. All is null and naught before Him — truly null, for everything is nullified from existence before Him. Therefore when one receives livelihood or benefit from another, one receives from Him, since one knows that all is naught, and the effect is included in the cause. Then one receives only from the primary cause — Hashem Himself. This is itself the aspect of Emes — for the essential truth is when one knows that the effect is connected to the cause, and nothing exists without Him. Then one merits Emes, for Emes is only one. When one knows that all is as naught before Him — truly naught — and that after-creation is truly as before-creation, for the effect is fully connected to the cause in complete unity, then this is the aspect of Emes.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential counsels through which holy emunah grows derive from Emes. See Etzah §25. And the essential completeness is that the counsel be authentic in every aspect from its beginning to its end — which is the aspect of the eight times the word "Emes" occurs in Emes veYatziv (the blessing after the morning Shema). See Hil. Hefker veNichasey HaGer §17; see also Etzah §31 for elaboration.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential grasp of falsehood is only when da'as (דַּעַת — knowledge/consciousness) is incomplete — for when da'as is confused and incomplete, one can deceive oneself and say the opposite of truth. But when da'as is complete, there is no error or falsehood — only Emes, for complete intellect mandates only sincere truth. The essential completeness of da'as is when one merits to draw the surrounding lights (מַקִּיפִים — makifim) into the inner lights — drawing the illumination of the World to Come, which is currently in the aspect of surrounding light, into this world. Then falsehood — which derives its grasp from this world, the "world of falsehood" — is driven away by the illumination of the World to Come, which is the completeness of da'as, the aspect of Emes, the "world of truth."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
All lies are the aspect of the "world of separation" — separation between voice and speech. Therefore words of truth are recognized, and a person of truth can recognize whether another speaks falsehood — as mentioned elsewhere. For when one speaks a lie, the voice cannot be settled, unified, and connected with the speech. Whoever understands and gazes upon Emes can recognize from a person's voice that he is speaking falsely, for certainly the voice is not settled with speech when one lies. Therefore when there is a denial, an oath is imposed — which is the aspect of the connection and unification of speech with voice. Through this falsehood is nullified and truth is revealed.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
When Emes illuminates and dispels darkness, a doubling is drawn upon holiness — for not only does the person himself emerge from the darkness of his shadows through the light of Emes, but he also opens a door for another to bring him from darkness to light and return him in repentance. This is the aspect of why the thief pays double.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Each time a person draws himself toward holiness — the aspect of Avraham our father's journey to the Land of Israel — the way of the Other Side and falsehood and darkness is to follow after and try to darken things for him. This is the aspect of "and Lot went with him." This is all the labor and toil of the Tzadikim and the upright — to clarify truth from the darkness of falsehood surrounding one endlessly. It is impossible to explain the path of truth to a person in every detail at every moment and time — only the discerning person who desires truth gazes each time at every matter at the point of sincere truth which is the aspect of right, and in every place he goes and travels physically and spiritually, he draws himself always toward the right of truth — the aspect of "And Avram journeyed, going and traveling toward the south" [Genesis 13:3].
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Sometimes falsehood and darkness clothe themselves in truth and say they desire the path of truth — as mentioned elsewhere, that sometimes the evil inclination clothes itself in commandments. Similarly this is common in thoughts: the adversary confuses the mind by wishing to invert truth, sometimes clothing himself even in people who wish to guide him in the way of truth — yet in sincere truth it is the opposite, for actually they wish to deflect him entirely from the path of truth. Only the discerning person who desires sincere truth merits to be saved from the evil inclination's power, even from his imagined truth — for he merits to know and understand that the adversary's truth is falsehood, and his "right" is left. This is the aspect of what Avraham said to Lot: "Please separate from me" — as explained.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
There are many types of darkness and falsehood derived from the land and country in which one grew up. For in every land and every place, even though certainly much good exists — which is the aspect of truth — the shell precedes the fruit, and this against that. Therefore in every place there are types of darkness that dim truth according to its particular aspect. Similarly there are types of darkness and falsehood attached to a person from birth — the aspect of "for I was shaped in iniquity." And there are types of foolishness and falsehood attached to him from his family, such as considering themselves great pedigrees, and so on. One who wishes to walk the holy path must depart and turn away entirely from all these, drawing himself only to the point of sincere truth rooted in him from his soul — which is a portion of G-d above, the very essence of truth. This is the essential selfhood of a person — for when one says "I" or "mine" or "yours," one means the very essence of oneself which is one's soul, not the body which is only flesh and blood. This is the aspect of "Go for yourself" — for yourself specifically: your selfhood, which is only the point of sincere truth rooted within you; "from your land and from your birthplace and from your father's house" — for one must turn aside entirely from all the falsehoods attached from the land of one's upbringing, from birth, or from family, drawing oneself to the point of sincere truth. Then one will merit to reach one's eternal purpose — the aspect of "to the land that I will show you."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Sometimes even G-d-fearing and upright people can confuse a person with counsel that is not good for him according to his particular path and aspect — and there are countless such levels. Therefore one who desires truth must always be careful to draw himself to the very point of sincere truth as it applies to him — also the aspect of "go for yourself" — to the very point of truth belonging to you specifically. And one must genuinely pray much about this before Hashem and speak sincerely, until one merits always to draw oneself toward the point of sincere truth that belongs to one — so that one merits thereby to succeed eternally in truth.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes is the essential sustenance of the world — as written: "In the beginning G-d created" — the final letters spelling אֱמֶת — for the seal of the Holy Blessed One is Emes. Emes must illuminate in every month, every day, every hour of the twelve hours of day and night. For even though Emes is one, from the perspective of the receiving vessels there are many variations in Emes — for person A's truth is not like person B's, and hour differs from hour. One person must strengthen himself in Torah and service; another must give much charity; another engages in another commandment. There are great differences in a single person between day and day and hour and hour. The essential thing is that in every hour and at all times, in everything that passes over one and all that one engages in, everything should be in sincere truth according to that time, hour, and person. None of this can be explained — only one who desires truth will understand by himself. The rule: there is no hour in which one cannot illuminate for oneself through Emes, however surrounded by darkness — for "the truth of Hashem endures forever." And this is what Dovid asked: "Guide me in Your truth and teach me, for You are the G-d of my salvation; for You I hope all the day" — specifically all the hours of the day from beginning to end I hope toward You to guide me in Your truth and teach me, for certainly there is Emes at every hour of the day to illuminate for one and emerge from darkness to great light.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential human free choice is in the matter of truth and falsehood — for Emes is the very essence of holiness and good, and falsehood is the essential impurity and Other Side and evil. A person must choose good and despise evil: draw close to Emes and distance falsehood. And falsehood and the Other Side are a breath dispersed — they have no real substance at all, for they are falsehood and vanity: "For all the gods of the peoples are idols" — truly idols. Yet for the sake of free choice, power was given to falsehood — to the point of deceiving a person into thinking it is truth, as mentioned elsewhere: when falsehood is repeated twice it becomes truth in one's mind. Not only can one deceive oneself — one can even deceive others with one's lies; and as if, as it were, even drawing down such a concealment that it seems G-d agrees with him: "the thief at his break-in, the Merciful One calls" — for Hashem gave power to free choice, which is essentially through falsehood, to the extent that falsehood has the power to conceal truth so completely that it might seem, as if were, as though it has hidden truth even from Above. This is the aspect of why the thief pays double and fourfold and fivefold. For certainly "You, Hashem, are on high forever" — even though power was given to falsehood to prevail so greatly, the hand of holiness and Emes is always uppermost. A little light dispels much darkness. The moment a person draws himself toward sincere Emes, the light of Hashem — the very essence of truth — shines upon him. Then not only does he merit to emerge from darkness and falsehood, but he even merits to extract from them all the good that was captive within them all along. The more darkness and falsehood intensify to darken him, he extracts more and more good from them by intensifying his drawing of the light of Emes upon himself. This is the aspect of the double payment the thief makes when the stolen object is found in his possession — and if he was so bold as to slaughter or sell it, he pays fourfold and fivefold. This is the aspect of how Yaakov our father merited through his truth and wholeness to extract from the hand of Esav the birthright, and from Lavan all his wives and the Twelve Tribes and great wealth — all through the greatness of Emes, through which not only does falsehood fail to darken him, but the Emes illuminates so greatly that it extracts from them all the good that was captive within them.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Emes is the aspect of "The candle of Hashem is the soul of man, searching all the chambers of the belly" [Proverbs 20:27] — through it one can search all the chambers of the belly and emerge from the darkness pervading all those chambers — which are all manner of desires and evil traits — for Emes can illuminate in every chamber of the belly, finding counsel and strengthening to return from all of them. For even when it seems to a person that he knows the truth but desires overpower him so much that he lacks the power to stand against them — this too is falsehood. If he draws himself to Emes, certainly he will have power and counsel to escape from them — for the Holy Blessed One does not deal harshly with His creatures, and does not send upon a person a trial he cannot withstand. The sincerity of truth each person needs at every time and every hour according to his aspect — especially in matters of strengthening — cannot be explained.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
There is a point of Emes rooted in every Jew from the aspect of the general holiness of Israel who are called "the sheep" (שֶׂה) — the aspect of dalet, the aspect of the four camps. The true Tzadik is the extension of the letter dalet, for he illuminates Emes within the Congregation of Israel — he is the aspect of heh, the fifth essence from which all four elements flow — illuminating Emes to all four camps. Through the power of the true Tzadikim, ultimately they prevail against the adversary and extract the holiness in double and double — "four sheep for the sheep and five cattle for the ox."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Tzitzis and tefillin are the aspects of the light of Emes — as explained. Their commandment is essentially during the day, but at night when the "gates of the Garden of Eden are sealed" and darkness intensifies — then there is no time for tzitzis and tefillin; for there is a darkness of falsehood there that the light of tzitzis and tefillin cannot reach. Then the only remedy is through the speech of truth — which is the aspect of the evening prayer instituted by Yaakov our father specifically, who is the very essence of Emes, the aspect of "give truth to Yaakov." He was so strong in Emes that he illuminated Emes even in the intense darkness of night. Therefore he instituted the evening prayer when he fled from the wicked Esav and went to Lavan the Aramean — both being aspects of enormous and terrible darkness. He saw that darkness surrounded him from every side, and then he strengthened himself and instituted the evening prayer, for the essential rectification of prayer is Emes. In the intense darkness of exile, truth cannot be explained or set out — each person must turn toward Emes as he is, "speaking truth in his heart." Therefore the evening prayer was instituted as optional (רְשׁוּת) — the truth is not fixed, but rather each according to the matter and hour. Therefore when the halacha was ruled "the evening prayer is optional" and many hundreds of benches were added to the study hall — for through the optionality of the evening prayer which Yaakov instituted, who is the essence of Emes illuminating in the intensity of darkness according to each person's state, everyone can draw close to Hashem and the holy Torah, for no darkness can darken them.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential intensification of falsehood, evil, and darkness is in matters of marriage and livelihood — precisely because they contain very lofty holiness and are the aspect of Emes. Therefore evil and falsehood intensify to entirely conceal the holiness and the essence of Emes. The essential rectification is through the true Tzadik who illuminates the point of Emes in the heart of each Jew, so that each always draws toward the point of sincere truth. Through this one merits to emerge from darkness to great light, and merits marriage and livelihood with great holiness.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
In every Jew is rooted a point of Emes which is the aspect of fire — the aspect of "the house of Yaakov will be fire." But fire without flame cannot rule, as our Rabbis said. Therefore the essential thing is to draw close to the true Tzadik — the aspect of Yosef — for he kindles and illuminates in the world the light of the point of Emes within everyone, through which each can emerge from darkness and strengthen against what needs strengthening — the aspect of "the house of Yosef will be flame."
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
What we say "Baruch Shem kevod malchuso le'olam va'ed" (בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד — Blessed is the Name of His glorious kingdom forever and ever) quietly — for in truth there are awesome and very deep secrets here: how the Holy Blessed One will complete His and reveal His kingship after truth has been cast to the earth and all the falsehood has spread so greatly. Yet Hashem always completes as He wills, and His kingdom and faithfulness stand forever — which is the aspect of Baruch Shem kevod malchuso le'olam va'ed.
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
Through tzedakah (צְדָקָה — charity) one ascends and is sanctified from the impurity of falsehood to the ultimate holiness — the aspect of kodesh (קֹדֶשׁ — holiness).
אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. ארץ ישראלבְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ. וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ': א. עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי תְּחִיַּת־הַמֵּתִים הוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁיִּהְיֶה נְחִיתַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עָפָר, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְכַאֲדָמָה, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה זוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עֲפַר חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עָפָר טָמֵא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שָׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת וַעֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת. וְעַלשׂ כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת עֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר תְּחִיַּת־ הַמֵּתִים שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַחַיִּים", הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הָאָרֶץ וְהֶעָפָר בִּבְחִינַת עֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁהוּא עָפָר טָמֵא, שֶׁשָּׁם סִטְרָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲנָוָה פְּסוּלָה, שֶׁאֵינוֹ חַי חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל־יְדֵי הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ הַשִּׁפְלוּת, רַק נוֹפֵל עַל־יְדֵי־זֶה עַד לֶעָפָר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ הַחַיִּים (ליקוטי־הלכות, הל' תפלין, הל' ו, אות יא). ב. כָּל אֶחָד, כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, וּכְפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בְּהַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִירֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (הל' תפלה, הל' ג). ג. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה וְהַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּבְחִינַת מְקוֹם הָעוֹלָם, וְעַל־ כֵּן שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֶּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' נשיאת כפים, הלכה ה, אות טו). ד. הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, בְּחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּחִינַת תַּשְׁרַ"ק שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין אֶת עַצְמָן וְאֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן בְּצִיּוֹן, שֶׁשָּׁם נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ שָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא). ה. כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן הוּא כּוֹבֵשׁ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעוֹסֵק בְּתִקּוּן הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהִזְהִיר אוֹתָם משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לָבוֹא וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ"; "לְמַעַן תִּחְיוּ וְכוּ' וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וְעוֹד רַבִּים כָּאֵלֶּה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגָּרֶה מְאֹד בָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לִכְבּשׁ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּמְקַטְרְגִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: לִסְטִים אַתֶּם שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, כְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מִטַּעַם זֶה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה בִּ"בְרֵאשִׁית וְכוּ'" מִשּׁוּם "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'". וְעַל־ כֵּן מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלַעֲסֹק גַּם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אֶת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל קִטְרוּגָם הַנַּ"ל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵם עַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים וּמִתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה (הלכות בית הכנסת, הלכה ה, אותיות ח יא). ו. עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ אֵיזֶה הֶאָרָה גַּם לְחוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק לְדָרֵי מַעְלָה וּמַטָּה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וְשֶׁהָאָדָם הוּא גָבֹהַּ וְיָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מֵהַמַּלְאָכִים, וְכֵן כָּל בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן - כָּל זֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הלכות נטילת ידים לסעודה, הלכה ו, אותיות עא פא פד). ז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַלֶּחֶם מֻטְעָם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּכְלָלִין בּוֹ כָּל מְתִיקוּת הַטְּעָמִים שֶׁבְּכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וְעַל־כֵּן שָׁם בְּנָקֵל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ כָּל הַטְּעָמִים בַּאֲכִילַת פַּת בַּמֶּלַח, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בְּחִינַת מָן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות צג צח). ח. מֵחֲמַת שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת יִרְאָה וּבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר עַל־פִּי־רֹב לָבוֹא לְשָׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הָעֲבוֹדָה, שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי גַּם אַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, צְרִיכִין עוֹד לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וּגְדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה הָעִקָּר (שם אות קו). ט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְהַדַּעַת וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּמֹחִין גְּדוֹלִים, הֵפֶךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּח', שֶׁהוּא בְּחִינַת חִמּוּץ הַמֹּחַ בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁהֵם בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲכִילַת חָמֵץ לַאֲכִילַת מַצָּה, כִּי הַדַּעַת וְהַמֹּחַ הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, עַל־כֵּן קָנָה אַבְרָהָם נַחֲלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֵאֵת בְּנֵי־חֵת, וְעִקַּר הַבְטָחַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְאַבְרָהָם הָיָה בְּעֵת שֶׁקְּרָאוֹ אַבְרָהָם בְּהֵא, כִּי זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין זַכִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמְּשַׁבְּרִין קְנֵה הַחֵת שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשֶׂה הֵא (הלכות בציעת הפת, הלכה ג). י. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר", כִּי זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כִּי זֵכֶר כָּל דָּבָר הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יְכוֹלִין לְהַזְכִּיר אֶת הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ וְכֵן נֶחְקָק זִכְרוֹ בְּלֵב חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר כּוֹלֵל כָּל מַהוּת הַדָּבָר בְּצַלְמוֹ וּתְמוּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן שֶׁמַּזְכִּירִין: רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב מֵעִיר פְּלוֹנִי - בָּזֶה כָּלוּל כָּל תְּמוּנָתוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא זֵכֶר שֶׁל כָּל נִבְרָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּירוֹ אֶלָּא בִּשְׁמוֹ. וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא זִכְרוֹ, כִּי אַף־עַל־ פִּי דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּרַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין אֶת שְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוְּנִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ". וְעִקַּר זִכְרוֹן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי", וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַקְּדֻשָּׁה לְכָל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם ה' שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ; וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נִגְדָּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל גַּם שֵׁם הָאָדָם גַּם־כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (הל' דברים הנוהגים בסעודה, הלכה ד, אות ו). יא. כְּשֶׁרוֹצִים לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם עִקַּר כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים וּמִשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעָם כִּי־אִם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ וּבָאוּ לִמְנוּחָתָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָאָה כָּלֵב שֶׁמִּתְגַּבְּרִים מְאֹד עֲצַת הַמְרַגְּלִים שֶׁרוֹצִים לִפְגֹּם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת. וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְחִלַּת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ", בְּחִינַת קֶבֶר הַצַּדִּיק (הל' בציעת הפת הל' ה, אות מז). יב. כָּל מַה שֶּׁמַּמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ־לָאָרֶץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן פְּנִים), עַל־יְדֵי־ זֶה נִתּוֹסֵף אוֹר גָּדוֹל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר (כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁהַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה יוֹתֵר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים יוֹתֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה נִגְרַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא נִתּוֹסֵף עָלֶיהָ אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכִפְלֵי כִּפְלָיִם), וְעַל־כֵּן מַרְגִּישִׁין יוֹתֵר וְיוֹתֵר טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁתּוֹקְקִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר (הל' בהמ"ז הל' ד, אות יא). יג. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְהוּא עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבְוַדַּאי מִתְפַּשְּׁטִין וּמִשְׁתַּטְּחִין לְפָנָיו מְנִיעוֹת הַרְבֵּה מְאֹד עַל עִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה זֹאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּבָזֶה תָּלוּי כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָעִקָּר הוּא בְּהָעַזּוּת וְהָעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַל־כֵּן עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת גָּדוֹל לָבוֹא דַּיְקָא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָבוֹא בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שם אותיות יב יג יד). יד. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִ
The essential rectification of complete counsel — to know which path to take — is through Emes: drawing oneself only toward sincere truth and asking Hashem to lead and guide one in the path of truth.
Loading comments…