אֱמוּנָה וֶאֱמוּנַת חֲכָמִים - Otzar HaYirah

Rabbi Nachman of Breslov

Sections

51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
69
70
71
72
73
74
69
70
71
72
73
74
69
70
71
72
73
74
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
126
127
128
129
130
131
132
133
134
135
136
137
138
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
152
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
171
172
173
174
175
176
177
178
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212
202
203
204
205
206
207
208
209
210
211
212

אֱמוּנָה וֶאֱמוּנַת חֲכָמִים

Emunah (Faith)

אוצר היראה - Otzar HaYirah

← Previous Book Index All Books Next →

51

כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים הוּא כְּשֶׁנִּתְיַחֲדִין וְנִכְלָלִין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית. וְעִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הוּא מִבְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַמַּאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בַּמֹּחַ כְּלָל, עַל־כֵּן הֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וָדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת. אֲבָל אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה, הֵם בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שָׁרְשָׁם גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי תֵּכֶף שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְשִׁין גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, וְחוֹזְרִין וּמַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן, בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין לְמַעְלָה גַּם הַחַיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁבְּכָל הַיִּחוּדִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת מֵהַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל (שם הל' ו, אות טו).

51

The essential completeness of Emunah (אֱמוּנָה — faith) is in the morning, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. Therefore every single person must strengthen himself like a lion to arise in the morning for the service of the Creator — so that he himself becomes the one who awakens the dawn. For through his service and his engagement in Torah, songs, and praises before daylight, through this he awakens, magnifies, and completes the Emunah in the morning with great light. And through this he merits to know with complete knowledge that "the whole earth is filled with His glory" [Isaiah 6:3], and to fulfill "I have

52

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים בְּתוֹךְ לְבוּשִׁין וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים. כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נַעֲשִׂין וְנִגְמָרִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי וְהַלְּבוּשׁ לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יְכוֹלִים לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת, כִּי בֶּאֱמוּנָה כֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ; כִּי בְּהַדַּעַת יֵשׁ גְּבוּל לְכָל אֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁל דַּעְתּוֹ, בְּחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ", וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִגְּבוּל דַּעְתּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אֱמוּנָה הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים וְכָל הַסִּתְרֵי־תוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג סִתְרֵי־תוֹרָה (שם הל' ראש־השנה, הל' ה, אות לב).

52

set Hashem before me always" [Psalms 16:8], and to pray with complete concentration. When the external wisdoms (חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת) — which represent the totality of all manner of confusions that every person in the world has, and all evil thoughts and musings — when they begin to overpower

53

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁבְּכָל עוֹלָם יֵשׁ עֶשֶׂר תִּקּוּנִים שֶׁהֵם עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וּמַלְכוּת מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַשַּׁעַר לַה', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וּמֵבִין, וְשָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְבַטֵּל שִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְהָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה - מֵבִין עַתָּה הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם גַּם עַתָּה, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז מֵבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָם עֲדַיִן, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וֶאֱמוּנָה הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וְאֵצֶל הָאָדָם הִיא מִדָּה רִאשׁוֹנָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל שְׁאָר הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עַד הַכֶּתֶר, אַחַר־כָּךְ עוֹלֶה לֶאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וּמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה לְמָשָׁל מֵעוֹלַם הַיְצִירָה, וְהוּא גָּבֹהַּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְשֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מִכֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כִּי הוּא בְּחִינַת עַתִּיק דַּעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ; וְעַל־כֵּן יֵשׁ מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְחַזֵּק יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ דַּרְגָּא, אִם זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כַּמָּה יָמִים וְעִתִּים כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְדַלֵּג בְּפַעַם אֶחָד, וּבִפְרָט אִם מַעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם וְהַדַּרְגָּא, אֲזַי זוֹכֶה לְרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַכֶּתֶר שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁעָמַד בּוֹ עַד עַכְשָׁו, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְאָז צָרִיךְ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אֱמוּנָה זוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ לְהַשִּׂיג גַּם הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לֶאֱמוּנָה הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וְדַרְגָּא הַגָּבֹהַּ עוֹד, שֶׁהוּא לְמָשָׁל בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה; וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד רֹאשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע, וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָה הִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וּמַדְרֵגָה שֶׁעוֹמֵד בָּהּ, וְהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל מֵהָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כִּי־אִם כְּשֶׁעוֹמֵד תְּחִלָּה בְּנִסָּיוֹן עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת, וְהוּא מְבַטֵּל שִׂכְלוֹ וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם הל' ו, אות ג; ועיין לעיל אות ח).

53

the intellect, one must then set aside one's da'as (דַּעַת — knowledge/awareness) completely and rely only on Emunah. This is the aspect of the sleep of the night, when the soul then comes into the realm of Emunah [just as during sleep, when intellect is suspended, the soul rests in the safety of pure Emunah, so too in waking life, when confusion overpowers the mind, one must surrender to Emunah alone]. External wisdoms through which heresy is drawn are literally called "vomit and excrement" (קִיא צוֹאָה). All the crookedness of the heart (עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב) — and in particular one who has blemished, G-d forbid, the drops of the brain (טִפֵּי הַמֹּחַ), whereby his intellect becomes damaged and his heart becomes crooked in countless forms of crookedness and twisting beyond all measure and reckoning — all these crookednesses of the heart, the aspect of "my heart reels" [Psalms 38:11], are the aspect of the dispute of the Other Side (מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא), the aspect of "their heart is divided" [Hosea

54

מֵעִנְיַן קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים, שֶׁתָּלְתָה הַתּוֹרָה רַק בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיִּקְבְּעוּ אוֹתָהּ כְּפִי דַּעְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִין, "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ מְזִידִין; מִזֶּה רוֹאִין גֹּדֶל מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ תִּקְוָה עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הַחֲכָמִים זוֹכִין שֶׁיַּסְכִּימוּ עִמָּהֶם גַּם מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב לְהַמַּלְאָכִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לְהַחֲכָמִים מָתַי יִקְבְּעוּ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְכוּ', וְנַסְכִּים אֲנִי וְאַתֶּם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (שם הל' ז, אותיות א ד).

54

10:2]. For the Other Side is the aspect of dispute, as is known. And this dispute of the Other Side has its root, through many levels of descent, in the aspect of holy dispute (מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה).

55

עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וְנַעֲלֶה מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּצְרִיכִין אָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהֵם דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְנוֹת אֶל דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי גַּם בְּדוֹרוֹתָם הָיוּ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים וַאֲמִתִּיִּים כְּגוֹן מְתוּשֶׁלַח וְנֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ שֵׁם וְעֵבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאִם הָיוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם הָיוּ זוֹכִים עַל־יָדָם לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְדֶרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, לְחַיֵּי עַד, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב גַּם אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה (שם הל' פסח, הל' ו).

55

When one believes that the holy disputes that exist between the true Tzadikim are no dispute at all — for "both these and these are words of the living G-d" [Eruvin 13b] — then all manner of dispute of the Other Side is sweetened and nullified. And then one hears living rebuke from all the crookednesses and disputes in the heart that seek to distance him from holiness, and he understands through this by himself the great magnitude of his own blemish

56

עִקַּר הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הִיא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְלִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְסוֹמֵךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבָד. וּכְשֶׁזּוֹכִין לָזֶה, הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וָשֵׂכֶל לְתוֹךְ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד רַק עַל אֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" - שֶׁכָּל מֵימֵי הַדַּעַת פא יֻמְשְׁכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד דַּיְקָא, אֶל בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', ה' אֶחָד" - לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה כְּלַל כַּוָּנַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁעַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע מַמְשִׁיכִין הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וּמֹחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (שם הל' ז).

56

— that he has sinned so much that his heart has become so crooked. And then he has even greater compassion on himself and returns in complete repentance and draws close to Hashem through this very thing. For just as he believes that all the disputes of the Tzadikim are entirely for his own rectification — for in truth "both these and these are words of the living G-d," and the strife is only for his sake, for the sake

57

מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה וְנִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי מֵימֵי הַתְּהוֹמוֹת, אָז הוּא עֲדַיִן "תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", כִּי עִקַּר יְנִיקוֹת הַכְּפִירוֹת הוּא מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי אוֹר, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת רִבּוּי הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים בָּעוֹלָם וְרוֹצִים לְהַחֲרִיב הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְגוֹ'" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה יִהְיֶה עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁל מָשִׁיחַ לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְעַל־יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רִבּוּי הַדַּעַת הַנַּ"ל, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאוֹר הַדַּעַת מְרֻבֶּה מִכְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת הַזֶּה, עַל־כֵּן אִם אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְהַקִּיף אֶת הַדַּעַת הַזֶּה עַד שֶׁיְּתֹרְצוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת. וְעַל־ כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי מָשִׁיחַ עוֹלֶה נִשְׁמָתוֹ וְדַעְתּוֹ עַד בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אֵצֶל מָשִׁיחַ אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם רִבּוּי דַּעַת כְּלָל, כִּי כָל רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁנֶּחְשָׁב אֵצֶל הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים לְרִבּוּי דַּעַת, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְקַבְּלוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ - כָּל זֶה יִהְיֶה אֵצֶל מָשִׁיחַ דָּבָר פָּשׁוּט, כִּי הוּא יָכוֹל לִבְלֹעַ כָּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיק שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְעַתִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת דַּעַת וּמִכָּל בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם. וְגַם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַד שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ וּמֵבִין מֵרָחוֹק עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ רַק לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ לְבַד וְלֵילֵךְ רַק בַּדֶּרֶךְ שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם (שם).

57

of a test and a drawing-close that comes precisely through the drawing-away [see Machloikes §2] — in the same way one must believe that all the crookednesses of the heart certainly have a root in holiness, namely in the holy dispute, and that the distancing caused by the crookedness is the ultimate drawing-close. For when he sees the great crookedness in his heart and the intensity of his distance from Hashem, through this very thing he will have compassion on himself and will straighten out the crookedness of his heart and will be aroused to full repentance and to drawing close to Hashem through this very thing. The essential renewal of the holy intellect (הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין) and of vitality is received through

58

כָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַמְּצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַקְּלִפּוֹת הֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ בְּקַטְנוּת יוֹתֵר, אֲזַי כָּל חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא הִיא שְׁטוּת גָּדוֹל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת; וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ יוֹנֵק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הַקְּלִפּוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְדוֹלָה לַחְקֹר וְלִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לְפִי קַטְנוּת מֹחוֹ הָיָה רָאוּי לִבְרֹחַ אֲפִלּוּ מֵחֲקִירָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֹחַ גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁבָּאוּ עַל כַּמָּה חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הֵם נִמְשָׁכִין רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִגַּע כְּלָל בְּשׁוּם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּגַדְלוּת, וְהֵם רוֹצִים לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּךְ טֶבַע הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמַשִּׂיג בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית, אֲבָל מֵחֲמַת קַטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים, וְנִכְנָסִים בַּחֲקִירוֹת עַד שֶׁנּוֹפְלִים בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁמְּבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת" שֶׁהוּא סוֹד מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַיִּחוּד כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַתִּיקָא; וְעַל זֶה אָמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה אֶת ה'! כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרָה גְדוֹלָה, וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַצָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת רָצוּ לְהִתְאַחֵז בָּהֶם מְאֹד, רַק הֵם זָכוּ לְסַלֵּק אָז דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וְזָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִבְּחִינַת עַתִּיק הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וְזָכוּ שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם הַיָּם לְיַבָּשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ דַּעְתָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם וְסָמְכוּ עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה: "בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה!" כִּי זֶה עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף לִבְרֹחַ מֵחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וּלְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל (שם).

58

Emunah — which is the essence of life. All the intellect of the entire world — even that of the G-d-fearing and the upright — as long as they have not merited to completely shatter all the desires of their hearts, to the point where there is not even the slightest trace of any desire in the world within them, they still have no true intellect at all. All their intellect is only in the aspect of the imaginative faculty (הַמְדַמֶּה), which is a bodily power, the power of the animalistic soul (כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת). Therefore the essential remedy for their drawing close to Hashem is through faith in the Sages (אֱמוּנַת חֲכָמִים) — namely, drawing close to true Tzadikim and believing in them and completely nullifying one's mind before them, as if one had no intellect whatsoever. Then through the spirit

59

עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנָה, הוּא עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא (ע' מצוות ומעשים טובים, אות ה).

59

of prophecy and holy spirit (רוּחַ נְבוּאָה,

60

עִקַּר הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם (לקוטי־ הלכות, הל' סוכה, הל' ו, אות יב).

60

רוּחַ הַקֹּדֶשׁ) of the true

61

גֹדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין וְרוֹאִין הָאֱמֶת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא צֵל עוֹבֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל רָצִין אַחֲרָיו מְאֹד, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם לְכַסּוֹת עַל אוֹר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ הַהַעְלָמָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל. וְהִנֵּה הָעוֹלָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; אַךְ עִקַּר הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַהַעְלָמָה הוּא עַל הֶעָפָר הַזֶּה שֶׁאָנוּ הַבַּעֲלֵי־בְחִירָה יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. וְהִנֵּה הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְשָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה מֹחִין, וְהֵא הָאַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּכְנֶגְדָּהּ - יְסוֹד הֶעָפָר. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל־כָּךְ בִּיסוֹד הֶעָפָר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְהָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה לְגַלּוֹת הַהַעְלָמָה וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם (שם הל' שחיטה, הל' ה, אותיות ו, יב).

61

Tzadikim, the imaginative faculty within them can be clarified as well, until through this they merit complete Emunah — which is the foundation of all. This is the aspect of writing a Sefer Torah, tefillin, and mezuzos on animal hide: for even one who is in the aspect of the hide of an animal that was torn or died unnaturally [i.e.,

62

תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב).

62

one whose soul-power has fallen to the level of the animal's hide — damaged and spiritually coarse] — one may still write upon it, so long as it is from a pure species [meaning: so long as the person is not of the impure species, i.e., does not bring philosophical investigations and heretical challenges to the Tzadik, and harbors no inner resentment against him, for all of this is the aspect of the impure species]. When a person makes himself like a pure animal [humble and simple] and prepares and refines himself and his mind for the holiness of tefillin — stripping away from his mind all his previous opinions, reasonings, and heart's crookedness, and readying his mind and strength and his entire self to receive the holiness of the tefillin, which is the aspect of the Tzadik's holy intellect, accepting upon himself all that

63

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ).

63

the Tzadik says without swerving from his words right or left — then even though he has damaged himself

64

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח).

64

so greatly as to be in the aspect of hide of a neveilah or treifah, he can nevertheless be rectified and receive the light of the Tzadik's holy intellect, which is the aspect of tefillin. Through Emunah, holy intellect is received as mentioned above. And according to how the intellect is renewed through Emunah, so Emunah itself is completed, magnified, and strengthened more and more — and so on forever. For there is a level of completeness in Emunah above completeness, until one can merit the supernal Emunah which is the aspect of the head of Emunah (רֹאשׁ אֱמוּנָה) — which is above all intellect. It is explained in the sacred writings that malchus (מַלְכוּת — kingship/sovereignty), which is the last level of the supernal world

65

הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד).

65

— such as malchus of Beri'ah (בְּרִיאָה — the World of Creation) — is actually above and is the root of the entire aspect of Atik (עַתִּיק — the Ancient One, the highest aspect) which is the highest level of the world below it — namely Atik of Yetzirah (יְצִירָה — the World of Formation) — and so too from world to world. And malchus is the aspect of Emunah; and Atik — which is above and is the root of all the intellect of that world — is the aspect of wondrous and awesome cleaving to Hashem, the aspect of ra'ava d'ra'avin (רַעֲוָא דְּרַעֲוִין — the will of all wills), the supernal desire within desires. This is the aspect of that wondrous and awesome cleaving to Hashem, the aspect of "My soul thirsts for You…" [Psalms 63:2] — which is the aspect of the cleaving of tefillin, the aspect of "Set me as a seal

66

אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח).

66

upon your heart… for love is as strong as death… its flames are flames of fire" [Song of Songs 8:6]. Happy is one who merits this. But this cleaving that is in

67

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת עַכְשָׁו אֲפִלּוּ הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרָצִין כָּל אִישׁ אַחַר בִּצְעוֹ וְתַאֲווֹתָיו. וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ רָאוּי לִצְעֹק בְּכָל פַּעַם עַל בְּנֵי הָעוֹלָם: מָה אַתֶּם שׁוֹתְקִים וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים בְּזֶה הָעוֹלָם? הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְעוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמִי לֹא יִירָא וְיִפְחַד מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. אַךְ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם וַעֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּהִתְגַּלּוּת אֲפִלּוּ מֵהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה וְהַיְדוּעָה לַכֹּל, וּצְרִיכִין לְדַבֵּר מִזֶּה בְּרֶמֶז וּבְסוֹד, בְּחִינַת "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר". כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר שֶׁכָּל הַסּוֹדוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת הֵם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא אֵצֶל זֶה בְּחִינַת נִגְלֶה, הוּא אֵצֶל אַחֵר הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ בְּחִינַת סוֹד וְנִסְתָּר. וְכֵן הוּא גַּם בִּכְלַל הָעוֹלָם - מַה שֶּׁבִּזְמַן זֶה הוּא סוֹד וְנִסְתָּר, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם גָּבֹהַּ קְצָת בְּמַדְרֵגָה, וְאָז יִהְיֶה זֹאת הַבְּחִינָה בְּחִינַת נִגְלֶה; וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו, מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ בִּפְשִׁיטוּת גַּם־כֵּן "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר" כַּנַּ"ל; אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלּוּ הָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנַּ"ל, אָז יִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, עַד שֶׁלֹּא נִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר בִּפְנֵי כָּל הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'". וְזֶה בְּחִינַת "אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי", כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם, וּכְתִיב: "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (שם אות כט).

67

that world and level is beneath the aspect of malchus — the Emunah of the higher world above it as stated. Therefore the essential beginning is Emunah, and the end is cleaving and yet higher Emunah. By way of example: in the World of Asiyah (עֲשִׂיָּה — the World of Action), the beginning of Israel's service is certainly Emunah, and through this one merits to go from level to level until reaching the aspect of Atik of Asiyah — which is the aspect of will and cleaving, the root of the intellect of Asiyah. And through that intellect and cleaving one merits to arrive at the aspect of Emunah of the higher world — the aspect of malchus-Emunah of Yetzirah.

51

כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים הוּא כְּשֶׁנִּתְיַחֲדִין וְנִכְלָלִין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית. וְעִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הוּא מִבְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַמַּאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בַּמֹּחַ כְּלָל, עַל־כֵּן הֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וָדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת. אֲבָל אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה, הֵם בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שָׁרְשָׁם גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי תֵּכֶף שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְשִׁין גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, וְחוֹזְרִין וּמַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן, בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין לְמַעְלָה גַּם הַחַיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁבְּכָל הַיִּחוּדִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת מֵהַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל (שם הל' ו, אות טו).

51

And then one ascends yet further from level to level until attaining the aspect of Atik of Yetzirah and the Emunah of Beri'ah, and so on from world to world. For the Emunah-malchus of the higher world is the root of the vitality of the aspect of Atik — which is the root of the intellect of the lower world — and that intellect is the vitality of the malchus-Emunah of that world and level. Sadness, laziness, and heaviness (עַצְבוּת, עַצְלוּת, כְּבֵדוּת) derive from the evil within the element of earth (יְסוֹד הֶעָפָר), which is the essential bite of the serpent — the aspect of "and dust is the serpent's food" [Isaiah 65:25]. Their subduing comes through the holy

52

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים בְּתוֹךְ לְבוּשִׁין וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים. כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נַעֲשִׂין וְנִגְמָרִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי וְהַלְּבוּשׁ לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יְכוֹלִים לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת, כִּי בֶּאֱמוּנָה כֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ; כִּי בְּהַדַּעַת יֵשׁ גְּבוּל לְכָל אֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁל דַּעְתּוֹ, בְּחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ", וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִגְּבוּל דַּעְתּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אֱמוּנָה הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים וְכָל הַסִּתְרֵי־תוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג סִתְרֵי־תוֹרָה (שם הל' ראש־השנה, הל' ה, אות לב).

52

element of earth, which is the aspect of Emunah. The essential value of gazing upon and seeing the face of the Tzadik (רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק) — through which one merits all the rectifications explained there — is only when done in truth and in Emunah. Only then is it called "seeing." For

53

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁבְּכָל עוֹלָם יֵשׁ עֶשֶׂר תִּקּוּנִים שֶׁהֵם עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וּמַלְכוּת מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַשַּׁעַר לַה', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וּמֵבִין, וְשָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְבַטֵּל שִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְהָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה - מֵבִין עַתָּה הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם גַּם עַתָּה, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז מֵבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָם עֲדַיִן, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וֶאֱמוּנָה הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וְאֵצֶל הָאָדָם הִיא מִדָּה רִאשׁוֹנָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל שְׁאָר הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עַד הַכֶּתֶר, אַחַר־כָּךְ עוֹלֶה לֶאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וּמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה לְמָשָׁל מֵעוֹלַם הַיְצִירָה, וְהוּא גָּבֹהַּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְשֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מִכֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כִּי הוּא בְּחִינַת עַתִּיק דַּעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ; וְעַל־כֵּן יֵשׁ מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְחַזֵּק יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ דַּרְגָּא, אִם זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כַּמָּה יָמִים וְעִתִּים כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְדַלֵּג בְּפַעַם אֶחָד, וּבִפְרָט אִם מַעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם וְהַדַּרְגָּא, אֲזַי זוֹכֶה לְרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַכֶּתֶר שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁעָמַד בּוֹ עַד עַכְשָׁו, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְאָז צָרִיךְ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אֱמוּנָה זוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ לְהַשִּׂיג גַּם הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לֶאֱמוּנָה הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וְדַרְגָּא הַגָּבֹהַּ עוֹד, שֶׁהוּא לְמָשָׁל בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה; וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד רֹאשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע, וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָה הִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וּמַדְרֵגָה שֶׁעוֹמֵד בָּהּ, וְהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל מֵהָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כִּי־אִם כְּשֶׁעוֹמֵד תְּחִלָּה בְּנִסָּיוֹן עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת, וְהוּא מְבַטֵּל שִׂכְלוֹ וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם הל' ו, אות ג; ועיין לעיל אות ח).

53

when one sees the face of the Tzadik but does not believe in him, this is not called seeing at all — for in truth he is not seeing the Tzadik at all, since according to his own mind the person is not a Tzadik, as he does not believe in him. It emerges that he is not seeing the Tzadik at all. There are such deep questions about the ways of His blessed conduct that it is impossible to resolve and answer them in this world — only in the future will all the answers be revealed. But in this world it is forbidden to investigate at all — one must rely on Emunah alone. And anyone who wishes to resolve any such question from among the questions of the rationalists (הַמְחַקְּרִים) — even when he wishes to resolve it by means of Kabbalah — nothing comes of any answer. And then he can cause even greater stumbling, G-d forbid, for the one who was inquiring, who wanted the matter settled for him — but in truth it is still not settled at all, and the answer can easily be refuted, and the original question returns to its place

54

מֵעִנְיַן קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים, שֶׁתָּלְתָה הַתּוֹרָה רַק בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיִּקְבְּעוּ אוֹתָהּ כְּפִי דַּעְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִין, "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ מְזִידִין; מִזֶּה רוֹאִין גֹּדֶל מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ תִּקְוָה עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הַחֲכָמִים זוֹכִין שֶׁיַּסְכִּימוּ עִמָּהֶם גַּם מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב לְהַמַּלְאָכִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לְהַחֲכָמִים מָתַי יִקְבְּעוּ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְכוּ', וְנַסְכִּים אֲנִי וְאַתֶּם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (שם הל' ז, אותיות א ד).

54

with even greater force. Therefore one must not begin at all to attempt to answer such questions — such as the question of foreknowledge and free will (יְדִיעָה וּבְחִירָה) and similar ones — for

55

עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וְנַעֲלֶה מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּצְרִיכִין אָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהֵם דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְנוֹת אֶל דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי גַּם בְּדוֹרוֹתָם הָיוּ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים וַאֲמִתִּיִּים כְּגוֹן מְתוּשֶׁלַח וְנֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ שֵׁם וְעֵבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאִם הָיוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם הָיוּ זוֹכִים עַל־יָדָם לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְדֶרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, לְחַיֵּי עַד, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב גַּם אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה (שם הל' פסח, הל' ו).

55

all this is beyond our understanding. For His blessed thoughts are not our thoughts. The essential thing is Emunah: to believe that Hashem created all things yesh me'ayin hamuchlat (יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט — something from absolute nothingness) and guides the entire world by His will. And everything that we testify to and publicize regarding the above-mentioned Emunah of the Divine Will — through this, great light and holiness is added to the person and to

56

עִקַּר הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הִיא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְלִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְסוֹמֵךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבָד. וּכְשֶׁזּוֹכִין לָזֶה, הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וָשֵׂכֶל לְתוֹךְ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד רַק עַל אֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" - שֶׁכָּל מֵימֵי הַדַּעַת פא יֻמְשְׁכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד דַּיְקָא, אֶל בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', ה' אֶחָד" - לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה כְּלַל כַּוָּנַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁעַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע מַמְשִׁיכִין הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וּמֹחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (שם הל' ז).

56

the entire world and to all the worlds. For anyone who errs and is led astray, G-d forbid, after the error of the nature-scholars, and says that everything is conducted, G-d forbid, by nature — about him it is said: "the sun is darkened at its rising, and the moon does not shed its light" [Isaiah 13:10], for the day is darkened for them. For it is known that the essential light is the light of true da'as — namely, knowing

57

מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה וְנִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי מֵימֵי הַתְּהוֹמוֹת, אָז הוּא עֲדַיִן "תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", כִּי עִקַּר יְנִיקוֹת הַכְּפִירוֹת הוּא מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי אוֹר, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת רִבּוּי הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים בָּעוֹלָם וְרוֹצִים לְהַחֲרִיב הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְגוֹ'" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה יִהְיֶה עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁל מָשִׁיחַ לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְעַל־יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רִבּוּי הַדַּעַת הַנַּ"ל, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאוֹר הַדַּעַת מְרֻבֶּה מִכְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת הַזֶּה, עַל־כֵּן אִם אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְהַקִּיף אֶת הַדַּעַת הַזֶּה עַד שֶׁיְּתֹרְצוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת. וְעַל־ כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי מָשִׁיחַ עוֹלֶה נִשְׁמָתוֹ וְדַעְתּוֹ עַד בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אֵצֶל מָשִׁיחַ אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם רִבּוּי דַּעַת כְּלָל, כִּי כָל רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁנֶּחְשָׁב אֵצֶל הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים לְרִבּוּי דַּעַת, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְקַבְּלוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ - כָּל זֶה יִהְיֶה אֵצֶל מָשִׁיחַ דָּבָר פָּשׁוּט, כִּי הוּא יָכוֹל לִבְלֹעַ כָּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיק שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְעַתִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת דַּעַת וּמִכָּל בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם. וְגַם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַד שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ וּמֵבִין מֵרָחוֹק עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ רַק לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ לְבַד וְלֵילֵךְ רַק בַּדֶּרֶךְ שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם (שם).

57

the truth that everything is conducted only by His blessed will — for a false and lying knowledge is no knowledge at all; on the contrary it is worse than the fool, the simpleton, and the madman, as it is written: "Woe to those who are wise in their own eyes…" [Isaiah 5:21]. It emerges that the essential light of day is the light of true da'as, and through this one merits to add holiness and da'as each day, until one merits to be included in the supernal holy Will which is the root of all. Regarding the rationalists who wish to mislead Israel and to sway their hearts, G-d forbid, from the paths of our holy Emunah — there are among them as it were two types. For there are many among them who cast off the yoke openly,

58

כָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַמְּצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַקְּלִפּוֹת הֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ בְּקַטְנוּת יוֹתֵר, אֲזַי כָּל חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא הִיא שְׁטוּת גָּדוֹל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת; וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ יוֹנֵק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הַקְּלִפּוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְדוֹלָה לַחְקֹר וְלִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לְפִי קַטְנוּת מֹחוֹ הָיָה רָאוּי לִבְרֹחַ אֲפִלּוּ מֵחֲקִירָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֹחַ גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁבָּאוּ עַל כַּמָּה חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הֵם נִמְשָׁכִין רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִגַּע כְּלָל בְּשׁוּם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּגַדְלוּת, וְהֵם רוֹצִים לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּךְ טֶבַע הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמַשִּׂיג בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית, אֲבָל מֵחֲמַת קַטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים, וְנִכְנָסִים בַּחֲקִירוֹת עַד שֶׁנּוֹפְלִים בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁמְּבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת" שֶׁהוּא סוֹד מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַיִּחוּד כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַתִּיקָא; וְעַל זֶה אָמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה אֶת ה'! כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרָה גְדוֹלָה, וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַצָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת רָצוּ לְהִתְאַחֵז בָּהֶם מְאֹד, רַק הֵם זָכוּ לְסַלֵּק אָז דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וְזָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִבְּחִינַת עַתִּיק הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וְזָכוּ שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם הַיָּם לְיַבָּשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ דַּעְתָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם וְסָמְכוּ עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה: "בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה!" כִּי זֶה עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף לִבְרֹחַ מֵחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וּלְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל (שם).

58

consorting with prostitutes and gentile women in theaters and entertainment halls and pleasure excursions, desecrating Shabbos and Yom Tov and so forth, and yet despite all this every word of theirs is only that they claim they wish to guide Israel in the path of truth. And their "truth" testifies for itself that they are complete villains and notorious ones — may Hashem preserve us from them and their multitudes. But there are a small number found among them who are like another type: they display themselves as upright, speaking with innocence and awe for the sake of truth — and all their words pierce like sword thrusts, for they overturn the words of the living G-d into paths of the underworld and death, may the Merciful One save us. These heretics are the aspect of the forehead of the serpent (מֵצַח

59

עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנָה, הוּא עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא (ע' מצוות ומעשים טובים, אות ה).

59

הַנָּחָשׁ), which is the aspect of

60

עִקַּר הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם (לקוטי־ הלכות, הל' סוכה, הל' ו, אות יב).

60

the "pious wicked" (אַפְרוּמֶער רָשָׁע).

61

גֹדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין וְרוֹאִין הָאֱמֶת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא צֵל עוֹבֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל רָצִין אַחֲרָיו מְאֹד, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם לְכַסּוֹת עַל אוֹר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ הַהַעְלָמָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל. וְהִנֵּה הָעוֹלָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; אַךְ עִקַּר הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַהַעְלָמָה הוּא עַל הֶעָפָר הַזֶּה שֶׁאָנוּ הַבַּעֲלֵי־בְחִירָה יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. וְהִנֵּה הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְשָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה מֹחִין, וְהֵא הָאַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּכְנֶגְדָּהּ - יְסוֹד הֶעָפָר. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל־כָּךְ בִּיסוֹד הֶעָפָר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְהָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה לְגַלּוֹת הַהַעְלָמָה וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם (שם הל' שחיטה, הל' ה, אותיות ו, יב).

61

And in truth, in the inner chambers of their hearts and in private they are complete villains like those mentioned above — and these are even worse than those. Both these two types of misleaders are the aspect of the kelipas of Balak and the kelipas of Bilam, as explained there. When a person knows within himself that his intellect

62

תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב).

62

is not complete — because he has not yet merited the rectification of the bris (בְּרִית — covenant), through which his da'as and his intellect are not complete, as explained elsewhere — to the point where even the light of the holy Torah could become damaged in his hands, becoming for him an aspect of a deadly poison (סַם מָוֶת), G-d forbid; and then, everything he attempts to follow through with his own wisdom will only make things worse, G-d forbid. Therefore the essential counsel is Emunah — for through Emunah one passes beyond all the wisdoms and is included in truth itself, namely in Hashem and in the true Tzadikim in whom one believes and in their true Torah. And then through this the light of the general Torah is drawn in outline for him, as is the light of the Torah of the Tzadik — as blessing and as life — before

63

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ).

63

it descends into his vessels of intellect. For Hashem Himself and similarly the Tzadikim themselves

64

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח).

64

draw the light in outline as a blessing for him, so that it cannot be corrupted, G-d forbid, through the blemish of his vessels of intellect. And then not only is the light not damaged by his blemished vessels of intellect that are blemished through the blemish of the bris — on the contrary, through his drawing down the light as drawn in outline from above in the aspect of blessing, this very light clarifies, purifies, and rectifies his vessels as well, namely his intellect, and he merits through this the rectification of the bris. So long as he completely nullifies his mind before the holy Torah and before the true Tzadikim and relies only on Emunah, and surrenders his heart to Hashem and to the true Tzadikim to lead him in the path

65

הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד).

65

of truth as they wish — then he will merit that the light of truth illuminates him at all times, and he will merit to draw and receive the light of their Torah as a blessing and a life-giving remedy, even though he has not yet merited the rectification of the bris. For Emunah is above all — to the point where through this very thing he will also merit the rectification of the bris, as above. Every person must prepare himself and strive with all his strength and intention to receive upon himself the holy Emunah fresh each day, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — and as our Rabbis of blessed memory said: each day let it be in your eyes as new [Sifrei, Devarim]. This is the aspect of "Shema Yisrael" which opens before the essential declaration of faith in the

66

אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח).

66

Unity — like one who wishes to tell his fellows something completely new and wondrous, and says to them: Listen to what I am about to tell you — entirely new

67

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת עַכְשָׁו אֲפִלּוּ הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרָצִין כָּל אִישׁ אַחַר בִּצְעוֹ וְתַאֲווֹתָיו. וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ רָאוּי לִצְעֹק בְּכָל פַּעַם עַל בְּנֵי הָעוֹלָם: מָה אַתֶּם שׁוֹתְקִים וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים בְּזֶה הָעוֹלָם? הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְעוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמִי לֹא יִירָא וְיִפְחַד מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. אַךְ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם וַעֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּהִתְגַּלּוּת אֲפִלּוּ מֵהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה וְהַיְדוּעָה לַכֹּל, וּצְרִיכִין לְדַבֵּר מִזֶּה בְּרֶמֶז וּבְסוֹד, בְּחִינַת "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר". כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר שֶׁכָּל הַסּוֹדוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת הֵם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא אֵצֶל זֶה בְּחִינַת נִגְלֶה, הוּא אֵצֶל אַחֵר הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ בְּחִינַת סוֹד וְנִסְתָּר. וְכֵן הוּא גַּם בִּכְלַל הָעוֹלָם - מַה שֶּׁבִּזְמַן זֶה הוּא סוֹד וְנִסְתָּר, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם גָּבֹהַּ קְצָת בְּמַדְרֵגָה, וְאָז יִהְיֶה זֹאת הַבְּחִינָה בְּחִינַת נִגְלֶה; וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו, מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ בִּפְשִׁיטוּת גַּם־כֵּן "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר" כַּנַּ"ל; אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלּוּ הָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנַּ"ל, אָז יִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, עַד שֶׁלֹּא נִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר בִּפְנֵי כָּל הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'". וְזֶה בְּחִינַת "אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי", כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם, וּכְתִיב: "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (שם אות כט).

67

news! So too here: even though we have long been strong in our holy Emunah from years gone by — for it is an inheritance from our holy ancestors — nevertheless this is no old matter, G-d forbid. For in truth it is completely new every single day, for no day resembles another, and one cannot even recount the Creator's greatness from one day to the next — for His greatness is beyond all reckoning. Every person must walk in this and fulfill it: to renew oneself in our holy Emunah each day afresh. For this is the essential foundation of the entire Torah. And even a person who is in the very lowest stratum, G-d forbid, in the midst of the intensification

51

כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים הוּא כְּשֶׁנִּתְיַחֲדִין וְנִכְלָלִין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית. וְעִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הוּא מִבְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַמַּאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בַּמֹּחַ כְּלָל, עַל־כֵּן הֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וָדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת. אֲבָל אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה, הֵם בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שָׁרְשָׁם גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי תֵּכֶף שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְשִׁין גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, וְחוֹזְרִין וּמַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן, בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין לְמַעְלָה גַּם הַחַיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁבְּכָל הַיִּחוּדִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת מֵהַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל (שם הל' ו, אות טו).

51

of desires and confusions — which are the aspect of the languages of the nations in which all desires and evil traits are embedded — even he can sense His Divinity in his heart afresh at all times, if he turns his ear and his heart well to what he is uttering with his mouth, the Emunah of Unity each day. For this is the essential commandment of reading the Shema each day, morning and evening. This is the aspect of "Shema Yisrael" — "Shema" meaning: cause your ears to hear. And so our Rabbis expounded: "Shema" — in whatever language you understand [Brachos 13a]. Both interpretations are one and the same as above — for in everything that passes over a person,

52

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים בְּתוֹךְ לְבוּשִׁין וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים. כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נַעֲשִׂין וְנִגְמָרִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי וְהַלְּבוּשׁ לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יְכוֹלִים לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת, כִּי בֶּאֱמוּנָה כֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ; כִּי בְּהַדַּעַת יֵשׁ גְּבוּל לְכָל אֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁל דַּעְתּוֹ, בְּחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ", וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִגְּבוּל דַּעְתּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אֱמוּנָה הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים וְכָל הַסִּתְרֵי־תוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג סִתְרֵי־תוֹרָה (שם הל' ראש־השנה, הל' ה, אות לב).

52

one must remember oneself at all times through Him and remind oneself that one is a Jewish man who believes in the living G-d and King of the universe. As it is written: "When my spirit grew faint within me, I remembered Hashem" [Psalms 142:4]. And then one can cleave to Him from wherever one

53

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁבְּכָל עוֹלָם יֵשׁ עֶשֶׂר תִּקּוּנִים שֶׁהֵם עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וּמַלְכוּת מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַשַּׁעַר לַה', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וּמֵבִין, וְשָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְבַטֵּל שִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְהָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה - מֵבִין עַתָּה הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם גַּם עַתָּה, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז מֵבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָם עֲדַיִן, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וֶאֱמוּנָה הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וְאֵצֶל הָאָדָם הִיא מִדָּה רִאשׁוֹנָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל שְׁאָר הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עַד הַכֶּתֶר, אַחַר־כָּךְ עוֹלֶה לֶאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וּמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה לְמָשָׁל מֵעוֹלַם הַיְצִירָה, וְהוּא גָּבֹהַּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְשֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מִכֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כִּי הוּא בְּחִינַת עַתִּיק דַּעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ; וְעַל־כֵּן יֵשׁ מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְחַזֵּק יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ דַּרְגָּא, אִם זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כַּמָּה יָמִים וְעִתִּים כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְדַלֵּג בְּפַעַם אֶחָד, וּבִפְרָט אִם מַעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם וְהַדַּרְגָּא, אֲזַי זוֹכֶה לְרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַכֶּתֶר שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁעָמַד בּוֹ עַד עַכְשָׁו, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְאָז צָרִיךְ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אֱמוּנָה זוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ לְהַשִּׂיג גַּם הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לֶאֱמוּנָה הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וְדַרְגָּא הַגָּבֹהַּ עוֹד, שֶׁהוּא לְמָשָׁל בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה; וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד רֹאשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע, וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָה הִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וּמַדְרֵגָה שֶׁעוֹמֵד בָּהּ, וְהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל מֵהָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כִּי־אִם כְּשֶׁעוֹמֵד תְּחִלָּה בְּנִסָּיוֹן עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת, וְהוּא מְבַטֵּל שִׂכְלוֹ וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם הל' ו, אות ג; ועיין לעיל אות ח).

53

is — even if one is, G-d forbid, in the lowest depths. And every person in the world must be careful to walk in this — for this is the foundation of all. As long as a person has not merited to shatter the evil inclination and all the hindrances and obstructions from the service of Hashem — until he merits to complete service as is fitting, and to perform commandments and good deeds with joy in the utmost completeness as is fitting, through which he merits to set in order and settle the intellect and to attain through this the light of the Infinite in the aspect of matei velo matei (מָטֵי וְלָא מָטֵי — reaching yet not reaching) — as long as he has not yet merited this, he is not permitted to enter into any attainment or any investigation regarding knowledge of Him, blessed be He. For about him it is said: "and no stranger shall eat of the holy" [Leviticus 22:10]. All such attainments are for him in the aspect of "what is above and what is below" and the aspect of "in that which is beyond you, do not inquire."

54

מֵעִנְיַן קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים, שֶׁתָּלְתָה הַתּוֹרָה רַק בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיִּקְבְּעוּ אוֹתָהּ כְּפִי דַּעְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִין, "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ מְזִידִין; מִזֶּה רוֹאִין גֹּדֶל מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ תִּקְוָה עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הַחֲכָמִים זוֹכִין שֶׁיַּסְכִּימוּ עִמָּהֶם גַּם מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב לְהַמַּלְאָכִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לְהַחֲכָמִים מָתַי יִקְבְּעוּ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְכוּ', וְנַסְכִּים אֲנִי וְאַתֶּם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (שם הל' ז, אותיות א ד).

54

And if he wishes to become wise regarding knowledge of His Divinity and His wondrous ways through his own wisdom and intellect — he will certainly cause damage and great blemish and will be able to

55

עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וְנַעֲלֶה מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּצְרִיכִין אָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהֵם דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְנוֹת אֶל דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי גַּם בְּדוֹרוֹתָם הָיוּ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים וַאֲמִתִּיִּים כְּגוֹן מְתוּשֶׁלַח וְנֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ שֵׁם וְעֵבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאִם הָיוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם הָיוּ זוֹכִים עַל־יָדָם לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְדֶרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, לְחַיֵּי עַד, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב גַּם אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה (שם הל' פסח, הל' ו).

55

fall, G-d forbid, into very great heresy and disbelief. About him it is said: "Your wisdom and your knowledge have led you astray" [Isaiah 47:10]. For since he has not merited good deeds and has not set in order and settled the faculties, he has as yet no vessel whatsoever with which to receive the holy da'as. Therefore he must rely only on Emunah alone and walk in the footsteps of our holy ancestors and in the footsteps of the true Tzadikim — without any investigation

56

עִקַּר הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הִיא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְלִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְסוֹמֵךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבָד. וּכְשֶׁזּוֹכִין לָזֶה, הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וָשֵׂכֶל לְתוֹךְ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד רַק עַל אֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" - שֶׁכָּל מֵימֵי הַדַּעַת פא יֻמְשְׁכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד דַּיְקָא, אֶל בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', ה' אֶחָד" - לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה כְּלַל כַּוָּנַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁעַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע מַמְשִׁיכִין הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וּמֹחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (שם הל' ז).

56

whatsoever. When Hashem illuminates Israel with the sparkling flash of His Divinity (הֶאָרַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ), they do not then pursue investigations, knowledge, and wisdoms — rather they strengthen themselves in Emunah and pursue Him immediately, in the aspect of "Draw me after You, let us run" [Song of Songs 1:4] — as Rashi explains there. And then Hashem makes Himself as one who flees and hides and

57

מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה וְנִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי מֵימֵי הַתְּהוֹמוֹת, אָז הוּא עֲדַיִן "תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", כִּי עִקַּר יְנִיקוֹת הַכְּפִירוֹת הוּא מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי אוֹר, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת רִבּוּי הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים בָּעוֹלָם וְרוֹצִים לְהַחֲרִיב הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְגוֹ'" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה יִהְיֶה עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁל מָשִׁיחַ לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְעַל־יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רִבּוּי הַדַּעַת הַנַּ"ל, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאוֹר הַדַּעַת מְרֻבֶּה מִכְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת הַזֶּה, עַל־כֵּן אִם אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְהַקִּיף אֶת הַדַּעַת הַזֶּה עַד שֶׁיְּתֹרְצוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת. וְעַל־ כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי מָשִׁיחַ עוֹלֶה נִשְׁמָתוֹ וְדַעְתּוֹ עַד בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אֵצֶל מָשִׁיחַ אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם רִבּוּי דַּעַת כְּלָל, כִּי כָל רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁנֶּחְשָׁב אֵצֶל הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים לְרִבּוּי דַּעַת, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְקַבְּלוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ - כָּל זֶה יִהְיֶה אֵצֶל מָשִׁיחַ דָּבָר פָּשׁוּט, כִּי הוּא יָכוֹל לִבְלֹעַ כָּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיק שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְעַתִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת דַּעַת וּמִכָּל בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם. וְגַם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַד שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ וּמֵבִין מֵרָחוֹק עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ רַק לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ לְבַד וְלֵילֵךְ רַק בַּדֶּרֶךְ שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם (שם).

57

conceals Himself from them, in the aspect of "Flee, my beloved" [Song of Songs 8:14]. Therefore one must then strengthen oneself all the more to pursue Him and seek Him and serve Him through service and good deeds and joy specifically — until through this specifically one merits great attainments. This is the aspect of "All that Hashem has spoken — we will do and we will hear" [Exodus 24:7] — namely, all that Hashem has spoken, one does immediately, without any question or investigation whatsoever; and afterward "we will hear," from the language of hearing and understanding. For through performing the commandment in Emunah and simplicity and joy, one merits afterward to understand and attain great and awesome attainments.

58

כָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַמְּצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַקְּלִפּוֹת הֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ בְּקַטְנוּת יוֹתֵר, אֲזַי כָּל חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא הִיא שְׁטוּת גָּדוֹל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת; וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ יוֹנֵק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הַקְּלִפּוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְדוֹלָה לַחְקֹר וְלִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לְפִי קַטְנוּת מֹחוֹ הָיָה רָאוּי לִבְרֹחַ אֲפִלּוּ מֵחֲקִירָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֹחַ גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁבָּאוּ עַל כַּמָּה חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הֵם נִמְשָׁכִין רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִגַּע כְּלָל בְּשׁוּם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּגַדְלוּת, וְהֵם רוֹצִים לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּךְ טֶבַע הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמַשִּׂיג בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית, אֲבָל מֵחֲמַת קַטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים, וְנִכְנָסִים בַּחֲקִירוֹת עַד שֶׁנּוֹפְלִים בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁמְּבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת" שֶׁהוּא סוֹד מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַיִּחוּד כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַתִּיקָא; וְעַל זֶה אָמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה אֶת ה'! כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרָה גְדוֹלָה, וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַצָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת רָצוּ לְהִתְאַחֵז בָּהֶם מְאֹד, רַק הֵם זָכוּ לְסַלֵּק אָז דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וְזָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִבְּחִינַת עַתִּיק הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וְזָכוּ שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם הַיָּם לְיַבָּשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ דַּעְתָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם וְסָמְכוּ עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה: "בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה!" כִּי זֶה עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף לִבְרֹחַ מֵחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וּלְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל (שם).

58

But the idolaters and the heretics wish to place the "hearing" before the "doing" — for they are submerged in all desires and evil traits, and wish immediately to attain investigations into the knowledge of His Divinity and the reasons for His holy commandments; and then, perhaps, they would be willing to perform some commandment — if they were to see the light of the commandment in its root, how it illuminates throughout all the worlds. The essential grasp of the Other Side — which is the side of death, the aspect of heresies — is only from the aspect of counting and number (מִנְיָן וּמִסְפָּר), the aspect of "they sought out many calculations" [Ecclesiastes 7:29]. For it is known that Hashem is above the aspect of counting and number — the aspect of "before One — what do you count?" [Tikkunei

59

עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנָה, הוּא עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא (ע' מצוות ומעשים טובים, אות ה).

59

Zohar]. And the essential counting and

60

עִקַּר הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם (לקוטי־ הלכות, הל' סוכה, הל' ו, אות יב).

60

number begins after creation, which

61

גֹדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין וְרוֹאִין הָאֱמֶת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא צֵל עוֹבֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל רָצִין אַחֲרָיו מְאֹד, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם לְכַסּוֹת עַל אוֹר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ הַהַעְלָמָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל. וְהִנֵּה הָעוֹלָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; אַךְ עִקַּר הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַהַעְלָמָה הוּא עַל הֶעָפָר הַזֶּה שֶׁאָנוּ הַבַּעֲלֵי־בְחִירָה יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. וְהִנֵּה הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְשָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה מֹחִין, וְהֵא הָאַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּכְנֶגְדָּהּ - יְסוֹד הֶעָפָר. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל־כָּךְ בִּיסוֹד הֶעָפָר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְהָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה לְגַלּוֹת הַהַעְלָמָה וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם (שם הל' שחיטה, הל' ה, אותיות ו, יב).

61

is composed of many hues and particulars — and there, counting is relevant, for it is only in the realm of multiplicity. And this matter cannot be grasped by any human intellect: how multiplicity — which is the aspect of counting and number — flows from the source of Unity, which is the blessed simple One? Therefore from there comes

62

תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב).

62

the grasp of the above-mentioned heresies. However, through the Tzadikim who merit to attain His Unity — which is His light of Ein Sof (אֵין סוֹף — the Infinite) — through the Nine Chambers (תִּשְׁעָה הֵיכָלִין) which are the lights of the pure-white radiances (אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת), the root of all the holy sefirot. And these Nine Chambers are the root of all the numbers, and therefore all numbers conclude at the number nine — for after nine the number returns to the source of Unity which is ten, which is the aspect of one, namely a tenth of one, and so the number continues to hundreds and thousands. It emerges that the essential root of number is nine, and afterward it returns and is included in unity. All this is because the root of all the numbers is those Nine Chambers, which are included and bound to His Unity. Therefore

63

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ).

63

through the Tzadikim who merit to attain the above-mentioned Nine Chambers — through them all heresies

64

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח).

64

are nullified. The essential impurity is the aspect of the investigations of the rationalists and the heretics — they are the filth of the serpent (זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ), the side of death. In the earlier generations, all the heresies followed the paths of their forms of idol worship. Since the evil inclination of idol worship was abolished [through the prayer of the Men of the Great Assembly, as told in Sanhedrin 64a], the evil inclination of philosophy intensified — the heresies of the nature-scholars who introduce heresies through their evil wisdom. And in truth, all of it is one and the same, as explained there. All the external wisdoms — even though some of them contain apparently great wisdoms — they are all yesh mi'yesh

65

הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד).

65

(יֵשׁ מִיֵּשׁ — something from something), for they are all built and founded upon sensory experience and primary axioms of reason (מֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת). And in truth, even their wisdom derives only from Hashem who endows man with knowledge — and their heresy from it is only through their own choice, for the power of free choice is great. But the wisdom of the Torah can be understood by anyone who genuinely desires it: for it is impossible that such a holy Torah with such innovations could be revealed except through the Creator Himself, who caused His holy spirit to rest upon the Tzadikim and brought forth the wisdom of the Torah from nothingness to something (מֵאַיִן לְיֵשׁ) literally, in the aspect of "And wisdom — from nothingness shall it be found" [Job 28:12 — interpreted as: wisdom, from nothingness

66

אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח).

66

ayin, is found]. Therefore through the revelation of the Torah one merits to strengthen oneself in the Emunah of the renewal of the world — that the world

67

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת עַכְשָׁו אֲפִלּוּ הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרָצִין כָּל אִישׁ אַחַר בִּצְעוֹ וְתַאֲווֹתָיו. וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ רָאוּי לִצְעֹק בְּכָל פַּעַם עַל בְּנֵי הָעוֹלָם: מָה אַתֶּם שׁוֹתְקִים וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים בְּזֶה הָעוֹלָם? הֲלוֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְעוֹמֵד עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע וְרוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂינוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמִי לֹא יִירָא וְיִפְחַד מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. אַךְ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם וַעֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּהִתְגַּלּוּת אֲפִלּוּ מֵהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה וְהַיְדוּעָה לַכֹּל, וּצְרִיכִין לְדַבֵּר מִזֶּה בְּרֶמֶז וּבְסוֹד, בְּחִינַת "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר". כִּי זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר שֶׁכָּל הַסּוֹדוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת הֵם לְכָל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא אֵצֶל זֶה בְּחִינַת נִגְלֶה, הוּא אֵצֶל אַחֵר הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ בְּחִינַת סוֹד וְנִסְתָּר. וְכֵן הוּא גַּם בִּכְלַל הָעוֹלָם - מַה שֶּׁבִּזְמַן זֶה הוּא סוֹד וְנִסְתָּר, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּזְמַן אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם גָּבֹהַּ קְצָת בְּמַדְרֵגָה, וְאָז יִהְיֶה זֹאת הַבְּחִינָה בְּחִינַת נִגְלֶה; וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו, מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ בִּפְשִׁיטוּת גַּם־כֵּן "כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר" כַּנַּ"ל; אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיִּתְגַּלּוּ הָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנַּ"ל, אָז יִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, עַד שֶׁלֹּא נִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר בִּפְנֵי כָּל הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינַת "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'". וְזֶה בְּחִינַת "אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי", כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם, וּכְתִיב: "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" (שם אות כט).

67

was created from absolute nothingness to something. The essential acceptance of the Torah is dependent on the Emunah of specific providence (אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית) — for then the concepts of commandment and transgression, reward and punishment, are relevant. For nothing is hidden from Him and nothing is concealed from before His eyes, and He chooses Torah and the practical commandments that are performed in this physical world through physical things. But one who denies specific providence, G-d forbid, denies the entire Torah. Therefore the entire Torah is the aspect of eyes (עֵינַיִם) — the aspect of "Bereishis — three hues of the eye and

51

כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים הוּא כְּשֶׁנִּתְיַחֲדִין וְנִכְלָלִין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית. וְעִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הוּא מִבְּחִינַת פֵּרוּד בֵּין הַמַּאֲמָרוֹת הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בַּמֹּחַ כְּלָל, עַל־כֵּן הֵם יוֹנְקִים מִשָּׁם מִגֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וָדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִים עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת. אֲבָל אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר דַּעְתָּם הַנְּבוֹכָה, הֵם בָּאִים לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי גַּם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שָׁרְשָׁם גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי תֵּכֶף שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְשִׁין גַּם שָׁם אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה עוֹלִין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת "אַיֵּה", שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית, וְחוֹזְרִין וּמַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֲדִין כָּל הַמַּאֲמָרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הָעוֹלָמוֹת בְּשָׁרְשָׁן, בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת; כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין לְמַעְלָה גַּם הַחַיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדוּ עַל הָאֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁבְּכָל הַיִּחוּדִים צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת מֵהַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל (שם הל' ו, אות טו).

51

the pupil" [Zohar, from the three letters of the word beis]. For the essential totality of the Torah is the aspect of sight and watchful providence — we believe in His specific providence, and through this we also direct the eyes of our da'as only toward Him always, in the aspect of "My eyes are always toward Hashem" [Psalms 25:15], the aspect of "To You I lift my eyes" [Psalms 123:1]. This is the secret of the intention of the reading of the Shema — that one must concentrate in the word "Echad" in order to crown Him above and below and in the four directions. Namely, we know with complete Emunah that even the kingship and governance of this very physical world

52

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים בְּתוֹךְ לְבוּשִׁין וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים. כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נַעֲשִׂין וְנִגְמָרִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי וְהַלְּבוּשׁ לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ כָּל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יְכוֹלִים לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת, כִּי בֶּאֱמוּנָה כֻּלָּם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ; כִּי בְּהַדַּעַת יֵשׁ גְּבוּל לְכָל אֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁאָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ מֵהַגְּבוּל שֶׁל דַּעְתּוֹ, בְּחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ", וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִגְּבוּל דַּעְתּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אֱמוּנָה הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לְקַבֵּל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים וְכָל הַסִּתְרֵי־תוֹרָה בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג סִתְרֵי־תוֹרָה (שם הל' ראש־השנה, הל' ה, אות לב).

52

is by Him alone — for kingship belongs to Hashem. This is the aspect of what is explained in the intention of the Shema: to connect and unify the aspect of malchus to the Holy Blessed One — for this is the essential secret of the root of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah.

53

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת יְכוֹלִין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁבְּכָל עוֹלָם יֵשׁ עֶשֶׂר תִּקּוּנִים שֶׁהֵם עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, מִכֶּתֶר עַד מַלְכוּת, וּמַלְכוּת מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא הַשַּׁעַר לַה', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וּמֵבִין, וְשָׁם עִקַּר הַנִּסָּיוֹן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְבַטֵּל שִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁמַּה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְהָיָה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה - מֵבִין עַתָּה הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ עוֹד דְּבָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם גַּם עַתָּה, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז מֵבִין גַּם אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשִׂכְלוֹ; רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיגָם עֲדַיִן, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וֶאֱמוּנָה הִיא מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶם, וְאֵצֶל הָאָדָם הִיא מִדָּה רִאשׁוֹנָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו. אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל שְׁאָר הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עַד הַכֶּתֶר, אַחַר־כָּךְ עוֹלֶה לֶאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וּמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה לְמָשָׁל מֵעוֹלַם הַיְצִירָה, וְהוּא גָּבֹהַּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְשֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מִכֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כִּי הוּא בְּחִינַת עַתִּיק דַּעֲשִׂיָּה כַּיָּדוּעַ; וְעַל־כֵּן יֵשׁ מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְחַזֵּק יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ דַּרְגָּא, אִם זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כַּמָּה יָמִים וְעִתִּים כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְדַלֵּג בְּפַעַם אֶחָד, וּבִפְרָט אִם מַעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם וְהַדַּרְגָּא, אֲזַי זוֹכֶה לְרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַכֶּתֶר שֶׁבְּאוֹתוֹ עוֹלָם שֶׁעָמַד בּוֹ עַד עַכְשָׁו, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְאָז צָרִיךְ לַעֲלוֹת לִבְחִינַת אֱמוּנָה זוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹ לְהַשִּׂיג גַּם הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לֶאֱמוּנָה הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם וְדַרְגָּא הַגָּבֹהַּ עוֹד, שֶׁהוּא לְמָשָׁל בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה; וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד רֹאשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע, וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁאֱמוּנָה הִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וּמַדְרֵגָה שֶׁעוֹמֵד בָּהּ, וְהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל מֵהָעוֹלָם וְהַדַּרְגָּא הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל, כִּי־אִם כְּשֶׁעוֹמֵד תְּחִלָּה בְּנִסָּיוֹן עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת, וְהוּא מְבַטֵּל שִׂכְלוֹ וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם הל' ו, אות ג; ועיין לעיל אות ח).

53

For the aspect of governance and malchus — the aspect in which Hashem contracts Himself in order to watch over and conduct the world — that aspect is called malchus, the aspect of the Shechinah. And one who denies, G-d forbid, specific providence is "a whisperer who separates a prince" [Proverbs 16:28] — for he separates the governance of His malchus from Him. The essential foundation of our holy Emunah is that we believe that the malchus and governance of all the worlds is bound and unified with Him — for He alone governs all by His providence. And this holy Emunah we draw down through each and every commandment — for this holy Emunah is the foundation of the entire Torah, as it is written: "All Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. Therefore before every commandment we say: "For the sake of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah" (לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ) — for the essential intention in all our commandments and service is in order to draw upon ourselves

54

מֵעִנְיַן קְבִיעוּת רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים, שֶׁתָּלְתָה הַתּוֹרָה רַק בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיִּקְבְּעוּ אוֹתָהּ כְּפִי דַּעְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ שׁוֹגְגִין, "אַתֶּם" - אֲפִלּוּ מְזִידִין; מִזֶּה רוֹאִין גֹּדֶל מַעֲלַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל יַהֲדוּתֵנוּ, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ תִּקְוָה עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי הַחֲכָמִים זוֹכִין שֶׁיַּסְכִּימוּ עִמָּהֶם גַּם מִן הַשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב לְהַמַּלְאָכִים שֶׁיִּשְׁאֲלוּ לְהַחֲכָמִים מָתַי יִקְבְּעוּ רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְכוּ', וְנַסְכִּים אֲנִי וְאַתֶּם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (שם הל' ז, אותיות א ד).

54

this Emunah, which is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, to unite and bind the governance of malchus to Him alone, as above. Just as through each and every

55

עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וְנַעֲלֶה מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּצְרִיכִין אָנוּ לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכָל הַקִּלְקוּלִים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהֵם דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְלָגָה, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁלֹּא רָצוּ לִפְנוֹת אֶל דַּרְכָּם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי גַּם בְּדוֹרוֹתָם הָיוּ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים וַאֲמִתִּיִּים כְּגוֹן מְתוּשֶׁלַח וְנֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ שֵׁם וְעֵבֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאִם הָיוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם הָיוּ זוֹכִים עַל־יָדָם לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְדֶרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָיוּ זוֹכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן בְּכָל דּוֹר עִקַּר הַתִּקְוָה לִזְכּוֹת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, לְחַיֵּי עַד, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב גַּם אוֹתָנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה (שם הל' פסח, הל' ו).

55

commandment we connect and unify all the worlds to Hashem and draw down the Emunah of specific providence as above — so too conversely: through transgressions, G-d forbid, heresy is drawn, G-d forbid, and through this malchus is separated from Hashem — namely, G-d forbid, disbelief in His blessed providence is drawn down. And through this, Hashem too, as it were, does not watch over them with complete providence, and then their vitality flows through the

56

עִקַּר הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה הִיא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְלִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָזֶה יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל וְסוֹמֵךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבָד. וּכְשֶׁזּוֹכִין לָזֶה, הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וָשֵׂכֶל לְתוֹךְ בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁעוֹמֵד רַק עַל אֱמוּנָה. וְזֶה בְּחִינַת "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" - שֶׁכָּל מֵימֵי הַדַּעַת פא יֻמְשְׁכוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד דַּיְקָא, אֶל בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', ה' אֶחָד" - לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה כְּלַל כַּוָּנַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה הוּא כִּפְשׁוּטוֹ לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וּמְבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת", שֶׁעַל־יְדֵי קְרִיאַת־שְׁמַע מַמְשִׁיכִין הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי דַעַת וּמֹחִין לְתוֹךְ אֱמוּנַת אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (שם הל' ז).

56

kelipas and external forces (חִיצוֹנִים), which are the damagers of the world (מַזִּיקֵי עָלְמָא). Therefore they truly receive harsh and bitter punishments through this. And this is the essential punishment of kares (כָּרֵת — excision) — for they are cut off from Hashem and cannot be included in Him, cannot draw His Divinity's Emunah upon themselves in the aspect of complete providence, that they should return and be drawn

57

מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה וְנִמְשְׁכָה הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּי מֵימֵי הַתְּהוֹמוֹת, אָז הוּא עֲדַיִן "תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם", כִּי עִקַּר יְנִיקוֹת הַכְּפִירוֹת הוּא מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי אוֹר, שֶׁזֶּה הָיָה בְּחִינַת רִבּוּי הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר דֵּעוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים בָּעוֹלָם וְרוֹצִים לְהַחֲרִיב הָעוֹלָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְגוֹ'" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה יִהְיֶה עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁל מָשִׁיחַ לְגַלּוֹת וּלְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְעַל־יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רִבּוּי הַדַּעַת הַנַּ"ל, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאוֹר הַדַּעַת מְרֻבֶּה מִכְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת הַזֶּה, עַל־כֵּן אִם אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְהַקִּיף אֶת הַדַּעַת הַזֶּה עַד שֶׁיְּתֹרְצוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת. וְעַל־ כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, כִּי מָשִׁיחַ עוֹלֶה נִשְׁמָתוֹ וְדַעְתּוֹ עַד בְּחִינַת עַתִּיק שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן אֵצֶל מָשִׁיחַ אֵין שַׁיָּךְ שׁוּם רִבּוּי דַּעַת כְּלָל, כִּי כָל רִבּוּי הַדַּעַת שֶׁנֶּחְשָׁב אֵצֶל הַגָּדוֹל שֶׁבַּגְּדוֹלִים לְרִבּוּי דַּעַת, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ יְכוֹלִין לְקַבְּלוֹ וּלְהַשִּׂיגוֹ - כָּל זֶה יִהְיֶה אֵצֶל מָשִׁיחַ דָּבָר פָּשׁוּט, כִּי הוּא יָכוֹל לִבְלֹעַ כָּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת עַתִּיק שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְעַתִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה, בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל בְּחִינוֹת דַּעַת וּמִכָּל בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ יְגַלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם. וְגַם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַד שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ וּמֵבִין מֵרָחוֹק עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ רַק לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנַת אֲבוֹתֵינוּ לְבַד וְלֵילֵךְ רַק בַּדֶּרֶךְ שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם (שם).

57

in outline before His eyes as it were. For before the power of His sight reaches them, it is scattered first among the kelipas and external forces, since His blessed providence over them is "from behind the shoulder" [Zohar]. Through this they are cut off from Hashem in the aspect of "may their end be to cut off" [Psalms 37:38], the aspect of "the end of the wicked is cut off" [Psalms 37:38]. For providence, which is the aspect of sight and watchfulness, is the aspect of direct light (אוֹר יָשָׁר) and returning light (אוֹר חוֹזֵר) — namely, the sight goes forth and strikes the object being seen — that is the direct light, the aspect of the beginning. Afterward, the sight returns and forms an image in the eyes and

58

כָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַמְּצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַקְּלִפּוֹת הֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ בְּקַטְנוּת יוֹתֵר, אֲזַי כָּל חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מִדַּעְתּוֹ מְאֹד עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא הִיא שְׁטוּת גָּדוֹל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת; וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ יוֹנֵק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הַקְּלִפּוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְדוֹלָה לַחְקֹר וְלִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת, וְהוּא עוֹשֶׂה מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כִּי לְפִי קַטְנוּת מֹחוֹ הָיָה רָאוּי לִבְרֹחַ אֲפִלּוּ מֵחֲקִירָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת, וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִכְנֹס לְשָׁם. וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁל כָּל הַמְחַקְּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אֶת מְקוֹמָם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֹחַ גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים שֶׁבָּאוּ עַל כַּמָּה חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת הֵם נִמְשָׁכִין רַק מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וַעֲדַיִן לֹא זָכוּ לִגַּע כְּלָל בְּשׁוּם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּגַדְלוּת, וְהֵם רוֹצִים לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כָּךְ טֶבַע הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין וּמַשִּׂיג בֶּאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּית, אֲבָל מֵחֲמַת קַטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חֲכָמִים, וְנִכְנָסִים בַּחֲקִירוֹת עַד שֶׁנּוֹפְלִים בִּמְבוּכוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁכָּל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁמְּבֹאָר בַּ"כַּוָּנוֹת" שֶׁהוּא סוֹד מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַיִּחוּד כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַתִּיקָא; וְעַל זֶה אָמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה אֶת ה'! כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס שֶׁל קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהָיוּ אָז בְּצָרָה גְדוֹלָה, וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַצָּרוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת רָצוּ לְהִתְאַחֵז בָּהֶם מְאֹד, רַק הֵם זָכוּ לְסַלֵּק אָז דַּעְתָּם לְגַמְרֵי וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, וְזָכוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִבְּחִינַת עַתִּיק הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגָּרְשׁוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, וְזָכוּ שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם הַיָּם לְיַבָּשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ דַּעְתָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת יָם וְסָמְכוּ עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יַבָּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה: "בְּהַאי מִלָּה לֹא תִשְׁאַל וְלֹא תְנַסֶּה!" כִּי זֶה עִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף לִבְרֹחַ מֵחֲקִירוֹת וּמְבוּכוֹת, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וּלְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל (שם).

58

informs the da'as to know well what was seen — that is the returning light, the aspect of "the end." Similarly regarding His specific providence: when we believe in His specific providence completely — that He created us and all the worlds, and He alone gives us life, sustains us, and watches over us in particular at all times — through this we connect and direct the eyes of our da'as and heart only toward Him alone without any swerving to the side, G-d forbid. Through this He also watches over us with complete providence — the aspect of the gaze and the return of the gaze as above. Through this we return and are drawn in outline before the eyes of His providence, and then the end is bound to the beginning. Through this we merit in this world — which is the aspect of the end, the very last of levels

59

עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנָה, הוּא עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא (ע' מצוות ומעשים טובים, אות ה).

59

— to return and be included in the beginning

60

עִקַּר הַיֹּפִי וְהַהִדּוּר שֶׁל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם (לקוטי־ הלכות, הל' סוכה, הל' ו, אות יב).

60

of thought [i.e., the primordial

61

גֹדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְשַׁעֵר כְּלָל. כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין וְרוֹאִין הָאֱמֶת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא צֵל עוֹבֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל רָצִין אַחֲרָיו מְאֹד, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם לְכַסּוֹת עַל אוֹר הַדַּעַת הָאֲמִתִּי. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי אִם לֹא הָיָה כֹּחַ הַהַעְלָמָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל. וְהִנֵּה הָעוֹלָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; אַךְ עִקַּר הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַהַעְלָמָה הוּא עַל הֶעָפָר הַזֶּה שֶׁאָנוּ הַבַּעֲלֵי־בְחִירָה יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. וְהִנֵּה הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְשָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה מֹחִין, וְהֵא הָאַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וּכְנֶגְדָּהּ - יְסוֹד הֶעָפָר. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַהַעְלָמָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל־כָּךְ בִּיסוֹד הֶעָפָר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְהָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה לְגַלּוֹת הַהַעְלָמָה וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֱמֶת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם (שם הל' שחיטה, הל' ה, אותיות ו, יב).

61

divine intention], which is His blessed providence. This is the aspect of "the end of the deed was in the beginning of thought" — for Hashem is first and last and declares the end from the beginning, and through His complete providence all the worlds are connected. Even this physical world, which is the very last of all, is connected

62

תִּקּוּן הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". אַךְ זֶה יָדוּעַ, שֶׁחַיּוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא מֵהַדָּעַת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֱמוּנָה הוּא דַּיְקָא לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וָדַעַת, כִּי בְּמַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין זֶה אֱמוּנָה כַּמּוּבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְחַיּוּתָהּ הוּא מֵהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק אֵצֶל מִן הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וָשֵׂכֶל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹנֵן עָלֵינוּ וּמַמְשִׁיךְ עַל נַפְשֵׁנוּ וְדַעְתֵּנוּ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בָּנוּ כֹּחַ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בָּנוּ הַכֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין אֵצֶל הֶהָמוֹן וְכֵן הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בִּפְשִׁיטוּת כְּמוֹתָם כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי אָז אֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה יוֹתֵר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, הוּא זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה נִפְלָאָה עַל הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הוּא מֵבִין בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; וְגַם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִפְתַּח דַּעְתּוֹ וְנִתְיַשְּׁבוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁעֲדַיִן סְתוּמִים אֶצְלוֹ, בְּוַדַּאי יֵשׁ גַּם עֲלֵיהֶם תֵּרוּצִים נְכוֹנִים, רַק שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהַשִּׂיג זֹאת, אוֹ שֶׁהֵם מֵהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְעַל־כֵּן הוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכָל פַּעַם; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, נִתּוֹסֵף לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּדַעְתּוֹ, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת, וְעַל־כֵּן דַּעַת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל נִקְרָאִים אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר תַּכְלִית הַדַּעַת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע; רַק עַל־יְדֵי כָּל דַּעַת שֶׁמַּשִּׂיג בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין בְּהִתְבּוֹנְנוּת נִפְלָא כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל. וְעַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, כִּי קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הֵם שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד בֶּאֱמֶת כַּיָּדּוּעַ (שם הלכות חלב ודם, הל' ד, אות ב).

62

and unified in ultimate unity with the beginning of thought. This is the aspect of "Guard uprightness" — to walk in simplicity, to believe in Him in simplicity, as it is written: "Be wholehearted with Hashem your G-d" [Deuteronomy 18:13]. And this is "and see the upright" — to gaze and look toward Him in uprightness and with great directness without any swerving to the side, G-d forbid. For one who truly believes in Hashem — it is as if he actually sees with his own eyes, and his eyes always gaze toward Hashem alone without any wisdoms, investigations, or swerving aside, G-d forbid — only gazing, watching, and trusting in Him alone with complete Emunah that all his vitality, livelihood, and so forth — all is only from Him alone. Through this, complete providence is drawn over him as above, and then the end is connected and

63

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְנֹס לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בִּבְחִינַת "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ וְכוּ'". וְתֵכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה מְבוּכָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ וְלַהֲבִינָהּ - יִבְרַח מִשָּׁם וְיִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה; וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' ד, אות מ).

63

unified with the beginning — which is the essential ultimate purpose we hope for. As the verse concludes:

64

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ טַעַם עַל הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שִׂכְלוֹ, יָכוֹל לִטְעוֹת וּלְהִכָּשֵׁל מְאֹד, לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, אוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם לְגַמְרֵי. כִּי בְּוַדַּאי כָּל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ טְעָמִים נִפְלָאִים וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וּבְכָל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁל כָּל מִצְוָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ; אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ הַטְּעָמִים עַל־פִּי קַבָּלָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם תּוֹרַת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הֵיטֵב אֵיךְ עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ עִם כָּל הַפְּרָטִים הָאֵלּוּ נַעֲשֶׂה דַּיְקָא תִּקּוּן זֶה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה נַעֲשֶׂה הַתִּקּוּנִים הַנִּפְלָאִים הַמְבֹאָרִים בַּכַּוָּנוֹת עַל־פִּי סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ דַּיְקָא עַל־יְדֵי מִצְוָה זֹאת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה, וְעַל־יְדֵי מִצְוָה אַחֶרֶת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן אַחֵר; מִכָּל־שֶׁכֵּן טְעָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁל דַּרְכֵי הַמְחַקְּרִים, בְּוַדַּאי אָסוּר לְהַעֲלוֹתָן עַל הַלֵּב כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת הַתִּקּוּנִין שֶׁל כָּל מִצְוָה נִגְמָר עַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת יַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וּבְשָׁרְשָׁם נִכְלָלִין יַחַד, וְשָׁם רוֹאִין הֵיטֵב הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל מִצְוָה, אֵיךְ כָּל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְהִכָּלֵל בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל וְנִשְׁלָם הַתִּקּוּן. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל שׁוּם מִצְוָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה דַּיְקָא לֵילֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וּלְהָבִין בִּשְׁלֵמוּת הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְו?ֹת, יָכוֹל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ וְלָבוֹא לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל קֹרַח שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ: טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אִם חַיֶּבֶת בְּצִיצִת? בַּיִּת מָלֵא סְפָרִים אִם חַיָּב בִּמְזוּזָה? וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי אֲפִלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַטַּעַם בִּשְׁלֵמוּת, בִּפְרָט עַל כָּל הַפְּרָטִים וְהַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִצְוָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵהּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר וְכוּ'? הֲוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְו?ֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל. עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות מז מח).

64

"for the end of that man is peace" [Psalms 37:37], and: "better is the end of a matter than its beginning" [Ecclesiastes 7:8] — for this is the essential hoped-for ultimate purpose of the wholehearted: that they merit a good end — namely, that they merit the binding of the end to the beginning, that they be included in Him. Not so the wicked — for through their heresy in denying the Emunah of providence, they wish to separate the end from the beginning, namely the governance of this world from His blessed providence. Therefore about them it is said: "the end of the wicked is cut off" — the aspect of the punishment of kares mentioned above, may the Merciful One save us. Therefore it is explained in holy books that through staying

65

הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקָתָם בַּאֲלָפִים וְרִבְבוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, הוּא מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּכְתָב, יְכוֹלִין לְפָרְשָׁהּ כְּדַעְתָּם הָרָעָה וְלַהֲפֹךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹסְקִים גַּם־כֵּן עַל־פִּי־רֹב בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, רַק שֶׁמְּפָרְשִׁים אוֹתָם בְּשִׁיטָתָם וְחוֹלְקִים עַל הָעִקָּר וְכוֹפְרִים רַק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי עִקַּר הַכְנָעָה וּבִטּוּל דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי מִשָּׁם אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה, כִּי חֲזַ"ל פֵּרְשׁוּ לָנוּ הַכֹּל בְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסָר לָהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְבֹאָר וְיָדוּעַ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִשִּׁיטַת הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר וָדִין וַהֲלָכָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ רַק עַל־יְדֵי שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעַל־פֶּה. וְהַמְחַקְּרִים חַכְמֵי הַטֶּבַע הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְהוֹרִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי תַּנַ"ךְ, עַל־כֵּן יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּמְּסוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מֵהַדֵּעוֹת שֶׁל הָעוֹפוֹת טְמֵאִים - חַכְמֵי הַטֶּבַע, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְסוֹרָה, כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה לַאֲמִתָּהּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא נִתְפָּרְשׁוּ סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר בַּתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הַסִּימָנִים שֶׁבֵּין חָכְמַת הָאֱמֶת וּבֵין חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹפוֹת טְמֵאִים, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וְלֵידַע הָאֱמֶת עִם מִי בְּשׁוּם מוֹפֵת חוֹתֵךְ וּמוֹפֵת הַשֵּׂכֶל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם שֵׂכֶל בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, חָכְמַת הָאֱמֶת, בְּחִינַת עוֹף טָהוֹר, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַמְּסוֹרָה, שֶׁאָנוּ סוֹמְכִים וְנִשְׁעָנִים רַק עַל דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכַיּוֹצֵא בְּכָל פְּרָטֵי אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם מוֹפְתִים וְסִימָנִים בְּדַרְכֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, כִּי־אִם עַל־פִּי הַקַּבָּלָה וְהַמְּסוֹרָה כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם הלכות סימני עוף טהור, הל' ד).

65

awake at night and engaging in Torah, one nullifies the punishment of kares. For through engaging in Torah all night — the Torah being the aspect of eyes as above — through this one rectifies the eyes to direct them toward Hashem alone, whereby the end is connected to the beginning and the blemish of kares is rectified. Therefore we stay awake on the night of Shavuos, when the time of the Giving of the Torah — which is the aspect of eyes, the aspect of Emunah of providence — arrives. Therefore one studies then from every order of the Mishnah, and similarly from every book of the Prophets and Writings, and from every tractate only the beginning and the end — in order to connect the end to the beginning, as above. When one truly believes in Hashem and in His specific providence, one need not worry about

66

אָסוּר לִכְנֹס בְּשׁוּם חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירוֹת כֵּלִים, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁעַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁכִין גַּם־כֵּן מִסּוֹד תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מִשָּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־כֵּן כְּהֶרֶף־עַיִן יָכוֹל לְהִלָּכֵד וְלִכְנֹס גַּם בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם תְּלוּיִים וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל (שם הל' תולעים, הל' ד, אות ח).

66

livelihood at all — and certainly one will not fall through anything in the world. For on the contrary: even through the falling in mind that comes through the

67

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה - עַיֵּן אֲכִילָה, אוֹת קכא, וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת כְּלַל הַבְּרִיאָה, וְעַיֵּן הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, אוֹת סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא).

67

great intensity of one's blemishes, through this very falling one will be strengthened further. For since one knows in any case that through a transgression one damages

69

עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א).

69

the supernal worlds, it follows that one has Emunah — and since one has Emunah, one still has hope. For "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And if a person believes that one can damage, one must also believe that one can repair — for it has already been explained elsewhere that there is no such thing as despair in the world [this is a foundational Breslov teaching: ein shum yei'ush]. The essential thing is Emunah — for through complete Emunah one passes over and leaps past all the enticements, temptations, weaknesses of mind, and falls with which the adversary wishes to topple a person and weaken his mind as if he has no hope, G-d forbid. For one believes that Hashem is first and last, and He delights in the service of Moshe Rabbeinu and all the great Tzadikim — and yet He also takes delight in even the modest service of the

70

כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. אֲבָל זֶה יָדוּעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַעֲנוֹ, וּמֵאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁיָּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיֹּאחַז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ לָנֶצַח. אֲבָל הָאוֹר הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה הוּא גָבֹהַּ מְאֹד וְהוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְצַיְּרוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה; כִּי רֻבָּם, אֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹא־תַעֲשֶׂה וּמִצְו?ֹת דְּרַבָּנָן, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִיּוּרִים קְדוֹשִׁים לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְהִשָּׁמֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם קִלְקוּלִים וּפְגָמִים, שֶׁעַל־יָדָם מְצַיְּרִים הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּעִנְיָן זֶה, וּבָזֶה תָּלוּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי אוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּא מִלְמַעְלָה כְּשֶׁזּוֹכִים לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְאָז מְיֻחָד וּמְקֻשָּׁר הָאוֹר בְּהַכֵּלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן כְּפִי שִׁקּוּל הַדַּעַת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה, הָיָה רָאוּי לֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שׁוּם מִצְוָה, כִּי הֲלוֹא תֵּכֶף נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה, וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל חַיּוּת? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁכָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, וְעַל כָּל הַמִּצְו?ֹת יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי חַיּוּתוֹ שֶׁל נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹסֵק כָּל יְמֵי חַיָּיו רַק בְּעִנְיָן זֶה לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְהַשְׁלִים בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, כְּפִי הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שָׁם, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה; וְעַל־כֵּן יוֹתֵר כְּדַאי לַעֲבֹר פַּעַם אֶחָד עַל אֵיזֶה דָבָר מֵהַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, כִּי בִּימֵי חַיָּיו יְתַקֵּן יוֹתֵר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָפַךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְכֵן בִּשְׁעַת הַשְּׁמַד אוֹ כְּשֶׁהָעוֹבֵד־ כּוֹכָבִים מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וּבְפַרְהֶסְיָא, אָז עַל כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּכַוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, חַס וְשָׁלוֹם, לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת וּלְצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַחִלּוּל־הַשֵּׁם בָּזֶה גָּדוֹל מְאֹד, וְגַם יְכוֹלִים רַבִּים לְהִכָּשֵׁל וְלִטְעוֹת מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן אָז צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְלָמָּה לּוֹ חַיִּים, כִּי הֲלוֹא עִקַּר הַחַיִּים הוּא בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כַּנַּ"ל (הלכות יין נסך, הלכה ד, אותיות יד, כו).

70

very least of the least of Israel, as long as the name of Israel is called upon him. For the Tzadikim and the great of stature are the aspect of the beginning, the head of all levels. And the small and distant from Hashem are the aspect of the end, the very last of levels. And Hashem is first and last and declares the end from the beginning — His complete providence reaches from beginning to end. Through strengthening oneself in this Emunah and yearning and longing to return from there to Him in truth — through this one draws His complete providence in the aspect of ratzo vashov (רָצוֹא וָשׁוֹב — running forth and returning) even there, in one's low and lowly place. Through this one includes the end in the beginning — namely, the lowly and sunken place to which one has fallen, which is the aspect of the very last of all levels, one includes within the head of all levels, within the beginning of thought as above. And through this one elevates all the holy souls and sparks that have fallen there for many years. And when such a far and low place as this is included in Hashem, all the intermediate

71

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם, וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה, וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם (הלכות כלי היין הלכה א; עיין שמחה אות כג).

71

levels in between are automatically included in His holiness. It emerges

72

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, חֹמֶר וְצוּרָה, וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ. וּכְמוֹ שֶׁבִּפְרָטִיּוּת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹת הַגּוּף יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה תְּשׁוּקַת הַנֶּפֶשׁ; כְּמוֹ־כֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל אֻמִּין דְּעָלְמָא וְכָל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת גּוּף כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִכְנָעִים וּבְטֵלִים לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם קִיּוּם וְחַיּוּת בְּלֹא יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאֵין חַיּוּת לַגּוּף בְּלֹא הַנְּשָׁמָה. וְעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחֹמֶר וְהַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, לְהַפְשִׁיט כָּל דָּבָר מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וּמֵחָמְרִיּוּתוֹ, לַהֲפֹךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִכָּלֵל וְיִתְדַּבֵּק בְּשָׁרְשׁוֹ וְיָשׁוּב לִמְקוֹר חוֹצְבוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, מְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ נוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין דַּיְקָא לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּפֹעַל בְּעֻבְדָּא דַיְקָא, כִּי כָּךְ שִׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת הָאֵלּוּ בְּמַעֲשֶׂה דַיְקָא, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְזַכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וְגַשְׁמִיּוּת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה בִּכְלָל וּבִפְרָט, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיִכָּלְלוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהוּא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה הוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידוֹ עַל אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין וּמְרִימִין כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹאשׂ תַעֲשֶׂה; וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְצוּרָה נֶגֶד כְּלַל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְכָל מִצְוָה הוּא רַק בְּחִינַת פְּרָט אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל אֵיזֶה חֵלֶק וּבְחִינָה מֵהָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ, אֲבָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְעַל־כֵּן כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ. אַךְ כָּל זֶה כְּשֶׁנִּשְׁאָר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאָז אַף־עַל־ פִּי שֶׁמֻּכְרָח לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה מִצְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, עֲדַיִן הוּא מְקֻשָּׁר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, וְיָכוֹל לִחְיוֹת בְּעַצְמוֹ וּלְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נֶעְלָמִין הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁצְּרִיכִין, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבֹר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, הוּא בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, שֶׁאָז בִּשְׁעַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, מְקַבְּלִין חַיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִין שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, חָלִילָה, אֲזַי בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנָה, שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חַיּוּת כְּלָל וְנֶעֱקָר מִשָּׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי וּמַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ, אֲשֶׁר כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹחַ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם וּלְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם הָאֲמִתִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נֶעֱקָר לְגַמְרֵי מִשֹּׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ, וּבְוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אוֹתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּה הוּא מַחֲרִיב לְגַמְרֵי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁחַיּוּת וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכֵן עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ לְבַד, הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָנוּ צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, וְאֵין דּוֹחִין אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, כִּי מִי יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זֶה בְּעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יוֹתֵר מִגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל־ כֵּן אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ לְעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַכְרִיעַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲרִיךְ בֵּין נֶפֶשׁ לְנֶפֶשׁ, כִּי מִי יוֹדֵעַ הַכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד בְּשֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה, הוּא מֵאֵלּוּ שֶׁמּוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, כִּי עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁבִיל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְהַפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא גַּם־כֵּן כְּאִלּוּ עוֹקֵר חַיּוּת כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָם מִשָּׁרְשׁוֹ, וּמַגְבִּיר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁפְּגַם הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים", וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב לִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְחַיּוּתוֹ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל זֶה, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות עבודה זרה הלכה ב, עיין פנים; ועיין יראה ועבודה, אותיות סב סג).

72

that specifically the distant ones — when they strengthen themselves in complete Emunah and thereby merit complete repentance — through this specifically all the worlds will be rectified, through the including of the very last of levels within the beginning of thought. Therefore the essential good ultimate end of all of Israel and of all the world — which is the final redemption — depends specifically on repentance: that the distant ones return to Him, as it is written: "And a redeemer shall come to Zion and to those who repent of transgression in Yaakov" [Isaiah 59:20]. For through this the essential completeness of the rectification comes, as above. When one merits complete Emunah, one need not fast — for the essential fast is to subdue bodily sustenance (מְזוֹנָא דְּגוּפָא). But through Emunah one merits that one's eating be with great holiness, in the aspect of soul-sustenance (מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא). The external wisdoms of this world that have a sweetness of intellect in them — but are of no benefit toward the eternal ultimate purpose — on the contrary cause very great harm. They are literally in the aspect of eating from the Tree of Knowledge, which caused death to the entire world. For holy wisdom is the essential vitality, in the aspect of "and wisdom gives life…" [Ecclesiastes 7:12]. But the intellect of the external wisdoms is sweet at its beginning, and its end is the ways of death — in the aspect of what was said about the Tree of Knowledge: "that the tree was good to eat and that it was a desire to the eyes…" [Genesis 3:6]. And all the external wisdoms that spread in these generations due to our many sins derive from the filth of the serpent, and their scholars are submerged in all the desires of the world, and their very wisdom also derives only from desires. For just as they lust after all their desires, so too they have an evil desire for their evil wisdom. Only they mislead human beings

73

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל, וְכָל הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה כְּלַל עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ריבית, הל' ג, אות א).

73

by telling them that through their wisdoms they can arrive at the good eternal ultimate purpose — yet falsehood is in their mouths, for on the contrary

74

מֵעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם שָׁם - עַיֵּן "הַשְׁגָּחָה וְכוּ'", אוֹת סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא).

74

through this one is separated and distanced further from the true eternal ultimate purpose. They are precisely in the aspect of the serpent who enticed Chavah by saying: "and

69

עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א).

69

you shall be like G-d…" [Genesis 3:5] — as our Rabbis of blessed memory said — which in truth was the opposite, for through this they also lost the level they had possessed before. The essential mastery in the halacha of repentance — which is the aspect of "expert in entering, expert in exiting," the aspect of "if I ascend to the heavens, You are there; and if I spread out in the depths, behold You are there" [Psalms 139:8] — meaning, to strengthen oneself to draw close to Hashem always, from every place and every level one is at, even if one is at the very lowest stratum, G-d forbid — the essential heart of all this matter is through Emunah. For one who strengthens himself in Emunah simply, will certainly never fall — for this is the essential Emunah: to believe that Hashem is One, first and last, and besides Him there is nothing, and His dominion

70

כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. אֲבָל זֶה יָדוּעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַעֲנוֹ, וּמֵאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁיָּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיֹּאחַז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ לָנֶצַח. אֲבָל הָאוֹר הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה הוּא גָבֹהַּ מְאֹד וְהוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְצַיְּרוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה; כִּי רֻבָּם, אֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹא־תַעֲשֶׂה וּמִצְו?ֹת דְּרַבָּנָן, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִיּוּרִים קְדוֹשִׁים לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְהִשָּׁמֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם קִלְקוּלִים וּפְגָמִים, שֶׁעַל־יָדָם מְצַיְּרִים הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּעִנְיָן זֶה, וּבָזֶה תָּלוּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי אוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּא מִלְמַעְלָה כְּשֶׁזּוֹכִים לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְאָז מְיֻחָד וּמְקֻשָּׁר הָאוֹר בְּהַכֵּלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן כְּפִי שִׁקּוּל הַדַּעַת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה, הָיָה רָאוּי לֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שׁוּם מִצְוָה, כִּי הֲלוֹא תֵּכֶף נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה, וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל חַיּוּת? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁכָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, וְעַל כָּל הַמִּצְו?ֹת יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי חַיּוּתוֹ שֶׁל נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹסֵק כָּל יְמֵי חַיָּיו רַק בְּעִנְיָן זֶה לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְהַשְׁלִים בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, כְּפִי הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שָׁם, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה; וְעַל־כֵּן יוֹתֵר כְּדַאי לַעֲבֹר פַּעַם אֶחָד עַל אֵיזֶה דָבָר מֵהַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, כִּי בִּימֵי חַיָּיו יְתַקֵּן יוֹתֵר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָפַךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְכֵן בִּשְׁעַת הַשְּׁמַד אוֹ כְּשֶׁהָעוֹבֵד־ כּוֹכָבִים מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וּבְפַרְהֶסְיָא, אָז עַל כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּכַוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, חַס וְשָׁלוֹם, לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת וּלְצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַחִלּוּל־הַשֵּׁם בָּזֶה גָּדוֹל מְאֹד, וְגַם יְכוֹלִים רַבִּים לְהִכָּשֵׁל וְלִטְעוֹת מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן אָז צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְלָמָּה לּוֹ חַיִּים, כִּי הֲלוֹא עִקַּר הַחַיִּים הוּא בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כַּנַּ"ל (הלכות יין נסך, הלכה ד, אותיות יד, כו).

70

is everywhere, and there is no place to flee or hide from Him. This itself is the aspect of the above-mentioned mastery. The essential thing regarding which one must strengthen oneself in Emunah concerning the renewal of the world is only the very first beginning — that Hashem brought forth and created all of creation from absolute nothingness, which our intellect cannot grasp at all. Therefore one must strengthen oneself in this only through Emunah. But what comes after the creation — that Hashem renews in His goodness each day constantly the work of creation, something from something — this is not so great a novelty for the world, for we see this each day and at every moment and every hour. And in truth, one who has a true brain in his skull and looks at truth sees no distinction at all between the renewal of the world at the first creation and the renewals that Hashem performs at every moment — for neither can be understood by any intellect at all: how from a single seed planted in the earth can a great tree grow with wondrous fruits? And similarly, from a putrid drop a great human being

71

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם, וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה, וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם (הלכות כלי היין הלכה א; עיין שמחה אות כג).

71

is formed and created with full stature and form and wondrous intellect?

72

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, חֹמֶר וְצוּרָה, וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ. וּכְמוֹ שֶׁבִּפְרָטִיּוּת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹת הַגּוּף יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה תְּשׁוּקַת הַנֶּפֶשׁ; כְּמוֹ־כֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל אֻמִּין דְּעָלְמָא וְכָל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת גּוּף כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִכְנָעִים וּבְטֵלִים לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם קִיּוּם וְחַיּוּת בְּלֹא יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאֵין חַיּוּת לַגּוּף בְּלֹא הַנְּשָׁמָה. וְעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחֹמֶר וְהַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, לְהַפְשִׁיט כָּל דָּבָר מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וּמֵחָמְרִיּוּתוֹ, לַהֲפֹךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִכָּלֵל וְיִתְדַּבֵּק בְּשָׁרְשׁוֹ וְיָשׁוּב לִמְקוֹר חוֹצְבוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, מְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ נוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין דַּיְקָא לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּפֹעַל בְּעֻבְדָּא דַיְקָא, כִּי כָּךְ שִׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת הָאֵלּוּ בְּמַעֲשֶׂה דַיְקָא, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְזַכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וְגַשְׁמִיּוּת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה בִּכְלָל וּבִפְרָט, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיִכָּלְלוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהוּא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה הוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידוֹ עַל אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין וּמְרִימִין כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹאשׂ תַעֲשֶׂה; וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְצוּרָה נֶגֶד כְּלַל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְכָל מִצְוָה הוּא רַק בְּחִינַת פְּרָט אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל אֵיזֶה חֵלֶק וּבְחִינָה מֵהָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ, אֲבָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְעַל־כֵּן כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ. אַךְ כָּל זֶה כְּשֶׁנִּשְׁאָר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאָז אַף־עַל־ פִּי שֶׁמֻּכְרָח לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה מִצְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, עֲדַיִן הוּא מְקֻשָּׁר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, וְיָכוֹל לִחְיוֹת בְּעַצְמוֹ וּלְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נֶעְלָמִין הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁצְּרִיכִין, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבֹר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, הוּא בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, שֶׁאָז בִּשְׁעַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, מְקַבְּלִין חַיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִין שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, חָלִילָה, אֲזַי בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנָה, שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חַיּוּת כְּלָל וְנֶעֱקָר מִשָּׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי וּמַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ, אֲשֶׁר כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹחַ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם וּלְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם הָאֲמִתִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נֶעֱקָר לְגַמְרֵי מִשֹּׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ, וּבְוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אוֹתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּה הוּא מַחֲרִיב לְגַמְרֵי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁחַיּוּת וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכֵן עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ לְבַד, הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָנוּ צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, וְאֵין דּוֹחִין אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, כִּי מִי יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זֶה בְּעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יוֹתֵר מִגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל־ כֵּן אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ לְעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַכְרִיעַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲרִיךְ בֵּין נֶפֶשׁ לְנֶפֶשׁ, כִּי מִי יוֹדֵעַ הַכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד בְּשֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה, הוּא מֵאֵלּוּ שֶׁמּוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, כִּי עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁבִיל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְהַפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא גַּם־כֵּן כְּאִלּוּ עוֹקֵר חַיּוּת כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָם מִשָּׁרְשׁוֹ, וּמַגְבִּיר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁפְּגַם הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים", וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב לִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְחַיּוּתוֹ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל זֶה, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות עבודה זרה הלכה ב, עיין פנים; ועיין יראה ועבודה, אותיות סב סג).

72

Only: "He spoke and it came to be, He commanded and it stood" [Psalms 33:9]. And this Creator who can create from a single seed a complete tree and from a putrid drop a complete human being — He can certainly also create something from absolute nothingness. For just as it is impossible to understand creation from nothingness, so too it is impossible to understand creation from something — and since we see creation from something each day and at every moment even though we do not understand it, we are certainly obligated to believe also in creation from nothingness. Only because creation from nothingness is not something every person merits to see — only the Tzadikim endowed with holy spirit — therefore it cannot be pictured in the intellect, and one must rely only on the Emunah that is drawn through the abovementioned true possessors of holy spirit. Complete Emunah of the renewal of the world — one merits this through the clarification of the imaginative faculty (בֵּרוּר הַמְדַמֶּה), as explained there. For the imaginative faculty in its root is very lofty — it derives from the root of the beginning of creation, which is the beginning of the tzimtzum (צִמְצוּם — contraction). For the imaginative faculty is the aspect of the contraction of the intellect — just as with a person, when the illumination of his intellect in its completeness departs, such as during sleep and the like, there remains with him only the impression (רְשִׁימָה) from the intellect, which is the aspect of the power of the imaginative faculty. So too above, in its root: the beginning of the first tzimtzum — which is the aspect of the withdrawal of the light of the supernal intellect, which is the root of all creation, for without this there would be no place for creation as is known — this aspect of the tzimtzum is the aspect of the root of the imaginative faculty, and from there is the root of all free choice. Therefore the renewal

73

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל, וְכָל הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה כְּלַל עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ריבית, הל' ג, אות א).

73

of the world cannot be grasped by any intellect at all — since the beginning of the root of creation derives from the aspect of, as it were, the withdrawal

74

מֵעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם שָׁם - עַיֵּן "הַשְׁגָּחָה וְכוּ'", אוֹת סח. עִקַּר הַחַיִּים הוּא לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם חַיּוּת חָדָשׁ וּלְהַתְחִיל בְּכָל עֵת מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי "חַי" מְפֹרָשׁ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "פְרִישׁ", הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת, וְעִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכות בשר וחלב, הל' ד, אותיות י יא).

74

of intellect, and only the impression remains, which is the root of the power of the imaginative faculty. Through this impression a person has the power to strengthen himself

69

עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַכֵּלִים שֶׁיִּהְיוּ הַכֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר בְּתוֹכָם; וְעִקַּר תִּקּוּן וּקְדֻשַּׁת כָּל הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחָכְמָה בְּתוֹכָהּ, כִּי כִּבְיָכוֹל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי הוּא אוֹר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשִׂין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמָה וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה כֶּלִי, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק וְתַקִּיף בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁיִּתְהַוֶּה מִבְּחִינַת אֱמוּנָה כֶּלִי, עַד שֶׁיְּקַבֵּל בְּתוֹכָהּ בְּחִינַת הָאוֹר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, וְהַכֹּל כְּפִי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ לִבְחִינַת אֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים וְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ עַל־ יְדֵי יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם וֶאֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ מֵאוֹרוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְגַם מֵהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי גַּם אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רָחוֹק וְגָבֹהַּ מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, וְאֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה וּתְפִיסָה בָּהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, דְּהַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת אוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַכֵּלִים נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי־אִם כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם, כִּי גַּם חַכְמֵי הָעַכּוּ"ם רֻבָּם כְּכֻלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרֵי לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לָהֶם הַשָּׂגָה בִּקְדֻשַּׁת שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהַאֲמִין בְּמשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֱמוּנָתָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת; אֲבָל אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ זָכִינוּ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה, אַךְ גַּם עַכְשָׁו בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רַק הַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִין לָנוּ אוֹר הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל, וְרַק עַל־יָדָם אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם (שם הלכות הכשר־ כלים, הלכה ב, אות א).

69

in complete Emunah if he wishes — but if he wishes to investigate and understand, he will certainly fall without support, for there intellect cannot comprehend since the intellect has withdrawn from there. This is the aspect of the tzimtzum of the empty space (חָלָל הַפָּנוּי) as is known. Only this power did Hashem leave in the impression that remained after the tzimtzum — that through this impression one who wishes can have the power to strengthen himself in Emunah. And there is the essential root of all free choice, whose root is Emunah which is the foundation of all commandments, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And from there is the root of all the Names, appellation-names, and descriptions of Hashem — for they are all only in the aspect of the holy imaginative faculty. For within the inner dimension of

70

כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם בִּשְׁבִיל צִיּוּר אוֹר הָעֶלְיוֹן לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. אֲבָל זֶה יָדוּעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַעֲנוֹ, וּמֵאִיר לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁיָּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיֹּאחַז אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ לָנֶצַח. אֲבָל הָאוֹר הַיּוֹרֵד מִלְמַעְלָה הוּא גָבֹהַּ מְאֹד וְהוּא אוֹר פָּשׁוּט, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְצַיְּרוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה; כִּי רֻבָּם, אֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלָּהֶם מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי. עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹא־תַעֲשֶׂה וּמִצְו?ֹת דְּרַבָּנָן, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת צִיּוּרִים קְדוֹשִׁים לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לְהִשָּׁמֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם קִלְקוּלִים וּפְגָמִים, שֶׁעַל־יָדָם מְצַיְּרִים הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּעִנְיָן זֶה, וּבָזֶה תָּלוּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הֵם חַיֵּינוּ, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי אוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּא מִלְמַעְלָה כְּשֶׁזּוֹכִים לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְאָז מְיֻחָד וּמְקֻשָּׁר הָאוֹר בְּהַכֵּלִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת כַּיָּדוּעַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן כְּפִי שִׁקּוּל הַדַּעַת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה, הָיָה רָאוּי לֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שׁוּם מִצְוָה, כִּי הֲלוֹא תֵּכֶף נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה, וּמֵהֵיכָן יְקַבֵּל חַיּוּת? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁכָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, וְעַל כָּל הַמִּצְו?ֹת יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי חַיּוּתוֹ שֶׁל נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹסֵק כָּל יְמֵי חַיָּיו רַק בְּעִנְיָן זֶה לְצַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְהַשְׁלִים בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, כְּפִי הַחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שָׁם, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה; וְעַל־כֵּן יוֹתֵר כְּדַאי לַעֲבֹר פַּעַם אֶחָד עַל אֵיזֶה דָבָר מֵהַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, כִּי בִּימֵי חַיָּיו יְתַקֵּן יוֹתֵר צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ עוֹד לְצַיֵּר הָאוֹר לְטוֹבָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָפַךְ הָאֱמֶת לְגַמְרֵי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְכֵן בִּשְׁעַת הַשְּׁמַד אוֹ כְּשֶׁהָעוֹבֵד־ כּוֹכָבִים מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וּבְפַרְהֶסְיָא, אָז עַל כָּל הַמִּצְו?ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי מֵאַחַר שֶׁמְּכַוֵּן לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, חַס וְשָׁלוֹם, לַהֲפֹךְ הָאֱמֶת וּלְצַיֵּר הָאוֹר לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא בְּפַרְהֶסְיָא בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַחִלּוּל־הַשֵּׁם בָּזֶה גָּדוֹל מְאֹד, וְגַם יְכוֹלִים רַבִּים לְהִכָּשֵׁל וְלִטְעוֹת מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן אָז צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל צִיּוּר הָאוֹר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה, וְלָמָּה לּוֹ חַיִּים, כִּי הֲלוֹא עִקַּר הַחַיִּים הוּא בְּחִינַת צִיּוּר הָאוֹר לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כַּנַּ"ל (הלכות יין נסך, הלכה ד, אותיות יד, כו).

70

intellect, Hashem is stripped of all praises and descriptions — for He is above all Names, appellations, and descriptions as is known. Only out of His love and compassion He contracted Himself as it were, until He withdrew the light of intellect and made room for the creation of worlds, and only the impression remained there — the aspect of the root of the power of the imaginative faculty, which is the power of Emunah: namely, the power that a person has to believe in the truth. And through this all the divine attributes and all creation came about — in the aspect of "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. And through this He grants us permission to call upon Him by these appellations, descriptions, and praises. And there begins the root of counting and number — for "before One, what do you count?" And the essential root of counting and number begins after the tzimtzum, which is the root of the imaginative faculty as above. The completeness of Emunah must be drawn upon oneself fresh each day — for the Holy Blessed One renews the work of creation each day constantly, and the

71

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם, וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה, וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם (הלכות כלי היין הלכה א; עיין שמחה אות כג).

71

essential purpose of creation was "in order that they should know Him"

72

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, חֹמֶר וְצוּרָה, וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ. וּכְמוֹ שֶׁבִּפְרָטִיּוּת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל פְּעֻלּוֹת הַגּוּף יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה תְּשׁוּקַת הַנֶּפֶשׁ; כְּמוֹ־כֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְכָל אֻמִּין דְּעָלְמָא וְכָל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת גּוּף כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִכְנָעִים וּבְטֵלִים לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם קִיּוּם וְחַיּוּת בְּלֹא יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאֵין חַיּוּת לַגּוּף בְּלֹא הַנְּשָׁמָה. וְעִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּכְלָל וּבִפְרָט הוּא, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַחֹמֶר וְהַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, לְהַפְשִׁיט כָּל דָּבָר מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וּמֵחָמְרִיּוּתוֹ, לַהֲפֹךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִכָּלֵל וְיִתְדַּבֵּק בְּשָׁרְשׁוֹ וְיָשׁוּב לִמְקוֹר חוֹצְבוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, מְקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא, וְזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל־יְדֵי מִצְו?ֹת אֵלּוּ נוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין דַּיְקָא לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּפֹעַל בְּעֻבְדָּא דַיְקָא, כִּי כָּךְ שִׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְו?ֹת הָאֵלּוּ בְּמַעֲשֶׂה דַיְקָא, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְזַכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וְגַשְׁמִיּוּת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מֵחֹמֶר לְצוּרָה בִּכְלָל וּבִפְרָט, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיִכָּלְלוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁן כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהוּא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה הוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידוֹ עַל אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין וּמְרִימִין כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, רְמַ"ח מִצְו?ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו?ֹת לֹאשׂ תַעֲשֶׂה; וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְצוּרָה נֶגֶד כְּלַל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְכָל מִצְוָה הוּא רַק בְּחִינַת פְּרָט אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל אֵיזֶה חֵלֶק וּבְחִינָה מֵהָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ, אֲבָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הִיא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְעַל־כֵּן כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה נִדְחִין מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ. אַךְ כָּל זֶה כְּשֶׁנִּשְׁאָר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאָז אַף־עַל־ פִּי שֶׁמֻּכְרָח לַעֲבֹר עַל אֵיזֶה מִצְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּנֵי פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, עֲדַיִן הוּא מְקֻשָּׁר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד, וְיָכוֹל לִחְיוֹת בְּעַצְמוֹ וּלְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶן נֶעְלָמִין הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁצְּרִיכִין, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲבֹר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ, הוּא בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, שֶׁאָז בִּשְׁעַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, מְקַבְּלִין חַיּוּת מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצִין שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, חָלִילָה, אֲזַי בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנָה, שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חַיּוּת כְּלָל וְנֶעֱקָר מִשָּׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי וּמַחֲרִיב כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ, אֲשֶׁר כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹחַ לְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם וּלְהַעֲלוֹתָם לְשָׁרְשָׁם הָאֲמִתִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נֶעֱקָר לְגַמְרֵי מִשֹּׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ, וּבְוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אוֹתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, אַדְּרַבָּה הוּא מַחֲרִיב לְגַמְרֵי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁחַיּוּת וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכֵן עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ לְבַד, הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָנוּ צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, וְאֵין דּוֹחִין אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, כִּי מִי יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זֶה בְּעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם יוֹתֵר מִגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל־ כֵּן אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ לְעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַכְרִיעַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲרִיךְ בֵּין נֶפֶשׁ לְנֶפֶשׁ, כִּי מִי יוֹדֵעַ הַכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד בְּשֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא אֶפִּיקוֹרוֹס וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה, הוּא מֵאֵלּוּ שֶׁמּוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, כִּי עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁבִיל גִּלּוּי־עֲרָיוֹת גַּם־כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְעִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְהַפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא גַּם־כֵּן כְּאִלּוּ עוֹקֵר חַיּוּת כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְחַיּוּת כָּל הָעוֹלָם מִשָּׁרְשׁוֹ, וּמַגְבִּיר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, הַחֹמֶר עַל הַצּוּרָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁפְּגַם הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים", וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב לִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְחַיּוּתוֹ שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל זֶה, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות עבודה זרה הלכה ב, עיין פנים; ועיין יראה ועבודה, אותיות סב סג).

72

[Zohar: b'gin d'yishtamod'un leih]. And so too even now, Hashem through His causes turns with His strategies and makes available to every person each day constantly — in thought, speech, and deed — that through which he can strengthen himself in Emunah further and recognize Him in ever greater recognition. And it is only for this that Hashem renews the renewal of creation each day — in order to draw down the Emunah of the renewal of the world each day with greater revelation. This is the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — for the holy Emunah renews and strengthens each day according to the renewal of creation on that day. But the Almighty made a counterpart to this for the sake of the power of free choice — therefore the Other Side and the kelipas also strengthen themselves each day to conceal the holy Emunah and confuse it, G-d forbid — as our Rabbis of blessed memory said: each day a person's evil inclination overpowers him and renews itself against him [Sukka 52a]. And the essential evil inclination is the aspect of heresies as is known. Therefore one must strive greatly to draw close in every generation specifically to the true Tzadikim of that very generation — and the books of the earlier Tzadikim are not sufficient, nor even what all of Israel merited in complete Emunah through Moshe Rabbeinu, peace be upon him — particularly through the Receiving of the Torah, when the imaginative faculty was clarified for all of them because they all merited holy spirit, and through this Emunah was completed with great light. Nevertheless, one must in each generation draw close specifically to the true Tzadik of that very generation, so that he should clarify the imaginative faculty for us and merit us to complete Emunah each day according to the daily renewal of creation, and to nullify the kelipah and Other Side that intensifies against the holy Emunah fresh each day.

73

עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל, וְכָל הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, וְאָז כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה כְּלַל עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל כָּל הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ריבית, הל' ג, אות א).

73

This was the matter of why, after such a wondrous revelation as the Giving of the Torah, it is written: "And the people saw that Moshe was delayed… this

74

מֵעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהָאָדָם שָׁם - עַיֵּן "הַשְׁגָּחָה וְכוּ'", אוֹת עה. מַה שֶּׁעִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְשֶׁעַל־יְדֵי חִבּוּר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד דַּיְקָא, נוֹלָדִין כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת - עַיֵּן "אֱמֶת", אוֹתיּוֹת כח עה. מַה שֶּׁעִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְשֶׁעַל־יְדֵי חִבּוּר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד דַּיְקָא, נוֹלָדִין כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת - עַיֵּן "אֱמֶת", אוֹתיּוֹת כח עה. מַה שֶּׁעִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְשֶׁעַל־יְדֵי חִבּוּר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד דַּיְקָא, נוֹלָדִין כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת - עַיֵּן "אֱמֶת", אוֹתיּוֹת כח עה. מַה שֶּׁעִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְשֶׁעַל־יְדֵי חִבּוּר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד דַּיְקָא, נוֹלָדִין כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת - עַיֵּן "אֱמֶת", אוֹתיּוֹת כח עו. מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת. כִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ הָאֱמֶת שֶׁל הַדָּבָר. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאֶחָד שֶׁהִשִּׂיג הָאֱמֶת (כְּגוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה צַדִּיק וְזֶה רָשָׁע), וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה גַּם־כֵּן מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי יְכוֹלִין לְבָרֵר לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁאֵין הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁרַשׁ דַּעְתּוֹ בְּהָאֱמֶת הַמֻּטְעֶה וְהַמְדֻמֶּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֲזַי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים הַטַּעַם בְּדַעַת, אֵין זֶה אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; רַק אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת וָשֵׂכֶל, אִם־כֵּן יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵי שְׁטוּת, בִּבְחִינַת 'פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר'. עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תָּלוּי בֶּאֱמֶת, כִּי הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְחָפֵץ רַק לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מֵרָחוֹק בַּמֶּה לְהַאֲמִין וּבַמֶּה שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. עַל־כֵּן עִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹקִים אֱמֶת וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁאֵין הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וּבָרוּר, וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בֶּאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הוּא נוֹטֶה אַחַר כְּבוֹד הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו, אֲזַי בָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְבָרְרוּ לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת עַד שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ בְּשִׂכְלוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְלֹא יוּכַל לְהַכְחִישׁ הַדָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם סְבָרָה וָשֵׂכֶל, אַחַר כָּל אֵלֶּה יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת בְּמַה שֶּׁמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ בְּטָעוּת מִכְּבָר, כִּי הֲלוֹא זֶה גֶּדֶר הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, לְהַאֲמִין רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם טַעַם וַחֲקִירוֹת כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהָאֱמֶת מֻשְׁלָךְ אַרְצָה, וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "זָּכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדוֹ", כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַק לִדְרשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְאָז הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֵזֶר לְהָאֱמֶת; "לֹא זָכָה" - כְּשֶׁאֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר אֶצְלוֹ, רַק הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בָּאֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כָּזְבִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת", שֶׁהִיא בְּהֵפֶךְ לְגַמְרֵי מִן הָאֱמֶת, כִּי עַלשׂיָדָהּ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ כָּל־כָּךְ בְּהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ", כִּי אַחַר כָּל הַטְּעָנוֹת הוּא אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי מַאֲמִין בְּלִי טַעַם וָדַעַת כַּנַּ"ל, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי תַּאֲווֹת וְכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כַּמּוּבָן לְמִי שֶׁבָּקִי קְצָת בְּמַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת הַמּוּבָאִים בַּסְּפָרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי שְׁקָרִים וּמִכָּל מִינֵי אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", רַק אַדְּרַבָּה "אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ", בְּחִינַת 'מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת'; "וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ", בְּחִינַת 'אֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה'. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי וְחֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ גַּם־כֵּן שְׁנֵי בְּחִינוֹת: סַם־חַיִּים, וְסַם־מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁנִּמְצְאוּ כַּמָּה מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם, וּבָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת וְחֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹדְפִים אֶת אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּחִנָּם עַל לֹא דָבָר, וּלְבַסּוֹף נִדְמֶה לְהָרוֹדְפִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְּשָׁרָה הָאֲמִתִּית, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר בְּנַפְשֵׁנוּ וּלְקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה סַם־חַיִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת (הל' ריבית הל' ה, אותיות מג מד מה).

74

Moshe, the man… we do not know what has become of him" [Exodus 32:1] — and through this they stumbled in the sin of the Golden Calf. All this was because the power of free choice is great — for all of creation was only for this — and the adversary intensifies himself against a person fresh each day. And specifically on that very day that was prepared for calamity, the intensification of the Other Side was so great that it could not be nullified except by Moshe himself if he had been there, for he was the Tzadik of the generation at that time. And therefore in truth, when Moshe descended from the mountain he subdued, shattered, and nullified the calf and returned and received the second Tablets and returned to strengthen the holy Emunah. But even then everything was by the power of the impression that remained from the foundation of Emunah implanted in the heart of Israel at the time of the Giving of the Torah, at the time of receiving the first Tablets. For through this foundation of Emunah every Tzadik in his generation has the power to clarify for Israel the holy Emunah — for through this foundation of Emunah Israel merits in each generation to draw close to the true Tzadik, to seek and search for him until they find him, in order that we merit through him to clarify for us the holy Emunah at all times according to the day and the hour. Through Emunah one enters into intellect and da'as is completed, and through this one can expound the Torah. For when one's Emunah is not complete, one's da'as and intellect are locked as if in iron chains, in captivity and prison — for human intellect is too short to grasp any matter in its completeness and truth. Therefore all the scholars of the rationalists wander and are greatly confused in all their wisdoms, for there is not even a single clear piece of wisdom among

77

עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁעִקָּרָם עַל יְדֵי הַזְּמַן, בִּבְחִינַת "וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וְכוּ'", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה דַּיְקָא בִּמְקוֹם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְבָרֵךְ וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל שִׁנּוּי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, דְּהַיְנוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת אֵצֶל קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִחוּד, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמְּגַלִּין אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת מִצְוַת בִּרְכַּת־קִדּוּשׁ־לְבָנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא הַשִּׁנּוּי וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁמֵּחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל חֹדֶשׁ, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְאֵין מִסְפָּר כַּיָּדוּעַ, וְאָנוּ מוֹדִיעִין שֶׁכָּל זֶה, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז "פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת", כִּי זֶה הָעִקָּר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים דַּיְקָא. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא שִׁנּוּי הַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "שָׁנָה", מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּי, כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן אָז הוּא עֲבוֹדָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל כָּזֶה. וְעַל־כֵּן מִתְקַבְּצִין אָז כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיקֵי־ אֱמֶת; וְאָז עוֹסְקִין בְּיוֹתֵר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, וּמִתְפַּלְלִין עַל זֶה הַרְבֵּה: "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמְסַיְּמִין: "כִּי אַתָּה אֱלֹקִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְכוּ'", כִּי זֶה עִקַּר עֶצֶם עֲבוֹדַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלֵינוּ, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים הַנֶּאֱחָזִים בְּיוֹתֵר בְּשִׁנּוּי הַזְּמַנִּים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה עָלֵינוּ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי כָל אֵלּוּ תּוֹלִים בְּשִׁקְרֵיהֶם כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם בְּשִׁנּוּי הַזְּמַן וּבִשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם, וְאוֹמְרִים: 'עוֹנָה זוֹ יָפָה לְהַתְחִיל', כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־פִּי סֵדֶר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים; וְכֵן בִּשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּגוֹן צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ', כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהַנְהָגוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכְּפִירָה וְהַשֶּׁקֶר הַנֶּאֱחָז בְּהַשִּׁנּוּיִים. וְעַל־כֵּן אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר חָמוּר לִבְלֵי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּלָל, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֶלְקֵנוּ, כִּי אַדְּרַבָּה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם סִימָן וְנִחוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן אָסוּר לָנוּ לְעוֹנֵן וּלְנַחֵשׁ כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּה בְּכָל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וּבְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְכָל מַה שֶּׁהַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אותיות מו מז מח).

77

them — there are doubts, disputes, and enormous confusions in all their wisdoms, as is known to anyone versed in them. All this is because through human intellect it is impossible to grasp any matter in its completeness and truth. Therefore when one enters into any wisdom without Emunah, G-d forbid, his intellect is like one imprisoned and seized in a captivity from which he cannot emerge — for his da'as remains confused and seized in what he contemplates and cannot emerge from there in peace. But when one has Emunah — which is the aspect of Shabbos, the aspect of the world of freedom — then his da'as is free. For he knows all matters in their true state through Emunah alone, by believing in the words of our Rabbis and holy ancestors who merited to attain everything through prophecy and divine overflow, which is far above human intellect. And then he has a foundation on which to stand — namely the holy Emunah upon which everything stands. Through this he can enter into all the expositions of the Torah and emerge from them in peace, since he has strong foundations through the holy Emunah. As long as

78

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, וֶאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, אַךְ עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא מֵבִין בְּמִי צְרִיכִין לְהַאֲמִין כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין הוּא מִצְוָה גְדוֹלָה לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיָהּ; וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, צְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הוּא לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, נִמְצָא שֶׁהָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, יְסוֹדָהּ אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הָאֱמֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן, כְּפִי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ, יָכוֹל לְהָבִין וְלִרְאוֹת בְּשִׂכְלוֹ הָאֲמִתִּי הֵיכָן הָאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁרָאָה וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין בָּעֵינַיִם שֶׁמְּגַלֶּה דַּעַת אֲמִתִּי וְנִפְלָא כָּזֶה וּמַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, וּמֵאִיר בָּהֶם לְכָל הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, עַד אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה גֹּדֶל אֲמִתַּת צִדְקָתוֹ וְגֹדֶל עַמְקוּת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ, וּמִזֶּה מוּבָן לָהֶם מִמֵּילָא שֶׁגַּם מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְלַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְבַטֵּל דַּעְתָּם נֶגְדּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְכָרוּךְ אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם, וְיֶשׁ לוֹ פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד וּמָמוֹן וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְהַפֵּךְ אָרְחוֹת־ישֶׁר לְגַמְרֵי, כִּי הוּא מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, כִּי מְמָאֵס בְּהַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַנִּרְאֶה וְנִגְלֶה לְכָל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַכְּסִילוּת, שֶׁאֵין רוֹאִים שָׁם שׁוּם שֵׂכֶל אֲמִתִּי, וּבִמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ בְּהַדַעַת הָאֲמִתִּי, הֵם אוֹמְרִים שֶׁמְּבַטְּלִין דַּעְתָּם וְסוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, וְעַל־ כֵּן הֵם מַאֲמִינִים בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וּבְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה, הֵם אוֹמְרִים שֶׁחֲפֵצִים רַק לְהָבִין הָאֱמֶת בְּדַעְתָּם, וְעַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג עַמְקוּת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת; וְכָל זֶה הוּא בִּפְרָט לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן בִּכְלָל לְעִנְיַן אֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן כַּמּוּבָן. וְעַל זֶה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, לֹא יִהְיֶה עָלָיו כְּלִישׂ גֶבֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת דַּעַת; הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לַחְקֹר שָׁם וּלְהָבִין הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ דַּוְקָא. וְכֵן לְהֵפֶךְ: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּבֶר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲזַי לֹא יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּדַעַת, צְרִיכִין לְבָרְרוֹ עַל־פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא לְהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי וּלְשַׁקֵּר בְּהָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּשְׁלֵמוּת, רַק מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, יָכוֹל לְהָבִין לְפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הֵיכָן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְהַאֲמִין בּוֹ (שם אות נב).

78

a person believes that there is no vitality in the world except Torah and commandments, and digs and yearns for the eternal ultimate purpose, and draws close to true Tzadikim and companions, and strengthens himself to gladden his soul at all times through the points of the commandments — he will certainly merit a good ultimate end. For all of Israel have a share in the World to Come, and even as he is now, nonetheless he snatches some commandments each day — for even the transgressors of Israel are as full of commandments as a pomegranate. But the essential thing is to rejoice in this and to know, comprehend, and understand the truth that there is no vitality in the world other than this. Then through the power of the true Tzadikim he will certainly merit a good ultimate end and to return in complete repentance to Him. The Other Side arouses itself each time to uproot everything, G-d forbid, and to demolish even to the very foundation, G-d forbid. But Hashem will not abandon us into its hands — for we already

79

בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּתְהַוּוּ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁשָּׁם יֵשׁ מְעַט שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל־פִּי שֵׂכֶל לְיַשְּׁבוֹ, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת מִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמִּצְו?ֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל כְּלָל, וְאָנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָם רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל וּלְבַעֵר מֵאִתָּנוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה כְּלָל, רַק צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, זֶה בְּחִינַת הַרְחָקַת הַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הַמְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים. וְאִסּוּר חֻקּוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם הוּא לְרַחֵק כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג).

79

have a strong foundation: we are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and have already received the holy Torah, and we are strong in our holy Emunah and take great pride in it, and say each day: "How fortunate are we, how good is our portion…" Therefore every single Jew must give life and strength to himself through the foundation of Emunah that is within him — for this is the essential foundation upon which the entire Torah stands. This is the aspect of the remembrance

80

כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח).

80

of the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah which we need each day, for this is the foundation of our holiness. And so too in each and every generation, great Tzadikim come and establish for us strong foundations that cannot be demolished in any way — for the Tzadik is the foundation of the world. This is the aspect of the holiness of the foundation-stone of the place of the Holy Temple, which David labored greatly to find. For the essential thing is the foundation of holiness — for even though the Temple was already destroyed twice, only the structure above the foundation was destroyed. But the foundation itself can never be demolished — and this is all our consolation and hope: that upon this holy foundation the final Temple will be speedily built in our days and will endure forever. As long as a person has not merited to know who is the true Tzadik he must draw close to and cleave to, he must believe in and cleave to all the Tzadikim even though they disagree with one

81

הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא).

81

another. Not like the mockers who say that since the Tzadikim dispute one another, he hears the words of both and disputes both — for this is mockery and borders on heresy, G-d forbid. Rather the truth is the opposite: one must believe in all of them and not look at all at the dispute between them, since all of them warn him to fulfill the written and oral Torah of Moshe. For only from those heretical people who walk in the ways of investigation and wish to sway him from the Torah of Moshe to study external wisdoms and so forth — from them one must distance oneself to the utmost degree. But all who conduct themselves according to the Torah as our holy Rabbis transmitted it to us in the Talmud, the legal authorities, and the books

82

עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה).

82

of those who fear G-d that are founded upon their holy words — to all of them one must cleave, as it is written: "and to Him you shall cleave" [Deuteronomy 10:20], and our Rabbis said: cleave to Torah scholars. This is the aspect of the second day of Yom Tov in the diaspora — for just as one is stringent due to doubt and observes two days of Yom Tov, so too due to doubt one must draw close to all the Tzadikim who walk according to the Torah. For the holiness of Yom Tov is the aspect of the holiness of the Tzadik as is known. When one is expelled from the Garden of Eden — meaning: every time one wishes to do anything holy, which is the aspect of entering the Garden of Eden, one is expelled and confused — the essential remedy is to stand firm in Emunah, which is the aspect of Shabbos: namely, that despite

83

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ד, אות ב).

83

everything one believes that Hashem rules over all and His hand is on top, and in the end He will complete what is His and everything will be according to His will — for there is repentance in the world. And even though he is still far from repentance, on the contrary he is provoked until he blemishes further each day, G-d forbid — nonetheless, in any case he believes that there is the aspect of repentance, the aspect of Shabbos-Emunah, through which everything is rectified. For Emunah rectifies everything. Therefore one must stand firm in Emunah which is the aspect of Shabbos — and afterward one merits to attain and understand how to arrange and rectify all the rectifications of the Shechinah in the aspect of "bed, table, chair, and lamp" [the furnishings of the Shunamite woman for Elisha — a hint at the daily spiritual service] that are rectified through the holiness of Shabbos. The essential thing is faith in the Sages (אֱמוּנַת חֲכָמִים) — for the essential thing is the ultimate purpose. Every person must have care for himself and think always each day about his eternal ultimate purpose, and what his

84

אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי־אִם לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, וּמַרְוִיחִים בָּהֶם רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. אֲבָל אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לְשָׁם, עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא לְבִישַׁת צִיצִת וּתְפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלּוֹת יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, לַחְקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע, לַחְקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה, וְרוֹצֶה לֵידַע דַּיְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה - הֲיֵשׁ פֶּתִי גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְרַשֵּׁל בָּזֶה וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ סְחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם, וּבְתוֹךְ־כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק, וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, נָעוּר וָרֵיק מִכָּלשׂ טוּב. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַמְּבִיאִין אוֹתָם לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַצַּדִּיקִים, נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם כּוֹתְבִין לָנוּ וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי נַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין וְגַם אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם וְלַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל", וּמַאֲרִיךְ בָּזֶה אֵיךְ שֶׁמַּצְלִיחִין עַל־יָדָהּ לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים וְהָעֶלְיוֹנִים מְאֹד. אַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין בְּשִׂכְלֵנוּ מַה לִּסְחֹר שָׁם, כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד לָנֶצַח וְכַנַּ"ל (שם אות ג).

84

end will be, and so forth. And to merit the genuinely good ultimate purpose is impossible except through faith in the Sages — for a person cannot arrive at and return to the source of his soul except through the true Sage-Tzadikim. For even the upright and G-d-fearing who engage in Torah cannot attain their completeness except through the true Sages and Tzadikim. All the more so one who has committed some blemish; all the more so one who has blemished and transgressed greatly, G-d forbid — as is common now due to our many sins — he can certainly not be healed in body and soul except through the truly great and wondrous Tzadikim who know how to expound the Torah in true completeness, and know the soul-roots of every single Jew in the Torah, and know how to explain and elucidate all the paths, counsels, routes, and strategies that every person in the world who wishes to approach holiness requires — so that everyone can receive healing for all manner of illness of soul and body in the world. Coming

85

עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַלשׂ יְדֵי צִמְצוּמִים נִפְלָאִים וּקְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִשֵּׂכֶל גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, מִבְּחִינַת עַתִּיק; שֶׁמִּגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת זֶה הַשֵּׂכֶל, הוּא יָכוֹל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הֶאָרַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל עֲדַיִן. כִּי הָאֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", וּכְתִיב (תהלים קלט, יד): "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד", וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות ד).

85

to faith in the Sages is through a vow (נֶדֶר). For the reason that many are distant from faith in true Sages is only because of the wisdoms of this world — the worthless wisdoms that every person has, since everyone

86

הָאֱמוּנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל כַּיָּדוּעַ, כִּי אֵין אֱמוּנָה כִּי־אִם בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁרְשָׁהּ נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִכָּל הַשִּׂכְלִיִּים. כִּי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", בְּחִינַת "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", בְּחִינַת "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה", וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).

86

considers himself wise. And in truth, one who has a true brain in his skull can easily understand that all the wisdoms

87

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם שְׁנֵיהֶם אֶחָד. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, הוּא מְקֻשָּׁר אֶל הָאֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּשִׂכְלוֹ הֵיטֵב, וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם כְּלָל; אַדְּרַבָּה, עִקַּר הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהָאֱמֶת וּלְהוֹלִיד מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, עַל־כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", הַיְנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת "אֵשֶׁת חַיִל", בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'", בְּחִינַת הַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הַמְשֻׁבַּחַת בְּכָל סֵפֶר שִׁיר־הַשִּׁירִים, כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת "כַּלָּה", כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵהַכֹּל, כִּי כָּל הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת וְכָל הַיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהוֹת, הַכֹּל אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאֱמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה, וְכָל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲזֹב אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אָב לַחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה, רַק לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֲמִתַּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", שֶׁהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הֵם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲזַי נִכְלָל הָאֱמוּנָה בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִים כָּל הַהַשָּׂגוֹת לָדַעַת מֵאֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת בְּלֹא אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, וֶאֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, אֲזַי יוּכַל לָבוֹא לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר קִיּוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, בְּחִינַת "צֶדֶק כַּד אִתְחַבָּרַת בֶּאֱמֶת, אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה", הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אָז בְּוַדַּאי רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בַּאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּבְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁמַּזְהִירִים אוֹתָנוּ לְקַיֵּם תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִכְלָל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִין כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַיְדִיעוֹת מוֹלִידִין נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת וְהָרְחוֹקוֹת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְאִלּוּ נוֹלְדוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַיּוֹם מֵחָדָשׁ כַּיָּדוּעַ (שם אות ה).

87

of this world are foolishness and vanities and are not in the category of wisdom at all — for since through them one cannot arrive at one's true and eternal ultimate purpose, which is the essential thing, as it is written: "Behold, they have despised the word of Hashem, and what wisdom do they have?" [Jeremiah 8:9]. And it is written: "Let not the wise man boast of his wisdom… but only in this may one who boasts boast: that he understands and knows Me" [Jeremiah 9:22–23]. For the essential true wisdom is the wisdom of the great Tzadikim who merited to think in truth about their eternal ultimate purpose — for this is the essential wisdom truly, in the aspect of "Who is wise? One who foresees consequences." Every person must be thoughtful about his ways and settle himself well regarding what will ultimately be born from his actions and dealings in the final end — and for

88

קֹדֶם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת כְּתִיב: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ", כִּי אָז הָיוּ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עֲרֻמִּים בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין אָז לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בְּלִי לְבוּשִׁין, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן שֶׁאֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה עַד שֶׁרָאוּ וְיָדְעוּ בִּידִיעָה בְּרוּרָה אֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִּמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ גַּם עַתָּה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִם לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתָם בָּעֵינַיִם בְּכָל יוֹם, הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִטִּפָּה סְרוּחָה נוֹצָר בֶּן־אָדָם, וְיִהְיֶה בְּבֶטֶן אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר־כָּךְ יִתְגַּדֵּל מִזֶּה בֶּן־אָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעַת וּבְצוּרָה וְכוּ', וְכֵן מִגַּרְעִין אֶחָד הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ וְנִתְבַּלֶּה, יִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ אִילָן יָפֶה וְגָדוֹל עִם הַרְבֵּה עֲנָפִים וּפֵרוֹת - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט מַסְכִּים לָזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וּבֶאֱמֶת נֶאֱמַר עַל זֶה: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'", וְנֶאֱמַר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". נִמְצָא שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם בְּשֵׂכֶל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מֻכְרָח לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה. וְקֹדֶם הַחֵטְא הָיְתָה יְדִיעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַיְנוּ הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר, עַד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּבֶאֱמֶת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת כַּנַּ"ל; אֲבָל אַחַר הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עַתָּה אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁין בְּסוֹד 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן'. וְכֵן כָּל הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁין לָנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וּמְבָאֲרִין לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה לְבוּשִׁין וְהַקְדָּמוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָאֲרִים לָנוּ עַל־יְדֵי נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ בָּנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת, וְהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים בָּהֶם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּתְהַוּוּ אַחַר הַחֵטְא, שֶׁהֵם תִּקּוּן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְאַחֵז בְּהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְלִפְגֹּם אוֹתָם, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמַּלְבּוּשִׁים צְרִיכִין גַּם־כֵּן תִּקּוּן וּשְׁמִירָה, וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁ"לֹּא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה וְכוּ'", כִּי יֵשׁ לְבוּשֵׁי אֱמֶת וּלְבוּשֵׁי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְבוּשֵׁי אִישׁ וּלְבוּשֵׁי אִשָּׁה, אַךְ דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם מְמִירִין וּמַחֲלִיפִין וְרוֹצִים לִסְתֹּר וּלְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מַשִּׂיג וּמֵבִין שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, וְהֵם רוֹצִים לְסָתְרוֹ בְּהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁים וּמַעֲלִימִין הָאֱמֶת עַל־יְדֵי לְבוּשֵׁי אִשָּׁה. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים עַל־פִּי הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, הֵם רוֹצִים לִסְתֹּר הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַמְדֻמֶּה וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלָּהֶם, כִּי מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל וְהַיְדִיעָה מַסְכִּים לָזֶה, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁלָּהֶם מַסְכִּים לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־כֵּן רוֹצִים לְסָתְרָהּ וּלְהַעְלִימָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁין הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שִׂמְלַת גֶּבֶר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת מֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, שָׁם הֵם רוֹצִים דַּיְקָא לְהָבִין בְּשִׂכְלָם, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי עִקַּר הַנִּאוּף נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מֵהֶם וְהֵאִיר בָּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן', לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, שֶׁהֵם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַנּוֹרָאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל הַסְכָּמַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, בִּכְדֵי לָסוּר עַל־יְדֵי־זֶה מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְכֵן עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַזֶּה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מְבִינִים מֵרָחוֹק שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יב יג).

88

this one cannot merit through any wisdom in the world, only through the wisdom of the true Tzadikim whose essential wisdom is to strive to separate themselves from this world entirely, until they merited this in completeness — who broke all desires to the very last extreme and no trace of a scent of any desire of this world remained in them. And only Tzadikim such as these can rectify the entire world and return everyone to the good — anyone who wishes to cleave to them. For every person must arrive at this: the ultimate end of separation and holiness in truth. This is the essential eternal ultimate purpose of a person. But not every person merits this, and only a very few merit this in true completeness. Therefore the essential rectification of all other people is through drawing close to the true Tzadikim, to them and to their disciples, and so forth — for the true Tzadikim can rectify and heal every person in the world even if he is a very great invalid in soul and body. For just as one who shames a Torah scholar has no healing for his wound, as our Rabbis said — so too the reverse: the good measure is greater — one who believes in Tzadikim and their disciples who are truly true Torah scholars, there is no wound in the world in body or soul for which he cannot receive healing through them, in the aspect of "and healing to all his flesh" [Proverbs 4:22] which is said about all of the Torah. For the essential Torah is known only to the true Tzadikim who separated

89

הַטְּבִילָה וְהַטָּהֳרָה בְּמִקְוֶה מְסֻגָּל לְגַדֵּל וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה (שם אות טז).

89

themselves from the desires

90

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים, הַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כֻּלָּם עוֹמְדִים רַק עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ בִּכְתָבִים, שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁבְּאֵין־סוֹף, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ') עַל־יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם שֵׂכֶל וּסְפִירָה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁצִּמְצֵם אֱלָקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הַחָכְמָה כִּבְיָכוֹל, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁפִּנָּה הַשֵּׂכֶל מִשָּׁם, נִשְׁאַר הַמָּקוֹם פָּנוּי כִּבְיָכוֹל בְּלִי שֵׂכֶל, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי־אִם בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, אָז תֵּכֶף הִמְשִׁיךְ אֱלָקוּתוֹ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. כִּי אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, אָז יֵשׁ בְּכֹחַ לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה", (וְהָדַר) "וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", כִּי בַּתְּחִלָּה, קֹדֶם תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כִּי עֲדַיִן הַכֹּל אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־ סוֹף, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מֵבִין, הוּא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף כַּיָּדוּעַ, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּבַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה מִזֶּה, הַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, אֲבָל בָּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ, הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת אֵין־סוֹף, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה הוּא בְּחִינַת אֵין־סוֹף נֶגֶד כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן. וְעַל־כֵּן בַּתְּחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם הַשָּׂגָה, כִּי הַכֹּל אֶצְלוֹ בְּחִינַת אֵין־סוֹף, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּתְּחִלָּה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל; וְאָז כְּשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינָיו וְזוֹכֶה לְהָבִין אַחַר־כָּךְ הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹרוֹת וְהַמִּדּוֹת לְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַצִּמְצוּם וְהַכְּלִי שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֻלָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם הַשָּׂגָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּלֵית רְשׁוּ לְשׁוּם סְפִירָה וְכוּ' לַאֲרָקָא בִּרְכָאן בַּר מִנָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, עַל־יָדָהּ דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נדה, הלכה ב).

90

of this world completely — only they know how to expound the Torah and explain and elucidate all the paths and routes therein so that everyone can receive healing for all manner of illness of soul and body as above. But since not every person knows where these Tzadikim are and how to merit to believe in them and draw close to them in truth — the counsel for this is a vow: that one should vow some vow and fulfill it immediately. For vows are a fence for separation (נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת) — for all vows are the aspect of separation, as one wishes to separate himself from some desire in order to draw close to Hashem. Even vows of charity and hekdesh (הֶקְדֵּשׁ — consecration to the Temple) are also the aspect of separation — for with that money he could have bought himself something the body enjoys, and he breaks his desire and gives that money to charity. Therefore through this one ascends and connects oneself to the true Tzadikim who merited the ultimate end of separation in truth — and one merits faith in the Sages and to

91

זֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשֵּׂכֶל כִּי־ אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל. וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", כִּי אֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל מֵבִין זֶה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין וּמַשִּׂיג שָׁם, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְדַעְתּוֹ שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל־יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר בְּהַדַּעַת גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף־עַל־גַב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזְּלֵהּ חָזֵי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבָד (שם אות ב).

91

draw close to them. For since Hashem sees that one draws himself toward their ways and accepts upon himself some aspect of separation through a vow — which is the aspect of something wondrous, in the aspect of "when someone makes a wondrous vow…" [Numbers 6:2] — through this one merits to believe in the wondrous Sages and Tzadikim who merited wonders of wisdom through their having separated themselves from this world entirely. The essential blemish of

92

כְּשֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרְמִין שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, וְרוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין דַּיְקָא בְּלִי אֱמוּנָה; נִמְצָא שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ הַכֵּלִים בְּלִי אוֹרוֹת, וְהָאוֹרוֹת בְּלִי כֵלִים, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כֵּלִים, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּטֵּל הָאוֹר לְגַמְרֵי, כִּי חוֹזֵר הַכֹּל אֶל אֵין־סוֹף מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּלֹא כְלִי וְהַכֵּלִים נָפְלוּ לְמַטָּה וְכוּ', כְּיָדוּעַ בִּכְתָבִים. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ שָׁם עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה, וְאָז מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר הַשֵּׂכֶל נִשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, וְאָז נִפְגָּם וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת לְגַמְרֵי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי חָזַר הַכֹּל אֶל בְּחִינַת הָאֵין־סוֹף מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא עֵץ־ הַדַּעַת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּאִסְתַּכַּל בְּמָה דְּלָא הֲוָה לֵהּ רְשׁוּת, שֶׁעַל יְדֵי־זֶה חָזַר וְגָרַם שְׁבִירַת כֵּלִים כַּמּוּבָא (שם אותיות ג ד).

92

faith in the Sages comes from those who are wise in their own eyes in the worthless wisdoms of this world, and dispute the above-mentioned true Sages. Through the holiness of Shabbos all the abovementioned enemies and disputants are subdued and fall, and then faith in the Sages is rectified. And in truth the essential distinction between the true Sages and those who are wise in their own eyes — who

93

כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, אֲזַי אִם יִזְכֶּה, יַחְמֹל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח לוֹ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְיוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מְעַט בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן גְּבוּל לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף וּבְאֶמְצַע, בִּבְחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" - "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּמִבַּלְעֲדֵי הָאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" (שם אות ה).

93

are false sages, whether sages in actual external wisdoms who are the philosophers and rationalists, or any worthless wisdoms that are against the point of truth — the essential distinction between them is the distinction that exists between eating on Shabbos and eating on

94

מִי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר וּשְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נוֹלָדִים מֹחִין חֲדָשִׁים, בִּבְחִינַת עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת חֲדָשׁוֹת בִּידִיעוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, כִּי כְּלַל־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הוּא מֵאֱמוּנָה, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְרוֹאִין וּמַשִּׂיגִין אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה וְהַכָּרָה בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּבוֹ תִדְבָּק" (שם אות ו).

94

weekdays. For from weekday eating, the liver is nourished first — from which derives the root of all bodily desires. But from Shabbos eating, the brain is nourished first. Similarly these worthless sages: the root of all their wisdom is only for the desires of this world — as one sees clearly that they are filled with all desires and evil traits, and all their

95

אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַדְּבֵקוּת הַנַּ"ל יָקָר מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תְּקַבֵּל תָּמִיד מִן הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים הַנַּ"ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה יִחוּד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת כַּנַּ"ל, אָז צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי־כֵלִים (עַיֵּן פְּנִים); וּמֵחֲמַת שֶׁבְּאֵלּוּ הַשִּׁבְרֵי־כֵלִים נֶאֱחָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר גָּדוֹל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה לְיַחֵד יִחוּדִים וּלְזַוֵּג הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בּוֹ הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים, וְהֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, וּצְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים שֶׁעוֹסְקִין לְבָרֵר אוֹתָם עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד. וְעַל־כֵּן גַּם הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדְבֵקוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיתַקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין הַנַּ"ל, וְאָז יִהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת (שם אותיות ו, ט).

95

labors in investigations and wisdoms are also only for desires and evil traits, to obtain thereby wealth or honor and the like. This has filtered down to the point where even among Jews themselves all the false wisdoms are all only for bodily desires — so much so that there are those who travel to Tzadikim and famous ones, and their entire intention is for bodily desires: to obtain some rabbinical post or leadership position and the like. All this is the aspect

96

אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה, שֶׁאָז יֶשׁ לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת קְדוֹשׁוֹת; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר דַּם־נִדּוּת בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְבַלְבֵּל אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, אֲזַי אָסוּר לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי אָז צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד וְלִבְרֹחַ מִן הַדַּעַת לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל וְלֹא יְחַבֵּר אָז אֶת הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְהָבִין וּלְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים עַל מֹחוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲבָנַת הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה אָז לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, אֲזַי יִתְגַּבְּרוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, עַל הַשֵּׂכֶל, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּה, הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׂכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, בִּבְחִינַת "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", וְיִתְבַּטֵּל הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה בְּחִינַת חֹמֶר אִסּוּר נִדָּה, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה בְּשָׁרְשָׁן הֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת, אָז נֶאֱמָר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב", שֶׁלֹּא יִתְגַבֵּר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְבַּטֵּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּד בֵּין הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, וְאָז צְרִיכִין לְסַלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

96

of the liver being nourished first and the brain afterward — for all their intention even in their wisdom is only for the bodily desires that are rooted in the heat of the blood that comes from the liver. But the Sages of holiness are in the aspect of the Shabbos delight (עֹנֶג שַׁבָּת) — where the brain is nourished first: meaning all their intention in all their dealings is only for the brain and holy da'as, to arrive at the true eternal ultimate purpose. And similarly all those who believe in them and draw close to them — all their intention is for Heaven alone: to separate themselves from bodily desires and to attain some eternal hope for the World to Come. This is the aspect of the brain being nourished first as above. All the external wisdoms of the rationalists through which they were led astray to where they were led astray — all of it comes from the evil desires and evil traits of this world as above. For they are all filled with desires and evil

97

מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א).

97

traits, and all their first and later sages were greatly submerged in all desires and evil traits: in licentiousness, money, honor, eating, drinking, desire to win, provocation,

98

עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד).

98

jealousy, hatred, and so forth — as is known to anyone versed in them. And it is stated in the holy books that even what they investigate in their wisdom and acknowledge regarding the immortality of the soul — this too comes from desires. For they want their evil ways to succeed even after their death, so that their desires in this world should be pleasurable to them. Therefore they say that through the investigation of their wisdom they will succeed through this even for eternity. For if not — it is very bad for them that from today to tomorrow they will fall as dead corpses and what will remain of them. Therefore they acknowledge immortality of the soul and say that the success of the soul for eternity is through wisdom — and all of it is only from desires and evil traits: they wish to fill their bellies with all the desires of this world, and to have a great

99

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז).

99

name and honor among kings through their wisdom, and that through this they will succeed even after death. But falsehood is in their mouths — for in truth the essential success of the soul after death is according to how much one separated himself from the desires of this world and

100

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו).

100

engaged in Torah, commandments, and good deeds. Therefore the essential good ultimate purpose will be merited by the great Tzadikim who are the true Sages — who became wise with true wisdom and separated themselves from the desires of this world entirely. And the rest of the world will have a good portion in the World to Come, each one according to how much he merited to draw close to them,

101

עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז).

101

believe in them, and walk in their ways. Therefore our Rabbis of blessed memory truly said: one who shames a Torah scholar is a heretic who has no share in the World to Come — for the essential share in the World to Come of each person is through faith in the Sages as above. The elevation of fallen Emunah is a wondrous matter — for it is hard to understand with the intellect: how can Emunah be elevated through some counsel? For since he has no Emunah, he will not believe, G-d forbid, even in the counsel — for example, the matter explained above that coming to faith in the Sages is through a vow, and similarly what is explained elsewhere as a counsel for general Emunah: to study the legal authorities and to speak words of Emunah. If so, one must first believe in the counsel — and yet is he not still far from Emunah? But in truth, one who has fallen completely from Emunah, G-d forbid — like the gentiles and those wise in external wisdoms — the above-mentioned counsels will certainly not help them, since he does not believe at all and does not seek

102

אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲבָל הַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אֲמִתַּת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה לְבַסּוֹף כַּנַּ"ל (שם אות יז).

102

Emunah at all, so he automatically does not believe at all even in the counsels, and similarly regarding the abovementioned faith in the Sages. But in truth Israel is a holy people — believers, children of believers — and their root is Emunah. Therefore when one of Israel falls, G-d forbid, from Emunah — certainly there remains within him still some point of Emunah. For this itself — that he is pained that he has fallen from Emunah and seeks good counsels to raise and strengthen the Emunah — this itself is Emunah, for in the inner chamber of his heart he truly believes in Hashem and

103

עִקַּר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (שֶׁעַל־ יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וַאֲהָבוֹת רָעוֹת וְזוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה), הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל וְהִיא עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וְזֶה כָּל מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר־פֶּה דַּיְקָא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת־שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כְּתִיב תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ "וְאָהַבְתָּ", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל פָּרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע מְבֹאָר כָּל עִנְיַן הַמְשָׁכַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' מלמדים, הל' ד, אותיות ה, ח).

103

the holy Tzadikim. Only he does not feel the Emunah in revealed completeness — for the Emunah within him is in a state of smallness (קַטְנוּת), in the aspect of shattering. Therefore counsel helps him — for the moment someone offers him a good counsel

104

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה, הֵם סוֹבְלִים הַכֹּל, כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ (שם אות יג).

104

for Emunah he grabs it like a precious stone, since he still

105

עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמַּאֲמִינִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ זֹאת בְּכֹחֵנוּ לְבַד בְּשׁוּם אֹפֶן; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁזָּכוּ אָז לְהַשָּׂגָה גְדוֹלָה וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶאָרַת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכַמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְלֹא זָכוּ לָזֶה אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ (הל' תלמוד תורה, ה"ג, אותיות ה ז; וע' ממון ופרנסה, אותיות נג, נה).

105

has within his inner dimension the point of Emunah and truly yearns to complete and elevate his fallen and shattered Emunah. Therefore he can take some good points from the broken

106

עִנְיַן הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס וּלְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מִשִּׂכְלֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַף־ עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים, הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. עַיֵּן "חַיִּים", אוֹת לד; "יִרְאָה וַעֲבוֹדָה", אוֹת עח.

106

shards of Emunah and complete it through this into wholeness — for through this he strengthens himself to believe and fulfill the counsel of the Sages who give him good counsels to rectify and

107

אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כָּזֶה - אַךְ עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יְכוֹלִין כָּל יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטוּל הַזְּמַן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם כָּל־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִנָּצֵל מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה וְהָעַבְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא עֶבֶד לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמָן. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת (הלכות מילה ה"ד, אות יג; וע' שבת אות קכ; ממון אות מ).

107

complete the Emunah. This is the aspect of "both the Tablets and the broken Tablets were placed in the Ark" [Berachos 8b] — for through the aspect of the broken Tablets, the aspect of shattered Emunah, through this itself

108

הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָסִין לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ", בְּחִינַת "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". כִּי תִקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהַמְדַמֶּה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים גַּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, שֶׁמַּתְחִילִין כָּל חֲקִירַת חָכְמָתָם עַל־יְדֵי הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ מְבֹרָר מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן הֵם נְבוֹכִים מְאֹד בְּחָכְמָתָם, וְרֹב הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּרוּרִים אֶצְלָם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, שֶׁבָּזֶה אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְעַל־כֵּן רֻבָּם בָּאוּ לְכַמָּה כְּפִירוֹת וְטָעוּתִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי טָעוּתוֹ, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב בְּכָל דּוֹר לְצַדִּיקֵי־ אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַמִּין מִלְּתָא לְמִלְּתָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וּמִבִּנְיַן אָב, שֶׁהֵם הֶקֵּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים. נִמְצָא, שֶׁהַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות ס"ת הלכה ד, אות טז).

108

the Emunah returned and was rectified and completed anew in the aspect of the Tablets. For through the fact that some point of the shattered Emunah remained within him — through this he fulfills the counsels of the Sages whose Emunah was shattered within him, and through this he returns and rectifies the Emunah. This is the aspect of receiving the second Tablets — for Emunah is the foundation of the entire Torah. The essential totality of holy Emunah is faith in the Sages — for they draw down complete holy Emunah for us. For without

109

אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יוֹתֵר חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה; כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיָּבִין וְיִתְחַכֵּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק יָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" וּבִבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּצְרִיכִין לְחַדֵּשׁ אֱמוּנָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים, בִּבְחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּכְתִיב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" (שם אות יז).

109

faith in the true Sages, even our Emunah in Hashem is not complete. Emunah is called a "stone" — because one must be strong in Emunah like a hard stone, in the aspect of "I am a wall…" [Song of Songs 8:10]. Yet it is not like a literally hard stone that has no moisture

110

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֹאת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה זֹאת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַגִּלְגּוּלִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק לְרַמֵּז רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָאָדָם עִם כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק טוֹב בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם לֵב לָזֶה בְּכָל יוֹם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין זֹאת כָּרָאוּי (הַיְנוּ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין בְּכָל יוֹם), צָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּזֶה עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁבְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "בְּכָל יוֹם עוֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה רַבָּה לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" (שם אות כא).

110

at all, G-d forbid — on the contrary, it is the aspect of a precious stone (אֶבֶן טוֹב), from which all manner of divine overflow and blessing flows. For Emunah is the source of all blessings and divine overflow. And while a broken stone has no remedy — shattered Emunah does have a remedy through the very shards of the Emunah itself, as above. The essential education in the service of Hashem is through faith in the Sages. For just as a small child needs his father and mother to educate him in Torah and prayer — so too we need even more that the true Tzadikim

111

חָכְמַת הַמְחַקְּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, הוּא הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחָכְמָה גְדוֹלָה וְדַעַת אֲמִתִּי בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ בְּכָל פַּעַם הִתְרַחֲקוּתוֹ יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ עֲדַיִן, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְטַנָּה עֲדַיִן, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּוַדַּאי לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִן הַחָכְמָה, בִּפְרָט מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת וַעֲדַיִן יֶשׁ לוֹ שֶׁמֶץ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה שֶׁלֹּא שְׁבָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה עֲדַיִן; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ פְּגָמָיו וְלִכְלוּכָיו בְּכָל הַתַּאֲווֹת, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַל־כָּל־פָּנִים לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִדַּעַת הַשָּׁלֵם שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכָּם לְהַמְעִיט וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָם, בִּבְחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי יָוָן, הֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִכָּל זֶה, כִּי דַּרְכָּם שֶׁיָּרוּצוּ וִיעוֹפְפוּ בְּחָכְמָתָם לַחְקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת כְּלָל, וְהֵם מְלֻכְלָכִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, וּמְבַקְשִׁים לַחְקֹר וְלֵידַע בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ מְאֹד וּבָאוּ לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם הַקְּדוֹשִׁים וְהַפְּרוּשִׁים מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִתַּאֲוַת הַכָּבוֹד בְּתַכְלִית הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁאָר הָעוֹלָם צְרִיכִין רַק לְהַאֲמִין בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְעִקַּר הַפְּגָם תָּלוּי בְּהַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, בִּפְרָט עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ חָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וּכְפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב הַרְבֵּה, הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז רוֹצֶה לָרוּץ וְלָעוּף בְּחָכְמָתוֹ לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְשֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ לוֹ כָּל הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְכוּ' תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשֶׁיָּבִין וְיֵדַע כָּל דָּבָר מַה שֶּׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה מִדִּבּוּרִים רָעִים וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַכְנִיעִין כְּנָפַיִם שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הלכות שילוח הקן, הלכה ה, אות יח).

111

educate us in His service. For it is impossible to enter into the service of Hashem except through them. Also, just as education is through a small and easy matter, yet it is nonetheless very precious since through it the child is initiated in the holiness of Israel — so too the Tzadikim initiate us in His service through small and easy matters: for example, through a vow and a mere act of separation they merit us to faith in the Sages and to all goodness as above, and similarly many more things of this kind. And this too is the distinction between one who studies books of moral instruction alone and those who draw close to the true Tzadik — for even though studying books of moral instruction is very, very precious, nonetheless the good counsels for His service are not so fully set out there. Rather they rebuke and arouse

112

אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ - אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בִטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאִם־כֵּן, מֵהֵיכָן יַתְחִיל? עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה, רַק לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וְזֶהוּ הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת, וְאָז יַעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים כְּאֶחָד (הלכות ערלה, הלכה ד, אותיות יח יט).

112

us to return to Hashem — but in most cases one will still not find there a counsel for how to draw close. But when one draws

113

כָּל הַבְּרוּאִים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַכִּיר וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ כָּל מִין וָמִין שֶׁבָּרָא מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְנָתַן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמִּינִים הָאֵלּוּ הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כָּל־כָּךְ כָּאֵלּוּ יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת הָאֵלּוּ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיֵדְעוּ כֹּחַ גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם כְּשֶׁשּׁוֹמְרִין סֵדֶר הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל מִין וָמִין לְבַדּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי־ אִם דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל וְהַצִּנּוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ דֶּרֶךְ שָׁם מִשָּׁרְשׁוֹ מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז נִתְגַּלֶּה עַל־יָדוֹ דַּיְקָא אַחְדוּת הַפָּשׁוּט. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁנִּין סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי כִּלְאַיִם וְתַעֲרוֹבוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּכִלְאֵי־בְּהֵמָה, אָז נִתְעַרְבֵּב הַדֶּרֶךְ וְהַסֵּדֶר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִכְלֹל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז חַיּוּתוֹ דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְאָז מִתְגַּבְּרִין הַשִּׁנּוּיִים בְּיוֹתֵר וְנִתְעוֹרְרִין קְלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הל' כלאי בהמה, הל' ד, אותיות א ב).

113

close to true Tzadikim and their disciples and so forth — they are filled with precious counsels, in the aspect of "and from him one receives counsel and wisdom" [Proverbs]. For most of the counsels must of necessity be received orally, as is understood — and sometimes through a very small and easy counsel to fulfill, they merit us to all genuine and eternal goodness as above. One must give very great thanks and praise to Hashem when one merits faith in the Sages — for through this one is saved and emerges from all the troubles of the world

114

כְּבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי חַיּוּת אֱלָקוּתוֹ הוּא שָׁם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס דַּיְקָא לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֶל הַחֲקִירוֹת - הוּא סוֹד פְּגַם קַיִן, שֶׁכָּפַר בְּעִקָּר וְהָרַג אֶת הֶבֶל, וּכְאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות כלאי בגדים, הלכה ג, אות ה).

114

in spiritual and physical matters. This is the aspect of the additional thanksgiving (מוֹדִים דְּרַבָּנָן). The essential Torah was given to human

115

מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ וְעִמּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו תָּמִיד, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא אִישׁ־חַיִל וְיֶשׁ לוֹ חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֱמוּנָה הוּא עִקַּר הִתְחַזְּקוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, לֶאֱזֹר אֵזוֹר בְּמָתְנָיו, לַחְגֹּר עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לִהְיוֹת כְּגִבּוֹר עֲרוּךְ מִלְחָמָה לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם "אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה", בְּחִינַת "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וְעִקַּר גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה הוּא לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ לְבַל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר דַּעְתּוֹ בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁעֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְאֶצְלָם וְסָמוּךְ לָהֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָרְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אַחַר אֲמִתַּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, זוֹכֶה לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְזָרִיז וְלִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלֵידַע כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק לֵב אֲחֵרִים גַּם־כֵּן, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים רַבִּים, כָּל אֶחָד לְפִי בְחִינָתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד וְלָנֶצַח, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות פדיון בכור, הלכה ה, אות יט).

115

beings in this world because they possess free choice. And all the Torah and commandments are dependent on Emunah, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86] — and our Rabbis of blessed memory said: Chavakuk came and grounded all of them on Emunah [the verse "the righteous shall live by his Emunah" (Habakkuk 2:4)]. It follows that the essential free choice of a person is in the Emunah — and the essential free choice that a person has in the matter of Emunah derives

116

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבָד. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמַה שֶּׁמְּבִינִים בְּשֵׂכֶל אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּבִבְחִינַת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁעֲרוּמִין בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְזֶהוּ עִקַּר הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הַשָּׂגוֹת וְחָכְמוֹת אֱלָקוּת אֲמִתִּיּוֹת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד זֹאת לְנִסָּיוֹן, רַק יִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמוּנָה יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁאֶמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל; אַךְ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וּבְהֵמוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין קיז הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, וְעַל־כֵּן אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר עִסְקָם הָיָה לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָסְקוּ בַּחֲפִירוֹת בְּאֵרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּיִם עֲמֻקִּים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה וּבְהֵמוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְבָרְרִים וּמְזַכְּכִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל (הל' בכור בהמה טהורה, ה"ג, אות ב).

116

in its root from the secret of what is explained in the writings of the holy Ari of blessed memory regarding the intention of the reading of the Shema and in other places. For there is a supernal unification of Abba and Imma (אַבָּא וְאִמָּא — Father and Mother, the aspects of Chochmah and Binah) and within the aspect of this unification there are two types of unification. For there is the aspect of the outer unification of Abba and Imma, and this unification is constant and never ceases — for it is for the sake of the vitality

117

עִקַּר כָּל הַהוֹלָדוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'" כַּיָּדוּעַ, כִּי הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה בְּלִי חִבּוּר זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה טוֹבָה לְתִקּוּן הָעוֹלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד כִּבְיָכוֹל אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נִאוּף וּבְחִינַת מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל בְּלִי חִבּוּר בַּת־זוּגוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּזֶּה נוֹלָדִין מַזִּיקֵי עָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ כְּשֶׁמְּגַלֶּה וּמוֹלִיד אֵיזֶה שֵׂכֶל מִדַּעְתּוֹ בְּלִי הִתְחַבְּרוּת הָאֱמוּנָה, אֲזַי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא מִבְּחִינַת מַזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם (שם אות ג).

117

and existence of all the worlds, and if it were to be suspended even for a single moment, G-d forbid, all the worlds would be annulled. And there is additionally the aspect of the inner unification of Abba and Imma — which is in order to give intellect to Zachar and Nekevah (זָכָר וּנְקֵבָה — Male and Female) in order to give

118

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ וְעָנָן, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִסְתֹּם עֵינָיו וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי דַעְתּוֹ וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ". וְזֶה בְּחִינַת "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאוֹר הַדַּעַת כִּי־אִם מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלִּין מֹחִין הוּא רַק עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה", כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁחִיר עַצְמִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַחְשִׁיךְ עֵינַי לְגַמְרֵי לִבְלִי לַחְקֹר בְּשִׂכְלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲנִי סוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, אֲזַי דַּיְקָא "וְנָאוָה", כִּי אֲנִי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְנוֹי פְּאֵר הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת יָמִים וְשָׁנִים, זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין־שֶׁל־יָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, קוֹדְמִין לִתְפִלִּין־שֶׁל־רֹאשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין, כִּי עִקַּר הַתְחָלַת הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה (שם אות ז).

118

birth to souls in the world, which is the inner dimension of the worlds. This unification is not constant — for it is only possible to effect this unification through the raising of mayin nukvin (מַיִּין נוּקְבִּין — feminine waters): when we draw during the reading of the Shema an illumination to the intellect from the above-mentioned outer unification, so that they can ascend in the secret of the

119

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת רַק בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, וּבִלְתִּי אֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה, כְּגוֹן שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה כַּוָּנָה בְּאֵיזֶה מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ הִשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית - כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, כִּי גַּם זֹאת הַכַּוָּנָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ עַד תַּכְלִיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, מִכָּל־שֶׁכֵּן כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְכָל פָּנִים וּפָנִים הוּא כָּלוּל מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת פֵּרוּשִׁים עַד אֵין קֵץ, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מִצְוָה אַחַת בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְקַיֵּם הַמִּצְו?ֹת רַק עִם זֹאת הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי יֶחְסַר הַרְבֵּה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּצְוָה הוּא עַד אֵין קֵץ, עַל־כֵּן לְעוֹלָם צָרִיךְ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא שְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצַּד רְצוֹנוֹ וְטַעְמוֹ, מַה שֶּׁהוּא נֶעְלָם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז בְּזֹאת הַכַּוָּנָה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה, שָׁם כְּלוּלִין כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג כְּבָר, וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל דַּעַת זֶה, וְאָז הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בָּזֶה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁרָאוּי לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם צָרִיךְ לְצָרֵף לָזֶה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְכַוָּנָתוֹ וּלְמִצְו?ֹתָיו; נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק אֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה תְּמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי שָׁם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתְּמִימוּת, כִּי בְּהַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְמִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּלְתִּי גְבוּל, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל הָאֱמוּנָה מַקֶּפֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (שם אותיות ט י).

119

raising of mayin nukvin — and then they ascend in the secret of mayin nukvin through self-sacrifice for the sanctification of G-d's name, and through this we effect the above-mentioned supernal inner unification which is for the sake of drawing down souls. And it is explained further there that the illumination received by the intellect from the outer unification is according to the level of the intellect at that time — and according to the illumination received, so the inner unification and the above-mentioned drawing down of souls is made. See there for further elaboration. The essential vitality and existence of all the worlds is Emunah, as it is written: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. Therefore the vitality constantly

120

צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם מוּם וּפְגָם כְּלָל, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאָז זוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁכָּל רְמַח אֵיבָרָיו יִהְיוּ מְלֵאִים מֵאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּכְשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּפְגָם בְּהָאֱמוּנָה, אֲזַי יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם בְּאֵיזֶה אֵיבָר כְּפִי הַפְּגָם שֶׁבְּהָאֱמוּנָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת בְּכָל הָרְמַ"ח אֵיבָרִים. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", אֲזַי זוֹכִין תָּמִיד לְדַעַת שָׁלֵם; וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת, עַל־כָּל־זֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה מְקֻשָּׁרִין וּדְבוּקִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מֵעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת עַד שֶׁחוֹזְרִין וְשָׁבִין לְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת "לְבָנוֹן", בְּחִינַת לְבוֹנָה דְּמֹחָא (שם אות י).

120

drawn from above — from the aspect of the above-mentioned outer unification, which is for the sake of the vitality and existence of the worlds — this is the aspect of the illumination of Emunah drawn from there. Through this illumination, the pull in a person's heart to believe in Hashem

121

פְּגַם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא "אֵל אַחֵר", כְּפִירוֹת; וְכֵן תִּקּוּן וְכַפָּרַת כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

121

is drawn — for Emunah is the aspect of malchus whose root is in

122

אֱמֶת הוּא עֶצֶם הָאוֹר, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָאוֹר. הַיְנוּ, שֶׁאַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָדַעַת עֶצֶם הָאֱמֶת וּלְהַשִּׂיגוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עִם־כָּל־זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ רַק לְהָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בִּדְבַר הָאֱמֶת. כִּי עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל אוֹר מֵעֶצֶם הָאֱמֶת, וְנִמְשָׁךְ לוֹ מִשָּׁם אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְאָז עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, הוּא מְקֻשָּׁר וְנִכְלָל בְּעֶצֶם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי כֹלָּא חַד (הלכות דיינים, הלכה ג, אות יא).

122

the supernal Chochmah, as it is written: "Hashem through wisdom founded the earth" [Proverbs 3:19], as is known. This is the aspect of "of You my heart said: seek My face" [Psalms 27:8] — for a person's heart tells him to

123

עַל־יְדֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְזֶה עִקַּר קְרִיאַת־שְׁמַע, לְיַחֵד וּלְחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל יַחַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת בְּזֶה הָעוֹלָם מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" וּמְסַיְּמִין "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", כִּי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים: ה' אֱלֹקִים, בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, וְצָרִיךְ לִכְלֹל מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה וְלַיְלָה בְּיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד (שם אות כח).

123

seek His face always. This derives from the above-mentioned supernal vitality constantly drawn from above from the outer unification. And upon this the essential free choice of a person depends — through

124

הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכֵן אֵין קִיּוּם לְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה (שם הל' ד, אות ז).

124

which a person stands higher than the rank of the angels and so

125

עִקַּר צִדְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט).

125

forth. For when the above-mentioned illumination and vitality is drawn in

126

הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י).

126

the upper worlds — the world of angels, Seraphim, and so forth, where there is no physicality and no free choice — they have the power to receive this illumination in great completeness, and they are immediately aroused with great trembling to sanctify His name and are inflamed with great ardor

127

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט).

127

to perform the will of their Creator with awe and fear. But when this illumination reaches this opaque physical world — the World of Action — it is then impossible to receive this great illumination except as a mere flash and hint of it. Through

128

עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה).

128

this a person's heart is aroused to yearn for His Emunah and to seek His face always in the aspect of "of You my heart said: seek My face" as above. For since this illumination cannot clothe itself in this world except through very many contractions, therefore initially only a mere flash is drawn from it to a person's heart — to hint to the person to draw himself after Him, as one is hinted to from afar. And then a person has free choice — for the one who is intelligent and truly desires truth is immediately aroused by this flash and begins to run and pursue to attain this Emunah in completeness, and strives to make contractions and vessels in his heart to receive this illumination more and more. This is the aspect of drawing divine spirituality into contractions. And through this illumination that

129

כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו).

129

is added to his intellect — which is the aspect of the intellect receiving illumination from the above-mentioned outer unification during the reading of the Shema as above — through this he is aroused with the flame of love to surrender his soul wholeheartedly

130

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט).

130

for the sanctification of G-d's name. And then he ascends through this in the secret of mayin nukvin as above and brings about

131

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י).

131

the inner supernal unification — and from there even higher

132

עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו).

132

vitality is drawn to him, which is the aspect of the vitality of the souls of Israel. Through this the Emunah is revealed in the world in great completeness with great revelation to all who come into the world. For specifically in this very low and physical world it is necessary to draw the Emunah — which is the essential vitality — from the inner unification which is higher and more exalted. And through this in truth the

133

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג).

133

souls of Israel are higher than the angels — for the angels receive vitality only from the

134

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג).

134

outer unification, but the souls of Israel derive from the above-mentioned inner unification as explained in the writings of the Ari. For this vitality and illumination drawn from the outer unification, even though it too is very lofty and holy — nonetheless it does not yet have the power to permanently establish Emunah in

135

אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט).

135

completeness in a person's heart, only through it we are aroused to His Emunah as above. And the essential complete Emunah is drawn through the true Tzadikim — for the moment the above-mentioned illumination and flash from the outer upper unification reaches them, they draw this illumination into contractions and bind it in their hearts. Through this illumination is drawn to their intellect — and through this they ascend in the secret

136

כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין כָּל־כָּךְ בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים, וּבָזֶה תָּלוּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה (שם הלכה ה, אות ב).

136

of mayin nukvin in self-sacrifice for the sanctification of G-d's name. Through this the inner unification is made — from which derives the vitality of the souls of the Tzadikim — through which the Tzadikim can reveal Emunah in the world with great completeness. And through this we are much higher than the angels — for even though the angels receive the illumination from the outer unification with greater and more wondrous light than what the lower beings receive from it, nonetheless they have no power to bring about the inner unification and to renew Emunah with additional extraordinary wondrous illumination. But

137

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וְתַרְגּוּם "בְּרֵאשִׁית" - בְּחֻכְמְתָא, וּבְוַדַּאי נֶעְלָם בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָזִין עִלָּאִין בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל כָּל בַּעַל־חַי, וְכֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט. אֲבָל "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְכוּ'", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵחָכְמוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵן הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, וְכֵן חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁל שְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד כָּל הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט. אֲבָל "וְרוּחַ אֱלֹקִים" - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" - דָּא אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא; עַל־יְדֵי־זֶה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" - "אוֹר" רָזָא אִתְקְרֵי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ; הַיְנוּ, שֶׁעַל־ יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁלָּהֶם, נִתְגַּלִּין וּמְאִירִין הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת "וַיְהִי אוֹר" (שם אות טז).

137

we, the holy people — on the contrary, precisely because of this very thing: that the beginning of the illumination of Emunah comes upon us in this world with great contraction, only in the aspect of a flash and hints as above, and through this we have free choice — when we merit to choose the truth, to pursue and run after Him in self-sacrifice,

138

עִנְיַן מַה שֶּׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁהוּא סְיָג לַחָכְמָה, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת הַפֶּתַח שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְבֵית הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִשָּׁם - עַיֵּן "בַּיִת", אוֹת עו. מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת. כִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ הָאֱמֶת שֶׁל הַדָּבָר. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאֶחָד שֶׁהִשִּׂיג הָאֱמֶת (כְּגוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה צַדִּיק וְזֶה רָשָׁע), וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה גַּם־כֵּן מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי יְכוֹלִין לְבָרֵר לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁאֵין הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁרַשׁ דַּעְתּוֹ בְּהָאֱמֶת הַמֻּטְעֶה וְהַמְדֻמֶּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֲזַי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים הַטַּעַם בְּדַעַת, אֵין זֶה אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; רַק אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת וָשֵׂכֶל, אִם־כֵּן יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵי שְׁטוּת, בִּבְחִינַת 'פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר'. עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תָּלוּי בֶּאֱמֶת, כִּי הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְחָפֵץ רַק לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מֵרָחוֹק בַּמֶּה לְהַאֲמִין וּבַמֶּה שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. עַל־כֵּן עִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹקִים אֱמֶת וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁאֵין הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וּבָרוּר, וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בֶּאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הוּא נוֹטֶה אַחַר כְּבוֹד הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו, אֲזַי בָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְבָרְרוּ לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת עַד שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ בְּשִׂכְלוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְלֹא יוּכַל לְהַכְחִישׁ הַדָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם סְבָרָה וָשֵׂכֶל, אַחַר כָּל אֵלֶּה יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת בְּמַה שֶּׁמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ בְּטָעוּת מִכְּבָר, כִּי הֲלוֹא זֶה גֶּדֶר הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, לְהַאֲמִין רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם טַעַם וַחֲקִירוֹת כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהָאֱמֶת מֻשְׁלָךְ אַרְצָה, וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "זָּכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדוֹ", כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַק לִדְרשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְאָז הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֵזֶר לְהָאֱמֶת; "לֹא זָכָה" - כְּשֶׁאֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר אֶצְלוֹ, רַק הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בָּאֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כָּזְבִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת", שֶׁהִיא בְּהֵפֶךְ לְגַמְרֵי מִן הָאֱמֶת, כִּי עַלשׂיָדָהּ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ כָּל־כָּךְ בְּהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ", כִּי אַחַר כָּל הַטְּעָנוֹת הוּא אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי מַאֲמִין בְּלִי טַעַם וָדַעַת כַּנַּ"ל, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי תַּאֲווֹת וְכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כַּמּוּבָן לְמִי שֶׁבָּקִי קְצָת בְּמַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת הַמּוּבָאִים בַּסְּפָרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי שְׁקָרִים וּמִכָּל מִינֵי אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", רַק אַדְּרַבָּה "אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ", בְּחִינַת 'מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת'; "וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ", בְּחִינַת 'אֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה'. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי וְחֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ גַּם־כֵּן שְׁנֵי בְּחִינוֹת: סַם־חַיִּים, וְסַם־מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁנִּמְצְאוּ כַּמָּה מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם, וּבָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת וְחֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹדְפִים אֶת אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּחִנָּם עַל לֹא דָבָר, וּלְבַסּוֹף נִדְמֶה לְהָרוֹדְפִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְּשָׁרָה הָאֲמִתִּית, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר בְּנַפְשֵׁנוּ וּלְקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה סַם־חַיִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת (הל' ריבית הל' ה, אותיות מג מד מה).

138

we merit through this to bring about the inner unification, from which extraordinary wondrous illumination of the knowledge of the yearning of His Emunah is drawn upon us — something the angels know nothing of. And we have the power to renew Emunah with wondrous renewal, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. And this illumination drawn from the outer unification is drawn over the entire world, even over the nations of the world — for from it derives the essential vitality and existence of all creatures. And in truth Hashem wishes to draw even them to His holy Emunah. But they, when the above-mentioned illumination, flash, and hints come upon them, they turn their backs away from hearing — for they are unwilling to cast away their evil desires and to surrender their souls for His sake. And this is the aspect of what our Rabbis said: that the Holy Blessed One offered the Torah to all the nations and they refused to accept it [Sifrei Devarim 343]. And through this — not only do they not merit to bring about the inner unification, from which derives the essential revelation of Emunah with wondrous light, which is the essential receiving of the Torah — but even the light constantly drawn from the outer unification is corrupted for them through their evil deeds, and from this heresies and false beliefs are drawn to them, G-d forbid. And from this derives the fact that the whole world — even the nations of the world, the philosophers, and the heretics — most of them almost all acknowledge the existence of Hashem, as our Rabbis said: "they called

77

עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁעִקָּרָם עַל יְדֵי הַזְּמַן, בִּבְחִינַת "וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וְכוּ'", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה דַּיְקָא בִּמְקוֹם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְבָרֵךְ וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל שִׁנּוּי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, דְּהַיְנוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת אֵצֶל קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִחוּד, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמְּגַלִּין אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת מִצְוַת בִּרְכַּת־קִדּוּשׁ־לְבָנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא הַשִּׁנּוּי וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁמֵּחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל חֹדֶשׁ, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְאֵין מִסְפָּר כַּיָּדוּעַ, וְאָנוּ מוֹדִיעִין שֶׁכָּל זֶה, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז "פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת", כִּי זֶה הָעִקָּר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים דַּיְקָא. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא שִׁנּוּי הַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "שָׁנָה", מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּי, כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן אָז הוּא עֲבוֹדָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל כָּזֶה. וְעַל־כֵּן מִתְקַבְּצִין אָז כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיקֵי־ אֱמֶת; וְאָז עוֹסְקִין בְּיוֹתֵר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, וּמִתְפַּלְלִין עַל זֶה הַרְבֵּה: "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמְסַיְּמִין: "כִּי אַתָּה אֱלֹקִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְכוּ'", כִּי זֶה עִקַּר עֶצֶם עֲבוֹדַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלֵינוּ, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים הַנֶּאֱחָזִים בְּיוֹתֵר בְּשִׁנּוּי הַזְּמַנִּים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה עָלֵינוּ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי כָל אֵלּוּ תּוֹלִים בְּשִׁקְרֵיהֶם כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם בְּשִׁנּוּי הַזְּמַן וּבִשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם, וְאוֹמְרִים: 'עוֹנָה זוֹ יָפָה לְהַתְחִיל', כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־פִּי סֵדֶר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים; וְכֵן בִּשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּגוֹן צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ', כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהַנְהָגוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכְּפִירָה וְהַשֶּׁקֶר הַנֶּאֱחָז בְּהַשִּׁנּוּיִים. וְעַל־כֵּן אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר חָמוּר לִבְלֵי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּלָל, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֶלְקֵנוּ, כִּי אַדְּרַבָּה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם סִימָן וְנִחוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן אָסוּר לָנוּ לְעוֹנֵן וּלְנַחֵשׁ כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּה בְּכָל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וּבְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְכָל מַה שֶּׁהַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אותיות מו מז מח).

77

Him the G-d of gods" [Megila 13a]. All this derives from the vitality drawn in contraction even into this world from the outer unification — whose essential vitality is Emunah. But due to the physicality of the world, this illumination is not revealed in this world except as a flash and hints — and through this is the essential free choice: for one who wishes to surrender himself for Hashem and cry out to Him from the depths of the heart, through this brings about the inner unification and draws from there the vitality of the holy Emunah in completeness. For specifically because this world is so very low and physical, it needs to draw vitality and illumination from a higher source — so that the physicality of this world cannot conceal it. And the foolish ones who choose evil and are unwilling to cast away their desires and pursue Hashem in self-sacrifice — they do not merit to receive the vitality of Emunah from the inner unification, and even the small vitality drawn from the outer unification they cannot receive in completeness, until even this is corrupted for them and from it come false beliefs

78

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, וֶאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, אַךְ עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא מֵבִין בְּמִי צְרִיכִין לְהַאֲמִין כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין הוּא מִצְוָה גְדוֹלָה לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיָהּ; וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, צְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הוּא לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, נִמְצָא שֶׁהָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, יְסוֹדָהּ אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הָאֱמֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן, כְּפִי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ, יָכוֹל לְהָבִין וְלִרְאוֹת בְּשִׂכְלוֹ הָאֲמִתִּי הֵיכָן הָאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁרָאָה וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין בָּעֵינַיִם שֶׁמְּגַלֶּה דַּעַת אֲמִתִּי וְנִפְלָא כָּזֶה וּמַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, וּמֵאִיר בָּהֶם לְכָל הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, עַד אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה גֹּדֶל אֲמִתַּת צִדְקָתוֹ וְגֹדֶל עַמְקוּת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ, וּמִזֶּה מוּבָן לָהֶם מִמֵּילָא שֶׁגַּם מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְלַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְבַטֵּל דַּעְתָּם נֶגְדּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְכָרוּךְ אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם, וְיֶשׁ לוֹ פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד וּמָמוֹן וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְהַפֵּךְ אָרְחוֹת־ישֶׁר לְגַמְרֵי, כִּי הוּא מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, כִּי מְמָאֵס בְּהַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַנִּרְאֶה וְנִגְלֶה לְכָל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַכְּסִילוּת, שֶׁאֵין רוֹאִים שָׁם שׁוּם שֵׂכֶל אֲמִתִּי, וּבִמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ בְּהַדַעַת הָאֲמִתִּי, הֵם אוֹמְרִים שֶׁמְּבַטְּלִין דַּעְתָּם וְסוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, וְעַל־ כֵּן הֵם מַאֲמִינִים בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וּבְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה, הֵם אוֹמְרִים שֶׁחֲפֵצִים רַק לְהָבִין הָאֱמֶת בְּדַעְתָּם, וְעַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג עַמְקוּת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת; וְכָל זֶה הוּא בִּפְרָט לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן בִּכְלָל לְעִנְיַן אֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן כַּמּוּבָן. וְעַל זֶה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, לֹא יִהְיֶה עָלָיו כְּלִישׂ גֶבֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת דַּעַת; הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לַחְקֹר שָׁם וּלְהָבִין הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ דַּוְקָא. וְכֵן לְהֵפֶךְ: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּבֶר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲזַי לֹא יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּדַעַת, צְרִיכִין לְבָרְרוֹ עַל־פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא לְהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי וּלְשַׁקֵּר בְּהָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּשְׁלֵמוּת, רַק מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, יָכוֹל לְהָבִין לְפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הֵיכָן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְהַאֲמִין בּוֹ (שם אות נב).

78

and heresies, G-d forbid, as above. Even though there is also an aspect of Emunah in the supernal worlds, nonetheless the essential drawing-down of Emunah is in this very physical world. The essential thing is Emunah — which is the aspect of Shabbos. For as long as a person has Emunah, he will certainly return to Him until everything is rectified. The forty-eight words of the Shema Yisrael passage — which is the foundation of Emunah — correspond to the forty-eight cities of the Kohanim and Levi'im. Six cities of refuge correspond to the six words of "Shema Yisrael Hashem Elokainu Hashem Echad"; "and in addition to these forty-two cities" [Numbers 35:6] correspond to the forty-two words from "Ve'ahavta" to the end of the passage, as explained. And these forty-eight cities shelter and save from the side of death (סִטְרָא דְּמוֹתָא). Therefore the inadvertent killer must flee there — for Emunah is the essential life, and heresies are the side of death. Therefore the forty-eight cities of the Levi'im — which are the

79

בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּתְהַוּוּ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁשָּׁם יֵשׁ מְעַט שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל־פִּי שֵׂכֶל לְיַשְּׁבוֹ, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת מִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמִּצְו?ֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל כְּלָל, וְאָנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָם רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל וּלְבַעֵר מֵאִתָּנוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה כְּלָל, רַק צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, זֶה בְּחִינַת הַרְחָקַת הַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הַמְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים. וְאִסּוּר חֻקּוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם הוּא לְרַחֵק כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג).

79

aspect of Shema and Ve'ahavta, which are the essential drawing of Emunah — they shelter and protect from the side of death and save the killer from death. And in these forty-eight cities in which the Kohanim and Levi'im dwelled, the holy Torah showed us precisely that one must travel to Tzadikim and to those who attach themselves to them. And the essential purpose is in order to merit Emunah which is the essential life, and to be saved from the side of death which is

80

כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח).

80

heresy. For complete Emunah is received only through true Tzadikim and those who attach themselves to them — who are the aspect of the Kohanim and the Levi'im. For the Kohen is the aspect of the true Tzadik and true Rav, as our Rabbis said about the verse: "and the lips of a Kohen…" [Malachi 2:7] — "if the teacher is like an angel…" And the Levi'im are the aspect of those who attach and join themselves to them, in the aspect of "and they shall join themselves to you and serve you" [Numbers 18:2]. And one who has stumbled in whatever he has stumbled and wishes to care for his life and save his soul from eternal death must flee and run and come to their cities — and there specifically he will be saved from all evil, like the killer who stumbled in what he stumbled and empowered the side of death: therefore he has no salvation except to flee to the forty-eight cities of the Kohanim and Levi'im — and there he will be saved from the side of death as above. The two thousand amos (אַמָּה — cubits)

81

הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא).

81

of open land that surrounded the Levitical cities are the secret of the holy counsels that the true Tzadikim draw from the aspect of the light of Moshiach. These counsels are wonders of wonders — through them one merits to magnify the Emunah in completeness. This is the secret of the two thousand amos of the Shabbos boundary (תְּחוּם שַׁבָּת). Nowadays even simple Emunah is hidden and concealed within everyone in their heart. And it is impossible to speak much about this — as one sees clearly that all of Israel know and believe in Hashem that the whole earth is full of His glory, and yet in most cases they forget Him and each person runs after his gain and desires. And even the upright and the Tzadikim who cleave to Him always

82

עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה).

82

— it is impossible for them to speak openly with the world about Hashem in great revelation as they should truly cry out each time to the people of the world: "What are you silent about, and what are you thinking to yourselves, and what are you doing in this world? Behold Hashem is with us and stands over us every single moment and sees our deeds — for the whole earth is full of His glory — and who would not fear and be afraid before Him?!" But due to the physicality of the world and the turbidity of its actions, it is impossible to speak much openly about even the simple and universally known Emunah — and one must speak of this by hint and in secret, in the aspect of "it is the glory of G-d to conceal a matter" [Proverbs 25:2]. For it is known and explained that all secrets and hidden matters are relative

83

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ד, אות ב).

83

to each person according to his level — and what is in the category of revealed to one person is in the category of secret and hidden to another who is lower than him. And so too in the general world: what in one era is secret and hidden can be that in another era when the world will be somewhat higher in level, that aspect will be in the category of revealed. Therefore now, due to the physicality of the world, even regarding the simple and universally known knowledge of His Divinity, it is said: "it is the glory of G-d to conceal a matter". But in the future, when the abovementioned wondrous counsels are revealed, then His Divinity will be revealed before the eyes of all — to the point where one will not be ashamed to speak before all the world about Hashem and His holy Emunah in great revelation, in the aspect of "and the glory of Hashem will be revealed" [Isaiah 40:5]. And this is the aspect of "I would find you outside and kiss you, and none would scorn me" [Song of Songs 8:1] — for then the earth will be filled with the knowledge of Hashem, and it is written: "for all of them will know Me, from the

84

אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי־אִם לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, וּמַרְוִיחִים בָּהֶם רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. אֲבָל אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לְשָׁם, עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא לְבִישַׁת צִיצִת וּתְפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלּוֹת יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, לַחְקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע, לַחְקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה, וְרוֹצֶה לֵידַע דַּיְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה - הֲיֵשׁ פֶּתִי גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְרַשֵּׁל בָּזֶה וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ סְחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם, וּבְתוֹךְ־כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק, וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, נָעוּר וָרֵיק מִכָּלשׂ טוּב. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַמְּבִיאִין אוֹתָם לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַצַּדִּיקִים, נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם כּוֹתְבִין לָנוּ וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי נַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין וְגַם אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם וְלַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל", וּמַאֲרִיךְ בָּזֶה אֵיךְ שֶׁמַּצְלִיחִין עַל־יָדָהּ לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים וְהָעֶלְיוֹנִים מְאֹד. אַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין בְּשִׂכְלֵנוּ מַה לִּסְחֹר שָׁם, כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד לָנֶצַח וְכַנַּ"ל (שם אות ג).

84

smallest to the greatest" [Jeremiah 31:33]. The totality of all unifications (יִחוּדִים) is when the totality of the worlds is unified and included in the root of their vitality — which is Hashem who gives life to all. This is the aspect of all the utterances (מַאֲמָרוֹת) being included and unified in the primordial point of creation — which is the aspect of the sealed utterance of Bereishis (מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית — the sealed or hidden utterance, the primordial Word that transcends all else). The essential sustenance of the kelipas is from the aspect of separation between the above-mentioned utterances — for since the root of all is the sealed utterance, which is exceedingly hidden and concealed and impossible to grasp in the mind at all, the kelipas draw sustenance from the very greatness of its concealment and hiddenness. And from there come all the heresies of the rationalists and philosophers who follow their confused mind. For in truth it is impossible to grasp with mind and intellect

85

עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַלשׂ יְדֵי צִמְצוּמִים נִפְלָאִים וּקְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִשֵּׂכֶל גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, מִבְּחִינַת עַתִּיק; שֶׁמִּגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת זֶה הַשֵּׂכֶל, הוּא יָכוֹל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הֶאָרַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל עֲדַיִן. כִּי הָאֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", וּכְתִיב (תהלים קלט, יד): "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד", וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות ד).

85

at all how all the worlds are drawn, guided, and sustained through the Most Hidden of all hiddens, of which no thought can grasp whatsoever — except through complete Emunah, through which one passes beyond all

86

הָאֱמוּנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל כַּיָּדוּעַ, כִּי אֵין אֱמוּנָה כִּי־אִם בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁרְשָׁהּ נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִכָּל הַשִּׂכְלִיִּים. כִּי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", בְּחִינַת "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", בְּחִינַת "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה", וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).

86

the intellectual wisdoms. But those who follow their confused mind come to great heresies drawn from the empty space (חָלָל

87

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם שְׁנֵיהֶם אֶחָד. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, הוּא מְקֻשָּׁר אֶל הָאֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּשִׂכְלוֹ הֵיטֵב, וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם כְּלָל; אַדְּרַבָּה, עִקַּר הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהָאֱמֶת וּלְהוֹלִיד מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, עַל־כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", הַיְנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת "אֵשֶׁת חַיִל", בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'", בְּחִינַת הַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הַמְשֻׁבַּחַת בְּכָל סֵפֶר שִׁיר־הַשִּׁירִים, כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת "כַּלָּה", כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵהַכֹּל, כִּי כָּל הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת וְכָל הַיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהוֹת, הַכֹּל אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאֱמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה, וְכָל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲזֹב אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אָב לַחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה, רַק לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֲמִתַּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", שֶׁהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הֵם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲזַי נִכְלָל הָאֱמוּנָה בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִים כָּל הַהַשָּׂגוֹת לָדַעַת מֵאֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת בְּלֹא אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, וֶאֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, אֲזַי יוּכַל לָבוֹא לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר קִיּוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, בְּחִינַת "צֶדֶק כַּד אִתְחַבָּרַת בֶּאֱמֶת, אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה", הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אָז בְּוַדַּאי רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בַּאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּבְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁמַּזְהִירִים אוֹתָנוּ לְקַיֵּם תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִכְלָל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִין כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַיְדִיעוֹת מוֹלִידִין נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת וְהָרְחוֹקוֹת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְאִלּוּ נוֹלְדוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַיּוֹם מֵחָדָשׁ כַּיָּדוּעַ (שם אות ה).

87

הַפָּנוּי) — for the kelipas and heresies drawn from the shattering of the vessels [Sheviyas HaKeilim] also have their root in the aspect of the tzimtzum of the empty space, as explained at length. Therefore the essential rectification is through Emunah — for the moment one believes that even in the very distant places derived from the empty space, even there Hashem is hidden, and one searches and seeks: "Where is the place of His glory?" — through this one ascends in the utmost ascent to the aspect of "Where?" (אַיֵּה), which is the aspect of the sealed utterance of Bereishis. And one returns and elevates and connects all the vitality of all the world — even from the very distant places — to Hashem. Through this all the utterances, which are the totality of the worlds, are unified in their root in the sealed utterance. And through this a wondrous and awesome unification

88

קֹדֶם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת כְּתִיב: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ", כִּי אָז הָיוּ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עֲרֻמִּים בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין אָז לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בְּלִי לְבוּשִׁין, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן שֶׁאֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה עַד שֶׁרָאוּ וְיָדְעוּ בִּידִיעָה בְּרוּרָה אֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִּמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ גַּם עַתָּה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִם לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתָם בָּעֵינַיִם בְּכָל יוֹם, הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִטִּפָּה סְרוּחָה נוֹצָר בֶּן־אָדָם, וְיִהְיֶה בְּבֶטֶן אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר־כָּךְ יִתְגַּדֵּל מִזֶּה בֶּן־אָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעַת וּבְצוּרָה וְכוּ', וְכֵן מִגַּרְעִין אֶחָד הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ וְנִתְבַּלֶּה, יִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ אִילָן יָפֶה וְגָדוֹל עִם הַרְבֵּה עֲנָפִים וּפֵרוֹת - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט מַסְכִּים לָזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וּבֶאֱמֶת נֶאֱמַר עַל זֶה: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'", וְנֶאֱמַר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". נִמְצָא שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם בְּשֵׂכֶל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מֻכְרָח לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה. וְקֹדֶם הַחֵטְא הָיְתָה יְדִיעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַיְנוּ הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר, עַד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּבֶאֱמֶת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת כַּנַּ"ל; אֲבָל אַחַר הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עַתָּה אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁין בְּסוֹד 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן'. וְכֵן כָּל הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁין לָנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וּמְבָאֲרִין לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה לְבוּשִׁין וְהַקְדָּמוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָאֲרִים לָנוּ עַל־יְדֵי נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ בָּנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת, וְהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים בָּהֶם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּתְהַוּוּ אַחַר הַחֵטְא, שֶׁהֵם תִּקּוּן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְאַחֵז בְּהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְלִפְגֹּם אוֹתָם, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמַּלְבּוּשִׁים צְרִיכִין גַּם־כֵּן תִּקּוּן וּשְׁמִירָה, וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁ"לֹּא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה וְכוּ'", כִּי יֵשׁ לְבוּשֵׁי אֱמֶת וּלְבוּשֵׁי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְבוּשֵׁי אִישׁ וּלְבוּשֵׁי אִשָּׁה, אַךְ דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם מְמִירִין וּמַחֲלִיפִין וְרוֹצִים לִסְתֹּר וּלְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מַשִּׂיג וּמֵבִין שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, וְהֵם רוֹצִים לְסָתְרוֹ בְּהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁים וּמַעֲלִימִין הָאֱמֶת עַל־יְדֵי לְבוּשֵׁי אִשָּׁה. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים עַל־פִּי הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, הֵם רוֹצִים לִסְתֹּר הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַמְדֻמֶּה וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלָּהֶם, כִּי מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל וְהַיְדִיעָה מַסְכִּים לָזֶה, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁלָּהֶם מַסְכִּים לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־כֵּן רוֹצִים לְסָתְרָהּ וּלְהַעְלִימָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁין הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שִׂמְלַת גֶּבֶר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת מֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, שָׁם הֵם רוֹצִים דַּיְקָא לְהָבִין בְּשִׂכְלָם, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי עִקַּר הַנִּאוּף נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מֵהֶם וְהֵאִיר בָּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן', לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, שֶׁהֵם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַנּוֹרָאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל הַסְכָּמַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, בִּכְדֵי לָסוּר עַל־יְדֵי־זֶה מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְכֵן עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַזֶּה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מְבִינִים מֵרָחוֹק שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יב יג).

88

is made in all the worlds. For this is the essential completeness of the unification: when one elevates and connects even the vitality of the Other Side upward — through which all will return to Hashem and acknowledge the truth, as explained in the Kavanos [writings of the Ari on mystical intentions]: that in all the unifications one must elevate the vitality from the kelipas, as above. And all this is accomplished through the completeness of Emunah and the seeking and searching of the above-mentioned "Where?" Through prayer one can receive all the great and awesome lights within wondrous garments and contractions. For the essential garments are made and completed through prayer — which is the aspect of the vessel and garment through which all the holy lights can be received. For prayer is the aspect of Emunah, and through Emunah all the lights can be clothed. For in the dimension of da'as there is a limit for each person according to his da'as — it is forbidden for him to go beyond the boundary of his da'as, in the aspect of "in what is beyond you, do not inquire." It is impossible to reveal to him what is beyond the boundary of his da'as lest his mind be completely corrupted — for an excess of oil extinguishes the lamp, as is known. But Emunah is a vessel through which one can receive all the exalted lights and all the secrets of the Torah by way of Emunah, even though they are entirely beyond one's da'as. Therefore in truth it is explained elsewhere that through

89

הַטְּבִילָה וְהַטָּהֳרָה בְּמִקְוֶה מְסֻגָּל לְגַדֵּל וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה (שם אות טז).

89

prayer one can attain

90

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים, הַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כֻּלָּם עוֹמְדִים רַק עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ בִּכְתָבִים, שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁבְּאֵין־סוֹף, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ') עַל־יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם שֵׂכֶל וּסְפִירָה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁצִּמְצֵם אֱלָקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הַחָכְמָה כִּבְיָכוֹל, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁפִּנָּה הַשֵּׂכֶל מִשָּׁם, נִשְׁאַר הַמָּקוֹם פָּנוּי כִּבְיָכוֹל בְּלִי שֵׂכֶל, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי־אִם בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, אָז תֵּכֶף הִמְשִׁיךְ אֱלָקוּתוֹ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. כִּי אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, אָז יֵשׁ בְּכֹחַ לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה", (וְהָדַר) "וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", כִּי בַּתְּחִלָּה, קֹדֶם תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כִּי עֲדַיִן הַכֹּל אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־ סוֹף, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מֵבִין, הוּא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף כַּיָּדוּעַ, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּבַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה מִזֶּה, הַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, אֲבָל בָּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ, הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת אֵין־סוֹף, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה הוּא בְּחִינַת אֵין־סוֹף נֶגֶד כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן. וְעַל־כֵּן בַּתְּחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם הַשָּׂגָה, כִּי הַכֹּל אֶצְלוֹ בְּחִינַת אֵין־סוֹף, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּתְּחִלָּה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל; וְאָז כְּשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינָיו וְזוֹכֶה לְהָבִין אַחַר־כָּךְ הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹרוֹת וְהַמִּדּוֹת לְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַצִּמְצוּם וְהַכְּלִי שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֻלָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם הַשָּׂגָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּלֵית רְשׁוּ לְשׁוּם סְפִירָה וְכוּ' לַאֲרָקָא בִּרְכָאן בַּר מִנָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, עַל־יָדָהּ דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נדה, הלכה ב).

90

the secrets of the Torah. Through complete Emunah one can ascend higher and higher beyond all intellect. For it is known that in every world there are ten rectifications which are the ten sefirot — from Keser to Malchus. And Malchus, the last attribute, is the aspect of Emunah — it is the gateway to Hashem, for it is impossible to draw close to Hashem or to any holiness or service except through Emunah. And the essential Emunah is in that which the intellect does not attain and comprehend — and there is the essential trial. When one merits to strengthen oneself in Emunah, to nullify one's coarse intellect, and to rely on our holy ancestors and Rabbis — through this one subsequently merits to understand in one's intellect what one formerly could not understand and had to strengthen oneself only in Emunah. But there are yet higher matters that even now one does not understand, and one must strengthen oneself in Emunah more and more — and then one understands those matters in one's intellect as well. But one still has Emunah in matters

91

זֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשֵּׂכֶל כִּי־ אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל. וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", כִּי אֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל מֵבִין זֶה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין וּמַשִּׂיג שָׁם, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְדַעְתּוֹ שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל־יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר בְּהַדַּעַת גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף־עַל־גַב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזְּלֵהּ חָזֵי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבָד (שם אות ב).

91

even higher that one has not yet attained — and so from level to level. For in each world and each level there are the ten sefirot, and Emunah is the last attribute among them — yet for the person it is the first attribute from below upward in that world and level at which he is now. But afterward, when one merits through Emunah to attain the intellect of that world — which is the aspect of the remaining higher sefirot up to Keser — one then ascends to

92

כְּשֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרְמִין שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, וְרוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין דַּיְקָא בְּלִי אֱמוּנָה; נִמְצָא שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ הַכֵּלִים בְּלִי אוֹרוֹת, וְהָאוֹרוֹת בְּלִי כֵלִים, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כֵּלִים, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּטֵּל הָאוֹר לְגַמְרֵי, כִּי חוֹזֵר הַכֹּל אֶל אֵין־סוֹף מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּלֹא כְלִי וְהַכֵּלִים נָפְלוּ לְמַטָּה וְכוּ', כְּיָדוּעַ בִּכְתָבִים. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ שָׁם עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה, וְאָז מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר הַשֵּׂכֶל נִשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, וְאָז נִפְגָּם וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת לְגַמְרֵי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי חָזַר הַכֹּל אֶל בְּחִינַת הָאֵין־סוֹף מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא עֵץ־ הַדַּעַת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּאִסְתַּכַּל בְּמָה דְּלָא הֲוָה לֵהּ רְשׁוּת, שֶׁעַל יְדֵי־זֶה חָזַר וְגָרַם שְׁבִירַת כֵּלִים כַּמּוּבָא (שם אותיות ג ד).

92

the Emunah of the world and level that is higher, which is the last level of the higher world. For example: the Malchus of Yetzirah is much higher than the Keser of Asiyah — for it is the aspect of Atik of Asiyah as is known. Therefore there are many levels in Emunah — for every time one strengthens oneself in Emunah, one thereby merits to attain the intellect of that particular level, if one manages

93

כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, אֲזַי אִם יִזְכֶּה, יַחְמֹל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח לוֹ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְיוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מְעַט בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן גְּבוּל לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף וּבְאֶמְצַע, בִּבְחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" - "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּמִבַּלְעֲדֵי הָאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" (שם אות ה).

93

to stand in the trial for the right number of days and times as befits one's deeds. For one certainly cannot leap all at once — particularly if one's deeds are not going well. And afterward, when one merits to attain the intellect of that world and level, one then merits

94

מִי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר וּשְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נוֹלָדִים מֹחִין חֲדָשִׁים, בִּבְחִינַת עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת חֲדָשׁוֹת בִּידִיעוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, כִּי כְּלַל־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הוּא מֵאֱמוּנָה, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְרוֹאִין וּמַשִּׂיגִין אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה וְהַכָּרָה בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּבוֹ תִדְבָּק" (שם אות ו).

94

ratzon (רָצוֹן — will/desire) which is the aspect of Atik, the aspect of the root of Keser of that world in which one has stood until now. This derives from the aspect of Malchus-Emunah of the higher world — and then one must ascend to this Emunah of the higher world. And afterward, when one merits through this Emunah to attain the intellect of the higher

95

אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַדְּבֵקוּת הַנַּ"ל יָקָר מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תְּקַבֵּל תָּמִיד מִן הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים הַנַּ"ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה יִחוּד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת כַּנַּ"ל, אָז צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי־כֵלִים (עַיֵּן פְּנִים); וּמֵחֲמַת שֶׁבְּאֵלּוּ הַשִּׁבְרֵי־כֵלִים נֶאֱחָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר גָּדוֹל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה לְיַחֵד יִחוּדִים וּלְזַוֵּג הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בּוֹ הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים, וְהֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, וּצְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים שֶׁעוֹסְקִין לְבָרֵר אוֹתָם עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד. וְעַל־כֵּן גַּם הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדְבֵקוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיתַקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין הַנַּ"ל, וְאָז יִהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת (שם אותיות ו, ט).

95

world, one must then ascend to yet higher Emunah — the Emunah of the world and level even higher, such as for example the Emunah of the World of Beri'ah. And so from level to level and from world to world — up to the head of Emunah. For the ultimate of knowing is that we cannot know — and there is the essential Emunah. It emerges that Emunah is below the intellect of this world and the level at which one currently stands — and it is the aspect of above the intellect

96

אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה, שֶׁאָז יֶשׁ לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת קְדוֹשׁוֹת; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר דַּם־נִדּוּת בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְבַלְבֵּל אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, אֲזַי אָסוּר לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי אָז צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד וְלִבְרֹחַ מִן הַדַּעַת לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל וְלֹא יְחַבֵּר אָז אֶת הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְהָבִין וּלְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים עַל מֹחוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲבָנַת הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה אָז לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, אֲזַי יִתְגַּבְּרוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, עַל הַשֵּׂכֶל, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּה, הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׂכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, בִּבְחִינַת "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", וְיִתְבַּטֵּל הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה בְּחִינַת חֹמֶר אִסּוּר נִדָּה, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה בְּשָׁרְשָׁן הֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת, אָז נֶאֱמָר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב", שֶׁלֹּא יִתְגַבֵּר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְבַּטֵּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּד בֵּין הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, וְאָז צְרִיכִין לְסַלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

96

of the world and level lower than it, as above. But one cannot merit to attain the intellect of any world and level until one rises above the intellect — only when one first stands in the trial, when one does not understand the matter with one's intellect and questions are hard for one, and one nullifies one's intellect and strengthens oneself in complete Emunah as if seeing the matter with one's eyes and grasping it with one's intellect. Through this one merits to ascend to the intellect — until one ascends to above the intellect, which is the aspect of Atik, the aspect of the illumination of the ratzon drawn from the aspect of Emunah of the higher world, as above. Regarding the determination of the New Month and the festivals — that the Torah made this dependent only on the true Sages, that they determine them according to their understanding, as our Rabbis said: "you" — even if in error; "you" — even if deliberate. From this we see the great stature

97

מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א).

97

of faith in the Sages: upon it all our Jewish identity depends. And everyone has hope through genuine faith in the Sages — for the Sages merit that even Heaven agrees with

98

עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד).

98

them. As our Rabbis said regarding Rosh HaShanah: that Hashem replies to the angels who ask the Sages when they will determine the New Month, and says: "I and you will agree that Rosh HaShanah will be on that day." The essential Emunah is through faith in the Sages. For it is impossible to truly believe in Hashem except when one believes in Moshe His servant, as it is written: "And they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Exodus 14:31] — which is the aspect of faith in the Sages. For He is exalted, elevated, and far transcends our understanding — it is impossible to attain the holy Emunah except through the true Tzadikim who instill the holy Emunah within us. And we must believe in them and not swerve from their words right or left. All the corruption of all the generations who sinned and came before the Giving of the Torah — the Generation of the Flood and

99

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז).

99

the Generation of the Dispersion — all of it came through the blemish of faith in the Sages, as it is written: "he would not turn toward the vineyards" [Numbers 22:24] — and Rashi explains: they did not wish to turn toward the path of the Tzadikim. For in their generations too there

100

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו).

100

were great and true Tzadikim such as Mesushelach and Noach, and afterward Shem and Ever and the like — and had they believed in them, they would have merited through them the holy Emunah and a straight path in His service, and would have merited in this world and in the World to Come. And so too in every generation: the essential hope to merit the eternal ultimate purpose — eternal life

101

עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז).

101

— is through faith in the true Sages who merited to overcome their evil inclination and serve Hashem with great completeness, until they merited what they merited. And through the greatness of their power they can draw even us close to Hashem. And we are obligated to believe in them, as it is written: "do not deviate from the word…" [Deuteronomy 17:11] — for only they know how to guide us in the path we should walk and the deeds we should do. The essential complete Emunah is to set aside one's da'as completely — as if one had no da'as whatsoever — and to rely on Emunah alone, which we received from our holy ancestors and Rabbis. Through this one is saved from all manner of questions, investigations, and confusions — since one sets aside one's da'as as if one had no intellect at all, and relies only on Emunah alone. And when one merits this, it is the aspect of the creation of the world: the aspect of "Let the waters beneath the heavens be gathered to one place, and let the dry land appear" [Genesis 1:9]. For da'as is the aspect of water — the aspect

102

אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲבָל הַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אֲמִתַּת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה לְבַסּוֹף כַּנַּ"ל (שם אות יז).

102

of "and the earth will be filled with knowledge… as the waters cover the sea" [Isaiah 11:9]. But one must draw all manner of da'as and intellect into the aspect of Emunah — for this is the essential holiness. Through this comes the essential sustaining of the world, which stands only on Emunah. And this is the aspect of "let the waters be gathered to one place" — that all the waters of da'as be drawn toward one place specifically: toward the aspect of "Shema Yisrael… Hashem is One" — to draw all da'as and intellect into the Emunah of His unity. This is the totality of the intention

103

עִקַּר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (שֶׁעַל־ יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וַאֲהָבוֹת רָעוֹת וְזוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה), הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל וְהִיא עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וְזֶה כָּל מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר־פֶּה דַּיְקָא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת־שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כְּתִיב תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ "וְאָהַבְתָּ", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל פָּרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע מְבֹאָר כָּל עִנְיַן הַמְשָׁכַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' מלמדים, הל' ד, אותיות ה, ח).

103

of reading the Shema: the essential intention is simply to believe with completeness in His unity and oneness and so forth. And it is explained in the Kavanos that through the reading of the Shema one draws the intellect — meaning one must draw all manner

104

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה, הֵם סוֹבְלִים הַכֹּל, כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ (שם אות יג).

104

of da'as and intellect into the Emunah of His unity. And

105

עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמַּאֲמִינִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ זֹאת בְּכֹחֵנוּ לְבַד בְּשׁוּם אֹפֶן; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁזָּכוּ אָז לְהַשָּׂגָה גְדוֹלָה וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶאָרַת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכַמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְלֹא זָכוּ לָזֶה אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ (הל' תלמוד תורה, ה"ג, אותיות ה ז; וע' ממון ופרנסה, אותיות נג, נה).

105

through this: "let the dry land appear" — through this the Emunah is revealed, which is the aspect of dry land and earth, as it is written: "dwell on the earth and tend Emunah" [Psalms

106

עִנְיַן הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס וּלְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מִשִּׂכְלֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַף־ עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים, הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. עַיֵּן "חַיִּים", אוֹת לד; "יִרְאָה וַעֲבוֹדָה", אוֹת עח.

106

37:3]. At the beginning the world was water within water, and then the world was tohu vavohu (תֹּהוּ וָבֹהוּ — chaos and void). For as long as the Emunah has not been revealed and drawn — because

107

אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כָּזֶה - אַךְ עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יְכוֹלִין כָּל יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטוּל הַזְּמַן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם כָּל־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִנָּצֵל מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה וְהָעַבְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא עֶבֶד לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמָן. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת (הלכות מילה ה"ד, אות יג; וע' שבת אות קכ; ממון אות מ).

107

of the abundance of da'as, which is the aspect of the overflowing waters of the depths — it is still: "chaos and void and darkness upon the face of the deep" [Genesis 1:2]. For the essential nourishment of heresy

108

הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָסִין לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ", בְּחִינַת "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". כִּי תִקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהַמְדַמֶּה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים גַּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, שֶׁמַּתְחִילִין כָּל חֲקִירַת חָכְמָתָם עַל־יְדֵי הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ מְבֹרָר מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן הֵם נְבוֹכִים מְאֹד בְּחָכְמָתָם, וְרֹב הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּרוּרִים אֶצְלָם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, שֶׁבָּזֶה אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְעַל־כֵּן רֻבָּם בָּאוּ לְכַמָּה כְּפִירוֹת וְטָעוּתִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי טָעוּתוֹ, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב בְּכָל דּוֹר לְצַדִּיקֵי־ אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַמִּין מִלְּתָא לְמִלְּתָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וּמִבִּנְיַן אָב, שֶׁהֵם הֶקֵּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים. נִמְצָא, שֶׁהַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות ס"ת הלכה ד, אות טז).

108

is from the shattering of the vessels — which occurred through excess of light, which was the aspect of excess of da'as. And when the opinions of the heretics seek to intensify in the world and wish to destroy the world and return it to literal chaos and void, G-d forbid — then Hashem sustains the world through the aspect of the spirit of Moshiach, which is the aspect of "and the spirit of G-d hovered…" [Genesis 1:2], as our Rabbis expounded [Bereishis Rabbah] — for the spirit of Moshiach is the aspect of Emunah, since this will be the

109

אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יוֹתֵר חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה; כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיָּבִין וְיִתְחַכֵּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק יָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" וּבִבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּצְרִיכִין לְחַדֵּשׁ אֱמוּנָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים, בִּבְחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּכְתִיב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" (שם אות יז).

109

essential occupation of Moshiach: to reveal and instill the holy Emunah in completeness in all who come into the world. And through the spirit of Moshiach all the questions and heresies that derive from the above-mentioned excess of da'as are nullified — from what happens

110

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֹאת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה זֹאת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַגִּלְגּוּלִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק לְרַמֵּז רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָאָדָם עִם כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק טוֹב בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם לֵב לָזֶה בְּכָל יוֹם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין זֹאת כָּרָאוּי (הַיְנוּ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין בְּכָל יוֹם), צָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּזֶה עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁבְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "בְּכָל יוֹם עוֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה רַבָּה לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" (שם אות כא).

110

when the light of da'as exceeds the vessels of his intellect, so that they cannot receive the light of da'as. If he then does not rely on Emunah alone, he can come through this to heresies, G-d forbid, through the questions that derive from there — because his vessels of intellect cannot encompass this da'as so that all the questions would be resolved. Therefore the essential rectification is through Moshiach — for Moshiach's soul and da'as ascend to the aspect of Atik, which is above all intellectualism and da'as in the world. Therefore by Moshiach

111

חָכְמַת הַמְחַקְּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, הוּא הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחָכְמָה גְדוֹלָה וְדַעַת אֲמִתִּי בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ בְּכָל פַּעַם הִתְרַחֲקוּתוֹ יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ עֲדַיִן, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְטַנָּה עֲדַיִן, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּוַדַּאי לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִן הַחָכְמָה, בִּפְרָט מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת וַעֲדַיִן יֶשׁ לוֹ שֶׁמֶץ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה שֶׁלֹּא שְׁבָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה עֲדַיִן; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ פְּגָמָיו וְלִכְלוּכָיו בְּכָל הַתַּאֲווֹת, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַל־כָּל־פָּנִים לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִדַּעַת הַשָּׁלֵם שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכָּם לְהַמְעִיט וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָם, בִּבְחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי יָוָן, הֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִכָּל זֶה, כִּי דַּרְכָּם שֶׁיָּרוּצוּ וִיעוֹפְפוּ בְּחָכְמָתָם לַחְקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת כְּלָל, וְהֵם מְלֻכְלָכִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, וּמְבַקְשִׁים לַחְקֹר וְלֵידַע בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ מְאֹד וּבָאוּ לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם הַקְּדוֹשִׁים וְהַפְּרוּשִׁים מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִתַּאֲוַת הַכָּבוֹד בְּתַכְלִית הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁאָר הָעוֹלָם צְרִיכִין רַק לְהַאֲמִין בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְעִקַּר הַפְּגָם תָּלוּי בְּהַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, בִּפְרָט עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ חָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וּכְפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב הַרְבֵּה, הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז רוֹצֶה לָרוּץ וְלָעוּף בְּחָכְמָתוֹ לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְשֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ לוֹ כָּל הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְכוּ' תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשֶׁיָּבִין וְיֵדַע כָּל דָּבָר מַה שֶּׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה מִדִּבּוּרִים רָעִים וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַכְנִיעִין כְּנָפַיִם שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הלכות שילוח הקן, הלכה ה, אות יח).

111

there is no relevance whatsoever to any excess of da'as — for all the excess of da'as that even the greatest of the great regards as excess da'as, meaning what his vessels of intellect cannot receive and attain — all that will be a simple matter for Moshiach, for he can swallow all the waters of da'as in the world. For he is in the aspect of Atik which ascends above all — and Atik is the aspect of the head of Emunah, the upper Emunah which is above all aspects of da'as and all aspects of Emunah. Therefore Moshiach will reveal the Emunah in completeness in the world. And even in every generation, the essential drawing down of the holy Emunah is from the aspect of the spirit of Moshiach — which is the aspect of Atik, the aspect of the above-mentioned head of Emunah — for he draws Emunah down into the world, until each person can

112

אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ - אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בִטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאִם־כֵּן, מֵהֵיכָן יַתְחִיל? עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה, רַק לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וְזֶהוּ הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת, וְאָז יַעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים כְּאֶחָד (הלכות ערלה, הלכה ד, אותיות יח יט).

112

know and understand from afar, by looking at the truth: that one only needs to set aside one's da'as and rely solely on the

113

כָּל הַבְּרוּאִים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַכִּיר וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ כָּל מִין וָמִין שֶׁבָּרָא מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְנָתַן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמִּינִים הָאֵלּוּ הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כָּל־כָּךְ כָּאֵלּוּ יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת הָאֵלּוּ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיֵדְעוּ כֹּחַ גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם כְּשֶׁשּׁוֹמְרִין סֵדֶר הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל מִין וָמִין לְבַדּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי־ אִם דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל וְהַצִּנּוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ דֶּרֶךְ שָׁם מִשָּׁרְשׁוֹ מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז נִתְגַּלֶּה עַל־יָדוֹ דַּיְקָא אַחְדוּת הַפָּשׁוּט. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁנִּין סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי כִּלְאַיִם וְתַעֲרוֹבוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּכִלְאֵי־בְּהֵמָה, אָז נִתְעַרְבֵּב הַדֶּרֶךְ וְהַסֵּדֶר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִכְלֹל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז חַיּוּתוֹ דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְאָז מִתְגַּבְּרִין הַשִּׁנּוּיִים בְּיוֹתֵר וְנִתְעוֹרְרִין קְלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הל' כלאי בהמה, הל' ד, אותיות א ב).

113

Emunah of our ancestors and walk only in the path our ancestors have always walked. All troubles derive from the aspect of mochin de'katnus (מֹחִין דְּקַטְנוּת — contracted intellect / small mind), which is the aspect of severities (דִּינִים) — from which come the kelipas that oppress Israel, G-d forbid. And the essential kelipas are heresies, which take hold most strongly in mochin de'katnus. For when the intellect is in a state of smallness, every investigation and question is far beyond one's understanding — to the point where one cannot

114

כְּבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי חַיּוּת אֱלָקוּתוֹ הוּא שָׁם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס דַּיְקָא לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֶל הַחֲקִירוֹת - הוּא סוֹד פְּגַם קַיִן, שֶׁכָּפַר בְּעִקָּר וְהָרַג אֶת הֶבֶל, וּכְאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות כלאי בגדים, הלכה ג, אות ה).

114

resolve it — even though in truth the question is a great foolishness to one who has a truly great mind. Moreover: due to one's intellect drawing from

115

מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ וְעִמּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו תָּמִיד, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא אִישׁ־חַיִל וְיֶשׁ לוֹ חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֱמוּנָה הוּא עִקַּר הִתְחַזְּקוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, לֶאֱזֹר אֵזוֹר בְּמָתְנָיו, לַחְגֹּר עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לִהְיוֹת כְּגִבּוֹר עֲרוּךְ מִלְחָמָה לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם "אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה", בְּחִינַת "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וְעִקַּר גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה הוּא לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ לְבַל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר דַּעְתּוֹ בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁעֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְאֶצְלָם וְסָמוּךְ לָהֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָרְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אַחַר אֲמִתַּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, זוֹכֶה לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְזָרִיז וְלִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלֵידַע כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק לֵב אֲחֵרִים גַּם־כֵּן, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים רַבִּים, כָּל אֶחָד לְפִי בְחִינָתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד וְלָנֶצַח, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות פדיון בכור, הלכה ה, אות יט).

115

mochin de'katnus, the kelipas are provoked against one, G-d forbid, to the point where one has a great desire to investigate and enter into investigations — and one does the opposite of what is called for. For given the smallness of one's intellect, one should flee even from the lightest of light investigations. Not only does one not recognize one's place, but one also wishes to enter into great investigations that even those greater than oneself cannot enter. And from this come all the heresies

116

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבָד. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמַה שֶּׁמְּבִינִים בְּשֵׂכֶל אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּבִבְחִינַת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁעֲרוּמִין בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְזֶהוּ עִקַּר הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הַשָּׂגוֹת וְחָכְמוֹת אֱלָקוּת אֲמִתִּיּוֹת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד זֹאת לְנִסָּיוֹן, רַק יִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמוּנָה יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁאֶמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל; אַךְ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וּבְהֵמוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין קיז הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, וְעַל־כֵּן אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר עִסְקָם הָיָה לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָסְקוּ בַּחֲפִירוֹת בְּאֵרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּיִם עֲמֻקִּים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה וּבְהֵמוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְבָרְרִים וּמְזַכְּכִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל (הל' בכור בהמה טהורה, ה"ג, אות ב).

116

and confusions of all the rationalists — because they do not recognize their place, and they imagine they have a great intellect since they see that they have arrived at various wisdoms and inventions in worldly matters. But they do not know that all those wisdoms derive only from mochin de'katnus — and they have not yet merited to touch any spark whatsoever of the intellect derived from mochin de'gadlus (מֹחִין דְּגַדְלוּת — expanded intellect / great mind). Yet they wish to enter into great investigations — for such

117

עִקַּר כָּל הַהוֹלָדוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'" כַּיָּדוּעַ, כִּי הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה בְּלִי חִבּוּר זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה טוֹבָה לְתִקּוּן הָעוֹלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד כִּבְיָכוֹל אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נִאוּף וּבְחִינַת מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל בְּלִי חִבּוּר בַּת־זוּגוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּזֶּה נוֹלָדִין מַזִּיקֵי עָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ כְּשֶׁמְּגַלֶּה וּמוֹלִיד אֵיזֶה שֵׂכֶל מִדַּעְתּוֹ בְּלִי הִתְחַבְּרוּת הָאֱמוּנָה, אֲזַי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא מִבְּחִינַת מַזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם (שם אות ג).

117

is the nature of mochin de'katnus: one who has a truly great mind knows and understands and truly grasps that it is impossible to understand the ways of G-d — and draws true Emunah upon himself. But due to the smallness of intellect within which the kelipas — which are the aspect of heresies — take hold, it seems to them that

118

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ וְעָנָן, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִסְתֹּם עֵינָיו וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי דַעְתּוֹ וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ". וְזֶה בְּחִינַת "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאוֹר הַדַּעַת כִּי־אִם מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלִּין מֹחִין הוּא רַק עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה", כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁחִיר עַצְמִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַחְשִׁיךְ עֵינַי לְגַמְרֵי לִבְלִי לַחְקֹר בְּשִׂכְלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲנִי סוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, אֲזַי דַּיְקָא "וְנָאוָה", כִּי אֲנִי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְנוֹי פְּאֵר הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת יָמִים וְשָׁנִים, זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין־שֶׁל־יָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, קוֹדְמִין לִתְפִלִּין־שֶׁל־רֹאשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין, כִּי עִקַּר הַתְחָלַת הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה (שם אות ז).

118

they are wise, and they enter into investigations until they fall into great confusions from which all troubles derive, as above. And this is the secret of the Splitting of the Sea of Reeds (קְרִיעַת יַם סוּף) — explained in the Kavanos as the secret of mochin de'katnus, when it is only possible to draw the unification through Atika [the primordial countenance, transcending all intellect]. And regarding

119

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת רַק בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, וּבִלְתִּי אֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה, כְּגוֹן שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה כַּוָּנָה בְּאֵיזֶה מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ הִשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית - כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, כִּי גַּם זֹאת הַכַּוָּנָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ עַד תַּכְלִיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, מִכָּל־שֶׁכֵּן כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְכָל פָּנִים וּפָנִים הוּא כָּלוּל מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת פֵּרוּשִׁים עַד אֵין קֵץ, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מִצְוָה אַחַת בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְקַיֵּם הַמִּצְו?ֹת רַק עִם זֹאת הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי יֶחְסַר הַרְבֵּה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּצְוָה הוּא עַד אֵין קֵץ, עַל־כֵּן לְעוֹלָם צָרִיךְ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא שְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצַּד רְצוֹנוֹ וְטַעְמוֹ, מַה שֶּׁהוּא נֶעְלָם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז בְּזֹאת הַכַּוָּנָה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה, שָׁם כְּלוּלִין כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג כְּבָר, וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל דַּעַת זֶה, וְאָז הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בָּזֶה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁרָאוּי לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם צָרִיךְ לְצָרֵף לָזֶה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְכַוָּנָתוֹ וּלְמִצְו?ֹתָיו; נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק אֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה תְּמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי שָׁם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתְּמִימוּת, כִּי בְּהַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְמִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּלְתִּי גְבוּל, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל הָאֱמוּנָה מַקֶּפֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (שם אותיות ט י).

119

this the holy Zohar says: "About this matter do not ask and do not test Hashem!" For this is the essential miracle of the Splitting of the Sea: they were in great distress, and the arrogant waters — which are the heresies, questions, and troubles derived from mochin de'katnus — sought to take hold of them greatly. But they merited then to set aside their da'as completely and strengthen themselves in Emunah alone — and merited to draw upon themselves the holy Emunah from the above-mentioned aspect of Atik. Through this the arrogant waters were driven out, and they merited that the sea was turned to dry land for them — through their setting aside their da'as, which is the aspect of sea, and relying on Emunah, which is the aspect of dry land, as

120

צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם מוּם וּפְגָם כְּלָל, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאָז זוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁכָּל רְמַח אֵיבָרָיו יִהְיוּ מְלֵאִים מֵאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּכְשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּפְגָם בְּהָאֱמוּנָה, אֲזַי יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם בְּאֵיזֶה אֵיבָר כְּפִי הַפְּגָם שֶׁבְּהָאֱמוּנָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת בְּכָל הָרְמַ"ח אֵיבָרִים. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", אֲזַי זוֹכִין תָּמִיד לְדַעַת שָׁלֵם; וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת, עַל־כָּל־זֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה מְקֻשָּׁרִין וּדְבוּקִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מֵעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת עַד שֶׁחוֹזְרִין וְשָׁבִין לְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת "לְבָנוֹן", בְּחִינַת לְבוֹנָה דְּמֹחָא (שם אות י).

120

above. This is: "About this matter — do not ask and do not test!" For this is the essential Splitting of the Sea of Reeds: to flee from investigations and confusions that are forbidden to enter — for they derive from mochin de'katnus — and to strengthen oneself only in Emunah alone, as above.

121

פְּגַם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא "אֵל אַחֵר", כְּפִירוֹת; וְכֵן תִּקּוּן וְכַפָּרַת כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

121

The essential clarification of the imaginative faculty through

122

אֱמֶת הוּא עֶצֶם הָאוֹר, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָאוֹר. הַיְנוּ, שֶׁאַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָדַעַת עֶצֶם הָאֱמֶת וּלְהַשִּׂיגוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עִם־כָּל־זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ רַק לְהָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בִּדְבַר הָאֱמֶת. כִּי עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל אוֹר מֵעֶצֶם הָאֱמֶת, וְנִמְשָׁךְ לוֹ מִשָּׁם אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְאָז עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, הוּא מְקֻשָּׁר וְנִכְלָל בְּעֶצֶם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי כֹלָּא חַד (הלכות דיינים, הלכה ג, אות יא).

122

which one merits Emunah is specifically through practical commandments (מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת). The essential beauty and splendor of the Community of Israel is the holy Emunah that they possess. The greatness of the concealment

123

עַל־יְדֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְזֶה עִקַּר קְרִיאַת־שְׁמַע, לְיַחֵד וּלְחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל יַחַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת בְּזֶה הָעוֹלָם מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" וּמְסַיְּמִין "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", כִּי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים: ה' אֱלֹקִים, בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, וְצָרִיךְ לִכְלֹל מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה וְלַיְלָה בְּיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד (שם אות כח).

123

that exists in the world — it is impossible to understand or estimate at all. For all know and see the truth: that this world is a passing shadow. Yet despite this, all run after it intensely —

124

הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכֵן אֵין קִיּוּם לְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה (שם הל' ד, אות ז).

124

because of the great concealment that spreads throughout the world

125

עִקַּר צִדְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט).

125

to cover over the light of true da'as. And all this is for the sake of

126

הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י).

126

free choice — for if the power of concealment were not so great, there would be no free choice whatsoever. Behold: the world is comprised of four elements — fire, wind, water, earth. But the essential spread and intensification of the concealment is upon this earth upon which we, possessors of

127

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט).

127

free choice, dwell. And these four elements correspond to the four worlds and the four letters of the holy Name. The first three letters are the aspect of the three intellects — and the final heh is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, and

128

עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה).

128

corresponding to it — the element of earth. Therefore the essential revelation of the concealment that intensifies so greatly in the element of earth is addressed specifically through Emunah — and the essential is through faith in the Sages, who labor to reveal the concealment and draw the light of truth and the revelation of His Divinity into the world. The rectification of da'as and the rectification of Emunah are all one — and both depend upon each other. The essential thing is Emunah, which is the foundation of all, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. But it is known that the vitality of Emunah — which is the aspect of malchus — comes from da'as. For in truth, even though Emunah means to believe with Emunah alone, without any intellect or da'as — for in what the

129

כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו).

129

intellect comprehends there is no Emunah, as is understood — nonetheless the root and vitality of Emunah comes from da'as. For the essential Emunah is only in a person who has da'as and intellect — only Hashem has compassion on us and draws upon our soul

130

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט).

130

and da'as an illumination from such a supernal intellect, through which the power of Emunah is drawn within us. For Emunah in its

131

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י).

131

root derives from an extremely exalted and lofty supernal intellect

132

עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו).

132

— from there the power to strengthen oneself in complete Emunah is drawn into us. Even though a person can merit complete Emunah even without great da'as — as we see with the common people and similarly with women, who have complete Emunah simply. This is the essential Emunah: to believe simply like them, as explained elsewhere. Nevertheless, one who merits through Torah and service of Hashem to the completeness of

133

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג).

133

holy da'as certainly has stronger and stronger Emunah. And every time a person merits to

134

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג).

134

magnify his da'as in holiness, he merits to draw a wondrous illumination upon his Emunah more and more — for he understands more and more each time that he knows nothing at all and must strengthen himself only in complete Emunah. Also because he sees that as his da'as has opened and various questions and wonders he had previously

135

אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט).

135

about Hashem and the Tzadikim have been settled, he thereby understands and knows that for the questions still sealed from him, there are certainly proper answers — only he has not yet merited to attain this, or they are among the questions that cannot be settled in this world in any way. Therefore he strengthens himself in even greater Emunah each time. It emerges that through da'as, Emunah is strengthened. And all the more so vice

136

כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין כָּל־כָּךְ בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים, וּבָזֶה תָּלוּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה (שם הלכה ה, אות ב).

136

versa: every time a person strengthens himself in Emunah more, a great illumination is added to his da'as through this. For the essential thing is Emunah — through Emunah one merits da'as. Therefore da'as and Emunah are both one — for both together are called Emunah. For the essential ultimate purpose of da'as is Emunah, in the aspect of "the ultimate of knowledge is that we cannot know." Only through each level of da'as that one attains more — through this one understands with wondrous comprehension how much one must strengthen oneself in Emunah and rely only on Emunah which is the foundation of all. And through

137

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וְתַרְגּוּם "בְּרֵאשִׁית" - בְּחֻכְמְתָא, וּבְוַדַּאי נֶעְלָם בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָזִין עִלָּאִין בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל כָּל בַּעַל־חַי, וְכֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט. אֲבָל "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְכוּ'", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵחָכְמוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵן הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, וְכֵן חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁל שְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד כָּל הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט. אֲבָל "וְרוּחַ אֱלֹקִים" - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" - דָּא אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא; עַל־יְדֵי־זֶה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" - "אוֹר" רָזָא אִתְקְרֵי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ; הַיְנוּ, שֶׁעַל־ יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁלָּהֶם, נִתְגַּלִּין וּמְאִירִין הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת "וַיְהִי אוֹר" (שם אות טז).

137

meriting the completeness of da'as and Emunah, through this the Holy Blessed One and His Shechinah are unified face to face — for the Holy Blessed One and His Shechinah are the root of da'as and Emunah, which are truly one, as is known. A person must be careful not to enter into investigation of what he has no permission to investigate — in the

138

עִנְיַן מַה שֶּׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁהוּא סְיָג לַחָכְמָה, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת הַפֶּתַח שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְבֵית הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִשָּׁם - עַיֵּן "בַּיִת", אוֹת עו. מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת. כִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ הָאֱמֶת שֶׁל הַדָּבָר. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאֶחָד שֶׁהִשִּׂיג הָאֱמֶת (כְּגוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה צַדִּיק וְזֶה רָשָׁע), וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה גַּם־כֵּן מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי יְכוֹלִין לְבָרֵר לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁאֵין הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁרַשׁ דַּעְתּוֹ בְּהָאֱמֶת הַמֻּטְעֶה וְהַמְדֻמֶּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֲזַי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים הַטַּעַם בְּדַעַת, אֵין זֶה אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; רַק אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת וָשֵׂכֶל, אִם־כֵּן יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵי שְׁטוּת, בִּבְחִינַת 'פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר'. עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תָּלוּי בֶּאֱמֶת, כִּי הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְחָפֵץ רַק לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מֵרָחוֹק בַּמֶּה לְהַאֲמִין וּבַמֶּה שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. עַל־כֵּן עִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹקִים אֱמֶת וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁאֵין הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וּבָרוּר, וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בֶּאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הוּא נוֹטֶה אַחַר כְּבוֹד הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו, אֲזַי בָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְבָרְרוּ לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת עַד שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ בְּשִׂכְלוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְלֹא יוּכַל לְהַכְחִישׁ הַדָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם סְבָרָה וָשֵׂכֶל, אַחַר כָּל אֵלֶּה יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת בְּמַה שֶּׁמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ בְּטָעוּת מִכְּבָר, כִּי הֲלוֹא זֶה גֶּדֶר הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, לְהַאֲמִין רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם טַעַם וַחֲקִירוֹת כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהָאֱמֶת מֻשְׁלָךְ אַרְצָה, וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "זָּכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדוֹ", כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַק לִדְרשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְאָז הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֵזֶר לְהָאֱמֶת; "לֹא זָכָה" - כְּשֶׁאֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר אֶצְלוֹ, רַק הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בָּאֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כָּזְבִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת", שֶׁהִיא בְּהֵפֶךְ לְגַמְרֵי מִן הָאֱמֶת, כִּי עַלשׂיָדָהּ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ כָּל־כָּךְ בְּהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ", כִּי אַחַר כָּל הַטְּעָנוֹת הוּא אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי מַאֲמִין בְּלִי טַעַם וָדַעַת כַּנַּ"ל, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי תַּאֲווֹת וְכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כַּמּוּבָן לְמִי שֶׁבָּקִי קְצָת בְּמַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת הַמּוּבָאִים בַּסְּפָרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי שְׁקָרִים וּמִכָּל מִינֵי אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", רַק אַדְּרַבָּה "אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ", בְּחִינַת 'מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת'; "וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ", בְּחִינַת 'אֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה'. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי וְחֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ גַּם־כֵּן שְׁנֵי בְּחִינוֹת: סַם־חַיִּים, וְסַם־מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁנִּמְצְאוּ כַּמָּה מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם, וּבָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת וְחֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹדְפִים אֶת אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּחִנָּם עַל לֹא דָבָר, וּלְבַסּוֹף נִדְמֶה לְהָרוֹדְפִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְּשָׁרָה הָאֲמִתִּית, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר בְּנַפְשֵׁנוּ וּלְקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה סַם־חַיִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת (הל' ריבית הל' ה, אותיות מג מד מה).

138

aspect of "what is beyond you, do not inquire…" [Ben Sira, cited Chagigah 13a]. The moment one sees a confusion one cannot attain or understand — one must flee from there and rely only on Emunah. And one who blemishes in this is in the aspect of the blemish of eating meat in milk. One who wishes to seek reasons for the commandments according to one's own intellect can err and stumble greatly — adding or subtracting from the commandments, or transgressing them entirely. For certainly all of Israel must believe that there are certainly wondrous reasons and awesome secrets in each and every detail and in every nuance of every commandment — for the Torah is His wisdom and da'as. But it is impossible to understand and attain the reasons for the commandments through human intellect in any way. And even the reasons according to Kabbalah — even though they are Torah of truth, nonetheless it is impossible to fully understand how through these specific commandments with all these specific details precisely this rectification is accomplished. It is certainly true that through each and every commandment the wondrous rectifications explained in the Kavanos according to the secrets of Kabbalah are accomplished — yet it is nonetheless impossible to fully understand how precisely through this commandment this rectification is accomplished and through another commandment a different rectification. All the more so are the false, foolish, and vain reasons of the ways of the rationalists — it is certainly forbidden to even think of them, as explained elsewhere. For the reasons for the commandments cannot

77

עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁעִקָּרָם עַל יְדֵי הַזְּמַן, בִּבְחִינַת "וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וְכוּ'", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה דַּיְקָא בִּמְקוֹם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְבָרֵךְ וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל שִׁנּוּי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, דְּהַיְנוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת אֵצֶל קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִחוּד, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמְּגַלִּין אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת מִצְוַת בִּרְכַּת־קִדּוּשׁ־לְבָנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא הַשִּׁנּוּי וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁמֵּחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל חֹדֶשׁ, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְאֵין מִסְפָּר כַּיָּדוּעַ, וְאָנוּ מוֹדִיעִין שֶׁכָּל זֶה, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז "פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת", כִּי זֶה הָעִקָּר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים דַּיְקָא. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא שִׁנּוּי הַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "שָׁנָה", מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּי, כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן אָז הוּא עֲבוֹדָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל כָּזֶה. וְעַל־כֵּן מִתְקַבְּצִין אָז כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיקֵי־ אֱמֶת; וְאָז עוֹסְקִין בְּיוֹתֵר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, וּמִתְפַּלְלִין עַל זֶה הַרְבֵּה: "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמְסַיְּמִין: "כִּי אַתָּה אֱלֹקִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְכוּ'", כִּי זֶה עִקַּר עֶצֶם עֲבוֹדַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלֵינוּ, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים הַנֶּאֱחָזִים בְּיוֹתֵר בְּשִׁנּוּי הַזְּמַנִּים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה עָלֵינוּ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי כָל אֵלּוּ תּוֹלִים בְּשִׁקְרֵיהֶם כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם בְּשִׁנּוּי הַזְּמַן וּבִשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם, וְאוֹמְרִים: 'עוֹנָה זוֹ יָפָה לְהַתְחִיל', כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־פִּי סֵדֶר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים; וְכֵן בִּשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּגוֹן צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ', כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהַנְהָגוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכְּפִירָה וְהַשֶּׁקֶר הַנֶּאֱחָז בְּהַשִּׁנּוּיִים. וְעַל־כֵּן אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר חָמוּר לִבְלֵי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּלָל, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֶלְקֵנוּ, כִּי אַדְּרַבָּה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם סִימָן וְנִחוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן אָסוּר לָנוּ לְעוֹנֵן וּלְנַחֵשׁ כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּה בְּכָל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וּבְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְכָל מַה שֶּׁהַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אותיות מו מז מח).

77

be understood, as it is written: "Do not weigh the path of life — its pathways wander, you cannot know" [Proverbs 5:6], as our Rabbis expounded. For in truth the rectifications of each commandment are completed through two aspects together — the aspect of itar'uta dile'ela (אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא — arousal from above) and itar'uta dile'tata (אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא — arousal from below). In their root they are included together — and there one sees clearly the rectification of every commandment: how every commandment performed through arousal from below has the power to be included in the arousal from above, through which it is included and the rectification is completed. But since we cannot attain this, certainly it is impossible to fully understand the reason for any commandment. And one who wishes to follow one's intellect and fully understand the reason for the commandments can add or subtract — and come to complete heresy, G-d forbid. As we find with Korach who asked such questions: "Is a garment entirely of blue thread obligated in a single blue thread of tzitzis? Is a house full of books obligated

78

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, וֶאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, אַךְ עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא מֵבִין בְּמִי צְרִיכִין לְהַאֲמִין כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין הוּא מִצְוָה גְדוֹלָה לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיָהּ; וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, צְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הוּא לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, נִמְצָא שֶׁהָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, יְסוֹדָהּ אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הָאֱמֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן, כְּפִי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ, יָכוֹל לְהָבִין וְלִרְאוֹת בְּשִׂכְלוֹ הָאֲמִתִּי הֵיכָן הָאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁרָאָה וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין בָּעֵינַיִם שֶׁמְּגַלֶּה דַּעַת אֲמִתִּי וְנִפְלָא כָּזֶה וּמַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, וּמֵאִיר בָּהֶם לְכָל הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, עַד אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה גֹּדֶל אֲמִתַּת צִדְקָתוֹ וְגֹדֶל עַמְקוּת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ, וּמִזֶּה מוּבָן לָהֶם מִמֵּילָא שֶׁגַּם מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְלַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְבַטֵּל דַּעְתָּם נֶגְדּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְכָרוּךְ אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם, וְיֶשׁ לוֹ פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד וּמָמוֹן וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְהַפֵּךְ אָרְחוֹת־ישֶׁר לְגַמְרֵי, כִּי הוּא מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, כִּי מְמָאֵס בְּהַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַנִּרְאֶה וְנִגְלֶה לְכָל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַכְּסִילוּת, שֶׁאֵין רוֹאִים שָׁם שׁוּם שֵׂכֶל אֲמִתִּי, וּבִמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ בְּהַדַעַת הָאֲמִתִּי, הֵם אוֹמְרִים שֶׁמְּבַטְּלִין דַּעְתָּם וְסוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, וְעַל־ כֵּן הֵם מַאֲמִינִים בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וּבְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה, הֵם אוֹמְרִים שֶׁחֲפֵצִים רַק לְהָבִין הָאֱמֶת בְּדַעְתָּם, וְעַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג עַמְקוּת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת; וְכָל זֶה הוּא בִּפְרָט לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן בִּכְלָל לְעִנְיַן אֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן כַּמּוּבָן. וְעַל זֶה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, לֹא יִהְיֶה עָלָיו כְּלִישׂ גֶבֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת דַּעַת; הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לַחְקֹר שָׁם וּלְהָבִין הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ דַּוְקָא. וְכֵן לְהֵפֶךְ: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּבֶר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲזַי לֹא יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּדַעַת, צְרִיכִין לְבָרְרוֹ עַל־פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא לְהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי וּלְשַׁקֵּר בְּהָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּשְׁלֵמוּת, רַק מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, יָכוֹל לְהָבִין לְפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הֵיכָן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְהַאֲמִין בּוֹ (שם אות נב).

78

in a mezuzah?" — and so forth. For even the commandments upon which human intellect also agrees — it is nonetheless impossible to fully understand the reason, especially regarding all the specific details and nuances in each commandment. This is the aspect of what our Rabbis said: "What does the Holy Blessed One care whether one slaughters from the throat or from the back of the neck? The commandments were only given to refine Israel through them." The rationalists, the nature-scholars — the essential root of their sustenance through thousands upon thousands of levels of descent is from the aspect of the Written Torah (תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב). For since it is in writing, they can interpret it according to their evil understanding and pervert the words of the living G-d, G-d forbid. Therefore they mostly also engage with the Written Torah — all twenty-four books of Tanach — only they interpret them according to their system and dispute the essential matters, and deny specifically the Oral Torah (תּוֹרָה שֶׁבְּעַל

79

בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּתְהַוּוּ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁשָּׁם יֵשׁ מְעַט שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל־פִּי שֵׂכֶל לְיַשְּׁבוֹ, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת מִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמִּצְו?ֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל כְּלָל, וְאָנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָם רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל וּלְבַעֵר מֵאִתָּנוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה כְּלָל, רַק צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, זֶה בְּחִינַת הַרְחָקַת הַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הַמְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים. וְאִסּוּר חֻקּוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם הוּא לְרַחֵק כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג).

79

פֶּה). For the essential subduing and nullification of their evil and confused da'as is through the Oral Torah — for from there they have no sustenance at all. For our Rabbis of blessed memory explained everything for us orally, as it was transmitted person from person all the way back to Moshe Rabbeinu. And through all this the precise opposite of the system of the rationalist nature-scholars is explained and known. Therefore in truth the essential completeness

80

כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח).

80

of the Written Torah is also only through the Oral Torah — for it is impossible to know any matter, ruling, or halacha from the words of the Torah in its truth except through what our Rabbis transmitted to us orally. And the above-mentioned rationalist nature-scholars are the aspect of impure birds, and the true Sages of holiness are the aspect of pure birds, as explained there. And since the essential sustenance of the nature-scholars is in the aspect of descent from the Written Torah — which is the twenty-four books of Tanach — therefore there are twenty-four species of impure birds, for "this one opposite that one G-d made" as is known. And this is what our Rabbis said: "a pure bird is only identified through the tradition" [Chullin 63b] — for through the Written Torah alone it is impossible to be saved from the opinions of the impure birds — the nature-scholars. Only through believing in the Oral Torah as our Rabbis transmitted it to us person from person — which is the aspect of mesorah

81

הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא).

81

(מְסוֹרָה — transmission). For only through this is the true interpretation of the Torah known, as above. Therefore the signs of a pure bird were truly not spelled out in the Torah — for it is impossible to spell out in writing the distinguishing marks between true wisdom and the nature-wisdom of the rationalists who are the aspect of impure birds. For falsehood overpowers truth so greatly that it is hard to decide and distinguish between them or know with whom the truth lies, by any conclusive proof or rational proof — for there are many confusions that cannot be resolved by any intellect in the world. Therefore the essential foundation of our holy Torah — the wisdom of truth, the aspect of the pure bird — is only through the

82

עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה).

82

mesorah: we rely and lean only on the words of our holy ancestors and Rabbis as they transmitted to us: to believe in Hashem and in the renewal of the world and in the resurrection of the dead and the like — in all the particulars of our holy Emunah — without any proofs or signs through the ways of human intellect. Only through the received tradition (קַבָּלָה) and transmission as our Rabbis transmitted to us. It is forbidden to enter into any investigations and questions whatsoever — for even the confusions and questions that derive from the shattering of the vessels, which can possibly be resolved on account of this, nonetheless the essential formation of the kelipas through the shattering of the vessels also derives from the secret of the beginning of the tzimtzum of the empty space. The questions and

83

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ד, אות ב).

83

confusions that come from there cannot be resolved. Therefore in the blink of an eye one can be caught and enter into the questions that cannot be resolved — for they are bound and connected to one another, as above. The essential completeness of holiness — which is through Emunah and holy intellect — see "Achilah" [Eating] §121, where it is explained that this is the aspect of the circles and the upright (עִגּוּלִים וָיֹשֶׁר) that existed at the beginning of the totality of creation. And see also "Hasagas Elokus" [Attainment of Divinity] §15. The essential life is to live with fresh vitality at all times, and to begin the service of Hashem anew at every moment — for "alive" (חַי) is expressed in Ashkenazic Yiddish as frish (פְּרִישׁ), meaning the aspect of renewal. And the essential holy renewal is merited through Emunah, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23], as explained. The essential holiness is to sanctify the vessels so that they are holy and pure, fit to receive the light within them. And the essential rectification and holiness of all vessels is through

84

אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי־אִם לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, וּמַרְוִיחִים בָּהֶם רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. אֲבָל אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לְשָׁם, עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא לְבִישַׁת צִיצִת וּתְפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלּוֹת יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, לַחְקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע, לַחְקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה, וְרוֹצֶה לֵידַע דַּיְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה - הֲיֵשׁ פֶּתִי גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְרַשֵּׁל בָּזֶה וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ סְחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם, וּבְתוֹךְ־כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק, וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, נָעוּר וָרֵיק מִכָּלשׂ טוּב. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַמְּבִיאִין אוֹתָם לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַצַּדִּיקִים, נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם כּוֹתְבִין לָנוּ וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי נַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין וְגַם אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם וְלַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל", וּמַאֲרִיךְ בָּזֶה אֵיךְ שֶׁמַּצְלִיחִין עַל־יָדָהּ לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים וְהָעֶלְיוֹנִים מְאֹד. אַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין בְּשִׂכְלֵנוּ מַה לִּסְחֹר שָׁם, כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד לָנֶצַח וְכַנַּ"ל (שם אות ג).

84

faith in the Sages. For the essential formation of the vessels is through Emunah — for Emunah is the aspect of a vessel to receive within it the light of wisdom. For the light of Hashem Himself cannot, as it were, be received because of the overabundance of light — for He is the blessed Infinite Light, and it cannot be received except through many, many vessels. And the essential totality of all vessels of holiness are formed only through Emunah — for through believing in Him without any wisdom or intellect, through this a vessel is formed. And when one merits to be strong and firm in one's Emunah, one then merits that from the aspect of Emunah a vessel is formed, to the point of receiving within it the aspect of the light — to the point of meriting some attainment. And all of it is according to the strength of the Emunah one possesses. And the essential is faith in the Sages — for due to the very greatness and exaltedness of Hashem, one cannot merit even the aspect of Emunah except through

85

עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַלשׂ יְדֵי צִמְצוּמִים נִפְלָאִים וּקְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִשֵּׂכֶל גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, מִבְּחִינַת עַתִּיק; שֶׁמִּגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת זֶה הַשֵּׂכֶל, הוּא יָכוֹל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הֶאָרַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל עֲדַיִן. כִּי הָאֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", וּכְתִיב (תהלים קלט, יד): "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד", וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות ד).

85

the Sages and true Tzadikim of the generation, who merited through their labor, service, and complete Emunah to attain the attainment of His Divinity. They can draw upon us from His light and goodness and instill holy

86

הָאֱמוּנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל כַּיָּדוּעַ, כִּי אֵין אֱמוּנָה כִּי־אִם בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁרְשָׁהּ נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִכָּל הַשִּׂכְלִיִּים. כִּי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", בְּחִינַת "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", בְּחִינַת "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה", וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).

86

Emunah within us. And even from the Tzadikim themselves one cannot receive except through Emunah — namely faith in the

87

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם שְׁנֵיהֶם אֶחָד. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, הוּא מְקֻשָּׁר אֶל הָאֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּשִׂכְלוֹ הֵיטֵב, וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם כְּלָל; אַדְּרַבָּה, עִקַּר הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהָאֱמֶת וּלְהוֹלִיד מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, עַל־כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", הַיְנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת "אֵשֶׁת חַיִל", בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'", בְּחִינַת הַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הַמְשֻׁבַּחַת בְּכָל סֵפֶר שִׁיר־הַשִּׁירִים, כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת "כַּלָּה", כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵהַכֹּל, כִּי כָּל הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת וְכָל הַיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהוֹת, הַכֹּל אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאֱמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה, וְכָל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲזֹב אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אָב לַחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה, רַק לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֲמִתַּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", שֶׁהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הֵם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲזַי נִכְלָל הָאֱמוּנָה בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִים כָּל הַהַשָּׂגוֹת לָדַעַת מֵאֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת בְּלֹא אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, וֶאֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, אֲזַי יוּכַל לָבוֹא לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר קִיּוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, בְּחִינַת "צֶדֶק כַּד אִתְחַבָּרַת בֶּאֱמֶת, אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה", הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אָז בְּוַדַּאי רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בַּאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּבְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁמַּזְהִירִים אוֹתָנוּ לְקַיֵּם תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִכְלָל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִין כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַיְדִיעוֹת מוֹלִידִין נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת וְהָרְחוֹקוֹת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְאִלּוּ נוֹלְדוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַיּוֹם מֵחָדָשׁ כַּיָּדוּעַ (שם אות ה).

87

Sages. For one must believe in them through Emunah alone — for even the light of the true Tzadikim is very far and very exalted from us. We have no attainment or grasp of them, and we cannot draw close to them and receive from them except through Emunah alone, namely faith in the Sages. For many many holy vessels are needed to receive the light of holiness within them — and the essential vessels are formed through faith in the Sages. In the aspect of "and they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Exodus 14:31] — for it is impossible to believe in Hashem except when one believes in Moshe His servant, which is the aspect of faith in the Sages. And this is the essential distinction and difference between Israel and the nations — for even most of the nations' wise men also believe in Him, as it is written: "and My name is revered among the nations" [Malachi 1:11],

88

קֹדֶם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת כְּתִיב: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ", כִּי אָז הָיוּ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עֲרֻמִּים בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין אָז לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בְּלִי לְבוּשִׁין, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן שֶׁאֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה עַד שֶׁרָאוּ וְיָדְעוּ בִּידִיעָה בְּרוּרָה אֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִּמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ גַּם עַתָּה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִם לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתָם בָּעֵינַיִם בְּכָל יוֹם, הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִטִּפָּה סְרוּחָה נוֹצָר בֶּן־אָדָם, וְיִהְיֶה בְּבֶטֶן אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר־כָּךְ יִתְגַּדֵּל מִזֶּה בֶּן־אָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעַת וּבְצוּרָה וְכוּ', וְכֵן מִגַּרְעִין אֶחָד הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ וְנִתְבַּלֶּה, יִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ אִילָן יָפֶה וְגָדוֹל עִם הַרְבֵּה עֲנָפִים וּפֵרוֹת - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט מַסְכִּים לָזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וּבֶאֱמֶת נֶאֱמַר עַל זֶה: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'", וְנֶאֱמַר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". נִמְצָא שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם בְּשֵׂכֶל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מֻכְרָח לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה. וְקֹדֶם הַחֵטְא הָיְתָה יְדִיעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַיְנוּ הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר, עַד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּבֶאֱמֶת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת כַּנַּ"ל; אֲבָל אַחַר הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עַתָּה אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁין בְּסוֹד 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן'. וְכֵן כָּל הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁין לָנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וּמְבָאֲרִין לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה לְבוּשִׁין וְהַקְדָּמוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָאֲרִים לָנוּ עַל־יְדֵי נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ בָּנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת, וְהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים בָּהֶם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּתְהַוּוּ אַחַר הַחֵטְא, שֶׁהֵם תִּקּוּן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְאַחֵז בְּהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְלִפְגֹּם אוֹתָם, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמַּלְבּוּשִׁים צְרִיכִין גַּם־כֵּן תִּקּוּן וּשְׁמִירָה, וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁ"לֹּא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה וְכוּ'", כִּי יֵשׁ לְבוּשֵׁי אֱמֶת וּלְבוּשֵׁי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְבוּשֵׁי אִישׁ וּלְבוּשֵׁי אִשָּׁה, אַךְ דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם מְמִירִין וּמַחֲלִיפִין וְרוֹצִים לִסְתֹּר וּלְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מַשִּׂיג וּמֵבִין שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, וְהֵם רוֹצִים לְסָתְרוֹ בְּהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁים וּמַעֲלִימִין הָאֱמֶת עַל־יְדֵי לְבוּשֵׁי אִשָּׁה. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים עַל־פִּי הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, הֵם רוֹצִים לִסְתֹּר הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַמְדֻמֶּה וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלָּהֶם, כִּי מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל וְהַיְדִיעָה מַסְכִּים לָזֶה, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁלָּהֶם מַסְכִּים לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־כֵּן רוֹצִים לְסָתְרָהּ וּלְהַעְלִימָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁין הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שִׂמְלַת גֶּבֶר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת מֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, שָׁם הֵם רוֹצִים דַּיְקָא לְהָבִין בְּשִׂכְלָם, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי עִקַּר הַנִּאוּף נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מֵהֶם וְהֵאִיר בָּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן', לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, שֶׁהֵם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַנּוֹרָאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל הַסְכָּמַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, בִּכְדֵי לָסוּר עַל־יְדֵי־זֶה מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְכֵן עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַזֶּה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מְבִינִים מֵרָחוֹק שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יב יג).

88

and our Rabbis said: "they call Him the G-d of gods." But despite this they have no attainment of the holiness of any commandment from the commandments of the Torah — and they are very far from the holiness of Israel because they did not merit to believe in Moshe His servant. And through this their Emunah in Hashem is also not complete. But we, the holy people, merited to believe in Hashem and in Moshe His servant — until we merited to receive the Torah through this. Yet even now, in each and every generation, it is impossible to draw close to Him truly except through faith in the Sages — for only the true Sages and Tzadikim draw down upon us the above-mentioned light of Emunah. And only through them can we draw close to our Father in Heaven. All the commandments of the Torah are for the sake of forming the image of the supernal light for good and for blessing — and not the reverse, G-d forbid. For the essential root of all the Torah is the holy Emunah — through which one knows Him. For the essential purpose of creation was "in order that they should know Him." But it is known that Hashem is exceedingly exalted and elevated above our understanding, and no thought can grasp Him at all. Yet nonetheless Hashem has compassion on us for His own sake — and illuminates each person in his da'as through the power of the true Tzadikim, so that the truth of the holy Emunah shines for him: that he should hold himself to Hashem and to His holy Torah, which is our eternal life. But

89

הַטְּבִילָה וְהַטָּהֳרָה בְּמִקְוֶה מְסֻגָּל לְגַדֵּל וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה (שם אות טז).

89

the light that descends

90

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים, הַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כֻּלָּם עוֹמְדִים רַק עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ בִּכְתָבִים, שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁבְּאֵין־סוֹף, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ') עַל־יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם שֵׂכֶל וּסְפִירָה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁצִּמְצֵם אֱלָקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הַחָכְמָה כִּבְיָכוֹל, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁפִּנָּה הַשֵּׂכֶל מִשָּׁם, נִשְׁאַר הַמָּקוֹם פָּנוּי כִּבְיָכוֹל בְּלִי שֵׂכֶל, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי־אִם בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, אָז תֵּכֶף הִמְשִׁיךְ אֱלָקוּתוֹ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. כִּי אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, אָז יֵשׁ בְּכֹחַ לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה", (וְהָדַר) "וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", כִּי בַּתְּחִלָּה, קֹדֶם תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כִּי עֲדַיִן הַכֹּל אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־ סוֹף, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מֵבִין, הוּא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף כַּיָּדוּעַ, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּבַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה מִזֶּה, הַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, אֲבָל בָּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ, הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת אֵין־סוֹף, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה הוּא בְּחִינַת אֵין־סוֹף נֶגֶד כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן. וְעַל־כֵּן בַּתְּחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם הַשָּׂגָה, כִּי הַכֹּל אֶצְלוֹ בְּחִינַת אֵין־סוֹף, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּתְּחִלָּה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל; וְאָז כְּשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינָיו וְזוֹכֶה לְהָבִין אַחַר־כָּךְ הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹרוֹת וְהַמִּדּוֹת לְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַצִּמְצוּם וְהַכְּלִי שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֻלָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם הַשָּׂגָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּלֵית רְשׁוּ לְשׁוּם סְפִירָה וְכוּ' לַאֲרָקָא בִּרְכָאן בַּר מִנָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, עַל־יָדָהּ דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נדה, הלכה ב).

90

from above is very exalted and is a simple light — and each person must form its image according to the grasp of his intellect. But not every person merits this: to form the light's image for good. For most people's vessels of intellect are not properly rectified. Therefore Hashem took pity on us and gave us the holy Torah — 248 positive commandments and 365 negative commandments and rabbinic commandments — all of which are the aspect of holy images through which to form the image of the light as a blessing. And He warned us to guard against all transgressions, which are all corruptions and blemishes through which one forms the image of the light in reverse, G-d forbid. This is the totality of all the Torah and commandments and all the intentions and secrets they contain — all are included in this matter. Upon this depends the essential vitality of a person and of all the worlds — for they are our life. For the essential vitality is through the supernal light that comes from above when one merits to form its image as a blessing —

91

זֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשֵּׂכֶל כִּי־ אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל. וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", כִּי אֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל מֵבִין זֶה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין וּמַשִּׂיג שָׁם, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְדַעְתּוֹ שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל־יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר בְּהַדַּעַת גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף־עַל־גַב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזְּלֵהּ חָזֵי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבָד (שם אות ב).

91

and then the light is unified and bound to the vessels, which is the essential vitality as is known; and so too the reverse, G-d forbid. Therefore, on first impression according to proper reasoning, one should be killed rather than transgress any commandment of the holy Torah — for how is it possible to transgress, G-d forbid, any commandment? For immediately the image of the light would be corrupted according to the blemish of the commandment — and from

92

כְּשֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרְמִין שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, וְרוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין דַּיְקָא בְּלִי אֱמוּנָה; נִמְצָא שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ הַכֵּלִים בְּלִי אוֹרוֹת, וְהָאוֹרוֹת בְּלִי כֵלִים, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כֵּלִים, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּטֵּל הָאוֹר לְגַמְרֵי, כִּי חוֹזֵר הַכֹּל אֶל אֵין־סוֹף מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּלֹא כְלִי וְהַכֵּלִים נָפְלוּ לְמַטָּה וְכוּ', כְּיָדוּעַ בִּכְתָבִים. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ שָׁם עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה, וְאָז מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר הַשֵּׂכֶל נִשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, וְאָז נִפְגָּם וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת לְגַמְרֵי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי חָזַר הַכֹּל אֶל בְּחִינַת הָאֵין־סוֹף מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא עֵץ־ הַדַּעַת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּאִסְתַּכַּל בְּמָה דְּלָא הֲוָה לֵהּ רְשׁוּת, שֶׁעַל יְדֵי־זֶה חָזַר וְגָרַם שְׁבִירַת כֵּלִים כַּמּוּבָא (שם אותיות ג ד).

92

where would one receive vitality? Yet the Torah said that all the commandments of the Torah are set aside before pikuach nefesh (פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ — saving a life). For all commandments one should transgress and not be killed — except for idolatry, sexual immorality, and murder. For the vitality of a single Jewish soul is very precious in His eyes — for each Jew engages all the days of his life only

93

כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, אֲזַי אִם יִזְכֶּה, יַחְמֹל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח לוֹ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְיוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מְעַט בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן גְּבוּל לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף וּבְאֶמְצַע, בִּבְחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" - "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּמִבַּלְעֲדֵי הָאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" (שם אות ה).

93

with this matter: to form the image of the light as a blessing and complete the aspect of the seventy faces of the Torah according to the portion each Jew has therein, through which is the essential forming of the light as good. Therefore it is more worthwhile to transgress

94

מִי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר וּשְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נוֹלָדִים מֹחִין חֲדָשִׁים, בִּבְחִינַת עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת חֲדָשׁוֹת בִּידִיעוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, כִּי כְּלַל־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הוּא מֵאֱמוּנָה, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְרוֹאִין וּמַשִּׂיגִין אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה וְהַכָּרָה בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּבוֹ תִדְבָּק" (שם אות ו).

94

once some matter from the Torah for pikuach nefesh — for during the days of his life he will rectify the image of the light as good even more. As our Rabbis said: "desecrate for him one Shabbos so that he may observe many Shabbosos." Except for idolatry, sexual immorality, and murder — through these the image of the light is so corrupted that it reverses

95

אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַדְּבֵקוּת הַנַּ"ל יָקָר מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תְּקַבֵּל תָּמִיד מִן הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים הַנַּ"ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה יִחוּד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת כַּנַּ"ל, אָז צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי־כֵלִים (עַיֵּן פְּנִים); וּמֵחֲמַת שֶׁבְּאֵלּוּ הַשִּׁבְרֵי־כֵלִים נֶאֱחָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר גָּדוֹל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה לְיַחֵד יִחוּדִים וּלְזַוֵּג הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בּוֹ הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים, וְהֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, וּצְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים שֶׁעוֹסְקִין לְבָרֵר אוֹתָם עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד. וְעַל־כֵּן גַּם הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדְבֵקוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיתַקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין הַנַּ"ל, וְאָז יִהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת (שם אותיות ו, ט).

95

the truth entirely from one extreme to another. Through this it is impossible for him to form the image of the light as good anymore — since he has already completely reversed the truth as explained there. Therefore for these one should be killed and not transgress. And similarly in times of religious persecution or when the idolater intends to make him transgress religious law and in public — then for all the commandments of the Torah one should be killed and

96

אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה, שֶׁאָז יֶשׁ לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת קְדוֹשׁוֹת; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר דַּם־נִדּוּת בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְבַלְבֵּל אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, אֲזַי אָסוּר לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי אָז צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד וְלִבְרֹחַ מִן הַדַּעַת לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל וְלֹא יְחַבֵּר אָז אֶת הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְהָבִין וּלְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים עַל מֹחוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲבָנַת הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה אָז לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, אֲזַי יִתְגַּבְּרוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, עַל הַשֵּׂכֶל, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּה, הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׂכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, בִּבְחִינַת "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", וְיִתְבַּטֵּל הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה בְּחִינַת חֹמֶר אִסּוּר נִדָּה, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה בְּשָׁרְשָׁן הֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת, אָז נֶאֱמָר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב", שֶׁלֹּא יִתְגַבֵּר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְבַּטֵּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּד בֵּין הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, וְאָז צְרִיכִין לְסַלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

96

not transgress. For since he intends to make him transgress religious law and overturn the bowl, G-d forbid — to reverse the truth and form the light's image in reverse, G-d forbid — and this is in public before ten Jews, and the desecration of G-d's name is very great. And many may stumble and err from the truth through this, G-d forbid. Therefore one must be killed and not transgress even the lightest commandment of the Torah — so as not to corrupt the image of the light entirely, G-d forbid. And why should he live? For the essential life is the forming of the light's image for good and for blessing, as above. One whose heart is whole with Hashem, whose Emunah is strong, and who believes that everything is conducted only by His blessed will — is always in joy and has no worry or fear whatsoever from any matter in the world. Hashem created the world with body and soul, matter and form — and His intention was in order to subdue the body before the soul. This

97

מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א).

97

is the essential purpose of our service. And just as individually each person must strive to nullify the body before the soul — so that all the body's actions be only for

98

עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד).

98

the sake of the soul, namely to do His will, which is the soul's yearning — so too in the general world: Israel the holy people are the aspect of the soul and spirit of all the world, and all nations of the world and all creatures are the aspect of body relative to Israel. All must be submissive and nullified before the soul which is Israel and do their will — for they have no existence or vitality without Israel, just as there is no vitality in the body without the soul. And the essential ultimate purpose of all creation in general and in particular is that the matter and body should be nullified before the soul — to strip every matter of its physicality and materiality, to convert from matter to form, from body to soul — so that it ascends, is included, and cleaves to its root, and returns to the source from which it was hewn in holiness, the place where its tent

99

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז).

99

was pitched at first before it was created. This is the essential service of a person in this world, and this is the totality of all the Torah and commandments. For Hashem assessed in His da'as that through these commandments we could recognize Him. And one must specifically perform the

100

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו).

100

commandment in actual deed — for thus Hashem assessed it: that through the actual doing of these commandments in deed specifically, we can purify the physicality of our bodies and the physicality of all the world — until all is converted from matter to form in general and in particular, so that everything ascends and is included in its root, as above — namely, to know and recognize Him.

101

עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז).

101

This is the ultimate purpose of all creation: "in order that they should know Him." Therefore Emunah is the foundation of all the Torah, as our Rabbis said: Chavakuk came and grounded it all on Emunah [Makkos 24a] — for this is the essential ultimate purpose of all creation: to merit Emunah, to believe that Hashem created all with the Ten Utterances, and He gives life to all. Through this — by believing that all vitality is only from Hashem alone — one elevates and raises all things to Hashem. Therefore nothing stands before pikuach nefesh of Israel, except idolatry, sexual immorality, and murder. For each and every Jewish soul comprises 248 limbs and 365 sinews — which are the aspect of the totality of all the Torah: 248 positive commandments and 365 negative commandments. And for as long as one more Jewish soul continues to exist in this world, through this the soul is even more strengthened over the body — for Israel is the aspect of soul and form relative to all the world as above. And each commandment is only the aspect of one particular detail

102

אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲבָל הַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אֲמִתַּת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה לְבַסּוֹף כַּנַּ"ל (שם אות יז).

102

— through which some part and aspect of the world is included in its root. But a Jewish soul is the totality of all the Torah — and is itself the aspect of the soul of the entire world. Therefore all commandments of the Torah are set aside before pikuach nefesh. But all this when Emunah remains complete — for then, even if forced, G-d forbid, to transgress some commandment for pikuach nefesh, one still remains bound to Hashem through Emunah alone, and can live oneself and elevate and raise the entire world to Hashem through one's Emunah alone — by believing that Hashem created all

103

עִקַּר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (שֶׁעַל־ יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וַאֲהָבוֹת רָעוֹת וְזוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה), הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל וְהִיא עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וְזֶה כָּל מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר־פֶּה דַּיְקָא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת־שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כְּתִיב תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ "וְאָהַבְתָּ", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל פָּרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע מְבֹאָר כָּל עִנְיַן הַמְשָׁכַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' מלמדים, הל' ד, אותיות ה, ח).

103

the world with the Ten Utterances, within which are concealed the Ten Commandments that are the totality of all the Torah. This was the vitality and sustaining of the world before the Giving of the Torah. Therefore even now, when forced, G-d forbid, to

104

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה, הֵם סוֹבְלִים הַכֹּל, כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ (שם אות יג).

104

transgress commandments of the Torah for pikuach nefesh, it

105

עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמַּאֲמִינִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ זֹאת בְּכֹחֵנוּ לְבַד בְּשׁוּם אֹפֶן; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁזָּכוּ אָז לְהַשָּׂגָה גְדוֹלָה וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶאָרַת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכַמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְלֹא זָכוּ לָזֶה אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ (הל' תלמוד תורה, ה"ג, אותיות ה ז; וע' ממון ופרנסה, אותיות נג, נה).

105

is in the aspect of "the suspension of the Torah is its fulfillment" — as our Rabbis said: "desecrate for him one Shabbos so that he may observe many Shabbosos." For at the time

106

עִנְיַן הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס וּלְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מִשִּׂכְלֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַף־ עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים, הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. עַיֵּן "חַיִּים", אוֹת לד; "יִרְאָה וַעֲבוֹדָה", אוֹת עח.

106

of the Torah's suspension one receives vitality from the above-mentioned hidden Torah, which was the sustaining of the world before the Giving of the Torah. But when they wish one to worship idols,

107

אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כָּזֶה - אַךְ עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יְכוֹלִין כָּל יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטוּל הַזְּמַן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם כָּל־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִנָּצֵל מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה וְהָעַבְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא עֶבֶד לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמָן. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת (הלכות מילה ה"ד, אות יג; וע' שבת אות קכ; ממון אות מ).

107

G-d forbid — one must certainly be killed and not transgress. For the moment one blemishes Emunah, G-d forbid, one has no vitality whatsoever and is completely uprooted from one's root and destroys the entire world and

108

הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָסִין לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ", בְּחִינַת "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". כִּי תִקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהַמְדַמֶּה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים גַּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, שֶׁמַּתְחִילִין כָּל חֲקִירַת חָכְמָתָם עַל־יְדֵי הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ מְבֹרָר מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן הֵם נְבוֹכִים מְאֹד בְּחָכְמָתָם, וְרֹב הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּרוּרִים אֶצְלָם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, שֶׁבָּזֶה אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְעַל־כֵּן רֻבָּם בָּאוּ לְכַמָּה כְּפִירוֹת וְטָעוּתִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי טָעוּתוֹ, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב בְּכָל דּוֹר לְצַדִּיקֵי־ אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַמִּין מִלְּתָא לְמִלְּתָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וּמִבִּנְיַן אָב, שֶׁהֵם הֶקֵּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים. נִמְצָא, שֶׁהַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות ס"ת הלכה ד, אות טז).

108

all within it — for all depend on him, that he has the power to elevate them all and raise them to their root through the Emunah of believing that Hashem created all of them. And when one blemishes Emunah, G-d forbid, one is completely uprooted from the root of one's vitality — and one is certainly no longer needed in the world at all. For not only cannot one sustain the world — on the contrary one utterly destroys the world, since the vitality and sustaining of all the worlds is only through Emunah, as it says: "all His works are in

109

אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יוֹתֵר חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה; כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיָּבִין וְיִתְחַכֵּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק יָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" וּבִבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּצְרִיכִין לְחַדֵּשׁ אֱמוּנָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים, בִּבְחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּכְתִיב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" (שם אות יז).

109

faithfulness" [Psalms 33:4]. And similarly for murder one should be killed and not transgress — for one soul cannot be set aside for another. For each Jew, through the very strength of his Emunah alone, is the aspect of the soul and vitality of the entire world. Therefore

110

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֹאת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה זֹאת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַגִּלְגּוּלִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק לְרַמֵּז רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָאָדָם עִם כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק טוֹב בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם לֵב לָזֶה בְּכָל יוֹם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין זֹאת כָּרָאוּי (הַיְנוּ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין בְּכָל יוֹם), צָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּזֶה עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁבְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "בְּכָל יוֹם עוֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה רַבָּה לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" (שם אות כא).

110

as long as the name of Israel is called upon him — namely that he has Emunah in Hashem — we need him to exist in the world. We do not set him aside to kill him for the sake of another — even if that other is much greater than he. For who knows the greatness of his power in the matter of strengthening Emunah? As we see experientially: sometimes the lightest of the light ones surrenders his life for the sanctification of G-d's name more than the greatest in Israel. Therefore one soul is never set aside for another — for each Jew, as long as he has Emunah,

111

חָכְמַת הַמְחַקְּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, הוּא הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחָכְמָה גְדוֹלָה וְדַעַת אֲמִתִּי בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ בְּכָל פַּעַם הִתְרַחֲקוּתוֹ יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ עֲדַיִן, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְטַנָּה עֲדַיִן, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּוַדַּאי לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִן הַחָכְמָה, בִּפְרָט מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת וַעֲדַיִן יֶשׁ לוֹ שֶׁמֶץ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה שֶׁלֹּא שְׁבָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה עֲדַיִן; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ פְּגָמָיו וְלִכְלוּכָיו בְּכָל הַתַּאֲווֹת, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַל־כָּל־פָּנִים לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִדַּעַת הַשָּׁלֵם שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכָּם לְהַמְעִיט וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָם, בִּבְחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי יָוָן, הֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִכָּל זֶה, כִּי דַּרְכָּם שֶׁיָּרוּצוּ וִיעוֹפְפוּ בְּחָכְמָתָם לַחְקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת כְּלָל, וְהֵם מְלֻכְלָכִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, וּמְבַקְשִׁים לַחְקֹר וְלֵידַע בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ מְאֹד וּבָאוּ לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם הַקְּדוֹשִׁים וְהַפְּרוּשִׁים מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִתַּאֲוַת הַכָּבוֹד בְּתַכְלִית הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁאָר הָעוֹלָם צְרִיכִין רַק לְהַאֲמִין בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְעִקַּר הַפְּגָם תָּלוּי בְּהַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, בִּפְרָט עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ חָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וּכְפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב הַרְבֵּה, הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז רוֹצֶה לָרוּץ וְלָעוּף בְּחָכְמָתוֹ לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְשֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ לוֹ כָּל הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְכוּ' תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשֶׁיָּבִין וְיֵדַע כָּל דָּבָר מַה שֶּׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה מִדִּבּוּרִים רָעִים וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַכְנִיעִין כְּנָפַיִם שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הלכות שילוח הקן, הלכה ה, אות יח).

111

is needed to exist in the world. For each Jew tips the entire world toward Hashem according to his aspect, through his Emunah alone. And it is impossible for us to compare soul to soul — for who knows the power of each one in the root of his Emunah? Therefore one who is a heretic and has no Emunah is among those whom one brings down and does not bring up — for the essential foundation of all the Torah and the vitality of all the worlds is only through Emunah as above. And therefore for sexual immorality too, one should be killed and not transgress — for guarding the bris is also the foundation of all the Torah, and the essential sustaining of the Emunah depends on guarding the bris. And one who blemishes this is also as if uprooting the vitality of all the souls and the vitality of all the world from its root — strengthening

112

אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ - אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בִטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאִם־כֵּן, מֵהֵיכָן יַתְחִיל? עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה, רַק לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וְזֶהוּ הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת, וְאָז יַעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים כְּאֶחָד (הלכות ערלה, הלכה ד, אותיות יח יט).

112

the body over the soul, matter over form. This itself is the aspect of the blemish of idolatry. Therefore our Rabbis said:

113

כָּל הַבְּרוּאִים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַכִּיר וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ כָּל מִין וָמִין שֶׁבָּרָא מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְנָתַן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמִּינִים הָאֵלּוּ הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כָּל־כָּךְ כָּאֵלּוּ יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת הָאֵלּוּ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיֵדְעוּ כֹּחַ גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם כְּשֶׁשּׁוֹמְרִין סֵדֶר הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל מִין וָמִין לְבַדּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי־ אִם דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל וְהַצִּנּוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ דֶּרֶךְ שָׁם מִשָּׁרְשׁוֹ מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז נִתְגַּלֶּה עַל־יָדוֹ דַּיְקָא אַחְדוּת הַפָּשׁוּט. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁנִּין סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי כִּלְאַיִם וְתַעֲרוֹבוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּכִלְאֵי־בְּהֵמָה, אָז נִתְעַרְבֵּב הַדֶּרֶךְ וְהַסֵּדֶר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִכְלֹל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז חַיּוּתוֹ דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְאָז מִתְגַּבְּרִין הַשִּׁנּוּיִים בְּיוֹתֵר וְנִתְעוֹרְרִין קְלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הל' כלאי בהמה, הל' ד, אותיות א ב).

113

the blemish of the bris is the aspect of "do not turn to the idols" — and therefore one must surrender one's life and vitality so as not to transgress this, G-d forbid. Through the Emunah by which we believe in Him — that He created all, and all time and place derive from Him, from the aspect of above time and place — through this we connect and elevate time and place to the aspect of above time and place. Then all of creation is in the aspect of above time and place, which is the aspect of providence. This is the totality of Israel's service:

114

כְּבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי חַיּוּת אֱלָקוּתוֹ הוּא שָׁם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס דַּיְקָא לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֶל הַחֲקִירוֹת - הוּא סוֹד פְּגַם קַיִן, שֶׁכָּפַר בְּעִקָּר וְהָרַג אֶת הֶבֶל, וּכְאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות כלאי בגדים, הלכה ג, אות ה).

114

to elevate, connect, and include all creation in the aspect of before-creation, as explained there. The matter of the need to believe in His specific

115

מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ וְעִמּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו תָּמִיד, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא אִישׁ־חַיִל וְיֶשׁ לוֹ חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֱמוּנָה הוּא עִקַּר הִתְחַזְּקוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, לֶאֱזֹר אֵזוֹר בְּמָתְנָיו, לַחְגֹּר עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לִהְיוֹת כְּגִבּוֹר עֲרוּךְ מִלְחָמָה לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם "אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה", בְּחִינַת "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וְעִקַּר גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה הוּא לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ לְבַל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר דַּעְתּוֹ בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁעֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְאֶצְלָם וְסָמוּךְ לָהֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָרְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אַחַר אֲמִתַּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, זוֹכֶה לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְזָרִיז וְלִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלֵידַע כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק לֵב אֲחֵרִים גַּם־כֵּן, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים רַבִּים, כָּל אֶחָד לְפִי בְחִינָתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד וְלָנֶצַח, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות פדיון בכור, הלכה ה, אות יט).

115

providence — and that through this after-creation is included in before-creation, and through this one can be included in and cleave to Him from wherever one may be — see "HaShgachah" [Providence] §6. The matter of how the essential attainment of truth is through Emunah — and that through the joining of both together specifically, all genuine knowledge and attainments are born — see "Emes" [Truth] §§28–29. One who deviates from truth can come through this to false beliefs, and then it is

116

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבָד. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמַה שֶּׁמְּבִינִים בְּשֵׂכֶל אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּבִבְחִינַת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁעֲרוּמִין בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְזֶהוּ עִקַּר הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הַשָּׂגוֹת וְחָכְמוֹת אֱלָקוּת אֲמִתִּיּוֹת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד זֹאת לְנִסָּיוֹן, רַק יִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמוּנָה יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁאֶמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל; אַךְ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וּבְהֵמוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין קיז הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, וְעַל־כֵּן אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר עִסְקָם הָיָה לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָסְקוּ בַּחֲפִירוֹת בְּאֵרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּיִם עֲמֻקִּים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה וּבְהֵמוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְבָרְרִים וּמְזַכְּכִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל (הל' בכור בהמה טהורה, ה"ג, אות ב).

116

very much harder to return him to the truth. For truth is the aspect of da'as — one grasps the truth of the matter through one's da'as. And sometimes a person imagines he has grasped the truth (such as knowing that this one is a Tzadik and that one is wicked), when in truth it is the reverse. Yet one who errs through truth — even though it is also very hard to return him to the genuine truth, there is still hope to return him, for one can clarify for him through various genuine reasonings and proofs that the truth is not

117

עִקַּר כָּל הַהוֹלָדוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'" כַּיָּדוּעַ, כִּי הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה בְּלִי חִבּוּר זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה טוֹבָה לְתִקּוּן הָעוֹלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד כִּבְיָכוֹל אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נִאוּף וּבְחִינַת מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל בְּלִי חִבּוּר בַּת־זוּגוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּזֶּה נוֹלָדִין מַזִּיקֵי עָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ כְּשֶׁמְּגַלֶּה וּמוֹלִיד אֵיזֶה שֵׂכֶל מִדַּעְתּוֹ בְּלִי הִתְחַבְּרוּת הָאֱמוּנָה, אֲזַי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא מִבְּחִינַת מַזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם (שם אות ג).

117

as he imagines. But this requires great effort, since his mind has already taken root in his mistaken and imagined truth. However, one who deviates from truth so completely that he arrives through his confused truth at false beliefs — then it is even harder to return him to the truth and straight Emunah. For Emunah is a matter

118

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ וְעָנָן, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִסְתֹּם עֵינָיו וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי דַעְתּוֹ וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ". וְזֶה בְּחִינַת "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאוֹר הַדַּעַת כִּי־אִם מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלִּין מֹחִין הוּא רַק עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה", כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁחִיר עַצְמִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַחְשִׁיךְ עֵינַי לְגַמְרֵי לִבְלִי לַחְקֹר בְּשִׂכְלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲנִי סוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, אֲזַי דַּיְקָא "וְנָאוָה", כִּי אֲנִי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְנוֹי פְּאֵר הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת יָמִים וְשָׁנִים, זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין־שֶׁל־יָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, קוֹדְמִין לִתְפִלִּין־שֶׁל־רֹאשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין, כִּי עִקַּר הַתְחָלַת הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה (שם אות ז).

118

that has no taste and no da'as in it — for where the reason is understood through da'as, that is not Emunah, as explained elsewhere. The implication is that since Emunah is a matter without da'as and intellect, one could believe any foolishness — in the aspect of "a fool believes everything." Therefore the essential completeness of Emunah depends on truth — for the intelligent person who does not wish

119

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת רַק בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, וּבִלְתִּי אֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה, כְּגוֹן שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה כַּוָּנָה בְּאֵיזֶה מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ הִשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית - כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, כִּי גַּם זֹאת הַכַּוָּנָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ עַד תַּכְלִיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, מִכָּל־שֶׁכֵּן כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְכָל פָּנִים וּפָנִים הוּא כָּלוּל מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת פֵּרוּשִׁים עַד אֵין קֵץ, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מִצְוָה אַחַת בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְקַיֵּם הַמִּצְו?ֹת רַק עִם זֹאת הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי יֶחְסַר הַרְבֵּה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּצְוָה הוּא עַד אֵין קֵץ, עַל־כֵּן לְעוֹלָם צָרִיךְ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא שְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצַּד רְצוֹנוֹ וְטַעְמוֹ, מַה שֶּׁהוּא נֶעְלָם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז בְּזֹאת הַכַּוָּנָה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה, שָׁם כְּלוּלִין כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג כְּבָר, וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל דַּעַת זֶה, וְאָז הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בָּזֶה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁרָאוּי לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם צָרִיךְ לְצָרֵף לָזֶה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְכַוָּנָתוֹ וּלְמִצְו?ֹתָיו; נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק אֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה תְּמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי שָׁם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתְּמִימוּת, כִּי בְּהַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְמִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּלְתִּי גְבוּל, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל הָאֱמוּנָה מַקֶּפֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (שם אותיות ט י).

119

to deceive himself and desires only to attain the genuine truth will merit to understand in his intellect from afar in what to believe and in what not to believe. Likewise the essential completeness of the attainment of truth is through Emunah — for the very essence of truth, which is Hashem alone, cannot be attained at all, for no thought can grasp Him whatsoever. Therefore the essential attainment of truth is through Emunah — we are believers, children of believers, and we believe in the true G-d and in His holy Torah in truth and in complete Emunah without any investigations at all. But one whose truth is not pure and clear — who deceives himself as if he desires truth, while in truth he pursues worldly honor and desires — comes through his confused

120

צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם מוּם וּפְגָם כְּלָל, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאָז זוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁכָּל רְמַח אֵיבָרָיו יִהְיוּ מְלֵאִים מֵאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּכְשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּפְגָם בְּהָאֱמוּנָה, אֲזַי יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם בְּאֵיזֶה אֵיבָר כְּפִי הַפְּגָם שֶׁבְּהָאֱמוּנָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת בְּכָל הָרְמַ"ח אֵיבָרִים. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", אֲזַי זוֹכִין תָּמִיד לְדַעַת שָׁלֵם; וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת, עַל־כָּל־זֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה מְקֻשָּׁרִין וּדְבוּקִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מֵעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת עַד שֶׁחוֹזְרִין וְשָׁבִין לְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת "לְבָנוֹן", בְּחִינַת לְבוֹנָה דְּמֹחָא (שם אות י).

120

and mistaken truth to false beliefs. Then it is much harder to return him — for even if his true reasoning and proofs are clarified for him, to the point where he understands by himself in his intellect that the matter is not so, and cannot deny it in any way or by any reasoning or

121

פְּגַם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא "אֵל אַחֵר", כְּפִירוֹת; וְכֵן תִּקּוּן וְכַפָּרַת כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

121

intellect — after all this he will turn around and say: "I nullify

122

אֱמֶת הוּא עֶצֶם הָאוֹר, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָאוֹר. הַיְנוּ, שֶׁאַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָדַעַת עֶצֶם הָאֱמֶת וּלְהַשִּׂיגוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עִם־כָּל־זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ רַק לְהָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בִּדְבַר הָאֱמֶת. כִּי עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל אוֹר מֵעֶצֶם הָאֱמֶת, וְנִמְשָׁךְ לוֹ מִשָּׁם אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְאָז עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, הוּא מְקֻשָּׁר וְנִכְלָל בְּעֶצֶם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי כֹלָּא חַד (הלכות דיינים, הלכה ג, אות יא).

122

my mind and believe with complete Emunah without any reason or da'as" in what has already taken root in him by error. For is this not the very definition of true Emunah: to believe through Emunah alone without any reason

123

עַל־יְדֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְזֶה עִקַּר קְרִיאַת־שְׁמַע, לְיַחֵד וּלְחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל יַחַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת בְּזֶה הָעוֹלָם מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" וּמְסַיְּמִין "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", כִּי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים: ה' אֱלֹקִים, בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, וְצָרִיךְ לִכְלֹל מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה וְלַיְלָה בְּיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד (שם אות כח).

123

or investigation whatsoever? Therefore it is very hard to clarify the truth in the world, truth is cast to the ground, and truth becomes fragmented into groups — every one saying that truth is with him.

124

הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכֵן אֵין קִיּוּם לְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה (שם הל' ד, אות ז).

124

This is the aspect of "if he merited — a helper, if he did not

125

עִקַּר צִדְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט).

125

merit — against him" [Yevamos 63a]. For truth and Emunah are the aspect

126

הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י).

126

of man and woman as explained elsewhere. When one merits not to deceive oneself, seeking and searching and asking only after the truth — then even though the very essence of truth in its completeness cannot be attained, nonetheless one merits to understand and attain the truth through Emunah,

127

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט).

127

and then Emunah is the aspect of a helper to truth. "He did not merit" — when truth is not clarified for him, but he follows his heart's desires and deceives himself as if he desires truth: then through this he can come to false belief, which is the

128

עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה).

128

aspect of "a wicked woman is more bitter than death," for she is the complete opposite of truth. Through her he remains so sunken in his falsehood that it is very hard to return him to the truth — this is the aspect of "did not merit — against him." For after all the arguments he says: "but I believe without reason and da'as, as above" — and in truth everything derives from desires, honor, and the like, which are the root of all false beliefs, as is understood by one somewhat versed in the deeds of the generations recorded in the holy books, as explained there. And the essential counsel to be saved from all manner of lies and all manner of false beliefs is to guard oneself from pursuing desires — particularly the desire of sexual immorality. This is the aspect of the Torah's warning: "You shall not

129

כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו).

129

do as the deeds of the land of Egypt and the deeds of the land of Canaan… and you shall not follow their statutes" [Leviticus 18:3] — rather on the contrary: "you shall fulfill My ordinances" — the aspect of "the ordinances of truth"; "and you shall keep

130

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט).

130

My statutes" — the aspect of "holy Emunah." And the verse concludes: "which a person shall do and live by them" [Leviticus 18:5] —

131

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י).

131

and our Rabbis said: and not that he should die through them.

132

עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו).

132

For even in the ordinances and statutes of the holy Torah there are also two aspects: a life-giving remedy and a deadly poison, as our Rabbis said. This explains why some among Israel are found who deviated from truth, claiming all truth is theirs, coming through this to great disputes and destructions — persecuting men of truth for no reason at all. And in the end it seems to the persecutors that they are righteous according

133

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג).

133

to the holy Torah. Therefore we too, children of Israel who merited to receive the holy

134

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג).

134

Torah which is the essential truth and straight genuine Emunah, must also guard our souls and receive from the Torah a life-giving remedy and not the reverse, G-d forbid. But one who does not deceive himself and looks at the eternal ultimate purpose in genuine truth — he can understand the truth from afar and merit complete

135

אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט).

135

Emunah, to know who are the genuine Tzadikim and upright, and to whom it is right to truly cleave. The essential grasp of falsehood is through multiplicity of changes (שִׁנּוּיִים) — whose root is primarily through time, in the aspect of "and through understanding He changes times and alters seasons…" [Daniel 2:21], as explained there. And this is the essential virtue of perfect Emes and Emunah: when one merits to clarify and reveal

136

כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין כָּל־כָּךְ בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים, וּבָזֶה תָּלוּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה (שם הלכה ה, אות ב).

136

the truth and Emunah specifically within the place of multiplicity of changes. This is the aspect of meriting to reveal that all changes and varying acts derive from the blessed simple One — which is very precious before Him, as explained elsewhere. Therefore our Sages established to bless and praise Hashem at every change of times and seasons — morning and evening — to declare and reveal that all changes of time derive from Him alone. Therefore the blessings over the luminaries (בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת) were placed adjacent to the Shema which is the Emunah of unity — for this is the essential completeness: revealing

137

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וְתַרְגּוּם "בְּרֵאשִׁית" - בְּחֻכְמְתָא, וּבְוַדַּאי נֶעְלָם בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָזִין עִלָּאִין בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל כָּל בַּעַל־חַי, וְכֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט. אֲבָל "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְכוּ'", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵחָכְמוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵן הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, וְכֵן חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁל שְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד כָּל הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט. אֲבָל "וְרוּחַ אֱלֹקִים" - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" - דָּא אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא; עַל־יְדֵי־זֶה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" - "אוֹר" רָזָא אִתְקְרֵי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ; הַיְנוּ, שֶׁעַל־ יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁלָּהֶם, נִתְגַּלִּין וּמְאִירִין הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת "וַיְהִי אוֹר" (שם אות טז).

137

His simple unity within varying acts. This is the essential completeness of Emunah: to believe that all changes derive from the blessed simple One. This is the aspect of the virtue of the commandment of the blessing of the Sanctification of the Moon (קִדּוּשׁ לְבָנָה) — for there the change is very great: the change and renewal from month to

138

עִנְיַן מַה שֶּׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁהוּא סְיָג לַחָכְמָה, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת הַפֶּתַח שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְבֵית הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִשָּׁם - עַיֵּן "בַּיִת", אוֹת עו. מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, יוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת. כִּי הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ הָאֱמֶת שֶׁל הַדָּבָר. וְלִפְעָמִים נִדְמֶה לְאֶחָד שֶׁהִשִּׂיג הָאֱמֶת (כְּגוֹן שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה צַדִּיק וְזֶה רָשָׁע), וּבֶאֱמֶת הוּא לְהֵפֶךְ. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּשֶׁה גַּם־כֵּן מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ תִּקְוָה עֲדַיִן לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי יְכוֹלִין לְבָרֵר לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁאֵין הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁרַשׁ דַּעְתּוֹ בְּהָאֱמֶת הַמֻּטְעֶה וְהַמְדֻמֶּה שֶׁלּוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה מִן הָאֱמֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֲזַי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְשָׁרָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים הַטַּעַם בְּדַעַת, אֵין זֶה אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; רַק אִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהָאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת וָשֵׂכֶל, אִם־כֵּן יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵי שְׁטוּת, בִּבְחִינַת 'פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר'. עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה תָּלוּי בֶּאֱמֶת, כִּי הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְחָפֵץ רַק לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מֵרָחוֹק בַּמֶּה לְהַאֲמִין וּבַמֶּה שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין. וְכֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. עַל־כֵּן עִקַּר הַשָּׂגַת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בֵּאלֹקִים אֱמֶת וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. אֲבָל מִי שֶׁאֵין הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ זַךְ וּבָרוּר, וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בֶּאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת הוּא נוֹטֶה אַחַר כְּבוֹד הָעוֹלָם וְתַאֲווֹתָיו, אֲזַי בָּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַנָּבוֹךְ וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלּוֹ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְבָרְרוּ לוֹ בְּכַמָּה סְבָרוֹת וְהוֹכָחוֹת אֲמִתִּיּוֹת עַד שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ בְּשִׂכְלוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְלֹא יוּכַל לְהַכְחִישׁ הַדָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן וּבְשׁוּם סְבָרָה וָשֵׂכֶל, אַחַר כָּל אֵלֶּה יָשׁוּב וְיֹאמַר: אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם טַעַם וָדַעַת בְּמַה שֶּׁמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ בְּטָעוּת מִכְּבָר, כִּי הֲלוֹא זֶה גֶּדֶר הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, לְהַאֲמִין רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם טַעַם וַחֲקִירוֹת כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְהָאֱמֶת מֻשְׁלָךְ אַרְצָה, וְהָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים עֲדָרִים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "זָּכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדוֹ", כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁזָּכָה שֶׁלֹּא לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַק לִדְרשׁ וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָאֱמֶת, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִזְכֶּה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וְאָז הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת עֵזֶר לְהָאֱמֶת; "לֹא זָכָה" - כְּשֶׁאֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר אֶצְלוֹ, רַק הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ וּמַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חָפֵץ בָּאֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כָּזְבִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה רָעָה מַר מִמָּוֶת", שֶׁהִיא בְּהֵפֶךְ לְגַמְרֵי מִן הָאֱמֶת, כִּי עַלשׂיָדָהּ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ כָּל־כָּךְ בְּהַשֶּׁקֶר שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ", כִּי אַחַר כָּל הַטְּעָנוֹת הוּא אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי מַאֲמִין בְּלִי טַעַם וָדַעַת כַּנַּ"ל, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי תַּאֲווֹת וְכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כַּמּוּבָן לְמִי שֶׁבָּקִי קְצָת בְּמַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת הַמּוּבָאִים בַּסְּפָרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי שְׁקָרִים וּמִכָּל מִינֵי אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", רַק אַדְּרַבָּה "אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ", בְּחִינַת 'מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת'; "וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ", בְּחִינַת 'אֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה'. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּמִשְׁפְּטֵי וְחֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ גַּם־כֵּן שְׁנֵי בְּחִינוֹת: סַם־חַיִּים, וְסַם־מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁנִּמְצְאוּ כַּמָּה מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטוּ מִן הָאֱמֶת וְאוֹמְרִים שֶׁכָּל הָאֱמֶת אֶצְלָם, וּבָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה לִידֵי מַחֲלֹקֶת וְחֻרְבָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְרוֹדְפִים אֶת אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּחִנָּם עַל לֹא דָבָר, וּלְבַסּוֹף נִדְמֶה לְהָרוֹדְפִים שֶׁהֵם צוֹדְקִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. עַל־כֵּן גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַיְּשָׁרָה הָאֲמִתִּית, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר בְּנַפְשֵׁנוּ וּלְקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה סַם־חַיִּים וְלֹא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא יָכוֹל לְהָבִין הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת וּלְמִי רָאוּי לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת (הל' ריבית הל' ה, אותיות מג מד מה).

138

month. Therefore one must then reveal and declare that all the great change of the moon that waxes and wanes each month — upon which depend all the numberless changes occurring in the world, as is known — we declare that all this derives from Him alone. Therefore we say then: "Doer of truth whose act is truth" — for this is the essential thing: to reveal the truth of truth specifically within the changes. On Rosh HaShanah, where the change is even greater — for it is the change of time from year to year, which is why it is called shanah — from the language of change, as is known — then there is a great and mighty service to clarify and reveal the truth of truth within such a great change. Therefore all of Israel gathers together in synagogues and houses of study, particularly those who merit to gather and assemble before the true Tzadikim. Then they engage more greatly in revealing the truth of truth, and pray extensively for this: "and let all that is formed know that You formed it" and many similar things, concluding: "for You are G-d of truth and Your word is truth…" For this is the essential service of Rosh HaShanah: to reveal the truth in the world, that Hashem is G-d, and to accept upon ourselves the yoke of His kingship, His awe, and His fear — for this is the essential virtue of the revelation of truth: to reveal truth within the many changes that are especially bound in the change of times. This is the aspect of the prohibition of divination and augury (מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ), which the Torah forbids us with great severity — for all these ones attribute in their lies all the occurrences

77

עִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר הוּא מֵרִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁעִקָּרָם עַל יְדֵי הַזְּמַן, בִּבְחִינַת "וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים וְכוּ'", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה דַּיְקָא בִּמְקוֹם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁזּוֹכִין לְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים וְהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְבָרֵךְ וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל שִׁנּוּי הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, דְּהַיְנוּ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, לְהוֹדִיעַ וּלְגַלּוֹת שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן קָבְעוּ בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת אֵצֶל קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִחוּד, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כְּשֶׁמְּגַלִּין אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת מִצְוַת בִּרְכַּת־קִדּוּשׁ־לְבָנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא הַשִּׁנּוּי וְהַהִתְחַדְּשׁוּת שֶׁמֵּחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לְגַלּוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל חֹדֶשׁ, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיִים כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם לְאֵין מִסְפָּר כַּיָּדוּעַ, וְאָנוּ מוֹדִיעִין שֶׁכָּל זֶה, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז "פּוֹעֵל אֱמֶת שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת", כִּי זֶה הָעִקָּר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים דַּיְקָא. וּבְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי הוּא שִׁנּוּי הַזְּמַן שֶׁמִּשָּׁנָה לְשָׁנָה, שֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "שָׁנָה", מִלְּשׁוֹן שִׁנּוּי, כַּיָּדוּעַ. עַל־כֵּן אָז הוּא עֲבוֹדָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּי הַגָּדוֹל כָּזֶה. וְעַל־כֵּן מִתְקַבְּצִין אָז כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיקֵי־ אֱמֶת; וְאָז עוֹסְקִין בְּיוֹתֵר לְגַלּוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, וּמִתְפַּלְלִין עַל זֶה הַרְבֵּה: "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמְסַיְּמִין: "כִּי אַתָּה אֱלֹקִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְכוּ'", כִּי זֶה עִקַּר עֶצֶם עֲבוֹדַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ וּפַחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלֵינוּ, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת, לְגַלּוֹת הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַשִּׁנּוּיִים הָרַבִּים הַנֶּאֱחָזִים בְּיוֹתֵר בְּשִׁנּוּי הַזְּמַנִּים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה עָלֵינוּ בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי כָל אֵלּוּ תּוֹלִים בְּשִׁקְרֵיהֶם כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם בְּשִׁנּוּי הַזְּמַן וּבִשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם, וְאוֹמְרִים: 'עוֹנָה זוֹ יָפָה לְהַתְחִיל', כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־פִּי סֵדֶר הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים; וְכֵן בִּשְׁאָר הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּגוֹן צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ', כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהַנְהָגוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַשִּׁנּוּיִים הַבָּאִים עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכְּפִירָה וְהַשֶּׁקֶר הַנֶּאֱחָז בְּהַשִּׁנּוּיִים. וְעַל־כֵּן אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה בְּאִסּוּר חָמוּר לִבְלֵי לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּלָל, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חֶלְקֵנוּ, כִּי אַדְּרַבָּה אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם סִימָן וְנִחוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן אָסוּר לָנוּ לְעוֹנֵן וּלְנַחֵשׁ כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּה בְּכָל שִׁנּוּי הַזְּמַנִּים וּבְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְכָל מַה שֶּׁהַשִּׁנּוּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לְהַלְלוֹ וּלְבָרְכוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל (שם אותיות מו מז מח).

77

of a person's life to changes of time and other changes occurring in the world, saying: "this season is propitious to begin" — as if everything is conducted, G-d forbid, by the order of times and seasons. Likewise the other changes in the world — such as a deer that crossed one's path — as if the conduct and occurrences derive from changes operating according to the constellation arrangement. This is the essential heresy and falsehood that grasps onto the changes. Therefore the Torah forbids us with great severity not to walk in this path at all — for this is not our portion. On the contrary, we believe that all changes of times and seasons and all the changes in the world derive entirely from His specific providence alone, and there is no sign or omen in the world. For who knows His blessed intention each day and each moment and each hour — for His thoughts are very deep. Therefore it is forbidden for us to engage in divination or augury at all. On the contrary: at every change of times and at every change in the world we must thank, praise, and bless Hashem. And the greater the change, the

78

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, וֶאֱמוּנָה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם וָדַעַת, אַךְ עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא מֵבִין בְּמִי צְרִיכִין לְהַאֲמִין כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין הוּא מִצְוָה גְדוֹלָה לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיָהּ; וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, צְרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הוּא לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, נִמְצָא שֶׁהָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, יְסוֹדָהּ אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ, וּמִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הָאֱמֶת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל־כֵּן, כְּפִי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ, יָכוֹל לְהָבִין וְלִרְאוֹת בְּשִׂכְלוֹ הָאֲמִתִּי הֵיכָן הָאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת שֶׁעֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁרָאָה וְהֵבִין בְּדַעְתּוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאִין בָּעֵינַיִם שֶׁמְּגַלֶּה דַּעַת אֲמִתִּי וְנִפְלָא כָּזֶה וּמַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה, וּמֵאִיר בָּהֶם לְכָל הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, עַד אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה גֹּדֶל אֲמִתַּת צִדְקָתוֹ וְגֹדֶל עַמְקוּת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ, וּמִזֶּה מוּבָן לָהֶם מִמֵּילָא שֶׁגַּם מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג וְלַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְבַטֵּל דַּעְתָּם נֶגְדּוֹ וְלִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל מִי שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְכָרוּךְ אַחַר הַבְלֵי עוֹלָם, וְיֶשׁ לוֹ פְּנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד וּמָמוֹן וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְהַפֵּךְ אָרְחוֹת־ישֶׁר לְגַמְרֵי, כִּי הוּא מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, כִּי מְמָאֵס בְּהַדַּעַת הָאֲמִתִּי הַנִּרְאֶה וְנִגְלֶה לְכָל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד הַכְּסִילוּת, שֶׁאֵין רוֹאִים שָׁם שׁוּם שֵׂכֶל אֲמִתִּי, וּבִמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ בְּהַדַעַת הָאֲמִתִּי, הֵם אוֹמְרִים שֶׁמְּבַטְּלִין דַּעְתָּם וְסוֹמְכִים עַל אֱמוּנָה, וְעַל־ כֵּן הֵם מַאֲמִינִים בִּשְׁטוּתִים וּשְׁקָרִים, וּבְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה, הֵם אוֹמְרִים שֶׁחֲפֵצִים רַק לְהָבִין הָאֱמֶת בְּדַעְתָּם, וְעַל־כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג עַמְקוּת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת; וְכָל זֶה הוּא בִּפְרָט לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן בִּכְלָל לְעִנְיַן אֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן כַּמּוּבָן. וְעַל זֶה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁצְּרִיכִין אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, לֹא יִהְיֶה עָלָיו כְּלִישׂ גֶבֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת דַּעַת; הַיְנוּ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לַחְקֹר שָׁם וּלְהָבִין הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ דַּוְקָא. וְכֵן לְהֵפֶךְ: "וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּבֶר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲזַי לֹא יִלְבַּשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְבָרֵר הָאֱמֶת בְּדַעַת, צְרִיכִין לְבָרְרוֹ עַל־פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלֹא לְהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי וּלְשַׁקֵּר בְּהָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב. וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּשְׁלֵמוּת, רַק מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, יָכוֹל לְהָבִין לְפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הֵיכָן הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְהַאֲמִין בּוֹ (שם אות נב).

78

more we must praise and bless Him as above. Emes and Emunah are the aspect of man and woman. Emes is the aspect of da'as, and Emunah is a matter that has no reason and da'as. But the essential Emunah is through Emes — for one who genuinely desires the truth understands in whom one must believe, as above. For in truth whatever is possible for human intellect to understand, it is a great commandment to understand the matter in its true state. And what is impossible to understand, one must rely on Emunah — as explained elsewhere. This is the aspect of Emes and Emunah. The essential is that everything be in genuine truth. All this cannot be explained at all — for the essential completeness of Emes and Emunah is for each one according to what he assesses in his heart. It emerges that holy Emunah — its foundation is Emes. For since he does not wish to deceive himself and strives to seek and ask only after the truth and not for his own benefit at all — therefore, according to the point of truth in his mind and heart,

79

בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם וָשֵׂכֶל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מֵהַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּתְהַוּוּ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁשָּׁם יֵשׁ מְעַט שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל־פִּי שֵׂכֶל לְיַשְּׁבוֹ, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת מִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמִּצְו?ֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל כְּלָל, וְאָנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָם רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ אֵלּוּ הַמִּצְו?ֹת נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל וּלְבַעֵר מֵאִתָּנוּ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה כְּלָל, רַק צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, זֶה בְּחִינַת הַרְחָקַת הַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל הַמְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים וּמְכַשְּׁפִים. וְאִסּוּר חֻקּוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתֵיהֶם הוּא לְרַחֵק כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי; כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הִבְדִּילָנוּ מִכָּל הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו?ֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְבַטְּלִין וּמְגָרְשִׁין שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת הַנַּ"ל וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (הלכות חוקות העמים, הל' ג).

79

he can understand and see through his genuine intellect where the truth is. Only because the very essence of truth — which is the aspect of the inner dimension of the mind of the true Tzadik — cannot be grasped in completeness, for His thoughts are very deep. But since there are already various matters he has seen and understood in his very own mind — that this Tzadik is in the aspect of the point of truth — since he sees with his eyes that he reveals such genuine and wondrous

80

כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְכָל הַצִּמְצוּמִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַשִּׂיג אֱלָקוּת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְתִיב: "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, בְּוַדַּאי עִקַּר חַיּוּתָם וְתִקְוָתָם לִזְכּוֹת לְתַכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל וְהוּא לַמְדָן וְחָרִיף גָּדוֹל בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשׁ לוֹ יָד גַּם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל - כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זִכֵּךְ עַצְמוֹ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ וְלֹא שִׁבֵּר עֲדַיִן לְגַמְרֵי תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ, וְיֶשׁ לוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה וְשֶׁמֶץ דָּבָר מִתַּאֲוַת הַגּוּף וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן אֵין שִׂכְלוֹ שָׁלֵם, וְאָסוּר לוֹ לִכְנֹס בְּשִׂכְלוֹ בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוּכַל לְהִכָּשֵׁל וְלִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ לְגַמְרֵי, וְלִסְמֹךְ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר כָּפוּ אֶת יִצְרָם וְשָׁבְרוּ אֶת הַחֹמֶר לְגַמְרֵי, כִּי רַק הֵם זָכוּ לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁטִּהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ עַצְמָן מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְשָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִטְּלוּ אֶת הַגּוּף וְהַחֹמֶר לְגַמְרֵי, גַּם הֵם הָיָה עִקַּר הִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם רַק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וְלָדַעַת שׁוּם יְדִיעָה אֲמִתִּית בְּהִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַהַשָּׂגוֹת וּלְכָל הַיְדִיעוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" - "זֹאת" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה וְכוּ'", "זֹאת" דַּיְקָא. וְזֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּתִּקּוּנִים: דְּלֵית רְשׁוּ לְנָבִיא וְחוֹזֶה לְאַעֲלָא לְקֻדְשָׁא בַּר מִנָּהּ וְכוּ'. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב וְלִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וּלְשׁוּם הַשָּׂגָה וּלְשׁוּם יְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ שׁוּם מִלְחָמָה וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וְדָוִד כַּד הָוֵי עָאל בִּקְרָבָא, לֹא אִתְרְחִיץ אֶלָּא בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ", הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ וְתִקְוָתוֹ הָיָה בֶּאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרָא "זֹאת", דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא חָזָק, שֶׁבְּוַדַּאי יַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַמַּחֲנוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וּבְוַדַּאי יוּכַל לְנַצְּחָם וּלְשַׁבְּרָם, מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה חֲזָקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת". וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֹרֶךְ הַגָּלוּת, לֹא הָיָה לוֹ תִקְוָה לָצֵאת מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִיל וְכוּ'", כִּי מִי שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת מִן הַגָּלוּת בְּוַדַּאי. וְעַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיַן בְּחִינָה שֶׁל "זֹאת", שֶׁיַּעֲקֹב מָסַר "זֹאת" לְבָנָיו, וּמשֶׁה בֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּ"זֹאת", וְהַכֹּל הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "זֹאת", וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ג, אות ח; וע' התחזקות אות סח).

80

da'as and draws such high and wondrous attainments, illuminating with them all those who lie in the very lowest stratum — to the point where eye to eye one sees the great truthfulness of his righteousness and the great depth of the wonders of his attainment. From this it is automatically understood to them that what too cannot be understood, attained, or fully fathomed — they must certainly nullify their minds before him and rely on Emunah as above. But one who deceives himself and is ensnared by worldly vanities, who has ulterior motives of honor, money, and worldly desires — he completely reverses the straight paths. For he despises the true da'as that is visible and revealed to all who desire truth, and nullifies his mind before foolishness where no genuine intellect is seen at all. And where truth is needed — namely to understand the matter clearly through genuine da'as — they say they nullify their minds and rely on Emunah. And therefore they believe in foolishness and lies. And

81

הָאֱמוּנָה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר לִכְנֹס עַל־יָדָהּ בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא גַּם־כֵּן הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, בִּבְחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי זֶהוּ תַּכְלִית שֶׁל כָּל הַיְדִיעוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת, שֶׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כְּלָל רַק לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מֵהָאֱמוּנָה, וְהַסּוֹף הוּא אֱמוּנָה, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין יוֹתֵר בְּהַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְזֶהוּ עִקַּר תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ אֲפִלּוּ בְּהַפְּחוּתִים וְהַקְּטַנִּים מְאֹד, כִּי כָל הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת עַל־פִּי חָכְמוֹת, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי יוּכַל לִתְעוֹת בְּחָכְמָתוֹ מְאֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּעוּ וְנָבוֹכוּ הַמְחַקְּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר עַל־יְדֵי טָעוּת חָכְמָתָם הַנְּבוֹכָה, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה. אֲבָל צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה וּלְחַזְּקָהּ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְזֶה נַעֲשֶׂה דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה יְתֵרָה דַּיְקָא, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְכָל הַתּוֹרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהֵם מְגַלִּין לָנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְחַזְּקִין אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה; כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִין וּמְבִינִים שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כְּלָל, וְחָכְמָתָם הַגְּדוֹלָה נֶעְלָם וְרָחוֹק מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, יָכוֹל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ מְעַט רְמָזִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים כַּמָּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה; כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה גַּם־כֵּן לֵידַע וּלְהַשִּׂיג קְצָת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, אֲשֶׁר נֹעַם עֲרֵבוּת מְתִיקוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וּכְדַאי לִסְבֹּל כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל הַטְרָחוֹת וִיגִיעוֹת בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל עֲרֵבוּת נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת אֶחָד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִרְדֹּף אַחַר זֶה בֶּאֱמֶת. וְעַל־כֵּן רַק הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַכְנִיסִין בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה (שם אותיות י יא).

81

where Emunah is needed, they say they desire only to understand the truth through their da'as — and therefore they dispute the true Tzadik and pose questions against him, because they cannot fully attain the depth of his holy da'as. And all this applies specifically regarding faith in the Sages, and similarly in general regarding Emunah in Hashem Himself as well, as is understood. And the Torah warned about this: "there shall not be a man's implement upon a woman" [Deuteronomy 22:5] — in the place where Emunah is needed, which is the aspect of woman, there shall not be upon it the implement of man which is the aspect of Emes, the aspect of da'as — namely one shall not rush to investigate there and understand the matter specifically

82

עִקַּר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת וְהִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת שֶׁהָיָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכֵן כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ שְׁאָר הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, הַכֹּל הוּא רַק כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּה תַּכְלִית כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, בְּחִינַת: 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה אָז הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת בְּאוֹר נִפְלָא וְגָדוֹל מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְאַחַר־כָּךְ: וַעֲנַן ה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְכוּ', וְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְאַחַר־ כָּךְ הָיָה קְרִיעַת יַם סוּף בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְהִתְגַּלּוּת אֱלָקוּת גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אַחַר כָּל זֶה כְּתִיב: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְכוּ', וַיַּאֲמִינוּ בַּה'" - רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט, כִּי אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת וְהַמּוֹפְתִים, עֲדַיִן צְרִיכִין לֶאֱמוּנָה, כִּי כָל הַנַּ"ל לֹא הָיָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל חִזּוּק הָאֱמוּנָה, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל (שם אות יח). וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן חִזּוּק הָאֱמוּנָה, וְשֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת "הֵא דָּלֶת הָוְיָא", בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה לְבַד, וְאִתְעֲבִידַת הֵא, עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְתוֹכָהּ הַיּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאֱמוּנָה וְהַמַּלְכוּת; אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוּד רְחוֹקָה וּמֻבְדֶּלֶת קְצָת מֵהַדָּלֶת, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה אֲמִתִּית, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵרָחוֹק, לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", וְשֶׁזֶּה עִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לְבֵין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין מַצָּה לְחָמֵץ בְּפֶסַח, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא בֵּין חֵת לְהֵא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִסְתֹּם עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַפֶּתַח שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְמֹךְ רַק עַל חָכְמָתוֹ שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֵת שֶׁאֵין בָּהּ פֶּתַח וְהֶבְדֵּל, שֶׁמִּזֶּה נַעֲשֶׂה חָמֵץ, כִּי יָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי חִמּוּץ הַלֵּב וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן, שֶׁעִקַּר תּוֹכְחוֹת הַצַּדִּיק לִכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל אֱמוּנָה, כִּי פְּגַם אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת נִאוּף, בְּחִינַת "תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים". וְהַצַּדִּיק מוֹכִיחַ עַל זֶה וּמְקַנֵּא וְאוֹמֵר: אַל תִּסָּתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי! רַק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, בְּחִינַת "בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה (עַיֵּן כָּל זֶה בְּעִנְיַן פֶּסַח, אוֹת קד קה).

82

through one's da'as. And conversely: "and a man shall not wear a woman's garment" — in the place where it is possible to understand the truth, which is the aspect of man as explained there — one shall not wear the woman's garment, which is the aspect of Emunah. For in the place where truth can be clarified through da'as, one must clarify it according to the ways of the holy Torah — and not to reverse genuine truth and da'as and to lie about the truth through false and deceitful Emunah. All this cannot be explained in completeness — only one who genuinely desires truth and does not deceive himself can understand according to what he assesses in his heart where the genuine da'as that one should rely on and believe in lies. In the Torah there are chukim (חֻקִּים — supra-rational statutes) and mishpatim

83

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, וְזֶה יְסוֹד כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה, לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא־וּמַתָּן. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזֶה סְחוֹרָה בַּמֶּרְחַקִּים, בִּכְדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר זוֹ הַסְּחוֹרָה בְּכָאן וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם לַמֶּרְחַקִּים וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם יִרְצֶה לִבְלִי לִסְמֹךְ עַל שׁוּם נֶאֱמָנוּת שֶׁל שׁוּם אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אִם לֹא שֶׁיִּצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִסַּע לְשָׁם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיּוּזַל הַמִּקָּח. וְכֵן לְהַעֲמִיד עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק שֶׁבִּזְמַן זֶה מְחֻיָּב לְהַצְלִיחַ בְּמִסְחָר זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי - זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אַחַר־כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל־פִּי סְבָרָא וְחָכְמָה בְּעֵסֶק מִסְחָר, זֶה אֵינוֹ יְדִיעָה כְּלָל; וְלִסַּע בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח, מִסְּחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ בְּאֵין סָפֵק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וָשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּהֵפֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יוֹדֵעַ יְדִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה בְּרוּרָה, שֶׁהוּא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לְהָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי־אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה. כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי כָל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי נֶאֱמָנוּת שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לַמֶּרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בְּהָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (הל' גילוח הל' ד, אות ב).

83

(מִשְׁפָּטִים — rational ordinances). Through fulfilling the mishpatim of the Torah — those commandments that have reason and intellect in them — one thereby nullifies all the questions and heresies that come from the kelipas that arose through the shattering of the vessels, where there is some intellect and letters. But there are questions and heresies of a kind for which no rational answer can be found to settle them — and they derive from the aspect of the empty space, as explained. These questions are nullified through the chukim of the Torah — those commandments in which it is impossible for us to understand or grasp any reason or intellect whatsoever, and which we fulfill only through Emunah alone. Through the power of these commandments our Emunah is strengthened to expel, nullify, and uproot from us all questions and heresy derived from the empty space — where no intellect or wisdom can be attained at all, only strengthening oneself in Emunah alone. The prohibition of divination, augury, and sorcery (מְעוֹנֵן, מְנַחֵשׁ, מְכַשֵּׁף) — this is the aspect of distancing the heresies that come from the

84

אֲנַחְנוּ לֹא בָאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי־אִם לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, וּמַרְוִיחִים בָּהֶם רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ'. אֲבָל אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב לְשָׁם, עַל־כֵּן חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשָׁלַח לָנוּ רוֹעֶה נֶאֱמָן, הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", וְהוּא חָמַל עָלֵינוּ, הוּא הִצְלִיחָנוּ, הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁמָּסַר לָנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהוֹדִיעָנוּ כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא לְבִישַׁת צִיצִת וּתְפִלִּין וּשְׁאָר כָּל הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת. וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְבַלּוֹת יָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, לַחְקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נַצְלִיחַ בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁחוֹקֵר בָּזֶה, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס וְכוּ', אַף גַּם הוּא שׁוֹטֶה וֶאֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע, שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם לְהָרַע, לַחְקֹר אַחַר אִישׁ נֶאֱמָן כָּזֶה, וְרוֹצֶה לֵידַע דַּיְקָא בְּדַעְתּוֹ וּלְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ מַדּוּעַ יַצְלִיחַ בְּזֹאת הַסְּחוֹרָה - הֲיֵשׁ פֶּתִי גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁשּׁוֹלְחִין לוֹ מִמֶּרְחַקִּים אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּמַהֵר לִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת בְּתַכְלִית הַמְּהִירוּת וְהַזְּהִירוּת, כִּי יַצְלִיחַ בָּהֶם מְאֹד הוֹן עָתֵק בְּלִי שִׁעוּר, וְהוּא בִּזְדוֹן לִבּוֹ מִתְרַשֵּׁל בָּזֶה וְרוֹצֶה לַחְקֹר תְּחִלָּה הַטַּעַם מַדּוּעַ אֵלּוּ סְחוֹרוֹת חֲשׁוּבִים שָׁם, וּבְתוֹךְ־כָּךְ מִתְעַצֵּל לִסְחֹר הַסְּחוֹרָה וּמְבַלֶּה יָמָיו בְּהֶבֶל וָרִיק, וּבָא לְשָׁם בְּחֶרְפָּה וּכְלִמָּה, נָעוּר וָרֵיק מִכָּלשׂ טוּב. מִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הֵבִיא לְשָׁם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים לָבוֹא לְשָׁם, שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַמְּבִיאִין אוֹתָם לְשָׁם בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא, שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל הַצַּדִּיקִים, נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים וְהַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם כּוֹתְבִין לָנוּ וּמַזְהִירִין אוֹתָנוּ לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי נַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה מְאֹד בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאוֹהֲבִים אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין לָהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוּכַל לִסְחֹר כָּל הַסְּחוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין וְגַם אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לְבַלּוֹת יָמֵינוּ עַל שׁוּם חֲקִירָה לַחְקֹר אַחֲרֵיהֶם חָלִילָה, רַק לְהַאֲמִין בְּכָל דִּבְרֵיהֶם וְלַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ לְקַבֵּץ וְלִסְחֹר אֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת הַיְקָרִים מִפָּז וּמִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהֶם. וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת "אֵשֶׁת חַיִל", וּמַאֲרִיךְ בָּזֶה אֵיךְ שֶׁמַּצְלִיחִין עַל־יָדָהּ לָנֶצַח, וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁסּוֹמְכִין עַל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִסְחֹר סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים וְהָעֶלְיוֹנִים מְאֹד. אַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין בְּשִׂכְלֵנוּ מַה לִּסְחֹר שָׁם, כְּבָר הוֹדִיעַ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר לְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַצְלִיחַ שָׁם תָּמִיד לָנֶצַח וְכַנַּ"ל (שם אות ג).

84

shattering of the vessels, from which all the wisdoms of the diviners, augurers, and sorcerers derive. And the prohibition of the statutes of the idolaters — not to walk in their statutes — is to distance all the heresies and heresy that come from the aspect of the empty space. For Hashem in His mercy has separated us from all those who stray, and given us the Torah whose foundation is Emunah, and sanctified us with His holy commandments which contain both chukim and mishpatim — through which we nullify and expel both types of above-mentioned heresy and questions, and merit complete Emunah. All the attainments and all the holy contractions through which one merits to attain Divinity — all of them are the aspect of Emunah, which is the foundation of the entire Torah, as it is said: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86], and it is written: "the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. For simple people and those of small worth — certainly the essential vitality and hope to

85

עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַלשׂ יְדֵי צִמְצוּמִים נִפְלָאִים וּקְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מִשֵּׂכֶל גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, מִבְּחִינַת עַתִּיק; שֶׁמִּגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת זֶה הַשֵּׂכֶל, הוּא יָכוֹל לְצַמְצֵם עַצְמוֹ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיֻּמְשַׁךְ הֶאָרַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל עֲדַיִן. כִּי הָאֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", וּכְתִיב (תהלים קלט, יד): "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד", וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות ד).

85

merit the true eternal ultimate purpose is only through Emunah. But even one who has great intellect and is a great Torah scholar, sharp in the Talmud and legal authorities, and even if he has some mastery of the

86

הָאֱמוּנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵהַשֵּׂכֶל כַּיָּדוּעַ, כִּי אֵין אֱמוּנָה כִּי־אִם בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁרְשָׁהּ נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִכָּל הַשִּׂכְלִיִּים. כִּי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", בְּחִינַת "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית", בְּחִינַת "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה", וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).

86

wisdom of Kabbalah, in the holy Zohar and the writings of the holy Ari — as long as he has not purified himself from the filth

87

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם שְׁנֵיהֶם אֶחָד. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת, הוּא מְקֻשָּׁר אֶל הָאֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג אוֹתוֹ בְּשִׂכְלוֹ הֵיטֵב, וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם כְּלָל; אַדְּרַבָּה, עִקַּר הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", הַיְנוּ כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מֵהָאֱמֶת וּלְהוֹלִיד מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, עַל־כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", הַיְנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת "אֵשֶׁת חַיִל", בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'", בְּחִינַת הַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה הַמְשֻׁבַּחַת בְּכָל סֵפֶר שִׁיר־הַשִּׁירִים, כִּי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נִקְרֵאת "כַּלָּה", כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵהַכֹּל, כִּי כָּל הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת וְכָל הַיְדִיעוֹת הַגְּבוֹהוֹת, הַכֹּל אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם מֵעֲצָמָיו וּבָשָׂר מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל הָאֱמֶת, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה, וְכָל קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "עַל־כֵּן יַעֲזָב־אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲזֹב אֶת כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אָב לַחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה, רַק לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אֲמִתַּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", שֶׁהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הֵם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִין בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אֲזַי נִכְלָל הָאֱמוּנָה בְּהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִים כָּל הַהַשָּׂגוֹת לָדַעַת מֵאֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי אֱמֶת בְּלֹא אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, וֶאֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, אֲזַי יוּכַל לָבוֹא לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר קִיּוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, בְּחִינַת "צֶדֶק כַּד אִתְחַבָּרַת בֶּאֱמֶת, אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה", הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אָז בְּוַדַּאי רוֹאֶה בְּעֵינָיו שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בַּאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּבְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁמַּזְהִירִים אוֹתָנוּ לְקַיֵּם תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז אִתְעֲבִידַת אֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִכְלָל אֱמֶת וֶאֱמוּנָה יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָדִין כָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַיְדִיעוֹת מוֹלִידִין נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיס הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַיְרוּדוֹת וְהָרְחוֹקוֹת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁנֶּחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְאִלּוּ נוֹלְדוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַיּוֹם מֵחָדָשׁ כַּיָּדוּעַ (שם אות ה).

87

of the serpent and has not yet completely shattered the desires of his body and matter, and still has some grip and trace of any bodily desire and worldly vanity — certainly his intellect is still not complete. And it is forbidden for him to enter with his intellect into the wisdom of attaining His Divinity — for he could stumble and fall, G-d forbid, Heaven have mercy. Therefore he must strengthen himself only in Emunah, cast away his intellect entirely, and rely on our holy ancestors and the true Tzadikim who subdued their inclination and completely shattered the matter — for only they merited the attainment of His Divinity in ultimate completeness. And even so, even such Tzadikim who purified and sanctified themselves from the filth of the serpent entirely and shattered all desires and nullified the body and matter completely — even their essential strengthening was

88

קֹדֶם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת כְּתִיב: "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ", כִּי אָז הָיוּ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עֲרֻמִּים בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין אָז לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בְּלִי לְבוּשִׁין, כִּי הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן שֶׁאֲמִתַּת יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה, אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַיְדִיעָה עַד שֶׁרָאוּ וְיָדְעוּ בִּידִיעָה בְּרוּרָה אֲמִתַּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִּמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ גַּם עַתָּה כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִם לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתָם בָּעֵינַיִם בְּכָל יוֹם, הָיָה קָשֶׁה לְהַאֲמִין בָּהֶם, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִטִּפָּה סְרוּחָה נוֹצָר בֶּן־אָדָם, וְיִהְיֶה בְּבֶטֶן אִמּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר־כָּךְ יִתְגַּדֵּל מִזֶּה בֶּן־אָדָם הַשָּׁלֵם בְּדַעַת וּבְצוּרָה וְכוּ', וְכֵן מִגַּרְעִין אֶחָד הַנִּזְרָע בָּאָרֶץ וְנִתְבַּלֶּה, יִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ אִילָן יָפֶה וְגָדוֹל עִם הַרְבֵּה עֲנָפִים וּפֵרוֹת - בְּוַדַּאי לֹא הָיָה הַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט מַסְכִּים לָזֶה בְּשׁוּם אֹפֶן, וְכֵן בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. וּבֶאֱמֶת נֶאֱמַר עַל זֶה: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'", וְנֶאֱמַר: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'". נִמְצָא שֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מְבִינָם בְּשֵׂכֶל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מֻכְרָח לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה. וְקֹדֶם הַחֵטְא הָיְתָה יְדִיעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הַיְנוּ הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הָיְתָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה בְּתַכְלִית הַבֵּרוּר, עַד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּבֶאֱמֶת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שְׁנֵיהֶם אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת כַּנַּ"ל; אֲבָל אַחַר הַחֵטְא, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עַתָּה אוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּכַמָּה לְבוּשִׁין בְּסוֹד 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן'. וְכֵן כָּל הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁין לָנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וּמְבָאֲרִין לָנוּ דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה לְבוּשִׁין וְהַקְדָּמוֹת שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָאֲרִים לָנוּ עַל־יְדֵי נִפְלְאוֹת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ בָּנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְקַבֵּל אוֹר הָאֱמֶת, וְהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים בָּהֶם אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּתְהַוּוּ אַחַר הַחֵטְא, שֶׁהֵם תִּקּוּן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְאַחֵז בְּהָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה וְלִפְגֹּם אוֹתָם, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמַּלְבּוּשִׁים צְרִיכִין גַּם־כֵּן תִּקּוּן וּשְׁמִירָה, וְתִקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁ"לֹּא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה וְכוּ'", כִּי יֵשׁ לְבוּשֵׁי אֱמֶת וּלְבוּשֵׁי אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְבוּשֵׁי אִישׁ וּלְבוּשֵׁי אִשָּׁה, אַךְ דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁהֵם מְמִירִין וּמַחֲלִיפִין וְרוֹצִים לִסְתֹּר וּלְהַעְלִים אֶת הָאֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה מַשִּׂיג וּמֵבִין שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, וְהֵם רוֹצִים לְסָתְרוֹ בְּהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁים וּמַעֲלִימִין הָאֱמֶת עַל־יְדֵי לְבוּשֵׁי אִשָּׁה. וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִינִים עַל־פִּי הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, הֵם רוֹצִים לִסְתֹּר הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַמְדֻמֶּה וְהַמֻּטְעֶה שֶׁלָּהֶם, כִּי מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל וְהַיְדִיעָה מַסְכִּים לָזֶה, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁבָּשׁ שֶׁלָּהֶם מַסְכִּים לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־כֵּן רוֹצִים לְסָתְרָהּ וּלְהַעְלִימָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּלְבִּישִׁין הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שִׂמְלַת גֶּבֶר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת מֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, שָׁם הֵם רוֹצִים דַּיְקָא לְהָבִין בְּשִׂכְלָם, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף, כִּי עִקַּר הַנִּאוּף נִמְשָׁךְ מִכְּפִירוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְדִּילָנוּ מֵהֶם וְהֵאִיר בָּנוּ נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת 'חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן', לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, שֶׁהֵם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַנּוֹרָאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִין בָּנוּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל הַסְכָּמַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, בִּכְדֵי לָסוּר עַל־יְדֵי־זֶה מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְכֵן עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הַזֶּה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מְבִינִים מֵרָחוֹק שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וּצְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יב יג).

88

only through holy Emunah. For it is impossible to attain any attainment or know any genuine knowledge through any spark of His Divinity — except through holy Emunah, which is the gateway through which one enters into all holiness, all attainments, and all holy knowledge. In the aspect of "with this (bozos) shall Aharon enter the holiness" [Leviticus 16:3] — zos (זֹאת — "this") is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, which is the foundation of the entire Torah — the aspect of "zos haTorah" ("this is the Torah"), specifically zos. This is what the Tikkunim elaborates: "no prophet or seer has permission to enter holiness except through her" [Tikkunei Zohar]. For it is impossible to draw close or enter into any holiness or any attainment or any knowledge of Hashem except through holy Emunah. And all the battles and trials a person has in the service of Hashem — no battle can be won and no trial stood except through holy Emunah. As is written there in the Tikkunim: "when David would go into battle, he would trust in nothing except her" — as it is written: "though an encampment beset me… in this (bozos) I trust" [Psalms 27:3] — meaning his essential trust and hope was in Emunah called zos: knowing he was strong in Emunah in Hashem and therefore was strong — for certainly he would withstand all the encampments and battles of the evil inclination and Other Side, and certainly could defeat and break them, since he had strong Emunah in Hashem called zos. And the prophet,

89

הַטְּבִילָה וְהַטָּהֳרָה בְּמִקְוֶה מְסֻגָּל לְגַדֵּל וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה (שם אות טז).

89

when he saw the length

90

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כָּל הָעוֹלָמוֹת, כָּל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים, הַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים, כֻּלָּם עוֹמְדִים רַק עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". וְכָל תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה. כִּי זֶה יָדוּעַ בִּכְתָבִים, שֶׁתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁבְּאֵין־סוֹף, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה, 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ') עַל־יְדֵי שׁוּם מִדָּה וְשׁוּם שֵׂכֶל וּסְפִירָה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הִתְגַּלּוּת כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶהוּ עִקַּר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁצִּמְצֵם אֱלָקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עֶצֶם הַחָכְמָה כִּבְיָכוֹל, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁפִּנָּה הַשֵּׂכֶל מִשָּׁם, נִשְׁאַר הַמָּקוֹם פָּנוּי כִּבְיָכוֹל בְּלִי שֵׂכֶל, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם כִּי־אִם בְּחִינַת אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה. וְתֵכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה, אָז תֵּכֶף הִמְשִׁיךְ אֱלָקוּתוֹ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַמִּדּוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. כִּי אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְהַוָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, אָז יֵשׁ בְּכֹחַ לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת וְהַסְּפִירוֹת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה", (וְהָדַר) "וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", כִּי בַּתְּחִלָּה, קֹדֶם תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל הָאֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, כִּי עֲדַיִן הַכֹּל אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־ סוֹף, כִּי כָּל מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם מֵבִין, הוּא אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף כַּיָּדוּעַ, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּבַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה מִזֶּה, הַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, אֲבָל בָּעוֹלָם הַנָּמוּךְ מִמֶּנּוּ, הוּא עֲדַיִן בְּחִינַת אֵין־סוֹף, כִּי מַלְכוּת דִּיצִירָה הוּא בְּחִינַת אֵין־סוֹף נֶגֶד כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן. וְעַל־כֵּן בַּתְּחִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם הַשָּׂגָה, כִּי הַכֹּל אֶצְלוֹ בְּחִינַת אֵין־סוֹף, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּתְּחִלָּה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל; וְאָז כְּשֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינָיו וְזוֹכֶה לְהָבִין אַחַר־כָּךְ הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָאוֹרוֹת וְהַמִּדּוֹת לְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַצִּמְצוּם וְהַכְּלִי שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת צִמְצוּמֵי הַשֵּׂכֶל מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֻלָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לְגַלּוֹת וּלְהוֹלִיד שׁוּם דַּעַת וְשׁוּם הַשָּׂגָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּם שֶׁל כֻּלָּם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּלֵית רְשׁוּ לְשׁוּם סְפִירָה וְכוּ' לַאֲרָקָא בִּרְכָאן בַּר מִנָּהּ, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, עַל־יָדָהּ דַּיְקָא עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ (הל' נדה, הלכה ב).

90

of the exile and had no hope of emerging from it — had hope only through Emunah called zos: as it is said: "this (zos) I will return to my heart, therefore I will hope…" [Lamentations 3:21] — for one who is strong in Emunah will certainly merit to win the battle and emerge from exile. And see in the Tikkunim which elaborates on the aspect of zos: how Yaakov transmitted zos to his sons, and Moshe blessed Israel with zos — and all circles around the holy Emunah called zos, which is the foundation of all as above. Emunah is the opening and gateway through which to enter into the attainment of His Divinity as above — and it is also the end and ultimate purpose of all knowledge and attainments, in the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know," which is the aspect of Emunah. For this is the ultimate end of all knowledge and attainments: knowing and attaining that it is utterly impossible to know — only to believe in Him. This is the aspect of: "I am first and I am last and besides Me there is no G-d" [Isaiah 44:6]

91

זֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה צִמְצֵם חָכְמָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד אֲשֶׁר סִלֵּק הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנִּשְׁאַר הַמָּקוֹם כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת שֶׁהֵם עַצְמוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשֵּׂכֶל כִּי־ אִם כֹּחַ הָאֱמוּנָה, שֶׁבָּרָא כֹּחַ בְּהָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֵׂכֶל וָדַעַת לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל. וּבֶאֱמֶת זֶה הַצִּמְצוּם הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אֱמוּנָה הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא, עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", כִּי אֱמוּנָה הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, כִּי בְּדָבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין, אֵין צְרִיכִין לְהַאֲמִין וְאֵינוֹ נִקְרָא אֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם הַשֵּׂכֶל מֵבִין זֶה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים בַּשֵּׂכֶל. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין וּמַשִּׂיג שָׁם, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְדַעְתּוֹ שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה? אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁבָּרָא בְּחָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה כֹּחַ בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְצַמְצֵם וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבַד עַל־יְדֵי כֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר בְּהַדַּעַת גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, כִּי אַף־עַל־גַב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזְּלֵהּ חָזֵי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לוֹ לְהַאֲמִין, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, הוּא מֵבִין בְּבֵרוּר שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין, כִּי הוּא מֵבִין זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַדָּבָר בְּשׁוּם שֵׂכֶל, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה לְבָד (שם אות ב).

91

— "Ani" (אֲנִי — "I") is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, as is known. And this: "I am first and I am last" — for the beginning is from Emunah, and the end is Emunah. And the more one knows and attains in the attainment of His Divinity, the more Emunah is strengthened more and more — and this is the essential ultimate purpose of all attainments and knowledge. Therefore one needs a very great Rabbi who can instill the attainment of Divinity even

92

כְּשֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרְמִין שְׁבִירַת כֵּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, וְרוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין דַּיְקָא בְּלִי אֱמוּנָה; נִמְצָא שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים, כִּי נִשְׁאֲרוּ הַכֵּלִים בְּלִי אוֹרוֹת, וְהָאוֹרוֹת בְּלִי כֵלִים, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כֵּלִים, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּטֵּל הָאוֹר לְגַמְרֵי, כִּי חוֹזֵר הַכֹּל אֶל אֵין־סוֹף מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּלֹא כְלִי וְהַכֵּלִים נָפְלוּ לְמַטָּה וְכוּ', כְּיָדוּעַ בִּכְתָבִים. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁרוֹדֵף שִׂכְלוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְמֹךְ שָׁם עַל הָאֱמוּנָה לְבַד, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בְּהָאֱמוּנָה, וְאָז מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר הַשֵּׂכֶל נִשְׁבָּר כְּלִי הָאֱמוּנָה, וְאָז נִפְגָּם וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת לְגַמְרֵי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי חָזַר הַכֹּל אֶל בְּחִינַת הָאֵין־סוֹף מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר הַכְּלִי וְהַצִּמְצוּמִים שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא עֵץ־ הַדַּעַת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, דְּאִסְתַּכַּל בְּמָה דְּלָא הֲוָה לֵהּ רְשׁוּת, שֶׁעַל יְדֵי־זֶה חָזַר וְגָרַם שְׁבִירַת כֵּלִים כַּמּוּבָא (שם אותיות ג ד).

92

in the very lowly and very small — for all attainments and knowledge are only in the aspect of matei velo matei, for no thought can grasp Him whatsoever. For in truth through wisdoms, it is certainly impossible to attain and know Him at all — for one could stray greatly through one's wisdom as the rationalists strayed and were confused, Heaven have mercy, until they came to complete heresy through

93

כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת, לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת כְּלָל, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת חָזָק בָּזֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, אֲזַי אִם יִזְכֶּה, יַחְמֹל עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח לוֹ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְיוּכַל לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין מְעַט בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן גְּבוּל לְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי לְעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַיְסוֹד וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּרֹאשׁ וּבְסוֹף וּבְאֶמְצַע, בִּבְחִינַת "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" - "אֲנִי" הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּמִבַּלְעֲדֵי הָאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים" (שם אות ה).

93

the error of their confused wisdom. Therefore the essential is Emunah. But Emunah needs to be given life and strengthened through drawing vitality from the light of the countenance which is the intellect. And this is accomplished specifically through the Tzadikim of the

94

מִי שֶׁהוּא חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְהָבִין בְּשִׂכְלוֹ וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר וּשְׁלֵמוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נוֹלָדִים מֹחִין חֲדָשִׁים, בִּבְחִינַת עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמֵּאִיר הַשֵּׂכֶל לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת הַשָּׂגוֹת חֲדָשׁוֹת בִּידִיעוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, כִּי כְּלַל־יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הוּא מֵאֱמוּנָה, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְרוֹאִין וּמַשִּׂיגִין אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה וְהַכָּרָה בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִתְחַבֵּר הָאֱמוּנָה עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת "וּבוֹ תִדְבָּק" (שם אות ו).

94

generation who are of especially great stature — who labor to instill holy Emunah within us. And through all the Torah teachings and attainments they reveal to us, they give life and strengthen our holy Emunah. For even though we see and understand that we do not grasp their words at all, and their great wisdom is very hidden and far from us — nevertheless,

95

אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַדְּבֵקוּת הַנַּ"ל יָקָר מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תְּקַבֵּל תָּמִיד מִן הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים הַנַּ"ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה יִחוּד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת כַּנַּ"ל, אָז צְרִיכִין לְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל וּלְבָרֵר בֵּרוּרִים מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי־כֵלִים (עַיֵּן פְּנִים); וּמֵחֲמַת שֶׁבְּאֵלּוּ הַשִּׁבְרֵי־כֵלִים נֶאֱחָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְגִבּוֹר גָּדוֹל מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בָּזֶה לְיַחֵד יִחוּדִים וּלְזַוֵּג הַמִּדּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בּוֹ הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים, וְהֵם הֵם בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין, וּצְרִיכִין לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל וְיוֹדֵעַ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בְּשִׁבְרֵי־כֵלִים שֶׁעוֹסְקִין לְבָרֵר אוֹתָם עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד. וְעַל־כֵּן גַּם הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַטֵּל עַצְמוֹ לִפְעָמִים מִדְבֵקוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ', עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיתַקֵּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהָעֲנָנִין דִּמְכַסָּיִין עַל עַיְנִין הַנַּ"ל, וְאָז יִהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִידוּת (שם אותיות ו, ט).

95

each one according to what he assesses in his heart can have some great and strong sparks flash for him: how much one must strengthen oneself in Emunah. And perhaps he will also merit to know and attain something, to behold the pleasantness of Hashem and visit in His sanctuary. For the sweetness, pleasantness, and delight of even a single flash cannot be estimated — and it is worth enduring all the sufferings in the world, shattering all desires, and laboring and

96

אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֱמוּנָה טְהוֹרָה וּקְדוֹשָׁה, שֶׁאָז יֶשׁ לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת קְדוֹשׁוֹת; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר דַּם־נִדּוּת בְּהָאִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם, כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְבַלְבֵּל אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כְּנִדָּה, אֲזַי אָסוּר לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, כִּי אָז צָרִיךְ לֵישֵׁב בָּדָד וְלִבְרֹחַ מִן הַדַּעַת לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַדַּעַת כְּלָל וְלֹא יְחַבֵּר אָז אֶת הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה כְּלָל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת לְהָבִין וּלְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת וְהַכְּפִירוֹת הָעוֹלִים עַל מֹחוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁעוֹלִים עַל דַּעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הָאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם הֲבָנַת הַדַּעַת, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה אָז לְהָבִין בְּשֵׂכֶל, אֲזַי יִתְגַּבְּרוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, עַל הַשֵּׂכֶל, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אֶת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּה, הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׂכֶל יִהְיוּ נִפְגָּמִין וְנִתְקַלְקְלִין יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, בִּבְחִינַת "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", וְיִתְבַּטֵּל הַשֵּׂכֶל וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה בְּחִינַת חֹמֶר אִסּוּר נִדָּה, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה בְּשָׁרְשָׁן הֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֵר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכְּפִירוֹת, אָז נֶאֱמָר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב", שֶׁלֹּא יִתְגַבֵּר הַדַּם־נִדּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה וְיִתְבַּטֵּל הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה לְגַמְרֵי וְיִתְגַּבְּרוּ הַכְּפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְאָז עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּד בֵּין הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה, וְאָז צְרִיכִין לְסַלֵּק הַדַּעַת לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְזֶה: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִפְרשׁ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, כִּי לָא מִבַּעְיָא בְּעֵת נִדּוּתָהּ צְרִיכִין לִפְרשׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁיַּתְחִילוּ לַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם־נִדּוּת, אֲזַי תֵּכֶף צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ אֶת הַדַּעַת לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִמּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד. וְהַכְּלָל, שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ כִּי־אִם בְּעֵת שֶׁהָאֱמוּנָה עַל מְכוֹנָהּ, שֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בְּתֹקֶף גָּדוֹל וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק וְקֻשְׁיָא כְּלָל. וְאָז כְּשֶׁהָאֱמוּנָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה אֶצְלוֹ בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּתֹקֶף גָּדוֹל, אָז יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לִרְדֹּף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מְעַט מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי לְכָךְ נוֹצַר, בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִכְנֹס בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דַּםשׂנִדּוֹת, אָז צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִן הַשֵּׂכֶל לְגַמְרֵי וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבָד (שם אותיות ז ח, ועיין שם אות ט). מוּבָן שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְטַהֵר מִדַּם־נִדּוּת הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַכְּפִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַחֲזֹר וּלְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהוֹלִיד וּלְגַלּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.

96

toiling in the service of Hashem through all toils and efforts with genuine self-sacrifice for the pleasantness and delight of a single flash. Happy is one who merits to pursue this in truth. Therefore only the truly great Tzadikim of very great stature instill within us the complete holy Emunah. The essential purpose of all the miracles and wonders and revelations of Divinity that were through Moshe Rabbeinu, peace be upon him — and similarly all the great and wondrous attainments that the other true Tzadikim revealed to us — all of it is only to strengthen us in complete Emunah. This is the ultimate purpose of all attainments and knowledge, in the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know," as above. This is what is written after all the miracles and wonders that Moshe performed at the Exodus from Egypt, where there was a revelation of Divinity in a wondrous and very great light as is known — and afterward the cloud of Hashem journeyed

97

מִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת, וְהִיא בְּחִינַת עֲו?ֹן מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַדַּעַת בְּלִי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל; כְּמוֹ־כֵן הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם דַּעְתּוֹ בְּלִי הַכְּלִי שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁאָז נִפְגָּמִין טִפֵּי הַדַּעַת וְנִתְאַחֲזִין בָּהֶם הַקְּלִפּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה", כִּי פָּגַם בְּעִנְיָן זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל פְּגָם אֶחָד כַּנַּ"ל (שם אות א).

97

before them by day, and the pillar of fire by night — and afterward came the Splitting of the Sea of Reeds with great wonders and a very great revelation of Divinity, to the

98

עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, דְּהַיְנוּ בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא אָדָם. וְעִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם הוּא, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי הָאָדָם כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מֵעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר וּמִתְקַשֵּׁר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָרוּחָנִיִּים וְהַזַּכִּים מְאֹד, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר", כִּי זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הוּא לְקַשֵּׁר תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לִהְיוֹת דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת שֶׁל תַּחְתּוֹנִים בְּעֶלְיוֹנִים, עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּיְקָא, וְרֻבָּם כְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁין בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת צִיצִת מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן דַּיְקָא, וּתְפִלִּין מֵעוֹר בְּהֵמָה וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וְכוּ', וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין מִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֶׂה דַּיְקָא, בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עִקַּר הַיִּחוּד וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁנִּכְלָל שְׁכִינַת עֻזּוֹ הַשּׁוֹכֵן בַּתַּחְתּוֹנִים בְּמִי שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וּמִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי שׁוּם שֵׂכֶל וְחָכְמָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַשֵּׁר עוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה בְּבוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּל תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ מִמַּעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי מְבוּכָה זֹאת רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְרַבִּים אוֹמְרִים עַל הַמִּצְו?ֹת טְעָמִים שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל; אֲבָל בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת מַשְׁפִּיעִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְ'תַכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע', וּמֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'לֹא נֵדַע', שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיְדִיעָה, עַל־כֵּן הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין מְבִינִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַשְּׁרִין וְנִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת קט הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' נדרים הל' ד, אותיות יב יג יד).

98

point where a handmaid at the sea saw what the prophet Yechezkel did not see, as our Rabbis said. After all this it is written: "And Israel saw the great hand… and they believed in Hashem" [Exodus 14:31]. See and understand and look well — for after all the attainments, knowledge, and proofs, they still needed Emunah. For all the above was only for the sake of strengthening Emunah — each one according to what he assesses in his heart. For one must always strengthen oneself in Emunah and believe in Hashem and the true Tzadikim simply, without any wisdoms — for the essential is simple Emunah as above. And see additionally regarding the strengthening of Emunah, and that even though one must draw great and holy wisdom and intellect into Emunah — and this is the aspect of "heh dalet hevayah" (הֵא דָּלֶת הָוְיָה) — the aspect of malchus-Emunah alone; and it became a heh

99

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה, כָּל מַה שֶּׁבָּא לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה וּמַדְרֵגָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ תֵּכֶף כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְחוֹזֵר בְּכָל פַּעַם אֶל הָאֱמוּנָה; כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין, שֶׁכְּפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וְכוּ', כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמוֹת לְבַד, רַק הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בַּעֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לְהַעֲלוֹת נַחַת־רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכֻּלָּם, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלִיּוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְמִימוּת כַּנַּ"ל, זוֹכִין לַעֲלוֹת עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַגִּיעַ לִבְחִינַת רָצוֹן וְכוּ' שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל (שם אות טז).

99

through drawing into it the yud which is the aspect of holy wisdom, which is the essential vitality of Emunah and malchus. Nevertheless the yud is somewhat distant and separated from the dalet — in the aspect of "I said: I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23].

100

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן, וְזֶהוּ כְּלַל וִיסוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִקְרָא כּוֹפֵר וּמִין. וְזֶה עִקַּר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַכּוֹפְרִים וְהַחוֹקְרִים, כִּי גַּם הֵם חָקְרוּ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ הָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלַהֲבִינוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהַשִּׂיג: אֵיךְ שַׁיָּךְ אֵיזֶה מִצְוָה וַעֲבוֹדָה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם, וְזֶה עִקַּר כְּפִירָתָם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהָאֱמֶת כָּל־כָּךְ. וְזֶה עִקַּר אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, לְהַאֲמִין שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ מִכָּל מַחֲשָׁבָה וְרַעְיוֹן, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא חָפֵץ דַּיְקָא בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, בִּבְחִינַת "וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וְכוּ'", אַף־עַל־ פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשׁוּם שֵׂכֶל (הלכות שבועות הלכה ב, אות ב; ועיין אמת אות לו).

100

For this is the essential wisdom: to realize that true wisdom is far from him. Only he nonetheless receives from it great and wondrous vitality from afar — to give life and strengthen his holy Emunah — in the aspect of "from afar Hashem appeared to me" [Jeremiah 31:2]. And this is the essential distinction between holiness and the Other Side — the aspect of the distinction between matzah

101

עִקַּר שְׁלֵמוּת הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא בַּסּוֹף, בִּבְחִינַת "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ", בִּבְחִינַת "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" - "כּוֹנַנְתָּ" לֹא כְתִיב אֶלָּא "תִּכּוֹן", שֶׁבַּסּוֹף לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כִּי בְּרֵאשִׁית הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אָז תִּתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא מַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי עֲזִיבַת הָעֲבֵרָה וְהַתַּאֲוָה וְכֵן עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה, בְּוַדַּאי הָיָה הַכֹּל בּוֹרְחִים מִן הָעֲבֵרָה וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי הַמִּצְו?ֹת בְּלִי שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל; אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאִים הָאֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, כְּפִי פַּשְׁטוּת קַטְנוּת דַּעַת הָאָדָם, נִדְמֶה לוֹ בֶּאֱמֶת שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם תַּעֲנוּג, וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם הוּא יְגִיעָה, וְזֶה עִקַּר נִסְיוֹנוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹאֶה הָאֱמֶת תֵּכֶף, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְבַסּוֹף לְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, וּלְפֻם צַעֲרָא אַגְרָא. וְכֵן כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְשֶׁל הַמְחַקְּרִים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי הָאֱמֶת שֶׁבְּדַעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁרָאוּי שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כָּךְ, כִּי רוֹצֶה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֲמִתַּת הָאֱמֶת תֵּכֶף, אֲבָל אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין בַּשֵּׂכֶל אֲמִתָּתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כְּשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת עִם הָאֱמֶת, וְלֶאֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֶצֶם אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בֶּהָאֱמֶת, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשִׁין לְהָאָדָם עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הָעַקְמִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל זֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים וּמַחֲזִיר פָּנָיו קְצָת מִתַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וְחוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר לוֹ דַּרְכֵי הָאֱמוּנָה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִבְחֹר בְּהָאֱמֶת וֶאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה. וְאָז הוּא מֵבִין שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהָעַקְמִימִיּוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁרוֹצִים לְהַסְתִּיר וּלְהַעְלִים מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, כָּל זֶה הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְגַלֶּה הָאֱמֶת בַּתְּחִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, רַק מֵאִיר הָאֱמֶת קְצָת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַאֲמִין לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וּבְכָל זְמַן, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה; כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּרַחֲמָיו לְקָרֵב אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה דְּרָכִים, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַנִּיחַ לוֹ מָקוֹם לְהִסְתַּפֵּק קְצָת בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וּכְשֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־ יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְעִנְיַן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַהִתְגַּלּוּת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁזָּכִינוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיָבִין שֶׁכָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן וּבְחִירָה, וְאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ אַחַר כָּל הָעַקְמִימִיּוּת וְהַמַּחֲלֹקֶת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה לְכָל־טוּב (שם אותיות יב יג יד טו טז).

101

and chametz at Passover, where the essential distinction is between ches and heh: that one should not seal the opening of holy Emunah through wisdom — by relying only on the wisdom one has attained. This is the aspect of ches which has no opening or separation — from which comes chametz, for through this one can come to the leavening of the heart and heresies, G-d forbid. And it is also explained there that the essential rebuke of the Tzadik to the Community of Israel is only about Emunah — for the blemish of Emunah is the aspect of adultery, the aspect of "she takes strangers from under her husband." And the Tzadik rebukes about this and is zealous, saying: "Do not seclude yourself with such-and-such a man! Rather make yourself like an animal" — the aspect of "I was like an animal before You" [Psalms 73:22] — and strengthen yourself in complete Emunah. The essential knowledge of Hashem and of the holy Torah is through Emunah, as it is said: "I will betroth you to Me in faithfulness, and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. Just as we see that the

102

אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת עַל־יְדֵי תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ כַּנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, קיא שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בִּכְלַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַרְבֵּה מִתְרַחֲקִים עַל־יְדֵי רִבּוּי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עַל עַצְמָן, שֶׁרוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁחוֹתְרִים וּמִתְיַגְּעִים בִּשְׁבִיל לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים כָּל־כָּךְ; וְכָל זֶה מַעֲשֵׂה הַבַּעַל־ דָּבָר שֶׁחוֹתֵר עֲלֵיהֶם לְרַחֲקָם יוֹתֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיֵּדַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא אוֹחֵז (וַאֲפִלּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ קִבּוּל שָׂכָר לַצַּדִּיקִים וְכוּ', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶשׁ לִי חֵלֶק עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל), וְזֶה מֵעִקְּרֵי הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז, כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה עַל־יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וְהַעְתָּקָה שֶׁמְּנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵרַע לְטוֹב, אֲפִלּוּ תְּנוּעָה בְּעָלְמָא, אֲזַי בְּוַדַּאי הָיָה רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְתוֹרָתוֹ וְהָיָה מִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. עַל־כֵּן צְרִיכִין גַּם בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבִיד, וְסוֹף כָּל סוֹף לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רַק אֵיזֶה טוֹב שֶׁחָטַף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְוַדַּאי כָּל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אַטּוּ מָאן דְּלָא יָכִיל לְמֶעְבַּד כֹּלָּא מִצְוָה - פַּלְגָּא מִצְוָה נָמֵי לָא לִעֲבַד?! וְכָל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם עַל־יְדֵי רַעְיוֹנִים וּמַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ מֵחֲמַת מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהָבִין הָאֱמֶת תֵּכֶף וּמִיָּד. אֲבָל הַמַּאֲמִין לֹא יָחוּשׁ, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אֲמִתַּת דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְכוּ', כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה לְבַסּוֹף כַּנַּ"ל (שם אות יז).

102

essential clear knowledge in matters of commerce and business (מַשָּׂא וּמַתָּן) is specifically through Emunah — and this is the foundation of all commerce and business in the world, everything through one person believing another, knowing that he is trustworthy and a man of truth. For without Emunah no business or commerce can exist. For example: when a person wishes to know the price of a certain commodity in distant lands — so as to know whether to trade this commodity here and transport it there to distant lands and profit from it — if he wishes not to rely on the trustworthiness

103

עִקַּר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל (שֶׁעַל־ יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וַאֲהָבוֹת רָעוֹת וְזוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה), הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל וְהִיא עִקַּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וְזֶה כָּל מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר־פֶּה דַּיְקָא, עַל־כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר קְרִיאַת־שְׁמַע בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁהוּא עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד, בְּחִינַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כְּתִיב תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ "וְאָהַבְתָּ", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן כָּל פָּרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע מְבֹאָר כָּל עִנְיַן הַמְשָׁכַת אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' מלמדים, הל' ד, אותיות ה, ח).

103

of any person, he certainly will never know the price. Unless before each transaction he travels there himself to see how the price is for that commodity — but by the time he returns home, perhaps the price will have dropped. And similarly to rely on

104

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה, הֵם סוֹבְלִים הַכֹּל, כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ (שם אות יג).

104

one's own wisdom and intellect — reasoning from afar that this

105

עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמַּאֲמִינִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין הַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת מַזָּל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ זֹאת בְּכֹחֵנוּ לְבַד בְּשׁוּם אֹפֶן; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁזָּכוּ אָז לְהַשָּׂגָה גְדוֹלָה וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶאָרַת עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְכַמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְלֹא זָכוּ לָזֶה אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ (הל' תלמוד תורה, ה"ג, אותיות ה ז; וע' ממון ופרנסה, אותיות נג, נה).

105

is the time when one must succeed in this trade in such-and-such a place — this is certainly impossible. For we have already seen many times that one's reasoning suggested the

106

עִנְיַן הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס וּלְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד מִשִּׂכְלֵנוּ, עַד שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַכְנִיס בְּשִׂכְלֵנוּ אֲמִתַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, אַף־ עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם וּלְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים, הַכֹּל רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. עַיֵּן "חַיִּים", אוֹת לד; "יִרְאָה וַעֲבוֹדָה", אוֹת עח.

106

price of this trade would be high, yet in fact it turned out quite cheap. It emerges that knowledge based on reasoning and wisdom in a business matter is no knowledge at all. And to travel oneself

107

אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כָּזֶה - אַךְ עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה הַנִּמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יְכוֹלִין כָּל יִשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטוּל הַזְּמַן גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שָׁלֵם כָּל־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהִנָּצֵל מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה וְהָעַבְדוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא עֶבֶד לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמָן. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת (הלכות מילה ה"ד, אות יג; וע' שבת אות קכ; ממון אות מ).

107

and see with one's own eyes is also impossible as above. One must necessarily rely on some trustworthy man of his choosing who is fit to rely upon — for he knows he is his true friend and reliable. And when this genuinely

108

הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָסִין לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "זֶה הַשַּׁעַר לַה', צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ", בְּחִינַת "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים". כִּי תִקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהַמְדַמֶּה הוּא הַפֶּתַח וְהַשַּׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל; כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים גַּם בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים, שֶׁמַּתְחִילִין כָּל חֲקִירַת חָכְמָתָם עַל־יְדֵי הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ מְבֹרָר מֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן הֵם נְבוֹכִים מְאֹד בְּחָכְמָתָם, וְרֹב הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּרוּרִים אֶצְלָם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, שֶׁבָּזֶה אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְעַל־כֵּן רֻבָּם בָּאוּ לְכַמָּה כְּפִירוֹת וְטָעוּתִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי טָעוּתוֹ, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה שֶׁלָּהֶם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב בְּכָל דּוֹר לְצַדִּיקֵי־ אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַמִּין מִלְּתָא לְמִלְּתָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם: מִקַּל וָחֹמֶר וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה וּמִבִּנְיַן אָב, שֶׁהֵם הֶקֵּשִׁים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁל חַכְמֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים. נִמְצָא, שֶׁהַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות ס"ת הלכה ד, אות טז).

108

trustworthy person writes him knowledge from distant lands about some price, commodity, and the like — then this knowledge is clear and certain for him beyond any doubt, even though he does not understand through his own intellect any reasoning that the price should be so — on the contrary his reasoning suggests it should be otherwise. Yet he knows with clear and genuine certainty that the price is so — through the Emunah of believing his trustworthy friend, certain that he will not lie to him and certain that he writes the truth.

109

אֱמוּנָה וְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה זוֹכִין לְחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה. וְכָל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יוֹתֵר חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר בֶּאֱמוּנָה; כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיָּבִין וְיִתְחַכֵּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק יָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בִּבְחִינַת "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" וּבִבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּצְרִיכִין לְחַדֵּשׁ אֱמוּנָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו תִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים, בִּבְחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וּכְתִיב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" (שם אות יז).

109

It emerges that the essential clear knowledge, which is the foundation of his commerce, is through Emunah. For the world cannot exist without Emunah — for all commerce and business in the world, and all the association between people, cannot be sustained without Emunah.

110

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְזֹאת הָאֱמוּנָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ כְּפִי אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּפִי הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבִדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כְּמוֹ־כֵן זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה זֹאת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַגִּלְגּוּלִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁכֻּלָּם הֵם רַק לְרַמֵּז רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הָאָדָם עִם כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק טוֹב בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ הָאָדָם לָשׂוּם לֵב לָזֶה בְּכָל יוֹם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לְהָבִין זֹאת כָּרָאוּי (הַיְנוּ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁמִּתְחַדְּשִׁין בְּכָל יוֹם), צָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּזֶה עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁבְּכָל יוֹם נִמְשָׁךְ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: "בְּכָל יוֹם עוֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת וְכוּ'". וְזֶה בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה רַבָּה לְהַאֲמִין בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" (שם אות כא).

110

For even if one is a very great sage and wants to conduct no business until he knows the nature of the transaction through his own wisdom — and similarly will not give anything from his hand to his fellow, since he does not believe any person — he certainly cannot conduct any business or any transaction. For all dealings and commerce necessarily must be through trustworthiness, one person believing another. Each person seeks a trustworthy person fit to rely upon — but without any trustworthiness whatsoever, one cannot conduct commerce and dealings, particularly

111

חָכְמַת הַמְחַקְּרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, הוּא הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל חָכְמַת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים הוּא שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחָכְמָה גְדוֹלָה וְדַעַת אֲמִתִּי בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ בְּכָל פַּעַם הִתְרַחֲקוּתוֹ יוֹתֵר, כִּי זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁהַחָכְמָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ עֲדַיִן, בִּבְחִינַת "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁדַּעְתּוֹ קְטַנָּה עֲדַיִן, שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּוַדַּאי לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִן הַחָכְמָה, בִּפְרָט מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ אֶת גּוּפוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת וַעֲדַיִן יֶשׁ לוֹ שֶׁמֶץ מֵאֵיזֶה תַּאֲוָה שֶׁלֹּא שְׁבָרָהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה עֲדַיִן; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ פְּגָמָיו וְלִכְלוּכָיו בְּכָל הַתַּאֲווֹת, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַל־כָּל־פָּנִים לֵידַע כַּמָּה הוּא רָחוֹק מִדַּעַת הַשָּׁלֵם שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים. וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכָּם לְהַמְעִיט וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָם, בִּבְחִינַת "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל הַחֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי יָוָן, הֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִכָּל זֶה, כִּי דַּרְכָּם שֶׁיָּרוּצוּ וִיעוֹפְפוּ בְּחָכְמָתָם לַחְקֹר וְלִדְרשׁ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת כְּלָל, וְהֵם מְלֻכְלָכִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, וּמְבַקְשִׁים לַחְקֹר וְלֵידַע בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ מְאֹד וּבָאוּ לִכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם הַקְּדוֹשִׁים וְהַפְּרוּשִׁים מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִתַּאֲוַת הַכָּבוֹד בְּתַכְלִית הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם, וּשְׁאָר הָעוֹלָם צְרִיכִין רַק לְהַאֲמִין בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְעִקַּר הַפְּגָם תָּלוּי בְּהַדִּבּוּר, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, בִּפְרָט עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע עַל כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה עוֹשִׂין כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ חָכְמוֹת שֶׁל שֶׁקֶר וּכְפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב הַרְבֵּה, הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמַת יָוָן, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז רוֹצֶה לָרוּץ וְלָעוּף בְּחָכְמָתוֹ לַחְקֹר בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, וְשֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ לוֹ כָּל הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְכוּ' תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשֶׁיָּבִין וְיֵדַע כָּל דָּבָר מַה שֶּׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעַתָּה מִדִּבּוּרִים רָעִים וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבִפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַכְנִיעִין כְּנָפַיִם שֶׁל הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל וְזוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הלכות שילוח הקן, הלכה ה, אות יח).

111

great dealings that are for distant places. And all the trustworthiness between one person and another — all derives and descends from the power of holy Emunah: the requirement to believe in Hashem and His Tzadikim and His holy Torah. For Hashem created the power of Emunah in a person — so that he would have the power and free choice to believe in the truth even though he cannot yet fully attain it through his intellect. And from there the trustworthiness and Emunah between one person and another — which is the world's sustaining — descends. Therefore our Rabbis truly said: one who reverses his word is as if worshipping idols — for when one lies to his fellow in some business and has no trustworthiness, he blemishes the holy Emunah and is counted as a literal idolater. For the trustworthiness between one person and

112

אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת מָמוֹן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא זָכָה לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ - אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בִטֵּל תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאִם־כֵּן, מֵהֵיכָן יַתְחִיל? עַל־כֵּן עִקַּר הָעֵצָה, רַק לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וְזֶהוּ הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת, וְאָז יַעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל הַתִּקּוּנִים כְּאֶחָד (הלכות ערלה, הלכה ד, אותיות יח יט).

112

another also derives from holy Emunah as above. We came to this world only to trade commodities to very great distances — where

113

כָּל הַבְּרוּאִים לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַכִּיר וְלֵידַע אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ כָּל מִין וָמִין שֶׁבָּרָא מֵאַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְנָתַן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כֹּחַ כָּזֶה, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַמִּינִים הָאֵלּוּ הַמְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה שֶׁהֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, אֲשֶׁר הִיא כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כָּל־כָּךְ כָּאֵלּוּ יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא עוֹלָמוֹ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת הָאֵלּוּ יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיֵדְעוּ כֹּחַ גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם כְּשֶׁשּׁוֹמְרִין סֵדֶר הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה כָּל מִין וָמִין לְבַדּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה לַחֲזֹר וְלִכְלֹל בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי־ אִם דֶּרֶךְ הַשְּׁבִיל וְהַצִּנּוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ דֶּרֶךְ שָׁם מִשָּׁרְשׁוֹ מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז נִתְגַּלֶּה עַל־יָדוֹ דַּיְקָא אַחְדוּת הַפָּשׁוּט. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁנִּין סִדְרֵי־בְרֵאשִׁית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי כִּלְאַיִם וְתַעֲרוֹבוֹת, בִּפְרָט כְּשֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּכִלְאֵי־בְּהֵמָה, אָז נִתְעַרְבֵּב הַדֶּרֶךְ וְהַסֵּדֶר עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִכְלֹל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט, וְאָז חַיּוּתוֹ דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְאָז מִתְגַּבְּרִין הַשִּׁנּוּיִים בְּיוֹתֵר וְנִתְעוֹרְרִין קְלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם כְּלַל הַשִּׂבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הל' כלאי בהמה, הל' ד, אותיות א ב).

113

one succeeds enormously with the commodities traded in this physical world specifically, earning a very great and wondrous profit without measure or reckoning, as "eye has not seen…" [Isaiah 64:3]. But a person does not know what he earns in that very distant world that is our homeland to which we must return. Therefore Hashem had compassion on us and sent us a faithful shepherd — Moshe Rabbeinu, peace be upon him — of whom it is written: "in all My house he is faithful" [Numbers 12:7]. He had compassion on us, he made us succeed, he illuminated

114

כְּבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַבָּאִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאָסוּר לִכְנֹס בָּהֶם כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הָאֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי חַיּוּת אֱלָקוּתוֹ הוּא שָׁם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס דַּיְקָא לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֶל הַחֲקִירוֹת - הוּא סוֹד פְּגַם קַיִן, שֶׁכָּפַר בְּעִקָּר וְהָרַג אֶת הֶבֶל, וּכְאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, חַס וְשָׁלוֹם (הלכות כלאי בגדים, הלכה ג, אות ה).

114

our eyes, and informed us of all the Torah and commandments he transmitted to us from the mouth of the Holy Blessed One. He informed us of all

115

מִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲדַיִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ וְעִמּוֹ וְקָרוֹב אֵלָיו תָּמִיד, אֲזַי בְּוַדַּאי הוּא אִישׁ־חַיִל וְיֶשׁ לוֹ חֵלֶק בִּבְחִינַת מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֱמוּנָה הוּא עִקַּר הִתְחַזְּקוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, לֶאֱזֹר אֵזוֹר בְּמָתְנָיו, לַחְגֹּר עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, לִהְיוֹת כְּגִבּוֹר עֲרוּךְ מִלְחָמָה לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה אָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם "אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה", בְּחִינַת "וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו". וְעִקַּר גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה הוּא לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ לְבַל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן. וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת, שֶׁמֵּאִיר דַּעְתּוֹ בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, לְחַזְּקָם וּלְאַמְּצָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁעֲדַיִן הַשֵּׁם אִתָּם וְאֶצְלָם וְסָמוּךְ לָהֶם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְעִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָרְמָזִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אַחַר אֲמִתַּת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, זוֹכֶה לִהְיוֹת אִישׁ־חַיִל וְזָרִיז וְלִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק בְּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלֵידַע כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם אִתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק לֵב אֲחֵרִים גַּם־כֵּן, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַזֶּה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים רַבִּים, כָּל אֶחָד לְפִי בְחִינָתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקַּיֶּמֶת לָעַד וְלָנֶצַח, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות פדיון בכור, הלכה ה, אות יט).

115

the holy commodities we must trade in this world — namely the wearing of tzitzis and tefillin and all the other holy and awesome commandments. Certainly we need not, G-d forbid, spend our days investigating, G-d forbid, whether we will succeed with these commodities. For certainly one who investigates this — besides being wicked and a heretic and so forth — is also foolish and witless, a simpleton and madman, who wishes to be clever to his own detriment: to investigate after such a faithful

116

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבָד. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמַה שֶּׁמְּבִינִים בְּשֵׂכֶל אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּבִבְחִינַת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁעֲרוּמִין בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמְשִׂימִין עַצְמָם כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". וְזֶהוּ עִקַּר הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין הַשָּׂגוֹת וְחָכְמוֹת אֱלָקוּת אֲמִתִּיּוֹת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד זֹאת לְנִסָּיוֹן, רַק יִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמוּנָה יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁאֶמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל; אַךְ צְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וּבְהֵמוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין קיז הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, וְעַל־כֵּן אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁעִקַּר עִסְקָם הָיָה לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָסְקוּ בַּחֲפִירוֹת בְּאֵרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּיִם עֲמֻקִּים שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה וּבְהֵמוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְבָרְרִים וּמְזַכְּכִים אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ"ל (הל' בכור בהמה טהורה, ה"ג, אות ב).

116

man and wishes to specifically know through his own da'as and understand with his intellect why one would succeed with this commodity. Is there a greater fool than this? They send him from distant lands such faithful, wise, and awesome people, who tell him to quickly trade these commodities with the utmost speed and care — for he will profit enormously from them, without limit. And he in the arrogance of his heart is lazy about this and wishes first to investigate the reason why these commodities are valued there. In the

117

עִקַּר כָּל הַהוֹלָדוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת ה'" כַּיָּדוּעַ, כִּי הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה בְּלִי חִבּוּר זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ־כֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד שׁוּם הוֹלָדָה טוֹבָה לְתִקּוּן הָעוֹלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר הַדַּעַת עִם הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד כִּבְיָכוֹל אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהוּא מַמָּשׁ בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נִאוּף וּבְחִינַת מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמּוֹצִיא טִפֵּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל בְּלִי חִבּוּר בַּת־זוּגוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמִּזֶּה נוֹלָדִין מַזִּיקֵי עָלְמָא, חַס וְשָׁלוֹם, כַּיָּדוּעַ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ כְּשֶׁמְּגַלֶּה וּמוֹלִיד אֵיזֶה שֵׂכֶל מִדַּעְתּוֹ בְּלִי הִתְחַבְּרוּת הָאֱמוּנָה, אֲזַי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא מִבְּחִינַת מַזִּיקֵי עָלְמָא, שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּחֲרִיבִין אֶת הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם (שם אות ג).

117

meantime he is lazy about trading the commodity and wastes his days in vanity and emptiness — and comes there in shame and disgrace, empty and bare of all good. All the more so if he brought there things that are forbidden to bring there — for those who bring them are punished with very harsh and bitter punishments without limit.

118

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ וְעָנָן, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת". כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִסְתֹּם עֵינָיו וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי דַעְתּוֹ וְסוֹמֵךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, בִּבְחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ". וְזֶה בְּחִינַת "כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאוֹר הַדַּעַת כִּי־אִם מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֶׁל תְּפִלִּין מֹחִין הוּא רַק עַל־יְדֵי חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "שְׁחֹרָה אֲנִי וְנָאוָה", כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁחִיר עַצְמִי, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַחְשִׁיךְ עֵינַי לְגַמְרֵי לִבְלִי לַחְקֹר בְּשִׂכְלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲנִי סוֹמֵךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, אֲזַי דַּיְקָא "וְנָאוָה", כִּי אֲנִי זוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא לְנוֹי פְּאֵר הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת יָמִים וְשָׁנִים, זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין־שֶׁל־יָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת אֱמוּנָה, קוֹדְמִין לִתְפִלִּין־שֶׁל־רֹאשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין, כִּי עִקַּר הַתְחָלַת הַתְּפִלִּין וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה (שם אות ז).

118

Woe to that shame and disgrace. And the lesson is understood by itself: that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, and all the Tzadikim — the early and later prophets, and all the Tannaim and Amoraim and the Tzadikim who came after them — all write to us and warn us to fulfill all the Torah and commandments that Moshe Rabbeinu commanded us. For we will succeed enormously through this in the World to Come.

119

עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת רַק בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, וּבִלְתִּי אֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וִידִיעָה, כְּגוֹן שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶה כַּוָּנָה בְּאֵיזֶה מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ הִשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית - כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה, כִּי גַּם זֹאת הַכַּוָּנָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ עַד תַּכְלִיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, מִכָּל־שֶׁכֵּן כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְכָל פָּנִים וּפָנִים הוּא כָּלוּל מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת פֵּרוּשִׁים עַד אֵין קֵץ, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מִצְוָה אַחַת בַּשְּׁלֵמוּת הַגָּמוּר, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי־יָם", וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְקַיֵּם הַמִּצְו?ֹת רַק עִם זֹאת הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי יֶחְסַר הַרְבֵּה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּצְוָה הוּא עַד אֵין קֵץ, עַל־כֵּן לְעוֹלָם צָרִיךְ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא שְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצַּד רְצוֹנוֹ וְטַעְמוֹ, מַה שֶּׁהוּא נֶעְלָם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז בְּזֹאת הַכַּוָּנָה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה, שָׁם כְּלוּלִין כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג כְּבָר, וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל דַּעַת זֶה, וְאָז הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בָּזֶה כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁרָאוּי לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם צָרִיךְ לְצָרֵף לָזֶה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְכַוָּנָתוֹ וּלְמִצְו?ֹתָיו; נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק אֱמוּנָה לְבָד. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה תְּמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי שָׁם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתְּמִימוּת, כִּי בְּהַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְמִצְו?ֹתָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בִּלְתִּי גְבוּל, כִּי הוּא מַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל הָאֱמוּנָה מַקֶּפֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (שם אותיות ט י).

119

And they are faithful people, wise and understanding, who love us genuinely. We certainly need not investigate after them at all — only to believe them and walk in their ways. Through this we can trade all the holy commodities which are Torah and commandments. We need not — nor are we permitted — to spend our days on any investigation to investigate after them, G-d forbid. Only to believe all their words and engage all our days in gathering and trading these commodities that are more precious than gold and fine pearls, and all desirable things cannot compare to them. This is what King Solomon, peace be upon him, praised — the holy Emunah called Eshes Chayil (אֵשֶׁת חַיִל — "a woman of valor"). He elaborates on how through her one succeeds eternally,

120

צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם מוּם וּפְגָם כְּלָל, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", וְאָז זוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁכָּל רְמַח אֵיבָרָיו יִהְיוּ מְלֵאִים מֵאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּכְשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּפְגָם בְּהָאֱמוּנָה, אֲזַי יֵשׁ אֵיזֶה חִסָּרוֹן וּמוּם בְּאֵיזֶה אֵיבָר כְּפִי הַפְּגָם שֶׁבְּהָאֱמוּנָה, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת בְּכָל הָרְמַ"ח אֵיבָרִים. אֲבָל כְּשֶׁהָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ", אֲזַי זוֹכִין תָּמִיד לְדַעַת שָׁלֵם; וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת, עַל־כָּל־זֶה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה מְקֻשָּׁרִין וּדְבוּקִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מֵעֵת שֶׁמִּתְרַחֲקִין מֵהַדַּעַת עַד שֶׁחוֹזְרִין וְשָׁבִין לְהַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת "לְבָנוֹן", בְּחִינַת לְבוֹנָה דְּמֹחָא (שם אות י).

120

and this is the aspect of "from afar she brings her bread" [Proverbs 31:14] — for through the holy Emunah of relying on Moshe Rabbeinu, peace be upon him, and the Tzadikim who come after him, one can trade commodities to very great distances: the very high and supernal worlds. Even

121

פְּגַם כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא "אֵל אַחֵר", כְּפִירוֹת; וְכֵן תִּקּוּן וְכַפָּרַת כָּל הָעֲו?ֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

121

though we cannot attain through our intellect what to trade there

122

אֱמֶת הוּא עֶצֶם הָאוֹר, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, שֶׁאֵין לוֹ אוֹר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבְּלִין הָאוֹר. הַיְנוּ, שֶׁאַף־ עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָדַעַת עֶצֶם הָאֱמֶת וּלְהַשִּׂיגוֹ בִּשְׁלֵמוּת, עִם־כָּל־זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָפֵץ בֶּאֱמֶת לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ רַק לְהָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת הָאֱמֶת מֵרָחוֹק שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בִּדְבַר הָאֱמֶת. כִּי עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל אוֹר מֵעֶצֶם הָאֱמֶת, וְנִמְשָׁךְ לוֹ מִשָּׁם אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת עֶצֶם הָאֱמֶת, וְאָז עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, הוּא מְקֻשָּׁר וְנִכְלָל בְּעֶצֶם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כִּי כֹלָּא חַד (הלכות דיינים, הלכה ג, אות יא).

122

— the faithful man has already informed us what we must trade there, so that through this we will succeed there always for eternity, as above. The essential revelation of His Divinity and the essential drawing down of

123

עַל־יְדֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְזֶה עִקַּר קְרִיאַת־שְׁמַע, לְיַחֵד וּלְחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל יַחַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בֶּאֱמֶת בְּזֶה הָעוֹלָם מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" וּמְסַיְּמִין "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת", כִּי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים: ה' אֱלֹקִים, בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, וְצָרִיךְ לִכְלֹל מִדַּת יוֹם בְּלַיְלָה וְלַיְלָה בְּיוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד (שם אות כח).

123

holy Emunah is through wondrous and holy contractions drawn from a very high and supernal intellect — from the aspect of Atik. For from the greatness of the wondrous awesome wonders of this intellect, it

124

הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכֵן אֵין קִיּוּם לְהָאֱמוּנָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה (שם הל' ד, אות ז).

124

can contract itself in wondrous contractions, until the illumination

125

עִקַּר צִדְקַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". וּמֵחֲמַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, עַל־כֵּן נִקְרָאִים כֻּלָּם צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (שם אות ט).

125

of holy Emunah is drawn into the intellect — that we merit to believe

126

הַסִּטְרָא־אָחֳרָא שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהַקְּדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם הַנָּחָשׁ וְהַשֶּׁקֶר, הֵם מַתְחִילִין בְּחִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים: אוֹר שֶׁלְּמַעְלָה הוּא מְחֻבָּר יַחַד, וְאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצְמוֹ וּלְחַלְּקוֹ לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְסַיְּמִין בְּפֵרוּד גָּמוּר שֶׁהוּא כְּפִירָה גְמוּרָה, כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁל מַטָּה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, וּכְאִלּוּ זֶה הָעוֹלָם נִפְרָד, חַס וְשָׁלוֹם, מִשָּׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל הַקְּדֻשָּׁה לְהֵפֶךְ - שָׁארֵי בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּפְרִידִין וּמְחַלְּקִין הָאֲלָפִים לְמֵאוֹת וּמְצַמְצְמִין הָאוֹר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְמַעְלָה, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַהַנְהָגָה שֶׁל כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, הַכֹּל קָשׁוּר וּמְחֻבָּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְזֶה: "וְסָיֵם בְּחִבּוּרָא" (הל' עדות, הל' ד, אות י).

126

in the truth even though we do not yet understand it with the intellect. For Emunah is the wonders of the Temim Dei'os (תְּמִים דֵּעִים — the Perfect of Knowledge). About it is said [Isaiah 25:1]: "I acknowledge Your name, for You have performed a wonder — counsels from afar, faithful faithfulness."

127

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַיּוֹצֵר וְהַמַּנְהִיג, מֶלֶךְ שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אָז הוּא כּוֹפֵר וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְכוּ' כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד", כִּי צְרִיכִין לְהַמְלִיכוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְהַאֲמִין שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּשֵׁם הֲוָיָ"ה יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (שם הל' ה, אותיות ח ט).

127

And it is written [Psalms 139:14]: "I acknowledge You, for I am wondrously fashioned — wondrous are Your works, and my soul knows it very well." Emunah — even though it is below the intellect as is known, for Emunah exists only in what the intellect

128

עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּמּוּבָא, כִּי בְּשֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא דַּרְכֵי הַנְהָגָתוֹ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת, כִּי מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹדְעִין הָעַכּוּ"ם גַּם־כֵּן וְלוֹמְדִין אוֹתָהּ, רַק מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בָּהּ. וּכְמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הָאֻמּוֹת כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: דְּקָרוּ לֵהּ אֱלָקָא דֶּאֱלָקַיָּא, רַק שֶׁבִּפְרָטִיּוּת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ - בְּעִנְיָן זֶה הֵם נְבוּכִים בְּדֵעוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם קְצָת כּוֹפְרִים גְּמוּרִים, אֲבָל הֵם בְּטֵלִים בְּמִעוּטָא, וְהֵם מְבֻזִּים גַּם בְּעֵינֵי הָעַכּוּ"ם בְּעַצְמָן כִּכְלָבִים, כִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל. אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, הִבְדִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַתּוֹעִים וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת בִּכְתָב וּבְעַל־פֶּה, וְאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּכְלָל, וְעַל־כֵּן יוֹדְעִין מִמֶּנָּה גַּם הָאֻמּוֹת, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, וּמִזֶּה אֵין יוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת רַק יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלָל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְאִי אֶפְשָׁר לָזֶה בְּלֹא זֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הָאֻמּוֹת הַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם שׁוּם חֵלֶק גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, רַק שֶׁיֵּשׁ קְצָת בֵּינֵיהֶם שֶׁיּוֹדְעִין מִמֶּנָּה וְלוֹמְדִים אוֹתָהּ וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ. וְכֵן מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, מִמֵּילָא נִפְגְּמָה אֶצְלָם גַּם הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, רַק שֶׁבְּהֶעְלֵם גָּדוֹל יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה בָּהּ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה הַפְּרָטִית, שֶׁמִּזֶּה הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל (הל' הלואה, הל' ד, אות ה).

128

does not comprehend — nonetheless its root derives from a very high and supernal place, which is higher than all intellectualism. For the aspect of Emunah is the aspect of "I am first and I am last" [Isaiah 44:6], the aspect of "declaring the end from the beginning" [Isaiah 46:10], the aspect of "the end of the deed was in the beginning of thought" — as is all explained elsewhere. Emes and Emunah are both one. For one who believes in the truth is bound to the truth as if he knows and attains it through his intellect completely — there is no distinction between them at all. On the contrary: the very essence of truth cannot be known and attained because of the excess of light — except through Emunah. For Emes and Emunah are the aspect of man and woman. About this it is said: "it is not good

129

כָּל הַחֲטָאִים הֵם בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, וּכְפִי פְּגַם הַחֵטְא, כְּמוֹ־ כֵן נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעִקַּר הַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת הָאֱמוּנָה הַפְּרָטִית, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בִּכְתָבִים, שֶׁהַמַּלְכוּת כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר נְקֻדּוֹת, עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָמִים בָּעוֹלָם, אֲזַי נִסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל; הַיְנוּ, לִפְעָמִים הַפְּגָם קָטָן, וְאֵין נִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה רַק נְקֻדָּה אַחַת, וְלִפְעָמִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁלִּפְעָמִים גּוֹבְרִין הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִמֶּנָּה כָּל הַתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת, תֵּשַׁע סְפִירוֹת, וְנִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת נְקֻדָּה אַחַת לְבַד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית הִיא נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד; וְעַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, חוֹזֶרֶת וְנִבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת (שם אות ו).

129

for man to be alone" [Genesis 2:18] — for one cannot benefit from truth and bear offspring from it alone, since one cannot receive the very light of truth. Therefore the Holy Blessed One said: "I will make him a helpmate" — namely holy Emunah, which is the

130

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁפָּגְמוּ בֶּאֱמוּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־ כֵּן שָׁבַר משֶׁה אָז אֶת הַלֻּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, לְהוֹרוֹת לָהֶם שֶׁמֵּאַחַר שֶׁכָּפְרוּ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שׁוּב אֵין קִיּוּם גַּם לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִסְכִּים עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁאָר לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת יְנִיקָה מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב (שם אות ט).

130

aspect of Eshes Chayil, the aspect of "a woman who fears Hashem" [Proverbs 31:30], the aspect of the holy bride (כַּלָּה) praised throughout

131

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּבְחִינַת אֱמוּנָה שֶׁבִּפְרָטִיּוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לִידֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת וְהַלְוָאוֹת (שם אות י).

131

the Song of Songs. For holy Emunah is called kallah

132

עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרַע, אֲבָל שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב וְהָרַע מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ - זֶה אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ ק טוֹב, צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּחָכְמָה נִפְלָאָה, בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְשׁוֹנִים, עַד שֶׁנִּתְהַוָּה שֹׁרֶשׁ הַדִּין, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הָרַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה לְהָאָדָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַבְּחִירָה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ, אֲבָל לְהָבִין בְּשֵׂכֶל אֵיךְ נִמְשָׁךְ זֹאת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן. וּמִי שֶׁנִּכְנָס בָּזֶה לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל דַּיְקָא הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁגָּרַם מִיתָה לְדוֹרוֹת; וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־ יְדֵי עֵץשׂהַחַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵדֶן עַיִן לֹא רָאָתָה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', וְהוּא בְּחִינַת "נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִשָּׁם כִּי־אִם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מִשָּׁם אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה פְּסַק הַהֲלָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מְבָרְרִין עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרַע, הַהֶתֵּר מֵאִסּוּר וְכוּ', כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא שֶׁהוּא תְּפִלָּה (הלכות עושה שליח לגבות חוב, הלכה ג, אות כו).

132

— for she is complete (כְּלוּלָה) from all — for all attainments of Divinity and all high knowledge cannot be received except through Emunah. For Emunah is bone of his bones and flesh of his flesh of truth — both are one and neither can exist without the other. All the world's sustaining is through both specifically, in the aspect of "therefore a man shall leave his father and mother" [Genesis 2:24] — meaning one must leave

133

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן חָזָק וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות ג).

133

all the wisdoms which are the aspect of "father to wisdom and mother to understanding"

134

הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, וְאָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְבַד; כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אֵיזֶה קֻשְׁיָא, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה לוֹ אַחַר־כָּךְ קֻשְׁיָא אַחֶרֶת יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא עַל־יְדֵי־ זֶה לִידֵי כְּפִירוֹת גְּמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן אֲפִלּוּ בִּסְפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, רַק לִבְלִי לְהַתְחִיל לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְאִם לִפְעָמִים בָּא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה חֲקִירָה וְקֻשְׁיָא - יַרְחִיקֶנָּה מִדַּעְתּוֹ וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו כִּי גָּבְהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', וְאָז אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, וְלֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה לְתָרֵץ דַּיְקָא קֻשְׁיָתוֹ, אֲזַי יִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה יוֹתֵר, וְאָז יָאִיר עָלָיו אוֹר ה' וְיִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְשֵׂכֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הלכות חזקת מטלטלין, הלכה ג, אות ג).

134

[a concept in Kabbalah: Chochmah is Abba — father, and Binah is Imma — mother], and cleave to the G-d-fearing woman — who is the aspect of holy Emunah — for through her is the essential revelation of the truth of Emes. In the aspect of "and they shall become one flesh" [Genesis 2:24] — for Emes and Emunah are one in ultimate

135

אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַהַשָּׂגוֹת: שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" וְשֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד בְּיָחַד. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, סָתוּם וְגָלְיָא, כִּי הוּא סָתוּם מִצַּד עַצְמוֹ, וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו; וְסָתוּם וְגָלְיָא, זֶה בְּחִינַת שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת הַנַּ"ל. וּצְרִיכִין לִכְלֹל שְׁנֵיהֶם יַחַד דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמַּפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, זֶה מִזֶּה, הוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְכָל הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" לְבַד, יָכוֹל לִפֹּל לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּמוּר, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן; וְכָל הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין בְּחִינַת "אַיֵּה" מִבְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" לְבַד, נִמְשָׁכִין, חַס וְשָׁלוֹם, אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵרִבּוּי אוֹר וְכוּ' וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִכְלֹל דַּיְקָא שְׁנֵי הַהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ יַחַד, לְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹד שׁוּם דָּבָר בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ (שם אות ט).

135

unity. For since one believes in the truth genuinely, Emunah is then included in Emes in ultimate unity. And through this all the attainments to know from the truth of His Divinity are born — for it is impossible to know Him except through the joining of Emes and Emunah. For Emes without Emunah cannot be received because of the excess of light as above; and Emunah without Emes is certainly nothing — for when one does not look upon the

136

כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ הוּא מָלֵא רָזִין וְסוֹדוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, רַק הוּא בַּר־דַּעַת אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהָאֱמֶת, יָכוֹל לְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא וְנוֹרְאוֹתָיו שֶׁהֵם מְלֵאִים כָּל הָעוֹלָם, כִּי יֵשׁ חָכְמָה עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה בְּכָל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וּכְתִיב: "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ", כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חַיּוּת מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהַתּוֹרָה מְלֵאָה רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין קֵץ, וְהִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ טַעַם נִפְלָא וְכָמוּס לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִפְּרָטֵי הַטֶּבַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהֶם בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, יֶשׁ בּוֹ רָזִין עִלָּאִין; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכָּל זֶה נֶעְלָם מֵהָעוֹלָם מְאֹד מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם, עַל־כֵּן אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת גּוּפָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג רָזֵי עוֹלָם, עַד שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים וְאֵינוֹ פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשִׂים וּמְדַבְּרִים. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בָּהֶם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִין אוֹתָם מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, כִּי הֲלוֹא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁשִּׁבֵּר אֶת גּוּפוֹ, יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה וּמְדַבֵּר, וְכָל דְּבָרָיו וְעִנְיָנָיו מְלֵאִים רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין כָּל־כָּךְ בְּהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים, וּבָזֶה תָּלוּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה (שם הלכה ה, אות ב).

136

truth one can come to false beliefs, G-d forbid. For the essential sustaining of holy Emunah is through Emes, in the aspect of: "when Tzedek joined with Emes, Emunah was made" [Zohar] — for when one looks at the truth genuinely, then one certainly sees with one's eyes that it is fitting to believe in our holy ancestors and the true Tzadikim who warn us to fulfill our holy Torah. And then Emunah is made — one merits complete holy Emunah. Then Emes and Emunah are included together — for in truth they are both one as above. And through this all attainments and knowledge are born — for through Emunah one merits afterward

137

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וְתַרְגּוּם "בְּרֵאשִׁית" - בְּחֻכְמְתָא, וּבְוַדַּאי נֶעְלָם בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָזִין עִלָּאִין בִּכְלָל וּבִפְרָט, בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב וּבְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל כָּל בַּעַל־חַי, וְכֵן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט. אֲבָל "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְכוּ'", שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהֵם יוֹנְקִים מֵחָכְמוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵן הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, וְכֵן חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁל שְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד כָּל הָרְמָזִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּכָל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וּבִפְרָט. אֲבָל "וְרוּחַ אֱלֹקִים" - דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" - דָּא אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא; עַל־יְדֵי־זֶה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר" - "אוֹר" רָזָא אִתְקְרֵי, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ; הַיְנוּ, שֶׁעַל־ יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁלָּהֶם, נִתְגַּלִּין וּמְאִירִין הָרָזִין עִלָּאִין שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת "וַיְהִי אוֹר" (שם אות טז).

137

to very high attainments and knowledge, as explained elsewhere. And through those knowledge-attainments, souls are literally born — for everything that Tzadikim merit to attain through the very high attainments through the joining of Emes and Emunah as above, through this they can instill holy Emunah in the hearts of all the fallen and very

138

עִנְיַן מַה שֶּׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁהוּא סְיָג לַחָכְמָה, וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת הַפֶּתַח שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְבֵית הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ מִשָּׁם - עַיֵּן "בַּיִת", אוֹת קלט. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, רַק נִתַּן רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ עַד מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְדַבֵּר, כִּי גַּם מִדּוֹתָיו וּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ, בִּבְחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה־ מֶרְכָּבָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִין לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ רַק בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וְכַיּוֹצֵא בְּכַמָּה פְּסוּקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹ וּבְלֵב חֲבֵרוֹ; אֲבָל עֶצֶם הַהִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וְהַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הֵם חוֹתְרִים לְסַלֵּק מֵהַדַּעַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לֵידַע מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֹצֶם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בִּיצִיאַת־ מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם־סוּף וּמַתַּן־תּוֹרָה, וְכֵן מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הֵם כּוֹפְרִים בְּכָל זֹאת, רַק רוֹצִים לַחְקֹר בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַדַּעַת בִּלְבַד, וְנִכְנָסִין בָּזֶה לַחְקֹר בָּרַבִּים דַּיְקָא בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב־ רַב, 'עֵרֶב־רַב' דַּיְקָא, שֶׁמְּעָרְבִין דַּעַת רַבִּים מֵהֶם בְּיַחַד בְּעִנְיַן הַחֲקִירוֹת בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַיְדִיעָה הַזֹּאת בַּקְּדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל אֲפִלּוּ אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעוּ בַּחֲקִירַת חָכְמָתָם, וְהֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שותפים בקרקע, הל' ה, אותיות טו, יז).

138

distant souls. This is counted as if they made them, as our Rabbis said — and as if those souls were born anew today, as is known. Before the eating of the Tree of Knowledge it is written: "and they were both naked, the man and his wife" [Genesis 2:25] — for then Emes and Emunah, which are the aspect of man and his wife, were naked without any garment. For they could then receive the light of Emes and Emunah without garments — for all could see the Emes and Emunah eye to eye: that the genuine knowledge of Him is through Emunah, which is the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know." They had attained the truth in the ultimate of knowledge, to the point where they saw and knew with clear knowledge the truth of His Divinity — that it is impossible to know Him except through Emunah. Just as there are now

140

כָּל הַטָּעֻיּוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁל עַכְשָׁו שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם נוֹטִים אַחַר סְבָרוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת; וְיָדוּעַ מַה שֶּׁרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִזְהִירוּ מְאֹד בְּאַזְהָרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁלֹּא לַהֲגוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. וְעַל־כֵּן אֱמֶת, בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ הַפִילוֹסוֹפִים כּוֹפְרִים בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְגַם עַכְשָׁו אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהֵם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַךְ בְּסָמוּךְ הִתְנַכְּלוּ בְּעַרְמִימִיּוּת הַרְבֵּה, בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִרְמָה, לְהַשְׁווֹת גַּם דַּעַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצִים לְהַכְנִיס שְׁטוּת חָכְמָתָם הָרָעָה בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ וְגַם בְּסִפְרֵי קַבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אַחֲרֵי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמָּרָה וְהַטְּמֵאָה וְהַמְזֻיֶּפֶת; אֲבָל מִי פֶתִי וּכְסִיל שֶׁלֹּא יָבִין עַרְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם? וְהָאִישׁ הֶחָפֵץ בְּהָאֱמֶת, לִשָּׁאֵר בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יֹאבֶה לָהֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁלָּהֶם, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב (שם אות יט).

140

various things that if one did not see them with one's eyes each day it would be hard to believe in them — such as that from a putrid drop a person is formed, spending nine months in his mother's womb, and afterward growing from this into a complete person with knowledge and form and so forth. And similarly from a single seed planted in the earth and rotting, a beautiful

141

יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, זֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. כִּי דַע כְּלָל זֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְהַמְשָׁכַת חַיּוּתוֹ מַה שֶּׁמְּחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת, זֶהוּ בְּחִינַת שְׁכִינָה. וּבֶאֱמֶת כֹּלָּא חַד, כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כִּי חַיּוּתוֹ דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, רַק שֶׁבִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, עַד שֶׁיֵּשׁ כּוֹפְרִים וּמִינִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם עוֹשִׂים פֵּרוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הַיְנוּ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי שְׁכִינַת עֻזּוֹ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דָּבָר זֶה אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כֹּל, הוּא מַנְהִיג וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכֵן אֵיךְ כְּלַל הַבְּרִיאָה נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בְּאַחְדוּת גָּמוּר, בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּתְקַיֵּם הַבְּרִיאָה וְלֹא תִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת - כָּל זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, וַאֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְקַשָּׁה בָּזֶה, וְהוּא סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם דַּעַת, רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד; כִּי עַל־יְדֵי בְּחִירַת הָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַטִּין דַּעְתֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁגַּם עַתָּה אַחַר הַבְּרִיאָה הַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שלוחין, הל' ג).

141

and large tree grows with many branches and fruits — certainly simple intellect would in no way agree to this, and so too with all the particular details of creation. And in truth about this it is said: "how great are Your deeds, Hashem" [Psalms 92:6], and it is said: "how manifold are Your works, Hashem" [Psalms 104:24]. It emerges that a person sees with his eyes things that he does not understand with his intellect — through which he is compelled to strengthen himself in Emunah. Before the sin, genuine knowledge of the

142

כְּלַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקִית לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה"; אֲבָל אֱמוּנָה מַלְכוּת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם אַחַר הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וְכֵן אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ כִּי־אִם בְּדָבָר שֶׁאֵין רוֹאִים וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ, שֶׁזֶּה רַק אַחַר שֶׁנִּתְרַחֲקָה הַבְּרִיאָה מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַמַּאֲצִיל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה לְהַבְּרִיאָה שְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן נִבְרָא צָפוֹן חָסֵר, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן הַבְּרִיאָה חֲסֵרָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן. עַיֵּן פְּנִים), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד, אות ד).

142

truth — namely, knowledge of Him — was simple and clear with ultimate clarity, to the point where they knew that it is impossible to know Him except through Emunah. And in truth Emes and Emunah are both one in ultimate unity as above. But after the sin, when the filth of the serpent took hold of them — through this it is now impossible

143

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת 'אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר', כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים, וְדָבָר הַנִּסְתָּר וְנֶעְלָם הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ הָאֱמוּנָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַּהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר וְכוּ'", כִּי הֵם מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת לַיְלָה, עַד שֶׁעוֹלָה וּמֵאִירָה לָהֶם כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם (שם אות הנ"ל).

143

to receive the light of Emes and Emunah except through garments. These are the aspect of the totality of the holy Torah clothed in many garments in the secret of the chaluka

144

כְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְלְשָׁה הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשָׁכִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הָעֵצוֹת שְׁמִירָה גְדוֹלָה (שם אות ח).

144

d'rabbanan (חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן — the rabbinic garment, referring to the innovations of Torah

145

כְּשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְדָן אֶת כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'". כִּי בְּוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל־טוּב בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ, הָאַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהַכֹּל כְּפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות יב).

145

that clothe the divine light). And similarly all the Torah innovations that the Tzadikim of each generation innovate for us and explain to us the ways of the holy Torah whose foundation is Emes and Emunah

146

עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא רַק בְּעִנְיַן עֲלִיַּת וּבֵרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ' (שם אות יט, וע' חדוש מעשה בראשית, אות ט).

146

— for now it is impossible to receive Emes and Emunah in

147

יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת לָעַד וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת". וְזֶה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה תָּמִיד, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבָּע בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹסִיף תּוֹסְפוֹת הֶאָרָה וְחַיּוּת וּמֹחִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַגְדִּילָהּ וְלִבְנוֹתָהּ בִּבְחִינַת פַּרְצוּף שָׁלֵם, וְזֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן מַעֲשֵׂינוּ כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁכִין בְּחִינוֹת טַל וּמָטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כח, וע' טל ומטר, אות י).

147

completeness except through many garments and introductions that the Tzadikim explain to us through the wondrous innovations of their Torah. All of it is only to draw complete Emunah into us, so

148

לֶעָתִיד יִהְיוּ יְשִׁיבוֹת שְׁלֵמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁיִּלְמְדוּ בָהֶם הַלִּמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כִּימֵי מוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. וְכָל הַיְשִׁיבָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּמַד עִם בָּנָיו וְעִם תַּלְמִידָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַכֹּל הָיָה בְּהַלִּמּוּד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַמִּצְו?ֹת עֲדַיִן לֹא נִתְּנוּ אָז, וְעִקַּר לִמּוּדָם הָיָה בְּעִנְיַן אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְבַטֵּל כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִטַּע וְלִקְבֹּעַ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות לב).

148

that through this we merit to receive the light of Emes. They are the aspect of garments that clothe Emes and Emunah. And from there all the garments in the world derive — which came into

149

לֶעָתִיד יִתְעַסְּקוּ רַק בָּזֶה, לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָנוּ צְרִיכִין גַּם עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינָה זֹאת, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁסִּבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו לְהַכְנִיס בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכָל קִיּוּמֵנוּ לָעַד וְלָנֶצַח (שם אות לג).

149

being after the sin, which are a great rectification so that the filth of the serpent should not have the power, G-d forbid, to grasp onto Emes and

150

עִקַּר כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁנִּשְׁלָמִין עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי לְקַבֵּל כָּל טוּב. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וּמַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל־טוּב, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֶמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד).

150

Emunah and blemish them, G-d forbid. But the garments also need rectification and guarding — their rectification is through the commandment of tzitzis, through which is the essential drawing of Emes and Emunah, as explained there. This is the aspect of the prohibition of cross-dressing: "a man shall not wear a woman's garment…" For there are garments of Emes and garments of Emunah — the aspect of garments of man and garments of woman. But the way of the Other Side — the chambers of substitution — is to substitute and interchange and seek to conceal and obscure the holy truth: what the

151

עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא).

151

holy intellect attains and understands to be the truth — they wish to subvert it through their false beliefs. This is the aspect of dressing the

152

כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב).

152

woman — which is the aspect of Emunah — in the garments of a man. And conversely: in the place where, based on the truth, one understands that one must believe — they wish to subvert the holy Emunah through their imagined and mistaken truth. For what intellect and knowledge agrees with — that is the aspect of Emes. And since their confused intellect does not agree

153

כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י).

153

with holy Emunah, they wish to subvert it and conceal it, G-d forbid. This is the aspect of dressing the woman — the aspect of Emunah — in the garment of a man. For in the place where genuine Emes-intellect understands it is impossible to attain, only Emunah is needed — there they specifically wish to understand through their intellect. This is the root of all heresies and false

154

עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב).

154

beliefs. This is what Rashi explains: this matter leads to licentiousness —

155

קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד).

155

for the essential licentiousness derives from heresies, as explained there. But Hashem has separated us from them and illuminated

156

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא).

156

within us the point of truth through the true Tzadikim who clothe Emes and Emunah in the aspect of chaluka d'rabbanan — holy garments that are the awesome innovations of their Torah. Through this they instill in us Emes and Emunah. Through this we merit to look at the Emes — namely, the agreement of the genuine intellect — in order to thereby turn away from false beliefs. For this is why the essential completeness of Emunah is through Emes as above. And similarly through this Emes we merit to strengthen ourselves in holy Emunah in the place where no intellect can attain or understand — yet they understand from afar that such is the truth, only it cannot be understood or attained. One must strengthen oneself only in holy Emunah — for in truth it is impossible to fully know and attain Him and the reasons for the commandments of the holy Torah, nor the holiness of the true Tzadikim — only through Emunah as above. Immersion and purification in a mikveh (מִקְוֶה — ritual immersion pool) is propitious for magnifying and completing the Emunah. It is impossible to cleave and draw close to Hashem in truth except through Emunah — which is the foundation of the entire Torah. All the worlds — all that which emanated, was created, formed, and made — all stand only on Emunah, as it is said: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. And the entire rectification of the tzimtzum of the empty

157

עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג).

157

space through which all creation came to be — all was in the aspect of Emunah. For it is known in the sacred writings

158

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב).

158

that the beginning of the tzimtzum was in the aspect of malchus

159

צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלּוֹ יְקָרִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁמֵּאָז נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַהַפְלָגָה וְכוּ', וְכָל פְּגָמֵי הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה בִּשְׁלֵמוּת בְּדִבְרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ־הַדָּעַת. וְעִקַּר הַפְּגַם הָיָה מַה שֶּׁגָּרְמָה אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם הוּא פָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּסַּת לִדְבָרֶיהָ. וּכְמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּוַדַּאי הָיָה נִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לִפְגֹּם שׁוּם פְּגָם וְהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם (שם אות ז).

159

of the Infinite (אֵין סוֹף) — and malchus is the aspect of Emunah as is known. For Hashem looked in His holy wisdom and saw that it is impossible to recognize and know Him (which was the very purpose of all creation: "in order that they should know Him") through any attribute or any intellect or sefirah — only through Emunah which is the aspect of malchus that is the beginning of the tzimtzum. Through it is the essential revelation of all the attributes and all the worlds. And this is the essential beginning of the tzimtzum of the empty space — that He contracted His Divinity as it were, which is the intellect. For Hashem is the very essence of Wisdom as it were, as is known. When the intellect was vacated from there, the place remained empty as it were without intellect — and only the aspect of Emunah remained: believing in the truth through Emunah alone without any intellect

160

הַפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלוֹ בְּתוֹךְ מֵעָיו, בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", אַף גַּם אַדְּרַבָּא, מִמּוֹתְרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַּעְתּוֹ בִּסְבָרוֹת הֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִן הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה בְּתוֹךְ מֵעָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים; אֲבָל הַזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת מָן, שֶׁאֵינָם עוֹלִים הַמּוֹתָרוֹת אֶל הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה לְמַעֲשֶׂה, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וְאָז נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָם לְדִבְרֵי־ תוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יא).

160

or wisdom. And immediately when the tzimtzum of the empty space was made — the aspect of Emunah — He then drew His Divinity into that empty space. This is the aspect of the totality of the attributes and all the worlds: from the beginning of the point of creation which is the beginning

161

צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל חָכְמַת הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּכַוָּנָה מְחֻסָּר תִּקּוּן, וְשֶׁגְּמַר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'; וּלְכָל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, וְכֵן כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשִׁים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִלְבּשׁ הַפִּשְׁתָּן וְהַצֶּמֶר כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְחַדְּשִׁין כַּמָּה וְכַמָּה חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת בְּעִנְיַן הָאֻמָּנוּת וּכְלֵי הָאֻמָּנוּת לְמַהֵר לְהוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, כְּעִנְיַן תַּחְבּוּלוֹת הָאֻמָּנוּת שֶׁעַל־יְדֵי הַ"מַאשִׁין" (מְכוֹנָה) שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכָל אֵלּוּ הָאֻמָּנוּת וְהַתַּחְבּוּלוֹת וּכְלֵיהֶם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמָה גְדוֹלָה, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְכָל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְיַגְּעִין וְטוֹרְחִין בְּכָל פַּעַם לְהַשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, לְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְהַרְבּוֹת סְפָרִים בְּהַתּוֹרָה עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכָל דּוֹר לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר. וְהָעִקָּר הֵם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשָׁהּ, עַד שֶׁמּוֹצְאִים וּמְגַלִּים בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וּלְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְאֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת לְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּחַדְּשִׁין בְּכָל פַּעַם חָכְמָה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ וּמַמְצִיאִין אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת חֲדָשׁוֹת וְכֵלִים נִפְלָאִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת; כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה כְּמוֹ שֶׁנִּבְרְאָה, עִקַּר חַיּוּתָהּ מֵהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה מֵהַשָּׁמָיִם. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָעוֹלָם מְחֻסָּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא, לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָל כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה, הִיא כִּבְיָכוֹל מְחֻסֶּרֶת תִּקּוּן, וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל־ יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בְּלֹא הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהַתּוֹרָה שׁוּם דָּבָר, וּמִשָּׁם, מֵחָכְמַת הָאֱמֶת שֶׁל הַחֲכָמִים שֶׁעוֹשִׂים וּמְחַדְּשִׁים בְּכָל פַּעַם כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִשָּׁם מְקַבְּלִים כֹּחָם גַּם כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת בְּגַשְׁמִיּוּת, הָעוֹסְקִים לְהַשְׁלִים כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּל"ט מַלְאֲכוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּמִשָּׁם עִקַּר קִיּוּמָם וְחַיּוּתָם; כִּי עִקַּר פְּגַם חֵטְאשׂהָעֵגֶל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמשֶׁה כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לּוֹ". עַיֵּן בִּפְנִים), וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַתִּקּוּן לְכָל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִשְׁתַּלְשְׁלִין מִשְּׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות טז יז).

161

of emanation, to the end of the point of the center of this physical world. And all His works are in faithfulness as above. For afterward, once the attribute of Emunah which is the beginning of the tzimtzum came into being — then there is the power to reveal His Divinity through contractions of the intellect, which are the totality of all the attributes and sefirot. For through Emunah one merits afterward to understand through the intellect — as it is said: "I will betroth you to Me in faithfulness" — and then: "and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. For at first, before the rectification of the tzimtzum of Emunah, a person cannot understand anything or any attainment — for everything is in the aspect of the Infinite before him. For everything that a person does not understand is in the aspect of the Infinite before him, as is known. For even though in the upper world and the higher level above this one, that same attainment is in the aspect of a contraction — in the world below it, it is still in the aspect of the Infinite. For malchus of Yetzirah is in the aspect of the Infinite relative to Keser of

162

עִקַּר עַבְדוּת וִיגִיעוֹת הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְעַבְדוּת, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבֹד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, וּפַרְנָסָתוֹ נִמְשֶׁכֶת לוֹ בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי גָדוֹל (שם אותיות כו כז).

162

Asiyah, as is known and understood. Therefore at first a person cannot understand any matter or any attainment — for everything

163

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו (שם אות כו).

163

before him is in the aspect

164

בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הֵן בְּפַרְנָסָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מֵחֲמַת דַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהָרַעְיוֹנִים הָעוֹבְרִים עָלָיו - יֵדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיִזְכֹּר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַאֲמִין מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בְּכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִינֹק מֵהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל (שם אות לב; עיין יראה, אות קמח).

164

of the Infinite. He must first have complete Emunah alone without any intellect. This is the aspect of the tzimtzum as above. And then when he is strong in his Emunah,

165

הַפָּלַת נְפָלִים בָּא, ח"ו, עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות לה).

165

Hashem illuminates

166

עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל - יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּוִד הָיָה מִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לִמְצֹא מָקוֹם לַה' שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים לֻחוֹת הָאֶבֶן וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל (שם אות הנ"ל).

166

his eyes and he merits to understand the matter afterward through his intellect. This is the aspect of drawing

167

הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "שָׂדֶה וָכֶרֶם וְגַן וּפַרְדֵּס", וּצְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרַבּוּ וְיִתּוֹסְפוּ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדְּשָׁם וְחִבְּרָם, עַל־יְדֵי־זֶה יַעֲשֶׂה שָׂדֵהוּ פֵּרוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְיַצְלִיחַ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה שֶׁיַּצְלִיחוּ בַּעֲבוֹדָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות מה).

167

the lights and attributes into the empty space — into the tzimtzum which is the aspect of Emunah as above. For Emunah is the contraction and vessel of all the attributes —

168

כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהַהֶפְסֵדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁיּוֹנְקִין מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת, הַיְנוּ הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְהֶזֵּקוֹת שֶׁל אֳנָסִין, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן. כִּי כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר מִכָּל רַע, כִּי מִדַּת אֱמוּנָה נִקְרֵאת "שִׁמּוּר" כַּיָּדוּעַ. עַיֵּן כָּל זֶה: "מָמוֹן", אוֹתִיּוֹת קפח קפט.

168

which are all the aspect of contractions of the intellect from higher to lower, from supernal intellect to lower intellect — to attain through them the attainment of

169

יֵשׁ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה וְהַטְעָאוֹת, כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם רַק לַהֲנָאָתָם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְמַלֹּאת תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, רַק הַבַּעַל־דָּבָר גּוֹנֵב וּמְאַבֵּד אֶת דַּעְתָּם בְּכַמָּה הַטְעָאוֹת וְעַקְמִימִיּוּת, עַד שֶׁנִּלְכָּדִים בִּמְצוּדַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ עוֹד מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם לַהֲנָאַת עַצְמָן, רַק הָרִשְׁעוּת וְהָרַע שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶס הַנָּחָשׁ, גָּבַר בָּהֶם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁדַּעְתָּם נוֹטֶה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוֹפְרִים בְּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּפַרְהֶסְיָא בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהִתְנַהֵג כְּנֶגְדָּם גַּם־ כֵּן בִּגְנֵבָה, לְהַטּוֹת הַדַּעַת לֶאֱמוּנַת הָרָצוֹן, לִגְנֹב הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ אֶצְלָם בְּרֶשֶׁת טָעוּתָם, לְהַטּוֹתָם אֶל הָאֱמֶת. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כְּנֶגְדָּם בְּיָד רָמָה, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּשָׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְיִתְגַּלֶּה שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, אָז יִתְקַיֵּם "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו", כִּי יִתְגַּלּוּ כָּל מַצְפּוּנֵי רִשְׁעָתוֹ וּכְפִירוֹתָיו, וְיוּכְלוּ לְהַכְנִיעוֹ בְּאִתְגַּלְיָא בְּיָד רָמָה, כִּי יִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, וְאָז יִתְקַיֵּם: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה", כִּי יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל (ה' שומר שכר, הל' ב, אותיות ט, טז; עיין פנים).

169

His Divinity. And none of them has the power to reveal and produce any da'as or any attainment of Him except through Emunah alone. For Emunah is the vessel and tzimtzum of all of them. This is the aspect of what our Rabbis said: "no sefirah has permission to draw down blessings except through her" [Tikkunei Zohar] — for through Emunah in the aspect of malchus, through her specifically is the essential revelation of

170

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה רַק בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה, וְעַל־כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יְקַיֵּם וְיַנְהִיג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם". וְעַל־כֵּן רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, מִמַּעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יַנְהִיגוּ וִיחַיּוּ וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם אָדָם, הָיָה הַהֶכְרֵחַ כִּבְיָכוֹל שֶׁיִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם בְּנִפְלְאוֹתָיו לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל־כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז אֶת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים עַד שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן אוֹתָם, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחוֹן", וּגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר הוּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן הַדָּבָר וּמַשְׁלִימוֹ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבְרָאוֹ; כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל־ יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "עוֹלָמִי, מִי בְּרָאֲךָ? יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ", וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאָז אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין וּבַעֲלֵי־מְלָאכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם גּוֹמְרִים כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי אֻמָּנוּתָם וּמְתַקְּנִין וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כֶּלִי; כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי־הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָעוֹלָם בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא יַשְׁלִימוּ וִיתַקְּנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם הַכְּלִי וּמְתַקְּנוֹ וּמַשְׁלִימוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בָּרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו וְכוּ'", הַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם זֶה הַדָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לוֹ, כְּגוֹן הַחִטִּים - בְּוַדַּאי עִקַּר שְׁלֵמוּתָם שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם הוּא כְּשֶׁגּוֹמְרָם הָאָדָם וּמְתַקְּנָם וְעוֹשֶׂה מֵהֶם לֶחֶם, שֶׁאֲזַי מְבָרֵךְ עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וּרְאוּיִים אָז בִּשְׁלֵמוּת לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת. וְכֵן הַפִּשְׁתִּים - עִקַּר שְׁלֵמוּתָם כְּשֶׁנִּגְמָרִים וְנַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְהָאָדָם, וְהָאָדָם הַלּוֹבְשָׁם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם; וּכְמוֹ־כֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם אַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה כְּלִי בְּגַשְׁמִיּוּת, וְאָז מְתַקְּנִים וּמַשְׁלִימִין אֶת הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִים בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִנֵּה כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם חָכְמָה נִפְלָאָה, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם וּמִעֵט וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה הַצָּרִיךְ לִגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלֵמוּת גְּמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַחָכְמָה שֶׁחִסֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד עַל חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה" וְכַמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וּבֶאֱמֶת זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַבְּרִיאָה וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּכֹחַ בְּחִירָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן, וְהַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִין אֶת כָּל הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בִּבְרִיאָתוֹ זֶה הַדָּבָר, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ לְהָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, וְאִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין זֹאת עַיִן בְּעַיִן וְהָיוּ יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בַּטּוֹב, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר מִטּוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה לִנְטוֹת אַחֲרֵי הַהֶבֶל? אֲבָל מֵחַמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֵמוּת כָּל דָּבָר וְהֶעְלִים מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת כַּוָּנַת חָכְמָתוֹ שֶׁבְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, הוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם דָּבָר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, כִּי כְּלַל הַבְּחִירָה הוּא בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים "אֻמָּנִים" מִלְּשׁוֹן אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הָאֻמָּנִים כְּלוּלִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּם־כֵּן "אָמָּן", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן", כִּי הִיא הָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, וְעִקַּר יְסוֹד הַתּוֹרָה הוּא אֱמוּנָה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְהֶעְלִים אֶת חָכְמָתוֹ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הָעֹלָם" כְּתִיב, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה בְּחַיִּים נִצְחִיִּים וְיִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר, יִמְצָא מָקוֹם לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַחָכְמָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה, וְאָז, אִם יִבְחַר בַּטּוֹב וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר וִיתַקֵּן וְיַשְׁלִים כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק מֵאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (הלכות אומנין, הל' ד, אותיות ב ג).

170

the da'as of the attainment of His Divinity. This tzimtzum of the empty space — that through His wondrous wisdom He contracted His wisdom so greatly, until He removed wisdom and intellect entirely, until the place remained as it were empty of all intellectualism and wisdoms that are the very essence of His Divinity — and only the power of Emunah remained from the intellect: creating a power in the worlds and creatures that they should have intellect and da'as to believe in Him without any intellect. And in truth this tzimtzum is a great wonder, as mentioned elsewhere — for Emunah is a great wonder, as it is said: "I acknowledge Your name, for You have performed a wonder — counsels from afar, faithful faithfulness" [Isaiah 25:1] — for Emunah is the wonders of the Perfect of Knowledge. For in a matter that the intellect comprehends, there is no need to believe and it is not called Emunah — since the intellect also understands this. And the essential Emunah is in what one does not understand with the intellect. If so — since the intellect does not understand or attain there, from where does it come to one's knowledge to believe in this? But in truth it is the wonders of the Perfect of Knowledge: that in His great wisdom He created a power in a person's intellect, that one should have the power to contract and set aside one's da'as and believe through Emunah alone — through the power of the reshimu (רְשִׁימוּ — impression or residue) that remains in the da'as even after the withdrawal of da'as. For even though one does not see the matter, one's spiritual counterpart sees it [Megila 3a: af al gav d'ihu lo chazei, mazlei chazei — even though he himself does not see, his constellation-soul sees]. For even though one does not understand the matter through one's intellect — nonetheless one understands from afar that it is fitting to believe. For when one wishes to look at the truth, one understands clearly that one must believe — for one understands by oneself that the matter cannot be understood through any intellect, only one must believe through Emunah alone. When one's intellect pursues to know and gaze upon what one has no permission to look

171

אִם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּשְׁלֵמוּתָן, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם שְׁמִירָה כְּלָל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקָה וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי כָּל יְנִיקָתָם הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּחִירָה לְהָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁמְּסִיתִין אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמְּסִיתִין, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמְבַטֵּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת צָרִיךְ הָאָדָם שְׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי־עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמּוּר כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבַּטֵּל כָּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ נְטִירוּתָא, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (שם אות ד).

171

at, and one is unwilling to rely on Emunah alone — through this one causes the shattering of the vessels (שְׁבִירַת הַכֵּלִים), G-d forbid. That is: the vessel of Emunah is shattered — since one is unwilling to rely on Emunah alone and wants to know and understand specifically without Emunah. It emerges that one strips

172

כָּל מַה שֶּׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים טוֹבִים בְּיוֹתֵר, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב בָּעוֹלָם, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכוֹסֵף לָזֶה תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין טוֹבִים נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְנַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין רַק עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל כְּפִי הַצֵּרוּפִים שֶׁמִּצְטָרְפִים וּמִצְטַיְּרִים עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וּשְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמִּתְנַהֲגִים וּמִתְקַיְּמִים עַל־יָדָהּ, הַכֹּל תָּלוּי רַק כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אות כא).

172

the da'as from the Emunah, which is the aspect of the shattering of vessels and the death of the kings (מִיתַת הַמְּלָכִים). For the vessels remained without lights and the lights without vessels — for Emunah is the aspect of

173

אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שׁוּם הַשָּׂגָה וְשׁוּם בְּרָכָה וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת (שם אות לד).

173

vessels and da'as is the aspect of lights. Because of this the light is completely nullified

174

עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין הָאֱמוּנָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם גְּבוֹהִים וּרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל בְּשׁוּם שֵׂכֶל, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בָּהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִים לִינֹק מֵהֶם וּלְקַבֵּל עַל־יָדָם אֱמוּנָה לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ (הל' גזילה, הל' ב, אות ד).

174

— for everything returns to the Infinite, since there is no vessel; and the vessels fell down, and so forth, as is known from the sacred writings. That is: since one's intellect pursues to gaze at what one has no permission, and one is unwilling to rely on Emunah alone there — one thereby

175

עִקַּר תִּקּוּן וְהַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְהַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", כִּי כָּל מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָעֶלְיוֹן שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם; וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים בֶּאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְלָלִים כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת "אֶבֶן שְׁתִיָּה", שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות ד ה).

175

blemishes the Emunah. Then because of the excess of the light of intellect, the vessel of Emunah is shattered. And then the Emunah is blemished and falls. And then the da'as is completely nullified — one can no longer understand or attain even what it was previously possible to

176

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַחֲזִיקָם בְּמָמוֹנוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּמְצוּם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַחֲכַם־הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים כַּנַּ"ל (שם אות ה הנ"ל).

176

understand. For everything has returned to the aspect of the Infinite — since the vessel and contractions which are the holy Emunah

177

אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ כְּלָל, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ לְבַד, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין זֹאת, אֲזַי אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד יֶשׁ לוֹ תִקְוָה עֲדַיִן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת (שם הל' ג, אות ד).

177

have been shattered. And this is the aspect of the sin of the Tree of Knowledge — about which our Rabbis said: "he gazed at what he had no permission to gaze at" — through which he in turn caused

178

עִקַּר קִיּוּם הַמֹּחַ וּשְׁלֵמוּתוֹ תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וְעִקַּר שְׁמִירַת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא תִפָּגֵם וְשֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (הל' נזיקין, הל' ב).

178

the shattering of vessels, as mentioned. The summary of the matter:

179

בִּטּוּל דַּעַת הַמִּינִים הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא רַק נִימוּסִיּוּת, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבַת רֵעִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעִקַּר מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה - עַיֵּן "שָׁלוֹם", אוֹת נה.

179

the essential thing is Emunah in simplicity — to believe in Hashem with wholeness and simplicity, without any

180

מֵעִנְיַן הָרוּחַ־סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד עַל־יְדֵי כִּתּוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ' - עַיֵּן "צַדִּיק", אוֹתִיּוֹת רעד, רעו.

180

investigations or wisdoms whatsoever. When one merits to be strong in this for many days and years — then if

181

עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים לִמְקוֹר הַחַיִּים עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים מְקֻשָּׁרִים בְּחַי הַחַיִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּרָאָם יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיר חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, עַל־ יְדֵי־זֶה הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר כָּל הַדְּבָרִים מִמְּקוֹר וְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַמְשִׁיכִין חַיּוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים לְפִי דַעְתָּם הָרָעָה וְהַסְּכָלָה, וְעַל־כֵּן הֵם טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה מְאֹד, כִּי הֵם מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם" (הלכות נזיקין הלכה ד, אות לג).

181

one merits, Hashem will have compassion on him and will open for him pathways of intellect, so that he can attain and understand a little of His knowledge. And even afterward, when one merits some knowledge and attainment, one must set a boundary for one's da'as

182

כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית (שם הל' ה, אותיות ב ד).

182

not to gaze at what one

183

עַל־יְדֵי פְּגַם הַגַּאֲוָה נִפְגָּם הַפַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא נִפְגֶּמֶת הָאֱמוּנָה גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְגָּם הָאֱמוּנָה, וְכֵן פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, וְכֵן עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט נִפְגָּם הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה, כַּנַּ"ל (שם אות ו).

183

has no permission: for "in what is beyond you, do not inquire" — only to rely on Emunah alone. For one must always strengthen oneself in Emunah

184

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַקִּבּוּץ שֶׁל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹסֵק שָׁם הָרַבִּי הָאֲמִתִּי עִם תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי לִמּוּדָם. וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' וְכוּ', שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי", כִּי שָׁם עִקַּר בֵּית ה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כ; וע' ר"ה אותיות קצב, קצג; צדיק אות רעט).

184

— which is the foundation and sustaining of all the worlds. And Emunah is at the beginning, middle, and end,

185

עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִיא בְּחִינַת חַיִּים, אַנְפִּין נְהִירִין. וְעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי עֵצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם כְּלַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא־תַעֲשֶׂה, אֲזַי פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ. אַךְ יֵשׁ מִצְו?ֹת שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ נִסְתָּם עִקַּר הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה; אֲבָל יֵשׁ מִצְו?ֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי־ זֶה סוֹתֵם הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; אַךְ גַּם, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל, זֶה קָם, כִּי נוֹתֵן עַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁעִקַּר כֹּחָם דַּיְקָא כְּשֶׁנִּסְתָּמִין הַמַּעְיָנוֹת וְהַבְּאֵרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים תָּמִיד עַל זֶה לִסְתֹּם הַבְּאֵרוֹת הָאֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים". וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה כָּזֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא חַיָּב כָּרֵת וּמִיתָה, כִּי נִכְרָת מִמְּקוֹר חַיּוּתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי שֶׁגָּרַם, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְתֹּם הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּלָהּ. וְלִפְעָמִים פּוֹגֵם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּחֻיָּבִין הַבֵּית־דִּין בְּעַצְמָם לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ", כִּי יוּכַל לְקַלְקֵל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶׁשִּׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עֶרֶךְ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ (הלכות מאבד ממון חבירו ומסור, הל' ד).

185

in the aspect of "I am first and I am last and besides Me there is no G-d" [Isaiah 44:6] — "I" is the aspect of malchus-Emunah as is known. And without Emunah it is impossible to know Hashem — in the aspect of "and besides Me there is no G-d." One who is so strong in his Emunah that he merits afterward to understand through his intellect and draws the light of the intellect into the Emunah — this is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, which is the essential

186

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, מַלְבֶּשֶׁת וּמְקַבֶּלֶת חַיּוּת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מְקַבֶּלֶת חָכְמָה תַתָּאָה אֱמוּנָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים (הלכות פריה ורביה, הלכה א, אותיות א, ז).

186

completeness of all the worlds. And through this new intellects are born (מֹחִין) — in the aspect of ibur,

187

עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות י).

187

yenikah, mochin (עִבּוּר,

188

כָּל חַיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ וְכוּ'", כִּי עִקַּר יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה דְּתָלְיָא בְּלִבָּא, בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (שם הלכה ג, אות טז, וע' נגינה אות יא).

188

יְנִיקָה, מֹחִין — gestation, nursing, mature intellect). That is: through the intellect illuminating into the Emunah, one thereby

189

עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל קוֹל ה' בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּרָא בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַעֲדַיִן הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי דְּבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, וְכָל הַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים כִּבְיָכוֹל שֶׁבָּהֶם בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ', הֵם חָיִים וְקַיָּמִים גַּם עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לֹא נִפְסַק עֲדַיִן, וְהֵם מְחַיִּין גַּם עַתָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל. וְאִלּוּ הָיוּ הַכֹּל זוֹכִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּרוּחַ פִּיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַקּוֹל בְּעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כִּי אִם הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ בְּטֵלִים כֻּלָּם בִּמְצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻכָּכִים מְאֹד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה מְאֹד, אָמְרוּ: "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים וְכוּ'", וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ; וְעִקַּר בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַקּוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִין מִגְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וָדִין, בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת וּמַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִטּוּ אָזְנָם אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁזָּכוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁהִשִּׂגוּ וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת בְּעֶצֶם, רַק הָעִקָּר הוּא קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל־כֵּן יָצָא הַקּוֹל כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת הַכָּאָה וַחֲבָטָה לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמַע קוֹל הַחוֹזֵר הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין, אֲבָל בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הוּא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, כִּי זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת לְבַדּוֹ בְּעֶצֶם, רַק שֶׁהוּא הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן דִּבְּקוּ עַצְמָם רַק לְקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְחָבְרוּ וְיָחֲדוּ יָחַד בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִפְרִידוּ כָּל אֲחִיזַת הַדִּין וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם אֶל הָאֱמֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כִּי־אִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם כְּלָל לֵידַע וּלְהַאֲמִין בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ מְצִיאוּת הַקּוֹל וְהַחַיּוּת הַמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁכָּל חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הַכֹּל בְּכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ בְּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַבְּרִיאָה, לֵידַע וּלְהָבִין מַהוּ הַכֹּחַ וְהַסְּגֻלָּה וְהָרְפוּאָה וְהַטֶּבַע שֶׁל כָּל אֶחָד מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְהַכֹּל רַק בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְכֵן תַּכְלִית כַּוָּנָתָם בַּחֲקִירוֹתָם וְהַמְצָאַת חָכְמוֹתֵיהֶם, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת אוֹ מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אִישׁ מֵהֶם שָׂם עַל לֵב לָשׂוּם כָּל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים, לַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חָכְמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית, וְכָל חָכְמָתֵנוּ הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוֹב הַנִּצְחִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וָטוֹב - רַק זֶה נִקְרָא חָכְמָה בֶּאֱמֶת, כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחְקֹר כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף־עַיִן, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, כִּי הַלְוַאי הָיִינוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ גַּם מֵהֶם וְלִהְיוֹת תְּמִימִים לְגַמְרֵי כְּמוֹ צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲפִלּוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ, רַק שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרֻנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְהֶכְרֵחַ לָדַעַת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא הַמֻּכְרָחִים בְּיוֹתֵר; אֲבָל לַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְצִיא חָכְמָה גְדוֹלָה - אֵין שְׁטוּת גָּדוֹל מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים עַל־ יְדֵי־זֶה וְאַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין חוֹקְרִים כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לָהֶם כָּל־כָּךְ, רַק שָׂמִים כָּל מְגַמָּתָם לְדַבֵּק עַצְמָם בֵּאלֹקִים חַיִּים עַל־יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְהֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם, כִּי הֵם יוֹדְעִים הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר וְכוּ' וְכוּ' מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הֵם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם וְכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם וְכָל מִינֵי חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל כְּדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְזֹאת הַחָכְמָה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הִיא עוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁכָּל חָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים הוּא רַק בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם, וְהֵם מַבִּיטִים רַק אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר הַטֶּבַע לְבַד, וְחוֹקְרִים בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, אֲבָל אֵין חוֹזְרִין פְּנֵיהֶם לְהַטּוֹת לְבָבָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הֵיטֵב מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לָשׂוּם כָּל תְּשׁוּקָתָם לִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְרוֹצִים לְהַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מֵהַקּוֹל הַיָּשָׁר, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר, חַס וְשָׁלוֹם, יֶשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְהֵם כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בַּיַּעַר וְשׁוֹמֵעַ קוֹל הֲבָרָה, וְסוֹבֵר וְטוֹעֶה שֶׁהוּא קוֹל מַמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא אֱוִיל, פֶּתִי, שׁוֹטֶה וּמְשֻׁגָּע, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, רַק הוּא הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. כְּמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ כָּל חָכְמָתָם, שֶׁחוֹקְרִים אַחַר הַטֶּבַע וְאֵין מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַלּוֹת כָּל דַּעְתּוֹ וְכָל חָכְמָתוֹ כָּל יָמָיו לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבוֹ כְּלוּלִים וּטְפֵלִים כָּל הַחָכְמוֹת, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד. וְגַם כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית שֶׁהוּא הַתְּמִימוּת, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בִּפְשִׁיטוּת, יָכוֹל לִזְכּוֹת אַחַר־כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּעַצְמָם בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה; אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לָזֶה, אֵין צָרִיךְ לָזֶה כְּלָל, וְיָכוֹל לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּטוֹב בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי אֵינָם נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא שָׁבְרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים אֵלּוּ הַחָכְמוֹת לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי רַק הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹדָתָם, וְהֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כִּי יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שם אותיות יט כ, כז).

189

merits to produce and reveal new attainments in the knowledge of His loftiness. And this is the essential aspect of the cleaving that Israel must cleave to Hashem — the aspect of the joining of the Community of Israel with her Beloved. For the totality of Israel who are the aspect of the Community of Israel, they are believers, children of believers — for the root of their souls is from Emunah. And when Hashem shows them a shining countenance and they see and attain some attainment, knowledge, and recognition of His Divinity — it emerges that Emunah is joined with holy da'as. This is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah — for through arousal from below, arousal is aroused above, to higher and higher worlds, where in all the worlds above and above Emunah is joined with holy da'as as it were. And this is the aspect of Israel's cleaving to Hashem, the aspect of "and to Him you shall cleave" [Deuteronomy 10:20]. Even though this above-mentioned cleaving is very precious, nonetheless it is impossible to be in constant cleaving — for it is impossible for the holy Emunah to always receive from the holy da'as. This is lest the clouds that cover the eyes — which are the aspect of the kelipah of Esav and Yishmael: the kelipas and heresies that come from the above-mentioned shattering of vessels — intensify, G-d forbid. For every time one needs to perform some holy unification which is the aspect of cleaving as above, one must first arouse the beginning of the above-mentioned tzimtzum and clarify clarifications from the aspect of the broken vessels [see there]. And since the Other Side and kelipas grasp very strongly in those broken vessels — one must be a man of valor and great hero who wishes to engage in this, to make unifications and mate the holy attributes, so that the heresies — which are the kelipas grasping in the broken vessels — should not be provoked against him. They are the aspect of the clouds that cover the eyes — and one must guard from them very much. And even one who is a man of valor and knows how to guard from them — nonetheless it is impossible to be in constant cleaving, lest the heresies and kelipas grasping in the broken vessels that one is engaged in clarifying through the cleaving and unification intensify, G-d forbid. Therefore even the Tzadik must sometimes suspend himself from his cleaving — in the aspect of "the suspension of the Torah is its fulfillment" — until Moshiach comes and rectifies the world in completeness, all the kelipas

190

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, הַמַּכְרִיעַ בֵּין קוֹל הַיָּשָׁר לְקוֹל הַחוֹזֵר, כִּי הוּא כָּלוּל וּמֻרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם; כִּי עֶצֶם קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּתשׂ הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי הָיָה מִתְרַבֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִבְרָא וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת־ הָרַחֲמִים לְמִדַּת־הַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם, כִּי עַתָּה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים, לֵידַע וּלְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית" נָמֵי מַאֲמָר הוּא, רַק מֵחֲמַת שֶׁ"בְּרֵאשִׁית" הוּא מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, עַל־כֵּן הוּא מַאֲמָר סָתוּם, כִּי בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וּלְהַשִּׂיג כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת, רַק אַחַר שֶׁיָּצָא הַקּוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית" שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אָז עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַקּוֹדֵם לַבְּרִיאָה, נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בִּבְחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז הִרְכִּיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְּׁנֵי קוֹלוֹת יַחַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַנַּ"ל, וּבוֹ בָרָא הַכֹּל, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם שֶׁנִּבְרְאוּ אַחַר־כָּךְ. וְעַל־ כֵּן עַכְשָׁו זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ, לִכְלֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת "בְּרֵאשִׁית", לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת כְּלָל לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי־אִם מִקּוֹל הַיָּשָׁר (שם אות כא).

190

and clouds that cover the eyes being nullified. Then they will be able to be constantly cleaved to Hashem. It is impossible to draw da'as into Emunah except when Emunah is pure and holy — for then it has the power to receive the light of da'as and to produce and reveal holy births and revelations through this. But the moment niddah blood (דַּם נִדָּה) is aroused in the G-d-fearing woman as it were — meaning: when questions and heresies derived from the shattering of vessels begin to confuse one's Emunah. This is the aspect of niddah blood, as our Rabbis said: "idol worship makes impure like a niddah" [Ezra 9:11]. Then it is forbidden

191

עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל (שם).

191

to strive to draw da'as into Emunah.

192

נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְזֶה קמה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם אותיות כא, כג; ע' נגינה יג).

192

For then one must sit alone and completely flee from da'as — meaning not

193

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, צִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ אֶל הַצְּדָדִין עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי בְּאֶמְצַע, וְשָׁם הִמְשִׁיךְ הָאוֹר דֶּרֶךְ קָו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים". וְזֶה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַמְּחִצָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי בְּלֹא הַצִּמְצוּם הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, וְתֵכֶף אַחַר הַצִּמְצוּם, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אָז הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹרוֹ בְּדֶרֶךְ קַו הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַיָּשָׁר פָּגַע בִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁהוּא תַּכְלִית מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, שֶׁרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִכָּל הָאוֹר אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּכְשֶׁפָּגַע הַקּוֹל הַיָּשָׁר הַזֶּה בִּמְחִצַּת הַצִּמְצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, נַעֲשָׂה תֵּכֶף בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל־הֲבָרָה, וּמִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁל הַקּוֹל־הֲבָרָה מֵהַתְחָלַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן נִדְמֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה לְקוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת כְּאִלּוּ זֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עִקַּר הַקּוֹל, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא רַק בְּהַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא מַה שֶּׁצִּמְצֵם כִּבְיָכוֹל אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַדַּעַת, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־ אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם (שם אות לג).

193

to use da'as at all and not to join da'as with Emunah at all. That is: one must not wish to draw da'as to understand and resolve the questions, investigations, and heresies that arise in one's mind. For the moment questions and heresies arise in one's mind, G-d forbid — one must rely only on Emunah alone without any da'as-understanding. For if one wishes then to understand through intellect, the questions and heresies — which are the aspect of niddah blood — will overpower the intellect. And not only will one not rectify the Emunah through the intellect — on the contrary, the Emunah and

194

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁאֵינָם דִּקְדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת בְּוַדַּאי, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם הַמְעַכֵּב הַשֶּׁפַע וְהַיְשׁוּעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא קוֹל־הֲבָרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ רַק קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַטֶּה אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ הֵיטֵב לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיד הַשְׁפָּעַת כָּל־טוּב הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָע בְּחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר וְצִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ וְטוּבוֹ וְגָדְלוֹ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה כַּיָּדוּעַ, וּמִשָּׁם נִתְהַוָּה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּכְשֶׁפָּגַע בִּבְחִינַת מְחִצָּה הַזֹּאת שֶׁל הַצִּמְצוּם, נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי־זֶה כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא רַק מִבְּחִינַת חֶסְרוֹן וְעִכּוּב הַהַשְׁפָּעָה, וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, כְּמוֹ־כֵן הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת "דַּעַת חָסַרְתָּ - מַה קָּנִית וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁמַּאֲמִינִים בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַחַיּוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי־אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הוּא כָּלוּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּם־כֵּן כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר רַק הַקּוֹל הַחוֹזֵר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חִסָּרוֹן, עַל־כֵּן הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדָּעַת, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַדַּעַת הוּא חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט וְכוּ', הוּא בְּוַדַּאי חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, כִּי כָּל מָה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבֵד, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם, וְהֵם כְּרוּכִים תָּמִיד אַחַר הַחָכְמוֹת שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּתְרוֹן לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ? וְגַם כָּל הַחָכְמוֹת בְּעַצְמָן חֲסֵרִים, עַד שֶׁרֻבָּם מוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת וּסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וְדֵעוֹת מִדֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת הַ"דָּאקְטָארְיֶע" שֶׁהוּא חָכְמַת הָרְפוּאָה, שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַצִּיל הָאָדָם מֵחָלְיוֹ, וּבֶאֱמֶת עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ וּמֵתוּ עַל יְדֵי הַדָּאקְטוֹרִים וְהָרוֹפְאִים דַּיְקָא, וְכַאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל־כָּךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם, שֶׁלְּדַעַת זוֹ הַכַּת מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁהַכַּת הָאַחֶרֶת שֶׁבָּחֲרָה לָהּ דֵּעָה אַחֶרֶת בְּחָכְמָה זוֹ שֶׁל הָרְפוּאָה הִיא מְמִיתָה אֶת הַחוֹלִים בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וּלְדִבְרֵי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חָכְמוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִצְמָח מִצַּד אֶחָד אֵיזֶה טוֹבָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם, אֲבָל הוּא לְרָעָה מִצַּד אַחֵר; וַאֲפִלּוּ צַד הַטּוֹבָה בְּעַצְמוֹ הוּא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת לְרָעָה גְדוֹלָה, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם טוֹבָה כְּלָל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנִּמְשָׁכִים אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת, אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְחַיִּים חַיִּים מָרִים מְרוֹרִים מִמָּוֶת, וְתָמִיד הֵם מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת לְאֵין קֵץ, כִּי הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלָם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים, הֵן בְּעִנְיְנֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְדִירוֹתֵיהֶם וּכְלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רַבּוּ צְרָכֵיהֶם מְאֹד, עַד שֶׁשְּׁכִיחַ אֶצְלָם הַרְבֵּה שֶׁמְּמִיתִין עַצְמָן בְּיָדַיִם בִּקְנֵה־שְׂרֵפָה וְכַיּוֹצֵא וּמְאַבְּדִין עַצְמָן לָדַעַת מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יְמֵיהֶם וְלֹא הִשִּׂיגוּם. וּבֶאֱמֶת גַּם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים צְרִיכִין מִלְחָמָה גְדוֹלָה עִם יִצְרָם לִבְלִי לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, וּלְהִסְתַּפֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי כָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הָעוֹלָם, אָז חָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי גַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַמֻּכְרָחִים לוֹ בְּיוֹתֵר רַבִּים גַּם־כֵּן מְאֹד, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן סְתַם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלְּהוּטִים אַחַר הָעשֶׁר וְלֹא שָׁבְרוּ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַלשׂכָּלשׂ פָּנִים וּמִתְנַהֲגִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם, וְאֵינָם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ', אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה דְּאָגוֹת מֵרִבּוּי הַהִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָהֶם חַיּוּת וְשִׂמְחָה קְצָת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמְקַוִּים לְהַשֵּׁם שֶׁיֵּיטִיב עִמָּהֶם לְהַבָּא, וּמִתְנַחֲמִים בְּמַה שֶּׁנּוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתַלְמוּדשׂתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוֹ מֵעוֹלָם; מִכָּל־ שֶׁכֵּן הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּסְתַּפְּקִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם; מִכָּל־שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁפָּנוּ עָרְפָּם לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּמְקַשְּׁרִין עַצְמָן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְחַי הַחַיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְעִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, וְכָל הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו יֶשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁעוֹמֵד מֵרָחוֹק וּמִסְתַּכֵּל בְּעֵין־הָאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ אֵיזֶה שֵׂכֶל וַהֲבָנָה אֲמִתִּית קְצָת, הוּא רוֹאֶה הֵיטֵב שֶׁהוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. מִכָּל־שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הַהוֹלְכִים בְּכָל מִנְהֲגֵיהֶם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, בְּוַדַּאי כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין לָהֶם בַּמָּה לְהִתְנַחֵם עַצְמָם, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ וּמִצְו?ֹתָיו וּמִקְּדֻשַּׁת אֱמוּנוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּתַכְלִית הַמִּעוּט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה הַמְעַט יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם־שָׁמַיִם לְבַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִתְמַעֲטִין חֶסְרוֹנוֹתָיו, כִּי נִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְנִכְלָל בְּהַשְּׁלֵמוּת. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לֶאְטֹם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הֵם מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, אֲבָל הוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מֵאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים בְּאָזְנָיו כְּלָל, כִּי הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְדַבֵּק עַצְמוֹ רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וְצִמְצוּם, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁדְּבוּקִים שָׁם, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי שָׁם הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ" וְכוּ', בְּחִינַת "חֲכַם חֲרָשִׁים", כִּי הַחֵרֵשׁ הַזֶּה שֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְחָכְמָתוֹ עוֹלָה עַל כֻּלָּם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, לַעֲבֹר עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהּ (שם אותיות לג לד).

194

intellect will both be damaged and corrupted through this, in the aspect of "and her niddah was upon him" [Leviticus 15:24] — and the intellect and Emunah will be completely nullified, and one can thereby come to complete heresies, Heaven have mercy. This is the aspect of the severity of the niddah prohibition — for man and woman in their root are the aspect of da'as and Emunah. And when niddah blood is aroused, G-d forbid — which is the aspect of heresies — it is then said: "and to a woman in the niddah of her impurity you shall not draw near" [Leviticus 18:19] — lest the niddah blood, G-d forbid, overpower the holy da'as and nullify da'as and Emunah entirely, and heresies intensify, G-d forbid. Then the essential rectification is that da'as and Emunah be separated — and then one must completely set aside the da'as and rely only on Emunah alone. This is: "and you shall separate the children of Israel" [Leviticus 15:31] — and our Rabbis said one must separate close to the onset of her period [before niddah begins, not only during]. For needless to say one must separate during niddah itself — but even close to the onset of her period: meaning the moment one knows that some questions and heresies will begin to arise in one's mind — which are the aspect of niddah blood — one must immediately separate the da'as so as not to use it at all, only to rely on Emunah alone. The general principle: it is forbidden to use one's da'as except when Emunah is in its proper state — when Emunah is strong and firm before one with great strength and one has no doubt or question at all. Then when Emunah is truly strong and firm before one with simplicity and great strength, one has permission to pursue and yearn to attain and know a little of Him according to one's level — for for this was one created: "in order that they should know Him." But the moment some questions and investigations begin to enter — which is the aspect of niddah blood — one must immediately completely flee from the intellect and not use the intellect at all, only to rely on Emunah alone. And it is understood that immersion in the mikveh is propitious to purify from the above-mentioned niddah blood — namely, to nullify the heresies and strengthen the holy Emunah, so that she can return and join with her Beloved — with holy da'as — and produce and reveal through this the attainment of His Divinity in the world. One who uses the intellect alone without Emunah — this is the aspect of the blemish of eating the Tree of Knowledge. And it is the aspect of the transgression of emitting seed in vain, G-d forbid — emitting the drops of da'as without the vessel which is the aspect of Emunah as above. Similarly one uses one's da'as without the vessel of Emunah — whereby the drops of da'as are blemished and the kelipas take hold of them, G-d forbid. This is the aspect of what our Rabbis said: "the first man was drawn out in his foreskin"

195

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד" (שם הל' ד).

195

[Sanhedrin 38b] — for he blemished in this matter

196

הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אוֹתָן הַזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּכָל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְרִמְזֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה מְחֻבָּר וְכָלוּל בְּאַחְדוּת גָּמוּר עִם הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְלֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; אֲבָל אֵלּוּ הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל פִּי דַּרְכֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא, וְלֹא דַי שֶׁהֵם כּוֹפְרִים גְּמוּרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמַלְעִיגִים עַל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם, אַף גַּם הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְהֵם בִּבְחִינַת "שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות כא; וע' ת"ת אות קי).

196

in both the physical and spiritual dimensions, as mentioned in the sacred writings. And in truth they are all one blemish as above. The essential purpose of creation was for Man — namely for the Tzadik called Adam. And the essential

197

יֵשׁ יְדִיעָה בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד נִמְצָא, אֲדוֹן־כֹּל, מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ; וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לֵידַע בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁזּוֹכֶה כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּלְסַגֵּל מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁתֵּי הַיְדִיעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם יְדִיעָה בִּכְלָל וִידִיעָה בִּפְרָט, הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט, כִּי הִיא מְבָאֶרֶת לָנוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם. וּבְהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּעַצְמָהּ יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת כְּלָל וּפְרָט, וְעַל־ כֵּן שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וּשְׁאָר כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁיּוֹדְעִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים שֶׁל תְּפִלִּין, וְכֵן לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמִּצְו?ֹת. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין, זוֹכִין לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ וּכְפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּדֵר וְהַהֶבְדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", וְעִקַּר הַחִלּוּק יִהְיֶה בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגַע יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹתֵר וְעָשָׂה נַחַת־רוּחַ לְיוֹצְרוֹ בְּיוֹתֵר בֶּאֱמֶת - יִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר בִּידִיעָתוֹ הַפְּרָטִית הַנַּ"ל. וְיֵשׁ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכִין קְצָת לִידִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּשִּׂיגִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִים, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִסְּתָמָא לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכּוּ לְהַשָּׂגָה וִידִיעָה יְתֵרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד אֵין חֵקֶר. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, בִּבְחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"; כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בִּבְחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט - חוֹזְרִים תָּמִיד אֶל הַכְּלָל שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, שֶׁיּוֹדְעִין הַכֹּל בִּסְתָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וּמִכָּל הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת הָעֲצוּמוֹת, צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל', שֶׁבַּתְּחִלָּה יוֹדְעִין בִּכְלָל, וְאַחַר־כָּךְ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, לִבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, צָרִיךְ לַחֲזֹר בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, כִּי 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' נִמְצָא שֶׁחוֹזְרִין לְעוֹלָם אֶל הַכְּלָל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּעוֹלָם הֵם חוֹזְרִין אֶל הַכְּלָל כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית בְּכָל פַּעַם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, הֵם מַמְשִׁיכִין לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵי יְדִיעוֹת הַלָּלוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, בִּבְחִינַת "וּמִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל", כִּי שְׁנֵיהֶם אַחְדוּת פָּשׁוּט בְּלִי הֶבְדֵּל. וְכֵן בְּעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינוֹ בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; וְכֵן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁכּוֹפֵר בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ הַקָּרָאִים שֶׁדִּינָם עַכְשָׁו כְּעַכּוּ"ם, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם חֵלֶק גַּם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִין שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. וְכֵן בְּהַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּכְלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וִידִיעָה פְּרָטִית בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם כְּשֶׁחוֹזְרִין בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּכְלָל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת; אֲבָל הָעַכּוּ"ם וּבִפְרָט הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִים גַּם־כֵּן בִּכְלַל הָאֱמוּנָה בֶּאֱלָקוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת וְנִפְסָדוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁרָצוּ לִכְנֹס בִּידִיעוֹת הַפְּרָטִיּוּת בְּלֹא תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־כֵּן נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִשְׁטוּתִים הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁרְחוֹקִים בֶּאֱמֶת גַּם מִבְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל (הל' קידושין, הל' ג, אות יח).

197

greatness of Man is that he has the power to connect and join all the worlds together — to join the lower world to the upper world, within which are included the rectification of all the worlds. For Man comprises both — the upper and lower beings — as our Rabbis said. For this is the essential completeness and the essential delight of Hashem: when the lower world — which is this physical World of Action — is connected and joined to the very spiritual and very pure upper worlds. In the aspect of "You desired praise from the clods of earth, from those hewn of clay" [Isaiah 29:23]. For this is His will — for this He created all creation from beginning to end. And all of it is for the sake of the person with free choice who is in this physical world, whose essential service is to connect the lower to the upper — which is the essential delight and pleasure of Hashem. For from the day the Holy Blessed One created the world He desired to have His dwelling in the lower beings, as our Rabbis said [Tanchuma, Nasso]. And the essential connection and inclusion of the lower in the upper — the lower world in the upper world — is only through Emunah which is the totality of the Torah, in the aspect of "all Your commandments are Emunah". For all the commandments of the Torah are in this world, in the World of Action specifically — most of them clothed in physical things: one must make tzitzis of wool and linen specifically, tefillin from animal hide, and similarly a sukkah, a lulav, and so forth. And through our fulfilling His commandments in actual deed specifically

198

שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר. כִּי זֹאת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי צְרִיכִין לְגַלּוֹת לְכָל בְּנֵי־ אָדָם, מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנִּתְּנָה לִכָּתֵב, כִּי בְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, יְכוֹלִין לְכָתְבָהּ בִּכְתָב בַּאֵר הֵיטֵב שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן וּבָרָא הַכֹּל מֵאַיִן לְיֵשׁ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וְכוּ'", וּצְרִיכִין לְכָתְבָהּ דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, עַד הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה בְּיָדַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי כְּתִיבַת הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְתוֹךְ הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִיִּחוּדוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי־קֹדֶשׁ. אֲבָל הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁאֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת אִי אֶפְשָׁר לְכָתְבָן כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּעַל־פֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהֶם כִּי־אִם אַחַר הִתְלַבְּשׁוּת בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, שֶׁאָז אֶפְשָׁר לַפֶּה לְגַלּוֹת רֶמֶז מֵהֶם מִפֶּה לָאֹזֶן לְחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ; וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְכָתְבָהּ. אֲבָל אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת, הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁהִתְחִיל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בְּדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת (עַיֵּן בִּפְנִים, מַאֲרִיךְ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן עֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה מִכָּל הַצָּרוֹת, מַה שֶׁבַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה הִתְפַּשְּׁטוּ וְהִתְגַּבְּרוּ מְאֹד הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַפִילוֹסוֹפִים בְּלִמּוּדֵיהֶם הָרָעִים, וּמְחַנְּכִים נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּדִים הַנַּ"ל וְעוֹקְרִים אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמַעֲבִירִים אוֹתָם עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן), וּמֵחֲמַת תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר שִׁכְחַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹּב גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי־תוֹרָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִתִּירוּ גַּם לִכְתֹּב וּלְהַדְפִּיס סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִתְגַּלּוֹת כָּל־כָּךְ בְּיָמִים הַקַּדְמוֹנִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ רְשָׁעִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּרְצוּ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַדָּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכָּה, שֶׁכְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם שֶׁגִּלּוּ סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִמְשִׁיכוּ הִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁכַּמָּה נִסְתָּרוֹת נַעֲשׂוּ נִגְלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יְדִיעוֹת פְּרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר - הֵם חוֹזְרִין וְשָׁבִין אֶל הַכְּלָל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמְחַזְּקִין אֶת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַשָּׂגוֹתֵיהֶם עָצְמוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם רֶמֶז בְּעָלְמָא; אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַהַשָּׂגָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, עַד שֶׁזָּכוּ לְצַמְצֵם הַשָּׂגוֹתֵיהֶם בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁהָיָה לָהֶם יְכֹלֶת לְגַלּוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הִכְנִיסוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, נִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִינַת הַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, כִּי כָל הַהַשָּׂגוֹת וְהַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כֻּלָּם צְרִיכִים לְכָתְבָם וּלְכָלְלָם תֵּכֶף בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו יֶשׁ לָנוּ יְכֹלֶת לָזֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקְּדָמוּנוּ, שֶׁעָשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְתוֹךְ בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, לְמַעַן דַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד (שם אות כ).

198

— in physical things — through this the essential unification and connection of the lower world in the upper world is made. The Shechinah of His might that dwells in the lower beings is included in the One who is exalted above all blessing and praise — for He is above all spirituality, all Names, and all thoughts; no thought can grasp Him whatsoever. Therefore in truth this aspect cannot be attained through any intellect or wisdom: how it is possible to connect this physical world to the Creator — who is exalted above all spirituality — and how He could receive delight and pleasure from the deeds of the lower beings. And through this confusion many became completely heretical, Heaven have mercy; and many offer foolish and vain reasons for the commandments. But in truth this cannot be grasped or understood through any intellect — only through Emunah alone, as it is said: "all Your commandments are Emunah." And this Emunah is instilled in us by the true Tzadikim who attained the "ultimate of knowledge — that we cannot know." And since they are in the aspect of "we cannot know" — which is the ultimate of knowledge — they are in the ultimate completeness of Emunah. For Emunah exists in what one does not comprehend. And through this Emunah which is the foundation of all Torah and commandments, all the lower worlds are connected and included in the upper — which is the essential ultimate purpose for which all was created, as above. The great Tzadik who is of high stature — upon every attainment and level he reaches,

199

כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהַרְחִיק אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת - עַיֵּן "סְפָרִים" וְכוּ', אוֹת קלט. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, רַק נִתַּן רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ עַד מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְדַבֵּר, כִּי גַּם מִדּוֹתָיו וּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ, בִּבְחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה־ מֶרְכָּבָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִין לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ רַק בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וְכַיּוֹצֵא בְּכַמָּה פְּסוּקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹ וּבְלֵב חֲבֵרוֹ; אֲבָל עֶצֶם הַהִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וְהַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הֵם חוֹתְרִים לְסַלֵּק מֵהַדַּעַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לֵידַע מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֹצֶם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בִּיצִיאַת־ מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם־סוּף וּמַתַּן־תּוֹרָה, וְכֵן מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הֵם כּוֹפְרִים בְּכָל זֹאת, רַק רוֹצִים לַחְקֹר בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַדַּעַת בִּלְבַד, וְנִכְנָסִין בָּזֶה לַחְקֹר בָּרַבִּים דַּיְקָא בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב־ רַב, 'עֵרֶב־רַב' דַּיְקָא, שֶׁמְּעָרְבִין דַּעַת רַבִּים מֵהֶם בְּיַחַד בְּעִנְיַן הַחֲקִירוֹת בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַיְדִיעָה הַזֹּאת בַּקְּדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל אֲפִלּוּ אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעוּ בַּחֲקִירַת חָכְמָתָם, וְהֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שותפים בקרקע, הל' ה, אותיות טו, יז).

199

even when he merits a great ascent, he immediately makes himself as if he knows nothing and returns each time to Emunah. For he knows and believes that relative to the greatness of Hashem he still knows nothing at all — for "above the high One there is a Watcher…" [Ecclesiastes 5:7] — for His greatness has no limit. Therefore even though he merits a very high and great attainment, he nonetheless does not rely on this to serve Hashem through wisdoms alone. Rather he returns each time to serve Hashem in simplicity through simple service, and lowers himself to all the lowest levels — to bring contentment before Him from all of them. For this is the essential delight of Hashem. And through this very thing the Tzadik merits even higher and higher ascents — for through Emunah and simplicity

140

כָּל הַטָּעֻיּוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁל עַכְשָׁו שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם נוֹטִים אַחַר סְבָרוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת; וְיָדוּעַ מַה שֶּׁרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִזְהִירוּ מְאֹד בְּאַזְהָרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁלֹּא לַהֲגוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. וְעַל־כֵּן אֱמֶת, בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ הַפִילוֹסוֹפִים כּוֹפְרִים בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְגַם עַכְשָׁו אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהֵם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַךְ בְּסָמוּךְ הִתְנַכְּלוּ בְּעַרְמִימִיּוּת הַרְבֵּה, בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִרְמָה, לְהַשְׁווֹת גַּם דַּעַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצִים לְהַכְנִיס שְׁטוּת חָכְמָתָם הָרָעָה בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ וְגַם בְּסִפְרֵי קַבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אַחֲרֵי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמָּרָה וְהַטְּמֵאָה וְהַמְזֻיֶּפֶת; אֲבָל מִי פֶתִי וּכְסִיל שֶׁלֹּא יָבִין עַרְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם? וְהָאִישׁ הֶחָפֵץ בְּהָאֱמֶת, לִשָּׁאֵר בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יֹאבֶה לָהֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁלָּהֶם, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב (שם אות יט).

140

as above, one merits to ascend over all levels and reach the aspect of ratzon (רָצוֹן — will/desire) and so forth, which ascends above all. The essential completeness of holy Emunah is to believe that Hashem desires the service of Man in this world. Even though this cannot be understood through human intellect in any way — nonetheless our holy ancestors and Rabbis

141

יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, זֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. כִּי דַע כְּלָל זֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְהַמְשָׁכַת חַיּוּתוֹ מַה שֶּׁמְּחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת, זֶהוּ בְּחִינַת שְׁכִינָה. וּבֶאֱמֶת כֹּלָּא חַד, כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כִּי חַיּוּתוֹ דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, רַק שֶׁבִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, עַד שֶׁיֵּשׁ כּוֹפְרִים וּמִינִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם עוֹשִׂים פֵּרוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הַיְנוּ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי שְׁכִינַת עֻזּוֹ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דָּבָר זֶה אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כֹּל, הוּא מַנְהִיג וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכֵן אֵיךְ כְּלַל הַבְּרִיאָה נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בְּאַחְדוּת גָּמוּר, בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּתְקַיֵּם הַבְּרִיאָה וְלֹא תִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת - כָּל זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, וַאֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְקַשָּׁה בָּזֶה, וְהוּא סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם דַּעַת, רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד; כִּי עַל־יְדֵי בְּחִירַת הָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַטִּין דַּעְתֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁגַּם עַתָּה אַחַר הַבְּרִיאָה הַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שלוחין, הל' ג).

141

have already revealed this to us from the time of Avraham our Father and Moshe Rabbeinu, peace be upon them: that the truth is so. And this is the fundamental principle and foundation of our holy Torah. And one who does not believe in this — even though he believes in the existence of Hashem — is nonetheless called a heretic and a min (מִין — sectarian). And this is the essential distinction between the holy Israel and the heretics and rationalists — for they too investigated the greatness of the Creator until they attained

142

כְּלַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקִית לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה"; אֲבָל אֱמוּנָה מַלְכוּת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם אַחַר הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וְכֵן אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ כִּי־אִם בְּדָבָר שֶׁאֵין רוֹאִים וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ, שֶׁזֶּה רַק אַחַר שֶׁנִּתְרַחֲקָה הַבְּרִיאָה מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַמַּאֲצִיל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה לְהַבְּרִיאָה שְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן נִבְרָא צָפוֹן חָסֵר, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן הַבְּרִיאָה חֲסֵרָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן. עַיֵּן פְּנִים), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד, אות ד).

142

the truth: that He cannot be attained or understood in any way whatsoever, for no thought can grasp Him at all. But this they cannot attain: how any commandment or service is relevant to serve Him through them. And this is the essential of their heresy — and because of this they are so far from the truth. And this is the essential complete

143

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת 'אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר', כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים, וְדָבָר הַנִּסְתָּר וְנֶעְלָם הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ הָאֱמוּנָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַּהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר וְכוּ'", כִּי הֵם מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת לַיְלָה, עַד שֶׁעוֹלָה וּמֵאִירָה לָהֶם כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם (שם אות הנ"ל).

143

Emunah — the holy Emunah of Israel: to believe that even though Hashem is exalted and elevated above all the service of man and even above all thought and reflection

144

כְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְלְשָׁה הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשָׁכִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הָעֵצוֹת שְׁמִירָה גְדוֹלָה (שם אות ח).

144

— nonetheless He specifically desires our service. In the aspect of "You desired praise from the

145

כְּשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְדָן אֶת כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'". כִּי בְּוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל־טוּב בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ, הָאַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהַכֹּל כְּפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות יב).

145

clods of earth…" [Isaiah 29:23] — even though this cannot be understood through any intellect. The essential completeness of the revelation of truth is at the end [of days, in the future], in the aspect of

146

עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא רַק בְּעִנְיַן עֲלִיַּת וּבֵרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ' (שם אות יט, וע' חדוש מעשה בראשית, אות ט).

146

"better is the end of a matter than its beginning" [Ecclesiastes

147

יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת לָעַד וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת". וְזֶה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה תָּמִיד, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבָּע בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹסִיף תּוֹסְפוֹת הֶאָרָה וְחַיּוּת וּמֹחִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַגְדִּילָהּ וְלִבְנוֹתָהּ בִּבְחִינַת פַּרְצוּף שָׁלֵם, וְזֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן מַעֲשֵׂינוּ כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁכִין בְּחִינוֹת טַל וּמָטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כח, וע' טל ומטר, אות י).

147

7:8], in the aspect of "the lip of truth will be established forever" [Proverbs 12:19] — it does not say "it was established" but "it will be established": for at the end, in the future,

148

לֶעָתִיד יִהְיוּ יְשִׁיבוֹת שְׁלֵמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁיִּלְמְדוּ בָהֶם הַלִּמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כִּימֵי מוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. וְכָל הַיְשִׁיבָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּמַד עִם בָּנָיו וְעִם תַּלְמִידָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַכֹּל הָיָה בְּהַלִּמּוּד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַמִּצְו?ֹת עֲדַיִן לֹא נִתְּנוּ אָז, וְעִקַּר לִמּוּדָם הָיָה בְּעִנְיַן אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְבַטֵּל כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִטַּע וְלִקְבֹּעַ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות לב).

148

the truth will be revealed. For at the beginning of any matter it is impossible in any way to reveal the truth — for then free choice would be nullified. For if a person were to see with

149

לֶעָתִיד יִתְעַסְּקוּ רַק בָּזֶה, לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָנוּ צְרִיכִין גַּם עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינָה זֹאת, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁסִּבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו לְהַכְנִיס בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכָל קִיּוּמֵנוּ לָעַד וְלָנֶצַח (שם אות לג).

149

his own eyes the pleasures of the World to Come that he would merit through abandoning a transgression and a desire, and similarly through performing

150

עִקַּר כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁנִּשְׁלָמִין עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי לְקַבֵּל כָּל טוּב. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וּמַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל־טוּב, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֶמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד).

150

a commandment — certainly everyone would flee from transgressions and pursue the commandments without any free choice whatsoever. But the essential free choice exists precisely because one does not see the truth at the outset. On the contrary — according to the straightforward smallness of a person's intellect, it genuinely seems to him that eating, drinking, and other bodily desires are pleasure, while serving Hashem is toil. And this is the essential trial: that one must endure great exertions for the service of Hashem. All this is because he does not see the truth immediately.

151

עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא).

151

And specifically through this he will ultimately merit to receive a good reward — which is the genuine revelation of truth that will be revealed

152

כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב).

152

in the future. This is the essential receiving of reward, and the reward is commensurate with the suffering. And similarly all the questions a person has regarding the conduct of Hashem, and what is hard regarding the true Tzadikim — particularly the questions of those who are wise in their own eyes and of the rationalists — all this is because according to the

153

כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י).

153

truth as they understand it, it seems to them that matters should not be conducted this way. For they wish to immediately understand and attain the truth of truth. But a brute does not know that it is impossible to attain and understand His truth and His conduct in completeness through intellect — except through Emunah when it is joined with truth. And to Emunah one merits through truth:

154

עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב).

154

if he wishes to look at the truth genuinely, he will understand that it

155

קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד).

155

is still impossible to fully attain the very essence of truth. But nonetheless — the truth is so. Therefore one must strengthen

156

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא).

156

oneself in Emunah to believe in the truth. For all the questions that are hard for a person regarding the conduct of Hashem, and all the crookedness in one's heart regarding the true Tzadikim — all this is because he is sunken in the desires of this world and its vanities and in honor and contention. Therefore one who truly cares for his life and wishes to merit eternal life, and turns his face somewhat from the desires of this world and its vanities and thinks about his eternal purpose — Hashem has compassion on him and illuminates for him the ways of Emunah so that he will have the power to choose truth and Emunah if he wishes. And then he understands that all the trials, crookedness, and questions that seek to conceal and obscure from him the light of truth — all this is only because Hashem does not reveal the truth at the outset in completeness, so that free choice should exist. Rather He illuminates the truth a little so that there is the power to believe for one who wishes to look at the truth genuinely. And from this aspect came all the trials that passed over our ancestors in the wilderness. And so it is in every generation and every time. And the essential redemption depends on this — for this is the way of Hashem: that He engages in His compassion to draw a person close through many ways. But nonetheless He leaves him room to doubt a little, for the sake of trial and free choice.

157

עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג).

157

And when one strengthens oneself in complete Emunah by looking at the truth — at all the kindnesses Hashem has done

158

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב).

158

with him — and similarly regarding faith in the Sages: if one looks

159

צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלּוֹ יְקָרִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁמֵּאָז נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַהַפְלָגָה וְכוּ', וְכָל פְּגָמֵי הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה בִּשְׁלֵמוּת בְּדִבְרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ־הַדָּעַת. וְעִקַּר הַפְּגַם הָיָה מַה שֶּׁגָּרְמָה אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם הוּא פָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּסַּת לִדְבָרֶיהָ. וּכְמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּוַדַּאי הָיָה נִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לִפְגֹּם שׁוּם פְּגָם וְהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם (שם אות ז).

159

at the truth — at all the revelations and wonders we have merited through the true Tzadikim — through this he will strengthen himself in complete Emunah and understand that all the crookedness and dispute is entirely only for the sake of trial and free choice. And if he strengthens himself in his Emunah after all the crookedness, disputes, and trials — through this specifically he will merit all goodness. Even when a person merits to draw close to the truth through the strength of his Emunah as above — he also needs to have Emunah in himself, for this too is within the category of faith in the Sages, as explained elsewhere. For many distance themselves through the multitude of questions that are hard for them about themselves — that they see how much they dig and exert themselves in order to attain truth, yet they are still so far. All this is the doing of the adversary who digs

160

הַפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלוֹ בְּתוֹךְ מֵעָיו, בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", אַף גַּם אַדְּרַבָּא, מִמּוֹתְרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַּעְתּוֹ בִּסְבָרוֹת הֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִן הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה בְּתוֹךְ מֵעָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים; אֲבָל הַזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת מָן, שֶׁאֵינָם עוֹלִים הַמּוֹתָרוֹת אֶל הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה לְמַעֲשֶׂה, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וְאָז נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָם לְדִבְרֵי־ תוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יא).

160

against them to distance them further. For in truth it is impossible in any way for a person to know in this world where he stands and what he holds (even King David, peace be upon him, said: "I know there is reward for the righteous… but I do not know if I have a share among them"

161

צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל חָכְמַת הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּכַוָּנָה מְחֻסָּר תִּקּוּן, וְשֶׁגְּמַר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'; וּלְכָל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, וְכֵן כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשִׁים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִלְבּשׁ הַפִּשְׁתָּן וְהַצֶּמֶר כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְחַדְּשִׁין כַּמָּה וְכַמָּה חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת בְּעִנְיַן הָאֻמָּנוּת וּכְלֵי הָאֻמָּנוּת לְמַהֵר לְהוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, כְּעִנְיַן תַּחְבּוּלוֹת הָאֻמָּנוּת שֶׁעַל־יְדֵי הַ"מַאשִׁין" (מְכוֹנָה) שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכָל אֵלּוּ הָאֻמָּנוּת וְהַתַּחְבּוּלוֹת וּכְלֵיהֶם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמָה גְדוֹלָה, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְכָל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְיַגְּעִין וְטוֹרְחִין בְּכָל פַּעַם לְהַשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, לְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְהַרְבּוֹת סְפָרִים בְּהַתּוֹרָה עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכָל דּוֹר לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר. וְהָעִקָּר הֵם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשָׁהּ, עַד שֶׁמּוֹצְאִים וּמְגַלִּים בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וּלְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְאֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת לְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּחַדְּשִׁין בְּכָל פַּעַם חָכְמָה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ וּמַמְצִיאִין אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת חֲדָשׁוֹת וְכֵלִים נִפְלָאִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת; כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה כְּמוֹ שֶׁנִּבְרְאָה, עִקַּר חַיּוּתָהּ מֵהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה מֵהַשָּׁמָיִם. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָעוֹלָם מְחֻסָּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא, לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָל כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה, הִיא כִּבְיָכוֹל מְחֻסֶּרֶת תִּקּוּן, וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל־ יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בְּלֹא הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהַתּוֹרָה שׁוּם דָּבָר, וּמִשָּׁם, מֵחָכְמַת הָאֱמֶת שֶׁל הַחֲכָמִים שֶׁעוֹשִׂים וּמְחַדְּשִׁים בְּכָל פַּעַם כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִשָּׁם מְקַבְּלִים כֹּחָם גַּם כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת בְּגַשְׁמִיּוּת, הָעוֹסְקִים לְהַשְׁלִים כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּל"ט מַלְאֲכוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּמִשָּׁם עִקַּר קִיּוּמָם וְחַיּוּתָם; כִּי עִקַּר פְּגַם חֵטְאשׂהָעֵגֶל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמשֶׁה כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לּוֹ". עַיֵּן בִּפְנִים), וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַתִּקּוּן לְכָל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִשְׁתַּלְשְׁלִין מִשְּׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות טז יז).

161

— as our Rabbis said). This is among the fundamentals of a person's trials: that he does not know where he stands and what he holds. For if he saw and knew what he merits even now through every movement and every step by which he tears himself from evil to good — even a mere movement — certainly he would run with all his strength to the service of Hashem and His Torah, and free choice would be completely nullified. For the essential free choice is the fact that he does not see and know what each person does and rectifies according to his place and moment. Therefore in this too one must strengthen oneself in Emunah — to know and believe in the words of our Rabbis: that no good movement is ever lost, for "no good intention is ever lost" [Yerushalmi Peah]. And in the end all that will remain of him is whatever good he snatched in this world. Certainly the more the better — but nevertheless, "just because one cannot do everything, is that a reason not to do even half a commandment?!" [a Talmudic principle, Nazir 23b]. And all the distancing of people through such thoughts and musings — all of it is from the

162

עִקַּר עַבְדוּת וִיגִיעוֹת הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְעַבְדוּת, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבֹד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, וּפַרְנָסָתוֹ נִמְשֶׁכֶת לוֹ בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי גָדוֹל (שם אותיות כו כז).

162

above-mentioned aspect: from the fact that he wishes to understand the truth immediately. But one who believes will not be

163

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו (שם אות כו).

163

confounded [Isaiah 28:16] — and one

164

בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הֵן בְּפַרְנָסָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מֵחֲמַת דַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהָרַעְיוֹנִים הָעוֹבְרִים עָלָיו - יֵדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיִזְכֹּר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַאֲמִין מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בְּכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִינֹק מֵהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל (שם אות לב; עיין יראה, אות קמח).

164

must wait very, very much until one merits to understand the truth of His ways. For "the ways of Hashem are straight…" [Hosea 14:10] — for the essential revelation

165

הַפָּלַת נְפָלִים בָּא, ח"ו, עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות לה).

165

of truth will come

166

עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל - יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּוִד הָיָה מִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לִמְצֹא מָקוֹם לַה' שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים לֻחוֹת הָאֶבֶן וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל (שם אות הנ"ל).

166

at the end as above. The essential holy point — which is the aspect of the Tzadik — that exists in every single

167

הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "שָׂדֶה וָכֶרֶם וְגַן וּפַרְדֵּס", וּצְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרַבּוּ וְיִתּוֹסְפוּ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדְּשָׁם וְחִבְּרָם, עַל־יְדֵי־זֶה יַעֲשֶׂה שָׂדֵהוּ פֵּרוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְיַצְלִיחַ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה שֶׁיַּצְלִיחוּ בַּעֲבוֹדָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות מה).

167

Jew (through the light of this point, all insults and evil loves are nullified and one merits holy love) — is the holy Emunah, which is the foundation of all. It is the essential

168

כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהַהֶפְסֵדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁיּוֹנְקִין מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת, הַיְנוּ הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְהֶזֵּקוֹת שֶׁל אֳנָסִין, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן. כִּי כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר מִכָּל רַע, כִּי מִדַּת אֱמוּנָה נִקְרֵאת "שִׁמּוּר" כַּיָּדוּעַ. עַיֵּן כָּל זֶה: "מָמוֹן", אוֹתִיּוֹת קפח קפט.

168

point of the aspect of the Tzadik, the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. And this is the entire commandment of the Shema.

169

יֵשׁ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה וְהַטְעָאוֹת, כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם רַק לַהֲנָאָתָם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְמַלֹּאת תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, רַק הַבַּעַל־דָּבָר גּוֹנֵב וּמְאַבֵּד אֶת דַּעְתָּם בְּכַמָּה הַטְעָאוֹת וְעַקְמִימִיּוּת, עַד שֶׁנִּלְכָּדִים בִּמְצוּדַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ עוֹד מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם לַהֲנָאַת עַצְמָן, רַק הָרִשְׁעוּת וְהָרַע שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶס הַנָּחָשׁ, גָּבַר בָּהֶם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁדַּעְתָּם נוֹטֶה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוֹפְרִים בְּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּפַרְהֶסְיָא בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהִתְנַהֵג כְּנֶגְדָּם גַּם־ כֵּן בִּגְנֵבָה, לְהַטּוֹת הַדַּעַת לֶאֱמוּנַת הָרָצוֹן, לִגְנֹב הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ אֶצְלָם בְּרֶשֶׁת טָעוּתָם, לְהַטּוֹתָם אֶל הָאֱמֶת. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כְּנֶגְדָּם בְּיָד רָמָה, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּשָׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְיִתְגַּלֶּה שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, אָז יִתְקַיֵּם "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו", כִּי יִתְגַּלּוּ כָּל מַצְפּוּנֵי רִשְׁעָתוֹ וּכְפִירוֹתָיו, וְיוּכְלוּ לְהַכְנִיעוֹ בְּאִתְגַּלְיָא בְּיָד רָמָה, כִּי יִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, וְאָז יִתְקַיֵּם: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה", כִּי יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל (ה' שומר שכר, הל' ב, אותיות ט, טז; עיין פנים).

169

And because the essential revelation of the light of the holy point is specifically through spoken words of the mouth [not merely thought] — therefore one must say the Shema specifically with a full mouth. And this is why immediately after "Shema Yisrael" — which is the essential Emunah of the unity, the aspect of the light of the holy point — it is written: "And you shall love" [Deuteronomy 6:5]. For through this one

170

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה רַק בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה, וְעַל־כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יְקַיֵּם וְיַנְהִיג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם". וְעַל־כֵּן רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, מִמַּעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יַנְהִיגוּ וִיחַיּוּ וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם אָדָם, הָיָה הַהֶכְרֵחַ כִּבְיָכוֹל שֶׁיִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם בְּנִפְלְאוֹתָיו לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל־כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז אֶת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים עַד שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן אוֹתָם, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחוֹן", וּגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר הוּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן הַדָּבָר וּמַשְׁלִימוֹ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבְרָאוֹ; כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל־ יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "עוֹלָמִי, מִי בְּרָאֲךָ? יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ", וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאָז אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין וּבַעֲלֵי־מְלָאכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם גּוֹמְרִים כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי אֻמָּנוּתָם וּמְתַקְּנִין וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כֶּלִי; כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי־הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָעוֹלָם בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא יַשְׁלִימוּ וִיתַקְּנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם הַכְּלִי וּמְתַקְּנוֹ וּמַשְׁלִימוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בָּרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו וְכוּ'", הַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם זֶה הַדָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לוֹ, כְּגוֹן הַחִטִּים - בְּוַדַּאי עִקַּר שְׁלֵמוּתָם שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם הוּא כְּשֶׁגּוֹמְרָם הָאָדָם וּמְתַקְּנָם וְעוֹשֶׂה מֵהֶם לֶחֶם, שֶׁאֲזַי מְבָרֵךְ עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וּרְאוּיִים אָז בִּשְׁלֵמוּת לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת. וְכֵן הַפִּשְׁתִּים - עִקַּר שְׁלֵמוּתָם כְּשֶׁנִּגְמָרִים וְנַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְהָאָדָם, וְהָאָדָם הַלּוֹבְשָׁם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם; וּכְמוֹ־כֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם אַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה כְּלִי בְּגַשְׁמִיּוּת, וְאָז מְתַקְּנִים וּמַשְׁלִימִין אֶת הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִים בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִנֵּה כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם חָכְמָה נִפְלָאָה, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם וּמִעֵט וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה הַצָּרִיךְ לִגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלֵמוּת גְּמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַחָכְמָה שֶׁחִסֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד עַל חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה" וְכַמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וּבֶאֱמֶת זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַבְּרִיאָה וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּכֹחַ בְּחִירָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן, וְהַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִין אֶת כָּל הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בִּבְרִיאָתוֹ זֶה הַדָּבָר, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ לְהָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, וְאִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין זֹאת עַיִן בְּעַיִן וְהָיוּ יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בַּטּוֹב, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר מִטּוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה לִנְטוֹת אַחֲרֵי הַהֶבֶל? אֲבָל מֵחַמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֵמוּת כָּל דָּבָר וְהֶעְלִים מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת כַּוָּנַת חָכְמָתוֹ שֶׁבְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, הוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם דָּבָר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, כִּי כְּלַל הַבְּחִירָה הוּא בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים "אֻמָּנִים" מִלְּשׁוֹן אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הָאֻמָּנִים כְּלוּלִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּם־כֵּן "אָמָּן", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן", כִּי הִיא הָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, וְעִקַּר יְסוֹד הַתּוֹרָה הוּא אֱמוּנָה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְהֶעְלִים אֶת חָכְמָתוֹ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הָעֹלָם" כְּתִיב, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה בְּחַיִּים נִצְחִיִּים וְיִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר, יִמְצָא מָקוֹם לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַחָכְמָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה, וְאָז, אִם יִבְחַר בַּטּוֹב וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר וִיתַקֵּן וְיַשְׁלִים כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק מֵאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (הלכות אומנין, הל' ד, אותיות ב ג).

170

merits holy love. And the entire passage of the Shema elaborates the entire matter of drawing the light of the holy point, as explained there. All the words of the Tzadikim and Sages uttered through holy spirit — particularly at a very high and sublime level — can bear everything: all genuine words of truth that each person finds in them according to his own understanding. Through complete Emunah — believing in Hashem and in the true Tzadikim — through this the Tzadikim can draw down for us all the holy divine overflow from the aspect of the supernal constellation (מַזָּל הָעֶלְיוֹן), which is the aspect of Atik. Even though we could not have drawn this down through our own strength in any way — this is the aspect of the Splitting of the Sea of Reeds, through which they merited great attainment and great wealth through the illumination of the Holy Ancient One (עַתִּיקָא קַדִּישָׁא), as hinted in the words of our Rabbis. And they merited this only in the merit of the Emunah with which they believed in Hashem and in Moshe His servant. The matter of the Name (הַשֵּׁם) — which is the aspect of malchus, the aspect of Emunah — through which we can attain, grasp, and bring into our intellect all the very high, wondrous, and profoundly hidden matters. Through this we can bring into our intellect the truth of the holy Emunah in Hashem — of whom no thought can grasp Him at all — yet nonetheless through His holy Names we can call upon Him by name and believe in Him. And similarly the essential drawing of vitality from the aspect of above time [where the root of life abides] — all of it is only through the aspect of the Name which is the aspect of Emunah as above. See "Chayyim" [Life] §34; "Yirah vaAvodah" §78. Even though the essential aspect of the nullification of time and being included in the aspect of above time comes through such completeness of da'as — nonetheless through the strengthening of Emunah drawn from the holiness of Shabbos, which is a foretaste of the World to Come, all of Israel can merit the aspect of the nullification of time even in this world — even one whose da'as is not so complete. And through this one can be saved from

171

אִם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּשְׁלֵמוּתָן, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם שְׁמִירָה כְּלָל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקָה וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי כָּל יְנִיקָתָם הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּחִירָה לְהָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁמְּסִיתִין אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמְּסִיתִין, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמְבַטֵּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת צָרִיךְ הָאָדָם שְׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי־עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמּוּר כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבַּטֵּל כָּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ נְטִירוּתָא, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (שם אות ד).

171

all the desires and vanities of this world and from all the toil, labor, and servitude of this world. For each person is a servant to himself, as our Rabbis said [Kiddushin 22b] — and all of this derives from the aspect of being under time. But through the aspect of the nullification of time — in the aspect of above time

172

כָּל מַה שֶּׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים טוֹבִים בְּיוֹתֵר, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב בָּעוֹלָם, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכוֹסֵף לָזֶה תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין טוֹבִים נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְנַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין רַק עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל כְּפִי הַצֵּרוּפִים שֶׁמִּצְטָרְפִים וּמִצְטַיְּרִים עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וּשְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמִּתְנַהֲגִים וּמִתְקַיְּמִים עַל־יָדָהּ, הַכֹּל תָּלוּי רַק כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אות כא).

172

— through this one emerges from servitude to freedom. The Emunah merited through the clarification of the imaginative faculty is the opening and gateway through which one enters to know and recognize Him and to draw close to

173

אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שׁוּם הַשָּׂגָה וְשׁוּם בְּרָכָה וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת (שם אות לד).

173

Him and be included in Him — in the aspect of "this is the gateway to Hashem — the righteous

174

עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין הָאֱמוּנָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם גְּבוֹהִים וּרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל בְּשׁוּם שֵׂכֶל, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בָּהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִים לִינֹק מֵהֶם וּלְקַבֵּל עַל־יָדָם אֱמוּנָה לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ (הל' גזילה, הל' ב, אות ד).

174

shall enter through it" [Psalms 118:20], the aspect of "open the gates and let the righteous nation enter, guardian of Emunah" [Isaiah 26:2]. For the rectification of Emunah is through the clarification of the imaginative faculty (מְדַמֶּה) as explained there — and the imaginative faculty

175

עִקַּר תִּקּוּן וְהַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְהַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", כִּי כָּל מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָעֶלְיוֹן שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם; וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים בֶּאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְלָלִים כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת "אֶבֶן שְׁתִיָּה", שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות ד ה).

175

is the opening and gateway to the intellect. Just as we see even in the external wisdoms of the rationalists, who begin every investigation of their wisdom through their reasonings and analogies (הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת). But since their imaginative faculty is not clarified —

176

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַחֲזִיקָם בְּמָמוֹנוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּמְצוּם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַחֲכַם־הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים כַּנַּ"ל (שם אות ה הנ"ל).

176

because the filth of the serpent that is the confusion of the imaginative faculty has taken hold of it — they are therefore very

177

אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ כְּלָל, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ לְבַד, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין זֹאת, אֲזַי אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד יֶשׁ לוֹ תִקְוָה עֲדַיִן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת (שם הל' ג, אות ד).

177

confused in their wisdom, and most of their wisdoms are not clear to them, as is known — particularly in the wisdom of the attainment of Divinity, in which they know nothing. Therefore most of them

178

עִקַּר קִיּוּם הַמֹּחַ וּשְׁלֵמוּתוֹ תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וְעִקַּר שְׁמִירַת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא תִפָּגֵם וְשֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (הל' נזיקין, הל' ב).

178

came to various heresies, errors, and false beliefs — each according

179

בִּטּוּל דַּעַת הַמִּינִים הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא רַק נִימוּסִיּוּת, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבַת רֵעִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעִקַּר מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה - עַיֵּן "שָׁלוֹם", אוֹת נה.

179

to his error — all through the confusion of their imaginative faculty. And conversely: the holy people Israel,

180

מֵעִנְיַן הָרוּחַ־סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד עַל־יְדֵי כִּתּוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ' - עַיֵּן "צַדִּיק", אוֹתִיּוֹת רעד, רעו.

180

who merited to receive the Torah and to draw close in every generation to the true Tzadikim who possess the

181

עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים לִמְקוֹר הַחַיִּים עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים מְקֻשָּׁרִים בְּחַי הַחַיִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּרָאָם יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיר חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, עַל־ יְדֵי־זֶה הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר כָּל הַדְּבָרִים מִמְּקוֹר וְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַמְשִׁיכִין חַיּוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים לְפִי דַעְתָּם הָרָעָה וְהַסְּכָלָה, וְעַל־כֵּן הֵם טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה מְאֹד, כִּי הֵם מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם" (הלכות נזיקין הלכה ד, אות לג).

181

aspect of holy spirit — through this the imaginative faculty is clarified and one merits complete Emunah. Through this they merit the genuine wisdoms of the holy Torah through the holy imaginative faculty — through drawing analogies from matter to matter. This

182

כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית (שם הל' ה, אותיות ב ד).

182

is the aspect of the thirteen

183

עַל־יְדֵי פְּגַם הַגַּאֲוָה נִפְגָּם הַפַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא נִפְגֶּמֶת הָאֱמוּנָה גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְגָּם הָאֱמוּנָה, וְכֵן פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, וְכֵן עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט נִפְגָּם הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה, כַּנַּ"ל (שם אות ו).

183

hermeneutical principles through which the Torah is expounded: kal vachomer [a fortiori], gezeirah shavah [analogy], and binyan av [inference

184

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַקִּבּוּץ שֶׁל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹסֵק שָׁם הָרַבִּי הָאֲמִתִּי עִם תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי לִמּוּדָם. וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' וְכוּ', שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי", כִּי שָׁם עִקַּר בֵּית ה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כ; וע' ר"ה אותיות קצב, קצג; צדיק אות רעט).

184

from a common feature] — which are the holy analogical principles of the ways of the holy Torah, through which

185

עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִיא בְּחִינַת חַיִּים, אַנְפִּין נְהִירִין. וְעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי עֵצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם כְּלַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא־תַעֲשֶׂה, אֲזַי פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ. אַךְ יֵשׁ מִצְו?ֹת שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ נִסְתָּם עִקַּר הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה; אֲבָל יֵשׁ מִצְו?ֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי־ זֶה סוֹתֵם הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; אַךְ גַּם, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל, זֶה קָם, כִּי נוֹתֵן עַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁעִקַּר כֹּחָם דַּיְקָא כְּשֶׁנִּסְתָּמִין הַמַּעְיָנוֹת וְהַבְּאֵרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים תָּמִיד עַל זֶה לִסְתֹּם הַבְּאֵרוֹת הָאֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים". וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה כָּזֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא חַיָּב כָּרֵת וּמִיתָה, כִּי נִכְרָת מִמְּקוֹר חַיּוּתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי שֶׁגָּרַם, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְתֹּם הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּלָהּ. וְלִפְעָמִים פּוֹגֵם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּחֻיָּבִין הַבֵּית־דִּין בְּעַצְמָם לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ", כִּי יוּכַל לְקַלְקֵל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶׁשִּׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עֶרֶךְ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ (הלכות מאבד ממון חבירו ומסור, הל' ד).

185

all the Torah innovations and the attainment of Divinity of the true Torah scholars derive. It emerges that the imaginative faculty is the opening and gateway to the intellect. Therefore through the clarification of the imaginative faculty one merits holy Emunah — which is the essential holy gateway and opening as above. Emunah and holy wisdom are one — for through Emunah one merits holy wisdom. And the more one attains holy wisdom, the more one is strengthened in Emunah. For this is the

186

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, מַלְבֶּשֶׁת וּמְקַבֶּלֶת חַיּוּת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מְקַבֶּלֶת חָכְמָה תַתָּאָה אֱמוּנָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים (הלכות פריה ורביה, הלכה א, אותיות א, ז).

186

essential holy wisdom: to understand and become wise that one knows nothing at all — only to understand from

187

עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות י).

187

afar how very much one

188

כָּל חַיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ וְכוּ'", כִּי עִקַּר יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה דְּתָלְיָא בְּלִבָּא, בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (שם הלכה ג, אות טז, וע' נגינה אות יא).

188

must believe in the truth, in Hashem and in the true Tzadikim. In the aspect of "from afar Hashem appeared to me" [Jeremiah 31:2],

189

עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל קוֹל ה' בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּרָא בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַעֲדַיִן הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי דְּבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, וְכָל הַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים כִּבְיָכוֹל שֶׁבָּהֶם בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ', הֵם חָיִים וְקַיָּמִים גַּם עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לֹא נִפְסַק עֲדַיִן, וְהֵם מְחַיִּין גַּם עַתָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל. וְאִלּוּ הָיוּ הַכֹּל זוֹכִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּרוּחַ פִּיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַקּוֹל בְּעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כִּי אִם הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ בְּטֵלִים כֻּלָּם בִּמְצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻכָּכִים מְאֹד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה מְאֹד, אָמְרוּ: "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים וְכוּ'", וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ; וְעִקַּר בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַקּוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִין מִגְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וָדִין, בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת וּמַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִטּוּ אָזְנָם אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁזָּכוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁהִשִּׂגוּ וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת בְּעֶצֶם, רַק הָעִקָּר הוּא קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל־כֵּן יָצָא הַקּוֹל כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת הַכָּאָה וַחֲבָטָה לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמַע קוֹל הַחוֹזֵר הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין, אֲבָל בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הוּא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, כִּי זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת לְבַדּוֹ בְּעֶצֶם, רַק שֶׁהוּא הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן דִּבְּקוּ עַצְמָם רַק לְקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְחָבְרוּ וְיָחֲדוּ יָחַד בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִפְרִידוּ כָּל אֲחִיזַת הַדִּין וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם אֶל הָאֱמֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כִּי־אִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם כְּלָל לֵידַע וּלְהַאֲמִין בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ מְצִיאוּת הַקּוֹל וְהַחַיּוּת הַמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁכָּל חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הַכֹּל בְּכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ בְּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַבְּרִיאָה, לֵידַע וּלְהָבִין מַהוּ הַכֹּחַ וְהַסְּגֻלָּה וְהָרְפוּאָה וְהַטֶּבַע שֶׁל כָּל אֶחָד מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְהַכֹּל רַק בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְכֵן תַּכְלִית כַּוָּנָתָם בַּחֲקִירוֹתָם וְהַמְצָאַת חָכְמוֹתֵיהֶם, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת אוֹ מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אִישׁ מֵהֶם שָׂם עַל לֵב לָשׂוּם כָּל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים, לַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חָכְמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית, וְכָל חָכְמָתֵנוּ הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוֹב הַנִּצְחִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וָטוֹב - רַק זֶה נִקְרָא חָכְמָה בֶּאֱמֶת, כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחְקֹר כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף־עַיִן, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, כִּי הַלְוַאי הָיִינוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ גַּם מֵהֶם וְלִהְיוֹת תְּמִימִים לְגַמְרֵי כְּמוֹ צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲפִלּוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ, רַק שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרֻנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְהֶכְרֵחַ לָדַעַת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא הַמֻּכְרָחִים בְּיוֹתֵר; אֲבָל לַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְצִיא חָכְמָה גְדוֹלָה - אֵין שְׁטוּת גָּדוֹל מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים עַל־ יְדֵי־זֶה וְאַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין חוֹקְרִים כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לָהֶם כָּל־כָּךְ, רַק שָׂמִים כָּל מְגַמָּתָם לְדַבֵּק עַצְמָם בֵּאלֹקִים חַיִּים עַל־יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְהֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם, כִּי הֵם יוֹדְעִים הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר וְכוּ' וְכוּ' מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הֵם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם וְכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם וְכָל מִינֵי חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל כְּדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְזֹאת הַחָכְמָה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הִיא עוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁכָּל חָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים הוּא רַק בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם, וְהֵם מַבִּיטִים רַק אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר הַטֶּבַע לְבַד, וְחוֹקְרִים בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, אֲבָל אֵין חוֹזְרִין פְּנֵיהֶם לְהַטּוֹת לְבָבָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הֵיטֵב מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לָשׂוּם כָּל תְּשׁוּקָתָם לִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְרוֹצִים לְהַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מֵהַקּוֹל הַיָּשָׁר, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר, חַס וְשָׁלוֹם, יֶשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְהֵם כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בַּיַּעַר וְשׁוֹמֵעַ קוֹל הֲבָרָה, וְסוֹבֵר וְטוֹעֶה שֶׁהוּא קוֹל מַמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא אֱוִיל, פֶּתִי, שׁוֹטֶה וּמְשֻׁגָּע, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, רַק הוּא הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. כְּמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ כָּל חָכְמָתָם, שֶׁחוֹקְרִים אַחַר הַטֶּבַע וְאֵין מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַלּוֹת כָּל דַּעְתּוֹ וְכָל חָכְמָתוֹ כָּל יָמָיו לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבוֹ כְּלוּלִים וּטְפֵלִים כָּל הַחָכְמוֹת, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד. וְגַם כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית שֶׁהוּא הַתְּמִימוּת, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בִּפְשִׁיטוּת, יָכוֹל לִזְכּוֹת אַחַר־כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּעַצְמָם בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה; אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לָזֶה, אֵין צָרִיךְ לָזֶה כְּלָל, וְיָכוֹל לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּטוֹב בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי אֵינָם נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא שָׁבְרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים אֵלּוּ הַחָכְמוֹת לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי רַק הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹדָתָם, וְהֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כִּי יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שם אותיות יט כ, כז).

189

and in the aspect of "I said: I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23], as explained elsewhere. And one must renew one's Emunah each day — for this is the essential daily renewal of the intellect, which is the essential vitality and length of days of a person: that each and every day of his life his Emunah is strengthened more and more, until through this his intellect and da'as are renewed each day, in the aspect of "new every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. For only this is called life — in the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4], and it is written: "wisdom gives life" [Ecclesiastes 7:12]. The essential thing is Emunah — to believe in the renewal of the world. And this Emunah must be drawn upon oneself anew according to that day: according to the changes of that day in general and in particular — for no day resembles another, as mentioned in the writings of the holy Ari and in our words many times. And according to how much one strengthens oneself in the Emunah of the renewal of the world, so too one merits the renewal of the world that is yet to come. And in truth all is one — for one who merits complete Emunah through drawing close to the true Tzadikim draws upon himself each day and at every moment the aspect of the future renewal of the world. For this is the entire purpose of a person — created only for this. For all of Israel have a share in the World to Come. And this is the entire daily service of the Jewish person — which is only for the eternal purpose: namely that through this service he draws upon himself the holiness of the future renewal of the world. And all the changes that Hashem makes each day, and all the events and causes that are renewed each day in general and in particular — all of which are only hints to draw close to His service — all of it, entirely, is so that a person should rectify himself together with all the portions of the worlds that depend on him, until they can be renewed in the future in completeness, and he will have a good portion in the future renewal of the world which is the World to Come. Therefore each day a completely wondrous renewal is drawn down, and a person must pay attention to this each day. And even one who does not have the da'as to understand this properly — namely, to understand the hints that exist in each thing renewed each day — must in any case believe that something entirely new is drawn down each day, as we say: "each day He makes new acts…" And

190

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, הַמַּכְרִיעַ בֵּין קוֹל הַיָּשָׁר לְקוֹל הַחוֹזֵר, כִּי הוּא כָּלוּל וּמֻרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם; כִּי עֶצֶם קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּתשׂ הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי הָיָה מִתְרַבֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִבְרָא וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת־ הָרַחֲמִים לְמִדַּת־הַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם, כִּי עַתָּה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים, לֵידַע וּלְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית" נָמֵי מַאֲמָר הוּא, רַק מֵחֲמַת שֶׁ"בְּרֵאשִׁית" הוּא מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, עַל־כֵּן הוּא מַאֲמָר סָתוּם, כִּי בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וּלְהַשִּׂיג כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת, רַק אַחַר שֶׁיָּצָא הַקּוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית" שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אָז עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַקּוֹדֵם לַבְּרִיאָה, נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בִּבְחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז הִרְכִּיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְּׁנֵי קוֹלוֹת יַחַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַנַּ"ל, וּבוֹ בָרָא הַכֹּל, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם שֶׁנִּבְרְאוּ אַחַר־כָּךְ. וְעַל־ כֵּן עַכְשָׁו זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ, לִכְלֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת "בְּרֵאשִׁית", לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת כְּלָל לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי־אִם מִקּוֹל הַיָּשָׁר (שם אות כא).

190

this is the aspect of "new every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — meaning one must have great Emunah to believe this: that Hashem renews His world each morning. This is the aspect of "new every morning." The wisdom of the rationalists — which is the aspect of the wisdom of Greece (חָכְמַת יָוָן) — is the exact opposite of holy wisdom. For all the wisdom of upright and righteous Israel is that even one who merits great wisdom and genuine da'as in the knowledge of Him — he knows his distance more and more each time. For this is the essential wisdom: to realize that wisdom is still far from him, in the aspect of "I

191

עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל (שם).

191

said I will become wise, but it

192

נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְזֶה קמה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם אותיות כא, כג; ע' נגינה יג).

192

was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. All the more so one whose da'as is still

193

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, צִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ אֶל הַצְּדָדִין עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי בְּאֶמְצַע, וְשָׁם הִמְשִׁיךְ הָאוֹר דֶּרֶךְ קָו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים". וְזֶה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַמְּחִצָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי בְּלֹא הַצִּמְצוּם הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, וְתֵכֶף אַחַר הַצִּמְצוּם, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אָז הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹרוֹ בְּדֶרֶךְ קַו הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַיָּשָׁר פָּגַע בִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁהוּא תַּכְלִית מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, שֶׁרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִכָּל הָאוֹר אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּכְשֶׁפָּגַע הַקּוֹל הַיָּשָׁר הַזֶּה בִּמְחִצַּת הַצִּמְצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, נַעֲשָׂה תֵּכֶף בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל־הֲבָרָה, וּמִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁל הַקּוֹל־הֲבָרָה מֵהַתְחָלַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן נִדְמֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה לְקוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת כְּאִלּוּ זֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עִקַּר הַקּוֹל, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא רַק בְּהַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא מַה שֶּׁצִּמְצֵם כִּבְיָכוֹל אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַדַּעַת, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־ אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם (שם אות לג).

193

small — he must certainly know how far he is from wisdom. Particularly one who knows that he has not yet sanctified his body in completeness and still has a trace of some desire that he has not yet completely shattered — his intellect is certainly still not complete. All the more so one who knows his blemishes and impurities in all the desires — he must certainly at any rate know how far he is from the complete da'as of genuine Tzadikim and upright men. And this is the essential holiness of Israel: their way is to diminish and humble themselves, in the aspect of "for you are the fewest

194

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁאֵינָם דִּקְדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת בְּוַדַּאי, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם הַמְעַכֵּב הַשֶּׁפַע וְהַיְשׁוּעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא קוֹל־הֲבָרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ רַק קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַטֶּה אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ הֵיטֵב לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיד הַשְׁפָּעַת כָּל־טוּב הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָע בְּחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר וְצִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ וְטוּבוֹ וְגָדְלוֹ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה כַּיָּדוּעַ, וּמִשָּׁם נִתְהַוָּה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּכְשֶׁפָּגַע בִּבְחִינַת מְחִצָּה הַזֹּאת שֶׁל הַצִּמְצוּם, נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי־זֶה כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא רַק מִבְּחִינַת חֶסְרוֹן וְעִכּוּב הַהַשְׁפָּעָה, וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, כְּמוֹ־כֵן הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת "דַּעַת חָסַרְתָּ - מַה קָּנִית וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁמַּאֲמִינִים בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַחַיּוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי־אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הוּא כָּלוּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּם־כֵּן כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר רַק הַקּוֹל הַחוֹזֵר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חִסָּרוֹן, עַל־כֵּן הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדָּעַת, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַדַּעַת הוּא חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט וְכוּ', הוּא בְּוַדַּאי חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, כִּי כָּל מָה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבֵד, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם, וְהֵם כְּרוּכִים תָּמִיד אַחַר הַחָכְמוֹת שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּתְרוֹן לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ? וְגַם כָּל הַחָכְמוֹת בְּעַצְמָן חֲסֵרִים, עַד שֶׁרֻבָּם מוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת וּסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וְדֵעוֹת מִדֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת הַ"דָּאקְטָארְיֶע" שֶׁהוּא חָכְמַת הָרְפוּאָה, שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַצִּיל הָאָדָם מֵחָלְיוֹ, וּבֶאֱמֶת עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ וּמֵתוּ עַל יְדֵי הַדָּאקְטוֹרִים וְהָרוֹפְאִים דַּיְקָא, וְכַאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל־כָּךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם, שֶׁלְּדַעַת זוֹ הַכַּת מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁהַכַּת הָאַחֶרֶת שֶׁבָּחֲרָה לָהּ דֵּעָה אַחֶרֶת בְּחָכְמָה זוֹ שֶׁל הָרְפוּאָה הִיא מְמִיתָה אֶת הַחוֹלִים בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וּלְדִבְרֵי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חָכְמוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִצְמָח מִצַּד אֶחָד אֵיזֶה טוֹבָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם, אֲבָל הוּא לְרָעָה מִצַּד אַחֵר; וַאֲפִלּוּ צַד הַטּוֹבָה בְּעַצְמוֹ הוּא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת לְרָעָה גְדוֹלָה, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם טוֹבָה כְּלָל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנִּמְשָׁכִים אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת, אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְחַיִּים חַיִּים מָרִים מְרוֹרִים מִמָּוֶת, וְתָמִיד הֵם מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת לְאֵין קֵץ, כִּי הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלָם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים, הֵן בְּעִנְיְנֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְדִירוֹתֵיהֶם וּכְלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רַבּוּ צְרָכֵיהֶם מְאֹד, עַד שֶׁשְּׁכִיחַ אֶצְלָם הַרְבֵּה שֶׁמְּמִיתִין עַצְמָן בְּיָדַיִם בִּקְנֵה־שְׂרֵפָה וְכַיּוֹצֵא וּמְאַבְּדִין עַצְמָן לָדַעַת מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יְמֵיהֶם וְלֹא הִשִּׂיגוּם. וּבֶאֱמֶת גַּם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים צְרִיכִין מִלְחָמָה גְדוֹלָה עִם יִצְרָם לִבְלִי לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, וּלְהִסְתַּפֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי כָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הָעוֹלָם, אָז חָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי גַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַמֻּכְרָחִים לוֹ בְּיוֹתֵר רַבִּים גַּם־כֵּן מְאֹד, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן סְתַם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלְּהוּטִים אַחַר הָעשֶׁר וְלֹא שָׁבְרוּ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַלשׂכָּלשׂ פָּנִים וּמִתְנַהֲגִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם, וְאֵינָם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ', אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה דְּאָגוֹת מֵרִבּוּי הַהִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָהֶם חַיּוּת וְשִׂמְחָה קְצָת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמְקַוִּים לְהַשֵּׁם שֶׁיֵּיטִיב עִמָּהֶם לְהַבָּא, וּמִתְנַחֲמִים בְּמַה שֶּׁנּוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתַלְמוּדשׂתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוֹ מֵעוֹלָם; מִכָּל־ שֶׁכֵּן הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּסְתַּפְּקִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם; מִכָּל־שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁפָּנוּ עָרְפָּם לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּמְקַשְּׁרִין עַצְמָן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְחַי הַחַיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְעִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, וְכָל הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו יֶשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁעוֹמֵד מֵרָחוֹק וּמִסְתַּכֵּל בְּעֵין־הָאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ אֵיזֶה שֵׂכֶל וַהֲבָנָה אֲמִתִּית קְצָת, הוּא רוֹאֶה הֵיטֵב שֶׁהוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. מִכָּל־שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הַהוֹלְכִים בְּכָל מִנְהֲגֵיהֶם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, בְּוַדַּאי כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין לָהֶם בַּמָּה לְהִתְנַחֵם עַצְמָם, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ וּמִצְו?ֹתָיו וּמִקְּדֻשַּׁת אֱמוּנוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּתַכְלִית הַמִּעוּט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה הַמְעַט יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם־שָׁמַיִם לְבַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִתְמַעֲטִין חֶסְרוֹנוֹתָיו, כִּי נִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְנִכְלָל בְּהַשְּׁלֵמוּת. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לֶאְטֹם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הֵם מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, אֲבָל הוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מֵאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים בְּאָזְנָיו כְּלָל, כִּי הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְדַבֵּק עַצְמוֹ רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וְצִמְצוּם, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁדְּבוּקִים שָׁם, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי שָׁם הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ" וְכוּ', בְּחִינַת "חֲכַם חֲרָשִׁים", כִּי הַחֵרֵשׁ הַזֶּה שֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְחָכְמָתוֹ עוֹלָה עַל כֻּלָּם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, לַעֲבֹר עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהּ (שם אותיות לג לד).

194

of all the peoples" [Deuteronomy 7:7] — as our Rabbis expounded. But the sages of evil — who are the rationalists, the sages of Greece — are the precise opposite of all this. For their way is to run and fly in their wisdom to investigate and seek what they have no permission for at all. They are filled with all the filth of all the desires, and seek to investigate and know His Divinity — and through this they truly confused themselves greatly and strayed and came to great heresies, Heaven have mercy. For it is impossible to know about His Divinity except for those holy ones separated from all desires and from the desire for honor in genuine ultimate truth, like the Patriarchs of the world. The rest of the world need only believe them and their holy words. And the essential blemish depends on speech — for through the blemish of speech, particularly through speaking slander (לָשׁוֹן הָרָע) — all the more so when one speaks slander about genuine upright people and Tzadikim — through this one makes wings for the serpent, which is the aspect of Greek wisdom. Through this the false wisdoms, heresies, questions, and crookedness of heart derived from the aspect of Greek wisdom — which is the essential filth of the serpent — intensify within him. And then he wishes to run and fly in his wisdom to investigate what he has no permission for, and to have all the confusions and questions settled immediately at once, and to understand and know every matter that is utterly beyond him. And through this he distances himself even further from Hashem and His holy service. And conversely: the essential rectification is through holy words — that from now on he guard himself from evil words and greatly multiply holy words of Torah and prayer, particularly to multiply prayer and supplication and private conversation between himself and his Creator. Through this the aspect of holy wings is made, through which the above-mentioned wings of the serpent are subdued — and he merits to draw close to Hashem. It is impossible to fully rectify the desire for money as long as one has not merited complete Emunah. And conversely: it is impossible to merit complete Emunah as long as one has not nullified the desire for money. If so, where does one begin? Therefore the essential counsel is only to cry out to Hashem at all times. This is the beginning of all beginnings — and then Hashem will help him to merit all rectifications simultaneously. All creatures were created only so that through them they should recognize and know Him — as the holy Zohar writes: "in order that they should know Him". For Hashem drew each and every species He created from His simple unity, and placed in each and every one such a power — that specifically through these species that differ from one another, which are varying acts, something that is against human intellect [since it seems incomprehensible that such varying acts should

195

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד" (שם הל' ד).

195

derive from the simple One] — Hashem created His

196

הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אוֹתָן הַזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּכָל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְרִמְזֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה מְחֻבָּר וְכָלוּל בְּאַחְדוּת גָּמוּר עִם הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְלֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; אֲבָל אֵלּוּ הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל פִּי דַּרְכֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא, וְלֹא דַי שֶׁהֵם כּוֹפְרִים גְּמוּרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמַלְעִיגִים עַל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם, אַף גַּם הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְהֵם בִּבְחִינַת "שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות כא; וע' ת"ת אות קי).

196

world with such wondrous wisdom that specifically through the multitude of these varying acts they should recognize and know His blessed simple unity, and know the power of His might and His wonders, as it is written: "how manifold are Your

197

יֵשׁ יְדִיעָה בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד נִמְצָא, אֲדוֹן־כֹּל, מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ; וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לֵידַע בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁזּוֹכֶה כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּלְסַגֵּל מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁתֵּי הַיְדִיעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם יְדִיעָה בִּכְלָל וִידִיעָה בִּפְרָט, הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט, כִּי הִיא מְבָאֶרֶת לָנוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם. וּבְהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּעַצְמָהּ יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת כְּלָל וּפְרָט, וְעַל־ כֵּן שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וּשְׁאָר כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁיּוֹדְעִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים שֶׁל תְּפִלִּין, וְכֵן לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמִּצְו?ֹת. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין, זוֹכִין לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ וּכְפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּדֵר וְהַהֶבְדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", וְעִקַּר הַחִלּוּק יִהְיֶה בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגַע יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹתֵר וְעָשָׂה נַחַת־רוּחַ לְיוֹצְרוֹ בְּיוֹתֵר בֶּאֱמֶת - יִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר בִּידִיעָתוֹ הַפְּרָטִית הַנַּ"ל. וְיֵשׁ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכִין קְצָת לִידִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּשִּׂיגִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִים, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִסְּתָמָא לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכּוּ לְהַשָּׂגָה וִידִיעָה יְתֵרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד אֵין חֵקֶר. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, בִּבְחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"; כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בִּבְחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט - חוֹזְרִים תָּמִיד אֶל הַכְּלָל שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, שֶׁיּוֹדְעִין הַכֹּל בִּסְתָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וּמִכָּל הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת הָעֲצוּמוֹת, צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל', שֶׁבַּתְּחִלָּה יוֹדְעִין בִּכְלָל, וְאַחַר־כָּךְ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, לִבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, צָרִיךְ לַחֲזֹר בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, כִּי 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' נִמְצָא שֶׁחוֹזְרִין לְעוֹלָם אֶל הַכְּלָל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּעוֹלָם הֵם חוֹזְרִין אֶל הַכְּלָל כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית בְּכָל פַּעַם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, הֵם מַמְשִׁיכִין לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵי יְדִיעוֹת הַלָּלוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, בִּבְחִינַת "וּמִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל", כִּי שְׁנֵיהֶם אַחְדוּת פָּשׁוּט בְּלִי הֶבְדֵּל. וְכֵן בְּעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינוֹ בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; וְכֵן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁכּוֹפֵר בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ הַקָּרָאִים שֶׁדִּינָם עַכְשָׁו כְּעַכּוּ"ם, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם חֵלֶק גַּם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִין שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. וְכֵן בְּהַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּכְלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וִידִיעָה פְּרָטִית בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם כְּשֶׁחוֹזְרִין בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּכְלָל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת; אֲבָל הָעַכּוּ"ם וּבִפְרָט הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִים גַּם־כֵּן בִּכְלַל הָאֱמוּנָה בֶּאֱלָקוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת וְנִפְסָדוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁרָצוּ לִכְנֹס בִּידִיעוֹת הַפְּרָטִיּוּת בְּלֹא תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־כֵּן נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִשְׁטוּתִים הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁרְחוֹקִים בֶּאֱמֶת גַּם מִבְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל (הל' קידושין, הל' ג, אות יח).

197

works, Hashem — all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24]. But it is impossible to know and believe that the varying acts derive from Him — except when one keeps the order of creation so that each and every species remains by itself. For no varying act can return and be included in the simple unity except through the pathway and channel through which it derives there from its root in the simple One — and then specifically through it the simple unity is revealed. But when one alters the orders of creation, G-d forbid, through crossbreeds (כִּלְאַיִם) and mixtures, particularly when one works with mixed animal species — the pathway and order is then confused, to the point where it is impossible for any matter to ascend to its root to be included in the simple One. Then its vitality comes through the kelipas and Other Side — which are the aspect of heresies. Then the changes intensify even more and the kelipas of ox and donkey are aroused — which are the aspect of Esav and Yishmael, who are the totality of the seventy nations. They are the opposite of all the above-mentioned rectifications through which one merits to draw the Emunah of the simple unity from within the varying acts — which is the essential rectification of all the worlds. It has already been explained elsewhere that there are investigations and questions that come from the aspect of the empty space — which it is completely forbidden to enter. For it is impossible to reveal the Divinity that is there, since the vitality of His Divinity there is in very great concealment and hiddenness.

198

שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר. כִּי זֹאת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי צְרִיכִין לְגַלּוֹת לְכָל בְּנֵי־ אָדָם, מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנִּתְּנָה לִכָּתֵב, כִּי בְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, יְכוֹלִין לְכָתְבָהּ בִּכְתָב בַּאֵר הֵיטֵב שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן וּבָרָא הַכֹּל מֵאַיִן לְיֵשׁ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וְכוּ'", וּצְרִיכִין לְכָתְבָהּ דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, עַד הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה בְּיָדַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי כְּתִיבַת הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְתוֹךְ הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִיִּחוּדוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי־קֹדֶשׁ. אֲבָל הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁאֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת אִי אֶפְשָׁר לְכָתְבָן כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּעַל־פֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהֶם כִּי־אִם אַחַר הִתְלַבְּשׁוּת בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, שֶׁאָז אֶפְשָׁר לַפֶּה לְגַלּוֹת רֶמֶז מֵהֶם מִפֶּה לָאֹזֶן לְחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ; וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְכָתְבָהּ. אֲבָל אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת, הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁהִתְחִיל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בְּדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת (עַיֵּן בִּפְנִים, מַאֲרִיךְ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן עֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה מִכָּל הַצָּרוֹת, מַה שֶׁבַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה הִתְפַּשְּׁטוּ וְהִתְגַּבְּרוּ מְאֹד הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַפִילוֹסוֹפִים בְּלִמּוּדֵיהֶם הָרָעִים, וּמְחַנְּכִים נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּדִים הַנַּ"ל וְעוֹקְרִים אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמַעֲבִירִים אוֹתָם עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן), וּמֵחֲמַת תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר שִׁכְחַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹּב גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי־תוֹרָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִתִּירוּ גַּם לִכְתֹּב וּלְהַדְפִּיס סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִתְגַּלּוֹת כָּל־כָּךְ בְּיָמִים הַקַּדְמוֹנִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ רְשָׁעִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּרְצוּ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַדָּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכָּה, שֶׁכְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם שֶׁגִּלּוּ סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִמְשִׁיכוּ הִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁכַּמָּה נִסְתָּרוֹת נַעֲשׂוּ נִגְלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יְדִיעוֹת פְּרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר - הֵם חוֹזְרִין וְשָׁבִין אֶל הַכְּלָל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמְחַזְּקִין אֶת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַשָּׂגוֹתֵיהֶם עָצְמוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם רֶמֶז בְּעָלְמָא; אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַהַשָּׂגָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, עַד שֶׁזָּכוּ לְצַמְצֵם הַשָּׂגוֹתֵיהֶם בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁהָיָה לָהֶם יְכֹלֶת לְגַלּוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הִכְנִיסוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, נִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִינַת הַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, כִּי כָל הַהַשָּׂגוֹת וְהַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כֻּלָּם צְרִיכִים לְכָתְבָם וּלְכָלְלָם תֵּכֶף בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו יֶשׁ לָנוּ יְכֹלֶת לָזֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקְּדָמוּנוּ, שֶׁעָשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְתוֹךְ בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, לְמַעַן דַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד (שם אות כ).

198

Therefore one must rely only on Emunah alone. And one who specifically wishes to enter to attain and understand those investigations — this is the secret of the blemish of Kayin, who denied the Fundamental and killed Hevel. It is as if he returned the entire world to chaos and void, G-d forbid. One who believes with complete Emunah in Hashem and genuinely believes that "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3] — and that Hashem is before him, with him, and near him always — is certainly a man of valor and has a share in holy malchus and sovereignty. For Emunah is the essential strengthening, as explained there. And every Jew must draw upon himself afresh each day: to gird strength in his loins, to arm himself with complete Emunah in Hashem and the true Tzadikim — to be like a warrior arrayed for battle, to fight the battle of Hashem each day. About this we bless each day: "Who girds Israel with strength" — in the aspect of "and faithfulness is the girding of his loins" [Isaiah 11:5]. And the essential valor in battle is to strengthen oneself not to fall in one's mind, G-d forbid, in any way. And the essential strengthening is through the genuine da'as of the true Tzadik — who illuminates his da'as in his children and students, for each and every one wherever they are — to strengthen and fortify them and inform them that Hashem is still with them and near them, for "the whole earth is full of His glory." And the essential illumination of this da'as is through hints — for it is impossible to

199

כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהַרְחִיק אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת - עַיֵּן "סְפָרִים" וְכוּ', אוֹת קלט. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, רַק נִתַּן רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ עַד מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְדַבֵּר, כִּי גַּם מִדּוֹתָיו וּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ, בִּבְחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה־ מֶרְכָּבָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִין לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ רַק בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וְכַיּוֹצֵא בְּכַמָּה פְּסוּקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹ וּבְלֵב חֲבֵרוֹ; אֲבָל עֶצֶם הַהִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וְהַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הֵם חוֹתְרִים לְסַלֵּק מֵהַדַּעַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לֵידַע מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֹצֶם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בִּיצִיאַת־ מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם־סוּף וּמַתַּן־תּוֹרָה, וְכֵן מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הֵם כּוֹפְרִים בְּכָל זֹאת, רַק רוֹצִים לַחְקֹר בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַדַּעַת בִּלְבַד, וְנִכְנָסִין בָּזֶה לַחְקֹר בָּרַבִּים דַּיְקָא בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב־ רַב, 'עֵרֶב־רַב' דַּיְקָא, שֶׁמְּעָרְבִין דַּעַת רַבִּים מֵהֶם בְּיַחַד בְּעִנְיַן הַחֲקִירוֹת בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַיְדִיעָה הַזֹּאת בַּקְּדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל אֲפִלּוּ אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעוּ בַּחֲקִירַת חָכְמָתָם, וְהֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שותפים בקרקע, הל' ה, אותיות טו, יז).

199

explain everything verbally. And each one who is drawn after the truth of this holy da'as — according to his measure — merits to be a man of valor and quickened in spirit, and to have a share in holy malchus and sovereignty. And the essential kingship and sovereignty is when one merits to strengthen oneself and know that Hashem is still with him — and through this can arouse and strengthen the hearts of others as well, drawing this illumination of da'as into many children and students — each according to his aspect. And this is the essential kingship and sovereignty that endures forever and ever, as explained there. The essential completeness of Emunah is to set aside one's da'as and wisdom entirely, to make oneself like an animal, and to believe in Hashem and the true Tzadikim with

140

כָּל הַטָּעֻיּוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁל עַכְשָׁו שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם נוֹטִים אַחַר סְבָרוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת; וְיָדוּעַ מַה שֶּׁרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִזְהִירוּ מְאֹד בְּאַזְהָרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁלֹּא לַהֲגוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. וְעַל־כֵּן אֱמֶת, בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ הַפִילוֹסוֹפִים כּוֹפְרִים בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְגַם עַכְשָׁו אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהֵם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַךְ בְּסָמוּךְ הִתְנַכְּלוּ בְּעַרְמִימִיּוּת הַרְבֵּה, בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִרְמָה, לְהַשְׁווֹת גַּם דַּעַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצִים לְהַכְנִיס שְׁטוּת חָכְמָתָם הָרָעָה בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ וְגַם בְּסִפְרֵי קַבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אַחֲרֵי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמָּרָה וְהַטְּמֵאָה וְהַמְזֻיֶּפֶת; אֲבָל מִי פֶתִי וּכְסִיל שֶׁלֹּא יָבִין עַרְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם? וְהָאִישׁ הֶחָפֵץ בְּהָאֱמֶת, לִשָּׁאֵר בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יֹאבֶה לָהֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁלָּהֶם, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב (שם אות יט).

140

complete Emunah alone. For the essential Emunah is in what the intellect does not comprehend — for in what one comprehends through intellect, Emunah is not applicable. Therefore the essential Emunah is in the aspect of "I was brutish and did not know — I was like an animal before You" [Psalms 73:22]. And in the aspect of "man and animal Hashem saves" [Psalms 36:7] — and

141

יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, זֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. כִּי דַע כְּלָל זֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְהַמְשָׁכַת חַיּוּתוֹ מַה שֶּׁמְּחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת, זֶהוּ בְּחִינַת שְׁכִינָה. וּבֶאֱמֶת כֹּלָּא חַד, כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כִּי חַיּוּתוֹ דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, רַק שֶׁבִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, עַד שֶׁיֵּשׁ כּוֹפְרִים וּמִינִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם עוֹשִׂים פֵּרוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הַיְנוּ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי שְׁכִינַת עֻזּוֹ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דָּבָר זֶה אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כֹּל, הוּא מַנְהִיג וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכֵן אֵיךְ כְּלַל הַבְּרִיאָה נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בְּאַחְדוּת גָּמוּר, בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּתְקַיֵּם הַבְּרִיאָה וְלֹא תִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת - כָּל זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, וַאֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְקַשָּׁה בָּזֶה, וְהוּא סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם דַּעַת, רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד; כִּי עַל־יְדֵי בְּחִירַת הָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַטִּין דַּעְתֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁגַּם עַתָּה אַחַר הַבְּרִיאָה הַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שלוחין, הל' ג).

141

our Rabbis expounded: these are human beings who are clever in da'as like the First Man, yet make themselves like animals [Chullin 5b]. And as King Solomon said, peace be upon him: "For I am more brutish than any man, and have not the understanding of a human being" [Proverbs 30:2], and it is written: "I said I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. And this is the greatest wisdom of all wisdoms: to set aside one's da'as, intellect, and wisdom entirely and to rely only on Emunah alone. And through this

142

כְּלַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקִית לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה"; אֲבָל אֱמוּנָה מַלְכוּת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם אַחַר הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וְכֵן אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ כִּי־אִם בְּדָבָר שֶׁאֵין רוֹאִים וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ, שֶׁזֶּה רַק אַחַר שֶׁנִּתְרַחֲקָה הַבְּרִיאָה מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַמַּאֲצִיל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה לְהַבְּרִיאָה שְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן נִבְרָא צָפוֹן חָסֵר, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן הַבְּרִיאָה חֲסֵרָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן. עַיֵּן פְּנִים), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד, אות ד).

142

— over the course of many days — one merits to comprehend and understand genuine divine attainments and wisdoms that human intellect cannot attain. Provided one does not make this into a test [i.e., one must not make this an experiment to see if it "works," but rather walk in simplicity] — only walk in simplicity and wholeness in straight

143

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת 'אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר', כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים, וְדָבָר הַנִּסְתָּר וְנֶעְלָם הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ הָאֱמוּנָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַּהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר וְכוּ'", כִּי הֵם מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת לַיְלָה, עַד שֶׁעוֹלָה וּמֵאִירָה לָהֶם כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם (שם אות הנ"ל).

143

Emunah in truth. It emerges that holy Emunah is in the aspect of "animal" as above. But one must guard oneself very much from false beliefs — not to be "a fool who believes

144

כְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְלְשָׁה הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשָׁכִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הָעֵצוֹת שְׁמִירָה גְדוֹלָה (שם אות ח).

144

everything." And this is the aspect of pure animals and impure animals: Hashem warned us

145

כְּשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְדָן אֶת כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'". כִּי בְּוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל־טוּב בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ, הָאַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהַכֹּל כְּפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות יב).

145

to distinguish between the impure and the pure — for Emunah is in the aspect of animal. Therefore the Patriarchs of the world, whose essential endeavor was to reveal Emunah in the world — and for this they

146

עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא רַק בְּעִנְיַן עֲלִיַּת וּבֵרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ' (שם אות יט, וע' חדוש מעשה בראשית, אות ט).

146

engaged in digging wells, which are the aspect of the deep

147

יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת לָעַד וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת". וְזֶה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה תָּמִיד, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבָּע בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹסִיף תּוֹסְפוֹת הֶאָרָה וְחַיּוּת וּמֹחִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַגְדִּילָהּ וְלִבְנוֹתָהּ בִּבְחִינַת פַּרְצוּף שָׁלֵם, וְזֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן מַעֲשֵׂינוּ כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁכִין בְּחִינוֹת טַל וּמָטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כח, וע' טל ומטר, אות י).

147

waters upon which Emunah grows, as explained — therefore they were shepherds of livestock and animals. For through this they were clarifying and purifying the Emunah which is the aspect of animal

148

לֶעָתִיד יִהְיוּ יְשִׁיבוֹת שְׁלֵמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁיִּלְמְדוּ בָהֶם הַלִּמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כִּימֵי מוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. וְכָל הַיְשִׁיבָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּמַד עִם בָּנָיו וְעִם תַּלְמִידָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַכֹּל הָיָה בְּהַלִּמּוּד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַמִּצְו?ֹת עֲדַיִן לֹא נִתְּנוּ אָז, וְעִקַּר לִמּוּדָם הָיָה בְּעִנְיַן אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְבַטֵּל כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִטַּע וְלִקְבֹּעַ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות לב).

148

as above. The essential of all births (הוֹלָדוֹת) is through the aspect of Emunah — which is the aspect of "a woman who fears Hashem" [Proverbs 31:30], as is known. For da'as and Emunah

149

לֶעָתִיד יִתְעַסְּקוּ רַק בָּזֶה, לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָנוּ צְרִיכִין גַּם עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינָה זֹאת, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁסִּבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו לְהַכְנִיס בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכָל קִיּוּמֵנוּ לָעַד וְלָנֶצַח (שם אות לג).

149

are the aspect of man and woman — and just as in the physical dimension it is impossible to give birth to any offspring without the union of male

150

עִקַּר כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁנִּשְׁלָמִין עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי לְקַבֵּל כָּל טוּב. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וּמַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל־טוּב, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֶמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד).

150

and female, so too it is impossible for da'as and intellect to bring forth any good offspring for the rectification of the world — except through Emunah: when da'as joins with Emunah. This is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah. And one who separates, G-d forbid, da'as from Emunah is "a whisperer who separates a prince" [Proverbs 16:28] — who separates, as it were, the Prince of the world. And this is literally the aspect of the blemish of adultery and the aspect of emitting seed in vain — emitting the drops of the intellect without the union of his

151

עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא).

151

mate which is holy Emunah. From this the damagers of the world are born, G-d forbid, as is known. Similarly in every respect: when one reveals

152

כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב).

152

and produces some intellect from his da'as without joining with Emunah — that intellect is then from the aspect of the damagers of the world, which is very harmful to the world. For through this heresies and false beliefs are drawn that destroy the world, G-d forbid. Emunah is the aspect of darkness and cloud (חשֶׁךְ וְעָנָן), in the aspect of "and Your faithfulness

153

כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י).

153

in the nights" [Psalms 92:3]. For the essential Emunah is that one must close one's eyes and completely set aside one's da'as — which is the aspect of darkness. And specifically through this one merits to recognize Hashem: when one darkens the eyes of one's da'as and relies on Emunah alone, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And this is the aspect

154

עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב).

154

of "the advantage of light over darkness" [Ecclesiastes 2:13] — for it is

155

קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד).

155

impossible to merit the light of da'as except from within darkness which is the aspect of Emunah as above. And this is the aspect

156

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא).

156

of the blackness of the tefillin — for the essential revelation of the tefillin-intellect (מֹחִין) is only through strengthening oneself in Emunah alone. This is the aspect of "I am dark yet beautiful" [Song of Songs 1:5] — for specifically when "I am dark" — that is, I darken my eyes entirely so as to investigate nothing at all through my intellect regarding Your holy ways, and I rely only on Emunah alone — then specifically "I am beautiful." For through this specifically I merit the beauty and splendor of the tefillin-intellect. For through genuine complete Emunah over many days and years, one then merits to recognize Hashem with complete knowledge, in the aspect of "I will betroth you to Me in Emunah — and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. Through Emunah one merits the da'as which is the aspect of tefillin. This is the aspect of the tefillin of the hand — which is the aspect of malchus-Emunah — preceding the tefillin of the head which are the aspect of intellect. For the essential beginning of tefillin and intellect is through Emunah. The essential completeness is only holy Emunah — for there is no completeness except in the aspect of Emunah, and without Emunah all things are lacking. For in truth it is impossible to know and attain any matter in ultimate completeness. Therefore even one who merits to attain some attainment and knowledge — such as one who merits to attain some intention

157

עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג).

157

(כַּוָּנָה) in some commandment, and even if he attained a genuine intention — when he wishes to perform the commandment

158

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב).

158

with only that intention alone, this is certainly not

159

צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלּוֹ יְקָרִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁמֵּאָז נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַהַפְלָגָה וְכוּ', וְכָל פְּגָמֵי הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה בִּשְׁלֵמוּת בְּדִבְרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ־הַדָּעַת. וְעִקַּר הַפְּגַם הָיָה מַה שֶּׁגָּרְמָה אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם הוּא פָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּסַּת לִדְבָרֶיהָ. וּכְמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּוַדַּאי הָיָה נִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לִפְגֹּם שׁוּם פְּגָם וְהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם (שם אות ז).

159

completeness. For the Torah is "double in wisdom" [Job 11:6: kiflayim letushiyah]. For even this intention cannot possibly be attained to its very ultimate in completeness. All the more so since there are seventy faces to the Torah, and each and every face is comprised of thousands and myriads of interpretations without end. Certainly no one can attain a single commandment in ultimate completeness — for "its measure is longer than the earth and wider than the sea" [Job 11:9], as it is said: "to every limit I have seen an end — Your commandment is very broad" [Psalms 119:96]. Therefore if one wishes to fulfill the commandments with only that intention alone, certainly much will be lacking — for the intention of the commandment is without end. Therefore one always needs Emunah — for Emunah is completeness. For when one fulfills the commandment with Emunah — believing that Hashem commanded

160

הַפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלוֹ בְּתוֹךְ מֵעָיו, בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", אַף גַּם אַדְּרַבָּא, מִמּוֹתְרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַּעְתּוֹ בִּסְבָרוֹת הֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִן הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה בְּתוֹךְ מֵעָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים; אֲבָל הַזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת מָן, שֶׁאֵינָם עוֹלִים הַמּוֹתָרוֹת אֶל הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה לְמַעֲשֶׂה, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וְאָז נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָם לְדִבְרֵי־ תוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יא).

160

us to perform this commandment from the side of His will and His reason, which is very hidden and utterly impossible to attain in completeness — then within this intention all the intentions of the world are included in completeness. For within His blessed will that He willed that

161

צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל חָכְמַת הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּכַוָּנָה מְחֻסָּר תִּקּוּן, וְשֶׁגְּמַר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'; וּלְכָל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, וְכֵן כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשִׁים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִלְבּשׁ הַפִּשְׁתָּן וְהַצֶּמֶר כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְחַדְּשִׁין כַּמָּה וְכַמָּה חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת בְּעִנְיַן הָאֻמָּנוּת וּכְלֵי הָאֻמָּנוּת לְמַהֵר לְהוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, כְּעִנְיַן תַּחְבּוּלוֹת הָאֻמָּנוּת שֶׁעַל־יְדֵי הַ"מַאשִׁין" (מְכוֹנָה) שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכָל אֵלּוּ הָאֻמָּנוּת וְהַתַּחְבּוּלוֹת וּכְלֵיהֶם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמָה גְדוֹלָה, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְכָל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְיַגְּעִין וְטוֹרְחִין בְּכָל פַּעַם לְהַשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, לְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְהַרְבּוֹת סְפָרִים בְּהַתּוֹרָה עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכָל דּוֹר לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר. וְהָעִקָּר הֵם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשָׁהּ, עַד שֶׁמּוֹצְאִים וּמְגַלִּים בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וּלְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְאֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת לְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּחַדְּשִׁין בְּכָל פַּעַם חָכְמָה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ וּמַמְצִיאִין אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת חֲדָשׁוֹת וְכֵלִים נִפְלָאִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת; כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה כְּמוֹ שֶׁנִּבְרְאָה, עִקַּר חַיּוּתָהּ מֵהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה מֵהַשָּׁמָיִם. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָעוֹלָם מְחֻסָּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא, לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָל כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה, הִיא כִּבְיָכוֹל מְחֻסֶּרֶת תִּקּוּן, וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל־ יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בְּלֹא הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהַתּוֹרָה שׁוּם דָּבָר, וּמִשָּׁם, מֵחָכְמַת הָאֱמֶת שֶׁל הַחֲכָמִים שֶׁעוֹשִׂים וּמְחַדְּשִׁים בְּכָל פַּעַם כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִשָּׁם מְקַבְּלִים כֹּחָם גַּם כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת בְּגַשְׁמִיּוּת, הָעוֹסְקִים לְהַשְׁלִים כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּל"ט מַלְאֲכוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּמִשָּׁם עִקַּר קִיּוּמָם וְחַיּוּתָם; כִּי עִקַּר פְּגַם חֵטְאשׂהָעֵגֶל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמשֶׁה כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לּוֹ". עַיֵּן בִּפְנִים), וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַתִּקּוּן לְכָל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִשְׁתַּלְשְׁלִין מִשְּׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות טז יז).

161

this commandment be performed, there are included all the intentions that Tzadikim have already merited to attain, and whatever is yet to be revealed even more and more, higher and higher, without end. And one performs it with this in mind — and then the commandment is complete, for through this all the intentions to infinite depth are included. Therefore even one who merits to attain a genuine intention fitting to have truly — nevertheless one must always attach holy Emunah to this. Then there is completeness in his intention and commandments. It emerges that the essential completeness is only Emunah alone. Therefore Emunah is called temimus (תְּמִימוּת — wholeness, completeness) — as it is said: "be wholehearted with Hashem your G-d" [Deuteronomy 18:13]. For there is the ultimate completeness and wholeness. For through da'as it is impossible to attain any matter in completeness — except through Emunah. For since he believes in Hashem and His Tzadikim and His commandments with complete Emunah, he is then complete in ultimate completeness. For Emunah is without boundary — for he believes in the truth

162

עִקַּר עַבְדוּת וִיגִיעוֹת הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְעַבְדוּת, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבֹד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, וּפַרְנָסָתוֹ נִמְשֶׁכֶת לוֹ בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי גָדוֹל (שם אותיות כו כז).

162

which is to infinite depth, even though it cannot be attained through da'as in any way. But Emunah encompasses all to infinite

163

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו (שם אות כו).

163

depth and without end. Emunah

164

בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הֵן בְּפַרְנָסָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מֵחֲמַת דַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהָרַעְיוֹנִים הָעוֹבְרִים עָלָיו - יֵדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיִזְכֹּר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַאֲמִין מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בְּכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִינֹק מֵהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל (שם אות לב; עיין יראה, אות קמח).

164

must be complete without any blemish or defect whatsoever — in the aspect of "you are entirely beautiful, my beloved — there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7].

165

הַפָּלַת נְפָלִים בָּא, ח"ו, עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות לה).

165

Then one merits

166

עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל - יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּוִד הָיָה מִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לִמְצֹא מָקוֹם לַה' שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים לֻחוֹת הָאֶבֶן וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל (שם אות הנ"ל).

166

through this to attain great da'as. For Emunah must spread through all the limbs — so that all 248 of his limbs

167

הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "שָׂדֶה וָכֶרֶם וְגַן וּפַרְדֵּס", וּצְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרַבּוּ וְיִתּוֹסְפוּ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדְּשָׁם וְחִבְּרָם, עַל־יְדֵי־זֶה יַעֲשֶׂה שָׂדֵהוּ פֵּרוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְיַצְלִיחַ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה שֶׁיַּצְלִיחוּ בַּעֲבוֹדָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות מה).

167

are filled with complete Emunah. For Emunah is the aspect of a complete stature (קוֹמָה שְׁלֵמָה). And when there is any lack or blemish in the Emunah, there is then some lack

168

כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהַהֶפְסֵדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁיּוֹנְקִין מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת, הַיְנוּ הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְהֶזֵּקוֹת שֶׁל אֳנָסִין, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן. כִּי כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר מִכָּל רַע, כִּי מִדַּת אֱמוּנָה נִקְרֵאת "שִׁמּוּר" כַּיָּדוּעַ. עַיֵּן כָּל זֶה: "מָמוֹן", אוֹתִיּוֹת קפח קפט.

168

and blemish in some limb corresponding to the blemish in the Emunah — and then it is impossible to attain da'as in completeness through that Emunah which lacks completeness

169

יֵשׁ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה וְהַטְעָאוֹת, כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם רַק לַהֲנָאָתָם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְמַלֹּאת תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, רַק הַבַּעַל־דָּבָר גּוֹנֵב וּמְאַבֵּד אֶת דַּעְתָּם בְּכַמָּה הַטְעָאוֹת וְעַקְמִימִיּוּת, עַד שֶׁנִּלְכָּדִים בִּמְצוּדַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ עוֹד מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם לַהֲנָאַת עַצְמָן, רַק הָרִשְׁעוּת וְהָרַע שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶס הַנָּחָשׁ, גָּבַר בָּהֶם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁדַּעְתָּם נוֹטֶה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוֹפְרִים בְּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּפַרְהֶסְיָא בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהִתְנַהֵג כְּנֶגְדָּם גַּם־ כֵּן בִּגְנֵבָה, לְהַטּוֹת הַדַּעַת לֶאֱמוּנַת הָרָצוֹן, לִגְנֹב הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ אֶצְלָם בְּרֶשֶׁת טָעוּתָם, לְהַטּוֹתָם אֶל הָאֱמֶת. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כְּנֶגְדָּם בְּיָד רָמָה, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּשָׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְיִתְגַּלֶּה שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, אָז יִתְקַיֵּם "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו", כִּי יִתְגַּלּוּ כָּל מַצְפּוּנֵי רִשְׁעָתוֹ וּכְפִירוֹתָיו, וְיוּכְלוּ לְהַכְנִיעוֹ בְּאִתְגַּלְיָא בְּיָד רָמָה, כִּי יִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, וְאָז יִתְקַיֵּם: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה", כִּי יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל (ה' שומר שכר, הל' ב, אותיות ט, טז; עיין פנים).

169

in all 248 limbs. But when Emunah is in ultimate completeness — in the aspect of "you are entirely beautiful, my beloved — there is no blemish in you" — then one always merits complete da'as. And even at the time when one draws away from da'as — through the complete Emunah one is nonetheless always bound and cleaved to Him. From the time when one draws away from da'as until one returns to genuine da'as, which

170

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה רַק בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה, וְעַל־כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יְקַיֵּם וְיַנְהִיג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם". וְעַל־כֵּן רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, מִמַּעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יַנְהִיגוּ וִיחַיּוּ וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם אָדָם, הָיָה הַהֶכְרֵחַ כִּבְיָכוֹל שֶׁיִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם בְּנִפְלְאוֹתָיו לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל־כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז אֶת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים עַד שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן אוֹתָם, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחוֹן", וּגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר הוּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן הַדָּבָר וּמַשְׁלִימוֹ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבְרָאוֹ; כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל־ יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "עוֹלָמִי, מִי בְּרָאֲךָ? יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ", וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאָז אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין וּבַעֲלֵי־מְלָאכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם גּוֹמְרִים כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי אֻמָּנוּתָם וּמְתַקְּנִין וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כֶּלִי; כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי־הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָעוֹלָם בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא יַשְׁלִימוּ וִיתַקְּנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם הַכְּלִי וּמְתַקְּנוֹ וּמַשְׁלִימוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בָּרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו וְכוּ'", הַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם זֶה הַדָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לוֹ, כְּגוֹן הַחִטִּים - בְּוַדַּאי עִקַּר שְׁלֵמוּתָם שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם הוּא כְּשֶׁגּוֹמְרָם הָאָדָם וּמְתַקְּנָם וְעוֹשֶׂה מֵהֶם לֶחֶם, שֶׁאֲזַי מְבָרֵךְ עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וּרְאוּיִים אָז בִּשְׁלֵמוּת לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת. וְכֵן הַפִּשְׁתִּים - עִקַּר שְׁלֵמוּתָם כְּשֶׁנִּגְמָרִים וְנַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְהָאָדָם, וְהָאָדָם הַלּוֹבְשָׁם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם; וּכְמוֹ־כֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם אַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה כְּלִי בְּגַשְׁמִיּוּת, וְאָז מְתַקְּנִים וּמַשְׁלִימִין אֶת הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִים בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִנֵּה כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם חָכְמָה נִפְלָאָה, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם וּמִעֵט וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה הַצָּרִיךְ לִגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלֵמוּת גְּמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַחָכְמָה שֶׁחִסֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד עַל חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה" וְכַמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וּבֶאֱמֶת זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַבְּרִיאָה וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּכֹחַ בְּחִירָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן, וְהַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִין אֶת כָּל הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בִּבְרִיאָתוֹ זֶה הַדָּבָר, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ לְהָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, וְאִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין זֹאת עַיִן בְּעַיִן וְהָיוּ יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בַּטּוֹב, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר מִטּוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה לִנְטוֹת אַחֲרֵי הַהֶבֶל? אֲבָל מֵחַמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֵמוּת כָּל דָּבָר וְהֶעְלִים מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת כַּוָּנַת חָכְמָתוֹ שֶׁבְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, הוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם דָּבָר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, כִּי כְּלַל הַבְּחִירָה הוּא בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים "אֻמָּנִים" מִלְּשׁוֹן אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הָאֻמָּנִים כְּלוּלִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּם־כֵּן "אָמָּן", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן", כִּי הִיא הָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, וְעִקַּר יְסוֹד הַתּוֹרָה הוּא אֱמוּנָה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְהֶעְלִים אֶת חָכְמָתוֹ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הָעֹלָם" כְּתִיב, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה בְּחַיִּים נִצְחִיִּים וְיִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר, יִמְצָא מָקוֹם לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַחָכְמָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה, וְאָז, אִם יִבְחַר בַּטּוֹב וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר וִיתַקֵּן וְיַשְׁלִים כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק מֵאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (הלכות אומנין, הל' ד, אותיות ב ג).

170

is the aspect of levanon (לְבָנוֹן — "Lebanon"), the aspect of the whitening of the brain (לְבוֹנָה דְּמֹחָא). The blemish of all transgressions is the aspect of the blemish of Emunah — for all sins derive from the evil inclination which is called "another god" — heresies. And likewise the rectification and atonement of all transgressions is through the rectification of Emunah. Emes is the very essence of the light, and Emunah is the aspect of a window — which has no light of its own, but through it the light is received. That is: even though one does not merit to know the very essence of Emes and attain it in completeness — nonetheless, because he desires in genuine truth to attach himself to the genuine truth and draws himself only toward the truth, through this he merits to see the truth from afar — that it is proper to believe in the matter of truth. For through the point of truth that he possesses, he thereby receives light from the very essence of Emes, and from there Emunah is drawn to him: to believe in the truth even though he does not merit to attain and see the very essence of Emes. And then through complete Emunah he is bound and included in the very essence of Emes — in the aspect of the joining of Emes and Emunah, for all is one. Through wisdoms and investigations it is impossible to know anything of Hashem at all — only through Emes and Emunah as above: one who looks at the truth genuinely merits complete Emunah. And this is the essential Shema: to unify and join both above-mentioned aspects together — namely, to know in truth in this world from His unity as it truly is. This is the aspect of "Hashem our G-d, Hashem is One" — and one concludes: "Hashem your G-d is truth" [Jeremiah 10:10]. For the two above-mentioned aspects are the aspect of the two holy Names: Hashem and Elokim — the aspect of sun and moon, the attribute of day and the attribute of night. And one must include the attribute of day in the night and the night in the day, as our Rabbis said — to teach that all is one. The Torah and Emunah are dependent upon each other — for it is impossible to fulfill the Torah except through Emunah, as it is said: "all

171

אִם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּשְׁלֵמוּתָן, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם שְׁמִירָה כְּלָל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקָה וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי כָּל יְנִיקָתָם הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּחִירָה לְהָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁמְּסִיתִין אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמְּסִיתִין, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמְבַטֵּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת צָרִיךְ הָאָדָם שְׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי־עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמּוּר כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבַּטֵּל כָּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ נְטִירוּתָא, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (שם אות ד).

171

Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And similarly there is no sustaining of Emunah except through the Torah. The essential righteousness of Israel is the Torah and Emunah, in the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. And because all of Israel are believers, children of believers

172

כָּל מַה שֶּׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים טוֹבִים בְּיוֹתֵר, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב בָּעוֹלָם, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכוֹסֵף לָזֶה תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין טוֹבִים נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְנַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין רַק עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל כְּפִי הַצֵּרוּפִים שֶׁמִּצְטָרְפִים וּמִצְטַיְּרִים עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וּשְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמִּתְנַהֲגִים וּמִתְקַיְּמִים עַל־יָדָהּ, הַכֹּל תָּלוּי רַק כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אות כא).

172

— therefore they are all called righteous, as it is said: "and your people — all of them are righteous" [Isaiah 60:21]. The Other Side begins with connection and ends with separation, while holiness is the reverse — as stated

173

אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שׁוּם הַשָּׂגָה וְשׁוּם בְּרָכָה וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת (שם אות לד).

173

in the holy Zohar. For the Other Side — which is the serpent and falsehood — begins with connection:

174

עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין הָאֱמוּנָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם גְּבוֹהִים וּרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל בְּשׁוּם שֵׂכֶל, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בָּהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִים לִינֹק מֵהֶם וּלְקַבֵּל עַל־יָדָם אֱמוּנָה לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ (הל' גזילה, הל' ב, אות ד).

174

they say that the supernal light is joined together as one and it is impossible to contract it and divide it to draw it down below. And through this they end with complete separation — complete heresy. For they do not believe that all the vitality of the lower worlds is bound

175

עִקַּר תִּקּוּן וְהַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְהַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", כִּי כָּל מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָעֶלְיוֹן שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם; וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים בֶּאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְלָלִים כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת "אֶבֶן שְׁתִיָּה", שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות ד ה).

175

and connected on high — as if, G-d forbid, this world were separated from its supernal root. But holiness is the reverse: it begins with separation — dividing the thousands into hundreds and contracting the light — until one draws down the knowledge of the holy Emunah: that all of

176

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַחֲזִיקָם בְּמָמוֹנוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּמְצוּם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַחֲכַם־הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים כַּנַּ"ל (שם אות ה הנ"ל).

176

this physical world is bound and connected on high, for "His kingship rules over all" [Psalms 103:19]. And this is the essential

177

אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ כְּלָל, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ לְבַד, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין זֹאת, אֲזַי אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד יֶשׁ לוֹ תִקְוָה עֲדַיִן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת (שם הל' ג, אות ד).

177

completeness of the unification: when one knows that all the vitality and conduct of every particular of creation is bound and connected to Him — for He gives life to all. And this is "and ends

178

עִקַּר קִיּוּם הַמֹּחַ וּשְׁלֵמוּתוֹ תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וְעִקַּר שְׁמִירַת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא תִפָּגֵם וְשֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (הל' נזיקין, הל' ב).

178

with connection." Just as one must believe in His existence and unity,

179

בִּטּוּל דַּעַת הַמִּינִים הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא רַק נִימוּסִיּוּת, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבַת רֵעִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעִקַּר מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה - עַיֵּן "שָׁלוֹם", אוֹת נה.

179

so too one must believe that He is the Creator, the Former and Conductor — a King who rules, dominates, and watches

180

מֵעִנְיַן הָרוּחַ־סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד עַל־יְדֵי כִּתּוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ' - עַיֵּן "צַדִּיק", אוֹתִיּוֹת רעד, רעו.

180

over every matter from beginning to end. For one who does not believe, G-d forbid, that He rules over everything

181

עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים לִמְקוֹר הַחַיִּים עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים מְקֻשָּׁרִים בְּחַי הַחַיִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּרָאָם יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיר חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, עַל־ יְדֵי־זֶה הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר כָּל הַדְּבָרִים מִמְּקוֹר וְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַמְשִׁיכִין חַיּוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים לְפִי דַעְתָּם הָרָעָה וְהַסְּכָלָה, וְעַל־כֵּן הֵם טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה מְאֹד, כִּי הֵם מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם" (הלכות נזיקין הלכה ד, אות לג).

181

and that "His kingship rules over all" — is a heretic who "cuts among the plantings" (מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת) [a Talmudic expression for one who creates a heretical separation, Chagigah 14b]. Therefore the essential Emunah is in the aspect of "you shall

182

כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית (שם הל' ה, אותיות ב ד).

182

know today… that Hashem is

183

עַל־יְדֵי פְּגַם הַגַּאֲוָה נִפְגָּם הַפַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא נִפְגֶּמֶת הָאֱמוּנָה גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְגָּם הָאֱמוּנָה, וְכֵן פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, וְכֵן עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט נִפְגָּם הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה, כַּנַּ"ל (שם אות ו).

183

G-d in the heavens above and upon the earth below — there is none other" [Deuteronomy 4:39]. For one must crown Him above and below and believe

184

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַקִּבּוּץ שֶׁל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹסֵק שָׁם הָרַבִּי הָאֲמִתִּי עִם תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי לִמּוּדָם. וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' וְכוּ', שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי", כִּי שָׁם עִקַּר בֵּית ה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כ; וע' ר"ה אותיות קצב, קצג; צדיק אות רעט).

184

that His kingship rules over all. And through this all creation returns and is included in His wisdom — which

185

עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִיא בְּחִינַת חַיִּים, אַנְפִּין נְהִירִין. וְעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי עֵצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם כְּלַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא־תַעֲשֶׂה, אֲזַי פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ. אַךְ יֵשׁ מִצְו?ֹת שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ נִסְתָּם עִקַּר הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה; אֲבָל יֵשׁ מִצְו?ֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי־ זֶה סוֹתֵם הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; אַךְ גַּם, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל, זֶה קָם, כִּי נוֹתֵן עַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁעִקַּר כֹּחָם דַּיְקָא כְּשֶׁנִּסְתָּמִין הַמַּעְיָנוֹת וְהַבְּאֵרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים תָּמִיד עַל זֶה לִסְתֹּם הַבְּאֵרוֹת הָאֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים". וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה כָּזֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא חַיָּב כָּרֵת וּמִיתָה, כִּי נִכְרָת מִמְּקוֹר חַיּוּתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי שֶׁגָּרַם, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְתֹּם הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּלָהּ. וְלִפְעָמִים פּוֹגֵם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּחֻיָּבִין הַבֵּית־דִּין בְּעַצְמָם לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ", כִּי יוּכַל לְקַלְקֵל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶׁשִּׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עֶרֶךְ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ (הלכות מאבד ממון חבירו ומסור, הל' ד).

185

is the aspect of the orderly — from the aspect of the disordered. And the aspect of malchus which is the aspect of Elokim is unified with the Name of Havayah — which itself is the aspect of "Hashem is G-d" [the proclamation made at the end of Yom Kippur and of Eliyahu at Mount Carmel]. The essential revelation of His kingship and sovereignty is through Emunah — for Emunah is the aspect of malchus as stated. For through intellect it is impossible to attain Him or the ways of His conduct —

186

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, מַלְבֶּשֶׁת וּמְקַבֶּלֶת חַיּוּת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מְקַבֶּלֶת חָכְמָה תַתָּאָה אֱמוּנָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים (הלכות פריה ורביה, הלכה א, אותיות א, ז).

186

only through Emunah. And the essential Emunah is drawn through the holy Torah that we received in writing and

187

עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות י).

187

orally. And the essential

188

כָּל חַיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ וְכוּ'", כִּי עִקַּר יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה דְּתָלְיָא בְּלִבָּא, בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (שם הלכה ג, אות טז, וע' נגינה אות יא).

188

completeness of Emunah is through the Oral Torah — in which lies the essential distinction of Israel over the nations. For the nations

189

עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל קוֹל ה' בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּרָא בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַעֲדַיִן הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי דְּבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, וְכָל הַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים כִּבְיָכוֹל שֶׁבָּהֶם בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ', הֵם חָיִים וְקַיָּמִים גַּם עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לֹא נִפְסַק עֲדַיִן, וְהֵם מְחַיִּין גַּם עַתָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל. וְאִלּוּ הָיוּ הַכֹּל זוֹכִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּרוּחַ פִּיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַקּוֹל בְּעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כִּי אִם הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ בְּטֵלִים כֻּלָּם בִּמְצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻכָּכִים מְאֹד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה מְאֹד, אָמְרוּ: "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים וְכוּ'", וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ; וְעִקַּר בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַקּוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִין מִגְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וָדִין, בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת וּמַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִטּוּ אָזְנָם אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁזָּכוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁהִשִּׂגוּ וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת בְּעֶצֶם, רַק הָעִקָּר הוּא קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל־כֵּן יָצָא הַקּוֹל כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת הַכָּאָה וַחֲבָטָה לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמַע קוֹל הַחוֹזֵר הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין, אֲבָל בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הוּא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, כִּי זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת לְבַדּוֹ בְּעֶצֶם, רַק שֶׁהוּא הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן דִּבְּקוּ עַצְמָם רַק לְקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְחָבְרוּ וְיָחֲדוּ יָחַד בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִפְרִידוּ כָּל אֲחִיזַת הַדִּין וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם אֶל הָאֱמֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כִּי־אִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם כְּלָל לֵידַע וּלְהַאֲמִין בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ מְצִיאוּת הַקּוֹל וְהַחַיּוּת הַמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁכָּל חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הַכֹּל בְּכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ בְּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַבְּרִיאָה, לֵידַע וּלְהָבִין מַהוּ הַכֹּחַ וְהַסְּגֻלָּה וְהָרְפוּאָה וְהַטֶּבַע שֶׁל כָּל אֶחָד מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְהַכֹּל רַק בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְכֵן תַּכְלִית כַּוָּנָתָם בַּחֲקִירוֹתָם וְהַמְצָאַת חָכְמוֹתֵיהֶם, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת אוֹ מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אִישׁ מֵהֶם שָׂם עַל לֵב לָשׂוּם כָּל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים, לַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חָכְמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית, וְכָל חָכְמָתֵנוּ הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוֹב הַנִּצְחִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וָטוֹב - רַק זֶה נִקְרָא חָכְמָה בֶּאֱמֶת, כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחְקֹר כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף־עַיִן, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, כִּי הַלְוַאי הָיִינוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ גַּם מֵהֶם וְלִהְיוֹת תְּמִימִים לְגַמְרֵי כְּמוֹ צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲפִלּוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ, רַק שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרֻנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְהֶכְרֵחַ לָדַעַת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא הַמֻּכְרָחִים בְּיוֹתֵר; אֲבָל לַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְצִיא חָכְמָה גְדוֹלָה - אֵין שְׁטוּת גָּדוֹל מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים עַל־ יְדֵי־זֶה וְאַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין חוֹקְרִים כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לָהֶם כָּל־כָּךְ, רַק שָׂמִים כָּל מְגַמָּתָם לְדַבֵּק עַצְמָם בֵּאלֹקִים חַיִּים עַל־יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְהֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם, כִּי הֵם יוֹדְעִים הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר וְכוּ' וְכוּ' מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הֵם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם וְכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם וְכָל מִינֵי חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל כְּדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְזֹאת הַחָכְמָה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הִיא עוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁכָּל חָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים הוּא רַק בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם, וְהֵם מַבִּיטִים רַק אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר הַטֶּבַע לְבַד, וְחוֹקְרִים בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, אֲבָל אֵין חוֹזְרִין פְּנֵיהֶם לְהַטּוֹת לְבָבָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הֵיטֵב מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לָשׂוּם כָּל תְּשׁוּקָתָם לִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְרוֹצִים לְהַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מֵהַקּוֹל הַיָּשָׁר, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר, חַס וְשָׁלוֹם, יֶשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְהֵם כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בַּיַּעַר וְשׁוֹמֵעַ קוֹל הֲבָרָה, וְסוֹבֵר וְטוֹעֶה שֶׁהוּא קוֹל מַמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא אֱוִיל, פֶּתִי, שׁוֹטֶה וּמְשֻׁגָּע, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, רַק הוּא הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. כְּמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ כָּל חָכְמָתָם, שֶׁחוֹקְרִים אַחַר הַטֶּבַע וְאֵין מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַלּוֹת כָּל דַּעְתּוֹ וְכָל חָכְמָתוֹ כָּל יָמָיו לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבוֹ כְּלוּלִים וּטְפֵלִים כָּל הַחָכְמוֹת, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד. וְגַם כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית שֶׁהוּא הַתְּמִימוּת, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בִּפְשִׁיטוּת, יָכוֹל לִזְכּוֹת אַחַר־כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּעַצְמָם בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה; אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לָזֶה, אֵין צָרִיךְ לָזֶה כְּלָל, וְיָכוֹל לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּטוֹב בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי אֵינָם נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא שָׁבְרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים אֵלּוּ הַחָכְמוֹת לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי רַק הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹדָתָם, וְהֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כִּי יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שם אותיות יט כ, כז).

189

also know the Written Torah and study it. But from the Oral Torah they are completely distant and deny it. And similarly regarding holy Emunah: in truth the nations all have Emunah in His existence, as our Rabbis said: "they call Him the G-d of gods." But in the particular details of Emunah — namely believing that Hashem conducts the world according to His will through His specific providence, and that all the changes that occur in the world at every moment derive from Him, for even nature itself is conducted only by His will — in this matter they are confused with foreign opinions and great heresies. So much so that among them are a few complete heretics — but they are nullified in the minority, and even in the eyes of the idolaters themselves they are despised like dogs. For all acknowledge the fundamental Emunah in Him in the general sense. But we the children of Israel — Hashem separated us from the stragglers and gave us the Torah of truth in writing and orally. And we merit complete Emunah in all its aspects, believing in Him and that all the governance of the world in its particular details derives entirely from Him. And this is the aspect of the Written Torah and the Oral Torah: the Written Torah is the aspect of the essential Emunah in the general sense — therefore the nations also know it. And the Oral Torah is the aspect of the completeness of Emunah in its particulars — and from this no one knows and believes in ultimate completeness except the holy people Israel. And in truth both are one — the Written Torah and the Oral Torah, which are the aspects of general Emunah and particular Emunah, are both one and neither can exist without the other. Therefore in truth the nations who deny the Oral Torah have no share at all even in the Written Torah — for they do not fulfill it. Only there are some among them who know it and study it and have a small foothold in it. And similarly, since they are distant from particular Emunah — their general Emunah is also naturally blemished. Only in great hiddenness there is some point of general Emunah in them that they have some foothold in. It emerges that the essential distinction and superiority of Israel over the nations is in the aspect of the Oral Torah which is the aspect of particular Emunah — from which they are completely distant as above. All sins are the aspect of the blemish of Emunah, and according to the blemish of the sin — so the holy Emunah which is the aspect of malchus is blemished. And the essential blemish is in the aspect

190

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, הַמַּכְרִיעַ בֵּין קוֹל הַיָּשָׁר לְקוֹל הַחוֹזֵר, כִּי הוּא כָּלוּל וּמֻרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם; כִּי עֶצֶם קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּתשׂ הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי הָיָה מִתְרַבֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִבְרָא וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת־ הָרַחֲמִים לְמִדַּת־הַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם, כִּי עַתָּה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים, לֵידַע וּלְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית" נָמֵי מַאֲמָר הוּא, רַק מֵחֲמַת שֶׁ"בְּרֵאשִׁית" הוּא מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, עַל־כֵּן הוּא מַאֲמָר סָתוּם, כִּי בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וּלְהַשִּׂיג כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת, רַק אַחַר שֶׁיָּצָא הַקּוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית" שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אָז עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַקּוֹדֵם לַבְּרִיאָה, נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בִּבְחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז הִרְכִּיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְּׁנֵי קוֹלוֹת יַחַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַנַּ"ל, וּבוֹ בָרָא הַכֹּל, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם שֶׁנִּבְרְאוּ אַחַר־כָּךְ. וְעַל־ כֵּן עַכְשָׁו זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ, לִכְלֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת "בְּרֵאשִׁית", לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת כְּלָל לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי־אִם מִקּוֹל הַיָּשָׁר (שם אות כא).

190

of particular Emunah — the aspect of the Oral Torah. For the root of the point of general Emunah always remains. This is what is stated in the sacred writings: that malchus is comprised of ten points — ten sefirot. And when there are blemishes in the world, those above-mentioned points depart from it. Sometimes the blemish is small and only one point departs from it; sometimes more — until sometimes the blemishes intensify so much, G-d forbid, that all nine points and nine sefirot depart from it, leaving only one point — namely as above: the root of the point of general Emunah always remains. And through repentance, it returns and

191

עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל (שם).

191

is built up in completeness. The

192

נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְזֶה קמה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם אותיות כא, כג; ע' נגינה יג).

192

essential sin of the Golden Calf was that they blemished the Emunah of the Oral

193

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, צִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ אֶל הַצְּדָדִין עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי בְּאֶמְצַע, וְשָׁם הִמְשִׁיךְ הָאוֹר דֶּרֶךְ קָו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים". וְזֶה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַמְּחִצָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי בְּלֹא הַצִּמְצוּם הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, וְתֵכֶף אַחַר הַצִּמְצוּם, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אָז הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹרוֹ בְּדֶרֶךְ קַו הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַיָּשָׁר פָּגַע בִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁהוּא תַּכְלִית מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, שֶׁרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִכָּל הָאוֹר אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּכְשֶׁפָּגַע הַקּוֹל הַיָּשָׁר הַזֶּה בִּמְחִצַּת הַצִּמְצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, נַעֲשָׂה תֵּכֶף בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל־הֲבָרָה, וּמִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁל הַקּוֹל־הֲבָרָה מֵהַתְחָלַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן נִדְמֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה לְקוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת כְּאִלּוּ זֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עִקַּר הַקּוֹל, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא רַק בְּהַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא מַה שֶּׁצִּמְצֵם כִּבְיָכוֹל אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַדַּעַת, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־ אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם (שם אות לג).

193

Torah, as explained there. Therefore Moshe then shattered the Tablets before their eyes — to show them that since they had denied the Oral Torah, the Written Torah also has no sustaining. And Hashem agreed with him, as our Rabbis said: "well done that you shattered them" [Shabbos 87a] — so that the Other Side and the kelipas should have no sustenance from the aspect of the Written Torah. When one blemishes the aspect of particular Emunah — which is the aspect of the Oral Torah as above — this is the aspect of the blemishing of the moon. And through this one comes to poverty, want, and

194

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁאֵינָם דִּקְדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת בְּוַדַּאי, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם הַמְעַכֵּב הַשֶּׁפַע וְהַיְשׁוּעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא קוֹל־הֲבָרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ רַק קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַטֶּה אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ הֵיטֵב לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיד הַשְׁפָּעַת כָּל־טוּב הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָע בְּחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר וְצִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ וְטוּבוֹ וְגָדְלוֹ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה כַּיָּדוּעַ, וּמִשָּׁם נִתְהַוָּה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּכְשֶׁפָּגַע בִּבְחִינַת מְחִצָּה הַזֹּאת שֶׁל הַצִּמְצוּם, נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי־זֶה כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא רַק מִבְּחִינַת חֶסְרוֹן וְעִכּוּב הַהַשְׁפָּעָה, וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, כְּמוֹ־כֵן הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת "דַּעַת חָסַרְתָּ - מַה קָּנִית וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁמַּאֲמִינִים בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַחַיּוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי־אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הוּא כָּלוּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּם־כֵּן כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר רַק הַקּוֹל הַחוֹזֵר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חִסָּרוֹן, עַל־כֵּן הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדָּעַת, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַדַּעַת הוּא חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט וְכוּ', הוּא בְּוַדַּאי חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, כִּי כָּל מָה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבֵד, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם, וְהֵם כְּרוּכִים תָּמִיד אַחַר הַחָכְמוֹת שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּתְרוֹן לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ? וְגַם כָּל הַחָכְמוֹת בְּעַצְמָן חֲסֵרִים, עַד שֶׁרֻבָּם מוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת וּסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וְדֵעוֹת מִדֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת הַ"דָּאקְטָארְיֶע" שֶׁהוּא חָכְמַת הָרְפוּאָה, שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַצִּיל הָאָדָם מֵחָלְיוֹ, וּבֶאֱמֶת עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ וּמֵתוּ עַל יְדֵי הַדָּאקְטוֹרִים וְהָרוֹפְאִים דַּיְקָא, וְכַאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל־כָּךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם, שֶׁלְּדַעַת זוֹ הַכַּת מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁהַכַּת הָאַחֶרֶת שֶׁבָּחֲרָה לָהּ דֵּעָה אַחֶרֶת בְּחָכְמָה זוֹ שֶׁל הָרְפוּאָה הִיא מְמִיתָה אֶת הַחוֹלִים בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וּלְדִבְרֵי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חָכְמוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִצְמָח מִצַּד אֶחָד אֵיזֶה טוֹבָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם, אֲבָל הוּא לְרָעָה מִצַּד אַחֵר; וַאֲפִלּוּ צַד הַטּוֹבָה בְּעַצְמוֹ הוּא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת לְרָעָה גְדוֹלָה, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם טוֹבָה כְּלָל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנִּמְשָׁכִים אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת, אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְחַיִּים חַיִּים מָרִים מְרוֹרִים מִמָּוֶת, וְתָמִיד הֵם מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת לְאֵין קֵץ, כִּי הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלָם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים, הֵן בְּעִנְיְנֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְדִירוֹתֵיהֶם וּכְלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רַבּוּ צְרָכֵיהֶם מְאֹד, עַד שֶׁשְּׁכִיחַ אֶצְלָם הַרְבֵּה שֶׁמְּמִיתִין עַצְמָן בְּיָדַיִם בִּקְנֵה־שְׂרֵפָה וְכַיּוֹצֵא וּמְאַבְּדִין עַצְמָן לָדַעַת מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יְמֵיהֶם וְלֹא הִשִּׂיגוּם. וּבֶאֱמֶת גַּם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים צְרִיכִין מִלְחָמָה גְדוֹלָה עִם יִצְרָם לִבְלִי לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, וּלְהִסְתַּפֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי כָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הָעוֹלָם, אָז חָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי גַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַמֻּכְרָחִים לוֹ בְּיוֹתֵר רַבִּים גַּם־כֵּן מְאֹד, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן סְתַם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלְּהוּטִים אַחַר הָעשֶׁר וְלֹא שָׁבְרוּ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַלשׂכָּלשׂ פָּנִים וּמִתְנַהֲגִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם, וְאֵינָם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ', אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה דְּאָגוֹת מֵרִבּוּי הַהִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָהֶם חַיּוּת וְשִׂמְחָה קְצָת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמְקַוִּים לְהַשֵּׁם שֶׁיֵּיטִיב עִמָּהֶם לְהַבָּא, וּמִתְנַחֲמִים בְּמַה שֶּׁנּוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתַלְמוּדשׂתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוֹ מֵעוֹלָם; מִכָּל־ שֶׁכֵּן הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּסְתַּפְּקִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם; מִכָּל־שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁפָּנוּ עָרְפָּם לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּמְקַשְּׁרִין עַצְמָן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְחַי הַחַיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְעִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, וְכָל הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו יֶשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁעוֹמֵד מֵרָחוֹק וּמִסְתַּכֵּל בְּעֵין־הָאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ אֵיזֶה שֵׂכֶל וַהֲבָנָה אֲמִתִּית קְצָת, הוּא רוֹאֶה הֵיטֵב שֶׁהוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. מִכָּל־שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הַהוֹלְכִים בְּכָל מִנְהֲגֵיהֶם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, בְּוַדַּאי כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין לָהֶם בַּמָּה לְהִתְנַחֵם עַצְמָם, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ וּמִצְו?ֹתָיו וּמִקְּדֻשַּׁת אֱמוּנוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּתַכְלִית הַמִּעוּט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה הַמְעַט יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם־שָׁמַיִם לְבַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִתְמַעֲטִין חֶסְרוֹנוֹתָיו, כִּי נִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְנִכְלָל בְּהַשְּׁלֵמוּת. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לֶאְטֹם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הֵם מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, אֲבָל הוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מֵאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים בְּאָזְנָיו כְּלָל, כִּי הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְדַבֵּק עַצְמוֹ רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וְצִמְצוּם, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁדְּבוּקִים שָׁם, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי שָׁם הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ" וְכוּ', בְּחִינַת "חֲכַם חֲרָשִׁים", כִּי הַחֵרֵשׁ הַזֶּה שֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְחָכְמָתוֹ עוֹלָה עַל כֻּלָּם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, לַעֲבֹר עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהּ (שם אותיות לג לד).

194

debts. The essential free choice a person has is because there is good and evil. But from where the root of good and evil derives — this it is impossible to know through human intellect in any way. We only believe that Hashem — who is entirely good — contracted Himself as it were through wondrous wisdom, through wondrous and varied contractions, until the root of judgment came into being, which is the root of evil — so that man should have free choice. For it is impossible to recognize and know Him except through free choice specifically, as is known. But to understand through intellect how this comes about — is impossible to understand in any way. And one who enters into this to understand it through the intellect specifically — this is the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil, which caused death for generations. And the essential rectification for this is through the Tree of Life — which is the aspect of the living holy spirit drawn in its root from the aspect of prayer, which is the aspect of "Eden — an eye has not seen" [Isaiah 64:3, cited Berachos 34b]. It is the root of the spring that issues from the house of Hashem, and it is the aspect of "a path that the vulture does not know" [Job 28:7] — which cannot be attained through any intellect. One can receive from there only through prayer and supplication which is the aspect of Emunah. And then one merits to draw the spring of wisdom from there into the holy Torah — to clarify through this the ruling of halacha (פְּסַק הַהֲלָכָה). And through this specifically one clarifies the Tree of Knowledge of Good and Evil — namely, clarifying the good from the evil, the permitted from the forbidden, and so forth. For the essential clarification is specifically through Emunah which is prayer. Through the Emunah of the will (אֱמוּנַת הָרָצוֹן) — namely, believing with complete Emunah that everything is conducted only by His blessed will — one thereby merits to the illumination of the will: that he yearns and longs for Hashem and His service with strong will and great yearning, as explained there. The essential thing is Emunah — and it is forbidden to enter at all into investigations, questions, and attempted answers regarding the conduct of the Creator and all similar matters. Only to strengthen oneself in Emunah alone. For if one wishes to resolve some question, a second question can arise afterward even stronger than the first — to the point where one can come through this to complete heresy, G-d forbid. Therefore it is forbidden to study even books composed by the great ones of Israel on these matters — only not to begin entering into investigations and questions at all. And if sometimes some investigation or question enters one's mind — one should push it away from one's mind and believe in Hashem that He is righteous and upright and it is impossible to understand His ways, for His

195

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד" (שם הל' ד).

195

thoughts are exalted, and so forth. And then if one

196

הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אוֹתָן הַזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּכָל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְרִמְזֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה מְחֻבָּר וְכָלוּל בְּאַחְדוּת גָּמוּר עִם הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְלֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; אֲבָל אֵלּוּ הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל פִּי דַּרְכֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא, וְלֹא דַי שֶׁהֵם כּוֹפְרִים גְּמוּרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמַלְעִיגִים עַל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם, אַף גַּם הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְהֵם בִּבְחִינַת "שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות כא; וע' ת"ת אות קי).

196

always strengthens oneself in added Emunah and does not force the moment to specifically resolve one's question — through this one will merit reaching a higher level. And then the light of Hashem will shine upon him and he will automatically

197

יֵשׁ יְדִיעָה בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד נִמְצָא, אֲדוֹן־כֹּל, מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ; וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לֵידַע בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁזּוֹכֶה כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּלְסַגֵּל מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁתֵּי הַיְדִיעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם יְדִיעָה בִּכְלָל וִידִיעָה בִּפְרָט, הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט, כִּי הִיא מְבָאֶרֶת לָנוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם. וּבְהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּעַצְמָהּ יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת כְּלָל וּפְרָט, וְעַל־ כֵּן שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וּשְׁאָר כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁיּוֹדְעִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים שֶׁל תְּפִלִּין, וְכֵן לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמִּצְו?ֹת. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין, זוֹכִין לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ וּכְפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּדֵר וְהַהֶבְדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", וְעִקַּר הַחִלּוּק יִהְיֶה בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגַע יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹתֵר וְעָשָׂה נַחַת־רוּחַ לְיוֹצְרוֹ בְּיוֹתֵר בֶּאֱמֶת - יִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר בִּידִיעָתוֹ הַפְּרָטִית הַנַּ"ל. וְיֵשׁ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכִין קְצָת לִידִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּשִּׂיגִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִים, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִסְּתָמָא לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכּוּ לְהַשָּׂגָה וִידִיעָה יְתֵרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד אֵין חֵקֶר. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, בִּבְחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"; כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בִּבְחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט - חוֹזְרִים תָּמִיד אֶל הַכְּלָל שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, שֶׁיּוֹדְעִין הַכֹּל בִּסְתָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וּמִכָּל הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת הָעֲצוּמוֹת, צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל', שֶׁבַּתְּחִלָּה יוֹדְעִין בִּכְלָל, וְאַחַר־כָּךְ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, לִבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, צָרִיךְ לַחֲזֹר בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, כִּי 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' נִמְצָא שֶׁחוֹזְרִין לְעוֹלָם אֶל הַכְּלָל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּעוֹלָם הֵם חוֹזְרִין אֶל הַכְּלָל כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית בְּכָל פַּעַם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, הֵם מַמְשִׁיכִין לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵי יְדִיעוֹת הַלָּלוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, בִּבְחִינַת "וּמִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל", כִּי שְׁנֵיהֶם אַחְדוּת פָּשׁוּט בְּלִי הֶבְדֵּל. וְכֵן בְּעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינוֹ בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; וְכֵן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁכּוֹפֵר בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ הַקָּרָאִים שֶׁדִּינָם עַכְשָׁו כְּעַכּוּ"ם, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם חֵלֶק גַּם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִין שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. וְכֵן בְּהַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּכְלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וִידִיעָה פְּרָטִית בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם כְּשֶׁחוֹזְרִין בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּכְלָל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת; אֲבָל הָעַכּוּ"ם וּבִפְרָט הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִים גַּם־כֵּן בִּכְלַל הָאֱמוּנָה בֶּאֱלָקוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת וְנִפְסָדוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁרָצוּ לִכְנֹס בִּידִיעוֹת הַפְּרָטִיּוּת בְּלֹא תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־כֵּן נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִשְׁטוּתִים הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁרְחוֹקִים בֶּאֱמֶת גַּם מִבְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל (הל' קידושין, הל' ג, אות יח).

197

merit to understand well what he could not understand at first. For through Emunah one subsequently merits intellect, as stated elsewhere. It is impossible to know and believe in Hashem in truth except through two aspects of attainment together: the attainment of "where is the place of His glory?" (אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ) [from the Kedushah prayer] and the attainment of "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3]. These are the attainments of son and student together. For Hashem is, as it were, hidden and revealed — hidden from the side of His essence, and revealed from the side of His acts. And "hidden and revealed" is the aspect of these two above-mentioned attainments. And one must include both of them together specifically — this is the essential knowledge of Him. And one who separates, G-d forbid, one from the other is "a whisperer who separates the prince" — who separates the Prince of the world. And from there all heresies, disbelief, all false beliefs, and idolatry derive. For through the attainment of "where is the place of His glory?" alone — one can fall to complete heresy and disbelief, since one sees that it is impossible to attain Him in any way. And all heresies and disbelief derive from this aspect: from separating the attainment of "where?" from the attainment of "the whole earth is full of His glory." And conversely: through the attainment of "the whole earth is full of His glory" alone — false beliefs and idolatry are drawn, G-d forbid, which derive from the excess of light and so forth, as explained there. Therefore

198

שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר. כִּי זֹאת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי צְרִיכִין לְגַלּוֹת לְכָל בְּנֵי־ אָדָם, מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנִּתְּנָה לִכָּתֵב, כִּי בְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, יְכוֹלִין לְכָתְבָהּ בִּכְתָב בַּאֵר הֵיטֵב שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן וּבָרָא הַכֹּל מֵאַיִן לְיֵשׁ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וְכוּ'", וּצְרִיכִין לְכָתְבָהּ דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, עַד הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה בְּיָדַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי כְּתִיבַת הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְתוֹךְ הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִיִּחוּדוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי־קֹדֶשׁ. אֲבָל הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁאֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת אִי אֶפְשָׁר לְכָתְבָן כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּעַל־פֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהֶם כִּי־אִם אַחַר הִתְלַבְּשׁוּת בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, שֶׁאָז אֶפְשָׁר לַפֶּה לְגַלּוֹת רֶמֶז מֵהֶם מִפֶּה לָאֹזֶן לְחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ; וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְכָתְבָהּ. אֲבָל אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת, הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁהִתְחִיל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בְּדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת (עַיֵּן בִּפְנִים, מַאֲרִיךְ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן עֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה מִכָּל הַצָּרוֹת, מַה שֶׁבַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה הִתְפַּשְּׁטוּ וְהִתְגַּבְּרוּ מְאֹד הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַפִילוֹסוֹפִים בְּלִמּוּדֵיהֶם הָרָעִים, וּמְחַנְּכִים נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּדִים הַנַּ"ל וְעוֹקְרִים אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמַעֲבִירִים אוֹתָם עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן), וּמֵחֲמַת תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר שִׁכְחַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹּב גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי־תוֹרָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִתִּירוּ גַּם לִכְתֹּב וּלְהַדְפִּיס סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִתְגַּלּוֹת כָּל־כָּךְ בְּיָמִים הַקַּדְמוֹנִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ רְשָׁעִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּרְצוּ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַדָּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכָּה, שֶׁכְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם שֶׁגִּלּוּ סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִמְשִׁיכוּ הִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁכַּמָּה נִסְתָּרוֹת נַעֲשׂוּ נִגְלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יְדִיעוֹת פְּרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר - הֵם חוֹזְרִין וְשָׁבִין אֶל הַכְּלָל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמְחַזְּקִין אֶת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַשָּׂגוֹתֵיהֶם עָצְמוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם רֶמֶז בְּעָלְמָא; אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַהַשָּׂגָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, עַד שֶׁזָּכוּ לְצַמְצֵם הַשָּׂגוֹתֵיהֶם בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁהָיָה לָהֶם יְכֹלֶת לְגַלּוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הִכְנִיסוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, נִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִינַת הַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, כִּי כָל הַהַשָּׂגוֹת וְהַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כֻּלָּם צְרִיכִים לְכָתְבָם וּלְכָלְלָם תֵּכֶף בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו יֶשׁ לָנוּ יְכֹלֶת לָזֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקְּדָמוּנוּ, שֶׁעָשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְתוֹךְ בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, לְמַעַן דַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד (שם אות כ).

198

one must truly include both these attainments together: to believe that the whole earth is full of His glory — and yet He is hidden and concealed in ultimate concealment, impossible to attain or know anything of Him. And it is forbidden for us to worship anything other than Hashem alone. The entire world and its fullness is filled with very awesome and very sublime mysteries and secrets. And even one who is not such a great Tzadik — but is a genuine person of understanding and believes in the truth — can understand from afar the wonders and awesomeness of the Creator that fill the entire world. For there is deep and wondrous wisdom in every matter, as it is said: "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24], and it is written: "how great are Your works, Hashem — how very deep are Your thoughts" [Psalms 92:6]. For every matter receives vitality from the wisdom of the holy Torah. And the Torah is filled with secrets and secrets of secrets without end, and it is clothed in all the matters of the world. Therefore certainly in every matter in the world — in general and in particular — there are very, very sublime mysteries. And there is a wondrous and hidden reason for every particular of nature. For in truth there is no "nature" whatsoever — for nature is conducted through His wisdom through wondrous providence, through the letters of the holy Torah through which He created and conducts all in His awesome wonders. Therefore in every matter in the world — in general and in particular — there are the highest mysteries.

199

כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהַרְחִיק אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת - עַיֵּן "סְפָרִים" וְכוּ', אוֹת קלט. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּךְ כְּלָל, וְלֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל, רַק נִתַּן רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ עַד מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְדַבֵּר, כִּי גַּם מִדּוֹתָיו וּדְרָכָיו יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ, בִּבְחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת מַעֲשֵׂה־ מֶרְכָּבָה, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְגַלּוֹת לַחֲבֵרוֹ כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ", כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ מֵהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִין לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ רַק בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וְכַיּוֹצֵא בְּכַמָּה פְּסוּקִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּלִבּוֹ וּבְלֵב חֲבֵרוֹ; אֲבָל עֶצֶם הַהִתְנוֹצְצוּת מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וְהַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים הֵם בְּהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הֵם חוֹתְרִים לְסַלֵּק מֵהַדַּעַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לֵידַע מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֹצֶם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בִּיצִיאַת־ מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם־סוּף וּמַתַּן־תּוֹרָה, וְכֵן מַה שֶּׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הֵם כּוֹפְרִים בְּכָל זֹאת, רַק רוֹצִים לַחְקֹר בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַדַּעַת בִּלְבַד, וְנִכְנָסִין בָּזֶה לַחְקֹר בָּרַבִּים דַּיְקָא בִּדְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב־ רַב, 'עֵרֶב־רַב' דַּיְקָא, שֶׁמְּעָרְבִין דַּעַת רַבִּים מֵהֶם בְּיַחַד בְּעִנְיַן הַחֲקִירוֹת בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַיְדִיעָה הַזֹּאת בַּקְּדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה כְּלָל אֲפִלּוּ אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוּ לְמָקוֹם שֶׁנִּתְעוּ בַּחֲקִירַת חָכְמָתָם, וְהֵם בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שותפים בקרקע, הל' ה, אותיות טו, יז).

199

But since all this is very much hidden from the world because of its physicality — no person knows what happens in the world at any time. Therefore the essential is faith in genuine Sages: the true Tzadikim who completely shattered their bodies until they merited to attain the mysteries of the world, to the point where all their deeds and all their words contain wondrous mysteries and nothing is simple or straightforward at all. For they know what they do and say. And through our believing in them — that all their words and deeds are not simple but contain mysteries — through this we also believe that in all the matters of the world there are mysteries, only we do not understand them because of the physicality of our bodies. For behold — this Tzadik who shattered his body knows

140

כָּל הַטָּעֻיּוֹת וּכְפִירוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁל עַכְשָׁו שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם נוֹטִים אַחַר סְבָרוֹת מְזֻיָּפוֹת וּמְהֻפָּכוֹת מִן הָאֱמֶת; וְיָדוּעַ מַה שֶּׁרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הִזְהִירוּ מְאֹד בְּאַזְהָרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁלֹּא לַהֲגוֹת בְּסִפְרֵיהֶם. וְעַל־כֵּן אֱמֶת, בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיוּ הַפִילוֹסוֹפִים כּוֹפְרִים בְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד, וְגַם עַכְשָׁו אָנוּ יוֹדְעִין הָאֱמֶת שֶׁהֵם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַךְ בְּסָמוּךְ הִתְנַכְּלוּ בְּעַרְמִימִיּוּת הַרְבֵּה, בְּדִבְרֵי שְׁטוּת וּמִרְמָה, לְהַשְׁווֹת גַּם דַּעַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בַּתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ עִם דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹצִים לְהַכְנִיס שְׁטוּת חָכְמָתָם הָרָעָה בְּדִבְרֵי הַתַּלְמוּד הַקָּדוֹשׁ וְגַם בְּסִפְרֵי קַבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, אַחֲרֵי דַּעְתָּם הָרָעָה וְהַמָּרָה וְהַטְּמֵאָה וְהַמְזֻיֶּפֶת; אֲבָל מִי פֶתִי וּכְסִיל שֶׁלֹּא יָבִין עַרְמִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם? וְהָאִישׁ הֶחָפֵץ בְּהָאֱמֶת, לִשָּׁאֵר בִּנְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא יֹאבֶה לָהֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁלָּהֶם, כִּי לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב (שם אות יט).

140

genuinely what he does and says, and all his words and matters are filled with wondrous mysteries and secrets. And through this — that we merit to believe so greatly in the true Sages — through this is the essential unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, the essential rectification of all the worlds, the nullification of all the harsh judgments, and

141

יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, זֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה. כִּי דַע כְּלָל זֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְהַמְשָׁכַת חַיּוּתוֹ מַה שֶּׁמְּחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת, זֶהוּ בְּחִינַת שְׁכִינָה. וּבֶאֱמֶת כֹּלָּא חַד, כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כִּי חַיּוּתוֹ דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, רַק שֶׁבִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל מָקוֹם לִטְעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, עַד שֶׁיֵּשׁ כּוֹפְרִים וּמִינִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם עוֹשִׂים פֵּרוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הַיְנוּ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי שְׁכִינַת עֻזּוֹ כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דָּבָר זֶה אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם עַל כֹּל, הוּא מַנְהִיג וּמְחַיֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, וְכֵן אֵיךְ כְּלַל הַבְּרִיאָה נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בְּאַחְדוּת גָּמוּר, בִּבְחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן תִּתְקַיֵּם הַבְּרִיאָה וְלֹא תִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת - כָּל זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, וַאֲפִלּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְקַשָּׁה בָּזֶה, וְהוּא סוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם דַּעַת, רַק בֶּאֱמוּנָה לְבָד; כִּי עַל־יְדֵי בְּחִירַת הָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַטִּין דַּעְתֵּנוּ לְהַאֲמִין בְּהָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁגַּם עַתָּה אַחַר הַבְּרִיאָה הַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְזֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' שלוחין, הל' ג).

141

upon this depends the sustaining of all the Torah. "In the beginning G-d created the heavens and the earth" [Genesis 1:1] — and the Targum renders "bereishis" as "bechukmeta" — through wisdom. And certainly hidden in His wisdom are sublime mysteries in general and in particular: in every detail of creation, in every herb, and in every limb of every creature, and in every single particular. But "the earth was chaos and void…" [Genesis 1:2] — which alludes to the four kingdoms, as our Rabbis said. These draw sustenance from

142

כְּלַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקִית לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה"; אֲבָל אֱמוּנָה מַלְכוּת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם אַחַר הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וְכֵן אֱמוּנָה אֵין שַׁיָּךְ כִּי־אִם בְּדָבָר שֶׁאֵין רוֹאִים וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ, שֶׁזֶּה רַק אַחַר שֶׁנִּתְרַחֲקָה הַבְּרִיאָה מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת הַמַּאֲצִיל יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה לְהַבְּרִיאָה שְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה מִדַּת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן נִבְרָא צָפוֹן חָסֵר, לְהוֹרוֹת שֶׁעֲדַיִן הַבְּרִיאָה חֲסֵרָה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם מַמְשִׁיכִים רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צָפוֹן. עַיֵּן פְּנִים), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד, אות ד).

142

the fallen wisdoms which are the external wisdoms of the rationalists and philosophers, and the worthless, foolish, and false wisdoms of the rest of the world. Through this all the holy hints and all the sublime mysteries clothed in all creation in general and in particular are very much concealed and hidden. But "and the spirit of G-d"

143

הָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת 'אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר', כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא רַק בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים, וְדָבָר הַנִּסְתָּר וְנֶעְלָם הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת וָחשֶׁךְ, בְּחִינַת "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ", וְשָׁם עִקַּר הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ הָאֱמוּנָה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַּהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר וְכוּ'", כִּי הֵם מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת לַיְלָה, עַד שֶׁעוֹלָה וּמֵאִירָה לָהֶם כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם (שם אות הנ"ל).

143

— this is the spirit of Moshiach, which is the aspect of the totality of all genuine Tzadikim. "Hovered over the face of the waters" — this is "the face of the Torah" (אַנְפֵּי

144

כְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת עֲצַת רְשָׁעִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחְלְשָׁה הָאֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשָׁכִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הָעֵצוֹת שְׁמִירָה גְדוֹלָה (שם אות ח).

144

אוֹרַיְתָא) [Zohar]. Through this: "and G-d said: let there be light" — "light" is called a

145

כְּשֶׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְדָן אֶת כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'". כִּי בְּוַדַּאי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל־טוּב בְּזֶה הָעוֹלָם, וּלְהֵפֶךְ, הָאַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְדַחְקוּת גָּדוֹל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהַכֹּל כְּפִי מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם אָדָם, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות יב).

145

mystery, as stated in the holy Zohar. Namely: through the true Tzadikim and through the revelation of their Torah innovations, the sublime mysteries in all creation are revealed and illuminated. And through

146

עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא רַק בְּעִנְיַן עֲלִיַּת וּבֵרוּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְכוּ' (שם אות יט, וע' חדוש מעשה בראשית, אות ט).

146

this comes the entire essential rectification of creation

147

יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל מַלְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה קַיֶּמֶת לָעַד וְאֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת". וְזֶה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁפַּעַת עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה תָּמִיד, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁנִּקְבָּע בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהוֹסִיף תּוֹסְפוֹת הֶאָרָה וְחַיּוּת וּמֹחִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַגְדִּילָהּ וְלִבְנוֹתָהּ בִּבְחִינַת פַּרְצוּף שָׁלֵם, וְזֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן מַעֲשֵׂינוּ כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל. וּמִשְּׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִמְשָׁכִין בְּחִינוֹת טַל וּמָטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כח, וע' טל ומטר, אות י).

147

— the aspect of "and there was light." The matter of how the walls of the house derive from the aspect of silence — which is a fence for wisdom — and Emunah is the aspect of the doorway through

148

לֶעָתִיד יִהְיוּ יְשִׁיבוֹת שְׁלֵמוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁיִּלְמְדוּ בָהֶם הַלִּמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כִּימֵי מוֹעֵד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. וְכָל הַיְשִׁיבָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁלָּמַד עִם בָּנָיו וְעִם תַּלְמִידָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַכֹּל הָיָה בְּהַלִּמּוּד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַמִּצְו?ֹת עֲדַיִן לֹא נִתְּנוּ אָז, וְעִקַּר לִמּוּדָם הָיָה בְּעִנְיַן אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְבַטֵּל כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת, וּלְהַמְשִׁיךְ וְלִטַּע וְלִקְבֹּעַ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות לב).

148

which one enters the house of wisdom to draw holy da'as from there — see "Bayis" [House] §16. Hashem Himself — certainly He cannot be attained, as it is written: "no thought can grasp You

149

לֶעָתִיד יִתְעַסְּקוּ רַק בָּזֶה, לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָנוּ צְרִיכִין גַּם עַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּחִינָה זֹאת, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל כָּל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁסִּבֵּב בְּנִפְלְאוֹתָיו לְהַכְנִיס בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וְכָל קִיּוּמֵנוּ לָעַד וְלָנֶצַח (שם אות לג).

149

at all, and none knows You at all" [Tikkunei Zohar]. But permission is granted to speak of His wonders and His attributes as far as each one can

150

עִקַּר כְּלֵי הַשֶּׁפַע שֶׁנִּשְׁלָמִין עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי לְקַבֵּל כָּל טוּב. וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וּמַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל־טוּב, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֶמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת". וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֶּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ, עֲדַיִן אֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם וּכְלִי בְּלִבּוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָה רשֶׁם. עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל, שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְגַם הוּא יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יִשְׁאַל צְרָכָיו; כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר שְׁבָחָיו שֶׁל מָקוֹם, נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק הָאֱמוּנָה אֶצְלֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל־טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין שְׁאֵלַת צְרָכָיו בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה", כִּי זֶה הָעִקָּר, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל (הל' נחלות, הל' ד, אותיות ג ד).

150

understand and speak — for even His attributes and His ways cannot be attained except up to the boundary each person has in his da'as. In the aspect of "her husband is known in the gates" [Proverbs 31:23] — each one according to what he assesses in his heart. And this cannot be told to another — nor can one even tell oneself from one day to the next, as stated elsewhere. Therefore our Rabbis warned: one does not expound the Merkavah (מֶרְכָּבָה — divine chariot) even to one person alone, unless he is a sage who understands on his own. For the attainment of His Divinity is the aspect

151

עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בִּבְחִינַת חֻקַּת הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מְאִירִין הַמַּקִּיפִים, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לֶאֱנוֹשִׁי לְהָבִין. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְנִטְהָר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות אפוטרופוס, הלכה ב, אות יא).

151

of Ma'aseh Merkavah — which is impossible to speak about or reveal to another at all. About this it is said: "let them be yours alone, and not for

152

כָּל אָדָם צָרִיךְ שְׁנֵי בְּחִינוֹת עֲבוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, בְּחִינַת שֵׂכֶל וֶאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס הָאָדָם שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁיֶּשׁ עוֹד מִינֵי קְלִפּוֹת וּכְפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, וְגַם עִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, עַל־כֵּן עִקַּר קִיּוּם וִיסוֹד שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְאָז יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשֵׂכֶל, הַיְנוּ בְּשֵׂכֶל הַמְלֻבָּשׁ בְּהַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיְּסוֹדָם אֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְנִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (הל' פקדון, ה"ג, אותיות ח ט י; ועיין התבודדות, אות מב).

152

strangers with you" [Proverbs 5:17]. For even though one must certainly also speak with one's fellow about this holy da'as — to know and recognize Him — one must speak and converse only about His wonders, in the aspect of "speak of all His wonders" [Psalms 105:2] and many similar verses. And through this the Emunah is automatically strengthened in one's heart

153

כָּל עִנְיַן הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי וּבְחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָם, נִמְצָא בְּכָל אָדָם. וּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין, יוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיָן זֶה בְּכָל אָדָם. וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֵּלִים (שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וְהִתְעַבּוּת הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכֵּלִים), כִּי־אִם עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מֵאַחַר שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי מָלֵא מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ; וְזֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוֹר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹכָן בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָאֱמוּנָה, וְאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הַסִּיגִים שֶׁהָיָה בְּהַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבְּרוּ, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכָם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר וְנִשְׁבְּרוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ. וְהַסִּיגִים הֵם בְּעַצְמָן בְּחִינַת הַדִּינִים הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. נִמְצָא שֶׁשְּׁבִירַת כֵּלִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם אות י).

153

and one's fellow's heart. But the very spark of knowledge of His Divinity according to what one assesses in one's heart — this it is impossible to tell to another at all. And the rationalists and philosophers are the exact opposite of all this — for they strive to remove from the da'as the general knowledge that everyone can know of His Divinity through the very wonders and awesome deeds

154

עִקַּר שְׁמִירַת הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר מֵהֶם (שם אות יב).

154

He performed for us at the Exodus from Egypt, the Splitting of the Sea,

155

קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלָמָה מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מִידִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי נִמְצָא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם (שם אות יד).

155

and the Giving of the Torah. And similarly what He has done for us — wondrous miracles in every generation through the true Tzadikim

156

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְחַיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא גָבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נוֹתְנִין כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְזוֹכִין לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁזָּכָה כְּבָר לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת; מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל, וִיכוֹלִין לְהַכִּיר עַל־יְדֵי זֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה טּוֹב; וְאִם לָאו, יְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ". כִּי בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין מְבִינִים וְרוֹאִים הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, שֶׁהוּא הַחֲיּוּת אֱלָקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין עַיִן בְּעַיִן, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בְּהַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא עִקַּר עֶצֶם הַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וּמִי פֶתִי יָסוּר לְהַשְׁלִיךְ נְעִימוּת מָתוֹק כָּזֶה וְלִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר עֲכִירוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁל כָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הֶעְלִים מֵהָעוֹלָם הַחָכְמָה וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה וִיגִיעָה רַבָּה בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת; וְגַם אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת עַד הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן, כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁתִּמְלָא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "הָעֹלָם" - חָסֵר כְּתִיב, לְשׁוֹן הֶעְלֵם, שֶׁהֶעְלִים מֵהַבְּרִיּוֹת וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ מְחֻבָּרִין וּמְקֻשָּׁרִין יַחַד הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל דָּבָר, עִם חִיצוֹנִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף, עַד לֶעָתִיד אַחַר הַתְּחִיָּה בְּעֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר, שֶׁאָז נִזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם וְכָל מַה שֶּׁכִּוֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאוֹת זֶה הָעוֹלָם וְכֹל אֲשֶׁר בּוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ כָּל יְמֵי עוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין לְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה. אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מַאֲמִינִים בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבְכָל הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵיהֶם וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל דָּבָר יֶשׁ בּוֹ פְּנִימִיּוּת חַיּוּת אֱלָקוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא תַּכְלִיתוֹ, וּמִתְנַהֲגִים בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה - עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִים הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁנִּמְצָאִים צַדִּיקִים שֶׁמַּשִּׂיגִין בָּזֶה הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְגַם הֵם מְצַמְצְמִין שִׂכְלָם שֶׁלֹּא לַהֲרֹס הַגְּבוּל יוֹתֵר מִדַּי כַּנַּ"ל; הַהֵפֶךְ מִן הָרְשָׁעִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁרוֹצִים לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהָבִין כָּל דָּבָר לְעָמְקוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין לָהֶם צִמְצוּם בְּשִׂכְלָם, וּמֵחֲמַת זֶה נָבוֹכוּ מְאֹד בְּכַמָּה דֵּעוֹת זָרוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (הל' פקדון, הלכה ד, אות כא).

156

of the generation. These above-mentioned rationalists deny all this — and instead wish to investigate the knowledge of His Divinity only through the attainment of da'as alone, entering therein to investigate specifically in public matters that cannot be attained at all. As our Rabbis said: "one who gazes at four things, it would have been better had he not come into the world…" [Chagigah 11b]. Therefore they are from the aspect of the Erev Rav (עֵרֶב רַב — the mixed multitude) — specifically "Erev Rav": who mix the da'as of many of them together in the matter of the investigations of His Divinity. Whereas this knowledge in holiness is truly only for each one according to what he assesses in his heart — and one cannot speak of it at all, even one with another. All the more so in public — as our Rabbis said: "nor the Merkavah to one alone…" as above. And through this they went astray to where they went astray in their wisdom of investigation. And they are the precise opposite of the holiness of Israel, as explained there. All the errors and heresies of the earlier generations who worshipped idols, and of the current ones who are rationalists and philosophers — all of it derives through evil desires. Particularly the general desire, in which they are the most submerged, as is clearly seen. And therefore they incline after falsified and truth-inverted reasonings. And it is known how greatly

157

עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין אֶת הַמֹּחַ לִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו, שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ, רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת וְיִסְמֹךְ עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת, וּלְקַשֵּׁר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת גַּם־כֵּן אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כג).

157

our Rabbis warned with severe warnings not to meditate upon their books. And therefore it is true: in the earlier

158

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָעוֹלָם עִם כָּל עֲשִׁירוּת וְחֶפְצֵיהֶם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת, גַּם צְרִיכִין לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין יִשְׂרָאֵל (שם ה"ה, אות ב).

158

generations the philosophers denied the words of the Talmudic sages

159

צְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּכָל הַבְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְהַאֲמִין בַּחֲבֵרָיו וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת־שָׁמָיִם, כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין שֶׁגַּם מְעַט עֲבוֹדָתוֹ וְעִסְקוֹ בַּתּוֹרָה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט מַה שֶּׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּכְשֵׁרִים וּלְהַאֲמִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֲפִלּוּ אִם יַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקִים וּבַחֲבֵרָיו הַכְּשֵׁרִים, אֲבָל אֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁאֱמוּנָתוֹ בַּחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים וְכוּ' יָקָר מְאֹד מְאֹד - גַּם זֶה הוּא פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וּבְאֹפֶן אֶחָד פְּגָם הַזֶּה גָּרוּעַ מֵהַכֹּל: כַּאֲשֶׁר מָצוּי זֹאת בְּכַמָּה בְּנֵי־ אָדָם שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וּמַתְחִילִים לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁישׂאֱמֶת, לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל אוֹמְרִים עַל חַבְרֵיהֶם: הֵם יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים, אֲבָל מַה מּוֹעִיל לִי? כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַכִּיר חֶסְרוֹן נַפְשִׁי וְכוּ'; וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַרְבֵּה נַעֲשׂוּ אַחַר־כָּךְ חוֹלְקִים וְרוֹדְפִים לְאַנְשֵׁי אֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה; נִמְצָא, שֶׁכָּל פְּגָמוֹ בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּאֲמִין בְּגֹדֶל כֹּחַ צִדְקָתָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, עַד שֶׁבְּוַדַּאי יְתַקְּנוּ גַּם אוֹתוֹ וְיַעֲלוּ אוֹתוֹ מַעְלָה מַעְלָה אִם יֹאחַז עַצְמוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֱמוּנָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּאֲמִין בְּצַדִּיקִים וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי אֱמוּנָה הוּא רַק בְּדָבָר שֶׁאֵין מְבִינִים בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּפִי שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁגַּם מְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁלּוֹ יְקָרִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁמֵּאָז נִמְשָׁךְ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַהַפְלָגָה וְכוּ', וְכָל פְּגָמֵי הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁל חַוָּה, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה בִּשְׁלֵמוּת בְּדִבְרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ־הַדָּעַת. וְעִקַּר הַפְּגַם הָיָה מַה שֶּׁגָּרְמָה אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם הוּא פָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הַיְנוּ בְּמַה שֶּׁנָּפַל בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הֶאֱמִין בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁנִּסַּת לִדְבָרֶיהָ. וּכְמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גְבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, כִּי אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּוַדַּאי הָיָה נִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא לִפְגֹּם שׁוּם פְּגָם וְהָיָה מִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם (שם אות ז).

159

— and even now we know the truth that they completely deny the words of our Rabbis. But recently they have schemed with great craftiness, through words of foolishness and deceit, to equate even the views of the Sages of Israel in the holy Talmud with their evil opinions, G-d forbid — wishing to introduce the foolishness of their evil wisdom into the words of the holy Talmud and also into the holy Kabbalah books. All this is in order to sway the hearts of the children of Israel, G-d forbid, after their evil, bitter, impure, and falsified outlook. But who is the fool and simpleton who would not understand their craftiness? And the person who desires the truth — to remain in the point of his Jewish identity — will certainly not acquiesce to them nor listen to their words, their enticements and temptations. For Jacob's portion is not among these. The unification of the Holy Blessed

160

הַפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי לֹא דַי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶצְלוֹ בְּתוֹךְ מֵעָיו, בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", אַף גַּם אַדְּרַבָּא, מִמּוֹתְרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים וּמְבַלְבְּלִים אֶת דַּעְתּוֹ בִּסְבָרוֹת הֲפוּכוֹת מִן הָאֱמֶת, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מִן הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תּוֹרָתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה בְּתוֹךְ מֵעָיו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים; אֲבָל הַזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת מָן, שֶׁאֵינָם עוֹלִים הַמּוֹתָרוֹת אֶל הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה לְמַעֲשֶׂה, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וְאָז נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָם לְדִבְרֵי־ תוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יא).

160

One and His Shechinah face to face is the aspect of the inclusion of after-creation in before-creation in the general sense. For know this general principle: Hashem Himself, as it were, is called the Holy Blessed One — and the drawing of His vitality by which He gives life to all the

161

צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל חָכְמַת הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן". וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּכַוָּנָה מְחֻסָּר תִּקּוּן, וְשֶׁגְּמַר תִּקּוּן כָּל הַבְּרִיאָה יִהְיֶה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְכוּ'; וּלְכָל זֶה צְרִיכִין כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, וְכֵן כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשִׁים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִלְבּשׁ הַפִּשְׁתָּן וְהַצֶּמֶר כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּבְכָל פַּעַם וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְחַדְּשִׁין כַּמָּה וְכַמָּה חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת בְּעִנְיַן הָאֻמָּנוּת וּכְלֵי הָאֻמָּנוּת לְמַהֵר לְהוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, כְּעִנְיַן תַּחְבּוּלוֹת הָאֻמָּנוּת שֶׁעַל־יְדֵי הַ"מַאשִׁין" (מְכוֹנָה) שֶׁנִּתְחַדְּשִׁין הַרְבֵּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכָל אֵלּוּ הָאֻמָּנוּת וְהַתַּחְבּוּלוֹת וּכְלֵיהֶם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חָכְמָה גְדוֹלָה, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, וְכָל חַיּוּתָם וְקִיּוּמָם הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְיַגְּעִין וְטוֹרְחִין בְּכָל פַּעַם לְהַשְׁלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, לְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְהַרְבּוֹת סְפָרִים בְּהַתּוֹרָה עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כִּי הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכָל דּוֹר לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר. וְהָעִקָּר הֵם הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיּוֹדְעִים כָּל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשָׁהּ, עַד שֶׁמּוֹצְאִים וּמְגַלִּים בְּכָל פַּעַם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת אֵיךְ לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת וּלְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה הָעִקָּר, וְהֵם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת וְאֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת לְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּחַדְּשִׁין בְּכָל פַּעַם חָכְמָה וְשֵׂכֶל חָדָשׁ וּמַמְצִיאִין אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת חֲדָשׁוֹת וְכֵלִים נִפְלָאִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת; כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַחַיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה כְּמוֹ שֶׁנִּבְרְאָה, עִקַּר חַיּוּתָהּ מֵהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה מֵהַשָּׁמָיִם. וְעַל־כֵּן נִבְרָא הָעוֹלָם מְחֻסָּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא, לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְלָל כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה, הִיא כִּבְיָכוֹל מְחֻסֶּרֶת תִּקּוּן, וְעִקַּר תִּקּוּנָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל־ יְדֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁלָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי בְּלֹא הַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, לֹא הָיוּ יוֹדְעִין מֵהַתּוֹרָה שׁוּם דָּבָר, וּמִשָּׁם, מֵחָכְמַת הָאֱמֶת שֶׁל הַחֲכָמִים שֶׁעוֹשִׂים וּמְחַדְּשִׁים בְּכָל פַּעַם כַּמָּה אֻמָּנוּת וּמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִשָּׁם מְקַבְּלִים כֹּחָם גַּם כָּל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת בְּגַשְׁמִיּוּת, הָעוֹסְקִים לְהַשְׁלִים כָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה בְּגַשְׁמִיּוּת. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת וְהָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים בְּל"ט מַלְאֲכוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּמִשָּׁם עִקַּר קִיּוּמָם וְחַיּוּתָם; כִּי עִקַּר פְּגַם חֵטְאשׂהָעֵגֶל הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמשֶׁה כָּל־כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לּוֹ". עַיֵּן בִּפְנִים), וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן הָיָה הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַתִּקּוּן לְכָל הָאֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִשְׁתַּלְשְׁלִין מִשְּׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁלֶמֶת בְּכָל דּוֹר עַל יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות טז יז).

161

worlds is the aspect of the Shechinah. And in truth all is one — for "Hashem is One and His Name is One" [Zechariah 14:9]. For His vitality is cleaved to Him in complete unity. Only for the sake of free choice, Hashem as it were gave room for error so that free choice would exist — to the point where there are heretics and sectarians who do not believe in His providence. And they make, as it were, a separation between the Holy Blessed One and His Shechinah: between Hashem and the totality of the worlds that He gives life to through the Shechinah of His might, as above. And in truth this matter is impossible to understand: how Hashem who is exalted above all conducts and gives life to all this physical world. And similarly how the totality of creation is included in the aspect of before-creation in complete unity — in the aspect of father and son as one — and yet the creation will be sustained and not be nullified in existence. All this is very hard to attain, and even Moshe Rabbeinu, peace be upon him, was perplexed by this. And this is the secret of the Splitting of the Sea as explained there. And this

162

עִקַּר עַבְדוּת וִיגִיעוֹת הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְעַבְדוּת, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לַעֲבֹד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה, וּפַרְנָסָתוֹ נִמְשֶׁכֶת לוֹ בְּרֶוַח וּבְשֹׁפִי גָדוֹל (שם אותיות כו כז).

162

matter we cannot attain through any da'as — only through Emunah alone. For through the free choice of a person — through

163

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּשֶׁמְּפַזֵּר מָמוֹנוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד חָכָם וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו (שם אות כו).

163

our inclining our da'as to believe

164

בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הֵן בְּפַרְנָסָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מֵחֲמַת דַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהָרַעְיוֹנִים הָעוֹבְרִים עָלָיו - יֵדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיִזְכֹּר עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַאֲמִין מֵעַתָּה בֶּאֱמֶת בְּכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִינֹק מֵהַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל (שם אות לב; עיין יראה, אות קמח).

164

in the truth: that everything derives only from His unity, and that even now after creation everything is conducted only by His providence alone — through this very

165

הַפָּלַת נְפָלִים בָּא, ח"ו, עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות לה).

165

thing the light of

166

עִקַּר תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁשָּׁם נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל - יִהְיֶה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד; שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּוִד הָיָה מִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לִמְצֹא מָקוֹם לַה' שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם עוֹמְדִים לֻחוֹת הָאֶבֶן וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל (שם אות הנ"ל).

166

His providence shines upon us in completeness. And through this, after-creation is included in the aspect of

167

הַתּוֹרָה נִקְרֵאת "שָׂדֶה וָכֶרֶם וְגַן וּפַרְדֵּס", וּצְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה פֵּרוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרַבּוּ וְיִתּוֹסְפוּ בְּכָל פַּעַם חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ חִדְּשָׁם וְחִבְּרָם, עַל־יְדֵי־זֶה יַעֲשֶׂה שָׂדֵהוּ פֵּרוֹת גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת וְיַצְלִיחַ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה שֶׁיַּצְלִיחוּ בַּעֲבוֹדָתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות מה).

167

before-creation in great completeness. And this is the essential completeness of the rectification of all creation, as explained there. The totality of the creation of the world

168

כָּל הַהֶזֵּקוֹת וְהַהֶפְסֵדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַמַּזִּיקֵי עָלְמָא שֶׁיּוֹנְקִין מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין שְׁנֵי מִינֵי הֶזֵּקוֹת, הַיְנוּ הֶזֵּקוֹת שֶׁל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְהֶזֵּקוֹת שֶׁל אֳנָסִין, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת הָרָצוֹן. כִּי כְּשֶׁמַּאֲמִינִים בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר מִכָּל רַע, כִּי מִדַּת אֱמוּנָה נִקְרֵאת "שִׁמּוּר" כַּיָּדוּעַ. עַיֵּן כָּל זֶה: "מָמוֹן", אוֹתִיּוֹת קפח קפט.

168

is the aspect of the drawing of divine spirituality into contractions — and all of it is in order to reveal the holy Emunah which is the aspect of malchus. For this

169

יֵשׁ כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת גְּנֵבָה וְהַטְעָאוֹת, כִּי פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם רַק לַהֲנָאָתָם, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְמַלֹּאת תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת, רַק הַבַּעַל־דָּבָר גּוֹנֵב וּמְאַבֵּד אֶת דַּעְתָּם בְּכַמָּה הַטְעָאוֹת וְעַקְמִימִיּוּת, עַד שֶׁנִּלְכָּדִים בִּמְצוּדַת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְיֵשׁ עוֹד מִינֵי כְּפִירוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם לַהֲנָאַת עַצְמָן, רַק הָרִשְׁעוּת וְהָרַע שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶס הַנָּחָשׁ, גָּבַר בָּהֶם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁדַּעְתָּם נוֹטֶה לְהֵפֶךְ מִן הָאֱמֶת וְכוֹפְרִים בְּעִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּפַרְהֶסְיָא בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה כְּלָל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהִתְנַהֵג כְּנֶגְדָּם גַּם־ כֵּן בִּגְנֵבָה, לְהַטּוֹת הַדַּעַת לֶאֱמוּנַת הָרָצוֹן, לִגְנֹב הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ אֶצְלָם בְּרֶשֶׁת טָעוּתָם, לְהַטּוֹתָם אֶל הָאֱמֶת. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כְּנֶגְדָּם בְּיָד רָמָה, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַע מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּשָׁרְשׁוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּהְיֶה נִכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי וְיִתְגַּלֶּה שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, אָז יִתְקַיֵּם "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו", כִּי יִתְגַּלּוּ כָּל מַצְפּוּנֵי רִשְׁעָתוֹ וּכְפִירוֹתָיו, וְיוּכְלוּ לְהַכְנִיעוֹ בְּאִתְגַּלְיָא בְּיָד רָמָה, כִּי יִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, וְאָז יִתְקַיֵּם: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה", כִּי יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל (ה' שומר שכר, הל' ב, אותיות ט, טז; עיין פנים).

169

was all created, as it is written: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. But the Emunah of malchus cannot be revealed in completeness except after creation — through the acts of the lower beings. For there is no king without a people [Avos d'Rebbe Nosson]. And similarly Emunah is only applicable regarding a matter that is not seen and one must believe in it — which is only after creation has distanced

170

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה רַק בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה, וְעַל־כֵּן הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יְקַיֵּם וְיַנְהִיג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם". וְעַל־כֵּן רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, מִמַּעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁהֵם דַּיְקָא יַנְהִיגוּ וִיחַיּוּ וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם אָדָם, הָיָה הַהֶכְרֵחַ כִּבְיָכוֹל שֶׁיִּבְרָא אֶת הָעוֹלָם בְּנִפְלְאוֹתָיו לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל־כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז אֶת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים עַד שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן אוֹתָם, בִּבְחִינַת "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחוֹן", וּגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר הוּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְתַקֵּן הַדָּבָר וּמַשְׁלִימוֹ, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וּבְרָאוֹ; כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל־ יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "עוֹלָמִי, מִי בְּרָאֲךָ? יַעֲקֹב בְּרָאֲךָ", וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל שֶׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאָז אֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרִיאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִין וּבַעֲלֵי־מְלָאכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵם גּוֹמְרִים כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי אֻמָּנוּתָם וּמְתַקְּנִין וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כֶּלִי; כִּי כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי־הָאָדָם לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים הָעוֹלָם בְּרוּחָנִיּוּת עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא יַשְׁלִימוּ וִיתַקְּנוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם הַכְּלִי וּמְתַקְּנוֹ וּמַשְׁלִימוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁלֵמוּתוֹ גַּם בָּרוּחָנִיּוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו וְכוּ'", הַיְנוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעַבְדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר בְּגַשְׁמִיּוּת, בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם זֶה הַדָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי לוֹ, כְּגוֹן הַחִטִּים - בְּוַדַּאי עִקַּר שְׁלֵמוּתָם שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם הוּא כְּשֶׁגּוֹמְרָם הָאָדָם וּמְתַקְּנָם וְעוֹשֶׂה מֵהֶם לֶחֶם, שֶׁאֲזַי מְבָרֵךְ עָלָיו "הַמּוֹצִיא" וּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וּרְאוּיִים אָז בִּשְׁלֵמוּת לְמַאֲכַל אָדָם שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַזֹּאת. וְכֵן הַפִּשְׁתִּים - עִקַּר שְׁלֵמוּתָם כְּשֶׁנִּגְמָרִים וְנַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְהָאָדָם, וְהָאָדָם הַלּוֹבְשָׁם עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם; וּכְמוֹ־כֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ עוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם אַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנַעֲשָׂה כְּלִי בְּגַשְׁמִיּוּת, וְאָז מְתַקְּנִים וּמַשְׁלִימִין אֶת הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִים בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְהִנֵּה כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם חָכְמָה נִפְלָאָה, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל צִמְצֵם וּמִעֵט וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה הַצָּרִיךְ לִגְמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלֵמוּת גְּמַר תִּקּוּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּוַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּיַד הָאָדָם לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַחָכְמָה שֶׁחִסֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד עַל חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה" וְכַמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים. וּבֶאֱמֶת זֶה בְּעַצְמוֹ עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַבְּרִיאָה וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּכֹחַ בְּחִירָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן, וְהַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִין אֶת כָּל הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, דְּהַיְנוּ כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה לוֹ בִּבְרִיאָתוֹ זֶה הַדָּבָר, אָז בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ לְהָאָדָם שׁוּם בְּחִירָה, כִּי עִקַּר כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם הָיָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, וְאִם הָיוּ הַכֹּל רוֹאִין זֹאת עַיִן בְּעַיִן וְהָיוּ יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָיוּ הַכֹּל בּוֹחֲרִין בַּטּוֹב, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר מִטּוֹב אֲמִתִּי כָּזֶה לִנְטוֹת אַחֲרֵי הַהֶבֶל? אֲבָל מֵחַמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֵמוּת כָּל דָּבָר וְהֶעְלִים מֵהָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת כַּוָּנַת חָכְמָתוֹ שֶׁבְּכָל דָּבָר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, הוּא זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִין, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם דָּבָר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם עִקַּר הַבְּחִירָה, כִּי כְּלַל הַבְּחִירָה הוּא בְּעִנְיַן קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הֵם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים "אֻמָּנִים" מִלְּשׁוֹן אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁל הָאֻמָּנִים כְּלוּלִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן הָיָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּם־כֵּן "אָמָּן", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "אָמוֹן" אֶלָּא "אָמָּן", כִּי הִיא הָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, וְעִקַּר יְסוֹד הַתּוֹרָה הוּא אֱמוּנָה, שֶׁבָּזֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, וְחִסֵּר מֵהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְהֶעְלִים אֶת חָכְמָתוֹ כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "הָעֹלָם" כְּתִיב, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה אִם יִרְצֶה בְּחַיִּים נִצְחִיִּים וְיִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר, יִמְצָא מָקוֹם לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַחָכְמָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה, וְאָז, אִם יִבְחַר בַּטּוֹב וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִגְמֹר וִיתַקֵּן וְיַשְׁלִים כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֻמָּנוּת שֶׁל כָּל הָאֻמָּנִים שֶׁנִּמְשָׁךְ רַק מֵאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (הלכות אומנין, הל' ד, אותיות ב ג).

170

itself from the Supernal Emanator. For then it is impossible to see and understand the Emanator, and one must believe in Him with complete Emunah. Therefore at the beginning of creation there was no completeness in the creation — since the attribute of Emunah had not yet been fully revealed. Therefore the north was created lacking [an allusion from the Midrash to an unfilled corner of creation, indicating incompleteness] — to show that creation was still lacking. Until the holy Tzadikim come, who draw divine spirituality into contractions (this is the aspect of the north wind — see there). Through this the Emunah is rectified in completeness — which is the essential rectification and completeness of all the creation of Bereishis. Emunah is the aspect of the ayeles hashachar (אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר — the doe of the dawn). For Emunah is the aspect of darkness and blackness — since the essential Emunah is only in what one does not know. And a hidden and concealed matter is the aspect of darkness and blackness, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And there is the essential Emunah — where one must strengthen oneself in Emunah until the Emunah shines for one as if seeing with one's very own eyes. This is the aspect of the dawn's ascent, the aspect of "but the path of the righteous is like the light of dawn — going and shining…" [Proverbs 4:18]. For they strengthen themselves in complete Emunah from within the darkness of night — until it ascends and shines for them like the sun at noon. Just as through holy counsels the holy Emunah is revealed — so too conversely: through evil counsels, the aspect of the counsel of the wicked, G-d forbid, through this the holy Emunah is weakened, G-d forbid, and false beliefs and heresies are drawn, Heaven have mercy. Therefore counsels require very great guarding. When one knows and genuinely believes that Hashem is the place of the world and the world is not His place, and that only He knows the place of each and every individual — and judges each one according to his place — through this all the questions of "a righteous man and it goes well for him, a righteous man and it goes

171

אִם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּשְׁלֵמוּתָן, אֲזַי לֹא הָיָה שׁוּם יְנִיקָה לְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם שְׁמִירָה כְּלָל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקָה וַאֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כִּי כָּל יְנִיקָתָם הוּא רַק בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּחִירָה לְהָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו שֶׁמְּסִיתִין אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמְּסִיתִין, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְשֹׁךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וּמְבַטֵּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁגַּם בְּגַשְׁמִיּוּת צָרִיךְ הָאָדָם שְׁמִירָה מִמַּזִּיקֵי־עָלְמָא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמּוּר כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְבַּטֵּל כָּל יְנִיקָתָם וַאֲחִיזָתָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ נְטִירוּתָא, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמוּנָה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָם (שם אות ד).

171

badly for him" [Berachos 7a] are nullified. For He certainly knows that this person cannot come to his eternal ultimate purpose except through having all good in this world. And conversely, the other cannot come to his eternal ultimate purpose except through great poverty and want in this world. And all according to

172

כָּל מַה שֶּׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לִרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים טוֹבִים בְּיוֹתֵר, כִּי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית טוֹב בָּעוֹלָם, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכוֹסֵף לָזֶה תָּמִיד, וְעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין טוֹבִים נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב וְנַעֲשִׂין פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין רַק עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל כְּפִי הַצֵּרוּפִים שֶׁמִּצְטָרְפִים וּמִצְטַיְּרִים עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִים. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וּשְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַמִּתְנַהֲגִים וּמִתְקַיְּמִים עַל־יָדָהּ, הַכֹּל תָּלוּי רַק כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל (שם אות כא).

172

the place of each person — which no human being knows, only He alone who is the place of the world, as above. The essential daily renewal of the works of creation is only in the matter of the elevation and clarification of holy

173

אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָאוֹרוֹת וְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל שׁוּם הַשָּׂגָה וְשׁוּם בְּרָכָה וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת (שם אות לד).

173

Emunah with wondrous renewal each and every day, and so forth. There is the aspect of the very

174

עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאֱמוּנָה, וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים דַּיְקָא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְעֵלָּא מִן כֹּלָּא וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לָדַעַת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וַאֲפִלּוּ לֶאֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין הָאֱמוּנָה לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם גְּבוֹהִים וּרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם כְּלָל בְּשׁוּם שֵׂכֶל, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בָּהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִים לִינֹק מֵהֶם וּלְקַבֵּל עַל־יָדָם אֱמוּנָה לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ (הל' גזילה, הל' ב, אות ד).

174

essence of the point of malchus-Emunah — this point endures forever and is never interrupted, in the aspect of "and His kingship and His faithfulness endure forever". And this is the aspect of the divine overflow of holy Emunah that constantly flows down upon us from above — from there

175

עִקַּר תִּקּוּן וְהַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְהַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה", כִּי כָּל מַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית, דְּהַיְנוּ כְּלַל הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָעֶלְיוֹן שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם; וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים בֶּאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִכְלָלִים כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת "אֶבֶן שְׁתִיָּה", שֶׁשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אותיות ד ה).

175

is the root of the Emunah implanted in the heart of each and every Jew. But one must still add additional illumination, vitality, and intellect upon the point of holy Emunah — to magnify it and build it up into the aspect of a complete countenance (פַּרְצוּף שָׁלֵם). And this

176

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַחֲזִיקָם בְּמָמוֹנוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמָּמוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַצִּמְצוּם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתֵן לַחֲכַם־הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים כַּנַּ"ל (שם אות ה הנ"ל).

176

depends on the rectification of our deeds, as is all understood in the writings of the holy Ari. And from these two aspects derive

177

אֱמוּנָה הִיא יְסוֹד הַכֹּל. וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ כְּלָל, וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ וּמְקַיֵּם הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ לְבַד, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְחַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם. וְכָל זְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין זֹאת, אֲזַי אֵין שׁוּם נְפִילָה וִירִידָה לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד יֶשׁ לוֹ תִקְוָה עֲדַיִן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת (שם הל' ג, אות ד).

177

the aspects of dew and rain, as explained there. In the future there will be complete and holy academies in which the study of holy Emunah will be learned, in the aspect of "I will yet make you

178

עִקַּר קִיּוּם הַמֹּחַ וּשְׁלֵמוּתוֹ תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וְעִקַּר שְׁמִירַת הָאֱמוּנָה שֶׁלֹּא תִפָּגֵם וְשֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (הל' נזיקין, הל' ב).

178

dwell in tents as in the days of the appointed time" [Hosea 12:10]. And

179

בִּטּוּל דַּעַת הַמִּינִים הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא רַק נִימוּסִיּוּת, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבַת רֵעִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעִקַּר מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה - עַיֵּן "שָׁלוֹם", אוֹת נה.

179

Rashi explains: as in the days of the first appointed time — when Yaakov our Father, the wholehearted man, dwelt

180

מֵעִנְיַן הָרוּחַ־סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד עַל־יְדֵי כִּתּוֹת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן; אַךְ כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְכוּ' - עַיֵּן "צַדִּיק", אוֹתִיּוֹת רעד, רעו.

180

in tents. And all the academy of Yaakov our Father — in which he studied with his sons and students as our

181

עִקַּר הַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים לִמְקוֹר הַחַיִּים עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים מְקֻשָּׁרִים בְּחַי הַחַיִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּרָאָם יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁרוֹצִים לְהַגְבִּיר חָכְמַת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, עַל־ יְדֵי־זֶה הֵם רוֹצִים לַעֲקֹר כָּל הַדְּבָרִים מִמְּקוֹר וְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַמְשִׁיכִין חַיּוּת מִמְּקוֹר הַחַיִּים לְפִי דַעְתָּם הָרָעָה וְהַסְּכָלָה, וְעַל־כֵּן הֵם טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים בְּטֻמְאָה חֲמוּרָה מְאֹד, כִּי הֵם מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם" (הלכות נזיקין הלכה ד, אות לג).

181

Rabbis said — was entirely the study of holy Emunah. For the commandments had not yet been given then. And the essential matter of their learning was in the subject of holy Emunah: to nullify all idol worship and heresies, and to draw and plant and establish

182

כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם אֱמוּנָה וּמִפְּגַם הַבְּרִית (שם הל' ה, אותיות ב ד).

182

within the heart of each and

183

עַל־יְדֵי פְּגַם הַגַּאֲוָה נִפְגָּם הַפַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, וּמִמֵּילָא נִפְגֶּמֶת הָאֱמוּנָה גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן עַל־יְדֵי נִאוּף נִפְגָּם הָאֱמוּנָה, וְכֵן פְּגַם הָאֲכִילָה הוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, וְכֵן עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּשְׁפָּט נִפְגָּם הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה, כַּנַּ"ל (שם אות ו).

183

every one the holy Emunah in completeness. In the future they will engage only in this: to give thanks to Him for all the wondrous kindness

184

צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַקִּבּוּץ שֶׁל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעוֹסֵק שָׁם הָרַבִּי הָאֲמִתִּי עִם תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי לִמּוּדָם. וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' וְכוּ', שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי", כִּי שָׁם עִקַּר בֵּית ה', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כ; וע' ר"ה אותיות קצב, קצג; צדיק אות רעט).

184

He performed for us in this world by instilling holy Emunah within us. And we must also now in this world draw

185

עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִיא בְּחִינַת חַיִּים, אַנְפִּין נְהִירִין. וְעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי עֵצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, בְּחִינַת תַּרְיַ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם כְּלַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה". וּכְשֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא־תַעֲשֶׂה, אֲזַי פּוֹגֵם בֶּאֱמוּנָה כְּפִי פְּגַם הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ. אַךְ יֵשׁ מִצְו?ֹת שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ נִסְתָּם עִקַּר הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה; אֲבָל יֵשׁ מִצְו?ֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁכְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי־ זֶה סוֹתֵם הַמַּעְיָן שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; אַךְ גַּם, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל, זֶה קָם, כִּי נוֹתֵן עַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁעִקַּר כֹּחָם דַּיְקָא כְּשֶׁנִּסְתָּמִין הַמַּעְיָנוֹת וְהַבְּאֵרוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הֵם מִשְׁתַּדְּלִים תָּמִיד עַל זֶה לִסְתֹּם הַבְּאֵרוֹת הָאֵלּוּ הַקְּדוֹשִׁים, בִּבְחִינַת "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים". וּמִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה כָּזֹאת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא חַיָּב כָּרֵת וּמִיתָה, כִּי נִכְרָת מִמְּקוֹר חַיּוּתוֹ שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי שֶׁגָּרַם, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְתֹּם הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּלָהּ. וְלִפְעָמִים פּוֹגֵם כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמְּחֻיָּבִין הַבֵּית־דִּין בְּעַצְמָם לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת "וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ", כִּי יוּכַל לְקַלְקֵל יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְהַכֹּל כְּפִי מַה שֶׁשִּׁעֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עֶרֶךְ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ (הלכות מאבד ממון חבירו ומסור, הל' ד).

185

upon ourselves this aspect — the aspect of the delight of the World to Come: to give thanks to Him each day and at every moment for all this wondrous kindness — that He arranged through His wonders to instill within us the holy Emunah. For it is our life and the length of our days and all our sustaining for ever and ever. The essential vessel of the divine overflow (כֶּלִי הַשֶּׁפַע) that is completed through the words of prayer is through complete Emunah — which is the essential vessel to

186

עִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֱמוּנָה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, מַלְבֶּשֶׁת וּמְקַבֶּלֶת חַיּוּת מֵחָכְמָה עִלָּאָה וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי מְקַבֶּלֶת חָכְמָה תַתָּאָה אֱמוּנָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בַּחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים (הלכות פריה ורביה, הלכה א, אותיות א, ז).

186

receive all goodness. Just as one must have complete Emunah in Hashem that He creates all, conducts, rules, and

187

עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים (שם אות י).

187

watches over, and it

188

כָּל חַיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ וְכוּ'", כִּי עִקַּר יְדִיעַת אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה דְּתָלְיָא בְּלִבָּא, בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ", כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ (שם הלכה ג, אות טז, וע' נגינה אות יא).

188

is in His power to change nature according to His will and to bestow all goodness — so too one must have Emunah in oneself: to believe

189

עִקַּר כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה"; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם בִּבְחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַכְּפִירוֹת שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; כִּי אִם הָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל קוֹל ה' בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּרָא בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וַעֲדַיִן הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי דְּבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, וְכָל הַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים כִּבְיָכוֹל שֶׁבָּהֶם בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ', הֵם חָיִים וְקַיָּמִים גַּם עַכְשָׁו, וְקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לֹא נִפְסַק עֲדַיִן, וְהֵם מְחַיִּין גַּם עַתָּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם" וְכַמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל. וְאִלּוּ הָיוּ הַכֹּל זוֹכִים לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל הַזֶּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּבוֹ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהָיוּ הַכֹּל רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּרוּחַ פִּיו. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַקּוֹל בְּעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, כִּי אִם הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ בְּטֵלִים כֻּלָּם בִּמְצִיאוּת, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְזֻכָּכִים מְאֹד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה מְאֹד, אָמְרוּ: "כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹקִים חַיִּים וְכוּ'", וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ; וְעִקַּר בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַקּוֹלוֹת שֶׁשּׁוֹמְעִין מִגְּדֻלָּתוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה וָדִין, בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעִקַּר הַשְּׁמִיעָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־כֵּן יֵשׁ בְּחִירָה, כִּי מִי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת וּמַטֶּה דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת, כְּמוֹ אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִטּוּ אָזְנָם אֶל הָאֱמֶת עַד שֶׁזָּכוּ לְהָבִין מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁהִשִּׂגוּ וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ מְצִיאוּת בְּעֶצֶם, רַק הָעִקָּר הוּא קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מֵחֲמַת שֶׁהִמְשִׁיכוֹ הוּא יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם הָרִאשׁוֹן, עַל־כֵּן יָצָא הַקּוֹל כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת הַכָּאָה וַחֲבָטָה לְתוֹךְ בְּחִינַת מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמַע קוֹל הַחוֹזֵר הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין, אֲבָל בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הוּא הַקּוֹל הַיָּשָׁר, כִּי זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת לְבַדּוֹ בְּעֶצֶם, רַק שֶׁהוּא הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן דִּבְּקוּ עַצְמָם רַק לְקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם חַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְחָבְרוּ וְיָחֲדוּ יָחַד בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הִפְרִידוּ כָּל אֲחִיזַת הַדִּין וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת הַנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁיָּדְעוּ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק הוּא הַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים אֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם אֶל הָאֱמֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לִשְׁמֹעַ כִּי־אִם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַטִּים דַּעְתָּם כְּלָל לֵידַע וּלְהַאֲמִין בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ מְצִיאוּת הַקּוֹל וְהַחַיּוּת הַמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כִּי זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ שֶׁל הַמְחַקְּרִים וְהַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁכָּל חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הַכֹּל בְּכָל עִנְיְנֵי הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ בְּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר הַבְּרִיאָה, לֵידַע וּלְהָבִין מַהוּ הַכֹּחַ וְהַסְּגֻלָּה וְהָרְפוּאָה וְהַטֶּבַע שֶׁל כָּל אֶחָד מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְהַכֹּל רַק בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם. וְכֵן תַּכְלִית כַּוָּנָתָם בַּחֲקִירוֹתָם וְהַמְצָאַת חָכְמוֹתֵיהֶם, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת אוֹ מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אִישׁ מֵהֶם שָׂם עַל לֵב לָשׂוּם כָּל לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּאוֹר הַחַיִּים, לַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ; שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חָכְמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית, וְכָל חָכְמָתֵנוּ הוּא לְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוֹב הַנִּצְחִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ וָטוֹב - רַק זֶה נִקְרָא חָכְמָה בֶּאֱמֶת, כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵינָם רוֹצִים לַחְקֹר כְּלָל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּהֶרֶף־עַיִן, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעִנְיְנֵי תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, כִּי הַלְוַאי הָיִינוּ פּוֹרְשִׁים עַצְמֵנוּ גַּם מֵהֶם וְלִהְיוֹת תְּמִימִים לְגַמְרֵי כְּמוֹ צַדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֲפִלּוּ צוּרַת מַטְבֵּעַ, רַק שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּזֶה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרֻנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּבְהֶכְרֵחַ לָדַעַת מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא הַמֻּכְרָחִים בְּיוֹתֵר; אֲבָל לַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּמְצִיא חָכְמָה גְדוֹלָה - אֵין שְׁטוּת גָּדוֹל מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כִּי רֻבָּם כְּכֻלָּם נַעֲשִׂים אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים עַל־ יְדֵי־זֶה וְאַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֵין חוֹקְרִים כְּלָל בְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לָהֶם כָּל־כָּךְ, רַק שָׂמִים כָּל מְגַמָּתָם לְדַבֵּק עַצְמָם בֵּאלֹקִים חַיִּים עַל־יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְהֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם, כִּי הֵם יוֹדְעִים הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁיּוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר וְכוּ' וְכוּ' מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, הֵם וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם וְכָל כֹּחוֹתֵיהֶם עִם כָּל דִּקְדּוּקֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם וְכָל מִינֵי חָכְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְכֻלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַשָּׁפָל כְּדֵי שֶׁיֵּדַע זֹאת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְיַעֲסֹק כָּל יָמָיו לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, וְזֹאת הַחָכְמָה שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הִיא עוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם. נִמְצָא, שֶׁכָּל חָכְמָתָם שֶׁל הַמְחַקְּרִים הוּא רַק בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם, וְהֵם מַבִּיטִים רַק אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר הַטֶּבַע לְבַד, וְחוֹקְרִים בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, אֲבָל אֵין חוֹזְרִין פְּנֵיהֶם לְהַטּוֹת לְבָבָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל הֵיטֵב מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקּוֹל הַזֶּה, כְּדֵי לָשׂוּם כָּל תְּשׁוּקָתָם לִדָּבֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ, וְרוֹצִים לְהַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר מֵהַקּוֹל הַיָּשָׁר, כְּאִלּוּ קוֹל הַחוֹזֵר, חַס וְשָׁלוֹם, יֶשׁ לוֹ מְצִיאוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְהֵם כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא בַּיַּעַר וְשׁוֹמֵעַ קוֹל הֲבָרָה, וְסוֹבֵר וְטוֹעֶה שֶׁהוּא קוֹל מַמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא אֱוִיל, פֶּתִי, שׁוֹטֶה וּמְשֻׁגָּע, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְקוֹל הַחוֹזֵר כְּלָל, רַק הוּא הַמְשָׁכַת וְהַחְזָרַת קוֹל הַיָּשָׁר. כְּמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ כָּל חָכְמָתָם, שֶׁחוֹקְרִים אַחַר הַטֶּבַע וְאֵין מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶם לְקַשֵּׁר קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַלּוֹת כָּל דַּעְתּוֹ וְכָל חָכְמָתוֹ כָּל יָמָיו לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבוֹ כְּלוּלִים וּטְפֵלִים כָּל הַחָכְמוֹת, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלָם וָעֶד. וְגַם כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית שֶׁהוּא הַתְּמִימוּת, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת בְּתוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בִּפְשִׁיטוּת, יָכוֹל לִזְכּוֹת אַחַר־כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בְּעַצְמָם בְּלִי שׁוּם יְגִיעָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה צַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לָזֶה; אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לָזֶה, אֵין צָרִיךְ לָזֶה כְּלָל, וְיָכוֹל לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו בְּטוֹב בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּבָעוֹלָם הַבָּא בְּוַדַּאי אֵינָם נִצְרָכִים לוֹ כְּלָל, אַדְּרַבָּא, אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא שָׁבְרוּ עֲדַיִן אֶת כָּל הַתַּאֲווֹת, יְכוֹלִים אֵלּוּ הַחָכְמוֹת לַעֲקֹר אוֹתָם מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי רַק הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲבוֹדָתָם, וְהֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, כִּי יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (שם אותיות יט כ, כז).

189

with complete Emunah that Hashem hears, listens, and gives attention to every word of every single Jew — even the most lowly of the lowly. For He hears the prayer of every mouth. And there is power in every single Jew to effect his request mercifully before Him, if he prays to Him in truth, as it is written: "Hashem is close to all who call upon Him — to all who call upon Him in truth" [Psalms 145:18]. And as long as one does not have Emunah in oneself — that one too has the power to draw the divine overflow through one's prayer — one still has no vessel to receive the divine overflow. For one has no place or vessel in one's heart to receive the overflow — since according to one's own mind one is far from receiving and drawing the overflow, since one does not believe in oneself that one's prayer makes an impression. Therefore the essential formation of the vessel through prayer — to draw the overflow and effect one's request — is through complete Emunah in all its aspects: believing that He is all-powerful, dominant, conducting according to His will. And also that He is gracious and compassionate and hears the prayer of every mouth. This is what our Rabbis said: "a person should always arrange the praise of the Omnipresent first, and then ask for his needs" [Berachos 32a]. For through the arranging of the praise of the Omnipresent, the Emunah is strengthened in completeness in all the above aspects. And through this the Emunah is strengthened within us — that He will have compassion on us too and hear our prayer and bestow all goodness upon us, as He heard the prayers of our ancestors. And this is why one concludes the asking of one's needs with the blessing of "Who hears prayer" — for this is the essential: to believe with complete Emunah that Hashem hears the prayer of every mouth. Through this is the essential completeness of the vessel to receive the divine overflow as above. Through believing in the aspect of Chukas HaTorah (חֻקַּת הַתּוֹרָה — the supra-rational statute of the Torah) — namely, through believing in the aspect of the holy supernal encompassing lights (מַקִּיפִין עֶלְיוֹנִים), which it is impossible to understand — through this very act those encompassing lights shine. And one merits the illumination of the intellect in completeness, as far as it is humanly possible to understand. And through this one merits holy ardor of the heart — until the flame of the heart ascends constantly of its own accord in great holiness. And the purification of the Red Heifer (טָהֳרַת פָּרָה

190

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, הַמַּכְרִיעַ בֵּין קוֹל הַיָּשָׁר לְקוֹל הַחוֹזֵר, כִּי הוּא כָּלוּל וּמֻרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם; כִּי עֶצֶם קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת. וְעַל־כֵּן בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּתשׂ הַדִּין שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר; רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, כִּי הָיָה מִתְרַבֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסוּת מְאֹד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לְהַשִּׂיג כְּלָל שֶׁהַכֹּל נִבְרָא וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן עָמַד וְשִׁתֵּף מִדַּת־ הָרַחֲמִים לְמִדַּת־הַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ קִיּוּם לְהָעוֹלָם, כִּי עַתָּה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּאוֹר הַחַיִּים, לֵידַע וּלְהַשִּׂיג הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, כִּי קוֹל הַחוֹזֵר אֵין לוֹ שׁוּם מְצִיאוּת רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶם הָעוֹלָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּרֵאשִׁית" נָמֵי מַאֲמָר הוּא, רַק מֵחֲמַת שֶׁ"בְּרֵאשִׁית" הוּא מַאֲמָר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, עַל־כֵּן הוּא מַאֲמָר סָתוּם, כִּי בְּחִינַת זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וּלְהַשִּׂיג כְּלָל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת, רַק אַחַר שֶׁיָּצָא הַקּוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית" שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, אָז עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַקּוֹדֵם לַבְּרִיאָה, נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַחְזָרַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר בִּבְחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז הִרְכִּיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְּׁנֵי קוֹלוֹת יַחַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַשְּׁלִישִׁי הַנַּ"ל, וּבוֹ בָרָא הַכֹּל, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם שֶׁנִּבְרְאוּ אַחַר־כָּךְ. וְעַל־ כֵּן עַכְשָׁו זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ, לִכְלֹל הַכֹּל בִּבְחִינַת "בְּרֵאשִׁית", לְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת כְּלָל לְקוֹל הַחוֹזֵר כִּי־אִם מִקּוֹל הַיָּשָׁר (שם אות כא).

190

אֲדֻמָּה) is drawn upon him, and he is purified from all impurities. Every person needs two aspects of service to Hashem — which are the aspects of Torah and prayer, the aspects of intellect and Emunah. For through a person engaging his intellect and da'as in all matters of Torah and commandments and meriting to fulfill them in truth — through this he clarifies all the holy sparks that fell through the shattering of the vessels, and nullifies all the kelipas derived from the shattering of vessels. But since there are yet other kinds of kelipas and heresies whose root derives from the aspect of the tzimtzum of the empty space — which

191

עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל (שם).

191

cannot be nullified except through

192

נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה מְסֻגָּל לֶאֱמוּנָה וְלִדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְזֶה קמה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם אותיות כא, כג; ע' נגינה יג).

192

Emunah and prayer — and moreover, even the essential coming-into-being of the

193

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּכְשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, צִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ אֶל הַצְּדָדִין עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי בְּאֶמְצַע, וְשָׁם הִמְשִׁיךְ הָאוֹר דֶּרֶךְ קָו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכַמְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים". וְזֶה הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם וְהַמְּחִצָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי בְּלֹא הַצִּמְצוּם הָיָה הַכֹּל אֵין־סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, וְתֵכֶף אַחַר הַצִּמְצוּם, כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אָז הִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹרוֹ בְּדֶרֶךְ קַו הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְכוּ'. וּמֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַקּוֹל הַיָּשָׁר פָּגַע בִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁהוּא תַּכְלִית מְחִצַּת הַצִּמְצוּם, כַּיָּדוּעַ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, שֶׁרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִכָּל הָאוֹר אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב אֶת הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּכְשֶׁפָּגַע הַקּוֹל הַיָּשָׁר הַזֶּה בִּמְחִצַּת הַצִּמְצוּם הַזֶּה שֶׁהוּא נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז, נַעֲשָׂה תֵּכֶף בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל־הֲבָרָה, וּמִגֹּדֶל הָרִחוּק שֶׁל הַקּוֹל־הֲבָרָה מֵהַתְחָלַת הַקּוֹל הַיָּשָׁר, עַל־כֵּן נִדְמֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה לְקוֹל בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת כְּאִלּוּ זֶה הַקּוֹל־הֲבָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עִקַּר הַקּוֹל, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא רַק בְּהַמֹּחַ וְהַדַּעַת, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא מַה שֶּׁצִּמְצֵם כִּבְיָכוֹל אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַדַּעַת, עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי־ אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, כִּי־אִם בֶּאֱמוּנָה לְבָד. וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל מַעֲלַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הָעוֹלָה עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם (שם אות לג).

193

shattering of vessels derives in its root ultimately from the aspect of the force of the tzimtzum of the empty space — therefore the essential sustaining and foundation of all Torah and commandments is only through Emunah, in the aspect of "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. For through Emunah one subdues and nullifies the kelipas that come from the aspect of the empty space — and then one can serve Hashem through intellect: namely the intellect clothed in Torah and commandments whose foundation is Emunah. And through this one clarifies the holiness from the shattering

194

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁאֵינָם דִּקְדֻשָּׁה, בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם חֶסְרוֹנוֹת בְּוַדַּאי, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם הַמְעַכֵּב הַשֶּׁפַע וְהַיְשׁוּעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם הַחֶסְרוֹנוֹת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא קוֹל־הֲבָרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ רַק קוֹל הַחוֹזֵר בְּעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַטֶּה אָזְנוֹ וּלְבָבוֹ הֵיטֵב לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא הַכֹּל וּלְהַאֲמִין וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִקּוֹל הַיָּשָׁר, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹגֵם בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיד הַשְׁפָּעַת כָּל־טוּב הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר לִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָע בְּחִינַת הַקּוֹל הַחוֹזֵר, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר בְּשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִסָּרוֹן, דְּהַיְנוּ מִבְּחִינַת תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת חִסָּרוֹן כִּבְיָכוֹל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִסֵּר וְצִמְצֵם אֱלָקוּתוֹ וְטוּבוֹ וְגָדְלוֹ מִבְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹן הַהַשְׁפָּעָה כַּיָּדוּעַ, וּמִשָּׁם נִתְהַוָּה בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וּכְשֶׁפָּגַע בִּבְחִינַת מְחִצָּה הַזֹּאת שֶׁל הַצִּמְצוּם, נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי־זֶה כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר הוּא רַק מִבְּחִינַת חֶסְרוֹן וְעִכּוּב הַהַשְׁפָּעָה, וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַקּוֹל הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר אַחַר זֶה הַקּוֹל הַחוֹזֵר, כְּמוֹ־כֵן הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ רַבִּים וּגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת "דַּעַת חָסַרְתָּ - מַה קָּנִית וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁמַּאֲמִינִים בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא חָסֵר לְעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַחַיּוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת כִּי־אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הוּא כָּלוּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּם־כֵּן כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ עֶצֶם הַקּוֹל הַיָּשָׁר רַק הַקּוֹל הַחוֹזֵר הַנִּמְשָׁךְ מֵחֲמַת בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הַדַּעַת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חִסָּרוֹן, עַל־כֵּן הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדָּעַת, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַדַּעַת הוּא חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט וְכוּ', הוּא בְּוַדַּאי חַי חַיִּים טוֹבִים תָּמִיד, כִּי כָּל מָה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטָב עָבֵד, וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת הֵם רַק מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים, חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם שֶׁעוֹקֶרֶת אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם, וְהֵם כְּרוּכִים תָּמִיד אַחַר הַחָכְמוֹת שֶׁאַחַר הַטֶּבַע, שֶׁשָּׁם מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְאֵין שׁוּם אָדָם שֶׁיַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף מַה יִּתְרוֹן לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ? וְגַם כָּל הַחָכְמוֹת בְּעַצְמָן חֲסֵרִים, עַד שֶׁרֻבָּם מוֹדִים בְּעַצְמָם שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְכַמְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת וּסְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים וְדֵעוֹת מִדֵּעוֹת שׁוֹנוֹת בְּחָכְמוֹת הַתְּכוּנָה וְכֵן בִּשְׁאָר הַחָכְמוֹת, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת הַ"דָּאקְטָארְיֶע" שֶׁהוּא חָכְמַת הָרְפוּאָה, שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהִיא לְטוֹבַת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַצִּיל הָאָדָם מֵחָלְיוֹ, וּבֶאֱמֶת עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת שָׁקְעוּ וּמֵתוּ עַל יְדֵי הַדָּאקְטוֹרִים וְהָרוֹפְאִים דַּיְקָא, וְכַאֲשֶׁר הֵם בְּעַצְמָם מוֹדִים שֶׁכְּבָר חָקְרוּ כָּל־כָּךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה עַד שֶׁעַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת וְשִׁנּוּי דֵּעוֹת הַרְבֵּה בֵּינֵיהֶם, שֶׁלְּדַעַת זוֹ הַכַּת מְבֹאָר לְהֶדְיָא שֶׁהַכַּת הָאַחֶרֶת שֶׁבָּחֲרָה לָהּ דֵּעָה אַחֶרֶת בְּחָכְמָה זוֹ שֶׁל הָרְפוּאָה הִיא מְמִיתָה אֶת הַחוֹלִים בְּיָדַיִם מַמָּשׁ, וּלְדִבְרֵי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהֵפֶךְ, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר חָכְמוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִצְמָח מִצַּד אֶחָד אֵיזֶה טוֹבָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם, אֲבָל הוּא לְרָעָה מִצַּד אַחֵר; וַאֲפִלּוּ צַד הַטּוֹבָה בְּעַצְמוֹ הוּא לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת לְרָעָה גְדוֹלָה, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם טוֹבָה כְּלָל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנִּמְשָׁכִים אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְהַחָכְמוֹת, אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְחַיִּים חַיִּים מָרִים מְרוֹרִים מִמָּוֶת, וְתָמִיד הֵם מְלֵאִים חֶסְרוֹנוֹת לְאֵין קֵץ, כִּי הֵם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלָם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים, הֵן בְּעִנְיְנֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וְדִירוֹתֵיהֶם וּכְלֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רַבּוּ צְרָכֵיהֶם מְאֹד, עַד שֶׁשְּׁכִיחַ אֶצְלָם הַרְבֵּה שֶׁמְּמִיתִין עַצְמָן בְּיָדַיִם בִּקְנֵה־שְׂרֵפָה וְכַיּוֹצֵא וּמְאַבְּדִין עַצְמָן לָדַעַת מֵחֲמַת רִבּוּי תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יְמֵיהֶם וְלֹא הִשִּׂיגוּם. וּבֶאֱמֶת גַּם יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים צְרִיכִין מִלְחָמָה גְדוֹלָה עִם יִצְרָם לִבְלִי לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, וּלְהִסְתַּפֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי כָל מַה שֶּׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ יוֹתֵר מִזֶּה הָעוֹלָם, אָז חָסֵר לוֹ עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי גַּם הַהֶכְרֵחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם הַמֻּכְרָחִים לוֹ בְּיוֹתֵר רַבִּים גַּם־כֵּן מְאֹד, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחַר הַמּוֹתָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן סְתַם יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלְּהוּטִים אַחַר הָעשֶׁר וְלֹא שָׁבְרוּ תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה עַלשׂכָּלשׂ פָּנִים וּמִתְנַהֲגִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, וְאֵינָם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי מַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם, וְאֵינָם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם לִלְמֹד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְכוּ', אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה דְּאָגוֹת מֵרִבּוּי הַהִצְטָרְכוּת שֶׁלָּהֶם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָהֶם חַיּוּת וְשִׂמְחָה קְצָת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמְקַוִּים לְהַשֵּׁם שֶׁיֵּיטִיב עִמָּהֶם לְהַבָּא, וּמִתְנַחֲמִים בְּמַה שֶּׁנּוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתַלְמוּדשׂתּוֹרָה וּמִשְׁתַּדְּלִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה, בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוֹ מֵעוֹלָם; מִכָּל־ שֶׁכֵּן הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּסְתַּפְּקִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּמוּעָט כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם; מִכָּל־שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁפָּנוּ עָרְפָּם לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וּמְקַשְּׁרִין עַצְמָן כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְחַי הַחַיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְעִקַּר הַחַיִּים בֶּאֱמֶת, חַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן. וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, וְכָל הַכָּרוּךְ אַחֲרָיו יֶשׁ לוֹ חֶסְרוֹנוֹת תָּמִיד, וְכָל מִי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶּׁיֶּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁעוֹמֵד מֵרָחוֹק וּמִסְתַּכֵּל בְּעֵין־הָאֱמֶת וְיֶשׁ לוֹ אֵיזֶה שֵׂכֶל וַהֲבָנָה אֲמִתִּית קְצָת, הוּא רוֹאֶה הֵיטֵב שֶׁהוּא מָלֵא חֶסְרוֹנוֹת, כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. מִכָּל־שֶׁכֵּן הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים הַנַּ"ל הַהוֹלְכִים בְּכָל מִנְהֲגֵיהֶם בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, בְּוַדַּאי כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חַיִּים כְּלָל אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, וְכָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין לָהֶם בַּמָּה לְהִתְנַחֵם עַצְמָם, מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ וּמִצְו?ֹתָיו וּמִקְּדֻשַּׁת אֱמוּנוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר הֵם עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חַיִּים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט בְּתַכְלִית הַמִּעוּט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וְגַם זֶה הַמְעַט יִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם־שָׁמַיִם לְבַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, נִתְמַעֲטִין חֶסְרוֹנוֹתָיו, כִּי נִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת; וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַחֵק יוֹתֵר מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת וְנִכְלָל בְּהַשְּׁלֵמוּת. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לֶאְטֹם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת, כִּי הֵם מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, אֲבָל הוּא חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי מֵאֵלּוּ הַקּוֹלוֹת וְאֵינָם נִכְנָסִים בְּאָזְנָיו כְּלָל, כִּי הוּא חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְדַבֵּק עַצְמוֹ רַק לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן וְצִמְצוּם, וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים טוֹבִים בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל, כִּי מֵאַחַר שֶׁדְּבוּקִים שָׁם, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, כִּי שָׁם הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ" וְכוּ', בְּחִינַת "חֲכַם חֲרָשִׁים", כִּי הַחֵרֵשׁ הַזֶּה שֶׁסּוֹתֵם אָזְנָיו מִכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, הוּא שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם וְחָכְמָתוֹ עוֹלָה עַל כֻּלָּם, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, לַעֲבֹר עַל כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר וּלְדַבֵּק עַצְמוֹ לְקוֹל הַיָּשָׁר הַנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים אֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת חַיִּים טוֹבִים הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָהּ (שם אותיות לג לד).

194

of vessels, and His Divinity is revealed in every place. The entire matter of the tzimtzum of the empty space and the aspect of the shattering of vessels and their rectification — is found in every person. And one who has a heart to understand can understand a little of this matter in every person. The general principle is that the essential is Emunah — for it is impossible to fully receive the light through the vessels (which are the aspect of the contractions and thickening of the light drawn through the beginning of the tzimtzum of the empty space — through which the essential coming-into-being of the vessels occurred), except through complete Emunah. For through this the tzimtzum of the empty space is sweetened — since one believes that even the empty space is filled with His Divinity. And this itself is also the aspect of the complete rectification of the vessels, so that they can receive in completeness the light drawn into them. But when there is a lack, G-d forbid, in the Emunah and it is not complete — this is the aspect of the excess of dross that was in the vessels, through which they shattered, since they could not endure the light within them because of its excess — and they shattered, as explained in the beginning of Etz Chayyim. And the dross themselves are the aspect of the judgments derived from the aspect of the beginning of the tzimtzum of the empty space. It emerges that the shattering of vessels also derives in its root from the aspect of the empty space. Therefore the essential rectification of all is only through complete Emunah as above. The essential protection of a person's money and possessions is through Emunah — one must believe that everything is only from Hashem, and that "no man prevails through strength" [I Samuel 2:9]. And through this the money and possessions are protected from all the damages from which a person has no power to guard himself. Before the Giving of the Torah, holiness was very much concealed and there was no knowledge of Him at all — and the entire world was then in the aspect of the empty space, for the world was empty of the knowledge of His Divinity. And this was the essential toil and service of the holy Patriarchs: for through the strength of their Emunah and their holy service, they revealed and publicized that even within the empty space His Divinity is found — and they drew Emunah into the world. The essential service of a person in this world is to connect the external to the internal — namely, not to be drawn after the physicality of any matter, but to look well and connect oneself to the intellect and divine vitality that exist in every matter, so that the intellect illuminates for him to draw close to Hashem through every matter in the world. And this matter is very high and very much hidden from human beings, and it is impossible to merit this except through the holy Torah. For through the Torah, power

195

עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד" (שם הל' ד).

195

is given to the holy malchus to overpower the malchus

196

הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אוֹתָן הַזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּכָל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְרִמְזֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֲשֶׁר הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד, לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן כְּפִי מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה מְחֻבָּר וְכָלוּל בְּאַחְדוּת גָּמוּר עִם הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְלֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; אֲבָל אֵלּוּ הַמְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה וְטַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל פִּי דַּרְכֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא, וְלֹא דַי שֶׁהֵם כּוֹפְרִים גְּמוּרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמַלְעִיגִים עַל דְּרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּפֵרוּשֵׁיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם, אַף גַּם הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי גַּם מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְהֵם בִּבְחִינַת "שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות כא; וע' ת"ת אות קי).

196

of the Other Side — and then the good inclination overpowers the evil inclination, and one merits to subdue and shatter all bodily desires. And each person, according to how much he shatters his heart's desire — so too he merits to look

197

יֵשׁ יְדִיעָה בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד נִמְצָא, אֲדוֹן־כֹּל, מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל יִתְבָּרַךְ; וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לֵידַע בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁזּוֹכֶה כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וּלְסַגֵּל מִצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁתֵּי הַיְדִיעוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם יְדִיעָה בִּכְלָל וִידִיעָה בִּפְרָט, הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב זֶה בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט, כִּי הִיא מְבָאֶרֶת לָנוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם. וּבְהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּעַצְמָהּ יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת כְּלָל וּפְרָט, וְעַל־ כֵּן שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הוּא "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, הוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, וּשְׁאָר כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁיּוֹדְעִין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים שֶׁל תְּפִלִּין, וְכֵן לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר הַמִּצְו?ֹת. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִין, זוֹכִין לְהַשִּׂיגוֹ וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָטִיּוּת כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ וּכְפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּדֵר וְהַהֶבְדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ", וְעִקַּר הַחִלּוּק יִהְיֶה בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּגַע יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּפֵרַשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּיוֹתֵר וְעָשָׂה נַחַת־רוּחַ לְיוֹצְרוֹ בְּיוֹתֵר בֶּאֱמֶת - יִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בְּיוֹתֵר בִּידִיעָתוֹ הַפְּרָטִית הַנַּ"ל. וְיֵשׁ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכִין קְצָת לִידִיעָה פְּרָטִית הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁמַּשִּׂיגִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִים, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמִסְּתָמָא לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יִזְכּוּ לְהַשָּׂגָה וִידִיעָה יְתֵרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר עַד אֵין חֵקֶר. וּבֶאֱמֶת שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, בִּבְחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"; כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בִּבְחִינַת יְדִיעָה בִּפְרָט - חוֹזְרִים תָּמִיד אֶל הַכְּלָל שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, שֶׁיּוֹדְעִין הַכֹּל בִּסְתָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וּמִכָּל הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת הָעֲצוּמוֹת, צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל', שֶׁבַּתְּחִלָּה יוֹדְעִין בִּכְלָל, וְאַחַר־כָּךְ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה הַשָּׂגָה, לִבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, צָרִיךְ לַחֲזֹר בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית, כִּי 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶׁר לֹא נֵדַע' נִמְצָא שֶׁחוֹזְרִין לְעוֹלָם אֶל הַכְּלָל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁלְּעוֹלָם הֵם חוֹזְרִין אֶל הַכְּלָל כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר הַיְדִיעָה הַכְּלָלִית בְּכָל פַּעַם, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת יְדִיעָה פְּרָטִית, הֵם מַמְשִׁיכִין לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְדִיעָה הַכְּלָלִית. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, וּשְׁנֵי יְדִיעוֹת הַלָּלוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, בִּבְחִינַת "וּמִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל", כִּי שְׁנֵיהֶם אַחְדוּת פָּשׁוּט בְּלִי הֶבְדֵּל. וְכֵן בְּעִנְיַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵינוֹ בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְּלָא אִתְרְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא; וְכֵן אֵין יוֹדְעִין שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְבַד, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁכּוֹפֵר בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמוֹ הַקָּרָאִים שֶׁדִּינָם עַכְשָׁו כְּעַכּוּ"ם, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אֵין לָהֶם חֵלֶק גַּם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִין שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. וְכֵן בְּהַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בִּכְלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית; וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם הַשָּׂגָה וִידִיעָה פְּרָטִית בִּשְׁלֵמוּת, כִּי־אִם כְּשֶׁחוֹזְרִין בְּכָל עֵת לִבְחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בִּכְלָל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת; אֲבָל הָעַכּוּ"ם וּבִפְרָט הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִים גַּם־כֵּן בִּכְלַל הָאֱמוּנָה בֶּאֱלָקוּתוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן נָבוֹכוּ וְנִתְעוּ בְּדֵעוֹת זָרוֹת וְנִפְסָדוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי שֶׁרָצוּ לִכְנֹס בִּידִיעוֹת הַפְּרָטִיּוּת בְּלֹא תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, עַל־כֵּן נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִשְׁטוּתִים הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁרְחוֹקִים בֶּאֱמֶת גַּם מִבְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל (הל' קידושין, הל' ג, אות יח).

197

well at the genuine intellect that exists in every matter. But even one who has already merited to shatter all desires — nonetheless he must be careful to have a contraction in his intellect, not to breach the boundary to gaze at what he has no permission for. All the more so one who is still submerged in desires — who must certainly contract his intellect not to breach it to know more than is fitting for him according to his level. Therefore the essential wisdom and genuine intellect is Emunah, which is the totality of the entire holy Torah, as it is written: "all Your commandments are Emunah." Namely: one must conduct oneself in every matter according to the holy Torah. And when looking at any matter, one should know and believe with complete Emunah that there is certainly a great intellect in this matter, and one can recognize through it the greatness of the Creator and draw close to Hashem through it. And if one merits to know and understand and attain some intellect in it relevant to the service of Hashem — good. And if not — one should contract one's intellect and rely on Emunah, until one purifies one's body appropriately, whereupon one will merit to understand as befits one. But in any case, even all the while one does not understand well the intellect within every matter, one must believe with complete Emunah that there is truly and certainly great holy wisdom and intellect in it — for "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24] — and everything is in order to draw close through it to Hashem and recognize Him through it, as it is

198

שְׁנֵי הַיְדִיעוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר. כִּי זֹאת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי צְרִיכִין לְגַלּוֹת לְכָל בְּנֵי־ אָדָם, מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנִּתְּנָה לִכָּתֵב, כִּי בְּחִינַת הַיְדִיעָה בִּכְלָל, יְכוֹלִין לְכָתְבָהּ בִּכְתָב בַּאֵר הֵיטֵב שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָחִיד קַדְמוֹן וּבָרָא הַכֹּל מֵאַיִן לְיֵשׁ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים וְכוּ'", וּצְרִיכִין לְכָתְבָהּ דַּיְקָא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְדִיעָה בִּכְלָל, עַד הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה בְּיָדַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁעַל־יְדֵי כְּתִיבַת הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, לְתוֹךְ הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִיִּחוּדוֹ וֶאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּסִפְרֵי־קֹדֶשׁ. אֲבָל הַיְדִיעָה הַפְּרָטִית בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁמַּשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, שֶׁאֵלּוּ הַהַשָּׂגוֹת אִי אֶפְשָׁר לְכָתְבָן כְּלָל, וַאֲפִלּוּ בְּעַל־פֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהֶם כִּי־אִם אַחַר הִתְלַבְּשׁוּת בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים, שֶׁאָז אֶפְשָׁר לַפֶּה לְגַלּוֹת רֶמֶז מֵהֶם מִפֶּה לָאֹזֶן לְחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְלֹא בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא־אִם־כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ; וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת יְדִיעָה הַפְּרָטִית הַזֹּאת, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְכָתְבָהּ. אֲבָל אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַגָּלוּת, הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹב תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה מִשּׁוּם "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁהִתְחִיל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת לְהִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בְּדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת (עַיֵּן בִּפְנִים, מַאֲרִיךְ לְדַבֵּר בְּעִנְיַן עֹצֶם הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה מִכָּל הַצָּרוֹת, מַה שֶׁבַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה הִתְפַּשְּׁטוּ וְהִתְגַּבְּרוּ מְאֹד הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַפִילוֹסוֹפִים בְּלִמּוּדֵיהֶם הָרָעִים, וּמְחַנְּכִים נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּלִמּוּדִים הַנַּ"ל וְעוֹקְרִים אוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת וּמַעֲבִירִים אוֹתָם עַל הַדָּת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן), וּמֵחֲמַת תֹּקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת הַזֶּה, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ, שֶׁזֶּה עִקַּר גָּלוּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר שִׁכְחַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִכְתֹּב גַּם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי־תוֹרָה בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הִתִּירוּ גַּם לִכְתֹּב וּלְהַדְפִּיס סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהַתִּקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִתְגַּלּוֹת כָּל־כָּךְ בְּיָמִים הַקַּדְמוֹנִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ רְשָׁעִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, שֶׁיִּרְצוּ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַדָּת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכָּה, שֶׁכְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים בָּעוֹלָם שֶׁגִּלּוּ סוֹדוֹת נוֹרָאִים וְהִמְשִׁיכוּ הִתְגַּלּוּת אֱלָהוּת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁכַּמָּה נִסְתָּרוֹת נַעֲשׂוּ נִגְלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזְּקָה הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, כָּל מַה שֶּׁמַּשִּׂיגִין יְדִיעוֹת פְּרָטִיּוֹת בְּיוֹתֵר - הֵם חוֹזְרִין וְשָׁבִין אֶל הַכְּלָל יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמְחַזְּקִין אֶת הָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַשָּׂגוֹתֵיהֶם עָצְמוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל מֵהֶם כִּי־אִם רֶמֶז בְּעָלְמָא; אֲבָל עַכְשָׁו כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַהַשָּׂגָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, עַד שֶׁזָּכוּ לְצַמְצֵם הַשָּׂגוֹתֵיהֶם בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, עַד שֶׁהָיָה לָהֶם יְכֹלֶת לְגַלּוֹת לָנוּ הַשָּׂגוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הִכְנִיסוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַיְדִיעוֹת הַפְּרָטִיּוֹת בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, נִתְחַזֵּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִינַת הַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה הַכְּלָלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַכְשָׁו צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, כִּי כָל הַהַשָּׂגוֹת וְהַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁמְּחַדְּשִׁים כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כֻּלָּם צְרִיכִים לְכָתְבָם וּלְכָלְלָם תֵּכֶף בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה לְתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו יֶשׁ לָנוּ יְכֹלֶת לָזֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁקְּדָמוּנוּ, שֶׁעָשׂוּ תִּקּוּנִים כָּאֵלֶּה שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לְתוֹךְ בְּחִינַת הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, לְמַעַן דַעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד (שם אות כ).

198

written: "everything that Hashem made is for His sake" [Proverbs 16:4]. For in truth this is the essential free choice: that one does not understand and see the intellect and wisdom — which is the divine vitality that exists in every matter. For if all could see it eye to eye, there would certainly be no free choice — for all would certainly choose the wisdom and intellect, which is the essential very essence of the good and pleasantness of every matter, beyond which there is nothing higher. What fool would turn away from such sweet pleasantness to be drawn after the murkiness and physicality of all the desires of this world? But since Hashem in His wisdom concealed from the world the holy wisdom and vitality that exists in every matter, and it is impossible to attain it except through much toil and labor in Torah and commandments — and even then it is impossible to attain it in this world in ultimate completeness until the future, when "the earth shall be filled with knowledge…" [Isaiah 11:9] — as it is written: "also the world He placed in their heart, without a person finding out the work that G-d made from beginning to end" [Ecclesiastes 3:11]. And Rashi explains: "the world" is written deficiently [ha'olam — alluding to he'elem: concealment], a language of concealment — that He concealed from the creatures and so forth. Namely: it is impossible in this world to fully attain how the inner dimension — which is the aspect of the beginning of every matter — is connected and joined to its external dimension which

199

כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְהַרְחִיק אֶת סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת - עַיֵּן "סְפָרִים" וְכוּ', אוֹת ר. מַה שֶּׁעַל פִּי דַּרְכֵי הַהֶקֵּשִׁים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיָא אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא כְדַרְכֵיהֶם דְּרָכֵינוּ וְכוּ' - עַיֵּן "הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת", אוֹת ר. מַה שֶּׁעַל פִּי דַּרְכֵי הַהֶקֵּשִׁים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיָא אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא כְדַרְכֵיהֶם דְּרָכֵינוּ וְכוּ' - עַיֵּן "הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת", אוֹת ר. מַה שֶּׁעַל פִּי דַּרְכֵי הַהֶקֵּשִׁים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיָא אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא כְדַרְכֵיהֶם דְּרָכֵינוּ וְכוּ' - עַיֵּן "הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת", אוֹת ר. מַה שֶּׁעַל פִּי דַּרְכֵי הַהֶקֵּשִׁים וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיָא אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא כְדַרְכֵיהֶם דְּרָכֵינוּ וְכוּ' - עַיֵּן "הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת", אוֹת רא. מַה שֶּׁעִקַּר פְּגַם הַבְּרִית וְנִאוּף בָּא רַק עַל יְדֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, כִּי הֵם כְּסִילוּת וּשְׁטוּת גָּמוּר נֶגֶד הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית - עַיֵּן "בְּרִית", אוֹת קיג.

199

is the aspect of the end. Until the future after the resurrection at the time of receiving the reward — when we will merit to know and attain all that was done in this world and all that Hashem intended in His creation of this world and all within it and all its governance throughout all the days of the world from beginning to end. And therefore since it is now impossible to understand and

202

עִקַּר חַיּוּת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ וְהַנְהָגָתוֹ וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם וְכָל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל בְּחִינַת הוֹלָדוֹת הַדּוֹרוֹת - הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (הל' יבום וחליצה, הל' ג, אותיות ב, ד; וע' בנים, אותיות מג מד).

202

attain the inner intellect that exists in every matter in completeness — through this

203

עִקַּר הַלְּבוּשִׁין שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְלַבֵּשׁ אַחַר פְּטִירָתוֹ הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, "דְּרַבָּנָן" דַּיְקָא, כִּי הֵם נִמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהֶם דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין לְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן (שם אות ה).

203

is the essential power of free choice. But through holy Israel believing in Moshe Rabbeinu and his holy Torah

204

עִקַּר פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְגַם כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַפְרִישׁ וּלְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁלָּהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לִדְרשׁ וּלְפָרֵשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְעָרֵב טוֹב וָרַע, אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', וְאוֹמֵר עַל אִסּוּר הֶתֵּר וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיָה הַפְּגָם עַל־יְדֵי אֲכִילָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי" הַנֶּאֱמָר בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר הַפְּגָם, כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת וְאֵין אָדָם שֶׁיִּמָּלֵט מִזֶּה, כִּי לִפְגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין מוֹעִיל שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ" וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת חִוְיָא דְּרַבָּנָן דַּיְקָא, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּזְרְקָה בְּחַוָּה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן עֲדַיִן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִן הַמִּיתָה. וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, כִּי גַם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה הנ"ל).

204

and all the Tzadikim who come after him, and walking in their ways, and believing that in every matter there is an inner divine vitality — the intellect within every matter, which is its purpose — and conducting themselves in every matter according to the holy Torah: through this they connect the external to the internal through the holy Emunah, which is the essential intellect. To the point where there are

205

עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי הַהֲמוֹן־ עָם וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן וּלְבָרֵר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּעַצְמָן, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב לָהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם. וְעַל־כֵּן הַפּוֹרֵץ גֶּדֶר חֲכָמִים נֶאֱמַר עָלָיו: "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׂכֶנּוּ נָחָשׁ", בְּחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ", כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כְּשֶׁפּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעִקַּר אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים כְּפִי הַדּוֹר, וְהֵם מְחַדְּשִׁין כַּמָּה הֲלָכוֹת, כַּמָּה חִדּוּשִׁים וּדְרָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, וְהַכֹּל כְּפִי אוֹתוֹ הַזְּמַן וְאוֹתוֹ הַדּוֹר וּכְפִי דְּרָשׁוֹתֵיהֶם וְחִדּוּשֵׁיהֶם, כָּךְ מִתְנַהֵג הָעוֹלָם, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות טז).

205

Tzadikim who attain great attainments in this — and even they contract their intellect, not to breach the boundary more than necessary as above. This is the opposite of the wicked and rationalists who wish to contemplate, gaze, and understand every matter to its very depths — but since they are submerged in all the desires and literally act as animals, through this they have

206

אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי כֹּלָּא חַד, בְּחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". גַּם עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, בְּחִינַת "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עוֹלִין מִבְּהֵמָה לְאָדָם (שם אותיות כז כח).

206

no contraction in their intellect. And because of this they became very confused in many foreign opinions and great heresy. But Jacob's portion is

207

מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בָּעֵינַיִם אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי כָּל הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנָיו וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים עַיִן בְּעַיִן מֵחֲמַת תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ: אוֹתִיּוֹת "אֱמוּנָה" רָאשֵׁי־תֵבוֹת: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (עיין בדף הסמוך לחשן משפט, הל' דיינים, הל' א).

207

not among these, as all is explained there. Through contracting one's brain so as not to be arrogant to be wise in one's

208

בְּעִנְיָן אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים קְצָת הִשְׁתַּדְּלוּ בָּזֶה הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַיְדוּעִים וּמְפֻרְסָמִים (וּבְדוֹרוֹתֵינוּ אֵלָּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת גַּם בֵּין הַכְּשֵׁרִים קְצָת) לְהָבִיא רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְכָל דִּבְרֵיהֶם הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד; כִּי הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמְצָא אֶחָד שֶׁצָּמְחָה יְשׁוּעָה עַל־יָדוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין בִּלְשׁוֹנוֹתָם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה יִהְיֶה חוֹבָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, הֲלוֹא מָצִינוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּבִינִים לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא בָּאת תְּשׁוּעָה עַל־יָדָם? בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁיָּדוּעַ כִּי אַדְּרַבָּא עַל־פִּי־רֹב הֵם הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרֵינוּ, וְרֹב הַצָּרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ עַל־יָדָם כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם, וְנִתְקַיֶּם בָּנוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתוֹכַחַת בְּחֻקֹּתַי: "וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים עֲלֵיכֶם אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם, וְכֵן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְכוּ'", וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וּבַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִים לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת. וּכְבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מַה שֶּׁהִתְוַכַּח אֶחָד מֵהֶם עִם חָכָם אֶחָד מִכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַחִיּוּב עַל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם מֵהַנֵּס שֶׁהָיָה בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, עַל־יְדֵי שֶׁהִגִּיד לְאֶסְתֵּר מַה שֶּׁקָּצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן טַרְסִי וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִמָּרְדְּכַי, שֶׁהָיָה מֵהַסַּנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִין לְהַכִּיר בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מִשָּׁם רְאָיָה לִדְבָרֵנוּ, כִּי הֲלוֹא אַדְּרַבָּא עִקַּר הַנֵּס הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבִּגְתָן וָתֶרֶשׁ לֹא נִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר לִפְנֵי מָרְדְּכַי, כִּי סָבְרוּ שֶׁמִּסְּתָמָא אֵינוֹ מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין כָּל־כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים; וְאִם שֶׁאַחַר־כָּךְ הָיָה הַנֵּס אָז מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, זֶה הָיָה רַק בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי סִבָּה זֹאת. וְכֵן גַּם־כֵּן בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, אִם נִמְצָא אֵיזֶה פְּעָמִים שֶׁהָיָה יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי צַדִּיק אֶחָד שֶׁהֵבִין לְשׁוֹנוֹתָם - כִּי כָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֵחִדּוּשׁ לֹא יַלְפִינַן, וְהַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר וְכוּ', וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם וְכוּ', בִּפְרָט הַבּוֹטְחִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ וְכוּ'.

208

own eyes — not wishing to attain more than one's intellect permits — rather contracting one's brain, humbling oneself like hyssop and worm, and relying on Emunah — through this specifically one merits to purify the ultimate of the external, and to connect even the ultimate of the external to the internal. And this is the aspect of the purification of the Red Heifer, as explained there. Through complete faith in the Sages, the world is protected together with all its wealth and possessions from all manner of damages and losses. And for this there is also required great love and peace among Israel. One must be very strong in faith in the Sages in all its aspects: to believe in genuine Tzadikim, to believe in one's companions and speak with them in fear of Heaven

209

וּבְעִנְיָן אֲשֶׁר פָּעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִישׂחֹק וְהָפְכוּ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ לוֹמַר שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, הָעִקָּר בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַנִּימוּסִיּוּת, הַיְנוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ' - תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְכוּ', וְאָסוּר לַחֲזֹר דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּפֶה, וַאֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וְכוֹפְרִים בָּזֶה בְּכָל פִּנּוֹת וִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה; כִּי בֶּאֱמֶת רֹב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם עַל־ פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, כְּפִי מַה שֶּׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא כְּפִי הַנִּימוּסִיּוּת וְשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְכוּ'" - אֲפִלּוּ מַה שֶּׁחָטָאתִי נֶגֶד אוּרִיָּה, לֹא חָטָאתִי אֶלָּא לְךָ, שֶׁהִזְהַרְתָּ עַל הַדָּבָר וְכוּ'. וּבַעֲבוּר זֶה דַּיְקָא צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם גַּם־כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם וּלְהַאֲמִין כִּי בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד, וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, וְעַל כֻּלָּם - מַה שֶּׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חָכְמָתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת. וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד: "פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ, עַל־כֵּן (דַּיְקָא) נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁמֹר הַמִּצְו?ֹת וּלְקַיְּמָן, כִּי מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה לְעוֹלְמֵי־עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. אֲבָל לְפִי סְבָרוֹת הַכָּזְבִּיּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַנַּ"ל, שֶׁהַמִּצְו?ֹת הֵם נִמּוּסִיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְּדִינָה - בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה לְהָאָדָם מְאֹד לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל נִימוּסֵי הַמְּדִינָה, בִּפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עִנְיָן כְּלָל לְכָל זֶה, כְּגוֹן לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכַיּוֹצֵא. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר הַכְּזָבִים וּשְׁקָרִים כַּנַּ"ל, אָנוּ רוֹאִים עַל־פִּי־רֹב שֶׁהֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וַחֲשׁוּדִים עַל כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַגְּלוּיִים וִידוּעִים לַכֹּל. וּמִזֶּה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה גַּם לְהַכְּשֵׁרִים קְצָת, וּמִתְחַכְּמִים לְקָרֵב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה גַּם לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וּמֵחֲמַת זֶה אוֹמְרִים טְעָמִים הַרְבֵּה לְמִצְו?ֹת הַתּוֹרָה עַל־פִּי שִׂכְלָם הַטִּבְעִי הָאֱנוֹשִׁי, וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם שֶׁמִּזֶּה יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה. וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר, כִּי אַדְּרַבָּא, בָּזֶה נִשְׁפָּל, חַס וְשָׁלוֹם, קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי יְכוֹלִין לָבוֹא וּלְהַשִּׂיג דְּרָכֶיהָ, וְלָמָּה זֶּה יָרַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר־סִינַי וְנִגְלָה בְּעַרְפִלֵּי־טֹהַר לְלַמֵּד לְעַמּוֹ תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וּדְבָרָיו שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, וְכַאֲשֶׁר משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ הִתְפַּלֵּא עַל זֶה וְאָמַר: "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְכוּ'". וּכְבָר מוּבָא בִּדְבָרֵינוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁכָּךְ נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ, אִם־כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁזֶּה שְׁטוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג בַּדַּעַת הַשָּׁפָל יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל. וְזֶה כָּלוּל גַּם־כֵּן בְּעִנְיַן הַנַּ"ל שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁזֶּה שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁ"פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ" וְאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיגָם כְּלָל (וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים לָזֶה, אֲבָל לֹא מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְגָבְהוּ דְרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ, וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּצְו?ֹת יֶשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה דְּרָכִים נֶעְלָמִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, רָזִין דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת), וְלָכֵן דַיְקָא "נְצָרָתַם נַפְשִׁי" וְכַנַּ"ל. וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ גַּם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי - מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בָּזֶה, אוּלַי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵיהֶם הֻכְרְחוּ לָזֶה? וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וּכְתִיב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (בשיחותיו הקדושים עם תוספת ביאור קצת).

209

— for in every Jew there is a good point which is the aspect of a Tzadik. And one must strengthen oneself especially to believe also in oneself — to believe that even one's small service and engagement in Torah is very precious before Hashem. And particularly what one has merited — to draw close to genuine and upright Tzadikim and believe in them — this is very precious before Hashem. For even if one believes in Hashem and in the Tzadikim and one's upright companions — but does not believe in oneself: namely, does not believe of oneself that one's Emunah in the genuine Sages and so forth is very, very precious — this too is a blemish of faith in the Sages. And in one sense this blemish is the worst of all: as is commonly found in many people who are somewhat upright and beginning to draw close to men of truth, to Tzadikim and upright men — but they say about themselves: "I know certainly that they are upright and righteous — but what avails it for me? For I know and recognize my own soul's deficiency…" And through this one falls, G-d forbid, and distances oneself entirely. To the point where many become afterwards disputants and persecutors of men of truth through this. It emerges that all their blemish in faith in the Sages was through not believing in themselves. For one

210

מְבֹאָר בְּסָבָא, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּרָא, כִּי הָאַחְדוּת מְחֻבָּר יַחַד, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת רִבּוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֵּרוּדָא, כִּי אֵין פֵּרוּד כִּי־אִם בִּמְקוֹם רַבִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא, כִּי עַל־פִּי־רֹב הַמְחַקְּרִים מַתְחִילִים כְּפִירָתָם מֵאֵיזֶה דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהֵם מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁמַּנִּיחִין לִיסוֹד וּלְהַקְדָּמָה לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הוֹלְכִים מִסְּבָרָא לִסְבָרָא וּמִדֵּעָה לְדֵעָה וְכוּ' עַד שֶׁנָּבוֹכוּ בַּחֲקִירוֹת רְחוֹקוֹת, עַד שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהָאֱמֶת לְגַמְרֵי וּבָאִים לִשְׁקָרִים וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת. וּמִבְּחִינָה זֹאת הֵם כָּל הַהַטְעָאוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמַּטְעֶה אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה מִינֵי טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה, וּמִתְּחִלָּה מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, כְּגוֹן אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת אוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַטְעֶה אוֹתוֹ לִדְבָרִים רָעִים מְאֹד וּמֵסִית וּמַדִּיחַ אוֹתוֹ וּמַטְעֶה אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁמַּטְעֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְהַכְּלָל, שֶׁעַל כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל הַצַּדִּיקִים אוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְכוּ', וְצָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד עַל שֶׁקִּלְקֵל וּפָגַם אֶת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אִם הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ עוֹלִין עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁהֵם שְׁטוּת בֶּאֱמֶת. וְכֵן בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְדַחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן, וְלִהְיוֹת נִדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וְלִסְבֹּל הַיִּסּוּרִים, עַד אֲשֶׁר יְרֻחַם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד הַשֵּׁם. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה - מַה טּוֹב, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"; אֲבָל אִם אֵינוֹ מוֹצֵא בַּמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר - מַה לַּעֲשׂוֹת? אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה וְכוּ', וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַפְלִיג עַצְמוֹ לְמֶרְחַקִּים וּלְהַפְקִיר עַצְמוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ - רַחֲמָנָא לִצְּלַן מִדֵּעוֹת כָּאֵלּוּ, רַק יִסְבֹּל וְיַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל הַרְבֵּה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּלְהַמְתִּין וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סַמָּא דְּיִסּוּרֵי - שַׁתּוֹקֵי וְקַבּוֹלֵי וְכוּ'. וְכֵן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים הָאֱמֶת שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וּמִתְיָאֲשִׁים לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתָם עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְכָל זֶה הוּא רַק מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ גָּרוּעַ מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר; וּצְרִיכִין לְהָשִׁיב לוֹ לְהַיֵּצֶר הָרָע: [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁפָּגַם וְקִלְקֵל הַרְבֵּה, אַךְ אִם־כֵּן מִשּׁוּם הַאי יְקַלְקֵל יוֹתֵר?! כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה"; וְכִי מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחְזֹר וְיֹאכַל שׁוּם וְיִהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר?! בְּוַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד, עַל־יְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ וְעַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ. וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמַּחְמִיר מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁפָּגַם, יָשִׂים עַל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא רַק לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת, הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַלשׂזֶה נֶאֱמַר: "וָחַי בָּהֶם" - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם וְכוּ'. וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָהּ לְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְכוּ'; וְזֶה שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לְעִנְיָן זֶה הַנַּ"ל, כְּגוֹן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת הַנַּ"ל צָרִיךְ הָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ הָאֱמֶת: יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי כִּי קִלְקַלְתִּי מְאֹד וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה לִפֹּל בְּדַעְתִּי לְגַמְרֵי, עַד עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּבוֹא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן?! וְכֵן בְּכַמָּה דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רוֹצִים לְגָרְשָׁם, אַךְ עַל־פִּי־רֹב אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתָּם לְפֹעַל מַמָּשׁ, כִּי הָאִשָּׁה אֵינָהּ רוֹצָה בָּזֶה אוֹ מֵחֲמַת מְנִיעוֹת אֲחֵרוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה הֵם גּוֹרְמִים לְעַצְמָם עַל־פִּי־רֹב יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד וּמְלֵאִים קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת בְּכָל עֵת, וְעַל־פִּי־רֹב הֵם נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים וְסוֹבְלִים יִסּוּרִים עֲצוּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וּצְרִיכִין לִשְׁאֹל לָהֶם גַּם־כֵּן: וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! אֲפִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ וּלְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה בֶּאֱמֶת יִסּוּרִים הַרְבֵּה, אֲבָל מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה גְּרוּעָה וְרָעָה עוֹד בְּיוֹתֵר? כַּאֲשֶׁר נִמְצָא בֶּאֱמֶת עַל־פִּי־רֹב, וּבִפְרָט שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְכוּ', וּבִפְרָט מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גַּם־כֵּן עַל זֶה, וְכִי זוֹ הִיא הָעֵצָה לְבַלּוֹת יָמָיו בִּקְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּתְמִידוּת בְּהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְהַיִּסּוּרִין שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה, וְלַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה, כִּי־אִם "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זוֹ אִשְׁתּוֹ; וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גַּרְמָא דְּנָפַל בְּחוּלָקָךְ, טָב אוֹ בִישׁ - גָּרְרֵהּ וְכוּ'. וְכֵן בִּשְׁאָר מִינֵי יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם וּלְתַקְּנָם; אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יִפֹּל עַל־יְדֵי עֲצוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו לְיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְלִדְבָרִים זָרִים וּגְרוּעִים עוֹד בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָשׂוּם זֹאת אֶל לִבּוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: הָאֱמֶת שֶׁהַיִּסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמָרִים כָּל־כָּךְ וְקָשֶׁה לְסָבְלָם, אֲבָל וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים וְעֵצוֹת מְקֻלְקָלוֹת, אֲשֶׁר הָעֵצוֹת גְּרוּעִים בְּיוֹתֵר מֵהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים אֲלָפִים פְּעָמִים וְכוּ'. וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְמַה שֶּׁרְגִילִין אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֲשֶׁר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא לְהַטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים וְלִמְצֹא חֶסְרוֹנוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים מוֹצְאִין אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא חִסָּרוֹן וְקֻשְׁיָא בֶּאֱמֶת, רַק שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה, כְּגוֹן עַל מִנְהָג שֶׁהָיָה בִּימֵי קֶדֶם לִשְׂכֹּר הָרַבָּנוּת אֵצֶל הַשָּׂרִים וְהָאֲדוֹנִים. וּבֶאֱמֶת מִנְהָג זֶה הָיָה מִנְהָג גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר וְנַעֲשָׂה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַחֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צָוְחוּ הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל עַל זֶה, כַּמּוּבָא בְּמַהַרְשָׁ"א זַ"ל וְכוּ'; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהָשִׁיב לָהֶם לְאֵלּוּ הַנַּ"ל גַּם־כֵּן [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהָאֱמֶת שֶׁדָּבָר זֶה בְּוַדַּאי הוּא עִוּוּת גָּדוֹל וּצְרִיכִין לְתַקְּנוֹ (וְכַאֲשֶׁר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּבָר נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְנִתְבַּטֵּל מִנְהָג זֶה מִיָּמִים קַדְמוֹנִים), אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל זְמַן שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיָה עַל זֶה, אוֹ אַף אִם הִמָּצֵא יִמָּצֵא עוֹד אֵיזֶה מִנְהָג גָּרוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָשֶׁה לְתַקְּנוֹ - וְכִי מִשּׁוּם הָא טוֹב יוֹתֵר לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַפּוֹרְקֵי־עֹל לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְהוֹפְכִים הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּרְחוֹקִים מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, וְהֵם רוֹצִים לְהוֹרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַנְהִיג אוֹתָם בְּמִנְהֲגֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם - לֹא תִהְיֶה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם! כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וְכוּ'. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה עִוּוּת בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל (אֲשֶׁר זֶה נִמְשָׁךְ מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת וּתְלָאוֹת רַבּוֹת וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל), אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהַשֵּׁם בָּטַחְנוּ, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי צַדִּיקִים וּמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן פְּנִים עוֹד מַה שֶּׁמַּאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְרַחֵק מִדַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ', וְאֵיךְ שֶׁהַקַּדְמוֹנִים זַ"ל גַּם־כֵּן צָוְחוּ עַל זֶה הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרַב הַאי גָּאוֹן וְהָרַשְׁבָּ"א זַ"ל וְעוֹד הַרְבֵּה גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים מֵהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים זַ"ל. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁמְּבָאֵר גְּרִיעוּת וּשְׁטוּת הַסְּבָרוֹת שֶׁל הָרוֹצִים לְהַשְׁווֹת חָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָה עִם חָכְמַת הַקַּבָּלָה (אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים זֹאת רַק לְפָנִים, כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל כּוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַף בְּהַדְּבָרִים הַקְּרוֹבִים אֶל שֵׂכֶל הָאָדָם וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה). וּבֶאֱמֶת, לְבַד מַה שֶּׁחָכְמַת הַקַּבָּלָה גָּבְהָה וְשָׂגְבָה מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְגַמְרֵי מֵחָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁנִּבְנֵית רַק עַל שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיֵשׁ בָּהּ מַחֲלֹקֶת וְטָעוּת וּמְבוּכוֹת הַרְבֵּה; אֲבָל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא רַק מִסִּינַי, מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (וְכֵן הָאַחֲרוֹנִים זַ"ל שֶׁזָּכוּ לִלְמֹד חָכְמָה זוֹ מִפִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אוֹ אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ עַל־כָּל־פָּנִים לְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, זַךְ וָצַח וּבָרוּר וְקָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וְהַהַשָּׂגָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר חַכְמֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, בְּרֹב הַדְּבָרִים חָכְמַת הַקַּבָּלָה סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, בִּפְרָט כַּוָּנַת הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל עַל־פִּי חֲקִירָה וְכוּ'. עַל־כֵּן מַה לָּהֶם וָלָנוּ? יְהִי לָהֶם אֲשֶׁר לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר וְכוּ' (שם בהשיחות הנ"ל).

210

who wishes to care for his life must ask Hashem until he strengthens himself in faith in the Sages so greatly that he also believes in himself — that he believes in the great power of the righteousness of the true Tzadikim, to the point where they will certainly also rectify him and elevate him higher and higher if he holds himself to be cleaved to them all the days of his life. For his Emunah in himself — that he believes in the Tzadikim and draws close to them — is very, very precious. For Emunah is only in a matter that one does not understand through intellect — therefore one must also believe in oneself with complete Emunah, even though according to one's own intellect and self-knowledge one is very far from Hashem. Nonetheless one must believe with Emunah that even the few good points one has are very precious before Hashem. And the essential blemish of the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil — from which the filth of the serpent was drawn, from which all the blemishes of the preceding generations derived: the generation of the Flood, the generation of the Dispersion, and so forth — all the blemishes of all the generations — all was through the blemish of faith in the Sages of Chavah, who did not believe completely in the words of the First Man who was commanded not to eat from the Tree of Knowledge. And the essential blemish was what she subsequently caused the First Man — that he too blemished faith in the Sages: namely by falling in his mind and not believing sufficiently in himself until he was enticed by her words. And the same applies now for each and every one of Israel. For if a person believed in himself that his soul is very, very high — for even the soul of the lowest of Israel is very high, and on it depend all the upper and lower worlds — he would certainly guard his soul very much not to cause any blemish, and would be very quickened in the service of Hashem. One who blemishes faith in the Sages — not only does he not merit that the Torah should be established within his innards in the aspect of "and Your Torah within my innards" [Psalms 40:9] — but on the contrary: from the waste products of the food in his innards, putrid vapors rise up and confuse his mind with reasonings inverted from the truth, to the point where he cannot bring forth true legal rulings from the Torah. It emerges that the Torah departs and distances itself from him — since he cannot bring forth from it true rulings. And then he is in the aspect of what our Rabbis said: "the Torah of Doeg [the wicked man from the time of King Shaul who misused his Torah knowledge] was from the lips outward" — namely, it was not established within his innards. And all this is because he blemished faith in the Sages. But one who merits faith in the Sages thereby merits that his eating is like manna — for the waste products do not rise to the brain. And through this he merits to bring forth true legal rulings — which is the essential practical fulfillment

211

פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד: אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כִּי מִלְמַעְלָה יָבוֹא אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן. וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁלִּי גַּם בְּלֹא זֶה יִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת וְיִשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָתָם, אַךְ אֲנִי מְגַלֶּה לְךָ זֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ יוֹתֵר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁדִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְכַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ מְאֹד עַל זֶה וְאָמַר: אוֹי! אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲמֹד אֲנָשִׁים מוּעָטִים נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם? וְהִנֵּה סָמוּךְ מְאֹד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ זֹאת, שֶׁתֵּכֶף הִתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לִצְמֹחַ נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים דְּשָׁם כַּמְפֻרְסָם, וְחִבְּרוּ חִבּוּרִים רָעִים, בִּפְרָט סִפְרֵי 'הַמְאַסֵּף' וְכוּ', אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְפַּשְּׁטָה הַנֶּגַע בִּמְדִינָתֵנוּ. עַד אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְהִסְתַּלְּקוּת עוֹד גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, פָּשְׂתָה נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הָרָעָה הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינָתֵנוּ. וּכְבָר צָוְחוּ כִּכְרוּכְיָא הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, כִּי יָדָם תַּקִּיפָה, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִצְמְחָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה בְּיָמֵינוּ שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל־יָדָם, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ! וְנִתְקַיֵּם בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ אַדְמוּ"ר זַ"ל הַנּוֹרָא מִקֹּדֶם בְּרוּחַ־קָדְשׁוֹ, וַעֲדַיִן הוֹלְכִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בְּכָל עֵת, אוֹי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בַּיָּמִים הַבָּאִים! וּכְבָר כָּתַבְנוּ מַה שֶּׁאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁעַל זֶה הִתְנַבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ, בִּפְרָט דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְכוּ'", שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הָיָה, שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה יִתְנַסּוּ וְיִצְטָרְפוּ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, שֶׁיַּעַמְדוּ וְיָקוּמוּ רַבִּים שֶׁיִּרְצוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָם מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן, הָיָה רָאוּי לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל, עַד אֲשֶׁר רַבִּים יִהְיוּ נִכְשָׁלִים מְאֹד. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ כּוֹתְבִים כָּל זֹאת, לְמַעַן יֵדְעוּ הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הוּא זַ"ל לָנוּ אֶת כָּל זֹאת מִקֹּדֶם, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיבשׂ נֶפֶשׁ לְחַזֵּק לִבָּם בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים (שיחות הר"ן, אות רכ).

211

of the Torah. And he merits the aspect of "and Your Torah within my innards" — and is then counted as if he made the words of Torah himself, as explained there. One must believe that all the craft-wisdom of all the craftsmen in the world — all of them derive in their root from the wisdom of the holy Torah, which was the craftsman's tool of the Creator of Bereishis, as it is written: "I was beside Him as a craftsman" [Proverbs 8:30] — and our Rabbis expounded: "do not read 'amon' but 'uman' — craftsman." [Bereishis Rabbah 1:1] And Hashem intentionally created the world lacking completion — so that the completion of all creation would be only through Man, as our Rabbis said: "wheat needs to be ground…" And for all this, various crafts,

212

וְאָמַר שֶׁהוֹלֵךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל עַל הָעוֹלָם, וְכֵן סִפֵּר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בָּעוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּאֵלּוּ הָעִתִּים! וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר זֹאת, שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם וְשֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֶּרֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַבִּלְבּוּלִים. כִּי הֲלוֹא גַּם דָּנִיֵּאל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ וְכוּ'. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. רא. מַה שֶּׁעִקַּר פְּגַם הַבְּרִית וְנִאוּף בָּא רַק עַל יְדֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, כִּי הֵם כְּסִילוּת וּשְׁטוּת גָּמוּר נֶגֶד הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית - עַיֵּן "בְּרִית", אוֹת קיג.

212

labors, and devices are needed. And similarly many crafts and labors are needed for clothing — for it is impossible to wear flax and wool as they are. And so too in every matter in the world. And every time and in every generation, many wisdoms and devices are continually renewed in the matter of craftsmanship and implements of craft — to more quickly bring a vessel to its finished form. As in the matter of the craft-devices through the "machine" (מַאשִׁין — that is, machinery) that are continually renewed in every generation. And all these crafts, devices, and their implements

202

עִקַּר חַיּוּת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ וְהַנְהָגָתוֹ וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם וְכָל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל בְּחִינַת הוֹלָדוֹת הַדּוֹרוֹת - הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (הל' יבום וחליצה, הל' ג, אותיות ב, ד; וע' בנים, אותיות מג מד).

202

— in which there is great wisdom — all derive in their root from the wisdom of the

203

עִקַּר הַלְּבוּשִׁין שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְלַבֵּשׁ אַחַר פְּטִירָתוֹ הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, "דְּרַבָּנָן" דַּיְקָא, כִּי הֵם נִמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהֶם דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין לְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן (שם אות ה).

203

Torah. And all their vitality and sustaining is through faith in the Sages — for the genuine Sages of every

204

עִקַּר פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְגַם כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַפְרִישׁ וּלְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁלָּהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לִדְרשׁ וּלְפָרֵשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְעָרֵב טוֹב וָרַע, אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', וְאוֹמֵר עַל אִסּוּר הֶתֵּר וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיָה הַפְּגָם עַל־יְדֵי אֲכִילָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי" הַנֶּאֱמָר בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר הַפְּגָם, כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת וְאֵין אָדָם שֶׁיִּמָּלֵט מִזֶּה, כִּי לִפְגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין מוֹעִיל שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ" וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת חִוְיָא דְּרַבָּנָן דַּיְקָא, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּזְרְקָה בְּחַוָּה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן עֲדַיִן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִן הַמִּיתָה. וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, כִּי גַם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה הנ"ל).

204

generation toil and labor each time to complete the Torah more fully, to innovate in it genuine innovations and to multiply books on the Torah without end. Through this is the essential completeness of the Torah — this is the aspect of "and he pondered and probed and composed many parables" [Ecclesiastes 12:9] — and our Rabbis expounded: he made ears for the Torah [Vayikra Rabbah, meaning: he made the Torah

205

עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי הַהֲמוֹן־ עָם וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן וּלְבָרֵר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּעַצְמָן, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב לָהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם. וְעַל־כֵּן הַפּוֹרֵץ גֶּדֶר חֲכָמִים נֶאֱמַר עָלָיו: "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׂכֶנּוּ נָחָשׁ", בְּחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ", כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כְּשֶׁפּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעִקַּר אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים כְּפִי הַדּוֹר, וְהֵם מְחַדְּשִׁין כַּמָּה הֲלָכוֹת, כַּמָּה חִדּוּשִׁים וּדְרָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, וְהַכֹּל כְּפִי אוֹתוֹ הַזְּמַן וְאוֹתוֹ הַדּוֹר וּכְפִי דְּרָשׁוֹתֵיהֶם וְחִדּוּשֵׁיהֶם, כָּךְ מִתְנַהֵג הָעוֹלָם, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות טז).

205

accessible to all]. For the genuine Sages engage in this in every generation to complete the Torah more fully. And the essential ones are the holy Tzadikim who know all the ways of the Torah in its root — to the point where they find and reveal each time deep and wondrous new counsels as to how to give life and strengthen all the weak souls and introduce the fulfillment of

206

אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי כֹּלָּא חַד, בְּחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". גַּם עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, בְּחִינַת "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עוֹלִין מִבְּהֵמָה לְאָדָם (שם אותיות כז כח).

206

the Torah into the world. This is the essential thing — and they engage in this through many, many devices, wondrous and awesome crafts and labors. And

207

מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בָּעֵינַיִם אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי כָּל הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנָיו וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים עַיִן בְּעַיִן מֵחֲמַת תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ: אוֹתִיּוֹת "אֱמוּנָה" רָאשֵׁי־תֵבוֹת: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (עיין בדף הסמוך לחשן משפט, הל' דיינים, הל' א).

207

from there the power and vitality descends and unfolds to all the craftsmen and laborers in the physical dimension, who

208

בְּעִנְיָן אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים קְצָת הִשְׁתַּדְּלוּ בָּזֶה הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַיְדוּעִים וּמְפֻרְסָמִים (וּבְדוֹרוֹתֵינוּ אֵלָּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת גַּם בֵּין הַכְּשֵׁרִים קְצָת) לְהָבִיא רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְכָל דִּבְרֵיהֶם הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד; כִּי הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמְצָא אֶחָד שֶׁצָּמְחָה יְשׁוּעָה עַל־יָדוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין בִּלְשׁוֹנוֹתָם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה יִהְיֶה חוֹבָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, הֲלוֹא מָצִינוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּבִינִים לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא בָּאת תְּשׁוּעָה עַל־יָדָם? בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁיָּדוּעַ כִּי אַדְּרַבָּא עַל־פִּי־רֹב הֵם הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרֵינוּ, וְרֹב הַצָּרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ עַל־יָדָם כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם, וְנִתְקַיֶּם בָּנוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתוֹכַחַת בְּחֻקֹּתַי: "וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים עֲלֵיכֶם אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם, וְכֵן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְכוּ'", וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וּבַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִים לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת. וּכְבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מַה שֶּׁהִתְוַכַּח אֶחָד מֵהֶם עִם חָכָם אֶחָד מִכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַחִיּוּב עַל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם מֵהַנֵּס שֶׁהָיָה בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, עַל־יְדֵי שֶׁהִגִּיד לְאֶסְתֵּר מַה שֶּׁקָּצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן טַרְסִי וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִמָּרְדְּכַי, שֶׁהָיָה מֵהַסַּנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִין לְהַכִּיר בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מִשָּׁם רְאָיָה לִדְבָרֵנוּ, כִּי הֲלוֹא אַדְּרַבָּא עִקַּר הַנֵּס הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבִּגְתָן וָתֶרֶשׁ לֹא נִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר לִפְנֵי מָרְדְּכַי, כִּי סָבְרוּ שֶׁמִּסְּתָמָא אֵינוֹ מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין כָּל־כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים; וְאִם שֶׁאַחַר־כָּךְ הָיָה הַנֵּס אָז מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, זֶה הָיָה רַק בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי סִבָּה זֹאת. וְכֵן גַּם־כֵּן בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, אִם נִמְצָא אֵיזֶה פְּעָמִים שֶׁהָיָה יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי צַדִּיק אֶחָד שֶׁהֵבִין לְשׁוֹנוֹתָם - כִּי כָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֵחִדּוּשׁ לֹא יַלְפִינַן, וְהַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר וְכוּ', וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם וְכוּ', בִּפְרָט הַבּוֹטְחִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ וְכוּ'.

208

continually renew wisdom and fresh intellect and invent new crafts, labors, and wondrous implements for the rectification of the particular details of creation in the physical dimension. For it is known that all the vitality in the world — in general and in particular — derives only from the holy Torah. And therefore the totality of creation as it was created — its essential vitality comes from the Torah as it was given from heaven. And therefore the world was created lacking completion — and its complete rectification is specifically through Man: to teach that even the holy Torah in the general sense as it was given, is as it were lacking completion. And its essential rectification and completeness is through the genuine Sages of every generation — to whom

209

וּבְעִנְיָן אֲשֶׁר פָּעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִישׂחֹק וְהָפְכוּ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ לוֹמַר שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, הָעִקָּר בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַנִּימוּסִיּוּת, הַיְנוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ' - תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְכוּ', וְאָסוּר לַחֲזֹר דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּפֶה, וַאֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וְכוֹפְרִים בָּזֶה בְּכָל פִּנּוֹת וִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה; כִּי בֶּאֱמֶת רֹב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם עַל־ פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, כְּפִי מַה שֶּׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא כְּפִי הַנִּימוּסִיּוּת וְשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְכוּ'" - אֲפִלּוּ מַה שֶּׁחָטָאתִי נֶגֶד אוּרִיָּה, לֹא חָטָאתִי אֶלָּא לְךָ, שֶׁהִזְהַרְתָּ עַל הַדָּבָר וְכוּ'. וּבַעֲבוּר זֶה דַּיְקָא צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם גַּם־כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם וּלְהַאֲמִין כִּי בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד, וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, וְעַל כֻּלָּם - מַה שֶּׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חָכְמָתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת. וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד: "פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ, עַל־כֵּן (דַּיְקָא) נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁמֹר הַמִּצְו?ֹת וּלְקַיְּמָן, כִּי מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה לְעוֹלְמֵי־עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. אֲבָל לְפִי סְבָרוֹת הַכָּזְבִּיּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַנַּ"ל, שֶׁהַמִּצְו?ֹת הֵם נִמּוּסִיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְּדִינָה - בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה לְהָאָדָם מְאֹד לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל נִימוּסֵי הַמְּדִינָה, בִּפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עִנְיָן כְּלָל לְכָל זֶה, כְּגוֹן לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכַיּוֹצֵא. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר הַכְּזָבִים וּשְׁקָרִים כַּנַּ"ל, אָנוּ רוֹאִים עַל־פִּי־רֹב שֶׁהֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וַחֲשׁוּדִים עַל כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַגְּלוּיִים וִידוּעִים לַכֹּל. וּמִזֶּה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה גַּם לְהַכְּשֵׁרִים קְצָת, וּמִתְחַכְּמִים לְקָרֵב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה גַּם לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וּמֵחֲמַת זֶה אוֹמְרִים טְעָמִים הַרְבֵּה לְמִצְו?ֹת הַתּוֹרָה עַל־פִּי שִׂכְלָם הַטִּבְעִי הָאֱנוֹשִׁי, וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם שֶׁמִּזֶּה יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה. וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר, כִּי אַדְּרַבָּא, בָּזֶה נִשְׁפָּל, חַס וְשָׁלוֹם, קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי יְכוֹלִין לָבוֹא וּלְהַשִּׂיג דְּרָכֶיהָ, וְלָמָּה זֶּה יָרַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר־סִינַי וְנִגְלָה בְּעַרְפִלֵּי־טֹהַר לְלַמֵּד לְעַמּוֹ תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וּדְבָרָיו שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, וְכַאֲשֶׁר משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ הִתְפַּלֵּא עַל זֶה וְאָמַר: "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְכוּ'". וּכְבָר מוּבָא בִּדְבָרֵינוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁכָּךְ נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ, אִם־כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁזֶּה שְׁטוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג בַּדַּעַת הַשָּׁפָל יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל. וְזֶה כָּלוּל גַּם־כֵּן בְּעִנְיַן הַנַּ"ל שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁזֶּה שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁ"פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ" וְאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיגָם כְּלָל (וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים לָזֶה, אֲבָל לֹא מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְגָבְהוּ דְרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ, וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּצְו?ֹת יֶשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה דְּרָכִים נֶעְלָמִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, רָזִין דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת), וְלָכֵן דַיְקָא "נְצָרָתַם נַפְשִׁי" וְכַנַּ"ל. וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ גַּם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי - מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בָּזֶה, אוּלַי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵיהֶם הֻכְרְחוּ לָזֶה? וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וּכְתִיב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (בשיחותיו הקדושים עם תוספת ביאור קצת).

209

the Torah was given to expound and innovate in it. This is the essential rectification and completeness of the Torah — which is only through faith in the Sages. For without the genuine Sages, one would not know anything from the Torah. And from there — from the wisdom of truth of the Sages who create and innovate each time many wondrous crafts and labors in the holy Torah — from there all the craftsmen in the physical dimension also receive their power: those who labor to complete all the particular details of creation in the physical dimension. And therefore all the labors and crafts in the world are included in the thirty-nine labors of the Mishkan — and from there is their essential sustaining and vitality. For the essential blemish of the Golden Calf was through the blemish of faith in the Sages (they did not sufficiently believe in Moshe, as it is written: "for this Moshe the man… we know not what has become of him" [Exodus 32:1] — see there). And the labor of the Mishkan was the repentance and rectification for this. And from there the rectification unfolds to all the crafts in the world — for all of them derive and descend from the completeness of the holy Torah that is completed in every generation through the rectification of faith in the Sages. The essential servitude

210

מְבֹאָר בְּסָבָא, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּרָא, כִּי הָאַחְדוּת מְחֻבָּר יַחַד, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת רִבּוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֵּרוּדָא, כִּי אֵין פֵּרוּד כִּי־אִם בִּמְקוֹם רַבִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא, כִּי עַל־פִּי־רֹב הַמְחַקְּרִים מַתְחִילִים כְּפִירָתָם מֵאֵיזֶה דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהֵם מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁמַּנִּיחִין לִיסוֹד וּלְהַקְדָּמָה לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הוֹלְכִים מִסְּבָרָא לִסְבָרָא וּמִדֵּעָה לְדֵעָה וְכוּ' עַד שֶׁנָּבוֹכוּ בַּחֲקִירוֹת רְחוֹקוֹת, עַד שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהָאֱמֶת לְגַמְרֵי וּבָאִים לִשְׁקָרִים וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת. וּמִבְּחִינָה זֹאת הֵם כָּל הַהַטְעָאוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמַּטְעֶה אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה מִינֵי טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה, וּמִתְּחִלָּה מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, כְּגוֹן אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת אוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַטְעֶה אוֹתוֹ לִדְבָרִים רָעִים מְאֹד וּמֵסִית וּמַדִּיחַ אוֹתוֹ וּמַטְעֶה אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁמַּטְעֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְהַכְּלָל, שֶׁעַל כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל הַצַּדִּיקִים אוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְכוּ', וְצָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד עַל שֶׁקִּלְקֵל וּפָגַם אֶת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אִם הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ עוֹלִין עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁהֵם שְׁטוּת בֶּאֱמֶת. וְכֵן בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְדַחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן, וְלִהְיוֹת נִדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וְלִסְבֹּל הַיִּסּוּרִים, עַד אֲשֶׁר יְרֻחַם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד הַשֵּׁם. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה - מַה טּוֹב, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"; אֲבָל אִם אֵינוֹ מוֹצֵא בַּמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר - מַה לַּעֲשׂוֹת? אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה וְכוּ', וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַפְלִיג עַצְמוֹ לְמֶרְחַקִּים וּלְהַפְקִיר עַצְמוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ - רַחֲמָנָא לִצְּלַן מִדֵּעוֹת כָּאֵלּוּ, רַק יִסְבֹּל וְיַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל הַרְבֵּה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּלְהַמְתִּין וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סַמָּא דְּיִסּוּרֵי - שַׁתּוֹקֵי וְקַבּוֹלֵי וְכוּ'. וְכֵן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים הָאֱמֶת שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וּמִתְיָאֲשִׁים לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתָם עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְכָל זֶה הוּא רַק מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ גָּרוּעַ מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר; וּצְרִיכִין לְהָשִׁיב לוֹ לְהַיֵּצֶר הָרָע: [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁפָּגַם וְקִלְקֵל הַרְבֵּה, אַךְ אִם־כֵּן מִשּׁוּם הַאי יְקַלְקֵל יוֹתֵר?! כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה"; וְכִי מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחְזֹר וְיֹאכַל שׁוּם וְיִהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר?! בְּוַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד, עַל־יְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ וְעַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ. וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמַּחְמִיר מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁפָּגַם, יָשִׂים עַל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא רַק לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת, הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַלשׂזֶה נֶאֱמַר: "וָחַי בָּהֶם" - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם וְכוּ'. וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָהּ לְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְכוּ'; וְזֶה שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לְעִנְיָן זֶה הַנַּ"ל, כְּגוֹן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת הַנַּ"ל צָרִיךְ הָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ הָאֱמֶת: יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי כִּי קִלְקַלְתִּי מְאֹד וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה לִפֹּל בְּדַעְתִּי לְגַמְרֵי, עַד עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּבוֹא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן?! וְכֵן בְּכַמָּה דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רוֹצִים לְגָרְשָׁם, אַךְ עַל־פִּי־רֹב אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתָּם לְפֹעַל מַמָּשׁ, כִּי הָאִשָּׁה אֵינָהּ רוֹצָה בָּזֶה אוֹ מֵחֲמַת מְנִיעוֹת אֲחֵרוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה הֵם גּוֹרְמִים לְעַצְמָם עַל־פִּי־רֹב יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד וּמְלֵאִים קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת בְּכָל עֵת, וְעַל־פִּי־רֹב הֵם נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים וְסוֹבְלִים יִסּוּרִים עֲצוּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וּצְרִיכִין לִשְׁאֹל לָהֶם גַּם־כֵּן: וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! אֲפִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ וּלְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה בֶּאֱמֶת יִסּוּרִים הַרְבֵּה, אֲבָל מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה גְּרוּעָה וְרָעָה עוֹד בְּיוֹתֵר? כַּאֲשֶׁר נִמְצָא בֶּאֱמֶת עַל־פִּי־רֹב, וּבִפְרָט שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְכוּ', וּבִפְרָט מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גַּם־כֵּן עַל זֶה, וְכִי זוֹ הִיא הָעֵצָה לְבַלּוֹת יָמָיו בִּקְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּתְמִידוּת בְּהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְהַיִּסּוּרִין שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה, וְלַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה, כִּי־אִם "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זוֹ אִשְׁתּוֹ; וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גַּרְמָא דְּנָפַל בְּחוּלָקָךְ, טָב אוֹ בִישׁ - גָּרְרֵהּ וְכוּ'. וְכֵן בִּשְׁאָר מִינֵי יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם וּלְתַקְּנָם; אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יִפֹּל עַל־יְדֵי עֲצוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו לְיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְלִדְבָרִים זָרִים וּגְרוּעִים עוֹד בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָשׂוּם זֹאת אֶל לִבּוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: הָאֱמֶת שֶׁהַיִּסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמָרִים כָּל־כָּךְ וְקָשֶׁה לְסָבְלָם, אֲבָל וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים וְעֵצוֹת מְקֻלְקָלוֹת, אֲשֶׁר הָעֵצוֹת גְּרוּעִים בְּיוֹתֵר מֵהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים אֲלָפִים פְּעָמִים וְכוּ'. וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְמַה שֶּׁרְגִילִין אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֲשֶׁר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא לְהַטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים וְלִמְצֹא חֶסְרוֹנוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים מוֹצְאִין אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא חִסָּרוֹן וְקֻשְׁיָא בֶּאֱמֶת, רַק שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה, כְּגוֹן עַל מִנְהָג שֶׁהָיָה בִּימֵי קֶדֶם לִשְׂכֹּר הָרַבָּנוּת אֵצֶל הַשָּׂרִים וְהָאֲדוֹנִים. וּבֶאֱמֶת מִנְהָג זֶה הָיָה מִנְהָג גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר וְנַעֲשָׂה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַחֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צָוְחוּ הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל עַל זֶה, כַּמּוּבָא בְּמַהַרְשָׁ"א זַ"ל וְכוּ'; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהָשִׁיב לָהֶם לְאֵלּוּ הַנַּ"ל גַּם־כֵּן [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהָאֱמֶת שֶׁדָּבָר זֶה בְּוַדַּאי הוּא עִוּוּת גָּדוֹל וּצְרִיכִין לְתַקְּנוֹ (וְכַאֲשֶׁר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּבָר נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְנִתְבַּטֵּל מִנְהָג זֶה מִיָּמִים קַדְמוֹנִים), אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל זְמַן שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיָה עַל זֶה, אוֹ אַף אִם הִמָּצֵא יִמָּצֵא עוֹד אֵיזֶה מִנְהָג גָּרוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָשֶׁה לְתַקְּנוֹ - וְכִי מִשּׁוּם הָא טוֹב יוֹתֵר לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַפּוֹרְקֵי־עֹל לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְהוֹפְכִים הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּרְחוֹקִים מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, וְהֵם רוֹצִים לְהוֹרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַנְהִיג אוֹתָם בְּמִנְהֲגֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם - לֹא תִהְיֶה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם! כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וְכוּ'. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה עִוּוּת בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל (אֲשֶׁר זֶה נִמְשָׁךְ מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת וּתְלָאוֹת רַבּוֹת וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל), אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהַשֵּׁם בָּטַחְנוּ, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי צַדִּיקִים וּמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן פְּנִים עוֹד מַה שֶּׁמַּאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְרַחֵק מִדַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ', וְאֵיךְ שֶׁהַקַּדְמוֹנִים זַ"ל גַּם־כֵּן צָוְחוּ עַל זֶה הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרַב הַאי גָּאוֹן וְהָרַשְׁבָּ"א זַ"ל וְעוֹד הַרְבֵּה גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים מֵהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים זַ"ל. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁמְּבָאֵר גְּרִיעוּת וּשְׁטוּת הַסְּבָרוֹת שֶׁל הָרוֹצִים לְהַשְׁווֹת חָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָה עִם חָכְמַת הַקַּבָּלָה (אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים זֹאת רַק לְפָנִים, כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל כּוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַף בְּהַדְּבָרִים הַקְּרוֹבִים אֶל שֵׂכֶל הָאָדָם וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה). וּבֶאֱמֶת, לְבַד מַה שֶּׁחָכְמַת הַקַּבָּלָה גָּבְהָה וְשָׂגְבָה מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְגַמְרֵי מֵחָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁנִּבְנֵית רַק עַל שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיֵשׁ בָּהּ מַחֲלֹקֶת וְטָעוּת וּמְבוּכוֹת הַרְבֵּה; אֲבָל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא רַק מִסִּינַי, מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (וְכֵן הָאַחֲרוֹנִים זַ"ל שֶׁזָּכוּ לִלְמֹד חָכְמָה זוֹ מִפִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אוֹ אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ עַל־כָּל־פָּנִים לְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, זַךְ וָצַח וּבָרוּר וְקָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וְהַהַשָּׂגָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר חַכְמֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, בְּרֹב הַדְּבָרִים חָכְמַת הַקַּבָּלָה סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, בִּפְרָט כַּוָּנַת הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל עַל־פִּי חֲקִירָה וְכוּ'. עַל־כֵּן מַה לָּהֶם וָלָנוּ? יְהִי לָהֶם אֲשֶׁר לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר וְכוּ' (שם בהשיחות הנ"ל).

210

and toil of livelihood derives from the blemish of faith in the Sages — for through the blemish of faith in the Sages one falls into servitude, and one's livelihood comes only with very great difficulty, to the point where one is compelled to hire oneself out to work for another for the sake of livelihood. But through faith in the Sages one merits freedom: to remove from oneself the yoke of servitude and the toil of livelihood — and one's livelihood flows to one with great ease and abundance. The essential completeness of faith in the Sages is when one disperses one's money to support the Torah scholar and to draw close to him. Everything that passes over a person — whether in livelihood or in the service of Hashem — and it seems to him that it is impossible to serve Hashem because of the pressure of livelihood and the multitude of confusions and troubling thoughts that pass over him — he should know that all this derives from the blemish of faith in the Sages. And he should remind himself through this each time to repent with complete repentance for the blemish of faith in the Sages — and from now on genuinely believe in all the books of the genuine Tzadikim and Sages. Through this he will merit to draw sustenance from the all-encompassing supernal intellect (שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל) — through which all is sweetened and rectified. Miscarriages come, G-d forbid, through the blemish of faith in the Sages. The essential rectification of faith in the Sages — through which one merits to be included in the all-encompassing supernal intellect where all is sweetened and rectified — will be through Moshiach ben David. This is the aspect of what David labored all his days to find the place of Hashem: the point of the Even Shesiyah (אֶבֶן שְׁתִיָּה — the Foundation Stone) — where the stone tablets stand and where shines the above-mentioned all-encompassing supernal intellect. The Torah is called "field, vineyard, garden, and orchard" — and one must strive in it so that it bears fruit: namely that Torah innovations and holy books should continually multiply and be added, through which the Torah is completed in great light. Therefore through faith in the Sages — through which holy Torah books multiply, and it is counted as if one innovated and composed them oneself — through this one's field will also bear fruit in the physical dimension and one will succeed. For the essential rectification of the power and vitality of all those who work the field so that their work succeeds is only through faith in the Sages. All damages and losses derive from the aspect of the damagers of the world (מַזִּיקֵי עָלְמָא) who draw sustenance from the aspect of heresies and disbelief. And there are two kinds of heresy, from which two kinds of damage derive: the damage of theft and loss, and the damage of coercion. And the essential protection from all this is only through the Emunah of the will (אֱמוּנַת הָרָצוֹן). For when one genuinely believes that there is no natural

211

פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד: אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כִּי מִלְמַעְלָה יָבוֹא אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן. וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁלִּי גַּם בְּלֹא זֶה יִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת וְיִשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָתָם, אַךְ אֲנִי מְגַלֶּה לְךָ זֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ יוֹתֵר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁדִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְכַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ מְאֹד עַל זֶה וְאָמַר: אוֹי! אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲמֹד אֲנָשִׁים מוּעָטִים נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם? וְהִנֵּה סָמוּךְ מְאֹד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ זֹאת, שֶׁתֵּכֶף הִתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לִצְמֹחַ נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים דְּשָׁם כַּמְפֻרְסָם, וְחִבְּרוּ חִבּוּרִים רָעִים, בִּפְרָט סִפְרֵי 'הַמְאַסֵּף' וְכוּ', אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְפַּשְּׁטָה הַנֶּגַע בִּמְדִינָתֵנוּ. עַד אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְהִסְתַּלְּקוּת עוֹד גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, פָּשְׂתָה נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הָרָעָה הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינָתֵנוּ. וּכְבָר צָוְחוּ כִּכְרוּכְיָא הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, כִּי יָדָם תַּקִּיפָה, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִצְמְחָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה בְּיָמֵינוּ שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל־יָדָם, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ! וְנִתְקַיֵּם בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ אַדְמוּ"ר זַ"ל הַנּוֹרָא מִקֹּדֶם בְּרוּחַ־קָדְשׁוֹ, וַעֲדַיִן הוֹלְכִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בְּכָל עֵת, אוֹי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בַּיָּמִים הַבָּאִים! וּכְבָר כָּתַבְנוּ מַה שֶּׁאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁעַל זֶה הִתְנַבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ, בִּפְרָט דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְכוּ'", שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הָיָה, שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה יִתְנַסּוּ וְיִצְטָרְפוּ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, שֶׁיַּעַמְדוּ וְיָקוּמוּ רַבִּים שֶׁיִּרְצוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָם מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן, הָיָה רָאוּי לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל, עַד אֲשֶׁר רַבִּים יִהְיוּ נִכְשָׁלִים מְאֹד. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ כּוֹתְבִים כָּל זֹאת, לְמַעַן יֵדְעוּ הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הוּא זַ"ל לָנוּ אֶת כָּל זֹאת מִקֹּדֶם, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיבשׂ נֶפֶשׁ לְחַזֵּק לִבָּם בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים (שיחות הר"ן, אות רכ).

211

compulsion whatsoever — that everything is conducted only by His blessed will — through this one is protected from all evil. For the attribute of Emunah is called "guarding" (שִׁמּוּר), as is known. See all this under "Mamon" [Money] §§188–189. There are heresies and disbelief that come through the aspect of theft and deception — for their inner intention is only for their own benefit, in order to be able to fill their evil desires. Only the adversary steals and destroys their minds through many deceptions and crookedness, until they are ensnared in the net of heresy. And there are yet other kinds of heresy that are in the aspect of the forehead of the serpent (מֵצַח הַנָּחָשׁ) — whose intention is not for their own benefit. Rather

212

וְאָמַר שֶׁהוֹלֵךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל עַל הָעוֹלָם, וְכֵן סִפֵּר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בָּעוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּאֵלּוּ הָעִתִּים! וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר זֹאת, שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם וְשֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֶּרֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַבִּלְבּוּלִים. כִּי הֲלוֹא גַּם דָּנִיֵּאל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ וְכוּ'. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. רא. מַה שֶּׁעִקַּר פְּגַם הַבְּרִית וְנִאוּף בָּא רַק עַל יְדֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ, כִּי הֵם כְּסִילוּת וּשְׁטוּת גָּמוּר נֶגֶד הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית - עַיֵּן "בְּרִית", אוֹת קיג.

212

the wickedness and evil within them — which is the aspect of the venom of the serpent — has so intensified that their minds incline to the opposite of truth, and they deny the Fundamental, G-d forbid, publicly, without any shame or disgrace whatsoever — Heaven have mercy. Therefore now one must sometimes deal against them also through stealth: to incline minds toward the Emunah of the will, to steal away the souls that were ensnared in the net of their error and bring them back toward truth. For now it is impossible to go against them openly — since the forehead of the serpent has

202

עִקַּר חַיּוּת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ וְהַנְהָגָתוֹ וְכָל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם וְכָל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכָל בְּחִינַת הוֹלָדוֹת הַדּוֹרוֹת - הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (הל' יבום וחליצה, הל' ג, אותיות ב, ד; וע' בנים, אותיות מג מד).

202

not yet been fully subdued at its root. But in the future, when the forehead of the

203

עִקַּר הַלְּבוּשִׁין שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְהִתְלַבֵּשׁ אַחַר פְּטִירָתוֹ הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן, "דְּרַבָּנָן" דַּיְקָא, כִּי הֵם נִמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהֶם דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין לְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן (שם אות ה).

203

serpent is fully subdued and the root of the will is revealed — then it will be fulfilled: "how Esav shall

204

עִקַּר פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְגַם כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַפְרִישׁ וּלְהַבְדִּיל בֵּין טוֹב לְרַע, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁלָּהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לִדְרשׁ וּלְפָרֵשׁ. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְעָרֵב טוֹב וָרַע, אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ', וְאוֹמֵר עַל אִסּוּר הֶתֵּר וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיָה הַפְּגָם עַל־יְדֵי אֲכִילָה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי עֵירֹם אָנֹכִי" הַנֶּאֱמָר בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן אַחַר הַפְּגָם, כִּי עִקַּר הַלְּבוּשִׁין נִמְשָׁכִין מִשָּׁם, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִגְזַר עָלָיו מִיתָה לְדוֹרוֹת וְאֵין אָדָם שֶׁיִּמָּלֵט מִזֶּה, כִּי לִפְגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים אֵין מוֹעִיל שׁוּם רְפוּאָה בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ" וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת חִוְיָא דְּרַבָּנָן דַּיְקָא, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנִּזְרְקָה בְּחַוָּה עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְתַּקֵּן עֲדַיִן פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִן הַמִּיתָה. וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן יִהְיֶה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, כִּי גַם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה הנ"ל).

204

be searched out — his hidden things laid bare" [Obadiah 1:6]. For all the hidden recesses of his wickedness and heresy will be revealed, and it will be possible to subdue him openly and with a high hand. For the Emunah of the will shall be revealed before the eyes of all. And then it will be fulfilled: "saviors shall ascend Mount Zion to judge the mountain of Esav — and the kingship shall be Hashem's" [Obadiah

205

עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. כִּי הַהֲמוֹן־ עָם וַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן וּלְבָרֵר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּעַצְמָן, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִתְקָרֵב לָהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם. וְעַל־כֵּן הַפּוֹרֵץ גֶּדֶר חֲכָמִים נֶאֱמַר עָלָיו: "וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׂכֶנּוּ נָחָשׁ", בְּחִינַת "דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טַרְקֵהּ", כִּי זֶה עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כְּשֶׁפּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעִקַּר אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא לְהַאֲמִין בְּהַחֲכָמִים שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים כְּפִי הַדּוֹר, וְהֵם מְחַדְּשִׁין כַּמָּה הֲלָכוֹת, כַּמָּה חִדּוּשִׁים וּדְרָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת, בִּשְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, וְהַכֹּל כְּפִי אוֹתוֹ הַזְּמַן וְאוֹתוֹ הַדּוֹר וּכְפִי דְּרָשׁוֹתֵיהֶם וְחִדּוּשֵׁיהֶם, כָּךְ מִתְנַהֵג הָעוֹלָם, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל (שם אות טז).

205

1:21]. For His kingship shall be revealed before all. Hashem created all creation only for Man who has free choice — and therefore His blessed will was that Man specifically should sustain and conduct all the world and its fullness, as it is written: "and the earth He gave to the children of Man" [Psalms 115:16]. And therefore Hashem wished that all the world and its fullness

206

אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע שׁוּם דָּבָר מֵהַתּוֹרָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַחֲכָמִים, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי כֹּלָּא חַד, בְּחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". גַּם עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, בְּחִינַת "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים עוֹלִין מִבְּהֵמָה לְאָדָם (שם אותיות כז כח).

206

should be conducted through arousal from below (אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא) — specifically through the deeds of the lower human beings: that they

207

מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ רוֹאֶה בָּעֵינַיִם אֶת הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי כָּל הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לְפָנָיו וְרוֹאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים עַיִן בְּעַיִן מֵחֲמַת תֹּקֶף אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ: אוֹתִיּוֹת "אֱמוּנָה" רָאשֵׁי־תֵבוֹת: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל (עיין בדף הסמוך לחשן משפט, הל' דיינים, הל' א).

207

specifically should conduct, give life, and sustain all the world. Therefore at the very beginning of creation — when there

208

בְּעִנְיָן אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים קְצָת הִשְׁתַּדְּלוּ בָּזֶה הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַיְדוּעִים וּמְפֻרְסָמִים (וּבְדוֹרוֹתֵינוּ אֵלָּה פָּשְׂתָה הַמִּסְפַּחַת גַּם בֵּין הַכְּשֵׁרִים קְצָת) לְהָבִיא רְאָיוֹת מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְכָל דִּבְרֵיהֶם הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד; כִּי הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמְצָא אֶחָד שֶׁצָּמְחָה יְשׁוּעָה עַל־יָדוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין בִּלְשׁוֹנוֹתָם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה יִהְיֶה חוֹבָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, הֲלוֹא מָצִינוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּבִינִים לְשׁוֹנוֹתָם וְלֹא בָּאת תְּשׁוּעָה עַל־יָדָם? בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁיָּדוּעַ כִּי אַדְּרַבָּא עַל־פִּי־רֹב הֵם הֵם הָיוּ בְּעוֹכְרֵינוּ, וְרֹב הַצָּרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ עַל־יָדָם כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם, וְנִתְקַיֶּם בָּנוּ בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתוֹכַחַת בְּחֻקֹּתַי: "וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים עֲלֵיכֶם אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם, וְכֵן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְכוּ'", וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה. וּבַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דַּיְקָא, שֶׁלֹּא הָיוּ רְגִילִים לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הָיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים שֶׁהוֹשִׁיעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת וְנִפְלָאוֹת. וּכְבָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם מַה שֶּׁהִתְוַכַּח אֶחָד מֵהֶם עִם חָכָם אֶחָד מִכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַחִיּוּב עַל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד לְשׁוֹנוֹתָם מֵהַנֵּס שֶׁהָיָה בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, עַל־יְדֵי שֶׁהִגִּיד לְאֶסְתֵּר מַה שֶּׁקָּצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן טַרְסִי וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִמָּרְדְּכַי, שֶׁהָיָה מֵהַסַּנְהֶדְרִין שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִין לְהַכִּיר בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מִשָּׁם רְאָיָה לִדְבָרֵנוּ, כִּי הֲלוֹא אַדְּרַבָּא עִקַּר הַנֵּס הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבִּגְתָן וָתֶרֶשׁ לֹא נִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר לִפְנֵי מָרְדְּכַי, כִּי סָבְרוּ שֶׁמִּסְּתָמָא אֵינוֹ מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין כָּל־כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים; וְאִם שֶׁאַחַר־כָּךְ הָיָה הַנֵּס אָז מֵחֲמַת שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה מַכִּיר בְּלָשׁוֹן טַרְסִי, זֶה הָיָה רַק בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי סִבָּה זֹאת. וְכֵן גַּם־כֵּן בְּדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, אִם נִמְצָא אֵיזֶה פְּעָמִים שֶׁהָיָה יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי צַדִּיק אֶחָד שֶׁהֵבִין לְשׁוֹנוֹתָם - כִּי כָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמֵחִדּוּשׁ לֹא יַלְפִינַן, וְהַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר וְכוּ', וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם וְכוּ', בִּפְרָט הַבּוֹטְחִים בִּלְשׁוֹנוֹתָם לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ וְכוּ'.

208

was still no person at all — it was as it were necessary for Him to create the world through His wonders alone, without any arousal from below. And therefore Hashem then created all things lacking completion — until Man would rectify them — in the aspect of "which G-d created to make" [Genesis 2:3], and our Rabbis expounded: "everything needs rectification — wheat needs to be ground." And the completion of the rectification of every matter is through arousal from below — specifically through the deeds of human beings. And then when Man rectifies a matter and completes it, he is counted as if he himself made and created that thing. For so it is: the essential creation needed to be through arousal from below — namely through the good deeds of the Tzadikim.

209

וּבְעִנְיָן אֲשֶׁר פָּעֲרוּ פִיהֶם לִבְלִישׂחֹק וְהָפְכוּ הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ לוֹמַר שֶׁכָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, הָעִקָּר בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַנִּימוּסִיּוּת, הַיְנוּ הַמִּצְו?ֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ' - תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וְכוּ', וְאָסוּר לַחֲזֹר דִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּפֶה, וַאֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, וְכוֹפְרִים בָּזֶה בְּכָל פִּנּוֹת וִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־ פֶּה; כִּי בֶּאֱמֶת רֹב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם עַל־ פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, כְּפִי מַה שֶּׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא כְּפִי הַנִּימוּסִיּוּת וְשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְכוּ'" - אֲפִלּוּ מַה שֶּׁחָטָאתִי נֶגֶד אוּרִיָּה, לֹא חָטָאתִי אֶלָּא לְךָ, שֶׁהִזְהַרְתָּ עַל הַדָּבָר וְכוּ'. וּבַעֲבוּר זֶה דַּיְקָא צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם גַּם־כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם וּלְהַאֲמִין כִּי בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהֶם יֵשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים מְאֹד, וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, וְעַל כֻּלָּם - מַה שֶּׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חָכְמָתוֹ הַנֶּעְלֶמֶת. וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד: "פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ, עַל־כֵּן (דַּיְקָא) נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כִּי רַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לִשְׁמֹר הַמִּצְו?ֹת וּלְקַיְּמָן, כִּי מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה לְעוֹלְמֵי־עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. אֲבָל לְפִי סְבָרוֹת הַכָּזְבִּיּוֹת שֶׁל אֵלּוּ הַנַּ"ל, שֶׁהַמִּצְו?ֹת הֵם נִמּוּסִיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְרַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְּדִינָה - בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה לְהָאָדָם מְאֹד לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת גּוּפוֹ בִּשְׁבִיל נִימוּסֵי הַמְּדִינָה, בִּפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עִנְיָן כְּלָל לְכָל זֶה, כְּגוֹן לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכַיּוֹצֵא. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַהוֹלְכִים אַחַר הַכְּזָבִים וּשְׁקָרִים כַּנַּ"ל, אָנוּ רוֹאִים עַל־פִּי־רֹב שֶׁהֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וַחֲשׁוּדִים עַל כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, הֵן בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים הַגְּלוּיִים וִידוּעִים לַכֹּל. וּמִזֶּה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה גַּם לְהַכְּשֵׁרִים קְצָת, וּמִתְחַכְּמִים לְקָרֵב מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה גַּם לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וּמֵחֲמַת זֶה אוֹמְרִים טְעָמִים הַרְבֵּה לְמִצְו?ֹת הַתּוֹרָה עַל־פִּי שִׂכְלָם הַטִּבְעִי הָאֱנוֹשִׁי, וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם שֶׁמִּזֶּה יִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה. וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר, כִּי אַדְּרַבָּא, בָּזֶה נִשְׁפָּל, חַס וְשָׁלוֹם, קֶרֶן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר שֶׁגַּם בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי יְכוֹלִין לָבוֹא וּלְהַשִּׂיג דְּרָכֶיהָ, וְלָמָּה זֶּה יָרַד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הַר־סִינַי וְנִגְלָה בְּעַרְפִלֵּי־טֹהַר לְלַמֵּד לְעַמּוֹ תּוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים, וּדְבָרָיו שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, וְכַאֲשֶׁר משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעַצְמוֹ הִתְפַּלֵּא עַל זֶה וְאָמַר: "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְכוּ'". וּכְבָר מוּבָא בִּדְבָרֵינוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דְּרָכָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁכָּךְ נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ, אִם־כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁזֶּה שְׁטוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג בַּדַּעַת הַשָּׁפָל יְדִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל. וְזֶה כָּלוּל גַּם־כֵּן בְּעִנְיַן הַנַּ"ל שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁזֶּה שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי הַטִּבְעִי מַסְכִּים לָזֶה, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁ"פְּלָאוֹת עֵדְו?ֹתֶיךָ" וְאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיגָם כְּלָל (וַאֲפִלּוּ בִּדְבָרִים שֶׁגַּם שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מַסְכִּים לָזֶה, אֲבָל לֹא מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְגָבְהוּ דְרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ, וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּצְו?ֹת יֶשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה דְּרָכִים נֶעְלָמִים וְנִפְלָאִים מְאֹד, רָזִין דְּרָזִין וְסִתְרֵי נִסְתָּרוֹת), וְלָכֵן דַיְקָא "נְצָרָתַם נַפְשִׁי" וְכַנַּ"ל. וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ גַּם בְּדִבְרֵי גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל טַעֲמֵי הַמִּצְו?ֹת עַל־פִּי שֵׂכֶל הַטִּבְעִי - מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה בָּזֶה, אוּלַי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵיהֶם הֻכְרְחוּ לָזֶה? וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וּכְתִיב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (בשיחותיו הקדושים עם תוספת ביאור קצת).

209

As our Rabbis said: "My world — who created you? Yaakov created you." [Zohar, paraphrasing the idea that Tzadikim are co-creators] And from this it descended that even in the physical dimension all matters are lacking and need rectification through the deeds of lower human beings specifically. And because of this very reason all things were lacking from the beginning of creation — since they were created without arousal from below, and then there is no completeness in creation. For the essential completeness of creation is through arousal from below specifically. And from this derives the craft of all craftsmen and workers (אֻמָּנִים): that through the wisdom and intellect Hashem placed within them, they complete every matter through their craft and rectify it and make it into a vessel. For just as human beings must rectify and complete the world spiritually through their good deeds — for which the entire creation was made — so too must they physically: that human beings specifically should complete and rectify all the matters of the world. And in truth all is one — for through Man making a vessel and rectifying and completing it physically, through this the matter reaches its completeness spiritually as well. For when the matter is completed in its physical form, Israel's holy

210

מְבֹאָר בְּסָבָא, פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּרָא, כִּי הָאַחְדוּת מְחֻבָּר יַחַד, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא בְּחִינַת רִבּוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֵּרוּדָא, כִּי אֵין פֵּרוּד כִּי־אִם בִּמְקוֹם רַבִּים שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: שָׁרֵי בְּחִבּוּרָא, כִּי עַל־פִּי־רֹב הַמְחַקְּרִים מַתְחִילִים כְּפִירָתָם מֵאֵיזֶה דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהֵם מֻשְׂכָּלוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁמַּנִּיחִין לִיסוֹד וּלְהַקְדָּמָה לְדִבְרֵיהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הוֹלְכִים מִסְּבָרָא לִסְבָרָא וּמִדֵּעָה לְדֵעָה וְכוּ' עַד שֶׁנָּבוֹכוּ בַּחֲקִירוֹת רְחוֹקוֹת, עַד שֶׁמִּתְרַחֲקִים מֵהָאֱמֶת לְגַמְרֵי וּבָאִים לִשְׁקָרִים וּכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת. וּמִבְּחִינָה זֹאת הֵם כָּל הַהַטְעָאוֹת וַהֲסָתוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמַּטְעֶה אֶת הָאָדָם בְּכַמָּה מִינֵי טָעֻיּוֹת הַרְבֵּה, וּמִתְּחִלָּה מַתְחִיל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת, כְּגוֹן אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת אוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַטְעֶה אוֹתוֹ לִדְבָרִים רָעִים מְאֹד וּמֵסִית וּמַדִּיחַ אוֹתוֹ וּמַטְעֶה אוֹתוֹ לְמַה שֶּׁמַּטְעֶה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְהַכְּלָל, שֶׁעַל כָּל מִינֵי קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהָאָדָם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ עַל הַצַּדִּיקִים אוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְכוּ', וְצָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד עַל שֶׁקִּלְקֵל וּפָגַם אֶת מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ כָּל־כָּךְ עַד שֶׁבָּאִים עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אִם הָיָה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ עוֹלִין עַל דַּעְתּוֹ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁהֵם שְׁטוּת בֶּאֱמֶת. וְכֵן בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְדַחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, צָרִיךְ לִסְמֹךְ רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן, וְלִהְיוֹת נִדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה וְלִסְבֹּל הַיִּסּוּרִים, עַד אֲשֶׁר יְרֻחַם מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד הַשֵּׁם. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה - מַה טּוֹב, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבֵרַכְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"; אֲבָל אִם אֵינוֹ מוֹצֵא בַּמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר - מַה לַּעֲשׂוֹת? אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה וְכוּ', וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְהַפְלִיג עַצְמוֹ לְמֶרְחַקִּים וּלְהַפְקִיר עַצְמוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ - רַחֲמָנָא לִצְּלַן מִדֵּעוֹת כָּאֵלּוּ, רַק יִסְבֹּל וְיַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, וְיִבְטַח בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֶנּוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל הַרְבֵּה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּלְהַמְתִּין וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סַמָּא דְּיִסּוּרֵי - שַׁתּוֹקֵי וְקַבּוֹלֵי וְכוּ'. וְכֵן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים הָאֱמֶת שֶׁפָּגְמוּ הַרְבֵּה מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וּמִתְיָאֲשִׁים לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתָם עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְכָל זֶה הוּא רַק מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ גָּרוּעַ מִכָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָבַר; וּצְרִיכִין לְהָשִׁיב לוֹ לְהַיֵּצֶר הָרָע: [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי אֱמֶת שֶׁפָּגַם וְקִלְקֵל הַרְבֵּה, אַךְ אִם־כֵּן מִשּׁוּם הַאי יְקַלְקֵל יוֹתֵר?! כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "וְאַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה"; וְכִי מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, יַחְזֹר וְיֹאכַל שׁוּם וְיִהְיֶה רֵיחוֹ נוֹדֵף יוֹתֵר?! בְּוַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד, עַל־יְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ וְעַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ. וְאִם רוֹאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁמַּחְמִיר מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה שֶׁפָּגַם, יָשִׂים עַל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא רַק לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת, הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לֹא לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַלשׂזֶה נֶאֱמַר: "וָחַי בָּהֶם" - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם וְכוּ'. וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַחָכְמָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָהּ לְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְכוּ'; וְזֶה שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לְעִנְיָן זֶה הַנַּ"ל, כְּגוֹן לְעִנְיַן הַנְּפִילוֹת הַנַּ"ל צָרִיךְ הָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ הָאֱמֶת: יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי כִּי קִלְקַלְתִּי מְאֹד וּפָגַמְתִּי הַרְבֵּה וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה לִפֹּל בְּדַעְתִּי לְגַמְרֵי, עַד עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּבוֹא, רַחֲמָנָא לִצְּלַן?! וְכֵן בְּכַמָּה דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם רוֹצִים לְגָרְשָׁם, אַךְ עַל־פִּי־רֹב אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתָּם לְפֹעַל מַמָּשׁ, כִּי הָאִשָּׁה אֵינָהּ רוֹצָה בָּזֶה אוֹ מֵחֲמַת מְנִיעוֹת אֲחֵרוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה הֵם גּוֹרְמִים לְעַצְמָם עַל־פִּי־רֹב יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים מְאֹד וּמְלֵאִים קְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת בְּכָל עֵת, וְעַל־פִּי־רֹב הֵם נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים וְסוֹבְלִים יִסּוּרִים עֲצוּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, וּצְרִיכִין לִשְׁאֹל לָהֶם גַּם־כֵּן: וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! אֲפִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ וּלְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה בֶּאֱמֶת יִסּוּרִים הַרְבֵּה, אֲבָל מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה גְּרוּעָה וְרָעָה עוֹד בְּיוֹתֵר? כַּאֲשֶׁר נִמְצָא בֶּאֱמֶת עַל־פִּי־רֹב, וּבִפְרָט שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה וְכוּ', וּבִפְרָט מֵאַחַר שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גַּם־כֵּן עַל זֶה, וְכִי זוֹ הִיא הָעֵצָה לְבַלּוֹת יָמָיו בִּקְטָטוֹת וּמְרִיבוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּתְמִידוּת בְּהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְהַיִּסּוּרִין שֶׁסּוֹבֵל מִמֶּנָּה, וְלַחְשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה, כִּי־אִם "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זוֹ אִשְׁתּוֹ; וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גַּרְמָא דְּנָפַל בְּחוּלָקָךְ, טָב אוֹ בִישׁ - גָּרְרֵהּ וְכוּ'. וְכֵן בִּשְׁאָר מִינֵי יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לוֹ תַּחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם וּלְתַקְּנָם; אֲבָל צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יִפֹּל עַל־יְדֵי עֲצוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו לְיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים וְלִדְבָרִים זָרִים וּגְרוּעִים עוֹד בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָשׂוּם זֹאת אֶל לִבּוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: הָאֱמֶת שֶׁהַיִּסּוּרִים גְּדוֹלִים וּמָרִים כָּל־כָּךְ וְקָשֶׁה לְסָבְלָם, אֲבָל וְכִי כָּךְ הוּא הָעֵצָה?! כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים וְעֵצוֹת מְקֻלְקָלוֹת, אֲשֶׁר הָעֵצוֹת גְּרוּעִים בְּיוֹתֵר מֵהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים אֲלָפִים פְּעָמִים וְכוּ'. וְעִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְמַה שֶּׁרְגִילִין אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֲשֶׁר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ אַחַר דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא לְהַטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים וְלִמְצֹא חֶסְרוֹנוֹת וְקֻשְׁיוֹת בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים מוֹצְאִין אֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא חִסָּרוֹן וְקֻשְׁיָא בֶּאֱמֶת, רַק שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה, כְּגוֹן עַל מִנְהָג שֶׁהָיָה בִּימֵי קֶדֶם לִשְׂכֹּר הָרַבָּנוּת אֵצֶל הַשָּׂרִים וְהָאֲדוֹנִים. וּבֶאֱמֶת מִנְהָג זֶה הָיָה מִנְהָג גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר וְנַעֲשָׂה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַחֲכָמִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צָוְחוּ הַקַּדְמוֹנִים זַ"ל עַל זֶה, כַּמּוּבָא בְּמַהַרְשָׁ"א זַ"ל וְכוּ'; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְהָשִׁיב לָהֶם לְאֵלּוּ הַנַּ"ל גַּם־כֵּן [וְתִסְבְּרָא - אֶלָּא מַאי], הַיְנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהָאֱמֶת שֶׁדָּבָר זֶה בְּוַדַּאי הוּא עִוּוּת גָּדוֹל וּצְרִיכִין לְתַקְּנוֹ (וְכַאֲשֶׁר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כְּבָר נִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְנִתְבַּטֵּל מִנְהָג זֶה מִיָּמִים קַדְמוֹנִים), אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל זְמַן שֶׁקָּשֶׁה לְתַקֵּן הַדָּבָר מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיָה עַל זֶה, אוֹ אַף אִם הִמָּצֵא יִמָּצֵא עוֹד אֵיזֶה מִנְהָג גָּרוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר קָשֶׁה לְתַקְּנוֹ - וְכִי מִשּׁוּם הָא טוֹב יוֹתֵר לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַפּוֹרְקֵי־עֹל לְגַמְרֵי וְכוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְהוֹפְכִים הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּרְחוֹקִים מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, וְהֵם רוֹצִים לְהוֹרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַנְהִיג אוֹתָם בְּמִנְהֲגֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם - לֹא תִהְיֶה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם! כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ וְכוּ'. וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה עִוּוּת בְּאֵיזֶה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל (אֲשֶׁר זֶה נִמְשָׁךְ מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַגָּלֻיּוֹת וּתְלָאוֹת רַבּוֹת וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל), אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהַשֵּׁם בָּטַחְנוּ, כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי צַדִּיקִים וּמַנְהִיגִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן פְּנִים עוֹד מַה שֶּׁמַּאֲרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְרַחֵק מִדַּרְכֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ', וְאֵיךְ שֶׁהַקַּדְמוֹנִים זַ"ל גַּם־כֵּן צָוְחוּ עַל זֶה הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרַב הַאי גָּאוֹן וְהָרַשְׁבָּ"א זַ"ל וְעוֹד הַרְבֵּה גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים מֵהָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים זַ"ל. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁמְּבָאֵר גְּרִיעוּת וּשְׁטוּת הַסְּבָרוֹת שֶׁל הָרוֹצִים לְהַשְׁווֹת חָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָה עִם חָכְמַת הַקַּבָּלָה (אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אוֹמְרִים זֹאת רַק לְפָנִים, כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל כּוֹפְרִים בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, אַף בְּהַדְּבָרִים הַקְּרוֹבִים אֶל שֵׂכֶל הָאָדָם וּמִכָּל־שֶׁכֵּן בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה). וּבֶאֱמֶת, לְבַד מַה שֶּׁחָכְמַת הַקַּבָּלָה גָּבְהָה וְשָׂגְבָה מְאֹד לְמַעְלָה לְמַעְלָה לְגַמְרֵי מֵחָכְמַת הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁנִּבְנֵית רַק עַל שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיֵשׁ בָּהּ מַחֲלֹקֶת וְטָעוּת וּמְבוּכוֹת הַרְבֵּה; אֲבָל חָכְמַת הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא רַק מִסִּינַי, מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (וְכֵן הָאַחֲרוֹנִים זַ"ל שֶׁזָּכוּ לִלְמֹד חָכְמָה זוֹ מִפִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אוֹ אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ עַל־כָּל־פָּנִים לְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, זַךְ וָצַח וּבָרוּר וְקָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וְהַהַשָּׂגָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר חַכְמֵי הַפִילוֹסוֹפְיָא וַאֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּא, בְּרֹב הַדְּבָרִים חָכְמַת הַקַּבָּלָה סוֹתֶרֶת לְגַמְרֵי דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַפִילוֹסוֹפְיָא, בִּפְרָט כַּוָּנַת הַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל עַל־פִּי חֲקִירָה וְכוּ'. עַל־כֵּן מַה לָּהֶם וָלָנוּ? יְהִי לָהֶם אֲשֶׁר לָהֶם, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר וְכוּ' (שם בהשיחות הנ"ל).

210

service of Hashem through it can then be complete — which is the essential vitality and completeness of all matters in the world. Wheat, for example — their essential completeness through which the glory of Hashem is revealed through them is when Man finishes and rectifies them and makes bread from them. For then one recites the blessing "Who brings forth" and the blessing after food (Birkas HaMazon). And they are then fully fit to be the food of Man who serves Hashem through the strength of this eating. And similarly flax — their essential completeness is when they are finished and made into vessels and garments for Man, and Man who wears them serves Hashem through them. And so with every matter in the world. For certainly the holy people Israel serve Hashem through all the matters of the world. But they cannot perform their service in full completeness through any matter — except after it has been rectified and made into a vessel physically. Then they rectify and complete the matter spiritually as well — through serving Hashem with it. This is the essential vitality and completeness of all the matters of the world. And behold: all creation was with wisdom, as it is written "all of them You made with wisdom" — for there is wondrous wisdom in every matter. But Hashem as it were contracted and diminished and removed from the wisdom what was needed to fully complete the rectification of every matter — so that the completeness of finishing the rectification of every matter would be specifically through Man as above. But certainly Man has no power to supply the lack of wisdom that Hashem diminished in every matter — for who can stand up to His wisdom in any matter? Therefore it is impossible for Man to complete all matters of creation — except through Emunah which is the totality of the entire Torah, as it is written: "all Your commandments are Emunah." And this very thing is the essential power of Man's free choice — through which he has the power to rectify all creation and complete it through his arousal from below through the power of his free choice. For certainly if Hashem had revealed His wisdom in every matter in completeness — then all matters would be in ultimate completeness, and all would know and attain the wisdom in every matter, namely His blessed intention in creating that matter. Then certainly there would be no free choice for Man — for His essential intention in creating every matter in the world was so that they should recognize and know Him through all the matters of the world, as the holy Zohar writes: "in order that they should know Him." And if all could see this eye to eye and know and attain the genuine good that exists in every matter of the world — certainly all would choose the good. For what fool would turn away from such genuine good to incline after vanity? But since Hashem removed from the wisdom needed for the completeness of every matter and concealed it from the world — to the point where not all know in

211

פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד: אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כִּי מִלְמַעְלָה יָבוֹא אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן. וַאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁלִּי גַּם בְּלֹא זֶה יִתְחַזְּקוּ בֶּאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת וְיִשָּׁאֲרוּ קַיָּמִים בֶּאֱמוּנָתָם, אַךְ אֲנִי מְגַלֶּה לְךָ זֹאת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ יוֹתֵר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁדִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְכַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ מְאֹד עַל זֶה וְאָמַר: אוֹי! אֵיךְ יוּכְלוּ לַעֲמֹד אֲנָשִׁים מוּעָטִים נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם? וְהִנֵּה סָמוּךְ מְאֹד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ זֹאת, שֶׁתֵּכֶף הִתְחִיל לְהִתְפַּשֵּׁט אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּזֹאת מִימֵי קֶדֶם, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לִצְמֹחַ נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, הָאֶפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים דְּשָׁם כַּמְפֻרְסָם, וְחִבְּרוּ חִבּוּרִים רָעִים, בִּפְרָט סִפְרֵי 'הַמְאַסֵּף' וְכוּ', אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִתְפַּשְּׁטָה הַנֶּגַע בִּמְדִינָתֵנוּ. עַד אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל וְהִסְתַּלְּקוּת עוֹד גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, פָּשְׂתָה נֶגַע הַמִּסְפַּחַת הָרָעָה הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינָתֵנוּ. וּכְבָר צָוְחוּ כִּכְרוּכְיָא הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, כִּי יָדָם תַּקִּיפָה, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִצְמְחָה הַגְּזֵרָה הָרָעָה בְּיָמֵינוּ שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל־יָדָם, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ! וְנִתְקַיֵּם בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעַ אַדְמוּ"ר זַ"ל הַנּוֹרָא מִקֹּדֶם בְּרוּחַ־קָדְשׁוֹ, וַעֲדַיִן הוֹלְכִים וּמִתְפַּשְּׁטִים בְּכָל עֵת, אוֹי מִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בַּיָּמִים הַבָּאִים! וּכְבָר כָּתַבְנוּ מַה שֶּׁאָמַר הוּא זַ"ל, שֶׁעַל זֶה הִתְנַבְּאוּ כָּל נְבִיאֵינוּ, בִּפְרָט דָּנִיֵּאל, שֶׁאָמַר: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְכוּ'", שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הָיָה, שֶׁבְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה יִתְנַסּוּ וְיִצְטָרְפוּ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה, שֶׁיַּעַמְדוּ וְיָקוּמוּ רַבִּים שֶׁיִּרְצוּ לְהַטְעוֹת אוֹתָם מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם הָאֶפִּיקוֹרְסִים וְהַמְחַקְּרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן, הָיָה רָאוּי לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל, עַד אֲשֶׁר רַבִּים יִהְיוּ נִכְשָׁלִים מְאֹד. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ כּוֹתְבִים כָּל זֹאת, לְמַעַן יֵדְעוּ הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הוּא זַ"ל לָנוּ אֶת כָּל זֹאת מִקֹּדֶם, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיבשׂ נֶפֶשׁ לְחַזֵּק לִבָּם בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים (שיחות הר"ן, אות רכ).

211

completeness the intent of His wisdom in every matter — therefore there is free choice. For one who wishes to incline his mind toward truth merits Emunah, and through this completes all matters through Emunah which is the totality of all the Torah. For the essential Emunah is in what one does not know — namely, since it is impossible to know and attain His wisdom in any matter — therefore one must strengthen oneself in Emunah. And there is the essential free choice — for the totality of free choice is in the matter of the fulfillment of the Torah whose essential is Emunah as above. Therefore the essential completeness of all matters is through Emunah. And from there derives the craft of all craftsmen — who must rectify and complete

212

וְאָמַר שֶׁהוֹלֵךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל עַל הָעוֹלָם, וְכֵן סִפֵּר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ אֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, בַּעֲו?ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בָּעוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּחֲזִיק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בְּאֵלּוּ הָעִתִּים! וְאָמַר: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר זֹאת, שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם וְשֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֶּרֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַבִּלְבּוּלִים. כִּי הֲלוֹא גַּם דָּנִיֵּאל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוֹדִיעוּ מִקֹּדֶם, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ וְכוּ'. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מִקֹּדֶם שֶׁזֶּה יִהְיֶה הַנִּסָּיוֹן קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצְטָרְפוּ רַבִּים בֶּאֱמוּנָה, וּמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן וְיִשָּׁאֵר קַיָּם בֶּאֱמוּנָתוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב הַמְעֻתָּד לָבוֹא לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אֲשֶׁר נִבְּאוּ עֲלֵיהֶם כָּל נְבִיאֵינוּ וַחֲכָמֵינוּ מִקֹּדֶם, וְאִם־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׂכִּיל וְיָחוּס עַל עַצְמוֹ לִשָּׁאֵר קַיָּם חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד שׁוּם נִסָּיוֹן וְצֵרוּף כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זֹאת מִקֹּדֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים", אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זֹאת מִקֹּדֶם בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָהֶם מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בְּדַעְתָּן, לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְמֵשִׁיב־ נֶפֶשׁ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת יוֹתֵר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁכְּבָר דִּבְּרוּ מִזֶּה מִקֹּדֶם. וְאָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן, שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

212

all the matters of the world. For the essential rectification is through Emunah as above. Therefore they are called omanim (אֻמָּנִים — craftsmen) from the language of Emunah (אֱמוּנָה). And therefore all the labors of the craftsmen are included in the labor of the Mishkan — for the essential purpose of building the Mishkan was to draw Emunah into the world: to draw the Shechinah of His Divinity down below into this world, as is known. And therefore the Torah is also called "oman" — craftsman — as our Rabbis said:

1

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

1

The essential completeness of Emunah (אֱמוּנָה — faith) is in the morning, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. Therefore every single person must strengthen himself like a lion to arise in the morning for the service of the Creator — so that he himself becomes the one who awakens the dawn. For through his service and his engagement in Torah, songs, and praises before daylight, through this he awakens, magnifies, and completes the Emunah in the morning with great light. And through this he merits to know with complete knowledge that "the whole earth is filled with His glory" [Isaiah 6:3], and to fulfill "I have set Hashem before me always" [Psalms 16:8], and to pray with complete concentration.

2

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

2

When the external wisdoms (חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת) — which represent the totality of all manner of confusions that every person in the world has, and all evil thoughts and musings — when they begin to overpower the intellect, one must then set aside one's da'as (דַּעַת — knowledge/awareness) completely and rely only on Emunah. This is the aspect of the sleep of the night, when the soul then comes into the realm of Emunah [just as during sleep, when intellect is suspended, the soul rests in the safety of pure Emunah, so too in waking life, when confusion overpowers the mind, one must surrender to Emunah alone].

3

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

3

External wisdoms through which heresy is drawn are literally called "vomit and excrement" (קִיא צוֹאָה).

4

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

4

All the crookedness of the heart (עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב) — and in particular one who has blemished, G-d forbid, the drops of the brain (טִפֵּי הַמֹּחַ), whereby his intellect becomes damaged and his heart becomes crooked in countless forms of crookedness and twisting beyond all measure and reckoning — all these crookednesses of the heart, the aspect of "my heart reels" [Psalms 38:11], are the aspect of the dispute of the Other Side (מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא), the aspect of "their heart is divided" [Hosea 10:2]. For the Other Side is the aspect of dispute, as is known. And this dispute of the Other Side has its root, through many levels of descent, in the aspect of holy dispute (מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה). When one believes that the holy disputes that exist between the true Tzadikim are no dispute at all — for "both these and these are words of the living G-d" [Eruvin 13b] — then all manner of dispute of the Other Side is sweetened and nullified. And then one hears living rebuke from all the crookednesses and disputes in the heart that seek to distance him from holiness, and he understands through this by himself the great magnitude of his own blemish — that he has sinned so much that his heart has become so crooked. And then he has even greater compassion on himself and returns in complete repentance and draws close to Hashem through this very thing. For just as he believes that all the disputes of the Tzadikim are entirely for his own rectification — for in truth "both these and these are words of the living G-d," and the strife is only for his sake, for the sake of a test and a drawing-close that comes precisely through the drawing-away [see Machloikes §2] — in the same way one must believe that all the crookednesses of the heart certainly have a root in holiness, namely in the holy dispute, and that the distancing caused by the crookedness is the ultimate drawing-close. For when he sees the great crookedness in his heart and the intensity of his distance from Hashem, through this very thing he will have compassion on himself and will straighten out the crookedness of his heart and will be aroused to full repentance and to drawing close to Hashem through this very thing.

5

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

5

The essential renewal of the holy intellect (הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין) and of vitality is received through Emunah — which is the essence of life.

6

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

6

All the intellect of the entire world — even that of the G-d-fearing and the upright — as long as they have not merited to completely shatter all the desires of their hearts, to the point where there is not even the slightest trace of any desire in the world within them, they still have no true intellect at all. All their intellect is only in the aspect of the imaginative faculty (הַמְדַמֶּה), which is a bodily power, the power of the animalistic soul (כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת). Therefore the essential remedy for their drawing close to Hashem is through faith in the Sages (אֱמוּנַת חֲכָמִים) — namely, drawing close to true Tzadikim and believing in them and completely nullifying one's mind before them, as if one had no intellect whatsoever. Then through the spirit of prophecy and holy spirit (רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ) of the true Tzadikim, the imaginative faculty within them can be clarified as well, until through this they merit complete Emunah — which is the foundation of all. This is the aspect of writing a Sefer Torah, tefillin, and mezuzos on animal hide: for even one who is in the aspect of the hide of an animal that was torn or died unnaturally [i.e., one whose soul-power has fallen to the level of the animal's hide — damaged and spiritually coarse] — one may still write upon it, so long as it is from a pure species [meaning: so long as the person is not of the impure species, i.e., does not bring philosophical investigations and heretical challenges to the Tzadik, and harbors no inner resentment against him, for all of this is the aspect of the impure species]. When a person makes himself like a pure animal [humble and simple] and prepares and refines himself and his mind for the holiness of tefillin — stripping away from his mind all his previous opinions, reasonings, and heart's crookedness, and readying his mind and strength and his entire self to receive the holiness of the tefillin, which is the aspect of the Tzadik's holy intellect, accepting upon himself all that the Tzadik says without swerving from his words right or left — then even though he has damaged himself so greatly as to be in the aspect of hide of a neveilah or treifah, he can nevertheless be rectified and receive the light of the Tzadik's holy intellect, which is the aspect of tefillin.

7

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

7

Through Emunah, holy intellect is received as mentioned above. And according to how the intellect is renewed through Emunah, so Emunah itself is completed, magnified, and strengthened more and more — and so on forever. For there is a level of completeness in Emunah above completeness, until one can merit the supernal Emunah which is the aspect of the head of Emunah (רֹאשׁ אֱמוּנָה) — which is above all intellect.

8

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

8

It is explained in the sacred writings that malchus (מַלְכוּת — kingship/sovereignty), which is the last level of the supernal world — such as malchus of Beri'ah (בְּרִיאָה — the World of Creation) — is actually above and is the root of the entire aspect of Atik (עַתִּיק — the Ancient One, the highest aspect) which is the highest level of the world below it — namely Atik of Yetzirah (יְצִירָה — the World of Formation) — and so too from world to world. And malchus is the aspect of Emunah; and Atik — which is above and is the root of all the intellect of that world — is the aspect of wondrous and awesome cleaving to Hashem, the aspect of ra'ava d'ra'avin (רַעֲוָא דְּרַעֲוִין — the will of all wills), the supernal desire within desires. This is the aspect of that wondrous and awesome cleaving to Hashem, the aspect of "My soul thirsts for You…" [Psalms 63:2] — which is the aspect of the cleaving of tefillin, the aspect of "Set me as a seal upon your heart… for love is as strong as death… its flames are flames of fire" [Song of Songs 8:6]. Happy is one who merits this. But this cleaving that is in that world and level is beneath the aspect of malchus — the Emunah of the higher world above it as stated. Therefore the essential beginning is Emunah, and the end is cleaving and yet higher Emunah. By way of example: in the World of Asiyah (עֲשִׂיָּה — the World of Action), the beginning of Israel's service is certainly Emunah, and through this one merits to go from level to level until reaching the aspect of Atik of Asiyah — which is the aspect of will and cleaving, the root of the intellect of Asiyah. And through that intellect and cleaving one merits to arrive at the aspect of Emunah of the higher world — the aspect of malchus-Emunah of Yetzirah. And then one ascends yet further from level to level until attaining the aspect of Atik of Yetzirah and the Emunah of Beri'ah, and so on from world to world. For the Emunah-malchus of the higher world is the root of the vitality of the aspect of Atik — which is the root of the intellect of the lower world — and that intellect is the vitality of the malchus-Emunah of that world and level.

9

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

9

Sadness, laziness, and heaviness (עַצְבוּת, עַצְלוּת, כְּבֵדוּת) derive from the evil within the element of earth (יְסוֹד הֶעָפָר), which is the essential bite of the serpent — the aspect of "and dust is the serpent's food" [Isaiah 65:25]. Their subduing comes through the holy element of earth, which is the aspect of Emunah.

10

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

10

The essential value of gazing upon and seeing the face of the Tzadik (רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק) — through which one merits all the rectifications explained there — is only when done in truth and in Emunah. Only then is it called "seeing." For when one sees the face of the Tzadik but does not believe in him, this is not called seeing at all — for in truth he is not seeing the Tzadik at all, since according to his own mind the person is not a Tzadik, as he does not believe in him. It emerges that he is not seeing the Tzadik at all.

11

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

11

There are such deep questions about the ways of His blessed conduct that it is impossible to resolve and answer them in this world — only in the future will all the answers be revealed. But in this world it is forbidden to investigate at all — one must rely on Emunah alone. And anyone who wishes to resolve any such question from among the questions of the rationalists (הַמְחַקְּרִים) — even when he wishes to resolve it by means of Kabbalah — nothing comes of any answer. And then he can cause even greater stumbling, G-d forbid, for the one who was inquiring, who wanted the matter settled for him — but in truth it is still not settled at all, and the answer can easily be refuted, and the original question returns to its place with even greater force. Therefore one must not begin at all to attempt to answer such questions — such as the question of foreknowledge and free will (יְדִיעָה וּבְחִירָה) and similar ones — for all this is beyond our understanding. For His blessed thoughts are not our thoughts.

12

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

12

The essential thing is Emunah: to believe that Hashem created all things yesh me'ayin hamuchlat (יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט — something from absolute nothingness) and guides the entire world by His will. And everything that we testify to and publicize regarding the above-mentioned Emunah of the Divine Will — through this, great light and holiness is added to the person and to the entire world and to all the worlds. For anyone who errs and is led astray, G-d forbid, after the error of the nature-scholars, and says that everything is conducted, G-d forbid, by nature — about him it is said: "the sun is darkened at its rising, and the moon does not shed its light" [Isaiah 13:10], for the day is darkened for them. For it is known that the essential light is the light of true da'as — namely, knowing the truth that everything is conducted only by His blessed will — for a false and lying knowledge is no knowledge at all; on the contrary it is worse than the fool, the simpleton, and the madman, as it is written: "Woe to those who are wise in their own eyes…" [Isaiah 5:21]. It emerges that the essential light of day is the light of true da'as, and through this one merits to add holiness and da'as each day, until one merits to be included in the supernal holy Will which is the root of all.

13

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

13

Regarding the rationalists who wish to mislead Israel and to sway their hearts, G-d forbid, from the paths of our holy Emunah — there are among them as it were two types. For there are many among them who cast off the yoke openly, consorting with prostitutes and gentile women in theaters and entertainment halls and pleasure excursions, desecrating Shabbos and Yom Tov and so forth, and yet despite all this every word of theirs is only that they claim they wish to guide Israel in the path of truth. And their "truth" testifies for itself that they are complete villains and notorious ones — may Hashem preserve us from them and their multitudes. But there are a small number found among them who are like another type: they display themselves as upright, speaking with innocence and awe for the sake of truth — and all their words pierce like sword thrusts, for they overturn the words of the living G-d into paths of the underworld and death, may the Merciful One save us. These heretics are the aspect of the forehead of the serpent (מֵצַח הַנָּחָשׁ), which is the aspect of the "pious wicked" (אַפְרוּמֶער רָשָׁע). And in truth, in the inner chambers of their hearts and in private they are complete villains like those mentioned above — and these are even worse than those. Both these two types of misleaders are the aspect of the kelipas of Balak and the kelipas of Bilam, as explained there.

14

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

14

When a person knows within himself that his intellect is not complete — because he has not yet merited the rectification of the bris (בְּרִית — covenant), through which his da'as and his intellect are not complete, as explained elsewhere — to the point where even the light of the holy Torah could become damaged in his hands, becoming for him an aspect of a deadly poison (סַם מָוֶת), G-d forbid; and then, everything he attempts to follow through with his own wisdom will only make things worse, G-d forbid. Therefore the essential counsel is Emunah — for through Emunah one passes beyond all the wisdoms and is included in truth itself, namely in Hashem and in the true Tzadikim in whom one believes and in their true Torah. And then through this the light of the general Torah is drawn in outline for him, as is the light of the Torah of the Tzadik — as blessing and as life — before it descends into his vessels of intellect. For Hashem Himself and similarly the Tzadikim themselves draw the light in outline as a blessing for him, so that it cannot be corrupted, G-d forbid, through the blemish of his vessels of intellect. And then not only is the light not damaged by his blemished vessels of intellect that are blemished through the blemish of the bris — on the contrary, through his drawing down the light as drawn in outline from above in the aspect of blessing, this very light clarifies, purifies, and rectifies his vessels as well, namely his intellect, and he merits through this the rectification of the bris. So long as he completely nullifies his mind before the holy Torah and before the true Tzadikim and relies only on Emunah, and surrenders his heart to Hashem and to the true Tzadikim to lead him in the path of truth as they wish — then he will merit that the light of truth illuminates him at all times, and he will merit to draw and receive the light of their Torah as a blessing and a life-giving remedy, even though he has not yet merited the rectification of the bris. For Emunah is above all — to the point where through this very thing he will also merit the rectification of the bris, as above.

15

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

15

Every person must prepare himself and strive with all his strength and intention to receive upon himself the holy Emunah fresh each day, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — and as our Rabbis of blessed memory said: each day let it be in your eyes as new [Sifrei, Devarim]. This is the aspect of "Shema Yisrael" which opens before the essential declaration of faith in the Unity — like one who wishes to tell his fellows something completely new and wondrous, and says to them: Listen to what I am about to tell you — entirely new news! So too here: even though we have long been strong in our holy Emunah from years gone by — for it is an inheritance from our holy ancestors — nevertheless this is no old matter, G-d forbid. For in truth it is completely new every single day, for no day resembles another, and one cannot even recount the Creator's greatness from one day to the next — for His greatness is beyond all reckoning. Every person must walk in this and fulfill it: to renew oneself in our holy Emunah each day afresh. For this is the essential foundation of the entire Torah. And even a person who is in the very lowest stratum, G-d forbid, in the midst of the intensification of desires and confusions — which are the aspect of the languages of the nations in which all desires and evil traits are embedded — even he can sense His Divinity in his heart afresh at all times, if he turns his ear and his heart well to what he is uttering with his mouth, the Emunah of Unity each day. For this is the essential commandment of reading the Shema each day, morning and evening. This is the aspect of "Shema Yisrael" — "Shema" meaning: cause your ears to hear. And so our Rabbis expounded: "Shema" — in whatever language you understand [Brachos 13a]. Both interpretations are one and the same as above — for in everything that passes over a person, one must remember oneself at all times through Him and remind oneself that one is a Jewish man who believes in the living G-d and King of the universe. As it is written: "When my spirit grew faint within me, I remembered Hashem" [Psalms 142:4]. And then one can cleave to Him from wherever one is — even if one is, G-d forbid, in the lowest depths. And every person in the world must be careful to walk in this — for this is the foundation of all.

16

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

16

As long as a person has not merited to shatter the evil inclination and all the hindrances and obstructions from the service of Hashem — until he merits to complete service as is fitting, and to perform commandments and good deeds with joy in the utmost completeness as is fitting, through which he merits to set in order and settle the intellect and to attain through this the light of the Infinite in the aspect of matei velo matei (מָטֵי וְלָא מָטֵי — reaching yet not reaching) — as long as he has not yet merited this, he is not permitted to enter into any attainment or any investigation regarding knowledge of Him, blessed be He. For about him it is said: "and no stranger shall eat of the holy" [Leviticus 22:10]. All such attainments are for him in the aspect of "what is above and what is below" and the aspect of "in that which is beyond you, do not inquire." And if he wishes to become wise regarding knowledge of His Divinity and His wondrous ways through his own wisdom and intellect — he will certainly cause damage and great blemish and will be able to fall, G-d forbid, into very great heresy and disbelief. About him it is said: "Your wisdom and your knowledge have led you astray" [Isaiah 47:10]. For since he has not merited good deeds and has not set in order and settled the faculties, he has as yet no vessel whatsoever with which to receive the holy da'as. Therefore he must rely only on Emunah alone and walk in the footsteps of our holy ancestors and in the footsteps of the true Tzadikim — without any investigation whatsoever.

17

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

17

When Hashem illuminates Israel with the sparkling flash of His Divinity (הֶאָרַת הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ), they do not then pursue investigations, knowledge, and wisdoms — rather they strengthen themselves in Emunah and pursue Him immediately, in the aspect of "Draw me after You, let us run" [Song of Songs 1:4] — as Rashi explains there. And then Hashem makes Himself as one who flees and hides and conceals Himself from them, in the aspect of "Flee, my beloved" [Song of Songs 8:14]. Therefore one must then strengthen oneself all the more to pursue Him and seek Him and serve Him through service and good deeds and joy specifically — until through this specifically one merits great attainments. This is the aspect of "All that Hashem has spoken — we will do and we will hear" [Exodus 24:7] — namely, all that Hashem has spoken, one does immediately, without any question or investigation whatsoever; and afterward "we will hear," from the language of hearing and understanding. For through performing the commandment in Emunah and simplicity and joy, one merits afterward to understand and attain great and awesome attainments. But the idolaters and the heretics wish to place the "hearing" before the "doing" — for they are submerged in all desires and evil traits, and wish immediately to attain investigations into the knowledge of His Divinity and the reasons for His holy commandments; and then, perhaps, they would be willing to perform some commandment — if they were to see the light of the commandment in its root, how it illuminates throughout all the worlds.

18

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

18

The essential grasp of the Other Side — which is the side of death, the aspect of heresies — is only from the aspect of counting and number (מִנְיָן וּמִסְפָּר), the aspect of "they sought out many calculations" [Ecclesiastes 7:29]. For it is known that Hashem is above the aspect of counting and number — the aspect of "before One — what do you count?" [Tikkunei Zohar]. And the essential counting and number begins after creation, which is composed of many hues and particulars — and there, counting is relevant, for it is only in the realm of multiplicity. And this matter cannot be grasped by any human intellect: how multiplicity — which is the aspect of counting and number — flows from the source of Unity, which is the blessed simple One? Therefore from there comes the grasp of the above-mentioned heresies. However, through the Tzadikim who merit to attain His Unity — which is His light of Ein Sof (אֵין סוֹף — the Infinite) — through the Nine Chambers (תִּשְׁעָה הֵיכָלִין) which are the lights of the pure-white radiances (אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת), the root of all the holy sefirot. And these Nine Chambers are the root of all the numbers, and therefore all numbers conclude at the number nine — for after nine the number returns to the source of Unity which is ten, which is the aspect of one, namely a tenth of one, and so the number continues to hundreds and thousands. It emerges that the essential root of number is nine, and afterward it returns and is included in unity. All this is because the root of all the numbers is those Nine Chambers, which are included and bound to His Unity. Therefore through the Tzadikim who merit to attain the above-mentioned Nine Chambers — through them all heresies are nullified.

19

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

19

The essential impurity is the aspect of the investigations of the rationalists and the heretics — they are the filth of the serpent (זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ), the side of death.

20

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

20

In the earlier generations, all the heresies followed the paths of their forms of idol worship. Since the evil inclination of idol worship was abolished [through the prayer of the Men of the Great Assembly, as told in Sanhedrin 64a], the evil inclination of philosophy intensified — the heresies of the nature-scholars who introduce heresies through their evil wisdom. And in truth, all of it is one and the same, as explained there.

21

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

21

All the external wisdoms — even though some of them contain apparently great wisdoms — they are all yesh mi'yesh (יֵשׁ מִיֵּשׁ — something from something), for they are all built and founded upon sensory experience and primary axioms of reason (מֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת). And in truth, even their wisdom derives only from Hashem who endows man with knowledge — and their heresy from it is only through their own choice, for the power of free choice is great. But the wisdom of the Torah can be understood by anyone who genuinely desires it: for it is impossible that such a holy Torah with such innovations could be revealed except through the Creator Himself, who caused His holy spirit to rest upon the Tzadikim and brought forth the wisdom of the Torah from nothingness to something (מֵאַיִן לְיֵשׁ) literally, in the aspect of "And wisdom — from nothingness shall it be found" [Job 28:12 — interpreted as: wisdom, from nothingness ayin, is found]. Therefore through the revelation of the Torah one merits to strengthen oneself in the Emunah of the renewal of the world — that the world was created from absolute nothingness to something.

22

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

22

The essential acceptance of the Torah is dependent on the Emunah of specific providence (אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית) — for then the concepts of commandment and transgression, reward and punishment, are relevant. For nothing is hidden from Him and nothing is concealed from before His eyes, and He chooses Torah and the practical commandments that are performed in this physical world through physical things. But one who denies specific providence, G-d forbid, denies the entire Torah. Therefore the entire Torah is the aspect of eyes (עֵינַיִם) — the aspect of "Bereishis — three hues of the eye and the pupil" [Zohar, from the three letters of the word beis]. For the essential totality of the Torah is the aspect of sight and watchful providence — we believe in His specific providence, and through this we also direct the eyes of our da'as only toward Him always, in the aspect of "My eyes are always toward Hashem" [Psalms 25:15], the aspect of "To You I lift my eyes" [Psalms 123:1]. This is the secret of the intention of the reading of the Shema — that one must concentrate in the word "Echad" in order to crown Him above and below and in the four directions. Namely, we know with complete Emunah that even the kingship and governance of this very physical world is by Him alone — for kingship belongs to Hashem. This is the aspect of what is explained in the intention of the Shema: to connect and unify the aspect of malchus to the Holy Blessed One — for this is the essential secret of the root of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah. For the aspect of governance and malchus — the aspect in which Hashem contracts Himself in order to watch over and conduct the world — that aspect is called malchus, the aspect of the Shechinah. And one who denies, G-d forbid, specific providence is "a whisperer who separates a prince" [Proverbs 16:28] — for he separates the governance of His malchus from Him. The essential foundation of our holy Emunah is that we believe that the malchus and governance of all the worlds is bound and unified with Him — for He alone governs all by His providence. And this holy Emunah we draw down through each and every commandment — for this holy Emunah is the foundation of the entire Torah, as it is written: "All Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. Therefore before every commandment we say: "For the sake of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah" (לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ) — for the essential intention in all our commandments and service is in order to draw upon ourselves this Emunah, which is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, to unite and bind the governance of malchus to Him alone, as above.

23

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

23

Just as through each and every commandment we connect and unify all the worlds to Hashem and draw down the Emunah of specific providence as above — so too conversely: through transgressions, G-d forbid, heresy is drawn, G-d forbid, and through this malchus is separated from Hashem — namely, G-d forbid, disbelief in His blessed providence is drawn down. And through this, Hashem too, as it were, does not watch over them with complete providence, and then their vitality flows through the kelipas and external forces (חִיצוֹנִים), which are the damagers of the world (מַזִּיקֵי עָלְמָא). Therefore they truly receive harsh and bitter punishments through this. And this is the essential punishment of kares (כָּרֵת — excision) — for they are cut off from Hashem and cannot be included in Him, cannot draw His Divinity's Emunah upon themselves in the aspect of complete providence, that they should return and be drawn in outline before His eyes as it were. For before the power of His sight reaches them, it is scattered first among the kelipas and external forces, since His blessed providence over them is "from behind the shoulder" [Zohar]. Through this they are cut off from Hashem in the aspect of "may their end be to cut off" [Psalms 37:38], the aspect of "the end of the wicked is cut off" [Psalms 37:38]. For providence, which is the aspect of sight and watchfulness, is the aspect of direct light (אוֹר יָשָׁר) and returning light (אוֹר חוֹזֵר) — namely, the sight goes forth and strikes the object being seen — that is the direct light, the aspect of the beginning. Afterward, the sight returns and forms an image in the eyes and informs the da'as to know well what was seen — that is the returning light, the aspect of "the end." Similarly regarding His specific providence: when we believe in His specific providence completely — that He created us and all the worlds, and He alone gives us life, sustains us, and watches over us in particular at all times — through this we connect and direct the eyes of our da'as and heart only toward Him alone without any swerving to the side, G-d forbid. Through this He also watches over us with complete providence — the aspect of the gaze and the return of the gaze as above. Through this we return and are drawn in outline before the eyes of His providence, and then the end is bound to the beginning. Through this we merit in this world — which is the aspect of the end, the very last of levels — to return and be included in the beginning of thought [i.e., the primordial divine intention], which is His blessed providence. This is the aspect of "the end of the deed was in the beginning of thought" — for Hashem is first and last and declares the end from the beginning, and through His complete providence all the worlds are connected. Even this physical world, which is the very last of all, is connected and unified in ultimate unity with the beginning of thought. This is the aspect of "Guard uprightness" — to walk in simplicity, to believe in Him in simplicity, as it is written: "Be wholehearted with Hashem your G-d" [Deuteronomy 18:13]. And this is "and see the upright" — to gaze and look toward Him in uprightness and with great directness without any swerving to the side, G-d forbid. For one who truly believes in Hashem — it is as if he actually sees with his own eyes, and his eyes always gaze toward Hashem alone without any wisdoms, investigations, or swerving aside, G-d forbid — only gazing, watching, and trusting in Him alone with complete Emunah that all his vitality, livelihood, and so forth — all is only from Him alone. Through this, complete providence is drawn over him as above, and then the end is connected and unified with the beginning — which is the essential ultimate purpose we hope for. As the verse concludes: "for the end of that man is peace" [Psalms 37:37], and: "better is the end of a matter than its beginning" [Ecclesiastes 7:8] — for this is the essential hoped-for ultimate purpose of the wholehearted: that they merit a good end — namely, that they merit the binding of the end to the beginning, that they be included in Him. Not so the wicked — for through their heresy in denying the Emunah of providence, they wish to separate the end from the beginning, namely the governance of this world from His blessed providence. Therefore about them it is said: "the end of the wicked is cut off" — the aspect of the punishment of kares mentioned above, may the Merciful One save us. Therefore it is explained in holy books that through staying awake at night and engaging in Torah, one nullifies the punishment of kares. For through engaging in Torah all night — the Torah being the aspect of eyes as above — through this one rectifies the eyes to direct them toward Hashem alone, whereby the end is connected to the beginning and the blemish of kares is rectified. Therefore we stay awake on the night of Shavuos, when the time of the Giving of the Torah — which is the aspect of eyes, the aspect of Emunah of providence — arrives. Therefore one studies then from every order of the Mishnah, and similarly from every book of the Prophets and Writings, and from every tractate only the beginning and the end — in order to connect the end to the beginning, as above.

24

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

24

When one truly believes in Hashem and in His specific providence, one need not worry about livelihood at all — and certainly one will not fall through anything in the world. For on the contrary: even through the falling in mind that comes through the great intensity of one's blemishes, through this very falling one will be strengthened further. For since one knows in any case that through a transgression one damages the supernal worlds, it follows that one has Emunah — and since one has Emunah, one still has hope. For "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And if a person believes that one can damage, one must also believe that one can repair — for it has already been explained elsewhere that there is no such thing as despair in the world [this is a foundational Breslov teaching: ein shum yei'ush]. The essential thing is Emunah — for through complete Emunah one passes over and leaps past all the enticements, temptations, weaknesses of mind, and falls with which the adversary wishes to topple a person and weaken his mind as if he has no hope, G-d forbid. For one believes that Hashem is first and last, and He delights in the service of Moshe Rabbeinu and all the great Tzadikim — and yet He also takes delight in even the modest service of the very least of the least of Israel, as long as the name of Israel is called upon him. For the Tzadikim and the great of stature are the aspect of the beginning, the head of all levels. And the small and distant from Hashem are the aspect of the end, the very last of levels. And Hashem is first and last and declares the end from the beginning — His complete providence reaches from beginning to end. Through strengthening oneself in this Emunah and yearning and longing to return from there to Him in truth — through this one draws His complete providence in the aspect of ratzo vashov (רָצוֹא וָשׁוֹב — running forth and returning) even there, in one's low and lowly place. Through this one includes the end in the beginning — namely, the lowly and sunken place to which one has fallen, which is the aspect of the very last of all levels, one includes within the head of all levels, within the beginning of thought as above. And through this one elevates all the holy souls and sparks that have fallen there for many years. And when such a far and low place as this is included in Hashem, all the intermediate levels in between are automatically included in His holiness. It emerges that specifically the distant ones — when they strengthen themselves in complete Emunah and thereby merit complete repentance — through this specifically all the worlds will be rectified, through the including of the very last of levels within the beginning of thought. Therefore the essential good ultimate end of all of Israel and of all the world — which is the final redemption — depends specifically on repentance: that the distant ones return to Him, as it is written: "And a redeemer shall come to Zion and to those who repent of transgression in Yaakov" [Isaiah 59:20]. For through this the essential completeness of the rectification comes, as above.

25

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

25

When one merits complete Emunah, one need not fast — for the essential fast is to subdue bodily sustenance (מְזוֹנָא דְּגוּפָא). But through Emunah one merits that one's eating be with great holiness, in the aspect of soul-sustenance (מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא).

26

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

26

The external wisdoms of this world that have a sweetness of intellect in them — but are of no benefit toward the eternal ultimate purpose — on the contrary cause very great harm. They are literally in the aspect of eating from the Tree of Knowledge, which caused death to the entire world. For holy wisdom is the essential vitality, in the aspect of "and wisdom gives life…" [Ecclesiastes 7:12]. But the intellect of the external wisdoms is sweet at its beginning, and its end is the ways of death — in the aspect of what was said about the Tree of Knowledge: "that the tree was good to eat and that it was a desire to the eyes…" [Genesis 3:6]. And all the external wisdoms that spread in these generations due to our many sins derive from the filth of the serpent, and their scholars are submerged in all the desires of the world, and their very wisdom also derives only from desires. For just as they lust after all their desires, so too they have an evil desire for their evil wisdom. Only they mislead human beings by telling them that through their wisdoms they can arrive at the good eternal ultimate purpose — yet falsehood is in their mouths, for on the contrary through this one is separated and distanced further from the true eternal ultimate purpose. They are precisely in the aspect of the serpent who enticed Chavah by saying: "and you shall be like G-d…" [Genesis 3:5] — as our Rabbis of blessed memory said — which in truth was the opposite, for through this they also lost the level they had possessed before.

27

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

27

The essential mastery in the halacha of repentance — which is the aspect of "expert in entering, expert in exiting," the aspect of "if I ascend to the heavens, You are there; and if I spread out in the depths, behold You are there" [Psalms 139:8] — meaning, to strengthen oneself to draw close to Hashem always, from every place and every level one is at, even if one is at the very lowest stratum, G-d forbid — the essential heart of all this matter is through Emunah. For one who strengthens himself in Emunah simply, will certainly never fall — for this is the essential Emunah: to believe that Hashem is One, first and last, and besides Him there is nothing, and His dominion is everywhere, and there is no place to flee or hide from Him. This itself is the aspect of the above-mentioned mastery.

28

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

28

The essential thing regarding which one must strengthen oneself in Emunah concerning the renewal of the world is only the very first beginning — that Hashem brought forth and created all of creation from absolute nothingness, which our intellect cannot grasp at all. Therefore one must strengthen oneself in this only through Emunah. But what comes after the creation — that Hashem renews in His goodness each day constantly the work of creation, something from something — this is not so great a novelty for the world, for we see this each day and at every moment and every hour. And in truth, one who has a true brain in his skull and looks at truth sees no distinction at all between the renewal of the world at the first creation and the renewals that Hashem performs at every moment — for neither can be understood by any intellect at all: how from a single seed planted in the earth can a great tree grow with wondrous fruits? And similarly, from a putrid drop a great human being is formed and created with full stature and form and wondrous intellect? Only: "He spoke and it came to be, He commanded and it stood" [Psalms 33:9]. And this Creator who can create from a single seed a complete tree and from a putrid drop a complete human being — He can certainly also create something from absolute nothingness. For just as it is impossible to understand creation from nothingness, so too it is impossible to understand creation from something — and since we see creation from something each day and at every moment even though we do not understand it, we are certainly obligated to believe also in creation from nothingness. Only because creation from nothingness is not something every person merits to see — only the Tzadikim endowed with holy spirit — therefore it cannot be pictured in the intellect, and one must rely only on the Emunah that is drawn through the abovementioned true possessors of holy spirit.

29

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

29

Complete Emunah of the renewal of the world — one merits this through the clarification of the imaginative faculty (בֵּרוּר הַמְדַמֶּה), as explained there. For the imaginative faculty in its root is very lofty — it derives from the root of the beginning of creation, which is the beginning of the tzimtzum (צִמְצוּם — contraction). For the imaginative faculty is the aspect of the contraction of the intellect — just as with a person, when the illumination of his intellect in its completeness departs, such as during sleep and the like, there remains with him only the impression (רְשִׁימָה) from the intellect, which is the aspect of the power of the imaginative faculty. So too above, in its root: the beginning of the first tzimtzum — which is the aspect of the withdrawal of the light of the supernal intellect, which is the root of all creation, for without this there would be no place for creation as is known — this aspect of the tzimtzum is the aspect of the root of the imaginative faculty, and from there is the root of all free choice. Therefore the renewal of the world cannot be grasped by any intellect at all — since the beginning of the root of creation derives from the aspect of, as it were, the withdrawal of intellect, and only the impression remains, which is the root of the power of the imaginative faculty. Through this impression a person has the power to strengthen himself in complete Emunah if he wishes — but if he wishes to investigate and understand, he will certainly fall without support, for there intellect cannot comprehend since the intellect has withdrawn from there. This is the aspect of the tzimtzum of the empty space (חָלָל הַפָּנוּי) as is known. Only this power did Hashem leave in the impression that remained after the tzimtzum — that through this impression one who wishes can have the power to strengthen himself in Emunah. And there is the essential root of all free choice, whose root is Emunah which is the foundation of all commandments, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And from there is the root of all the Names, appellation-names, and descriptions of Hashem — for they are all only in the aspect of the holy imaginative faculty. For within the inner dimension of intellect, Hashem is stripped of all praises and descriptions — for He is above all Names, appellations, and descriptions as is known. Only out of His love and compassion He contracted Himself as it were, until He withdrew the light of intellect and made room for the creation of worlds, and only the impression remained there — the aspect of the root of the power of the imaginative faculty, which is the power of Emunah: namely, the power that a person has to believe in the truth. And through this all the divine attributes and all creation came about — in the aspect of "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. And through this He grants us permission to call upon Him by these appellations, descriptions, and praises. And there begins the root of counting and number — for "before One, what do you count?" And the essential root of counting and number begins after the tzimtzum, which is the root of the imaginative faculty as above.

30

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

30

The completeness of Emunah must be drawn upon oneself fresh each day — for the Holy Blessed One renews the work of creation each day constantly, and the essential purpose of creation was "in order that they should know Him" [Zohar: b'gin d'yishtamod'un leih]. And so too even now, Hashem through His causes turns with His strategies and makes available to every person each day constantly — in thought, speech, and deed — that through which he can strengthen himself in Emunah further and recognize Him in ever greater recognition. And it is only for this that Hashem renews the renewal of creation each day — in order to draw down the Emunah of the renewal of the world each day with greater revelation. This is the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — for the holy Emunah renews and strengthens each day according to the renewal of creation on that day. But the Almighty made a counterpart to this for the sake of the power of free choice — therefore the Other Side and the kelipas also strengthen themselves each day to conceal the holy Emunah and confuse it, G-d forbid — as our Rabbis of blessed memory said: each day a person's evil inclination overpowers him and renews itself against him [Sukka 52a]. And the essential evil inclination is the aspect of heresies as is known. Therefore one must strive greatly to draw close in every generation specifically to the true Tzadikim of that very generation — and the books of the earlier Tzadikim are not sufficient, nor even what all of Israel merited in complete Emunah through Moshe Rabbeinu, peace be upon him — particularly through the Receiving of the Torah, when the imaginative faculty was clarified for all of them because they all merited holy spirit, and through this Emunah was completed with great light. Nevertheless, one must in each generation draw close specifically to the true Tzadik of that very generation, so that he should clarify the imaginative faculty for us and merit us to complete Emunah each day according to the daily renewal of creation, and to nullify the kelipah and Other Side that intensifies against the holy Emunah fresh each day. This was the matter of why, after such a wondrous revelation as the Giving of the Torah, it is written: "And the people saw that Moshe was delayed… this Moshe, the man… we do not know what has become of him" [Exodus 32:1] — and through this they stumbled in the sin of the Golden Calf. All this was because the power of free choice is great — for all of creation was only for this — and the adversary intensifies himself against a person fresh each day. And specifically on that very day that was prepared for calamity, the intensification of the Other Side was so great that it could not be nullified except by Moshe himself if he had been there, for he was the Tzadik of the generation at that time. And therefore in truth, when Moshe descended from the mountain he subdued, shattered, and nullified the calf and returned and received the second Tablets and returned to strengthen the holy Emunah. But even then everything was by the power of the impression that remained from the foundation of Emunah implanted in the heart of Israel at the time of the Giving of the Torah, at the time of receiving the first Tablets. For through this foundation of Emunah every Tzadik in his generation has the power to clarify for Israel the holy Emunah — for through this foundation of Emunah Israel merits in each generation to draw close to the true Tzadik, to seek and search for him until they find him, in order that we merit through him to clarify for us the holy Emunah at all times according to the day and the hour.

31

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

31

Through Emunah one enters into intellect and da'as is completed, and through this one can expound the Torah. For when one's Emunah is not complete, one's da'as and intellect are locked as if in iron chains, in captivity and prison — for human intellect is too short to grasp any matter in its completeness and truth. Therefore all the scholars of the rationalists wander and are greatly confused in all their wisdoms, for there is not even a single clear piece of wisdom among them — there are doubts, disputes, and enormous confusions in all their wisdoms, as is known to anyone versed in them. All this is because through human intellect it is impossible to grasp any matter in its completeness and truth. Therefore when one enters into any wisdom without Emunah, G-d forbid, his intellect is like one imprisoned and seized in a captivity from which he cannot emerge — for his da'as remains confused and seized in what he contemplates and cannot emerge from there in peace. But when one has Emunah — which is the aspect of Shabbos, the aspect of the world of freedom — then his da'as is free. For he knows all matters in their true state through Emunah alone, by believing in the words of our Rabbis and holy ancestors who merited to attain everything through prophecy and divine overflow, which is far above human intellect. And then he has a foundation on which to stand — namely the holy Emunah upon which everything stands. Through this he can enter into all the expositions of the Torah and emerge from them in peace, since he has strong foundations through the holy Emunah.

32

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

32

As long as a person believes that there is no vitality in the world except Torah and commandments, and digs and yearns for the eternal ultimate purpose, and draws close to true Tzadikim and companions, and strengthens himself to gladden his soul at all times through the points of the commandments — he will certainly merit a good ultimate end. For all of Israel have a share in the World to Come, and even as he is now, nonetheless he snatches some commandments each day — for even the transgressors of Israel are as full of commandments as a pomegranate. But the essential thing is to rejoice in this and to know, comprehend, and understand the truth that there is no vitality in the world other than this. Then through the power of the true Tzadikim he will certainly merit a good ultimate end and to return in complete repentance to Him.

33

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

33

The Other Side arouses itself each time to uproot everything, G-d forbid, and to demolish even to the very foundation, G-d forbid. But Hashem will not abandon us into its hands — for we already have a strong foundation: we are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and have already received the holy Torah, and we are strong in our holy Emunah and take great pride in it, and say each day: "How fortunate are we, how good is our portion…" Therefore every single Jew must give life and strength to himself through the foundation of Emunah that is within him — for this is the essential foundation upon which the entire Torah stands. This is the aspect of the remembrance of the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah which we need each day, for this is the foundation of our holiness. And so too in each and every generation, great Tzadikim come and establish for us strong foundations that cannot be demolished in any way — for the Tzadik is the foundation of the world. This is the aspect of the holiness of the foundation-stone of the place of the Holy Temple, which David labored greatly to find. For the essential thing is the foundation of holiness — for even though the Temple was already destroyed twice, only the structure above the foundation was destroyed. But the foundation itself can never be demolished — and this is all our consolation and hope: that upon this holy foundation the final Temple will be speedily built in our days and will endure forever.

34

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

34

As long as a person has not merited to know who is the true Tzadik he must draw close to and cleave to, he must believe in and cleave to all the Tzadikim even though they disagree with one another. Not like the mockers who say that since the Tzadikim dispute one another, he hears the words of both and disputes both — for this is mockery and borders on heresy, G-d forbid. Rather the truth is the opposite: one must believe in all of them and not look at all at the dispute between them, since all of them warn him to fulfill the written and oral Torah of Moshe. For only from those heretical people who walk in the ways of investigation and wish to sway him from the Torah of Moshe to study external wisdoms and so forth — from them one must distance oneself to the utmost degree. But all who conduct themselves according to the Torah as our holy Rabbis transmitted it to us in the Talmud, the legal authorities, and the books of those who fear G-d that are founded upon their holy words — to all of them one must cleave, as it is written: "and to Him you shall cleave" [Deuteronomy 10:20], and our Rabbis said: cleave to Torah scholars. This is the aspect of the second day of Yom Tov in the diaspora — for just as one is stringent due to doubt and observes two days of Yom Tov, so too due to doubt one must draw close to all the Tzadikim who walk according to the Torah. For the holiness of Yom Tov is the aspect of the holiness of the Tzadik as is known.

35

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

35

When one is expelled from the Garden of Eden — meaning: every time one wishes to do anything holy, which is the aspect of entering the Garden of Eden, one is expelled and confused — the essential remedy is to stand firm in Emunah, which is the aspect of Shabbos: namely, that despite everything one believes that Hashem rules over all and His hand is on top, and in the end He will complete what is His and everything will be according to His will — for there is repentance in the world. And even though he is still far from repentance, on the contrary he is provoked until he blemishes further each day, G-d forbid — nonetheless, in any case he believes that there is the aspect of repentance, the aspect of Shabbos-Emunah, through which everything is rectified. For Emunah rectifies everything. Therefore one must stand firm in Emunah which is the aspect of Shabbos — and afterward one merits to attain and understand how to arrange and rectify all the rectifications of the Shechinah in the aspect of "bed, table, chair, and lamp" [the furnishings of the Shunamite woman for Elisha — a hint at the daily spiritual service] that are rectified through the holiness of Shabbos.

36

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

36

The essential thing is faith in the Sages (אֱמוּנַת חֲכָמִים) — for the essential thing is the ultimate purpose. Every person must have care for himself and think always each day about his eternal ultimate purpose, and what his end will be, and so forth. And to merit the genuinely good ultimate purpose is impossible except through faith in the Sages — for a person cannot arrive at and return to the source of his soul except through the true Sage-Tzadikim. For even the upright and G-d-fearing who engage in Torah cannot attain their completeness except through the true Sages and Tzadikim. All the more so one who has committed some blemish; all the more so one who has blemished and transgressed greatly, G-d forbid — as is common now due to our many sins — he can certainly not be healed in body and soul except through the truly great and wondrous Tzadikim who know how to expound the Torah in true completeness, and know the soul-roots of every single Jew in the Torah, and know how to explain and elucidate all the paths, counsels, routes, and strategies that every person in the world who wishes to approach holiness requires — so that everyone can receive healing for all manner of illness of soul and body in the world.

37

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

37

Coming to faith in the Sages is through a vow (נֶדֶר). For the reason that many are distant from faith in true Sages is only because of the wisdoms of this world — the worthless wisdoms that every person has, since everyone considers himself wise. And in truth, one who has a true brain in his skull can easily understand that all the wisdoms of this world are foolishness and vanities and are not in the category of wisdom at all — for since through them one cannot arrive at one's true and eternal ultimate purpose, which is the essential thing, as it is written: "Behold, they have despised the word of Hashem, and what wisdom do they have?" [Jeremiah 8:9]. And it is written: "Let not the wise man boast of his wisdom… but only in this may one who boasts boast: that he understands and knows Me" [Jeremiah 9:22–23]. For the essential true wisdom is the wisdom of the great Tzadikim who merited to think in truth about their eternal ultimate purpose — for this is the essential wisdom truly, in the aspect of "Who is wise? One who foresees consequences." Every person must be thoughtful about his ways and settle himself well regarding what will ultimately be born from his actions and dealings in the final end — and for this one cannot merit through any wisdom in the world, only through the wisdom of the true Tzadikim whose essential wisdom is to strive to separate themselves from this world entirely, until they merited this in completeness — who broke all desires to the very last extreme and no trace of a scent of any desire of this world remained in them. And only Tzadikim such as these can rectify the entire world and return everyone to the good — anyone who wishes to cleave to them. For every person must arrive at this: the ultimate end of separation and holiness in truth. This is the essential eternal ultimate purpose of a person. But not every person merits this, and only a very few merit this in true completeness. Therefore the essential rectification of all other people is through drawing close to the true Tzadikim, to them and to their disciples, and so forth — for the true Tzadikim can rectify and heal every person in the world even if he is a very great invalid in soul and body. For just as one who shames a Torah scholar has no healing for his wound, as our Rabbis said — so too the reverse: the good measure is greater — one who believes in Tzadikim and their disciples who are truly true Torah scholars, there is no wound in the world in body or soul for which he cannot receive healing through them, in the aspect of "and healing to all his flesh" [Proverbs 4:22] which is said about all of the Torah. For the essential Torah is known only to the true Tzadikim who separated themselves from the desires of this world completely — only they know how to expound the Torah and explain and elucidate all the paths and routes therein so that everyone can receive healing for all manner of illness of soul and body as above. But since not every person knows where these Tzadikim are and how to merit to believe in them and draw close to them in truth — the counsel for this is a vow: that one should vow some vow and fulfill it immediately. For vows are a fence for separation (נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת) — for all vows are the aspect of separation, as one wishes to separate himself from some desire in order to draw close to Hashem. Even vows of charity and hekdesh (הֶקְדֵּשׁ — consecration to the Temple) are also the aspect of separation — for with that money he could have bought himself something the body enjoys, and he breaks his desire and gives that money to charity. Therefore through this one ascends and connects oneself to the true Tzadikim who merited the ultimate end of separation in truth — and one merits faith in the Sages and to draw close to them. For since Hashem sees that one draws himself toward their ways and accepts upon himself some aspect of separation through a vow — which is the aspect of something wondrous, in the aspect of "when someone makes a wondrous vow…" [Numbers 6:2] — through this one merits to believe in the wondrous Sages and Tzadikim who merited wonders of wisdom through their having separated themselves from this world entirely.

38

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

38

The essential blemish of faith in the Sages comes from those who are wise in their own eyes in the worthless wisdoms of this world, and dispute the above-mentioned true Sages. Through the holiness of Shabbos all the abovementioned enemies and disputants are subdued and fall, and then faith in the Sages is rectified. And in truth the essential distinction between the true Sages and those who are wise in their own eyes — who are false sages, whether sages in actual external wisdoms who are the philosophers and rationalists, or any worthless wisdoms that are against the point of truth — the essential distinction between them is the distinction that exists between eating on Shabbos and eating on weekdays. For from weekday eating, the liver is nourished first — from which derives the root of all bodily desires. But from Shabbos eating, the brain is nourished first. Similarly these worthless sages: the root of all their wisdom is only for the desires of this world — as one sees clearly that they are filled with all desires and evil traits, and all their labors in investigations and wisdoms are also only for desires and evil traits, to obtain thereby wealth or honor and the like. This has filtered down to the point where even among Jews themselves all the false wisdoms are all only for bodily desires — so much so that there are those who travel to Tzadikim and famous ones, and their entire intention is for bodily desires: to obtain some rabbinical post or leadership position and the like. All this is the aspect of the liver being nourished first and the brain afterward — for all their intention even in their wisdom is only for the bodily desires that are rooted in the heat of the blood that comes from the liver. But the Sages of holiness are in the aspect of the Shabbos delight (עֹנֶג שַׁבָּת) — where the brain is nourished first: meaning all their intention in all their dealings is only for the brain and holy da'as, to arrive at the true eternal ultimate purpose. And similarly all those who believe in them and draw close to them — all their intention is for Heaven alone: to separate themselves from bodily desires and to attain some eternal hope for the World to Come. This is the aspect of the brain being nourished first as above.

39

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

39

All the external wisdoms of the rationalists through which they were led astray to where they were led astray — all of it comes from the evil desires and evil traits of this world as above. For they are all filled with desires and evil traits, and all their first and later sages were greatly submerged in all desires and evil traits: in licentiousness, money, honor, eating, drinking, desire to win, provocation, jealousy, hatred, and so forth — as is known to anyone versed in them. And it is stated in the holy books that even what they investigate in their wisdom and acknowledge regarding the immortality of the soul — this too comes from desires. For they want their evil ways to succeed even after their death, so that their desires in this world should be pleasurable to them. Therefore they say that through the investigation of their wisdom they will succeed through this even for eternity. For if not — it is very bad for them that from today to tomorrow they will fall as dead corpses and what will remain of them. Therefore they acknowledge immortality of the soul and say that the success of the soul for eternity is through wisdom — and all of it is only from desires and evil traits: they wish to fill their bellies with all the desires of this world, and to have a great name and honor among kings through their wisdom, and that through this they will succeed even after death. But falsehood is in their mouths — for in truth the essential success of the soul after death is according to how much one separated himself from the desires of this world and engaged in Torah, commandments, and good deeds. Therefore the essential good ultimate purpose will be merited by the great Tzadikim who are the true Sages — who became wise with true wisdom and separated themselves from the desires of this world entirely. And the rest of the world will have a good portion in the World to Come, each one according to how much he merited to draw close to them, believe in them, and walk in their ways. Therefore our Rabbis of blessed memory truly said: one who shames a Torah scholar is a heretic who has no share in the World to Come — for the essential share in the World to Come of each person is through faith in the Sages as above.

40

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

40

The elevation of fallen Emunah is a wondrous matter — for it is hard to understand with the intellect: how can Emunah be elevated through some counsel? For since he has no Emunah, he will not believe, G-d forbid, even in the counsel — for example, the matter explained above that coming to faith in the Sages is through a vow, and similarly what is explained elsewhere as a counsel for general Emunah: to study the legal authorities and to speak words of Emunah. If so, one must first believe in the counsel — and yet is he not still far from Emunah? But in truth, one who has fallen completely from Emunah, G-d forbid — like the gentiles and those wise in external wisdoms — the above-mentioned counsels will certainly not help them, since he does not believe at all and does not seek Emunah at all, so he automatically does not believe at all even in the counsels, and similarly regarding the abovementioned faith in the Sages. But in truth Israel is a holy people — believers, children of believers — and their root is Emunah. Therefore when one of Israel falls, G-d forbid, from Emunah — certainly there remains within him still some point of Emunah. For this itself — that he is pained that he has fallen from Emunah and seeks good counsels to raise and strengthen the Emunah — this itself is Emunah, for in the inner chamber of his heart he truly believes in Hashem and the holy Tzadikim. Only he does not feel the Emunah in revealed completeness — for the Emunah within him is in a state of smallness (קַטְנוּת), in the aspect of shattering. Therefore counsel helps him — for the moment someone offers him a good counsel for Emunah he grabs it like a precious stone, since he still has within his inner dimension the point of Emunah and truly yearns to complete and elevate his fallen and shattered Emunah. Therefore he can take some good points from the broken shards of Emunah and complete it through this into wholeness — for through this he strengthens himself to believe and fulfill the counsel of the Sages who give him good counsels to rectify and complete the Emunah. This is the aspect of "both the Tablets and the broken Tablets were placed in the Ark" [Berachos 8b] — for through the aspect of the broken Tablets, the aspect of shattered Emunah, through this itself the Emunah returned and was rectified and completed anew in the aspect of the Tablets. For through the fact that some point of the shattered Emunah remained within him — through this he fulfills the counsels of the Sages whose Emunah was shattered within him, and through this he returns and rectifies the Emunah. This is the aspect of receiving the second Tablets — for Emunah is the foundation of the entire Torah.

41

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

41

The essential totality of holy Emunah is faith in the Sages — for they draw down complete holy Emunah for us. For without faith in the true Sages, even our Emunah in Hashem is not complete.

42

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

42

Emunah is called a "stone" — because one must be strong in Emunah like a hard stone, in the aspect of "I am a wall…" [Song of Songs 8:10]. Yet it is not like a literally hard stone that has no moisture at all, G-d forbid — on the contrary, it is the aspect of a precious stone (אֶבֶן טוֹב), from which all manner of divine overflow and blessing flows. For Emunah is the source of all blessings and divine overflow. And while a broken stone has no remedy — shattered Emunah does have a remedy through the very shards of the Emunah itself, as above.

43

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

43

The essential education in the service of Hashem is through faith in the Sages. For just as a small child needs his father and mother to educate him in Torah and prayer — so too we need even more that the true Tzadikim educate us in His service. For it is impossible to enter into the service of Hashem except through them. Also, just as education is through a small and easy matter, yet it is nonetheless very precious since through it the child is initiated in the holiness of Israel — so too the Tzadikim initiate us in His service through small and easy matters: for example, through a vow and a mere act of separation they merit us to faith in the Sages and to all goodness as above, and similarly many more things of this kind. And this too is the distinction between one who studies books of moral instruction alone and those who draw close to the true Tzadik — for even though studying books of moral instruction is very, very precious, nonetheless the good counsels for His service are not so fully set out there. Rather they rebuke and arouse us to return to Hashem — but in most cases one will still not find there a counsel for how to draw close. But when one draws close to true Tzadikim and their disciples and so forth — they are filled with precious counsels, in the aspect of "and from him one receives counsel and wisdom" [Proverbs]. For most of the counsels must of necessity be received orally, as is understood — and sometimes through a very small and easy counsel to fulfill, they merit us to all genuine and eternal goodness as above.

44

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

44

One must give very great thanks and praise to Hashem when one merits faith in the Sages — for through this one is saved and emerges from all the troubles of the world in spiritual and physical matters. This is the aspect of the additional thanksgiving (מוֹדִים דְּרַבָּנָן).

45

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

45

The essential Torah was given to human beings in this world because they possess free choice. And all the Torah and commandments are dependent on Emunah, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86] — and our Rabbis of blessed memory said: Chavakuk came and grounded all of them on Emunah [the verse "the righteous shall live by his Emunah" (Habakkuk 2:4)]. It follows that the essential free choice of a person is in the Emunah — and the essential free choice that a person has in the matter of Emunah derives in its root from the secret of what is explained in the writings of the holy Ari of blessed memory regarding the intention of the reading of the Shema and in other places. For there is a supernal unification of Abba and Imma (אַבָּא וְאִמָּא — Father and Mother, the aspects of Chochmah and Binah) and within the aspect of this unification there are two types of unification. For there is the aspect of the outer unification of Abba and Imma, and this unification is constant and never ceases — for it is for the sake of the vitality and existence of all the worlds, and if it were to be suspended even for a single moment, G-d forbid, all the worlds would be annulled. And there is additionally the aspect of the inner unification of Abba and Imma — which is in order to give intellect to Zachar and Nekevah (זָכָר וּנְקֵבָה — Male and Female) in order to give birth to souls in the world, which is the inner dimension of the worlds. This unification is not constant — for it is only possible to effect this unification through the raising of mayin nukvin (מַיִּין נוּקְבִּין — feminine waters): when we draw during the reading of the Shema an illumination to the intellect from the above-mentioned outer unification, so that they can ascend in the secret of the raising of mayin nukvin — and then they ascend in the secret of mayin nukvin through self-sacrifice for the sanctification of G-d's name, and through this we effect the above-mentioned supernal inner unification which is for the sake of drawing down souls. And it is explained further there that the illumination received by the intellect from the outer unification is according to the level of the intellect at that time — and according to the illumination received, so the inner unification and the above-mentioned drawing down of souls is made. See there for further elaboration. The essential vitality and existence of all the worlds is Emunah, as it is written: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. Therefore the vitality constantly drawn from above — from the aspect of the above-mentioned outer unification, which is for the sake of the vitality and existence of the worlds — this is the aspect of the illumination of Emunah drawn from there. Through this illumination, the pull in a person's heart to believe in Hashem is drawn — for Emunah is the aspect of malchus whose root is in the supernal Chochmah, as it is written: "Hashem through wisdom founded the earth" [Proverbs 3:19], as is known. This is the aspect of "of You my heart said: seek My face" [Psalms 27:8] — for a person's heart tells him to seek His face always. This derives from the above-mentioned supernal vitality constantly drawn from above from the outer unification. And upon this the essential free choice of a person depends — through which a person stands higher than the rank of the angels and so forth. For when the above-mentioned illumination and vitality is drawn in the upper worlds — the world of angels, Seraphim, and so forth, where there is no physicality and no free choice — they have the power to receive this illumination in great completeness, and they are immediately aroused with great trembling to sanctify His name and are inflamed with great ardor to perform the will of their Creator with awe and fear. But when this illumination reaches this opaque physical world — the World of Action — it is then impossible to receive this great illumination except as a mere flash and hint of it. Through this a person's heart is aroused to yearn for His Emunah and to seek His face always in the aspect of "of You my heart said: seek My face" as above. For since this illumination cannot clothe itself in this world except through very many contractions, therefore initially only a mere flash is drawn from it to a person's heart — to hint to the person to draw himself after Him, as one is hinted to from afar. And then a person has free choice — for the one who is intelligent and truly desires truth is immediately aroused by this flash and begins to run and pursue to attain this Emunah in completeness, and strives to make contractions and vessels in his heart to receive this illumination more and more. This is the aspect of drawing divine spirituality into contractions. And through this illumination that is added to his intellect — which is the aspect of the intellect receiving illumination from the above-mentioned outer unification during the reading of the Shema as above — through this he is aroused with the flame of love to surrender his soul wholeheartedly for the sanctification of G-d's name. And then he ascends through this in the secret of mayin nukvin as above and brings about the inner supernal unification — and from there even higher vitality is drawn to him, which is the aspect of the vitality of the souls of Israel. Through this the Emunah is revealed in the world in great completeness with great revelation to all who come into the world. For specifically in this very low and physical world it is necessary to draw the Emunah — which is the essential vitality — from the inner unification which is higher and more exalted. And through this in truth the souls of Israel are higher than the angels — for the angels receive vitality only from the outer unification, but the souls of Israel derive from the above-mentioned inner unification as explained in the writings of the Ari. For this vitality and illumination drawn from the outer unification, even though it too is very lofty and holy — nonetheless it does not yet have the power to permanently establish Emunah in completeness in a person's heart, only through it we are aroused to His Emunah as above. And the essential complete Emunah is drawn through the true Tzadikim — for the moment the above-mentioned illumination and flash from the outer upper unification reaches them, they draw this illumination into contractions and bind it in their hearts. Through this illumination is drawn to their intellect — and through this they ascend in the secret of mayin nukvin in self-sacrifice for the sanctification of G-d's name. Through this the inner unification is made — from which derives the vitality of the souls of the Tzadikim — through which the Tzadikim can reveal Emunah in the world with great completeness. And through this we are much higher than the angels — for even though the angels receive the illumination from the outer unification with greater and more wondrous light than what the lower beings receive from it, nonetheless they have no power to bring about the inner unification and to renew Emunah with additional extraordinary wondrous illumination. But we, the holy people — on the contrary, precisely because of this very thing: that the beginning of the illumination of Emunah comes upon us in this world with great contraction, only in the aspect of a flash and hints as above, and through this we have free choice — when we merit to choose the truth, to pursue and run after Him in self-sacrifice, we merit through this to bring about the inner unification, from which extraordinary wondrous illumination of the knowledge of the yearning of His Emunah is drawn upon us — something the angels know nothing of. And we have the power to renew Emunah with wondrous renewal, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. And this illumination drawn from the outer unification is drawn over the entire world, even over the nations of the world — for from it derives the essential vitality and existence of all creatures. And in truth Hashem wishes to draw even them to His holy Emunah. But they, when the above-mentioned illumination, flash, and hints come upon them, they turn their backs away from hearing — for they are unwilling to cast away their evil desires and to surrender their souls for His sake. And this is the aspect of what our Rabbis said: that the Holy Blessed One offered the Torah to all the nations and they refused to accept it [Sifrei Devarim 343]. And through this — not only do they not merit to bring about the inner unification, from which derives the essential revelation of Emunah with wondrous light, which is the essential receiving of the Torah — but even the light constantly drawn from the outer unification is corrupted for them through their evil deeds, and from this heresies and false beliefs are drawn to them, G-d forbid. And from this derives the fact that the whole world — even the nations of the world, the philosophers, and the heretics — most of them almost all acknowledge the existence of Hashem, as our Rabbis said: "they called Him the G-d of gods" [Megila 13a]. All this derives from the vitality drawn in contraction even into this world from the outer unification — whose essential vitality is Emunah. But due to the physicality of the world, this illumination is not revealed in this world except as a flash and hints — and through this is the essential free choice: for one who wishes to surrender himself for Hashem and cry out to Him from the depths of the heart, through this brings about the inner unification and draws from there the vitality of the holy Emunah in completeness. For specifically because this world is so very low and physical, it needs to draw vitality and illumination from a higher source — so that the physicality of this world cannot conceal it. And the foolish ones who choose evil and are unwilling to cast away their desires and pursue Hashem in self-sacrifice — they do not merit to receive the vitality of Emunah from the inner unification, and even the small vitality drawn from the outer unification they cannot receive in completeness, until even this is corrupted for them and from it come false beliefs and heresies, G-d forbid, as above.

46

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

46

Even though there is also an aspect of Emunah in the supernal worlds, nonetheless the essential drawing-down of Emunah is in this very physical world.

47

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

47

The essential thing is Emunah — which is the aspect of Shabbos. For as long as a person has Emunah, he will certainly return to Him until everything is rectified.

48

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

48

The forty-eight words of the Shema Yisrael passage — which is the foundation of Emunah — correspond to the forty-eight cities of the Kohanim and Levi'im. Six cities of refuge correspond to the six words of "Shema Yisrael Hashem Elokainu Hashem Echad"; "and in addition to these forty-two cities" [Numbers 35:6] correspond to the forty-two words from "Ve'ahavta" to the end of the passage, as explained. And these forty-eight cities shelter and save from the side of death (סִטְרָא דְּמוֹתָא). Therefore the inadvertent killer must flee there — for Emunah is the essential life, and heresies are the side of death. Therefore the forty-eight cities of the Levi'im — which are the aspect of Shema and Ve'ahavta, which are the essential drawing of Emunah — they shelter and protect from the side of death and save the killer from death. And in these forty-eight cities in which the Kohanim and Levi'im dwelled, the holy Torah showed us precisely that one must travel to Tzadikim and to those who attach themselves to them. And the essential purpose is in order to merit Emunah which is the essential life, and to be saved from the side of death which is heresy. For complete Emunah is received only through true Tzadikim and those who attach themselves to them — who are the aspect of the Kohanim and the Levi'im. For the Kohen is the aspect of the true Tzadik and true Rav, as our Rabbis said about the verse: "and the lips of a Kohen…" [Malachi 2:7] — "if the teacher is like an angel…" And the Levi'im are the aspect of those who attach and join themselves to them, in the aspect of "and they shall join themselves to you and serve you" [Numbers 18:2]. And one who has stumbled in whatever he has stumbled and wishes to care for his life and save his soul from eternal death must flee and run and come to their cities — and there specifically he will be saved from all evil, like the killer who stumbled in what he stumbled and empowered the side of death: therefore he has no salvation except to flee to the forty-eight cities of the Kohanim and Levi'im — and there he will be saved from the side of death as above.

49

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

49

The two thousand amos (אַמָּה — cubits) of open land that surrounded the Levitical cities are the secret of the holy counsels that the true Tzadikim draw from the aspect of the light of Moshiach. These counsels are wonders of wonders — through them one merits to magnify the Emunah in completeness. This is the secret of the two thousand amos of the Shabbos boundary (תְּחוּם שַׁבָּת).

50

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

50

Nowadays even simple Emunah is hidden and concealed within everyone in their heart. And it is impossible to speak much about this — as one sees clearly that all of Israel know and believe in Hashem that the whole earth is full of His glory, and yet in most cases they forget Him and each person runs after his gain and desires. And even the upright and the Tzadikim who cleave to Him always — it is impossible for them to speak openly with the world about Hashem in great revelation as they should truly cry out each time to the people of the world: "What are you silent about, and what are you thinking to yourselves, and what are you doing in this world? Behold Hashem is with us and stands over us every single moment and sees our deeds — for the whole earth is full of His glory — and who would not fear and be afraid before Him?!" But due to the physicality of the world and the turbidity of its actions, it is impossible to speak much openly about even the simple and universally known Emunah — and one must speak of this by hint and in secret, in the aspect of "it is the glory of G-d to conceal a matter" [Proverbs 25:2]. For it is known and explained that all secrets and hidden matters are relative to each person according to his level — and what is in the category of revealed to one person is in the category of secret and hidden to another who is lower than him. And so too in the general world: what in one era is secret and hidden can be that in another era when the world will be somewhat higher in level, that aspect will be in the category of revealed. Therefore now, due to the physicality of the world, even regarding the simple and universally known knowledge of His Divinity, it is said: "it is the glory of G-d to conceal a matter". But in the future, when the abovementioned wondrous counsels are revealed, then His Divinity will be revealed before the eyes of all — to the point where one will not be ashamed to speak before all the world about Hashem and His holy Emunah in great revelation, in the aspect of "and the glory of Hashem will be revealed" [Isaiah 40:5]. And this is the aspect of "I would find you outside and kiss you, and none would scorn me" [Song of Songs 8:1] — for then the earth will be filled with the knowledge of Hashem, and it is written: "for all of them will know Me, from the smallest to the greatest" [Jeremiah 31:33].

51

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

51

The totality of all unifications (יִחוּדִים) is when the totality of the worlds is unified and included in the root of their vitality — which is Hashem who gives life to all. This is the aspect of all the utterances (מַאֲמָרוֹת) being included and unified in the primordial point of creation — which is the aspect of the sealed utterance of Bereishis (מַאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית — the sealed or hidden utterance, the primordial Word that transcends all else). The essential sustenance of the kelipas is from the aspect of separation between the above-mentioned utterances — for since the root of all is the sealed utterance, which is exceedingly hidden and concealed and impossible to grasp in the mind at all, the kelipas draw sustenance from the very greatness of its concealment and hiddenness. And from there come all the heresies of the rationalists and philosophers who follow their confused mind. For in truth it is impossible to grasp with mind and intellect at all how all the worlds are drawn, guided, and sustained through the Most Hidden of all hiddens, of which no thought can grasp whatsoever — except through complete Emunah, through which one passes beyond all the intellectual wisdoms. But those who follow their confused mind come to great heresies drawn from the empty space (חָלָל הַפָּנוּי) — for the kelipas and heresies drawn from the shattering of the vessels [Sheviyas HaKeilim] also have their root in the aspect of the tzimtzum of the empty space, as explained at length. Therefore the essential rectification is through Emunah — for the moment one believes that even in the very distant places derived from the empty space, even there Hashem is hidden, and one searches and seeks: "Where is the place of His glory?" — through this one ascends in the utmost ascent to the aspect of "Where?" (אַיֵּה), which is the aspect of the sealed utterance of Bereishis. And one returns and elevates and connects all the vitality of all the world — even from the very distant places — to Hashem. Through this all the utterances, which are the totality of the worlds, are unified in their root in the sealed utterance. And through this a wondrous and awesome unification is made in all the worlds. For this is the essential completeness of the unification: when one elevates and connects even the vitality of the Other Side upward — through which all will return to Hashem and acknowledge the truth, as explained in the Kavanos [writings of the Ari on mystical intentions]: that in all the unifications one must elevate the vitality from the kelipas, as above. And all this is accomplished through the completeness of Emunah and the seeking and searching of the above-mentioned "Where?"

52

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

52

Through prayer one can receive all the great and awesome lights within wondrous garments and contractions. For the essential garments are made and completed through prayer — which is the aspect of the vessel and garment through which all the holy lights can be received. For prayer is the aspect of Emunah, and through Emunah all the lights can be clothed. For in the dimension of da'as there is a limit for each person according to his da'as — it is forbidden for him to go beyond the boundary of his da'as, in the aspect of "in what is beyond you, do not inquire." It is impossible to reveal to him what is beyond the boundary of his da'as lest his mind be completely corrupted — for an excess of oil extinguishes the lamp, as is known. But Emunah is a vessel through which one can receive all the exalted lights and all the secrets of the Torah by way of Emunah, even though they are entirely beyond one's da'as. Therefore in truth it is explained elsewhere that through prayer one can attain the secrets of the Torah.

53

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

53

Through complete Emunah one can ascend higher and higher beyond all intellect. For it is known that in every world there are ten rectifications which are the ten sefirot — from Keser to Malchus. And Malchus, the last attribute, is the aspect of Emunah — it is the gateway to Hashem, for it is impossible to draw close to Hashem or to any holiness or service except through Emunah. And the essential Emunah is in that which the intellect does not attain and comprehend — and there is the essential trial. When one merits to strengthen oneself in Emunah, to nullify one's coarse intellect, and to rely on our holy ancestors and Rabbis — through this one subsequently merits to understand in one's intellect what one formerly could not understand and had to strengthen oneself only in Emunah. But there are yet higher matters that even now one does not understand, and one must strengthen oneself in Emunah more and more — and then one understands those matters in one's intellect as well. But one still has Emunah in matters even higher that one has not yet attained — and so from level to level. For in each world and each level there are the ten sefirot, and Emunah is the last attribute among them — yet for the person it is the first attribute from below upward in that world and level at which he is now. But afterward, when one merits through Emunah to attain the intellect of that world — which is the aspect of the remaining higher sefirot up to Keser — one then ascends to the Emunah of the world and level that is higher, which is the last level of the higher world. For example: the Malchus of Yetzirah is much higher than the Keser of Asiyah — for it is the aspect of Atik of Asiyah as is known. Therefore there are many levels in Emunah — for every time one strengthens oneself in Emunah, one thereby merits to attain the intellect of that particular level, if one manages to stand in the trial for the right number of days and times as befits one's deeds. For one certainly cannot leap all at once — particularly if one's deeds are not going well. And afterward, when one merits to attain the intellect of that world and level, one then merits ratzon (רָצוֹן — will/desire) which is the aspect of Atik, the aspect of the root of Keser of that world in which one has stood until now. This derives from the aspect of Malchus-Emunah of the higher world — and then one must ascend to this Emunah of the higher world. And afterward, when one merits through this Emunah to attain the intellect of the higher world, one must then ascend to yet higher Emunah — the Emunah of the world and level even higher, such as for example the Emunah of the World of Beri'ah. And so from level to level and from world to world — up to the head of Emunah. For the ultimate of knowing is that we cannot know — and there is the essential Emunah. It emerges that Emunah is below the intellect of this world and the level at which one currently stands — and it is the aspect of above the intellect of the world and level lower than it, as above. But one cannot merit to attain the intellect of any world and level until one rises above the intellect — only when one first stands in the trial, when one does not understand the matter with one's intellect and questions are hard for one, and one nullifies one's intellect and strengthens oneself in complete Emunah as if seeing the matter with one's eyes and grasping it with one's intellect. Through this one merits to ascend to the intellect — until one ascends to above the intellect, which is the aspect of Atik, the aspect of the illumination of the ratzon drawn from the aspect of Emunah of the higher world, as above.

54

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

54

Regarding the determination of the New Month and the festivals — that the Torah made this dependent only on the true Sages, that they determine them according to their understanding, as our Rabbis said: "you" — even if in error; "you" — even if deliberate. From this we see the great stature of faith in the Sages: upon it all our Jewish identity depends. And everyone has hope through genuine faith in the Sages — for the Sages merit that even Heaven agrees with them. As our Rabbis said regarding Rosh HaShanah: that Hashem replies to the angels who ask the Sages when they will determine the New Month, and says: "I and you will agree that Rosh HaShanah will be on that day."

55

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

55

The essential Emunah is through faith in the Sages. For it is impossible to truly believe in Hashem except when one believes in Moshe His servant, as it is written: "And they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Exodus 14:31] — which is the aspect of faith in the Sages. For He is exalted, elevated, and far transcends our understanding — it is impossible to attain the holy Emunah except through the true Tzadikim who instill the holy Emunah within us. And we must believe in them and not swerve from their words right or left. All the corruption of all the generations who sinned and came before the Giving of the Torah — the Generation of the Flood and the Generation of the Dispersion — all of it came through the blemish of faith in the Sages, as it is written: "he would not turn toward the vineyards" [Numbers 22:24] — and Rashi explains: they did not wish to turn toward the path of the Tzadikim. For in their generations too there were great and true Tzadikim such as Mesushelach and Noach, and afterward Shem and Ever and the like — and had they believed in them, they would have merited through them the holy Emunah and a straight path in His service, and would have merited in this world and in the World to Come. And so too in every generation: the essential hope to merit the eternal ultimate purpose — eternal life — is through faith in the true Sages who merited to overcome their evil inclination and serve Hashem with great completeness, until they merited what they merited. And through the greatness of their power they can draw even us close to Hashem. And we are obligated to believe in them, as it is written: "do not deviate from the word…" [Deuteronomy 17:11] — for only they know how to guide us in the path we should walk and the deeds we should do.

56

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

56

The essential complete Emunah is to set aside one's da'as completely — as if one had no da'as whatsoever — and to rely on Emunah alone, which we received from our holy ancestors and Rabbis. Through this one is saved from all manner of questions, investigations, and confusions — since one sets aside one's da'as as if one had no intellect at all, and relies only on Emunah alone. And when one merits this, it is the aspect of the creation of the world: the aspect of "Let the waters beneath the heavens be gathered to one place, and let the dry land appear" [Genesis 1:9]. For da'as is the aspect of water — the aspect of "and the earth will be filled with knowledge… as the waters cover the sea" [Isaiah 11:9]. But one must draw all manner of da'as and intellect into the aspect of Emunah — for this is the essential holiness. Through this comes the essential sustaining of the world, which stands only on Emunah. And this is the aspect of "let the waters be gathered to one place" — that all the waters of da'as be drawn toward one place specifically: toward the aspect of "Shema Yisrael… Hashem is One" — to draw all da'as and intellect into the Emunah of His unity. This is the totality of the intention of reading the Shema: the essential intention is simply to believe with completeness in His unity and oneness and so forth. And it is explained in the Kavanos that through the reading of the Shema one draws the intellect — meaning one must draw all manner of da'as and intellect into the Emunah of His unity. And through this: "let the dry land appear" — through this the Emunah is revealed, which is the aspect of dry land and earth, as it is written: "dwell on the earth and tend Emunah" [Psalms 37:3].

57

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

57

At the beginning the world was water within water, and then the world was tohu vavohu (תֹּהוּ וָבֹהוּ — chaos and void). For as long as the Emunah has not been revealed and drawn — because of the abundance of da'as, which is the aspect of the overflowing waters of the depths — it is still: "chaos and void and darkness upon the face of the deep" [Genesis 1:2]. For the essential nourishment of heresy is from the shattering of the vessels — which occurred through excess of light, which was the aspect of excess of da'as. And when the opinions of the heretics seek to intensify in the world and wish to destroy the world and return it to literal chaos and void, G-d forbid — then Hashem sustains the world through the aspect of the spirit of Moshiach, which is the aspect of "and the spirit of G-d hovered…" [Genesis 1:2], as our Rabbis expounded [Bereishis Rabbah] — for the spirit of Moshiach is the aspect of Emunah, since this will be the essential occupation of Moshiach: to reveal and instill the holy Emunah in completeness in all who come into the world. And through the spirit of Moshiach all the questions and heresies that derive from the above-mentioned excess of da'as are nullified — from what happens when the light of da'as exceeds the vessels of his intellect, so that they cannot receive the light of da'as. If he then does not rely on Emunah alone, he can come through this to heresies, G-d forbid, through the questions that derive from there — because his vessels of intellect cannot encompass this da'as so that all the questions would be resolved. Therefore the essential rectification is through Moshiach — for Moshiach's soul and da'as ascend to the aspect of Atik, which is above all intellectualism and da'as in the world. Therefore by Moshiach there is no relevance whatsoever to any excess of da'as — for all the excess of da'as that even the greatest of the great regards as excess da'as, meaning what his vessels of intellect cannot receive and attain — all that will be a simple matter for Moshiach, for he can swallow all the waters of da'as in the world. For he is in the aspect of Atik which ascends above all — and Atik is the aspect of the head of Emunah, the upper Emunah which is above all aspects of da'as and all aspects of Emunah. Therefore Moshiach will reveal the Emunah in completeness in the world. And even in every generation, the essential drawing down of the holy Emunah is from the aspect of the spirit of Moshiach — which is the aspect of Atik, the aspect of the above-mentioned head of Emunah — for he draws Emunah down into the world, until each person can know and understand from afar, by looking at the truth: that one only needs to set aside one's da'as and rely solely on the Emunah of our ancestors and walk only in the path our ancestors have always walked.

58

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

58

All troubles derive from the aspect of mochin de'katnus (מֹחִין דְּקַטְנוּת — contracted intellect / small mind), which is the aspect of severities (דִּינִים) — from which come the kelipas that oppress Israel, G-d forbid. And the essential kelipas are heresies, which take hold most strongly in mochin de'katnus. For when the intellect is in a state of smallness, every investigation and question is far beyond one's understanding — to the point where one cannot resolve it — even though in truth the question is a great foolishness to one who has a truly great mind. Moreover: due to one's intellect drawing from mochin de'katnus, the kelipas are provoked against one, G-d forbid, to the point where one has a great desire to investigate and enter into investigations — and one does the opposite of what is called for. For given the smallness of one's intellect, one should flee even from the lightest of light investigations. Not only does one not recognize one's place, but one also wishes to enter into great investigations that even those greater than oneself cannot enter. And from this come all the heresies and confusions of all the rationalists — because they do not recognize their place, and they imagine they have a great intellect since they see that they have arrived at various wisdoms and inventions in worldly matters. But they do not know that all those wisdoms derive only from mochin de'katnus — and they have not yet merited to touch any spark whatsoever of the intellect derived from mochin de'gadlus (מֹחִין דְּגַדְלוּת — expanded intellect / great mind). Yet they wish to enter into great investigations — for such is the nature of mochin de'katnus: one who has a truly great mind knows and understands and truly grasps that it is impossible to understand the ways of G-d — and draws true Emunah upon himself. But due to the smallness of intellect within which the kelipas — which are the aspect of heresies — take hold, it seems to them that they are wise, and they enter into investigations until they fall into great confusions from which all troubles derive, as above. And this is the secret of the Splitting of the Sea of Reeds (קְרִיעַת יַם סוּף) — explained in the Kavanos as the secret of mochin de'katnus, when it is only possible to draw the unification through Atika [the primordial countenance, transcending all intellect]. And regarding this the holy Zohar says: "About this matter do not ask and do not test Hashem!" For this is the essential miracle of the Splitting of the Sea: they were in great distress, and the arrogant waters — which are the heresies, questions, and troubles derived from mochin de'katnus — sought to take hold of them greatly. But they merited then to set aside their da'as completely and strengthen themselves in Emunah alone — and merited to draw upon themselves the holy Emunah from the above-mentioned aspect of Atik. Through this the arrogant waters were driven out, and they merited that the sea was turned to dry land for them — through their setting aside their da'as, which is the aspect of sea, and relying on Emunah, which is the aspect of dry land, as above. This is: "About this matter — do not ask and do not test!" For this is the essential Splitting of the Sea of Reeds: to flee from investigations and confusions that are forbidden to enter — for they derive from mochin de'katnus — and to strengthen oneself only in Emunah alone, as above.

59

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

59

The essential clarification of the imaginative faculty through which one merits Emunah is specifically through practical commandments (מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת).

60

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

60

The essential beauty and splendor of the Community of Israel is the holy Emunah that they possess.

61

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

61

The greatness of the concealment that exists in the world — it is impossible to understand or estimate at all. For all know and see the truth: that this world is a passing shadow. Yet despite this, all run after it intensely — because of the great concealment that spreads throughout the world to cover over the light of true da'as. And all this is for the sake of free choice — for if the power of concealment were not so great, there would be no free choice whatsoever. Behold: the world is comprised of four elements — fire, wind, water, earth. But the essential spread and intensification of the concealment is upon this earth upon which we, possessors of free choice, dwell. And these four elements correspond to the four worlds and the four letters of the holy Name. The first three letters are the aspect of the three intellects — and the final heh is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, and corresponding to it — the element of earth. Therefore the essential revelation of the concealment that intensifies so greatly in the element of earth is addressed specifically through Emunah — and the essential is through faith in the Sages, who labor to reveal the concealment and draw the light of truth and the revelation of His Divinity into the world.

62

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

62

The rectification of da'as and the rectification of Emunah are all one — and both depend upon each other. The essential thing is Emunah, which is the foundation of all, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. But it is known that the vitality of Emunah — which is the aspect of malchus — comes from da'as. For in truth, even though Emunah means to believe with Emunah alone, without any intellect or da'as — for in what the intellect comprehends there is no Emunah, as is understood — nonetheless the root and vitality of Emunah comes from da'as. For the essential Emunah is only in a person who has da'as and intellect — only Hashem has compassion on us and draws upon our soul and da'as an illumination from such a supernal intellect, through which the power of Emunah is drawn within us. For Emunah in its root derives from an extremely exalted and lofty supernal intellect — from there the power to strengthen oneself in complete Emunah is drawn into us. Even though a person can merit complete Emunah even without great da'as — as we see with the common people and similarly with women, who have complete Emunah simply. This is the essential Emunah: to believe simply like them, as explained elsewhere. Nevertheless, one who merits through Torah and service of Hashem to the completeness of holy da'as certainly has stronger and stronger Emunah. And every time a person merits to magnify his da'as in holiness, he merits to draw a wondrous illumination upon his Emunah more and more — for he understands more and more each time that he knows nothing at all and must strengthen himself only in complete Emunah. Also because he sees that as his da'as has opened and various questions and wonders he had previously about Hashem and the Tzadikim have been settled, he thereby understands and knows that for the questions still sealed from him, there are certainly proper answers — only he has not yet merited to attain this, or they are among the questions that cannot be settled in this world in any way. Therefore he strengthens himself in even greater Emunah each time. It emerges that through da'as, Emunah is strengthened. And all the more so vice versa: every time a person strengthens himself in Emunah more, a great illumination is added to his da'as through this. For the essential thing is Emunah — through Emunah one merits da'as. Therefore da'as and Emunah are both one — for both together are called Emunah. For the essential ultimate purpose of da'as is Emunah, in the aspect of "the ultimate of knowledge is that we cannot know." Only through each level of da'as that one attains more — through this one understands with wondrous comprehension how much one must strengthen oneself in Emunah and rely only on Emunah which is the foundation of all. And through meriting the completeness of da'as and Emunah, through this the Holy Blessed One and His Shechinah are unified face to face — for the Holy Blessed One and His Shechinah are the root of da'as and Emunah, which are truly one, as is known.

63

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

63

A person must be careful not to enter into investigation of what he has no permission to investigate — in the aspect of "what is beyond you, do not inquire…" [Ben Sira, cited Chagigah 13a]. The moment one sees a confusion one cannot attain or understand — one must flee from there and rely only on Emunah. And one who blemishes in this is in the aspect of the blemish of eating meat in milk.

64

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

64

One who wishes to seek reasons for the commandments according to one's own intellect can err and stumble greatly — adding or subtracting from the commandments, or transgressing them entirely. For certainly all of Israel must believe that there are certainly wondrous reasons and awesome secrets in each and every detail and in every nuance of every commandment — for the Torah is His wisdom and da'as. But it is impossible to understand and attain the reasons for the commandments through human intellect in any way. And even the reasons according to Kabbalah — even though they are Torah of truth, nonetheless it is impossible to fully understand how through these specific commandments with all these specific details precisely this rectification is accomplished. It is certainly true that through each and every commandment the wondrous rectifications explained in the Kavanos according to the secrets of Kabbalah are accomplished — yet it is nonetheless impossible to fully understand how precisely through this commandment this rectification is accomplished and through another commandment a different rectification. All the more so are the false, foolish, and vain reasons of the ways of the rationalists — it is certainly forbidden to even think of them, as explained elsewhere. For the reasons for the commandments cannot be understood, as it is written: "Do not weigh the path of life — its pathways wander, you cannot know" [Proverbs 5:6], as our Rabbis expounded. For in truth the rectifications of each commandment are completed through two aspects together — the aspect of itar'uta dile'ela (אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא — arousal from above) and itar'uta dile'tata (אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא — arousal from below). In their root they are included together — and there one sees clearly the rectification of every commandment: how every commandment performed through arousal from below has the power to be included in the arousal from above, through which it is included and the rectification is completed. But since we cannot attain this, certainly it is impossible to fully understand the reason for any commandment. And one who wishes to follow one's intellect and fully understand the reason for the commandments can add or subtract — and come to complete heresy, G-d forbid. As we find with Korach who asked such questions: "Is a garment entirely of blue thread obligated in a single blue thread of tzitzis? Is a house full of books obligated in a mezuzah?" — and so forth. For even the commandments upon which human intellect also agrees — it is nonetheless impossible to fully understand the reason, especially regarding all the specific details and nuances in each commandment. This is the aspect of what our Rabbis said: "What does the Holy Blessed One care whether one slaughters from the throat or from the back of the neck? The commandments were only given to refine Israel through them."

65

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

65

The rationalists, the nature-scholars — the essential root of their sustenance through thousands upon thousands of levels of descent is from the aspect of the Written Torah (תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב). For since it is in writing, they can interpret it according to their evil understanding and pervert the words of the living G-d, G-d forbid. Therefore they mostly also engage with the Written Torah — all twenty-four books of Tanach — only they interpret them according to their system and dispute the essential matters, and deny specifically the Oral Torah (תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה). For the essential subduing and nullification of their evil and confused da'as is through the Oral Torah — for from there they have no sustenance at all. For our Rabbis of blessed memory explained everything for us orally, as it was transmitted person from person all the way back to Moshe Rabbeinu. And through all this the precise opposite of the system of the rationalist nature-scholars is explained and known. Therefore in truth the essential completeness of the Written Torah is also only through the Oral Torah — for it is impossible to know any matter, ruling, or halacha from the words of the Torah in its truth except through what our Rabbis transmitted to us orally. And the above-mentioned rationalist nature-scholars are the aspect of impure birds, and the true Sages of holiness are the aspect of pure birds, as explained there. And since the essential sustenance of the nature-scholars is in the aspect of descent from the Written Torah — which is the twenty-four books of Tanach — therefore there are twenty-four species of impure birds, for "this one opposite that one G-d made" as is known. And this is what our Rabbis said: "a pure bird is only identified through the tradition" [Chullin 63b] — for through the Written Torah alone it is impossible to be saved from the opinions of the impure birds — the nature-scholars. Only through believing in the Oral Torah as our Rabbis transmitted it to us person from person — which is the aspect of mesorah (מְסוֹרָה — transmission). For only through this is the true interpretation of the Torah known, as above. Therefore the signs of a pure bird were truly not spelled out in the Torah — for it is impossible to spell out in writing the distinguishing marks between true wisdom and the nature-wisdom of the rationalists who are the aspect of impure birds. For falsehood overpowers truth so greatly that it is hard to decide and distinguish between them or know with whom the truth lies, by any conclusive proof or rational proof — for there are many confusions that cannot be resolved by any intellect in the world. Therefore the essential foundation of our holy Torah — the wisdom of truth, the aspect of the pure bird — is only through the mesorah: we rely and lean only on the words of our holy ancestors and Rabbis as they transmitted to us: to believe in Hashem and in the renewal of the world and in the resurrection of the dead and the like — in all the particulars of our holy Emunah — without any proofs or signs through the ways of human intellect. Only through the received tradition (קַבָּלָה) and transmission as our Rabbis transmitted to us.

66

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

66

It is forbidden to enter into any investigations and questions whatsoever — for even the confusions and questions that derive from the shattering of the vessels, which can possibly be resolved on account of this, nonetheless the essential formation of the kelipas through the shattering of the vessels also derives from the secret of the beginning of the tzimtzum of the empty space. The questions and confusions that come from there cannot be resolved. Therefore in the blink of an eye one can be caught and enter into the questions that cannot be resolved — for they are bound and connected to one another, as above.

67

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

67

The essential completeness of holiness — which is through Emunah and holy intellect — see "Achilah" [Eating] §121, where it is explained that this is the aspect of the circles and the upright (עִגּוּלִים וָיֹשֶׁר) that existed at the beginning of the totality of creation. And see also "Hasagas Elokus" [Attainment of Divinity] §15.

68

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

68

The essential life is to live with fresh vitality at all times, and to begin the service of Hashem anew at every moment — for "alive" (חַי) is expressed in Ashkenazic Yiddish as frish (פְּרִישׁ), meaning the aspect of renewal. And the essential holy renewal is merited through Emunah, in the aspect of "New every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23], as explained.

69

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

69

The essential holiness is to sanctify the vessels so that they are holy and pure, fit to receive the light within them. And the essential rectification and holiness of all vessels is through faith in the Sages. For the essential formation of the vessels is through Emunah — for Emunah is the aspect of a vessel to receive within it the light of wisdom. For the light of Hashem Himself cannot, as it were, be received because of the overabundance of light — for He is the blessed Infinite Light, and it cannot be received except through many, many vessels. And the essential totality of all vessels of holiness are formed only through Emunah — for through believing in Him without any wisdom or intellect, through this a vessel is formed. And when one merits to be strong and firm in one's Emunah, one then merits that from the aspect of Emunah a vessel is formed, to the point of receiving within it the aspect of the light — to the point of meriting some attainment. And all of it is according to the strength of the Emunah one possesses. And the essential is faith in the Sages — for due to the very greatness and exaltedness of Hashem, one cannot merit even the aspect of Emunah except through the Sages and true Tzadikim of the generation, who merited through their labor, service, and complete Emunah to attain the attainment of His Divinity. They can draw upon us from His light and goodness and instill holy Emunah within us. And even from the Tzadikim themselves one cannot receive except through Emunah — namely faith in the Sages. For one must believe in them through Emunah alone — for even the light of the true Tzadikim is very far and very exalted from us. We have no attainment or grasp of them, and we cannot draw close to them and receive from them except through Emunah alone, namely faith in the Sages. For many many holy vessels are needed to receive the light of holiness within them — and the essential vessels are formed through faith in the Sages. In the aspect of "and they believed in Hashem and in Moshe His servant" [Exodus 14:31] — for it is impossible to believe in Hashem except when one believes in Moshe His servant, which is the aspect of faith in the Sages. And this is the essential distinction and difference between Israel and the nations — for even most of the nations' wise men also believe in Him, as it is written: "and My name is revered among the nations" [Malachi 1:11], and our Rabbis said: "they call Him the G-d of gods." But despite this they have no attainment of the holiness of any commandment from the commandments of the Torah — and they are very far from the holiness of Israel because they did not merit to believe in Moshe His servant. And through this their Emunah in Hashem is also not complete. But we, the holy people, merited to believe in Hashem and in Moshe His servant — until we merited to receive the Torah through this. Yet even now, in each and every generation, it is impossible to draw close to Him truly except through faith in the Sages — for only the true Sages and Tzadikim draw down upon us the above-mentioned light of Emunah. And only through them can we draw close to our Father in Heaven.

70

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

70

All the commandments of the Torah are for the sake of forming the image of the supernal light for good and for blessing — and not the reverse, G-d forbid. For the essential root of all the Torah is the holy Emunah — through which one knows Him. For the essential purpose of creation was "in order that they should know Him." But it is known that Hashem is exceedingly exalted and elevated above our understanding, and no thought can grasp Him at all. Yet nonetheless Hashem has compassion on us for His own sake — and illuminates each person in his da'as through the power of the true Tzadikim, so that the truth of the holy Emunah shines for him: that he should hold himself to Hashem and to His holy Torah, which is our eternal life. But the light that descends from above is very exalted and is a simple light — and each person must form its image according to the grasp of his intellect. But not every person merits this: to form the light's image for good. For most people's vessels of intellect are not properly rectified. Therefore Hashem took pity on us and gave us the holy Torah — 248 positive commandments and 365 negative commandments and rabbinic commandments — all of which are the aspect of holy images through which to form the image of the light as a blessing. And He warned us to guard against all transgressions, which are all corruptions and blemishes through which one forms the image of the light in reverse, G-d forbid. This is the totality of all the Torah and commandments and all the intentions and secrets they contain — all are included in this matter. Upon this depends the essential vitality of a person and of all the worlds — for they are our life. For the essential vitality is through the supernal light that comes from above when one merits to form its image as a blessing — and then the light is unified and bound to the vessels, which is the essential vitality as is known; and so too the reverse, G-d forbid. Therefore, on first impression according to proper reasoning, one should be killed rather than transgress any commandment of the holy Torah — for how is it possible to transgress, G-d forbid, any commandment? For immediately the image of the light would be corrupted according to the blemish of the commandment — and from where would one receive vitality? Yet the Torah said that all the commandments of the Torah are set aside before pikuach nefesh (פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ — saving a life). For all commandments one should transgress and not be killed — except for idolatry, sexual immorality, and murder. For the vitality of a single Jewish soul is very precious in His eyes — for each Jew engages all the days of his life only with this matter: to form the image of the light as a blessing and complete the aspect of the seventy faces of the Torah according to the portion each Jew has therein, through which is the essential forming of the light as good. Therefore it is more worthwhile to transgress once some matter from the Torah for pikuach nefesh — for during the days of his life he will rectify the image of the light as good even more. As our Rabbis said: "desecrate for him one Shabbos so that he may observe many Shabbosos." Except for idolatry, sexual immorality, and murder — through these the image of the light is so corrupted that it reverses the truth entirely from one extreme to another. Through this it is impossible for him to form the image of the light as good anymore — since he has already completely reversed the truth as explained there. Therefore for these one should be killed and not transgress. And similarly in times of religious persecution or when the idolater intends to make him transgress religious law and in public — then for all the commandments of the Torah one should be killed and not transgress. For since he intends to make him transgress religious law and overturn the bowl, G-d forbid — to reverse the truth and form the light's image in reverse, G-d forbid — and this is in public before ten Jews, and the desecration of G-d's name is very great. And many may stumble and err from the truth through this, G-d forbid. Therefore one must be killed and not transgress even the lightest commandment of the Torah — so as not to corrupt the image of the light entirely, G-d forbid. And why should he live? For the essential life is the forming of the light's image for good and for blessing, as above.

71

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

71

One whose heart is whole with Hashem, whose Emunah is strong, and who believes that everything is conducted only by His blessed will — is always in joy and has no worry or fear whatsoever from any matter in the world.

72

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

72

Hashem created the world with body and soul, matter and form — and His intention was in order to subdue the body before the soul. This is the essential purpose of our service. And just as individually each person must strive to nullify the body before the soul — so that all the body's actions be only for the sake of the soul, namely to do His will, which is the soul's yearning — so too in the general world: Israel the holy people are the aspect of the soul and spirit of all the world, and all nations of the world and all creatures are the aspect of body relative to Israel. All must be submissive and nullified before the soul which is Israel and do their will — for they have no existence or vitality without Israel, just as there is no vitality in the body without the soul. And the essential ultimate purpose of all creation in general and in particular is that the matter and body should be nullified before the soul — to strip every matter of its physicality and materiality, to convert from matter to form, from body to soul — so that it ascends, is included, and cleaves to its root, and returns to the source from which it was hewn in holiness, the place where its tent was pitched at first before it was created. This is the essential service of a person in this world, and this is the totality of all the Torah and commandments. For Hashem assessed in His da'as that through these commandments we could recognize Him. And one must specifically perform the commandment in actual deed — for thus Hashem assessed it: that through the actual doing of these commandments in deed specifically, we can purify the physicality of our bodies and the physicality of all the world — until all is converted from matter to form in general and in particular, so that everything ascends and is included in its root, as above — namely, to know and recognize Him. This is the ultimate purpose of all creation: "in order that they should know Him." Therefore Emunah is the foundation of all the Torah, as our Rabbis said: Chavakuk came and grounded it all on Emunah [Makkos 24a] — for this is the essential ultimate purpose of all creation: to merit Emunah, to believe that Hashem created all with the Ten Utterances, and He gives life to all. Through this — by believing that all vitality is only from Hashem alone — one elevates and raises all things to Hashem. Therefore nothing stands before pikuach nefesh of Israel, except idolatry, sexual immorality, and murder. For each and every Jewish soul comprises 248 limbs and 365 sinews — which are the aspect of the totality of all the Torah: 248 positive commandments and 365 negative commandments. And for as long as one more Jewish soul continues to exist in this world, through this the soul is even more strengthened over the body — for Israel is the aspect of soul and form relative to all the world as above. And each commandment is only the aspect of one particular detail — through which some part and aspect of the world is included in its root. But a Jewish soul is the totality of all the Torah — and is itself the aspect of the soul of the entire world. Therefore all commandments of the Torah are set aside before pikuach nefesh. But all this when Emunah remains complete — for then, even if forced, G-d forbid, to transgress some commandment for pikuach nefesh, one still remains bound to Hashem through Emunah alone, and can live oneself and elevate and raise the entire world to Hashem through one's Emunah alone — by believing that Hashem created all the world with the Ten Utterances, within which are concealed the Ten Commandments that are the totality of all the Torah. This was the vitality and sustaining of the world before the Giving of the Torah. Therefore even now, when forced, G-d forbid, to transgress commandments of the Torah for pikuach nefesh, it is in the aspect of "the suspension of the Torah is its fulfillment" — as our Rabbis said: "desecrate for him one Shabbos so that he may observe many Shabbosos." For at the time of the Torah's suspension one receives vitality from the above-mentioned hidden Torah, which was the sustaining of the world before the Giving of the Torah. But when they wish one to worship idols, G-d forbid — one must certainly be killed and not transgress. For the moment one blemishes Emunah, G-d forbid, one has no vitality whatsoever and is completely uprooted from one's root and destroys the entire world and all within it — for all depend on him, that he has the power to elevate them all and raise them to their root through the Emunah of believing that Hashem created all of them. And when one blemishes Emunah, G-d forbid, one is completely uprooted from the root of one's vitality — and one is certainly no longer needed in the world at all. For not only cannot one sustain the world — on the contrary one utterly destroys the world, since the vitality and sustaining of all the worlds is only through Emunah, as it says: "all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. And similarly for murder one should be killed and not transgress — for one soul cannot be set aside for another. For each Jew, through the very strength of his Emunah alone, is the aspect of the soul and vitality of the entire world. Therefore as long as the name of Israel is called upon him — namely that he has Emunah in Hashem — we need him to exist in the world. We do not set him aside to kill him for the sake of another — even if that other is much greater than he. For who knows the greatness of his power in the matter of strengthening Emunah? As we see experientially: sometimes the lightest of the light ones surrenders his life for the sanctification of G-d's name more than the greatest in Israel. Therefore one soul is never set aside for another — for each Jew, as long as he has Emunah, is needed to exist in the world. For each Jew tips the entire world toward Hashem according to his aspect, through his Emunah alone. And it is impossible for us to compare soul to soul — for who knows the power of each one in the root of his Emunah? Therefore one who is a heretic and has no Emunah is among those whom one brings down and does not bring up — for the essential foundation of all the Torah and the vitality of all the worlds is only through Emunah as above. And therefore for sexual immorality too, one should be killed and not transgress — for guarding the bris is also the foundation of all the Torah, and the essential sustaining of the Emunah depends on guarding the bris. And one who blemishes this is also as if uprooting the vitality of all the souls and the vitality of all the world from its root — strengthening the body over the soul, matter over form. This itself is the aspect of the blemish of idolatry. Therefore our Rabbis said: the blemish of the bris is the aspect of "do not turn to the idols" — and therefore one must surrender one's life and vitality so as not to transgress this, G-d forbid.

73

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

73

Through the Emunah by which we believe in Him — that He created all, and all time and place derive from Him, from the aspect of above time and place — through this we connect and elevate time and place to the aspect of above time and place. Then all of creation is in the aspect of above time and place, which is the aspect of providence. This is the totality of Israel's service: to elevate, connect, and include all creation in the aspect of before-creation, as explained there.

74

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

74

The matter of the need to believe in His specific providence — and that through this after-creation is included in before-creation, and through this one can be included in and cleave to Him from wherever one may be — see "HaShgachah" [Providence] §6.

75

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

75

The matter of how the essential attainment of truth is through Emunah — and that through the joining of both together specifically, all genuine knowledge and attainments are born — see "Emes" [Truth] §§28–29.

76

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

76

One who deviates from truth can come through this to false beliefs, and then it is very much harder to return him to the truth. For truth is the aspect of da'as — one grasps the truth of the matter through one's da'as. And sometimes a person imagines he has grasped the truth (such as knowing that this one is a Tzadik and that one is wicked), when in truth it is the reverse. Yet one who errs through truth — even though it is also very hard to return him to the genuine truth, there is still hope to return him, for one can clarify for him through various genuine reasonings and proofs that the truth is not as he imagines. But this requires great effort, since his mind has already taken root in his mistaken and imagined truth. However, one who deviates from truth so completely that he arrives through his confused truth at false beliefs — then it is even harder to return him to the truth and straight Emunah. For Emunah is a matter that has no taste and no da'as in it — for where the reason is understood through da'as, that is not Emunah, as explained elsewhere. The implication is that since Emunah is a matter without da'as and intellect, one could believe any foolishness — in the aspect of "a fool believes everything." Therefore the essential completeness of Emunah depends on truth — for the intelligent person who does not wish to deceive himself and desires only to attain the genuine truth will merit to understand in his intellect from afar in what to believe and in what not to believe. Likewise the essential completeness of the attainment of truth is through Emunah — for the very essence of truth, which is Hashem alone, cannot be attained at all, for no thought can grasp Him whatsoever. Therefore the essential attainment of truth is through Emunah — we are believers, children of believers, and we believe in the true G-d and in His holy Torah in truth and in complete Emunah without any investigations at all. But one whose truth is not pure and clear — who deceives himself as if he desires truth, while in truth he pursues worldly honor and desires — comes through his confused and mistaken truth to false beliefs. Then it is much harder to return him — for even if his true reasoning and proofs are clarified for him, to the point where he understands by himself in his intellect that the matter is not so, and cannot deny it in any way or by any reasoning or intellect — after all this he will turn around and say: "I nullify my mind and believe with complete Emunah without any reason or da'as" in what has already taken root in him by error. For is this not the very definition of true Emunah: to believe through Emunah alone without any reason or investigation whatsoever? Therefore it is very hard to clarify the truth in the world, truth is cast to the ground, and truth becomes fragmented into groups — every one saying that truth is with him. This is the aspect of "if he merited — a helper, if he did not merit — against him" [Yevamos 63a]. For truth and Emunah are the aspect of man and woman as explained elsewhere. When one merits not to deceive oneself, seeking and searching and asking only after the truth — then even though the very essence of truth in its completeness cannot be attained, nonetheless one merits to understand and attain the truth through Emunah, and then Emunah is the aspect of a helper to truth. "He did not merit" — when truth is not clarified for him, but he follows his heart's desires and deceives himself as if he desires truth: then through this he can come to false belief, which is the aspect of "a wicked woman is more bitter than death," for she is the complete opposite of truth. Through her he remains so sunken in his falsehood that it is very hard to return him to the truth — this is the aspect of "did not merit — against him." For after all the arguments he says: "but I believe without reason and da'as, as above" — and in truth everything derives from desires, honor, and the like, which are the root of all false beliefs, as is understood by one somewhat versed in the deeds of the generations recorded in the holy books, as explained there. And the essential counsel to be saved from all manner of lies and all manner of false beliefs is to guard oneself from pursuing desires — particularly the desire of sexual immorality. This is the aspect of the Torah's warning: "You shall not do as the deeds of the land of Egypt and the deeds of the land of Canaan… and you shall not follow their statutes" [Leviticus 18:3] — rather on the contrary: "you shall fulfill My ordinances" — the aspect of "the ordinances of truth"; "and you shall keep My statutes" — the aspect of "holy Emunah." And the verse concludes: "which a person shall do and live by them" [Leviticus 18:5] — and our Rabbis said: and not that he should die through them. For even in the ordinances and statutes of the holy Torah there are also two aspects: a life-giving remedy and a deadly poison, as our Rabbis said. This explains why some among Israel are found who deviated from truth, claiming all truth is theirs, coming through this to great disputes and destructions — persecuting men of truth for no reason at all. And in the end it seems to the persecutors that they are righteous according to the holy Torah. Therefore we too, children of Israel who merited to receive the holy Torah which is the essential truth and straight genuine Emunah, must also guard our souls and receive from the Torah a life-giving remedy and not the reverse, G-d forbid. But one who does not deceive himself and looks at the eternal ultimate purpose in genuine truth — he can understand the truth from afar and merit complete Emunah, to know who are the genuine Tzadikim and upright, and to whom it is right to truly cleave.

77

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

77

The essential grasp of falsehood is through multiplicity of changes (שִׁנּוּיִים) — whose root is primarily through time, in the aspect of "and through understanding He changes times and alters seasons…" [Daniel 2:21], as explained there. And this is the essential virtue of perfect Emes and Emunah: when one merits to clarify and reveal the truth and Emunah specifically within the place of multiplicity of changes. This is the aspect of meriting to reveal that all changes and varying acts derive from the blessed simple One — which is very precious before Him, as explained elsewhere. Therefore our Sages established to bless and praise Hashem at every change of times and seasons — morning and evening — to declare and reveal that all changes of time derive from Him alone. Therefore the blessings over the luminaries (בִּרְכוֹת הַמְּאוֹרוֹת) were placed adjacent to the Shema which is the Emunah of unity — for this is the essential completeness: revealing His simple unity within varying acts. This is the essential completeness of Emunah: to believe that all changes derive from the blessed simple One. This is the aspect of the virtue of the commandment of the blessing of the Sanctification of the Moon (קִדּוּשׁ לְבָנָה) — for there the change is very great: the change and renewal from month to month. Therefore one must then reveal and declare that all the great change of the moon that waxes and wanes each month — upon which depend all the numberless changes occurring in the world, as is known — we declare that all this derives from Him alone. Therefore we say then: "Doer of truth whose act is truth" — for this is the essential thing: to reveal the truth of truth specifically within the changes. On Rosh HaShanah, where the change is even greater — for it is the change of time from year to year, which is why it is called shanah — from the language of change, as is known — then there is a great and mighty service to clarify and reveal the truth of truth within such a great change. Therefore all of Israel gathers together in synagogues and houses of study, particularly those who merit to gather and assemble before the true Tzadikim. Then they engage more greatly in revealing the truth of truth, and pray extensively for this: "and let all that is formed know that You formed it" and many similar things, concluding: "for You are G-d of truth and Your word is truth…" For this is the essential service of Rosh HaShanah: to reveal the truth in the world, that Hashem is G-d, and to accept upon ourselves the yoke of His kingship, His awe, and His fear — for this is the essential virtue of the revelation of truth: to reveal truth within the many changes that are especially bound in the change of times. This is the aspect of the prohibition of divination and augury (מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ), which the Torah forbids us with great severity — for all these ones attribute in their lies all the occurrences of a person's life to changes of time and other changes occurring in the world, saying: "this season is propitious to begin" — as if everything is conducted, G-d forbid, by the order of times and seasons. Likewise the other changes in the world — such as a deer that crossed one's path — as if the conduct and occurrences derive from changes operating according to the constellation arrangement. This is the essential heresy and falsehood that grasps onto the changes. Therefore the Torah forbids us with great severity not to walk in this path at all — for this is not our portion. On the contrary, we believe that all changes of times and seasons and all the changes in the world derive entirely from His specific providence alone, and there is no sign or omen in the world. For who knows His blessed intention each day and each moment and each hour — for His thoughts are very deep. Therefore it is forbidden for us to engage in divination or augury at all. On the contrary: at every change of times and at every change in the world we must thank, praise, and bless Hashem. And the greater the change, the more we must praise and bless Him as above.

78

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

78

Emes and Emunah are the aspect of man and woman. Emes is the aspect of da'as, and Emunah is a matter that has no reason and da'as. But the essential Emunah is through Emes — for one who genuinely desires the truth understands in whom one must believe, as above. For in truth whatever is possible for human intellect to understand, it is a great commandment to understand the matter in its true state. And what is impossible to understand, one must rely on Emunah — as explained elsewhere. This is the aspect of Emes and Emunah. The essential is that everything be in genuine truth. All this cannot be explained at all — for the essential completeness of Emes and Emunah is for each one according to what he assesses in his heart. It emerges that holy Emunah — its foundation is Emes. For since he does not wish to deceive himself and strives to seek and ask only after the truth and not for his own benefit at all — therefore, according to the point of truth in his mind and heart, he can understand and see through his genuine intellect where the truth is. Only because the very essence of truth — which is the aspect of the inner dimension of the mind of the true Tzadik — cannot be grasped in completeness, for His thoughts are very deep. But since there are already various matters he has seen and understood in his very own mind — that this Tzadik is in the aspect of the point of truth — since he sees with his eyes that he reveals such genuine and wondrous da'as and draws such high and wondrous attainments, illuminating with them all those who lie in the very lowest stratum — to the point where eye to eye one sees the great truthfulness of his righteousness and the great depth of the wonders of his attainment. From this it is automatically understood to them that what too cannot be understood, attained, or fully fathomed — they must certainly nullify their minds before him and rely on Emunah as above. But one who deceives himself and is ensnared by worldly vanities, who has ulterior motives of honor, money, and worldly desires — he completely reverses the straight paths. For he despises the true da'as that is visible and revealed to all who desire truth, and nullifies his mind before foolishness where no genuine intellect is seen at all. And where truth is needed — namely to understand the matter clearly through genuine da'as — they say they nullify their minds and rely on Emunah. And therefore they believe in foolishness and lies. And where Emunah is needed, they say they desire only to understand the truth through their da'as — and therefore they dispute the true Tzadik and pose questions against him, because they cannot fully attain the depth of his holy da'as. And all this applies specifically regarding faith in the Sages, and similarly in general regarding Emunah in Hashem Himself as well, as is understood. And the Torah warned about this: "there shall not be a man's implement upon a woman" [Deuteronomy 22:5] — in the place where Emunah is needed, which is the aspect of woman, there shall not be upon it the implement of man which is the aspect of Emes, the aspect of da'as — namely one shall not rush to investigate there and understand the matter specifically through one's da'as. And conversely: "and a man shall not wear a woman's garment" — in the place where it is possible to understand the truth, which is the aspect of man as explained there — one shall not wear the woman's garment, which is the aspect of Emunah. For in the place where truth can be clarified through da'as, one must clarify it according to the ways of the holy Torah — and not to reverse genuine truth and da'as and to lie about the truth through false and deceitful Emunah. All this cannot be explained in completeness — only one who genuinely desires truth and does not deceive himself can understand according to what he assesses in his heart where the genuine da'as that one should rely on and believe in lies.

79

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

79

In the Torah there are chukim (חֻקִּים — supra-rational statutes) and mishpatim (מִשְׁפָּטִים — rational ordinances). Through fulfilling the mishpatim of the Torah — those commandments that have reason and intellect in them — one thereby nullifies all the questions and heresies that come from the kelipas that arose through the shattering of the vessels, where there is some intellect and letters. But there are questions and heresies of a kind for which no rational answer can be found to settle them — and they derive from the aspect of the empty space, as explained. These questions are nullified through the chukim of the Torah — those commandments in which it is impossible for us to understand or grasp any reason or intellect whatsoever, and which we fulfill only through Emunah alone. Through the power of these commandments our Emunah is strengthened to expel, nullify, and uproot from us all questions and heresy derived from the empty space — where no intellect or wisdom can be attained at all, only strengthening oneself in Emunah alone. The prohibition of divination, augury, and sorcery (מְעוֹנֵן, מְנַחֵשׁ, מְכַשֵּׁף) — this is the aspect of distancing the heresies that come from the shattering of the vessels, from which all the wisdoms of the diviners, augurers, and sorcerers derive. And the prohibition of the statutes of the idolaters — not to walk in their statutes — is to distance all the heresies and heresy that come from the aspect of the empty space. For Hashem in His mercy has separated us from all those who stray, and given us the Torah whose foundation is Emunah, and sanctified us with His holy commandments which contain both chukim and mishpatim — through which we nullify and expel both types of above-mentioned heresy and questions, and merit complete Emunah.

80

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

80

All the attainments and all the holy contractions through which one merits to attain Divinity — all of them are the aspect of Emunah, which is the foundation of the entire Torah, as it is said: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86], and it is written: "the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. For simple people and those of small worth — certainly the essential vitality and hope to merit the true eternal ultimate purpose is only through Emunah. But even one who has great intellect and is a great Torah scholar, sharp in the Talmud and legal authorities, and even if he has some mastery of the wisdom of Kabbalah, in the holy Zohar and the writings of the holy Ari — as long as he has not purified himself from the filth of the serpent and has not yet completely shattered the desires of his body and matter, and still has some grip and trace of any bodily desire and worldly vanity — certainly his intellect is still not complete. And it is forbidden for him to enter with his intellect into the wisdom of attaining His Divinity — for he could stumble and fall, G-d forbid, Heaven have mercy. Therefore he must strengthen himself only in Emunah, cast away his intellect entirely, and rely on our holy ancestors and the true Tzadikim who subdued their inclination and completely shattered the matter — for only they merited the attainment of His Divinity in ultimate completeness. And even so, even such Tzadikim who purified and sanctified themselves from the filth of the serpent entirely and shattered all desires and nullified the body and matter completely — even their essential strengthening was only through holy Emunah. For it is impossible to attain any attainment or know any genuine knowledge through any spark of His Divinity — except through holy Emunah, which is the gateway through which one enters into all holiness, all attainments, and all holy knowledge. In the aspect of "with this (bozos) shall Aharon enter the holiness" [Leviticus 16:3] — zos (זֹאת — "this") is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, which is the foundation of the entire Torah — the aspect of "zos haTorah" ("this is the Torah"), specifically zos. This is what the Tikkunim elaborates: "no prophet or seer has permission to enter holiness except through her" [Tikkunei Zohar]. For it is impossible to draw close or enter into any holiness or any attainment or any knowledge of Hashem except through holy Emunah. And all the battles and trials a person has in the service of Hashem — no battle can be won and no trial stood except through holy Emunah. As is written there in the Tikkunim: "when David would go into battle, he would trust in nothing except her" — as it is written: "though an encampment beset me… in this (bozos) I trust" [Psalms 27:3] — meaning his essential trust and hope was in Emunah called zos: knowing he was strong in Emunah in Hashem and therefore was strong — for certainly he would withstand all the encampments and battles of the evil inclination and Other Side, and certainly could defeat and break them, since he had strong Emunah in Hashem called zos. And the prophet, when he saw the length of the exile and had no hope of emerging from it — had hope only through Emunah called zos: as it is said: "this (zos) I will return to my heart, therefore I will hope…" [Lamentations 3:21] — for one who is strong in Emunah will certainly merit to win the battle and emerge from exile. And see in the Tikkunim which elaborates on the aspect of zos: how Yaakov transmitted zos to his sons, and Moshe blessed Israel with zos — and all circles around the holy Emunah called zos, which is the foundation of all as above.

81

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

81

Emunah is the opening and gateway through which to enter into the attainment of His Divinity as above — and it is also the end and ultimate purpose of all knowledge and attainments, in the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know," which is the aspect of Emunah. For this is the ultimate end of all knowledge and attainments: knowing and attaining that it is utterly impossible to know — only to believe in Him. This is the aspect of: "I am first and I am last and besides Me there is no G-d" [Isaiah 44:6] — "Ani" (אֲנִי — "I") is the aspect of malchus, the aspect of Emunah, as is known. And this: "I am first and I am last" — for the beginning is from Emunah, and the end is Emunah. And the more one knows and attains in the attainment of His Divinity, the more Emunah is strengthened more and more — and this is the essential ultimate purpose of all attainments and knowledge. Therefore one needs a very great Rabbi who can instill the attainment of Divinity even in the very lowly and very small — for all attainments and knowledge are only in the aspect of matei velo matei, for no thought can grasp Him whatsoever. For in truth through wisdoms, it is certainly impossible to attain and know Him at all — for one could stray greatly through one's wisdom as the rationalists strayed and were confused, Heaven have mercy, until they came to complete heresy through the error of their confused wisdom. Therefore the essential is Emunah. But Emunah needs to be given life and strengthened through drawing vitality from the light of the countenance which is the intellect. And this is accomplished specifically through the Tzadikim of the generation who are of especially great stature — who labor to instill holy Emunah within us. And through all the Torah teachings and attainments they reveal to us, they give life and strengthen our holy Emunah. For even though we see and understand that we do not grasp their words at all, and their great wisdom is very hidden and far from us — nevertheless, each one according to what he assesses in his heart can have some great and strong sparks flash for him: how much one must strengthen oneself in Emunah. And perhaps he will also merit to know and attain something, to behold the pleasantness of Hashem and visit in His sanctuary. For the sweetness, pleasantness, and delight of even a single flash cannot be estimated — and it is worth enduring all the sufferings in the world, shattering all desires, and laboring and toiling in the service of Hashem through all toils and efforts with genuine self-sacrifice for the pleasantness and delight of a single flash. Happy is one who merits to pursue this in truth. Therefore only the truly great Tzadikim of very great stature instill within us the complete holy Emunah.

82

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

82

The essential purpose of all the miracles and wonders and revelations of Divinity that were through Moshe Rabbeinu, peace be upon him — and similarly all the great and wondrous attainments that the other true Tzadikim revealed to us — all of it is only to strengthen us in complete Emunah. This is the ultimate purpose of all attainments and knowledge, in the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know," as above. This is what is written after all the miracles and wonders that Moshe performed at the Exodus from Egypt, where there was a revelation of Divinity in a wondrous and very great light as is known — and afterward the cloud of Hashem journeyed before them by day, and the pillar of fire by night — and afterward came the Splitting of the Sea of Reeds with great wonders and a very great revelation of Divinity, to the point where a handmaid at the sea saw what the prophet Yechezkel did not see, as our Rabbis said. After all this it is written: "And Israel saw the great hand… and they believed in Hashem" [Exodus 14:31]. See and understand and look well — for after all the attainments, knowledge, and proofs, they still needed Emunah. For all the above was only for the sake of strengthening Emunah — each one according to what he assesses in his heart. For one must always strengthen oneself in Emunah and believe in Hashem and the true Tzadikim simply, without any wisdoms — for the essential is simple Emunah as above. And see additionally regarding the strengthening of Emunah, and that even though one must draw great and holy wisdom and intellect into Emunah — and this is the aspect of "heh dalet hevayah" (הֵא דָּלֶת הָוְיָה) — the aspect of malchus-Emunah alone; and it became a heh through drawing into it the yud which is the aspect of holy wisdom, which is the essential vitality of Emunah and malchus. Nevertheless the yud is somewhat distant and separated from the dalet — in the aspect of "I said: I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. For this is the essential wisdom: to realize that true wisdom is far from him. Only he nonetheless receives from it great and wondrous vitality from afar — to give life and strengthen his holy Emunah — in the aspect of "from afar Hashem appeared to me" [Jeremiah 31:2]. And this is the essential distinction between holiness and the Other Side — the aspect of the distinction between matzah and chametz at Passover, where the essential distinction is between ches and heh: that one should not seal the opening of holy Emunah through wisdom — by relying only on the wisdom one has attained. This is the aspect of ches which has no opening or separation — from which comes chametz, for through this one can come to the leavening of the heart and heresies, G-d forbid. And it is also explained there that the essential rebuke of the Tzadik to the Community of Israel is only about Emunah — for the blemish of Emunah is the aspect of adultery, the aspect of "she takes strangers from under her husband." And the Tzadik rebukes about this and is zealous, saying: "Do not seclude yourself with such-and-such a man! Rather make yourself like an animal" — the aspect of "I was like an animal before You" [Psalms 73:22] — and strengthen yourself in complete Emunah.

83

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

83

The essential knowledge of Hashem and of the holy Torah is through Emunah, as it is said: "I will betroth you to Me in faithfulness, and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. Just as we see that the essential clear knowledge in matters of commerce and business (מַשָּׂא וּמַתָּן) is specifically through Emunah — and this is the foundation of all commerce and business in the world, everything through one person believing another, knowing that he is trustworthy and a man of truth. For without Emunah no business or commerce can exist. For example: when a person wishes to know the price of a certain commodity in distant lands — so as to know whether to trade this commodity here and transport it there to distant lands and profit from it — if he wishes not to rely on the trustworthiness of any person, he certainly will never know the price. Unless before each transaction he travels there himself to see how the price is for that commodity — but by the time he returns home, perhaps the price will have dropped. And similarly to rely on one's own wisdom and intellect — reasoning from afar that this is the time when one must succeed in this trade in such-and-such a place — this is certainly impossible. For we have already seen many times that one's reasoning suggested the price of this trade would be high, yet in fact it turned out quite cheap. It emerges that knowledge based on reasoning and wisdom in a business matter is no knowledge at all. And to travel oneself and see with one's own eyes is also impossible as above. One must necessarily rely on some trustworthy man of his choosing who is fit to rely upon — for he knows he is his true friend and reliable. And when this genuinely trustworthy person writes him knowledge from distant lands about some price, commodity, and the like — then this knowledge is clear and certain for him beyond any doubt, even though he does not understand through his own intellect any reasoning that the price should be so — on the contrary his reasoning suggests it should be otherwise. Yet he knows with clear and genuine certainty that the price is so — through the Emunah of believing his trustworthy friend, certain that he will not lie to him and certain that he writes the truth. It emerges that the essential clear knowledge, which is the foundation of his commerce, is through Emunah. For the world cannot exist without Emunah — for all commerce and business in the world, and all the association between people, cannot be sustained without Emunah. For even if one is a very great sage and wants to conduct no business until he knows the nature of the transaction through his own wisdom — and similarly will not give anything from his hand to his fellow, since he does not believe any person — he certainly cannot conduct any business or any transaction. For all dealings and commerce necessarily must be through trustworthiness, one person believing another. Each person seeks a trustworthy person fit to rely upon — but without any trustworthiness whatsoever, one cannot conduct commerce and dealings, particularly great dealings that are for distant places. And all the trustworthiness between one person and another — all derives and descends from the power of holy Emunah: the requirement to believe in Hashem and His Tzadikim and His holy Torah. For Hashem created the power of Emunah in a person — so that he would have the power and free choice to believe in the truth even though he cannot yet fully attain it through his intellect. And from there the trustworthiness and Emunah between one person and another — which is the world's sustaining — descends. Therefore our Rabbis truly said: one who reverses his word is as if worshipping idols — for when one lies to his fellow in some business and has no trustworthiness, he blemishes the holy Emunah and is counted as a literal idolater. For the trustworthiness between one person and another also derives from holy Emunah as above.

84

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

84

We came to this world only to trade commodities to very great distances — where one succeeds enormously with the commodities traded in this physical world specifically, earning a very great and wondrous profit without measure or reckoning, as "eye has not seen…" [Isaiah 64:3]. But a person does not know what he earns in that very distant world that is our homeland to which we must return. Therefore Hashem had compassion on us and sent us a faithful shepherd — Moshe Rabbeinu, peace be upon him — of whom it is written: "in all My house he is faithful" [Numbers 12:7]. He had compassion on us, he made us succeed, he illuminated our eyes, and informed us of all the Torah and commandments he transmitted to us from the mouth of the Holy Blessed One. He informed us of all the holy commodities we must trade in this world — namely the wearing of tzitzis and tefillin and all the other holy and awesome commandments. Certainly we need not, G-d forbid, spend our days investigating, G-d forbid, whether we will succeed with these commodities. For certainly one who investigates this — besides being wicked and a heretic and so forth — is also foolish and witless, a simpleton and madman, who wishes to be clever to his own detriment: to investigate after such a faithful man and wishes to specifically know through his own da'as and understand with his intellect why one would succeed with this commodity. Is there a greater fool than this? They send him from distant lands such faithful, wise, and awesome people, who tell him to quickly trade these commodities with the utmost speed and care — for he will profit enormously from them, without limit. And he in the arrogance of his heart is lazy about this and wishes first to investigate the reason why these commodities are valued there. In the meantime he is lazy about trading the commodity and wastes his days in vanity and emptiness — and comes there in shame and disgrace, empty and bare of all good. All the more so if he brought there things that are forbidden to bring there — for those who bring them are punished with very harsh and bitter punishments without limit. Woe to that shame and disgrace. And the lesson is understood by itself: that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, and all the Tzadikim — the early and later prophets, and all the Tannaim and Amoraim and the Tzadikim who came after them — all write to us and warn us to fulfill all the Torah and commandments that Moshe Rabbeinu commanded us. For we will succeed enormously through this in the World to Come. And they are faithful people, wise and understanding, who love us genuinely. We certainly need not investigate after them at all — only to believe them and walk in their ways. Through this we can trade all the holy commodities which are Torah and commandments. We need not — nor are we permitted — to spend our days on any investigation to investigate after them, G-d forbid. Only to believe all their words and engage all our days in gathering and trading these commodities that are more precious than gold and fine pearls, and all desirable things cannot compare to them. This is what King Solomon, peace be upon him, praised — the holy Emunah called Eshes Chayil (אֵשֶׁת חַיִל — "a woman of valor"). He elaborates on how through her one succeeds eternally, and this is the aspect of "from afar she brings her bread" [Proverbs 31:14] — for through the holy Emunah of relying on Moshe Rabbeinu, peace be upon him, and the Tzadikim who come after him, one can trade commodities to very great distances: the very high and supernal worlds. Even though we cannot attain through our intellect what to trade there — the faithful man has already informed us what we must trade there, so that through this we will succeed there always for eternity, as above.

85

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

85

The essential revelation of His Divinity and the essential drawing down of holy Emunah is through wondrous and holy contractions drawn from a very high and supernal intellect — from the aspect of Atik. For from the greatness of the wondrous awesome wonders of this intellect, it can contract itself in wondrous contractions, until the illumination of holy Emunah is drawn into the intellect — that we merit to believe in the truth even though we do not yet understand it with the intellect. For Emunah is the wonders of the Temim Dei'os (תְּמִים דֵּעִים — the Perfect of Knowledge). About it is said [Isaiah 25:1]: "I acknowledge Your name, for You have performed a wonder — counsels from afar, faithful faithfulness." And it is written [Psalms 139:14]: "I acknowledge You, for I am wondrously fashioned — wondrous are Your works, and my soul knows it very well."

86

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

86

Emunah — even though it is below the intellect as is known, for Emunah exists only in what the intellect does not comprehend — nonetheless its root derives from a very high and supernal place, which is higher than all intellectualism. For the aspect of Emunah is the aspect of "I am first and I am last" [Isaiah 44:6], the aspect of "declaring the end from the beginning" [Isaiah 46:10], the aspect of "the end of the deed was in the beginning of thought" — as is all explained elsewhere.

87

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

87

Emes and Emunah are both one. For one who believes in the truth is bound to the truth as if he knows and attains it through his intellect completely — there is no distinction between them at all. On the contrary: the very essence of truth cannot be known and attained because of the excess of light — except through Emunah. For Emes and Emunah are the aspect of man and woman. About this it is said: "it is not good for man to be alone" [Genesis 2:18] — for one cannot benefit from truth and bear offspring from it alone, since one cannot receive the very light of truth. Therefore the Holy Blessed One said: "I will make him a helpmate" — namely holy Emunah, which is the aspect of Eshes Chayil, the aspect of "a woman who fears Hashem" [Proverbs 31:30], the aspect of the holy bride (כַּלָּה) praised throughout the Song of Songs. For holy Emunah is called kallah — for she is complete (כְּלוּלָה) from all — for all attainments of Divinity and all high knowledge cannot be received except through Emunah. For Emunah is bone of his bones and flesh of his flesh of truth — both are one and neither can exist without the other. All the world's sustaining is through both specifically, in the aspect of "therefore a man shall leave his father and mother" [Genesis 2:24] — meaning one must leave all the wisdoms which are the aspect of "father to wisdom and mother to understanding" [a concept in Kabbalah: Chochmah is Abba — father, and Binah is Imma — mother], and cleave to the G-d-fearing woman — who is the aspect of holy Emunah — for through her is the essential revelation of the truth of Emes. In the aspect of "and they shall become one flesh" [Genesis 2:24] — for Emes and Emunah are one in ultimate unity. For since one believes in the truth genuinely, Emunah is then included in Emes in ultimate unity. And through this all the attainments to know from the truth of His Divinity are born — for it is impossible to know Him except through the joining of Emes and Emunah. For Emes without Emunah cannot be received because of the excess of light as above; and Emunah without Emes is certainly nothing — for when one does not look upon the truth one can come to false beliefs, G-d forbid. For the essential sustaining of holy Emunah is through Emes, in the aspect of: "when Tzedek joined with Emes, Emunah was made" [Zohar] — for when one looks at the truth genuinely, then one certainly sees with one's eyes that it is fitting to believe in our holy ancestors and the true Tzadikim who warn us to fulfill our holy Torah. And then Emunah is made — one merits complete holy Emunah. Then Emes and Emunah are included together — for in truth they are both one as above. And through this all attainments and knowledge are born — for through Emunah one merits afterward to very high attainments and knowledge, as explained elsewhere. And through those knowledge-attainments, souls are literally born — for everything that Tzadikim merit to attain through the very high attainments through the joining of Emes and Emunah as above, through this they can instill holy Emunah in the hearts of all the fallen and very distant souls. This is counted as if they made them, as our Rabbis said — and as if those souls were born anew today, as is known.

88

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

88

Before the eating of the Tree of Knowledge it is written: "and they were both naked, the man and his wife" [Genesis 2:25] — for then Emes and Emunah, which are the aspect of man and his wife, were naked without any garment. For they could then receive the light of Emes and Emunah without garments — for all could see the Emes and Emunah eye to eye: that the genuine knowledge of Him is through Emunah, which is the aspect of "the ultimate of knowledge — that we cannot know." They had attained the truth in the ultimate of knowledge, to the point where they saw and knew with clear knowledge the truth of His Divinity — that it is impossible to know Him except through Emunah. Just as there are now various things that if one did not see them with one's eyes each day it would be hard to believe in them — such as that from a putrid drop a person is formed, spending nine months in his mother's womb, and afterward growing from this into a complete person with knowledge and form and so forth. And similarly from a single seed planted in the earth and rotting, a beautiful and large tree grows with many branches and fruits — certainly simple intellect would in no way agree to this, and so too with all the particular details of creation. And in truth about this it is said: "how great are Your deeds, Hashem" [Psalms 92:6], and it is said: "how manifold are Your works, Hashem" [Psalms 104:24]. It emerges that a person sees with his eyes things that he does not understand with his intellect — through which he is compelled to strengthen himself in Emunah. Before the sin, genuine knowledge of the truth — namely, knowledge of Him — was simple and clear with ultimate clarity, to the point where they knew that it is impossible to know Him except through Emunah. And in truth Emes and Emunah are both one in ultimate unity as above. But after the sin, when the filth of the serpent took hold of them — through this it is now impossible to receive the light of Emes and Emunah except through garments. These are the aspect of the totality of the holy Torah clothed in many garments in the secret of the chaluka d'rabbanan (חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן — the rabbinic garment, referring to the innovations of Torah that clothe the divine light). And similarly all the Torah innovations that the Tzadikim of each generation innovate for us and explain to us the ways of the holy Torah whose foundation is Emes and Emunah — for now it is impossible to receive Emes and Emunah in completeness except through many garments and introductions that the Tzadikim explain to us through the wondrous innovations of their Torah. All of it is only to draw complete Emunah into us, so that through this we merit to receive the light of Emes. They are the aspect of garments that clothe Emes and Emunah. And from there all the garments in the world derive — which came into being after the sin, which are a great rectification so that the filth of the serpent should not have the power, G-d forbid, to grasp onto Emes and Emunah and blemish them, G-d forbid. But the garments also need rectification and guarding — their rectification is through the commandment of tzitzis, through which is the essential drawing of Emes and Emunah, as explained there. This is the aspect of the prohibition of cross-dressing: "a man shall not wear a woman's garment…" For there are garments of Emes and garments of Emunah — the aspect of garments of man and garments of woman. But the way of the Other Side — the chambers of substitution — is to substitute and interchange and seek to conceal and obscure the holy truth: what the holy intellect attains and understands to be the truth — they wish to subvert it through their false beliefs. This is the aspect of dressing the woman — which is the aspect of Emunah — in the garments of a man. And conversely: in the place where, based on the truth, one understands that one must believe — they wish to subvert the holy Emunah through their imagined and mistaken truth. For what intellect and knowledge agrees with — that is the aspect of Emes. And since their confused intellect does not agree with holy Emunah, they wish to subvert it and conceal it, G-d forbid. This is the aspect of dressing the woman — the aspect of Emunah — in the garment of a man. For in the place where genuine Emes-intellect understands it is impossible to attain, only Emunah is needed — there they specifically wish to understand through their intellect. This is the root of all heresies and false beliefs. This is what Rashi explains: this matter leads to licentiousness — for the essential licentiousness derives from heresies, as explained there. But Hashem has separated us from them and illuminated within us the point of truth through the true Tzadikim who clothe Emes and Emunah in the aspect of chaluka d'rabbanan — holy garments that are the awesome innovations of their Torah. Through this they instill in us Emes and Emunah. Through this we merit to look at the Emes — namely, the agreement of the genuine intellect — in order to thereby turn away from false beliefs. For this is why the essential completeness of Emunah is through Emes as above. And similarly through this Emes we merit to strengthen ourselves in holy Emunah in the place where no intellect can attain or understand — yet they understand from afar that such is the truth, only it cannot be understood or attained. One must strengthen oneself only in holy Emunah — for in truth it is impossible to fully know and attain Him and the reasons for the commandments of the holy Torah, nor the holiness of the true Tzadikim — only through Emunah as above.

89

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

89

Immersion and purification in a mikveh (מִקְוֶה — ritual immersion pool) is propitious for magnifying and completing the Emunah.

90

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

90

It is impossible to cleave and draw close to Hashem in truth except through Emunah — which is the foundation of the entire Torah. All the worlds — all that which emanated, was created, formed, and made — all stand only on Emunah, as it is said: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. And the entire rectification of the tzimtzum of the empty space through which all creation came to be — all was in the aspect of Emunah. For it is known in the sacred writings that the beginning of the tzimtzum was in the aspect of malchus of the Infinite (אֵין סוֹף) — and malchus is the aspect of Emunah as is known. For Hashem looked in His holy wisdom and saw that it is impossible to recognize and know Him (which was the very purpose of all creation: "in order that they should know Him") through any attribute or any intellect or sefirah — only through Emunah which is the aspect of malchus that is the beginning of the tzimtzum. Through it is the essential revelation of all the attributes and all the worlds. And this is the essential beginning of the tzimtzum of the empty space — that He contracted His Divinity as it were, which is the intellect. For Hashem is the very essence of Wisdom as it were, as is known. When the intellect was vacated from there, the place remained empty as it were without intellect — and only the aspect of Emunah remained: believing in the truth through Emunah alone without any intellect or wisdom. And immediately when the tzimtzum of the empty space was made — the aspect of Emunah — He then drew His Divinity into that empty space. This is the aspect of the totality of the attributes and all the worlds: from the beginning of the point of creation which is the beginning of emanation, to the end of the point of the center of this physical world. And all His works are in faithfulness as above. For afterward, once the attribute of Emunah which is the beginning of the tzimtzum came into being — then there is the power to reveal His Divinity through contractions of the intellect, which are the totality of all the attributes and sefirot. For through Emunah one merits afterward to understand through the intellect — as it is said: "I will betroth you to Me in faithfulness" — and then: "and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. For at first, before the rectification of the tzimtzum of Emunah, a person cannot understand anything or any attainment — for everything is in the aspect of the Infinite before him. For everything that a person does not understand is in the aspect of the Infinite before him, as is known. For even though in the upper world and the higher level above this one, that same attainment is in the aspect of a contraction — in the world below it, it is still in the aspect of the Infinite. For malchus of Yetzirah is in the aspect of the Infinite relative to Keser of Asiyah, as is known and understood. Therefore at first a person cannot understand any matter or any attainment — for everything before him is in the aspect of the Infinite. He must first have complete Emunah alone without any intellect. This is the aspect of the tzimtzum as above. And then when he is strong in his Emunah, Hashem illuminates his eyes and he merits to understand the matter afterward through his intellect. This is the aspect of drawing the lights and attributes into the empty space — into the tzimtzum which is the aspect of Emunah as above. For Emunah is the contraction and vessel of all the attributes — which are all the aspect of contractions of the intellect from higher to lower, from supernal intellect to lower intellect — to attain through them the attainment of His Divinity. And none of them has the power to reveal and produce any da'as or any attainment of Him except through Emunah alone. For Emunah is the vessel and tzimtzum of all of them. This is the aspect of what our Rabbis said: "no sefirah has permission to draw down blessings except through her" [Tikkunei Zohar] — for through Emunah in the aspect of malchus, through her specifically is the essential revelation of the da'as of the attainment of His Divinity.

91

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

91

This tzimtzum of the empty space — that through His wondrous wisdom He contracted His wisdom so greatly, until He removed wisdom and intellect entirely, until the place remained as it were empty of all intellectualism and wisdoms that are the very essence of His Divinity — and only the power of Emunah remained from the intellect: creating a power in the worlds and creatures that they should have intellect and da'as to believe in Him without any intellect. And in truth this tzimtzum is a great wonder, as mentioned elsewhere — for Emunah is a great wonder, as it is said: "I acknowledge Your name, for You have performed a wonder — counsels from afar, faithful faithfulness" [Isaiah 25:1] — for Emunah is the wonders of the Perfect of Knowledge. For in a matter that the intellect comprehends, there is no need to believe and it is not called Emunah — since the intellect also understands this. And the essential Emunah is in what one does not understand with the intellect. If so — since the intellect does not understand or attain there, from where does it come to one's knowledge to believe in this? But in truth it is the wonders of the Perfect of Knowledge: that in His great wisdom He created a power in a person's intellect, that one should have the power to contract and set aside one's da'as and believe through Emunah alone — through the power of the reshimu (רְשִׁימוּ — impression or residue) that remains in the da'as even after the withdrawal of da'as. For even though one does not see the matter, one's spiritual counterpart sees it [Megila 3a: af al gav d'ihu lo chazei, mazlei chazei — even though he himself does not see, his constellation-soul sees]. For even though one does not understand the matter through one's intellect — nonetheless one understands from afar that it is fitting to believe. For when one wishes to look at the truth, one understands clearly that one must believe — for one understands by oneself that the matter cannot be understood through any intellect, only one must believe through Emunah alone.

92

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

92

When one's intellect pursues to know and gaze upon what one has no permission to look at, and one is unwilling to rely on Emunah alone — through this one causes the shattering of the vessels (שְׁבִירַת הַכֵּלִים), G-d forbid. That is: the vessel of Emunah is shattered — since one is unwilling to rely on Emunah alone and wants to know and understand specifically without Emunah. It emerges that one strips the da'as from the Emunah, which is the aspect of the shattering of vessels and the death of the kings (מִיתַת הַמְּלָכִים). For the vessels remained without lights and the lights without vessels — for Emunah is the aspect of vessels and da'as is the aspect of lights. Because of this the light is completely nullified — for everything returns to the Infinite, since there is no vessel; and the vessels fell down, and so forth, as is known from the sacred writings. That is: since one's intellect pursues to gaze at what one has no permission, and one is unwilling to rely on Emunah alone there — one thereby blemishes the Emunah. Then because of the excess of the light of intellect, the vessel of Emunah is shattered. And then the Emunah is blemished and falls. And then the da'as is completely nullified — one can no longer understand or attain even what it was previously possible to understand. For everything has returned to the aspect of the Infinite — since the vessel and contractions which are the holy Emunah have been shattered. And this is the aspect of the sin of the Tree of Knowledge — about which our Rabbis said: "he gazed at what he had no permission to gaze at" — through which he in turn caused the shattering of vessels, as mentioned.

93

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

93

The summary of the matter: the essential thing is Emunah in simplicity — to believe in Hashem with wholeness and simplicity, without any investigations or wisdoms whatsoever. When one merits to be strong in this for many days and years — then if one merits, Hashem will have compassion on him and will open for him pathways of intellect, so that he can attain and understand a little of His knowledge. And even afterward, when one merits some knowledge and attainment, one must set a boundary for one's da'as not to gaze at what one has no permission: for "in what is beyond you, do not inquire" — only to rely on Emunah alone. For one must always strengthen oneself in Emunah — which is the foundation and sustaining of all the worlds. And Emunah is at the beginning, middle, and end, in the aspect of "I am first and I am last and besides Me there is no G-d" [Isaiah 44:6] — "I" is the aspect of malchus-Emunah as is known. And without Emunah it is impossible to know Hashem — in the aspect of "and besides Me there is no G-d."

94

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

94

One who is so strong in his Emunah that he merits afterward to understand through his intellect and draws the light of the intellect into the Emunah — this is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, which is the essential completeness of all the worlds. And through this new intellects are born (מֹחִין) — in the aspect of ibur, yenikah, mochin (עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין — gestation, nursing, mature intellect). That is: through the intellect illuminating into the Emunah, one thereby merits to produce and reveal new attainments in the knowledge of His loftiness. And this is the essential aspect of the cleaving that Israel must cleave to Hashem — the aspect of the joining of the Community of Israel with her Beloved. For the totality of Israel who are the aspect of the Community of Israel, they are believers, children of believers — for the root of their souls is from Emunah. And when Hashem shows them a shining countenance and they see and attain some attainment, knowledge, and recognition of His Divinity — it emerges that Emunah is joined with holy da'as. This is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah — for through arousal from below, arousal is aroused above, to higher and higher worlds, where in all the worlds above and above Emunah is joined with holy da'as as it were. And this is the aspect of Israel's cleaving to Hashem, the aspect of "and to Him you shall cleave" [Deuteronomy 10:20].

95

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

95

Even though this above-mentioned cleaving is very precious, nonetheless it is impossible to be in constant cleaving — for it is impossible for the holy Emunah to always receive from the holy da'as. This is lest the clouds that cover the eyes — which are the aspect of the kelipah of Esav and Yishmael: the kelipas and heresies that come from the above-mentioned shattering of vessels — intensify, G-d forbid. For every time one needs to perform some holy unification which is the aspect of cleaving as above, one must first arouse the beginning of the above-mentioned tzimtzum and clarify clarifications from the aspect of the broken vessels [see there]. And since the Other Side and kelipas grasp very strongly in those broken vessels — one must be a man of valor and great hero who wishes to engage in this, to make unifications and mate the holy attributes, so that the heresies — which are the kelipas grasping in the broken vessels — should not be provoked against him. They are the aspect of the clouds that cover the eyes — and one must guard from them very much. And even one who is a man of valor and knows how to guard from them — nonetheless it is impossible to be in constant cleaving, lest the heresies and kelipas grasping in the broken vessels that one is engaged in clarifying through the cleaving and unification intensify, G-d forbid. Therefore even the Tzadik must sometimes suspend himself from his cleaving — in the aspect of "the suspension of the Torah is its fulfillment" — until Moshiach comes and rectifies the world in completeness, all the kelipas and clouds that cover the eyes being nullified. Then they will be able to be constantly cleaved to Hashem.

96

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

96

It is impossible to draw da'as into Emunah except when Emunah is pure and holy — for then it has the power to receive the light of da'as and to produce and reveal holy births and revelations through this. But the moment niddah blood (דַּם נִדָּה) is aroused in the G-d-fearing woman as it were — meaning: when questions and heresies derived from the shattering of vessels begin to confuse one's Emunah. This is the aspect of niddah blood, as our Rabbis said: "idol worship makes impure like a niddah" [Ezra 9:11]. Then it is forbidden to strive to draw da'as into Emunah. For then one must sit alone and completely flee from da'as — meaning not to use da'as at all and not to join da'as with Emunah at all. That is: one must not wish to draw da'as to understand and resolve the questions, investigations, and heresies that arise in one's mind. For the moment questions and heresies arise in one's mind, G-d forbid — one must rely only on Emunah alone without any da'as-understanding. For if one wishes then to understand through intellect, the questions and heresies — which are the aspect of niddah blood — will overpower the intellect. And not only will one not rectify the Emunah through the intellect — on the contrary, the Emunah and intellect will both be damaged and corrupted through this, in the aspect of "and her niddah was upon him" [Leviticus 15:24] — and the intellect and Emunah will be completely nullified, and one can thereby come to complete heresies, Heaven have mercy. This is the aspect of the severity of the niddah prohibition — for man and woman in their root are the aspect of da'as and Emunah. And when niddah blood is aroused, G-d forbid — which is the aspect of heresies — it is then said: "and to a woman in the niddah of her impurity you shall not draw near" [Leviticus 18:19] — lest the niddah blood, G-d forbid, overpower the holy da'as and nullify da'as and Emunah entirely, and heresies intensify, G-d forbid. Then the essential rectification is that da'as and Emunah be separated — and then one must completely set aside the da'as and rely only on Emunah alone. This is: "and you shall separate the children of Israel" [Leviticus 15:31] — and our Rabbis said one must separate close to the onset of her period [before niddah begins, not only during]. For needless to say one must separate during niddah itself — but even close to the onset of her period: meaning the moment one knows that some questions and heresies will begin to arise in one's mind — which are the aspect of niddah blood — one must immediately separate the da'as so as not to use it at all, only to rely on Emunah alone. The general principle: it is forbidden to use one's da'as except when Emunah is in its proper state — when Emunah is strong and firm before one with great strength and one has no doubt or question at all. Then when Emunah is truly strong and firm before one with simplicity and great strength, one has permission to pursue and yearn to attain and know a little of Him according to one's level — for for this was one created: "in order that they should know Him." But the moment some questions and investigations begin to enter — which is the aspect of niddah blood — one must immediately completely flee from the intellect and not use the intellect at all, only to rely on Emunah alone. And it is understood that immersion in the mikveh is propitious to purify from the above-mentioned niddah blood — namely, to nullify the heresies and strengthen the holy Emunah, so that she can return and join with her Beloved — with holy da'as — and produce and reveal through this the attainment of His Divinity in the world.

97

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

97

One who uses the intellect alone without Emunah — this is the aspect of the blemish of eating the Tree of Knowledge. And it is the aspect of the transgression of emitting seed in vain, G-d forbid — emitting the drops of da'as without the vessel which is the aspect of Emunah as above. Similarly one uses one's da'as without the vessel of Emunah — whereby the drops of da'as are blemished and the kelipas take hold of them, G-d forbid. This is the aspect of what our Rabbis said: "the first man was drawn out in his foreskin" [Sanhedrin 38b] — for he blemished in this matter in both the physical and spiritual dimensions, as mentioned in the sacred writings. And in truth they are all one blemish as above.

98

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

98

The essential purpose of creation was for Man — namely for the Tzadik called Adam. And the essential greatness of Man is that he has the power to connect and join all the worlds together — to join the lower world to the upper world, within which are included the rectification of all the worlds. For Man comprises both — the upper and lower beings — as our Rabbis said. For this is the essential completeness and the essential delight of Hashem: when the lower world — which is this physical World of Action — is connected and joined to the very spiritual and very pure upper worlds. In the aspect of "You desired praise from the clods of earth, from those hewn of clay" [Isaiah 29:23]. For this is His will — for this He created all creation from beginning to end. And all of it is for the sake of the person with free choice who is in this physical world, whose essential service is to connect the lower to the upper — which is the essential delight and pleasure of Hashem. For from the day the Holy Blessed One created the world He desired to have His dwelling in the lower beings, as our Rabbis said [Tanchuma, Nasso]. And the essential connection and inclusion of the lower in the upper — the lower world in the upper world — is only through Emunah which is the totality of the Torah, in the aspect of "all Your commandments are Emunah". For all the commandments of the Torah are in this world, in the World of Action specifically — most of them clothed in physical things: one must make tzitzis of wool and linen specifically, tefillin from animal hide, and similarly a sukkah, a lulav, and so forth. And through our fulfilling His commandments in actual deed specifically — in physical things — through this the essential unification and connection of the lower world in the upper world is made. The Shechinah of His might that dwells in the lower beings is included in the One who is exalted above all blessing and praise — for He is above all spirituality, all Names, and all thoughts; no thought can grasp Him whatsoever. Therefore in truth this aspect cannot be attained through any intellect or wisdom: how it is possible to connect this physical world to the Creator — who is exalted above all spirituality — and how He could receive delight and pleasure from the deeds of the lower beings. And through this confusion many became completely heretical, Heaven have mercy; and many offer foolish and vain reasons for the commandments. But in truth this cannot be grasped or understood through any intellect — only through Emunah alone, as it is said: "all Your commandments are Emunah." And this Emunah is instilled in us by the true Tzadikim who attained the "ultimate of knowledge — that we cannot know." And since they are in the aspect of "we cannot know" — which is the ultimate of knowledge — they are in the ultimate completeness of Emunah. For Emunah exists in what one does not comprehend. And through this Emunah which is the foundation of all Torah and commandments, all the lower worlds are connected and included in the upper — which is the essential ultimate purpose for which all was created, as above.

99

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

99

The great Tzadik who is of high stature — upon every attainment and level he reaches, even when he merits a great ascent, he immediately makes himself as if he knows nothing and returns each time to Emunah. For he knows and believes that relative to the greatness of Hashem he still knows nothing at all — for "above the high One there is a Watcher…" [Ecclesiastes 5:7] — for His greatness has no limit. Therefore even though he merits a very high and great attainment, he nonetheless does not rely on this to serve Hashem through wisdoms alone. Rather he returns each time to serve Hashem in simplicity through simple service, and lowers himself to all the lowest levels — to bring contentment before Him from all of them. For this is the essential delight of Hashem. And through this very thing the Tzadik merits even higher and higher ascents — for through Emunah and simplicity as above, one merits to ascend over all levels and reach the aspect of ratzon (רָצוֹן — will/desire) and so forth, which ascends above all.

100

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

100

The essential completeness of holy Emunah is to believe that Hashem desires the service of Man in this world. Even though this cannot be understood through human intellect in any way — nonetheless our holy ancestors and Rabbis have already revealed this to us from the time of Avraham our Father and Moshe Rabbeinu, peace be upon them: that the truth is so. And this is the fundamental principle and foundation of our holy Torah. And one who does not believe in this — even though he believes in the existence of Hashem — is nonetheless called a heretic and a min (מִין — sectarian). And this is the essential distinction between the holy Israel and the heretics and rationalists — for they too investigated the greatness of the Creator until they attained the truth: that He cannot be attained or understood in any way whatsoever, for no thought can grasp Him at all. But this they cannot attain: how any commandment or service is relevant to serve Him through them. And this is the essential of their heresy — and because of this they are so far from the truth. And this is the essential complete Emunah — the holy Emunah of Israel: to believe that even though Hashem is exalted and elevated above all the service of man and even above all thought and reflection — nonetheless He specifically desires our service. In the aspect of "You desired praise from the clods of earth…" [Isaiah 29:23] — even though this cannot be understood through any intellect.

101

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

101

The essential completeness of the revelation of truth is at the end [of days, in the future], in the aspect of "better is the end of a matter than its beginning" [Ecclesiastes 7:8], in the aspect of "the lip of truth will be established forever" [Proverbs 12:19] — it does not say "it was established" but "it will be established": for at the end, in the future, the truth will be revealed. For at the beginning of any matter it is impossible in any way to reveal the truth — for then free choice would be nullified. For if a person were to see with his own eyes the pleasures of the World to Come that he would merit through abandoning a transgression and a desire, and similarly through performing a commandment — certainly everyone would flee from transgressions and pursue the commandments without any free choice whatsoever. But the essential free choice exists precisely because one does not see the truth at the outset. On the contrary — according to the straightforward smallness of a person's intellect, it genuinely seems to him that eating, drinking, and other bodily desires are pleasure, while serving Hashem is toil. And this is the essential trial: that one must endure great exertions for the service of Hashem. All this is because he does not see the truth immediately. And specifically through this he will ultimately merit to receive a good reward — which is the genuine revelation of truth that will be revealed in the future. This is the essential receiving of reward, and the reward is commensurate with the suffering. And similarly all the questions a person has regarding the conduct of Hashem, and what is hard regarding the true Tzadikim — particularly the questions of those who are wise in their own eyes and of the rationalists — all this is because according to the truth as they understand it, it seems to them that matters should not be conducted this way. For they wish to immediately understand and attain the truth of truth. But a brute does not know that it is impossible to attain and understand His truth and His conduct in completeness through intellect — except through Emunah when it is joined with truth. And to Emunah one merits through truth: if he wishes to look at the truth genuinely, he will understand that it is still impossible to fully attain the very essence of truth. But nonetheless — the truth is so. Therefore one must strengthen oneself in Emunah to believe in the truth. For all the questions that are hard for a person regarding the conduct of Hashem, and all the crookedness in one's heart regarding the true Tzadikim — all this is because he is sunken in the desires of this world and its vanities and in honor and contention. Therefore one who truly cares for his life and wishes to merit eternal life, and turns his face somewhat from the desires of this world and its vanities and thinks about his eternal purpose — Hashem has compassion on him and illuminates for him the ways of Emunah so that he will have the power to choose truth and Emunah if he wishes. And then he understands that all the trials, crookedness, and questions that seek to conceal and obscure from him the light of truth — all this is only because Hashem does not reveal the truth at the outset in completeness, so that free choice should exist. Rather He illuminates the truth a little so that there is the power to believe for one who wishes to look at the truth genuinely. And from this aspect came all the trials that passed over our ancestors in the wilderness. And so it is in every generation and every time. And the essential redemption depends on this — for this is the way of Hashem: that He engages in His compassion to draw a person close through many ways. But nonetheless He leaves him room to doubt a little, for the sake of trial and free choice. And when one strengthens oneself in complete Emunah by looking at the truth — at all the kindnesses Hashem has done with him — and similarly regarding faith in the Sages: if one looks at the truth — at all the revelations and wonders we have merited through the true Tzadikim — through this he will strengthen himself in complete Emunah and understand that all the crookedness and dispute is entirely only for the sake of trial and free choice. And if he strengthens himself in his Emunah after all the crookedness, disputes, and trials — through this specifically he will merit all goodness.

102

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

102

Even when a person merits to draw close to the truth through the strength of his Emunah as above — he also needs to have Emunah in himself, for this too is within the category of faith in the Sages, as explained elsewhere. For many distance themselves through the multitude of questions that are hard for them about themselves — that they see how much they dig and exert themselves in order to attain truth, yet they are still so far. All this is the doing of the adversary who digs against them to distance them further. For in truth it is impossible in any way for a person to know in this world where he stands and what he holds (even King David, peace be upon him, said: "I know there is reward for the righteous… but I do not know if I have a share among them" — as our Rabbis said). This is among the fundamentals of a person's trials: that he does not know where he stands and what he holds. For if he saw and knew what he merits even now through every movement and every step by which he tears himself from evil to good — even a mere movement — certainly he would run with all his strength to the service of Hashem and His Torah, and free choice would be completely nullified. For the essential free choice is the fact that he does not see and know what each person does and rectifies according to his place and moment. Therefore in this too one must strengthen oneself in Emunah — to know and believe in the words of our Rabbis: that no good movement is ever lost, for "no good intention is ever lost" [Yerushalmi Peah]. And in the end all that will remain of him is whatever good he snatched in this world. Certainly the more the better — but nevertheless, "just because one cannot do everything, is that a reason not to do even half a commandment?!" [a Talmudic principle, Nazir 23b]. And all the distancing of people through such thoughts and musings — all of it is from the above-mentioned aspect: from the fact that he wishes to understand the truth immediately. But one who believes will not be confounded [Isaiah 28:16] — and one must wait very, very much until one merits to understand the truth of His ways. For "the ways of Hashem are straight…" [Hosea 14:10] — for the essential revelation of truth will come at the end as above.

103

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

103

The essential holy point — which is the aspect of the Tzadik — that exists in every single Jew (through the light of this point, all insults and evil loves are nullified and one merits holy love) — is the holy Emunah, which is the foundation of all. It is the essential point of the aspect of the Tzadik, the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. And this is the entire commandment of the Shema. And because the essential revelation of the light of the holy point is specifically through spoken words of the mouth [not merely thought] — therefore one must say the Shema specifically with a full mouth. And this is why immediately after "Shema Yisrael" — which is the essential Emunah of the unity, the aspect of the light of the holy point — it is written: "And you shall love" [Deuteronomy 6:5]. For through this one merits holy love. And the entire passage of the Shema elaborates the entire matter of drawing the light of the holy point, as explained there.

104

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

104

All the words of the Tzadikim and Sages uttered through holy spirit — particularly at a very high and sublime level — can bear everything: all genuine words of truth that each person finds in them according to his own understanding.

105

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

105

Through complete Emunah — believing in Hashem and in the true Tzadikim — through this the Tzadikim can draw down for us all the holy divine overflow from the aspect of the supernal constellation (מַזָּל הָעֶלְיוֹן), which is the aspect of Atik. Even though we could not have drawn this down through our own strength in any way — this is the aspect of the Splitting of the Sea of Reeds, through which they merited great attainment and great wealth through the illumination of the Holy Ancient One (עַתִּיקָא קַדִּישָׁא), as hinted in the words of our Rabbis. And they merited this only in the merit of the Emunah with which they believed in Hashem and in Moshe His servant.

106

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

106

The matter of the Name (הַשֵּׁם) — which is the aspect of malchus, the aspect of Emunah — through which we can attain, grasp, and bring into our intellect all the very high, wondrous, and profoundly hidden matters. Through this we can bring into our intellect the truth of the holy Emunah in Hashem — of whom no thought can grasp Him at all — yet nonetheless through His holy Names we can call upon Him by name and believe in Him. And similarly the essential drawing of vitality from the aspect of above time [where the root of life abides] — all of it is only through the aspect of the Name which is the aspect of Emunah as above. See "Chayyim" [Life] §34; "Yirah vaAvodah" §78.

107

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

107

Even though the essential aspect of the nullification of time and being included in the aspect of above time comes through such completeness of da'as — nonetheless through the strengthening of Emunah drawn from the holiness of Shabbos, which is a foretaste of the World to Come, all of Israel can merit the aspect of the nullification of time even in this world — even one whose da'as is not so complete. And through this one can be saved from all the desires and vanities of this world and from all the toil, labor, and servitude of this world. For each person is a servant to himself, as our Rabbis said [Kiddushin 22b] — and all of this derives from the aspect of being under time. But through the aspect of the nullification of time — in the aspect of above time — through this one emerges from servitude to freedom.

108

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

108

The Emunah merited through the clarification of the imaginative faculty is the opening and gateway through which one enters to know and recognize Him and to draw close to Him and be included in Him — in the aspect of "this is the gateway to Hashem — the righteous shall enter through it" [Psalms 118:20], the aspect of "open the gates and let the righteous nation enter, guardian of Emunah" [Isaiah 26:2]. For the rectification of Emunah is through the clarification of the imaginative faculty (מְדַמֶּה) as explained there — and the imaginative faculty is the opening and gateway to the intellect. Just as we see even in the external wisdoms of the rationalists, who begin every investigation of their wisdom through their reasonings and analogies (הֶקֵּשִׁים וְדִמְיוֹנוֹת). But since their imaginative faculty is not clarified — because the filth of the serpent that is the confusion of the imaginative faculty has taken hold of it — they are therefore very confused in their wisdom, and most of their wisdoms are not clear to them, as is known — particularly in the wisdom of the attainment of Divinity, in which they know nothing. Therefore most of them came to various heresies, errors, and false beliefs — each according to his error — all through the confusion of their imaginative faculty. And conversely: the holy people Israel, who merited to receive the Torah and to draw close in every generation to the true Tzadikim who possess the aspect of holy spirit — through this the imaginative faculty is clarified and one merits complete Emunah. Through this they merit the genuine wisdoms of the holy Torah through the holy imaginative faculty — through drawing analogies from matter to matter. This is the aspect of the thirteen hermeneutical principles through which the Torah is expounded: kal vachomer [a fortiori], gezeirah shavah [analogy], and binyan av [inference from a common feature] — which are the holy analogical principles of the ways of the holy Torah, through which all the Torah innovations and the attainment of Divinity of the true Torah scholars derive. It emerges that the imaginative faculty is the opening and gateway to the intellect. Therefore through the clarification of the imaginative faculty one merits holy Emunah — which is the essential holy gateway and opening as above.

109

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

109

Emunah and holy wisdom are one — for through Emunah one merits holy wisdom. And the more one attains holy wisdom, the more one is strengthened in Emunah. For this is the essential holy wisdom: to understand and become wise that one knows nothing at all — only to understand from afar how very much one must believe in the truth, in Hashem and in the true Tzadikim. In the aspect of "from afar Hashem appeared to me" [Jeremiah 31:2], and in the aspect of "I said: I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23], as explained elsewhere. And one must renew one's Emunah each day — for this is the essential daily renewal of the intellect, which is the essential vitality and length of days of a person: that each and every day of his life his Emunah is strengthened more and more, until through this his intellect and da'as are renewed each day, in the aspect of "new every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23]. For only this is called life — in the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4], and it is written: "wisdom gives life" [Ecclesiastes 7:12].

110

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

110

The essential thing is Emunah — to believe in the renewal of the world. And this Emunah must be drawn upon oneself anew according to that day: according to the changes of that day in general and in particular — for no day resembles another, as mentioned in the writings of the holy Ari and in our words many times. And according to how much one strengthens oneself in the Emunah of the renewal of the world, so too one merits the renewal of the world that is yet to come. And in truth all is one — for one who merits complete Emunah through drawing close to the true Tzadikim draws upon himself each day and at every moment the aspect of the future renewal of the world. For this is the entire purpose of a person — created only for this. For all of Israel have a share in the World to Come. And this is the entire daily service of the Jewish person — which is only for the eternal purpose: namely that through this service he draws upon himself the holiness of the future renewal of the world. And all the changes that Hashem makes each day, and all the events and causes that are renewed each day in general and in particular — all of which are only hints to draw close to His service — all of it, entirely, is so that a person should rectify himself together with all the portions of the worlds that depend on him, until they can be renewed in the future in completeness, and he will have a good portion in the future renewal of the world which is the World to Come. Therefore each day a completely wondrous renewal is drawn down, and a person must pay attention to this each day. And even one who does not have the da'as to understand this properly — namely, to understand the hints that exist in each thing renewed each day — must in any case believe that something entirely new is drawn down each day, as we say: "each day He makes new acts…" And this is the aspect of "new every morning is Your great faithfulness" [Lamentations 3:23] — meaning one must have great Emunah to believe this: that Hashem renews His world each morning. This is the aspect of "new every morning."

111

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

111

The wisdom of the rationalists — which is the aspect of the wisdom of Greece (חָכְמַת יָוָן) — is the exact opposite of holy wisdom. For all the wisdom of upright and righteous Israel is that even one who merits great wisdom and genuine da'as in the knowledge of Him — he knows his distance more and more each time. For this is the essential wisdom: to realize that wisdom is still far from him, in the aspect of "I said I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. All the more so one whose da'as is still small — he must certainly know how far he is from wisdom. Particularly one who knows that he has not yet sanctified his body in completeness and still has a trace of some desire that he has not yet completely shattered — his intellect is certainly still not complete. All the more so one who knows his blemishes and impurities in all the desires — he must certainly at any rate know how far he is from the complete da'as of genuine Tzadikim and upright men. And this is the essential holiness of Israel: their way is to diminish and humble themselves, in the aspect of "for you are the fewest of all the peoples" [Deuteronomy 7:7] — as our Rabbis expounded. But the sages of evil — who are the rationalists, the sages of Greece — are the precise opposite of all this. For their way is to run and fly in their wisdom to investigate and seek what they have no permission for at all. They are filled with all the filth of all the desires, and seek to investigate and know His Divinity — and through this they truly confused themselves greatly and strayed and came to great heresies, Heaven have mercy. For it is impossible to know about His Divinity except for those holy ones separated from all desires and from the desire for honor in genuine ultimate truth, like the Patriarchs of the world. The rest of the world need only believe them and their holy words. And the essential blemish depends on speech — for through the blemish of speech, particularly through speaking slander (לָשׁוֹן הָרָע) — all the more so when one speaks slander about genuine upright people and Tzadikim — through this one makes wings for the serpent, which is the aspect of Greek wisdom. Through this the false wisdoms, heresies, questions, and crookedness of heart derived from the aspect of Greek wisdom — which is the essential filth of the serpent — intensify within him. And then he wishes to run and fly in his wisdom to investigate what he has no permission for, and to have all the confusions and questions settled immediately at once, and to understand and know every matter that is utterly beyond him. And through this he distances himself even further from Hashem and His holy service. And conversely: the essential rectification is through holy words — that from now on he guard himself from evil words and greatly multiply holy words of Torah and prayer, particularly to multiply prayer and supplication and private conversation between himself and his Creator. Through this the aspect of holy wings is made, through which the above-mentioned wings of the serpent are subdued — and he merits to draw close to Hashem.

112

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

112

It is impossible to fully rectify the desire for money as long as one has not merited complete Emunah. And conversely: it is impossible to merit complete Emunah as long as one has not nullified the desire for money. If so, where does one begin? Therefore the essential counsel is only to cry out to Hashem at all times. This is the beginning of all beginnings — and then Hashem will help him to merit all rectifications simultaneously.

113

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

113

All creatures were created only so that through them they should recognize and know Him — as the holy Zohar writes: "in order that they should know Him". For Hashem drew each and every species He created from His simple unity, and placed in each and every one such a power — that specifically through these species that differ from one another, which are varying acts, something that is against human intellect [since it seems incomprehensible that such varying acts should derive from the simple One] — Hashem created His world with such wondrous wisdom that specifically through the multitude of these varying acts they should recognize and know His blessed simple unity, and know the power of His might and His wonders, as it is written: "how manifold are Your works, Hashem — all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24]. But it is impossible to know and believe that the varying acts derive from Him — except when one keeps the order of creation so that each and every species remains by itself. For no varying act can return and be included in the simple unity except through the pathway and channel through which it derives there from its root in the simple One — and then specifically through it the simple unity is revealed. But when one alters the orders of creation, G-d forbid, through crossbreeds (כִּלְאַיִם) and mixtures, particularly when one works with mixed animal species — the pathway and order is then confused, to the point where it is impossible for any matter to ascend to its root to be included in the simple One. Then its vitality comes through the kelipas and Other Side — which are the aspect of heresies. Then the changes intensify even more and the kelipas of ox and donkey are aroused — which are the aspect of Esav and Yishmael, who are the totality of the seventy nations. They are the opposite of all the above-mentioned rectifications through which one merits to draw the Emunah of the simple unity from within the varying acts — which is the essential rectification of all the worlds.

114

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

114

It has already been explained elsewhere that there are investigations and questions that come from the aspect of the empty space — which it is completely forbidden to enter. For it is impossible to reveal the Divinity that is there, since the vitality of His Divinity there is in very great concealment and hiddenness. Therefore one must rely only on Emunah alone. And one who specifically wishes to enter to attain and understand those investigations — this is the secret of the blemish of Kayin, who denied the Fundamental and killed Hevel. It is as if he returned the entire world to chaos and void, G-d forbid.

115

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

115

One who believes with complete Emunah in Hashem and genuinely believes that "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3] — and that Hashem is before him, with him, and near him always — is certainly a man of valor and has a share in holy malchus and sovereignty. For Emunah is the essential strengthening, as explained there. And every Jew must draw upon himself afresh each day: to gird strength in his loins, to arm himself with complete Emunah in Hashem and the true Tzadikim — to be like a warrior arrayed for battle, to fight the battle of Hashem each day. About this we bless each day: "Who girds Israel with strength" — in the aspect of "and faithfulness is the girding of his loins" [Isaiah 11:5]. And the essential valor in battle is to strengthen oneself not to fall in one's mind, G-d forbid, in any way. And the essential strengthening is through the genuine da'as of the true Tzadik — who illuminates his da'as in his children and students, for each and every one wherever they are — to strengthen and fortify them and inform them that Hashem is still with them and near them, for "the whole earth is full of His glory." And the essential illumination of this da'as is through hints — for it is impossible to explain everything verbally. And each one who is drawn after the truth of this holy da'as — according to his measure — merits to be a man of valor and quickened in spirit, and to have a share in holy malchus and sovereignty. And the essential kingship and sovereignty is when one merits to strengthen oneself and know that Hashem is still with him — and through this can arouse and strengthen the hearts of others as well, drawing this illumination of da'as into many children and students — each according to his aspect. And this is the essential kingship and sovereignty that endures forever and ever, as explained there.

116

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

116

The essential completeness of Emunah is to set aside one's da'as and wisdom entirely, to make oneself like an animal, and to believe in Hashem and the true Tzadikim with complete Emunah alone. For the essential Emunah is in what the intellect does not comprehend — for in what one comprehends through intellect, Emunah is not applicable. Therefore the essential Emunah is in the aspect of "I was brutish and did not know — I was like an animal before You" [Psalms 73:22]. And in the aspect of "man and animal Hashem saves" [Psalms 36:7] — and our Rabbis expounded: these are human beings who are clever in da'as like the First Man, yet make themselves like animals [Chullin 5b]. And as King Solomon said, peace be upon him: "For I am more brutish than any man, and have not the understanding of a human being" [Proverbs 30:2], and it is written: "I said I will become wise, but it was far from me" [Ecclesiastes 7:23]. And this is the greatest wisdom of all wisdoms: to set aside one's da'as, intellect, and wisdom entirely and to rely only on Emunah alone. And through this — over the course of many days — one merits to comprehend and understand genuine divine attainments and wisdoms that human intellect cannot attain. Provided one does not make this into a test [i.e., one must not make this an experiment to see if it "works," but rather walk in simplicity] — only walk in simplicity and wholeness in straight Emunah in truth. It emerges that holy Emunah is in the aspect of "animal" as above. But one must guard oneself very much from false beliefs — not to be "a fool who believes everything." And this is the aspect of pure animals and impure animals: Hashem warned us to distinguish between the impure and the pure — for Emunah is in the aspect of animal. Therefore the Patriarchs of the world, whose essential endeavor was to reveal Emunah in the world — and for this they engaged in digging wells, which are the aspect of the deep waters upon which Emunah grows, as explained — therefore they were shepherds of livestock and animals. For through this they were clarifying and purifying the Emunah which is the aspect of animal as above.

117

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

117

The essential of all births (הוֹלָדוֹת) is through the aspect of Emunah — which is the aspect of "a woman who fears Hashem" [Proverbs 31:30], as is known. For da'as and Emunah are the aspect of man and woman — and just as in the physical dimension it is impossible to give birth to any offspring without the union of male and female, so too it is impossible for da'as and intellect to bring forth any good offspring for the rectification of the world — except through Emunah: when da'as joins with Emunah. This is the aspect of the unification of the Holy Blessed One and His Shechinah. And one who separates, G-d forbid, da'as from Emunah is "a whisperer who separates a prince" [Proverbs 16:28] — who separates, as it were, the Prince of the world. And this is literally the aspect of the blemish of adultery and the aspect of emitting seed in vain — emitting the drops of the intellect without the union of his mate which is holy Emunah. From this the damagers of the world are born, G-d forbid, as is known. Similarly in every respect: when one reveals and produces some intellect from his da'as without joining with Emunah — that intellect is then from the aspect of the damagers of the world, which is very harmful to the world. For through this heresies and false beliefs are drawn that destroy the world, G-d forbid.

118

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

118

Emunah is the aspect of darkness and cloud (חשֶׁךְ וְעָנָן), in the aspect of "and Your faithfulness in the nights" [Psalms 92:3]. For the essential Emunah is that one must close one's eyes and completely set aside one's da'as — which is the aspect of darkness. And specifically through this one merits to recognize Hashem: when one darkens the eyes of one's da'as and relies on Emunah alone, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And this is the aspect of "the advantage of light over darkness" [Ecclesiastes 2:13] — for it is impossible to merit the light of da'as except from within darkness which is the aspect of Emunah as above. And this is the aspect of the blackness of the tefillin — for the essential revelation of the tefillin-intellect (מֹחִין) is only through strengthening oneself in Emunah alone. This is the aspect of "I am dark yet beautiful" [Song of Songs 1:5] — for specifically when "I am dark" — that is, I darken my eyes entirely so as to investigate nothing at all through my intellect regarding Your holy ways, and I rely only on Emunah alone — then specifically "I am beautiful." For through this specifically I merit the beauty and splendor of the tefillin-intellect. For through genuine complete Emunah over many days and years, one then merits to recognize Hashem with complete knowledge, in the aspect of "I will betroth you to Me in Emunah — and you shall know Hashem" [Hosea 2:22]. Through Emunah one merits the da'as which is the aspect of tefillin. This is the aspect of the tefillin of the hand — which is the aspect of malchus-Emunah — preceding the tefillin of the head which are the aspect of intellect. For the essential beginning of tefillin and intellect is through Emunah.

119

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

119

The essential completeness is only holy Emunah — for there is no completeness except in the aspect of Emunah, and without Emunah all things are lacking. For in truth it is impossible to know and attain any matter in ultimate completeness. Therefore even one who merits to attain some attainment and knowledge — such as one who merits to attain some intention (כַּוָּנָה) in some commandment, and even if he attained a genuine intention — when he wishes to perform the commandment with only that intention alone, this is certainly not completeness. For the Torah is "double in wisdom" [Job 11:6: kiflayim letushiyah]. For even this intention cannot possibly be attained to its very ultimate in completeness. All the more so since there are seventy faces to the Torah, and each and every face is comprised of thousands and myriads of interpretations without end. Certainly no one can attain a single commandment in ultimate completeness — for "its measure is longer than the earth and wider than the sea" [Job 11:9], as it is said: "to every limit I have seen an end — Your commandment is very broad" [Psalms 119:96]. Therefore if one wishes to fulfill the commandments with only that intention alone, certainly much will be lacking — for the intention of the commandment is without end. Therefore one always needs Emunah — for Emunah is completeness. For when one fulfills the commandment with Emunah — believing that Hashem commanded us to perform this commandment from the side of His will and His reason, which is very hidden and utterly impossible to attain in completeness — then within this intention all the intentions of the world are included in completeness. For within His blessed will that He willed that this commandment be performed, there are included all the intentions that Tzadikim have already merited to attain, and whatever is yet to be revealed even more and more, higher and higher, without end. And one performs it with this in mind — and then the commandment is complete, for through this all the intentions to infinite depth are included. Therefore even one who merits to attain a genuine intention fitting to have truly — nevertheless one must always attach holy Emunah to this. Then there is completeness in his intention and commandments. It emerges that the essential completeness is only Emunah alone. Therefore Emunah is called temimus (תְּמִימוּת — wholeness, completeness) — as it is said: "be wholehearted with Hashem your G-d" [Deuteronomy 18:13]. For there is the ultimate completeness and wholeness. For through da'as it is impossible to attain any matter in completeness — except through Emunah. For since he believes in Hashem and His Tzadikim and His commandments with complete Emunah, he is then complete in ultimate completeness. For Emunah is without boundary — for he believes in the truth which is to infinite depth, even though it cannot be attained through da'as in any way. But Emunah encompasses all to infinite depth and without end.

120

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

120

Emunah must be complete without any blemish or defect whatsoever — in the aspect of "you are entirely beautiful, my beloved — there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7]. Then one merits through this to attain great da'as. For Emunah must spread through all the limbs — so that all 248 of his limbs are filled with complete Emunah. For Emunah is the aspect of a complete stature (קוֹמָה שְׁלֵמָה). And when there is any lack or blemish in the Emunah, there is then some lack and blemish in some limb corresponding to the blemish in the Emunah — and then it is impossible to attain da'as in completeness through that Emunah which lacks completeness in all 248 limbs. But when Emunah is in ultimate completeness — in the aspect of "you are entirely beautiful, my beloved — there is no blemish in you" — then one always merits complete da'as. And even at the time when one draws away from da'as — through the complete Emunah one is nonetheless always bound and cleaved to Him. From the time when one draws away from da'as until one returns to genuine da'as, which is the aspect of levanon (לְבָנוֹן — "Lebanon"), the aspect of the whitening of the brain (לְבוֹנָה דְּמֹחָא).

121

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

121

The blemish of all transgressions is the aspect of the blemish of Emunah — for all sins derive from the evil inclination which is called "another god" — heresies. And likewise the rectification and atonement of all transgressions is through the rectification of Emunah.

122

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

122

Emes is the very essence of the light, and Emunah is the aspect of a window — which has no light of its own, but through it the light is received. That is: even though one does not merit to know the very essence of Emes and attain it in completeness — nonetheless, because he desires in genuine truth to attach himself to the genuine truth and draws himself only toward the truth, through this he merits to see the truth from afar — that it is proper to believe in the matter of truth. For through the point of truth that he possesses, he thereby receives light from the very essence of Emes, and from there Emunah is drawn to him: to believe in the truth even though he does not merit to attain and see the very essence of Emes. And then through complete Emunah he is bound and included in the very essence of Emes — in the aspect of the joining of Emes and Emunah, for all is one.

123

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

123

Through wisdoms and investigations it is impossible to know anything of Hashem at all — only through Emes and Emunah as above: one who looks at the truth genuinely merits complete Emunah. And this is the essential Shema: to unify and join both above-mentioned aspects together — namely, to know in truth in this world from His unity as it truly is. This is the aspect of "Hashem our G-d, Hashem is One" — and one concludes: "Hashem your G-d is truth" [Jeremiah 10:10]. For the two above-mentioned aspects are the aspect of the two holy Names: Hashem and Elokim — the aspect of sun and moon, the attribute of day and the attribute of night. And one must include the attribute of day in the night and the night in the day, as our Rabbis said — to teach that all is one.

124

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

124

The Torah and Emunah are dependent upon each other — for it is impossible to fulfill the Torah except through Emunah, as it is said: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And similarly there is no sustaining of Emunah except through the Torah.

125

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

125

The essential righteousness of Israel is the Torah and Emunah, in the aspect of "and the righteous shall live by his Emunah" [Habakkuk 2:4]. And because all of Israel are believers, children of believers — therefore they are all called righteous, as it is said: "and your people — all of them are righteous" [Isaiah 60:21].

126

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

126

The Other Side begins with connection and ends with separation, while holiness is the reverse — as stated in the holy Zohar. For the Other Side — which is the serpent and falsehood — begins with connection: they say that the supernal light is joined together as one and it is impossible to contract it and divide it to draw it down below. And through this they end with complete separation — complete heresy. For they do not believe that all the vitality of the lower worlds is bound and connected on high — as if, G-d forbid, this world were separated from its supernal root. But holiness is the reverse: it begins with separation — dividing the thousands into hundreds and contracting the light — until one draws down the knowledge of the holy Emunah: that all of this physical world is bound and connected on high, for "His kingship rules over all" [Psalms 103:19]. And this is the essential completeness of the unification: when one knows that all the vitality and conduct of every particular of creation is bound and connected to Him — for He gives life to all. And this is "and ends with connection."

127

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

127

Just as one must believe in His existence and unity, so too one must believe that He is the Creator, the Former and Conductor — a King who rules, dominates, and watches over every matter from beginning to end. For one who does not believe, G-d forbid, that He rules over everything and that "His kingship rules over all" — is a heretic who "cuts among the plantings" (מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת) [a Talmudic expression for one who creates a heretical separation, Chagigah 14b]. Therefore the essential Emunah is in the aspect of "you shall know today… that Hashem is G-d in the heavens above and upon the earth below — there is none other" [Deuteronomy 4:39]. For one must crown Him above and below and believe that His kingship rules over all. And through this all creation returns and is included in His wisdom — which is the aspect of the orderly — from the aspect of the disordered. And the aspect of malchus which is the aspect of Elokim is unified with the Name of Havayah — which itself is the aspect of "Hashem is G-d" [the proclamation made at the end of Yom Kippur and of Eliyahu at Mount Carmel].

128

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

128

The essential revelation of His kingship and sovereignty is through Emunah — for Emunah is the aspect of malchus as stated. For through intellect it is impossible to attain Him or the ways of His conduct — only through Emunah. And the essential Emunah is drawn through the holy Torah that we received in writing and orally. And the essential completeness of Emunah is through the Oral Torah — in which lies the essential distinction of Israel over the nations. For the nations also know the Written Torah and study it. But from the Oral Torah they are completely distant and deny it. And similarly regarding holy Emunah: in truth the nations all have Emunah in His existence, as our Rabbis said: "they call Him the G-d of gods." But in the particular details of Emunah — namely believing that Hashem conducts the world according to His will through His specific providence, and that all the changes that occur in the world at every moment derive from Him, for even nature itself is conducted only by His will — in this matter they are confused with foreign opinions and great heresies. So much so that among them are a few complete heretics — but they are nullified in the minority, and even in the eyes of the idolaters themselves they are despised like dogs. For all acknowledge the fundamental Emunah in Him in the general sense. But we the children of Israel — Hashem separated us from the stragglers and gave us the Torah of truth in writing and orally. And we merit complete Emunah in all its aspects, believing in Him and that all the governance of the world in its particular details derives entirely from Him. And this is the aspect of the Written Torah and the Oral Torah: the Written Torah is the aspect of the essential Emunah in the general sense — therefore the nations also know it. And the Oral Torah is the aspect of the completeness of Emunah in its particulars — and from this no one knows and believes in ultimate completeness except the holy people Israel. And in truth both are one — the Written Torah and the Oral Torah, which are the aspects of general Emunah and particular Emunah, are both one and neither can exist without the other. Therefore in truth the nations who deny the Oral Torah have no share at all even in the Written Torah — for they do not fulfill it. Only there are some among them who know it and study it and have a small foothold in it. And similarly, since they are distant from particular Emunah — their general Emunah is also naturally blemished. Only in great hiddenness there is some point of general Emunah in them that they have some foothold in. It emerges that the essential distinction and superiority of Israel over the nations is in the aspect of the Oral Torah which is the aspect of particular Emunah — from which they are completely distant as above.

129

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

129

All sins are the aspect of the blemish of Emunah, and according to the blemish of the sin — so the holy Emunah which is the aspect of malchus is blemished. And the essential blemish is in the aspect of particular Emunah — the aspect of the Oral Torah. For the root of the point of general Emunah always remains. This is what is stated in the sacred writings: that malchus is comprised of ten points — ten sefirot. And when there are blemishes in the world, those above-mentioned points depart from it. Sometimes the blemish is small and only one point departs from it; sometimes more — until sometimes the blemishes intensify so much, G-d forbid, that all nine points and nine sefirot depart from it, leaving only one point — namely as above: the root of the point of general Emunah always remains. And through repentance, it returns and is built up in completeness.

130

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

130

The essential sin of the Golden Calf was that they blemished the Emunah of the Oral Torah, as explained there. Therefore Moshe then shattered the Tablets before their eyes — to show them that since they had denied the Oral Torah, the Written Torah also has no sustaining. And Hashem agreed with him, as our Rabbis said: "well done that you shattered them" [Shabbos 87a] — so that the Other Side and the kelipas should have no sustenance from the aspect of the Written Torah.

131

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

131

When one blemishes the aspect of particular Emunah — which is the aspect of the Oral Torah as above — this is the aspect of the blemishing of the moon. And through this one comes to poverty, want, and debts.

132

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

132

The essential free choice a person has is because there is good and evil. But from where the root of good and evil derives — this it is impossible to know through human intellect in any way. We only believe that Hashem — who is entirely good — contracted Himself as it were through wondrous wisdom, through wondrous and varied contractions, until the root of judgment came into being, which is the root of evil — so that man should have free choice. For it is impossible to recognize and know Him except through free choice specifically, as is known. But to understand through intellect how this comes about — is impossible to understand in any way. And one who enters into this to understand it through the intellect specifically — this is the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil, which caused death for generations. And the essential rectification for this is through the Tree of Life — which is the aspect of the living holy spirit drawn in its root from the aspect of prayer, which is the aspect of "Eden — an eye has not seen" [Isaiah 64:3, cited Berachos 34b]. It is the root of the spring that issues from the house of Hashem, and it is the aspect of "a path that the vulture does not know" [Job 28:7] — which cannot be attained through any intellect. One can receive from there only through prayer and supplication which is the aspect of Emunah. And then one merits to draw the spring of wisdom from there into the holy Torah — to clarify through this the ruling of halacha (פְּסַק הַהֲלָכָה). And through this specifically one clarifies the Tree of Knowledge of Good and Evil — namely, clarifying the good from the evil, the permitted from the forbidden, and so forth. For the essential clarification is specifically through Emunah which is prayer.

133

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

133

Through the Emunah of the will (אֱמוּנַת הָרָצוֹן) — namely, believing with complete Emunah that everything is conducted only by His blessed will — one thereby merits to the illumination of the will: that he yearns and longs for Hashem and His service with strong will and great yearning, as explained there.

134

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

134

The essential thing is Emunah — and it is forbidden to enter at all into investigations, questions, and attempted answers regarding the conduct of the Creator and all similar matters. Only to strengthen oneself in Emunah alone. For if one wishes to resolve some question, a second question can arise afterward even stronger than the first — to the point where one can come through this to complete heresy, G-d forbid. Therefore it is forbidden to study even books composed by the great ones of Israel on these matters — only not to begin entering into investigations and questions at all. And if sometimes some investigation or question enters one's mind — one should push it away from one's mind and believe in Hashem that He is righteous and upright and it is impossible to understand His ways, for His thoughts are exalted, and so forth. And then if one always strengthens oneself in added Emunah and does not force the moment to specifically resolve one's question — through this one will merit reaching a higher level. And then the light of Hashem will shine upon him and he will automatically merit to understand well what he could not understand at first. For through Emunah one subsequently merits intellect, as stated elsewhere.

135

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

135

It is impossible to know and believe in Hashem in truth except through two aspects of attainment together: the attainment of "where is the place of His glory?" (אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ) [from the Kedushah prayer] and the attainment of "the whole earth is full of His glory" [Isaiah 6:3]. These are the attainments of son and student together. For Hashem is, as it were, hidden and revealed — hidden from the side of His essence, and revealed from the side of His acts. And "hidden and revealed" is the aspect of these two above-mentioned attainments. And one must include both of them together specifically — this is the essential knowledge of Him. And one who separates, G-d forbid, one from the other is "a whisperer who separates the prince" — who separates the Prince of the world. And from there all heresies, disbelief, all false beliefs, and idolatry derive. For through the attainment of "where is the place of His glory?" alone — one can fall to complete heresy and disbelief, since one sees that it is impossible to attain Him in any way. And all heresies and disbelief derive from this aspect: from separating the attainment of "where?" from the attainment of "the whole earth is full of His glory." And conversely: through the attainment of "the whole earth is full of His glory" alone — false beliefs and idolatry are drawn, G-d forbid, which derive from the excess of light and so forth, as explained there. Therefore one must truly include both these attainments together: to believe that the whole earth is full of His glory — and yet He is hidden and concealed in ultimate concealment, impossible to attain or know anything of Him. And it is forbidden for us to worship anything other than Hashem alone.

136

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

136

The entire world and its fullness is filled with very awesome and very sublime mysteries and secrets. And even one who is not such a great Tzadik — but is a genuine person of understanding and believes in the truth — can understand from afar the wonders and awesomeness of the Creator that fill the entire world. For there is deep and wondrous wisdom in every matter, as it is said: "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24], and it is written: "how great are Your works, Hashem — how very deep are Your thoughts" [Psalms 92:6]. For every matter receives vitality from the wisdom of the holy Torah. And the Torah is filled with secrets and secrets of secrets without end, and it is clothed in all the matters of the world. Therefore certainly in every matter in the world — in general and in particular — there are very, very sublime mysteries. And there is a wondrous and hidden reason for every particular of nature. For in truth there is no "nature" whatsoever — for nature is conducted through His wisdom through wondrous providence, through the letters of the holy Torah through which He created and conducts all in His awesome wonders. Therefore in every matter in the world — in general and in particular — there are the highest mysteries. But since all this is very much hidden from the world because of its physicality — no person knows what happens in the world at any time. Therefore the essential is faith in genuine Sages: the true Tzadikim who completely shattered their bodies until they merited to attain the mysteries of the world, to the point where all their deeds and all their words contain wondrous mysteries and nothing is simple or straightforward at all. For they know what they do and say. And through our believing in them — that all their words and deeds are not simple but contain mysteries — through this we also believe that in all the matters of the world there are mysteries, only we do not understand them because of the physicality of our bodies. For behold — this Tzadik who shattered his body knows genuinely what he does and says, and all his words and matters are filled with wondrous mysteries and secrets. And through this — that we merit to believe so greatly in the true Sages — through this is the essential unification of the Holy Blessed One and His Shechinah, the essential rectification of all the worlds, the nullification of all the harsh judgments, and upon this depends the sustaining of all the Torah.

137

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

137

"In the beginning G-d created the heavens and the earth" [Genesis 1:1] — and the Targum renders "bereishis" as "bechukmeta" — through wisdom. And certainly hidden in His wisdom are sublime mysteries in general and in particular: in every detail of creation, in every herb, and in every limb of every creature, and in every single particular. But "the earth was chaos and void…" [Genesis 1:2] — which alludes to the four kingdoms, as our Rabbis said. These draw sustenance from the fallen wisdoms which are the external wisdoms of the rationalists and philosophers, and the worthless, foolish, and false wisdoms of the rest of the world. Through this all the holy hints and all the sublime mysteries clothed in all creation in general and in particular are very much concealed and hidden. But "and the spirit of G-d" — this is the spirit of Moshiach, which is the aspect of the totality of all genuine Tzadikim. "Hovered over the face of the waters" — this is "the face of the Torah" (אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא) [Zohar]. Through this: "and G-d said: let there be light" — "light" is called a mystery, as stated in the holy Zohar. Namely: through the true Tzadikim and through the revelation of their Torah innovations, the sublime mysteries in all creation are revealed and illuminated. And through this comes the entire essential rectification of creation — the aspect of "and there was light."

138

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

138

The matter of how the walls of the house derive from the aspect of silence — which is a fence for wisdom — and Emunah is the aspect of the doorway through which one enters the house of wisdom to draw holy da'as from there — see "Bayis" [House] §16.

139

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

139

Hashem Himself — certainly He cannot be attained, as it is written: "no thought can grasp You at all, and none knows You at all" [Tikkunei Zohar]. But permission is granted to speak of His wonders and His attributes as far as each one can understand and speak — for even His attributes and His ways cannot be attained except up to the boundary each person has in his da'as. In the aspect of "her husband is known in the gates" [Proverbs 31:23] — each one according to what he assesses in his heart. And this cannot be told to another — nor can one even tell oneself from one day to the next, as stated elsewhere. Therefore our Rabbis warned: one does not expound the Merkavah (מֶרְכָּבָה — divine chariot) even to one person alone, unless he is a sage who understands on his own. For the attainment of His Divinity is the aspect of Ma'aseh Merkavah — which is impossible to speak about or reveal to another at all. About this it is said: "let them be yours alone, and not for strangers with you" [Proverbs 5:17]. For even though one must certainly also speak with one's fellow about this holy da'as — to know and recognize Him — one must speak and converse only about His wonders, in the aspect of "speak of all His wonders" [Psalms 105:2] and many similar verses. And through this the Emunah is automatically strengthened in one's heart and one's fellow's heart. But the very spark of knowledge of His Divinity according to what one assesses in one's heart — this it is impossible to tell to another at all. And the rationalists and philosophers are the exact opposite of all this — for they strive to remove from the da'as the general knowledge that everyone can know of His Divinity through the very wonders and awesome deeds He performed for us at the Exodus from Egypt, the Splitting of the Sea, and the Giving of the Torah. And similarly what He has done for us — wondrous miracles in every generation through the true Tzadikim of the generation. These above-mentioned rationalists deny all this — and instead wish to investigate the knowledge of His Divinity only through the attainment of da'as alone, entering therein to investigate specifically in public matters that cannot be attained at all. As our Rabbis said: "one who gazes at four things, it would have been better had he not come into the world…" [Chagigah 11b]. Therefore they are from the aspect of the Erev Rav (עֵרֶב רַב — the mixed multitude) — specifically "Erev Rav": who mix the da'as of many of them together in the matter of the investigations of His Divinity. Whereas this knowledge in holiness is truly only for each one according to what he assesses in his heart — and one cannot speak of it at all, even one with another. All the more so in public — as our Rabbis said: "nor the Merkavah to one alone…" as above. And through this they went astray to where they went astray in their wisdom of investigation. And they are the precise opposite of the holiness of Israel, as explained there.

140

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

140

All the errors and heresies of the earlier generations who worshipped idols, and of the current ones who are rationalists and philosophers — all of it derives through evil desires. Particularly the general desire, in which they are the most submerged, as is clearly seen. And therefore they incline after falsified and truth-inverted reasonings. And it is known how greatly our Rabbis warned with severe warnings not to meditate upon their books. And therefore it is true: in the earlier generations the philosophers denied the words of the Talmudic sages — and even now we know the truth that they completely deny the words of our Rabbis. But recently they have schemed with great craftiness, through words of foolishness and deceit, to equate even the views of the Sages of Israel in the holy Talmud with their evil opinions, G-d forbid — wishing to introduce the foolishness of their evil wisdom into the words of the holy Talmud and also into the holy Kabbalah books. All this is in order to sway the hearts of the children of Israel, G-d forbid, after their evil, bitter, impure, and falsified outlook. But who is the fool and simpleton who would not understand their craftiness? And the person who desires the truth — to remain in the point of his Jewish identity — will certainly not acquiesce to them nor listen to their words, their enticements and temptations. For Jacob's portion is not among these.

141

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

141

The unification of the Holy Blessed One and His Shechinah face to face is the aspect of the inclusion of after-creation in before-creation in the general sense. For know this general principle: Hashem Himself, as it were, is called the Holy Blessed One — and the drawing of His vitality by which He gives life to all the worlds is the aspect of the Shechinah. And in truth all is one — for "Hashem is One and His Name is One" [Zechariah 14:9]. For His vitality is cleaved to Him in complete unity. Only for the sake of free choice, Hashem as it were gave room for error so that free choice would exist — to the point where there are heretics and sectarians who do not believe in His providence. And they make, as it were, a separation between the Holy Blessed One and His Shechinah: between Hashem and the totality of the worlds that He gives life to through the Shechinah of His might, as above. And in truth this matter is impossible to understand: how Hashem who is exalted above all conducts and gives life to all this physical world. And similarly how the totality of creation is included in the aspect of before-creation in complete unity — in the aspect of father and son as one — and yet the creation will be sustained and not be nullified in existence. All this is very hard to attain, and even Moshe Rabbeinu, peace be upon him, was perplexed by this. And this is the secret of the Splitting of the Sea as explained there. And this matter we cannot attain through any da'as — only through Emunah alone. For through the free choice of a person — through our inclining our da'as to believe in the truth: that everything derives only from His unity, and that even now after creation everything is conducted only by His providence alone — through this very thing the light of His providence shines upon us in completeness. And through this, after-creation is included in the aspect of before-creation in great completeness. And this is the essential completeness of the rectification of all creation, as explained there.

142

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

142

The totality of the creation of the world is the aspect of the drawing of divine spirituality into contractions — and all of it is in order to reveal the holy Emunah which is the aspect of malchus. For this was all created, as it is written: "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. But the Emunah of malchus cannot be revealed in completeness except after creation — through the acts of the lower beings. For there is no king without a people [Avos d'Rebbe Nosson]. And similarly Emunah is only applicable regarding a matter that is not seen and one must believe in it — which is only after creation has distanced itself from the Supernal Emanator. For then it is impossible to see and understand the Emanator, and one must believe in Him with complete Emunah. Therefore at the beginning of creation there was no completeness in the creation — since the attribute of Emunah had not yet been fully revealed. Therefore the north was created lacking [an allusion from the Midrash to an unfilled corner of creation, indicating incompleteness] — to show that creation was still lacking. Until the holy Tzadikim come, who draw divine spirituality into contractions (this is the aspect of the north wind — see there). Through this the Emunah is rectified in completeness — which is the essential rectification and completeness of all the creation of Bereishis.

143

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

143

Emunah is the aspect of the ayeles hashachar (אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר — the doe of the dawn). For Emunah is the aspect of darkness and blackness — since the essential Emunah is only in what one does not know. And a hidden and concealed matter is the aspect of darkness and blackness, in the aspect of "He made darkness His hiding place" [Psalms 18:12]. And there is the essential Emunah — where one must strengthen oneself in Emunah until the Emunah shines for one as if seeing with one's very own eyes. This is the aspect of the dawn's ascent, the aspect of "but the path of the righteous is like the light of dawn — going and shining…" [Proverbs 4:18]. For they strengthen themselves in complete Emunah from within the darkness of night — until it ascends and shines for them like the sun at noon.

144

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

144

Just as through holy counsels the holy Emunah is revealed — so too conversely: through evil counsels, the aspect of the counsel of the wicked, G-d forbid, through this the holy Emunah is weakened, G-d forbid, and false beliefs and heresies are drawn, Heaven have mercy. Therefore counsels require very great guarding.

145

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

145

When one knows and genuinely believes that Hashem is the place of the world and the world is not His place, and that only He knows the place of each and every individual — and judges each one according to his place — through this all the questions of "a righteous man and it goes well for him, a righteous man and it goes badly for him" [Berachos 7a] are nullified. For He certainly knows that this person cannot come to his eternal ultimate purpose except through having all good in this world. And conversely, the other cannot come to his eternal ultimate purpose except through great poverty and want in this world. And all according to the place of each person — which no human being knows, only He alone who is the place of the world, as above.

146

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

146

The essential daily renewal of the works of creation is only in the matter of the elevation and clarification of holy Emunah with wondrous renewal each and every day, and so forth.

147

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

147

There is the aspect of the very essence of the point of malchus-Emunah — this point endures forever and is never interrupted, in the aspect of "and His kingship and His faithfulness endure forever". And this is the aspect of the divine overflow of holy Emunah that constantly flows down upon us from above — from there is the root of the Emunah implanted in the heart of each and every Jew. But one must still add additional illumination, vitality, and intellect upon the point of holy Emunah — to magnify it and build it up into the aspect of a complete countenance (פַּרְצוּף שָׁלֵם). And this depends on the rectification of our deeds, as is all understood in the writings of the holy Ari. And from these two aspects derive the aspects of dew and rain, as explained there.

148

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

148

In the future there will be complete and holy academies in which the study of holy Emunah will be learned, in the aspect of "I will yet make you dwell in tents as in the days of the appointed time" [Hosea 12:10]. And Rashi explains: as in the days of the first appointed time — when Yaakov our Father, the wholehearted man, dwelt in tents. And all the academy of Yaakov our Father — in which he studied with his sons and students as our Rabbis said — was entirely the study of holy Emunah. For the commandments had not yet been given then. And the essential matter of their learning was in the subject of holy Emunah: to nullify all idol worship and heresies, and to draw and plant and establish within the heart of each and every one the holy Emunah in completeness.

149

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

149

In the future they will engage only in this: to give thanks to Him for all the wondrous kindness He performed for us in this world by instilling holy Emunah within us. And we must also now in this world draw upon ourselves this aspect — the aspect of the delight of the World to Come: to give thanks to Him each day and at every moment for all this wondrous kindness — that He arranged through His wonders to instill within us the holy Emunah. For it is our life and the length of our days and all our sustaining for ever and ever.

150

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

150

The essential vessel of the divine overflow (כֶּלִי הַשֶּׁפַע) that is completed through the words of prayer is through complete Emunah — which is the essential vessel to receive all goodness. Just as one must have complete Emunah in Hashem that He creates all, conducts, rules, and watches over, and it is in His power to change nature according to His will and to bestow all goodness — so too one must have Emunah in oneself: to believe with complete Emunah that Hashem hears, listens, and gives attention to every word of every single Jew — even the most lowly of the lowly. For He hears the prayer of every mouth. And there is power in every single Jew to effect his request mercifully before Him, if he prays to Him in truth, as it is written: "Hashem is close to all who call upon Him — to all who call upon Him in truth" [Psalms 145:18]. And as long as one does not have Emunah in oneself — that one too has the power to draw the divine overflow through one's prayer — one still has no vessel to receive the divine overflow. For one has no place or vessel in one's heart to receive the overflow — since according to one's own mind one is far from receiving and drawing the overflow, since one does not believe in oneself that one's prayer makes an impression. Therefore the essential formation of the vessel through prayer — to draw the overflow and effect one's request — is through complete Emunah in all its aspects: believing that He is all-powerful, dominant, conducting according to His will. And also that He is gracious and compassionate and hears the prayer of every mouth. This is what our Rabbis said: "a person should always arrange the praise of the Omnipresent first, and then ask for his needs" [Berachos 32a]. For through the arranging of the praise of the Omnipresent, the Emunah is strengthened in completeness in all the above aspects. And through this the Emunah is strengthened within us — that He will have compassion on us too and hear our prayer and bestow all goodness upon us, as He heard the prayers of our ancestors. And this is why one concludes the asking of one's needs with the blessing of "Who hears prayer" — for this is the essential: to believe with complete Emunah that Hashem hears the prayer of every mouth. Through this is the essential completeness of the vessel to receive the divine overflow as above.

151

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

151

Through believing in the aspect of Chukas HaTorah (חֻקַּת הַתּוֹרָה — the supra-rational statute of the Torah) — namely, through believing in the aspect of the holy supernal encompassing lights (מַקִּיפִין עֶלְיוֹנִים), which it is impossible to understand — through this very act those encompassing lights shine. And one merits the illumination of the intellect in completeness, as far as it is humanly possible to understand. And through this one merits holy ardor of the heart — until the flame of the heart ascends constantly of its own accord in great holiness. And the purification of the Red Heifer (טָהֳרַת פָּרָה אֲדֻמָּה) is drawn upon him, and he is purified from all impurities.

152

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

152

Every person needs two aspects of service to Hashem — which are the aspects of Torah and prayer, the aspects of intellect and Emunah. For through a person engaging his intellect and da'as in all matters of Torah and commandments and meriting to fulfill them in truth — through this he clarifies all the holy sparks that fell through the shattering of the vessels, and nullifies all the kelipas derived from the shattering of vessels. But since there are yet other kinds of kelipas and heresies whose root derives from the aspect of the tzimtzum of the empty space — which cannot be nullified except through Emunah and prayer — and moreover, even the essential coming-into-being of the shattering of vessels derives in its root ultimately from the aspect of the force of the tzimtzum of the empty space — therefore the essential sustaining and foundation of all Torah and commandments is only through Emunah, in the aspect of "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. For through Emunah one subdues and nullifies the kelipas that come from the aspect of the empty space — and then one can serve Hashem through intellect: namely the intellect clothed in Torah and commandments whose foundation is Emunah. And through this one clarifies the holiness from the shattering of vessels, and His Divinity is revealed in every place.

153

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

153

The entire matter of the tzimtzum of the empty space and the aspect of the shattering of vessels and their rectification — is found in every person. And one who has a heart to understand can understand a little of this matter in every person. The general principle is that the essential is Emunah — for it is impossible to fully receive the light through the vessels (which are the aspect of the contractions and thickening of the light drawn through the beginning of the tzimtzum of the empty space — through which the essential coming-into-being of the vessels occurred), except through complete Emunah. For through this the tzimtzum of the empty space is sweetened — since one believes that even the empty space is filled with His Divinity. And this itself is also the aspect of the complete rectification of the vessels, so that they can receive in completeness the light drawn into them. But when there is a lack, G-d forbid, in the Emunah and it is not complete — this is the aspect of the excess of dross that was in the vessels, through which they shattered, since they could not endure the light within them because of its excess — and they shattered, as explained in the beginning of Etz Chayyim. And the dross themselves are the aspect of the judgments derived from the aspect of the beginning of the tzimtzum of the empty space. It emerges that the shattering of vessels also derives in its root from the aspect of the empty space. Therefore the essential rectification of all is only through complete Emunah as above.

154

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

154

The essential protection of a person's money and possessions is through Emunah — one must believe that everything is only from Hashem, and that "no man prevails through strength" [I Samuel 2:9]. And through this the money and possessions are protected from all the damages from which a person has no power to guard himself.

155

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

155

Before the Giving of the Torah, holiness was very much concealed and there was no knowledge of Him at all — and the entire world was then in the aspect of the empty space, for the world was empty of the knowledge of His Divinity. And this was the essential toil and service of the holy Patriarchs: for through the strength of their Emunah and their holy service, they revealed and publicized that even within the empty space His Divinity is found — and they drew Emunah into the world.

156

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

156

The essential service of a person in this world is to connect the external to the internal — namely, not to be drawn after the physicality of any matter, but to look well and connect oneself to the intellect and divine vitality that exist in every matter, so that the intellect illuminates for him to draw close to Hashem through every matter in the world. And this matter is very high and very much hidden from human beings, and it is impossible to merit this except through the holy Torah. For through the Torah, power is given to the holy malchus to overpower the malchus of the Other Side — and then the good inclination overpowers the evil inclination, and one merits to subdue and shatter all bodily desires. And each person, according to how much he shatters his heart's desire — so too he merits to look well at the genuine intellect that exists in every matter. But even one who has already merited to shatter all desires — nonetheless he must be careful to have a contraction in his intellect, not to breach the boundary to gaze at what he has no permission for. All the more so one who is still submerged in desires — who must certainly contract his intellect not to breach it to know more than is fitting for him according to his level. Therefore the essential wisdom and genuine intellect is Emunah, which is the totality of the entire holy Torah, as it is written: "all Your commandments are Emunah." Namely: one must conduct oneself in every matter according to the holy Torah. And when looking at any matter, one should know and believe with complete Emunah that there is certainly a great intellect in this matter, and one can recognize through it the greatness of the Creator and draw close to Hashem through it. And if one merits to know and understand and attain some intellect in it relevant to the service of Hashem — good. And if not — one should contract one's intellect and rely on Emunah, until one purifies one's body appropriately, whereupon one will merit to understand as befits one. But in any case, even all the while one does not understand well the intellect within every matter, one must believe with complete Emunah that there is truly and certainly great holy wisdom and intellect in it — for "all of them You made with wisdom" [Psalms 104:24] — and everything is in order to draw close through it to Hashem and recognize Him through it, as it is written: "everything that Hashem made is for His sake" [Proverbs 16:4]. For in truth this is the essential free choice: that one does not understand and see the intellect and wisdom — which is the divine vitality that exists in every matter. For if all could see it eye to eye, there would certainly be no free choice — for all would certainly choose the wisdom and intellect, which is the essential very essence of the good and pleasantness of every matter, beyond which there is nothing higher. What fool would turn away from such sweet pleasantness to be drawn after the murkiness and physicality of all the desires of this world? But since Hashem in His wisdom concealed from the world the holy wisdom and vitality that exists in every matter, and it is impossible to attain it except through much toil and labor in Torah and commandments — and even then it is impossible to attain it in this world in ultimate completeness until the future, when "the earth shall be filled with knowledge…" [Isaiah 11:9] — as it is written: "also the world He placed in their heart, without a person finding out the work that G-d made from beginning to end" [Ecclesiastes 3:11]. And Rashi explains: "the world" is written deficiently [ha'olam — alluding to he'elem: concealment], a language of concealment — that He concealed from the creatures and so forth. Namely: it is impossible in this world to fully attain how the inner dimension — which is the aspect of the beginning of every matter — is connected and joined to its external dimension which is the aspect of the end. Until the future after the resurrection at the time of receiving the reward — when we will merit to know and attain all that was done in this world and all that Hashem intended in His creation of this world and all within it and all its governance throughout all the days of the world from beginning to end. And therefore since it is now impossible to understand and attain the inner intellect that exists in every matter in completeness — through this is the essential power of free choice. But through holy Israel believing in Moshe Rabbeinu and his holy Torah and all the Tzadikim who come after him, and walking in their ways, and believing that in every matter there is an inner divine vitality — the intellect within every matter, which is its purpose — and conducting themselves in every matter according to the holy Torah: through this they connect the external to the internal through the holy Emunah, which is the essential intellect. To the point where there are Tzadikim who attain great attainments in this — and even they contract their intellect, not to breach the boundary more than necessary as above. This is the opposite of the wicked and rationalists who wish to contemplate, gaze, and understand every matter to its very depths — but since they are submerged in all the desires and literally act as animals, through this they have no contraction in their intellect. And because of this they became very confused in many foreign opinions and great heresy. But Jacob's portion is not among these, as all is explained there.

157

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

157

Through contracting one's brain so as not to be arrogant to be wise in one's own eyes — not wishing to attain more than one's intellect permits — rather contracting one's brain, humbling oneself like hyssop and worm, and relying on Emunah — through this specifically one merits to purify the ultimate of the external, and to connect even the ultimate of the external to the internal. And this is the aspect of the purification of the Red Heifer, as explained there.

158

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

158

Through complete faith in the Sages, the world is protected together with all its wealth and possessions from all manner of damages and losses. And for this there is also required great love and peace among Israel.

159

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

159

One must be very strong in faith in the Sages in all its aspects: to believe in genuine Tzadikim, to believe in one's companions and speak with them in fear of Heaven — for in every Jew there is a good point which is the aspect of a Tzadik. And one must strengthen oneself especially to believe also in oneself — to believe that even one's small service and engagement in Torah is very precious before Hashem. And particularly what one has merited — to draw close to genuine and upright Tzadikim and believe in them — this is very precious before Hashem. For even if one believes in Hashem and in the Tzadikim and one's upright companions — but does not believe in oneself: namely, does not believe of oneself that one's Emunah in the genuine Sages and so forth is very, very precious — this too is a blemish of faith in the Sages. And in one sense this blemish is the worst of all: as is commonly found in many people who are somewhat upright and beginning to draw close to men of truth, to Tzadikim and upright men — but they say about themselves: "I know certainly that they are upright and righteous — but what avails it for me? For I know and recognize my own soul's deficiency…" And through this one falls, G-d forbid, and distances oneself entirely. To the point where many become afterwards disputants and persecutors of men of truth through this. It emerges that all their blemish in faith in the Sages was through not believing in themselves. For one who wishes to care for his life must ask Hashem until he strengthens himself in faith in the Sages so greatly that he also believes in himself — that he believes in the great power of the righteousness of the true Tzadikim, to the point where they will certainly also rectify him and elevate him higher and higher if he holds himself to be cleaved to them all the days of his life. For his Emunah in himself — that he believes in the Tzadikim and draws close to them — is very, very precious. For Emunah is only in a matter that one does not understand through intellect — therefore one must also believe in oneself with complete Emunah, even though according to one's own intellect and self-knowledge one is very far from Hashem. Nonetheless one must believe with Emunah that even the few good points one has are very precious before Hashem. And the essential blemish of the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil — from which the filth of the serpent was drawn, from which all the blemishes of the preceding generations derived: the generation of the Flood, the generation of the Dispersion, and so forth — all the blemishes of all the generations — all was through the blemish of faith in the Sages of Chavah, who did not believe completely in the words of the First Man who was commanded not to eat from the Tree of Knowledge. And the essential blemish was what she subsequently caused the First Man — that he too blemished faith in the Sages: namely by falling in his mind and not believing sufficiently in himself until he was enticed by her words. And the same applies now for each and every one of Israel. For if a person believed in himself that his soul is very, very high — for even the soul of the lowest of Israel is very high, and on it depend all the upper and lower worlds — he would certainly guard his soul very much not to cause any blemish, and would be very quickened in the service of Hashem.

160

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

160

One who blemishes faith in the Sages — not only does he not merit that the Torah should be established within his innards in the aspect of "and Your Torah within my innards" [Psalms 40:9] — but on the contrary: from the waste products of the food in his innards, putrid vapors rise up and confuse his mind with reasonings inverted from the truth, to the point where he cannot bring forth true legal rulings from the Torah. It emerges that the Torah departs and distances itself from him — since he cannot bring forth from it true rulings. And then he is in the aspect of what our Rabbis said: "the Torah of Doeg [the wicked man from the time of King Shaul who misused his Torah knowledge] was from the lips outward" — namely, it was not established within his innards. And all this is because he blemished faith in the Sages. But one who merits faith in the Sages thereby merits that his eating is like manna — for the waste products do not rise to the brain. And through this he merits to bring forth true legal rulings — which is the essential practical fulfillment of the Torah. And he merits the aspect of "and Your Torah within my innards" — and is then counted as if he made the words of Torah himself, as explained there.

161

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

161

One must believe that all the craft-wisdom of all the craftsmen in the world — all of them derive in their root from the wisdom of the holy Torah, which was the craftsman's tool of the Creator of Bereishis, as it is written: "I was beside Him as a craftsman" [Proverbs 8:30] — and our Rabbis expounded: "do not read 'amon' but 'uman' — craftsman." [Bereishis Rabbah 1:1] And Hashem intentionally created the world lacking completion — so that the completion of all creation would be only through Man, as our Rabbis said: "wheat needs to be ground…" And for all this, various crafts, labors, and devices are needed. And similarly many crafts and labors are needed for clothing — for it is impossible to wear flax and wool as they are. And so too in every matter in the world. And every time and in every generation, many wisdoms and devices are continually renewed in the matter of craftsmanship and implements of craft — to more quickly bring a vessel to its finished form. As in the matter of the craft-devices through the "machine" (מַאשִׁין — that is, machinery) that are continually renewed in every generation. And all these crafts, devices, and their implements — in which there is great wisdom — all derive in their root from the wisdom of the Torah. And all their vitality and sustaining is through faith in the Sages — for the genuine Sages of every generation toil and labor each time to complete the Torah more fully, to innovate in it genuine innovations and to multiply books on the Torah without end. Through this is the essential completeness of the Torah — this is the aspect of "and he pondered and probed and composed many parables" [Ecclesiastes 12:9] — and our Rabbis expounded: he made ears for the Torah [Vayikra Rabbah, meaning: he made the Torah accessible to all]. For the genuine Sages engage in this in every generation to complete the Torah more fully. And the essential ones are the holy Tzadikim who know all the ways of the Torah in its root — to the point where they find and reveal each time deep and wondrous new counsels as to how to give life and strengthen all the weak souls and introduce the fulfillment of the Torah into the world. This is the essential thing — and they engage in this through many, many devices, wondrous and awesome crafts and labors. And from there the power and vitality descends and unfolds to all the craftsmen and laborers in the physical dimension, who continually renew wisdom and fresh intellect and invent new crafts, labors, and wondrous implements for the rectification of the particular details of creation in the physical dimension. For it is known that all the vitality in the world — in general and in particular — derives only from the holy Torah. And therefore the totality of creation as it was created — its essential vitality comes from the Torah as it was given from heaven. And therefore the world was created lacking completion — and its complete rectification is specifically through Man: to teach that even the holy Torah in the general sense as it was given, is as it were lacking completion. And its essential rectification and completeness is through the genuine Sages of every generation — to whom the Torah was given to expound and innovate in it. This is the essential rectification and completeness of the Torah — which is only through faith in the Sages. For without the genuine Sages, one would not know anything from the Torah. And from there — from the wisdom of truth of the Sages who create and innovate each time many wondrous crafts and labors in the holy Torah — from there all the craftsmen in the physical dimension also receive their power: those who labor to complete all the particular details of creation in the physical dimension. And therefore all the labors and crafts in the world are included in the thirty-nine labors of the Mishkan — and from there is their essential sustaining and vitality. For the essential blemish of the Golden Calf was through the blemish of faith in the Sages (they did not sufficiently believe in Moshe, as it is written: "for this Moshe the man… we know not what has become of him" [Exodus 32:1] — see there). And the labor of the Mishkan was the repentance and rectification for this. And from there the rectification unfolds to all the crafts in the world — for all of them derive and descend from the completeness of the holy Torah that is completed in every generation through the rectification of faith in the Sages.

162

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

162

The essential servitude and toil of livelihood derives from the blemish of faith in the Sages — for through the blemish of faith in the Sages one falls into servitude, and one's livelihood comes only with very great difficulty, to the point where one is compelled to hire oneself out to work for another for the sake of livelihood. But through faith in the Sages one merits freedom: to remove from oneself the yoke of servitude and the toil of livelihood — and one's livelihood flows to one with great ease and abundance.

163

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

163

The essential completeness of faith in the Sages is when one disperses one's money to support the Torah scholar and to draw close to him.

164

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

164

Everything that passes over a person — whether in livelihood or in the service of Hashem — and it seems to him that it is impossible to serve Hashem because of the pressure of livelihood and the multitude of confusions and troubling thoughts that pass over him — he should know that all this derives from the blemish of faith in the Sages. And he should remind himself through this each time to repent with complete repentance for the blemish of faith in the Sages — and from now on genuinely believe in all the books of the genuine Tzadikim and Sages. Through this he will merit to draw sustenance from the all-encompassing supernal intellect (שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל) — through which all is sweetened and rectified.

165

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

165

Miscarriages come, G-d forbid, through the blemish of faith in the Sages.

166

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

166

The essential rectification of faith in the Sages — through which one merits to be included in the all-encompassing supernal intellect where all is sweetened and rectified — will be through Moshiach ben David. This is the aspect of what David labored all his days to find the place of Hashem: the point of the Even Shesiyah (אֶבֶן שְׁתִיָּה — the Foundation Stone) — where the stone tablets stand and where shines the above-mentioned all-encompassing supernal intellect.

167

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

167

The Torah is called "field, vineyard, garden, and orchard" — and one must strive in it so that it bears fruit: namely that Torah innovations and holy books should continually multiply and be added, through which the Torah is completed in great light. Therefore through faith in the Sages — through which holy Torah books multiply, and it is counted as if one innovated and composed them oneself — through this one's field will also bear fruit in the physical dimension and one will succeed. For the essential rectification of the power and vitality of all those who work the field so that their work succeeds is only through faith in the Sages.

168

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

168

All damages and losses derive from the aspect of the damagers of the world (מַזִּיקֵי עָלְמָא) who draw sustenance from the aspect of heresies and disbelief. And there are two kinds of heresy, from which two kinds of damage derive: the damage of theft and loss, and the damage of coercion. And the essential protection from all this is only through the Emunah of the will (אֱמוּנַת הָרָצוֹן). For when one genuinely believes that there is no natural compulsion whatsoever — that everything is conducted only by His blessed will — through this one is protected from all evil. For the attribute of Emunah is called "guarding" (שִׁמּוּר), as is known. See all this under "Mamon" [Money] §§188–189.

169

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

169

There are heresies and disbelief that come through the aspect of theft and deception — for their inner intention is only for their own benefit, in order to be able to fill their evil desires. Only the adversary steals and destroys their minds through many deceptions and crookedness, until they are ensnared in the net of heresy. And there are yet other kinds of heresy that are in the aspect of the forehead of the serpent (מֵצַח הַנָּחָשׁ) — whose intention is not for their own benefit. Rather the wickedness and evil within them — which is the aspect of the venom of the serpent — has so intensified that their minds incline to the opposite of truth, and they deny the Fundamental, G-d forbid, publicly, without any shame or disgrace whatsoever — Heaven have mercy. Therefore now one must sometimes deal against them also through stealth: to incline minds toward the Emunah of the will, to steal away the souls that were ensnared in the net of their error and bring them back toward truth. For now it is impossible to go against them openly — since the forehead of the serpent has not yet been fully subdued at its root. But in the future, when the forehead of the serpent is fully subdued and the root of the will is revealed — then it will be fulfilled: "how Esav shall be searched out — his hidden things laid bare" [Obadiah 1:6]. For all the hidden recesses of his wickedness and heresy will be revealed, and it will be possible to subdue him openly and with a high hand. For the Emunah of the will shall be revealed before the eyes of all. And then it will be fulfilled: "saviors shall ascend Mount Zion to judge the mountain of Esav — and the kingship shall be Hashem's" [Obadiah 1:21]. For His kingship shall be revealed before all.

170

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

170

Hashem created all creation only for Man who has free choice — and therefore His blessed will was that Man specifically should sustain and conduct all the world and its fullness, as it is written: "and the earth He gave to the children of Man" [Psalms 115:16]. And therefore Hashem wished that all the world and its fullness should be conducted through arousal from below (אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא) — specifically through the deeds of the lower human beings: that they specifically should conduct, give life, and sustain all the world. Therefore at the very beginning of creation — when there was still no person at all — it was as it were necessary for Him to create the world through His wonders alone, without any arousal from below. And therefore Hashem then created all things lacking completion — until Man would rectify them — in the aspect of "which G-d created to make" [Genesis 2:3], and our Rabbis expounded: "everything needs rectification — wheat needs to be ground." And the completion of the rectification of every matter is through arousal from below — specifically through the deeds of human beings. And then when Man rectifies a matter and completes it, he is counted as if he himself made and created that thing. For so it is: the essential creation needed to be through arousal from below — namely through the good deeds of the Tzadikim. As our Rabbis said: "My world — who created you? Yaakov created you." [Zohar, paraphrasing the idea that Tzadikim are co-creators] And from this it descended that even in the physical dimension all matters are lacking and need rectification through the deeds of lower human beings specifically. And because of this very reason all things were lacking from the beginning of creation — since they were created without arousal from below, and then there is no completeness in creation. For the essential completeness of creation is through arousal from below specifically. And from this derives the craft of all craftsmen and workers (אֻמָּנִים): that through the wisdom and intellect Hashem placed within them, they complete every matter through their craft and rectify it and make it into a vessel. For just as human beings must rectify and complete the world spiritually through their good deeds — for which the entire creation was made — so too must they physically: that human beings specifically should complete and rectify all the matters of the world. And in truth all is one — for through Man making a vessel and rectifying and completing it physically, through this the matter reaches its completeness spiritually as well. For when the matter is completed in its physical form, Israel's holy service of Hashem through it can then be complete — which is the essential vitality and completeness of all matters in the world. Wheat, for example — their essential completeness through which the glory of Hashem is revealed through them is when Man finishes and rectifies them and makes bread from them. For then one recites the blessing "Who brings forth" and the blessing after food (Birkas HaMazon). And they are then fully fit to be the food of Man who serves Hashem through the strength of this eating. And similarly flax — their essential completeness is when they are finished and made into vessels and garments for Man, and Man who wears them serves Hashem through them. And so with every matter in the world. For certainly the holy people Israel serve Hashem through all the matters of the world. But they cannot perform their service in full completeness through any matter — except after it has been rectified and made into a vessel physically. Then they rectify and complete the matter spiritually as well — through serving Hashem with it. This is the essential vitality and completeness of all the matters of the world. And behold: all creation was with wisdom, as it is written "all of them You made with wisdom" — for there is wondrous wisdom in every matter. But Hashem as it were contracted and diminished and removed from the wisdom what was needed to fully complete the rectification of every matter — so that the completeness of finishing the rectification of every matter would be specifically through Man as above. But certainly Man has no power to supply the lack of wisdom that Hashem diminished in every matter — for who can stand up to His wisdom in any matter? Therefore it is impossible for Man to complete all matters of creation — except through Emunah which is the totality of the entire Torah, as it is written: "all Your commandments are Emunah." And this very thing is the essential power of Man's free choice — through which he has the power to rectify all creation and complete it through his arousal from below through the power of his free choice. For certainly if Hashem had revealed His wisdom in every matter in completeness — then all matters would be in ultimate completeness, and all would know and attain the wisdom in every matter, namely His blessed intention in creating that matter. Then certainly there would be no free choice for Man — for His essential intention in creating every matter in the world was so that they should recognize and know Him through all the matters of the world, as the holy Zohar writes: "in order that they should know Him." And if all could see this eye to eye and know and attain the genuine good that exists in every matter of the world — certainly all would choose the good. For what fool would turn away from such genuine good to incline after vanity? But since Hashem removed from the wisdom needed for the completeness of every matter and concealed it from the world — to the point where not all know in completeness the intent of His wisdom in every matter — therefore there is free choice. For one who wishes to incline his mind toward truth merits Emunah, and through this completes all matters through Emunah which is the totality of all the Torah. For the essential Emunah is in what one does not know — namely, since it is impossible to know and attain His wisdom in any matter — therefore one must strengthen oneself in Emunah. And there is the essential free choice — for the totality of free choice is in the matter of the fulfillment of the Torah whose essential is Emunah as above. Therefore the essential completeness of all matters is through Emunah. And from there derives the craft of all craftsmen — who must rectify and complete all the matters of the world. For the essential rectification is through Emunah as above. Therefore they are called omanim (אֻמָּנִים — craftsmen) from the language of Emunah (אֱמוּנָה). And therefore all the labors of the craftsmen are included in the labor of the Mishkan — for the essential purpose of building the Mishkan was to draw Emunah into the world: to draw the Shechinah of His Divinity down below into this world, as is known. And therefore the Torah is also called "oman" — craftsman — as our Rabbis said: "do not read 'amon' but 'uman'." For it was the craftsman's tool of Hashem in the work of creation. And the essential foundation of the Torah is Emunah — which is the essential power of free choice. It is only for this that Hashem created all things lacking and removed from the wisdom within every matter and concealed His wisdom as it were — in the aspect of "also the world He placed in their heart" [Ecclesiastes 3:11], and our Rabbis expounded: "the world" is written [deficiently]. And all is for the sake of free choice — so that Man should draw himself toward Emunah if he wishes eternal life and looks at the truth. And conversely: if he wishes, G-d forbid, to incline to the other side, he will find room to err, G-d forbid — since the wisdom was not revealed in completeness. And through this Man has free choice. And then: if he chooses the good and draws himself to Emunah — through this he completes and rectifies and finishes all creation. This is the aspect of the root of the craft of all craftsmen — which derives only from Emunah as above.

171

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

171

If all things had been created in their completeness, then the kelipas and Other Side would have had no sustenance at all and would require no guarding whatsoever. Only since all things are lacking — from there the sustenance and foothold of the Other Side descends, for all their sustenance is only in a place of lack. And through this Man has free choice — since there is the evil inclination with its legions that entice Man to what they entice him, Heaven have mercy. And Man must guard himself from them and prevail against them, and choose the good, and draw himself to Emunah, and fulfill all the words of the Torah whose foundation is Emunah — through which he completes all creation and nullifies their sustenance and foothold. And from this derives the fact that even physically Man requires protection from the damagers of the world, Heaven have mercy. And the essential protection is through Emunah which is the aspect of "guarding" as above — for through Emunah all their sustenance and foothold is nullified, Heaven have mercy, as above. And therefore our Rabbis said: "a Torah scholar needs no guarding" [Pesachim 8a] — for the Torah whose foundation is Emunah protects them.

172

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

172

The more one merits greater completeness of Emunah, the more one merits greater good desires and yearnings. For one knows and believes that there is no good purpose whatsoever in the world — only to do His blessed will. And one always yearns for this. And through these good yearnings, vowel-points (נְקֻדּוֹת) are made for the letters of Torah — and the letters of Torah are inscribed for good and good deeds are made in the world. For all the matters of the world are conducted and sustained only through the letters of Torah — and all according to the combinations that are combined and inscribed through the vowel-points made through the yearnings. It emerges that the essential completeness of the Torah and the completeness of all matters of the world that are conducted and sustained through it — all depends only on the measure to which one merits completeness of Emunah as above.

173

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

173

Emunah is the aspect of the vessel that receives all blessings, all divine overflow, all lights, and the attainment of Divinity. For it is impossible to receive any attainment or any blessing or any overflow — physical or spiritual — except through Emunah which is the aspect of malchus. For through it all the overflows and all the blessings are drawn.

174

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

174

The essential of all is Emunah. And Emunah in Him depends specifically on faith in the Sages — for Hashem is above all and no thought can grasp Him at all, and it is impossible to attain Him through any intellect. Only through Emunah does one merit to know of Him — each one according to what he assesses in his heart. And even to Emunah one cannot merit in completeness — except through the genuine Tzadikim of the generation. For they draw Emunah for all of Israel, as explained elsewhere. And since the genuine Tzadikim are themselves very high and very far from us and cannot be attained through any intellect at all — therefore we must believe in them. And through faith in the Sages — through our believing in the Sages and Tzadikim — through this we are included in them, and through this we draw sustenance from them and receive through them Emunah, to merit complete Emunah in Him. And this is the foundation of the entire Torah, as is known.

175

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

175

The essential rectification and sweetening of all contractions and judgments is through Emunah. For Emunah is the aspect of contraction — the aspect of the contraction of the intellect. And this holy contraction is the root of all contractions in the world, in the aspect of "and all His works are in faithfulness" [Psalms 33:4]. For all the works of creation — namely the totality of the world — are the aspect of contractions, for in every matter there is a contraction of a different quantity and quality. And all were created through the aspect of Emunah which is the aspect of the supernal contraction — the root of all contractions in the world. And when one merits Emunah, through this all things — which are the aspect of contractions — are included in Emunah. And through Emunah they are all included within the all-encompassing intellect, the supernal wisdom — the aspect of the Even Shesiyah. There all contractions and judgments are sweetened. And since the essential completeness of Emunah is through faith in the Sages as above — it emerges that the essential sweetening of all contractions and judgments is through faith in the Sages.

176

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

176

The essential completeness of faith in the Sages is when one merits to support them with one's money. And through this very act all the contractions and judgments clothed in the money — which derives from the aspect of the left side, from which the essential contraction derives — are sweetened. And through this all one's money is rectified through the money one gives to the sage of the generation — who himself is the aspect of the all-encompassing supernal intellect, the supreme wisdom, from which all contractions and judgments are sweetened as above.

177

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

177

Emunah is the foundation of all. And as long as a person strengthens himself in complete Emunah — knowing and believing that Hashem is in every place, and there is no place devoid of Him whatsoever, and in every place His sovereignty rules — even in all the falls of the world, there too Hashem is found, for "His kingship rules over all" [Psalms 103:19]. For He created all in His kindness and sustains all in His kindness alone — for He is one who desires kindness, and the kindnesses of Hashem have not ended and His compassions have never ceased. And as long as one knows and believes this, there is never any fall or descent — for one always has hope still to find Hashem and return to Him in truth.

178

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

178

The essential sustaining and completeness of the brain depends on Emunah. And the essential guarding of Emunah so that it not be blemished and so that the external forces not draw sustenance from it, G-d forbid, is through Emes — namely through the aspect of "speaking truth in one's heart" [Psalms 15:2].

179

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

179

Regarding the nullification of the view of the sectarians who say that all the commandments of the Torah are only matters of social convention — only for the sake of civil order and love of neighbor, G-d forbid — and how one must believe that everything that passes over a person is all for his good so that he may merit attainment of Divinity through it; and that the essential virtue of peace is also only for the sake of this genuine ultimate purpose — see "Shalom" [Peace] §55.

180

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

180

Regarding the matter of the stormy wind, great cloud, and flaming fire [Ezekiel 1:4] that now greatly storms, darkens, and blazes in the world through the sects of the heretics who intensify each day — and who knows what the day will bring, Heaven have mercy. But Hashem has already preceded the remedy to the wound through the great genuine Tzadikim, and so forth — see "Tzadik" [The Tzadik] §§274, 276.

181

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

181

The essential holy wisdom is to elevate and connect all things to the source of life — through walking in the ways of our holy ancestors, to believe that all things are connected to the Living of Lives. For He in His will created them from absolute nothingness — yesh me'ayin — and He gives life and sustains all of them at every moment, as it is written: "and You give life to all of them" [Nehemiah 9:6]. But the heretics — the naturalists who wish to make the wisdom of nature supreme in the world — through this they wish to uproot all things from the source and root of their vitality. Therefore they are called "dead in their lifetime" — since they do not draw vitality from the source of life according to their evil and foolish outlook. Therefore they are impure and defile with very severe impurity — for they are from the aspect of the side of death which is the utmost root of all impurity. But of Israel it is written: "and you who cleave to Hashem your G-d — you are all alive today" [Deuteronomy 4:4].

182

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

182

All the damages in the world derive from the blemish of Emunah and from the blemish of the covenant (בְּרִית).

183

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

183

Through the blemish of pride, the holy livelihood is blemished — and from this Emunah is automatically blemished as well, as explained there. Therefore our Rabbis truly said: "whoever is arrogant is as if worshipping idols." And similarly through adultery, Emunah is blemished. And the blemish of eating is the blemish of Emunah. And through the blemish of justice, Emunah is blemished — therefore our Rabbis said: "one who appoints an unworthy judge is as if planting an asheirah" [an idolatrous tree, Sanhedrin 7b], as above.

184

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

184

One must ask very much of Hashem to merit being included in the holy gathering of the academy where the true Rebbe engages with his holy students to draw Emunah into the world through their learning. And this is the aspect of "one thing I asked of Hashem… to dwell in the house of Hashem all the days of my life" [Psalms 27:4] — for there is the essential house of Hashem, as explained there.

185

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

185

The essential vitality comes from holy Emunah — for it is the aspect of life, a shining countenance (אַנְפִּין נְהִירִין). And the essential growth of Emunah is through the holy counsels — the aspect of the 613 counsels of the Torah, which are the totality of the commandments of the Torah. This is the aspect of "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And when one blemishes, G-d forbid, any positive or negative commandment — one thereby blemishes Emunah according to the blemish of the commandment one has transgressed. But there are commandments whose transgression, even though the blemish is certainly very great, nonetheless does not seal the essential wellspring from which Emunah grows. But there are severe commandments whose transgression, G-d forbid, thereby seals the wellspring from which holy Emunah grows. But when one falls, the other rises — for through this power is given to false beliefs. Their essential power comes specifically when these holy wellsprings and wells from which Emunah grows are sealed. Therefore they always strive to seal these holy wells — in the aspect of "and all the wells that his father's servants had dug in the days of Avraham, the Philistines stopped them up" [Genesis 26:15]. And one who transgresses such a transgression, G-d forbid, is liable to kares (כָּרֵת — spiritual excision) and death — for he is cut off from the source of his vitality which is holy Emunah, through having caused, G-d forbid, the waters to be sealed from which it essentially grows. And sometimes one blemishes so much that the court itself must remove him from the world — in the aspect of "and you shall burn out the evil from your midst" [Deuteronomy 13:6]. For he could cause even greater harm, G-d forbid, by giving more power to heresies and false beliefs. And all according to how Hashem in His holy wisdom assessed the value of each commandment at its root.

186

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

186

The essential completeness of Emunah is faith in the Sages. For Emunah is the aspect of malchus, the aspect of lower wisdom (חָכְמָה תַתָּאָה), which is clothed in and receives vitality from supernal wisdom and so forth. Therefore when faith in the Sages is complete, the lower wisdom-Emunah receives Emunah from the supernal wisdom through one's believing in the Sages — and through this all judgments are sweetened.

187

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

187

The essential complete rectification of the covenant (בְּרִית) is through faith in the Sages.

188

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

188

All our vitality and holiness is in the aspect of the sense of hearing (חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה) — for we are obligated to listen to the voice of our holy ancestors who transmitted to us the holy Torah and holy Emunah from generation to generation. And this is the aspect of "Hear O Israel, Hashem is our G-d…" — for the essential knowledge of holy Emunah is in the aspect of hearing that depends on the heart, in the aspect of "her husband is known in the gates" [Proverbs 31:23] — each one according to what he assesses in his heart.

189

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

189

The essential totality of Torah and commandments depends on Emunah, as it is written: "all Your commandments are Emunah" [Psalms 119:86]. And conversely: the essential evil inclination, desires, and transgressions, G-d forbid, are the aspect of the blemish of Emunah — the aspect of "another god," heresies. And the essential foothold of the heresies which is the evil inclination is through the aspect of the returning voice (קוֹל הַחוֹזֵר). For if all could hear the straight voice (קוֹל הַיָּשָׁר) itself — which is as it were Hashem's own voice through which He created all the worlds and through which He still gives life and sustains all the worlds. For His words are alive and enduring — and all the voices and utterances through which He created heaven and earth as it is written: "by the word of Hashem the heavens were made" and so forth — they are alive and enduring even now, and His blessed voice as it were has not ceased, and they give life to all the worlds even now. As it is written: "forever, O Hashem, Your word stands in the heavens" [Psalms 119:89] — as stated in the name of the holy Ba'al Shem Tov [the founder of the Chassidic movement]. And if all could hear this voice of Hashem through which He created and sustains the world as above — there would certainly be no free choice at all, since all would see and hear that He Himself gives life to the world through the breath of His mouth. But in truth this straight voice in its essence cannot be heard — for if one were to hear His blessed voice, all would be nullified in existence. For even at the time of the Giving of the Torah — when Israel was very refined and at a very high level — they said: "for who is all flesh that has heard the voice of the living G-d…" [Deuteronomy 5:23]. Therefore it is impossible to hear the straight voice in its essence. And the essential aspect of the attainment of voices that one hears from His greatness and Divinity is from the aspect of the returning voice — which is the aspect of awe and judgment, in the aspect of "O Hashem, I heard Your report — I was in awe" [Habakkuk 3:2]. And this is the aspect of free choice — since the essential hearing of His greatness derives from the returning voice, therefore there is free choice. For one who is genuinely wise and inclines his mind toward truth — like the Patriarchs of the world who inclined their ears toward truth until they merited to understand from where this returning voice derived — attained and understood that this returning voice has no independent existence at all. Rather the essential is the straight voice derived from Him — only since He drew it through the partition of the first tzimtzum, the voice emerged as it were like an echo striking within the partition of the tzimtzum. And through this the returning voice was heard — which is the aspect of judgment. But in truth the essential is the straight voice — for this returning voice has no independent existence whatsoever, only it is the reflection of the straight voice itself as above. Therefore they cleaved themselves only to the straight voice — which is the aspect of the essential vitality of Hashem clothed in all the worlds. And they joined and unified the returning voice together with the straight voice — and through this they separated all the foothold of judgment and kelipas which are the heresies grasping in the returning voice. For they knew and believed that the returning voice has no independent existence, G-d forbid — only it is the reflection of the straight voice itself as above. But the heretics and deniers do not incline their minds toward truth — and are unwilling to hear anything except the returning voice in itself. And they do not incline their minds at all to know and believe in the original root of the existence of the voice and the vitality that gives life to all the worlds. For this is the foolish way of the rationalists and philosophers: all their wisdom and investigation concerns everything after the creation — the things of nature alone — to know and understand the power, property, medicine, and nature of each particular of creation. And the ultimate intention of all their investigations and wisdom-inventions is only for the vanities of this world: for honor and glory, or money, and the like. Not one of them sets his heart to place all his heart and mind to cleave himself to the light of life — to think about his eternal purpose and end, and what will ultimately be of him. This is the aspect of the holiness of Israel's wisdom received from our holy ancestors: which is the essential genuine and eternal wisdom. And all our wisdom is to fulfill all the words of this Torah — through which one merits eternal life and the eternal good of a world that is entirely long and good. Only this is called genuine wisdom. For Israel surpasses all their wisdoms — for they do not wish to investigate at all in matters of this fleeting physical world. And would that we did not know even what every person knows of the matters of the desires and vanities of this world. For would that we separated ourselves even from these and became completely wholehearted like the early Tzadikim — some of whom did not even recognize the form of a coin. Only that most of the world cannot attain this — and the Holy Blessed One does not deal tyrannically with His creatures, and one must necessarily know what is necessary for the sustaining of the world: namely commerce and the like that are most essential. But to devise schemes in matters of this world more and more for the desires of this world — even if one invents great wisdom — there is no greater foolishness. For through this one will not succeed in the eternal world. Most of them become great heretics through this, and their end is destroyed in this world and in the World to Come, as explained elsewhere. Therefore the holy people Israel do not investigate at all in physical matters that are not so essential for them — they set their entire purpose to cleave to the living G-d through the fulfillment of Torah and commandments. And they surpass all the wisdoms — for they know the genuine and eternal wisdom which is holy Emunah: they know and believe that the entire world and its fullness — inanimate, vegetative, animal, and speaking — from beginning to end, they and all within them and all their powers with all their precise details and particulars and all kinds of wisdoms and devices within them — all of it, entirely, Hashem created through His great Name, and He gives life to all of them at every moment and every hour. And all were created for the sake of lowly Man — so that he should know this with complete Emunah and engage all his days to cleave to Hashem who gives life and sustains all of them through the engagement of Torah and commandments. And this wisdom which is the genuine Emunah surpasses all the wisdoms. It emerges that all the wisdom of the rationalists is only in the aspect of the returning voice — hearing nothing at all of His blessed voice in essence. They look only after the creation, after nature alone, and investigate all matters that come after nature. But they do not turn their face to incline their hearts to understand and comprehend well from whose womb this voice came — in order to set all their yearning to cleave to Him. They are wise only to do evil — and to do good they do not know. And they wish to separate, G-d forbid, the returning voice from the straight voice — as if the returning voice, G-d forbid, has its own independent existence. This is the aspect of "a whisperer who separates the prince" — who separates the Prince of the world and "cuts among the plantings." They are like one who is in a forest and hears an echo, and imagines and errs that this is actually a genuine independent voice — certainly such a one is a fool, a simpleton, an idiot, and a madman. For the returning voice has no existence at all — only it is the extension and reflection of the straight voice. So too exactly is all their wisdom: investigating after nature without returning their face to connect the returning voice to the straight voice — that is, to connect all the wisdoms to their root, to know and believe that everything derives from Him — and to spend all one's mind and wisdom all one's days to connect oneself to Him. This surpasses all the wisdoms in the world, and in it all the wisdoms are included and subordinate. And one merits eternal life for ever and ever. Moreover: one who merits to cleave with ultimate completeness to the genuine wisdom which is wholeness — to serve Him with wholeness in Torah and service in simplicity — can afterward merit to attain even all the wisdoms of the world themselves without any toil whatsoever. As has indeed been the case with several Tzadikim who merited this. But even one who does not reach this — has no need of it at all, and can spend all his days well without any knowledge of these wisdoms. And in the World to Come they are certainly not needed at all — on the contrary, for simple people who have not yet shattered all desires, these wisdoms can uproot them from both worlds, G-d forbid, as is clearly seen. For only the very great Tzadikim can make use of them for what is needed for their service — for they can connect all the wisdoms to their supernal root. For they know that everything derives from Him.

190

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

190

The essential creation and sustaining of the world is through the aspect of the third voice (קוֹל הַשְּׁלִישִׁי) — the deciding voice between the straight voice and the returning voice. For it is comprised and composed of both. For the very essence of the straight voice itself certainly cannot be revealed — lest all be nullified in existence. Therefore at first the thought arose to create the world through the attribute of judgment — which is the aspect of the returning voice. He saw that the world could not be sustained — for heresy would multiply greatly and it would be impossible for Man to attain at all that everything was created and derives from Him, which is the aspect of the connection of the returning voice to the straight voice. Therefore He stood and combined the attribute of compassion with the attribute of judgment — which is the aspect of the third voice: the composed voice comprised of both. And through this the world has sustaining — for now we have the power to cleave ourselves to the light of life, to know and attain the holy Emunah that everything derives from Him. And even all the wisdoms and crookedness of heart that derive from the aspect of the returning voice — which is the aspect of judgment — all derives from Him in His very self for the sake of free choice. For the returning voice has no existence except from the straight voice as above. And this is the aspect of the Ten Utterances through which the world was created. And our Rabbis said: "Bereishis" is also an utterance — only since "Bereishis" is the first utterance, which is the aspect of the straight voice in which all the utterances are included, therefore it is a sealed utterance. For the aspect of this voice and speech cannot be heard or attained at all — lest all be nullified in existence. Only after the straight voice that is the aspect of "Bereishis" encompassing all went forth — then through the aspect of the tzimtzum preceding creation, the aspect of the reflection of the straight voice immediately came into being in the aspect of the returning voice. And then Hashem composed the two voices together — which is the aspect of the above-mentioned third voice. And through it He created all. This is the aspect of all the utterances that were spoken afterward. And therefore now the essential of our service is to include all in the aspect of "Bereishis" — to return all to its root, to know and believe that everything derives from Him alone. For the returning voice has no existence at all except from the straight voice.

191

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

191

The essential cleaving (דְּבֵקוּת) is through Emunah — which is the aspect of returning the returning voice to the straight voice as above.

192

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

192

Holy melody (נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה) is propitious for Emunah and for cleaving to Hashem. And this is the aspect of the joy drawn through melody — for the essential joy is knowing and believing in Him: that He acted and made all as above.

193

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

193

It is known and explained elsewhere that before the creation everything was Infinite and there was no place for the creation of the world. And when Hashem wished to create the world, He contracted His Divinity to the sides until the empty space was formed in the middle — and there He drew the light through a line. And through this all the worlds were created, as explained in Etz Chayyim. And this contraction is the aspect of the place and partition of all the worlds — for without the contraction everything would be Infinite and there would be no place for creation. And immediately after the contraction, when the aspect of the empty space was formed — Hashem then drew His light through a straight line which is the aspect of the straight voice through which all was created, as it is written: "by the word of Hashem the heavens were made" and so forth. And since this straight voice struck the point of the center which is the ultimate extent of the partition of the tzimtzum — as is known that the essential ultimate extent of the tzimtzum is the point of the center, which is at the farthest possible distance from all the infinite light surrounding the empty space — when the straight voice struck this partition of the tzimtzum which is the point of the center, immediately the aspect of the returning voice was formed: which is as it were the aspect of an echo. And because of the great distance of the echo from the beginning of the straight voice, the echo appears to be an independent voice — to the point where it is possible to err as if this echo, G-d forbid, is the essential voice. And this is the essential aspect of free choice as above. And in truth all this above-mentioned tzimtzum of the empty space is only in the brain and the da'as — as explained elsewhere: the essential tzimtzum is what He contracted as it were the brain and the da'as, so that the brain and da'as cannot attain His Divinity through wisdom — except through Emunah alone. From this derive all the questions of the rationalists that cannot be settled — for they derive from the aspect of the tzimtzum of the empty space, where His Divinity cannot be found through wisdom and intellect — only through Emunah alone. And from this you will understand and comprehend the virtue of holy Emunah which surpasses all the wisdoms.

194

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

194

All the voices of this physical world that are not of holiness — in truth all of them are certainly lacking. For they all derive from the above-mentioned aspect of the returning voice — from which all judgments and all lacks in the world derive. For all the sufferings and lacks that any person in the world has — all are because of the attribute of judgment and contraction that delays the overflow and salvation. And through this all the lacks and sufferings come, G-d forbid. And the essential intensification of judgment, G-d forbid — from which the lacks come — is through the returning voice which is the echo as above. Namely through hearing only the returning voice in itself and not inclining one's ear and heart well to the straight voice through which all was created — to believe and know that everything derives only from the straight voice. And each one according to how much he blemishes this — which is the aspect of the blemish of Emunah, G-d forbid — thereby separates the overflow of all goodness derived from the straight voice to the totality of the worlds in which the returning voice is heard. And from this all lacks come. For in truth the essential aspect of the returning voice at its root derives from the aspect of lack — namely from the aspect of the beginning of the tzimtzum which is the aspect of lack as it were: what Hashem contracted and diminished His Divinity and goodness and greatness from the place of the empty space. For the tzimtzum is the aspect of the withholding of overflow as is known. And from there the aspect of the returning voice came into being — when the aspect of the straight voice which is the root of vitality of all creation struck the partition of this tzimtzum and produced as it were the returning voice. It emerges that the returning voice derives only from the aspect of lack and withholding of overflow. Therefore whoever is drawn after this voice is always full of lacks. And the more one is drawn after this returning voice, the more numerous and greater are one's lacks. This is the aspect of "if you lack da'as — what have you acquired?" [Vayikra Rabbah 1:6] — for the essential da'as is knowing that Hashem is G-d, there is none besides Him. This is the da'as of holy Emunah — which is the da'as of the totality of Israel the holy people, believers children of believers, who believe in Hashem and Moshe His servant and fulfill the Torah. This is the essential da'as and wisdom — for whoever is drawn after the investigations and wisdoms of this world is always lacking, since he does not connect all the wisdoms and vitality to Hashem who is the essential completeness. For there is no completeness except in Hashem — and whoever knows of Him, namely through complete Emunah, is included in Him and possesses all completeness, as mentioned elsewhere. But the moment one closes one's ears and hears only the returning voice derived from the tzimtzum of the da'as as above — which is the aspect of lack — one is therefore always full of lacks. And this is the aspect of all the lacks of the entire world — all of which derive from lack of da'as. And the essential lack of da'as is lack of Emunah. For one who has complete Emunah in Hashem and knows that everything is under His providence alone — for "G-d judges…" [Psalms 75:8] — certainly lives a good life always. For everything the Merciful One does, He does for good — and certainly His intention is for good. Therefore all lacks come only from lack of Emunah. Therefore in truth the lives of the wise men and rationalists are no life at all — for they are far from the Living of Lives through their wisdom and investigation that uproots them from their root. And they are always entangled after the wisdoms of the post-natural world where there are lacks. For this world is full of lacks, anger, and pain — and no one fully satisfies his desire in this world. And in the end what profit does one have from all one's toil? And even the wisdoms themselves are lacking — to the point where most of them admit themselves that they know nothing at all. As is evident from their own words — how many disputes, doubts, confusions, and conflicting opinions there are in the sciences; particularly in the science of medicine which appears to serve the world's good by saving a person from illness — yet we see with our own eyes how many thousands and tens of thousands of souls have drowned and died specifically through the doctors and healers. And as they themselves admit that they have already investigated the science of medicine so much that now they know nothing at all — and there are many disputes and conflicting opinions among them, so that according to the view of one group it is clear that the other group which chose a different approach in this science of medicine is literally killing the patients with their own hands; and according to the opponent's view it is the reverse. As is explained elsewhere. And similarly in the other wisdoms. And even if sometimes some good emerges on one side from their wisdom, it is harmful from another side. And even the side of the good itself is sometimes genuinely a great harm — for in this world there is no good whatsoever, as explained there. And in general: all who are drawn after the ways of investigation and wisdoms have no life at all — even physically. And they live a life more bitter than death — always full of lacks without end. For they want everything to be perfect for them in every detail — in their clothing, homes, and household vessels — to the point where their needs multiply greatly. So much so that it is common among them that many kill themselves with firearms and the like, and take their own lives knowingly, because of the multitude of their desires that they pursued all their days and never attained. And in truth even the upright of Israel need great battle with their inclination not to pursue luxuries — to suffice with a minimum from this world as much as possible. For whoever wishes to fill one's lack more from this world thereby has even more and more lacks, as is clearly seen. For even the necessities that a person absolutely requires are also very many — and one must ask much of Hashem that the necessities not distract one from the service of Hashem. All the more so must one be very careful not to pursue luxuries, G-d forbid. But nonetheless, the ordinary holy Israelites — even those who are keen after wealth and have not broken the desires of this world and its vanities — since they have Emunah in any case and conduct themselves in the ways of our ancestors of old, not walking in their ways of dress and customs, and not educating their children to study their books and languages and so forth — these people, even though they too have many worries from the multitude of their needs since they lack the proper measure of contentment, nonetheless have some vitality and joy on Sabbaths and festivals and the like. And they hope to Hashem that He will do good with them in the future — and console themselves with the fact that they send their children to Torah study and strive that their children walk in the straight path, in the way of the Torah, in the way of our eternal ancestors. All the more so the God-fearing and upright who suffice from this world with the minimum needed for sustenance in an austere way. All the more so the genuine Tzadikim who have completely turned their backs from the desires of this world and its vanities, and connect themselves all the days of their lives to the Living of Lives — they merit the essential life in truth, genuine life that has no lack whatsoever. And in general: this entire world is full of lacks, and whoever is entangled after it always has lacks. And whoever is more and more entangled after it — even if it seems superficially that he has wealth and the desires of this world — nonetheless one who stands from afar and looks with the eye of truth, who has some genuine understanding, sees well that he is full of lacks, anger, and pain. All the more so the above-mentioned wise men and rationalists who walk in all their customs specifically in the ways of the idolaters — certainly none of those who come to her will return [Proverbs 2:19], and they will not attain the paths of life. For they have no life at all even in this world — all the more so in the World to Come. And all their days are full of anger and much pain, and they have nothing with which to console themselves — since they are far from Hashem and the holiness of His Torah and commandments and the holiness of our sacred beliefs which are the essential genuine life. And one who wishes to have life in this world cannot attain it except when one suffices with the absolute minimum from this world for one's bare sustenance — and even this little should be intended only for the sake of Heaven so that one can serve Hashem. And the more one distances oneself from the desires of this world and connects oneself to Hashem and the holy Torah, the more one's lacks diminish — for one is included in greater completeness. For Hashem is the essential completeness. And the more one distances from this world and draws close to Hashem, the more one distances from lacks and is included in completeness. And the essential is through holy Emunah — through which one merits to stop one's ears from all the voices of this world, which are all from the aspect of lacks. For they are from the aspect of the returning voice which is from the aspect of tzimtzum and lack as above. And one is completely deaf to these voices and they do not enter one's ears at all — for one lives a good life with no lack. Since one cleaves only to the aspect of the straight voice derived from the Living of Lives — there is the essential completeness without any lack or contraction, and He gives life to all. For there is the root of good life without any lack whatsoever — since one cleaves there, certainly one has no lack. For there is the completeness as above. And this is the aspect of "the deaf shall hear" and so forth [Isaiah 29:18], the aspect of "wise of the craftsmen" (חֲכַם חֲרָשִׁים). For this one who is deaf — who stops one's ears from all the voices of this world — hears more than anyone in the world and one's wisdom surpasses all. For only this is the essential wisdom: to surpass all the wisdoms of this world derived from the returning voice, and to cleave to the straight voice derived from the Living of Lives. There is the essential genuine life — the above-mentioned good life. Happy is one who merits it.

195

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

195

The essential creation and sustaining of the world is so that holy Emunah should be drawn from generation to generation, in the aspect of "to generation and generation Your faithfulness — You established the earth and it stands" [Psalms 119:90].

196

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

196

The difference and distinction between those who merit to believe in all the homiletical interpretations of our Rabbis and their hints and sacred mysteries in the Oral Torah — all of which returns to one place: the fulfillment of the Torah and commandments as their plain meaning, as our Rabbis transmitted to us. And the Oral Torah is connected and included in complete unity with the Written Torah — and there is no matter that is not alluded to in the Torah — but those who interpret the Torah and the reasons for the commandments according to the ways of philosophy: not only are they complete deniers of the Oral Torah and deride the homilies of our Rabbis and their explanations and mysteries — they also throw off entirely even the Written Torah as is clearly seen. And they are in the aspect of "begins with connection and ends with separation" as explained there.

197

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

197

There is general knowledge (יְדִיעָה בִּכְלָל) — namely what one knows and believes in Hashem in general: that there is a single existing being, Master of all, who conducts and rules. And afterward one must know in particularity (בִּפְרָטִיּוּת) — which is the aspect of the attainment of Divinity that each person merits according to what he assesses in his heart — according to how much he merits to shatter the desires of this world and accumulate commandments and good deeds. And these two kinds of knowledge — general knowledge and particular knowledge — are the aspect of Written Torah and Oral Torah. For Written Torah is the aspect of general knowledge, and Oral Torah is the aspect of particular knowledge — for it explains to us all the commandments of the Torah in their particulars with all their details, precisions, mysteries, and intentions. And within the Written Torah itself there is also the aspect of general and particular — and therefore the root of the Torah is "Anochi" and "Lo yih'yeh lecha" [the first two of the Ten Commandments] which we heard from the Almighty — which is the aspect of general knowledge. And all the remaining commandments of the Torah are the aspect of particular knowledge: knowing His blessed will — that it is to put on tefillin each day with all the precisions and particulars of tefillin, and similarly to wrap oneself in tzitzis and so forth with all the commandments. And therefore through each and every commandment we fulfill, we merit to attain and know of Him in particularity — each one according to what he assesses in his heart and according to his holiness and purity. This is the essential border and distinction that will be in the future between Israel and the nations, and between Israel themselves, as it is written: "you shall return and see between the righteous and the wicked — between one who serves G-d and one who does not serve Him" [Malachi 3:18]. The essential difference will be in the aspect of the above-mentioned particular knowledge: whoever toiled more in the service of Hashem and separated himself more from this world and brought more contentment to his Maker in truth — will merit greater additional attainment in the above-mentioned particular knowledge. And there are righteous and upright people who even in this world merit something of the above-mentioned particular knowledge — this is the aspect of the holy attainments of all the genuine Tzadikim who attain in this world what they attain. Happy are they in this world, and assuredly in the future in the World to Come they will merit even more wondrous, awesome, and sublime attainment and knowledge without limit. And in truth both kinds of knowledge — general and particular — which are the aspects of Written Torah and Oral Torah — in truth they are both one, in the aspect of "Hashem is one and His Name is one" [Zechariah 14:9]. For all that the genuine Tzadikim know and attain of His blessed will and divine attainments in the aspect of particular knowledge — they always return to the general: knowing all in a simple sense, which is the aspect of the general knowledge — the completeness of the Emunah of all Israel who believe in Him in general. This is the essential. And from all the particular knowledge and great attainments — one must return there, which is the aspect of "general, particular, and general" [a hermeneutical principle where the specific example is understood within the general rule]. For at first one knows in the general — and then one who merits some attainment in the aspect of particular knowledge must return at every time to the aspect of general knowledge. For "the ultimate of knowledge — that we cannot know." It emerges that one always returns to the general — only through the particular knowledge of the genuine Tzadikim: even though they always return to the general as above, nonetheless through this the general knowledge is strengthened more and more each time. For the more divine attainments they attain in the aspect of particular knowledge, the more complete Emunah they draw for us — which is the aspect of general knowledge. And in truth all is one — and both kinds of knowledge need each other, in the aspect of "the general needing the particular, and the particular needing the general." For both are simple unity without distinction. And so too regarding Written Torah and Oral Torah: in truth they are both one — for Oral Torah exists not without Written Torah, for there is no matter not alluded to in the Torah. And similarly one cannot fully know any commandment from Written Torah alone — only through the Oral Torah. Therefore one who denies even one matter of rabbinic enactment is a heretic regarding the entire Torah — like the Karaites whose legal status is now like non-Jews. For since they deny the Oral Torah, they have no share in the Written Torah either — for one cannot know anything from the Written Torah without the Oral Torah. For neither exists without the other. And similarly regarding the above-mentioned knowledge: it is impossible to know of Him even in the general — except through Torah and commandments which are the aspect of particular knowledge. And conversely: it is impossible to attain any particular attainment and knowledge in completeness — except when one returns at every time to the aspect of general knowledge: which is the aspect of the completeness of general Emunah as above. Therefore the essential complete Emunah is merited only by Israel through their fulfillment of Torah and commandments. But the nations — and particularly the philosophers and rationalists — even though they acknowledge the general Emunah in His Divinity and unity as well — nonetheless they became confused and strayed into very foreign and corrupt opinions through their wishing to enter into the particular knowledge without Torah and commandments. Therefore they strayed and became confused in great heresies and much foolishness, to the point where they are truly far even from the aspect of general knowledge. For it is impossible to know of Him except through Torah, commandments, holiness, purity, and separation from the desires of this world as above.

198

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

198

The two above-mentioned kinds of knowledge are the aspects of revealed and hidden. For this general knowledge is the aspect of the revealed — for it must be revealed to all human beings, from great to small: to know, make known, and be known that He is the Former and Creator and so forth. This is the aspect of the Written Torah which was given to be written. For the aspect of general knowledge can be written clearly in writing — that Hashem is the singular primordial One who created all from absolute nothingness after complete non-existence. This is the aspect of how the Written Torah begins: "in the beginning G-d created the heavens and the earth" — and it must be written specifically in order to draw the illumination of this knowledge into the aspect of Action (עֲשִׂיָּה). For this is the essential to draw complete Emunah — which is the aspect of general knowledge — all the way to physical Action: which is the aspect of writing by hand which is the aspect of Action. For through the writing of the Torah one draws this illumination of knowledge — which is the aspect of completeness of Emunah — into Action. This is the essential intention of the creation of all the worlds: so that even in this physical World of Action there should be knowledge of His unity and Divinity, as stated in the holy books. But the particular knowledge — the aspect of Oral Torah — is the aspect of the hidden. It is the aspect of the mysteries of the Torah: the aspect of divine attainment that the complete Tzadikim attain — each one according to what he assesses in his heart. These attainments cannot be written at all — and even orally cannot be spoken of them except after clothing in many garments and contractions. Then the mouth can reveal a hint of them from mouth to ear to a sage who understands on his own — as our Rabbis said: "not the Merkavah to one alone unless he was a sage who understands on his own." And this is the essential aspect of the Oral Torah derived from this particular knowledge — and therefore it is forbidden to write it. But after the destruction of the Temple — in the force of the intensification of exile — our Rabbis permitted the writing of the Oral Torah because of "it is a time to act for Hashem — they have violated Your Torah" [Psalms 119:126]. For they saw that heresy was beginning to spread in the world with its evil views (see there at length regarding the enormity of this great and bitter trouble more than all troubles — how in our many sins in these generations the heretics and philosophers have spread and intensified greatly with their evil studies, educating the youth of Israel in those above-mentioned studies, uprooting them from both worlds and leading them away from the faith, Heaven have mercy). And because of the force of the bitterness of this exile — which is the heresies and heresy that have spread, which is the essential exile of the Shechinah and the Community of Israel, from which the essential forgetting of Torah derives — our Rabbis permitted the writing of even the Oral Torah so that the Torah should not be forgotten from Israel. For the more the exile continues, the closer it is to the coming of Moshiach — and the closer to the coming of Moshiach, the more the secrets of Torah are revealed, as stated in the holy Zohar and the writings of the holy Ari. Therefore indeed they permitted also the writing and printing of the books of the holy Zohar and Tikkunim and the writings of the holy Ari — which are the hidden mysteries of the Torah that could not be revealed so much in earlier days. For Hashem precedes the remedy to the wound — and since He saw that such wicked people and heretics would intensify in the world who would wish to remove Israel from the faith through their evil studies — therefore Hashem preceded the remedy to the wound. For there had already been in the world awesome Tzadikim who revealed awesome secrets and drew the revelation of Divinity into the world, to the point where many hidden things became revealed. And through this Emunah was strengthened more and more. For the genuine Tzadikim — the more particular knowledge of divine attainments they attain — the more they return and go back to the general and strengthen the general knowledge and Emunah more and more. But their attainments were too lofty for us and it was impossible for us to receive from them except a mere hint. But now there have already been such awesome Tzadikim who merited to attain divine attainment in ultimate completeness of attainment and ultimate excellence — to the point where they merited to contract their attainments through wondrous and awesome ways, until they had the ability to reveal their awesome attainments to us. And through this they instilled complete Emunah in Israel — for the more particular knowledge of the Oral Torah increases, the more the aspect of general knowledge and Emunah is strengthened more and more, which is the aspect of Written Torah as above. And therefore now one must write everything — for all the attainments and Torah innovations that all upright Israel innovate, which are the aspect of Oral Torah, all must be written and immediately included within Written Torah in order to strengthen holy Emunah, to draw the strengthening of Emunah into the aspect of Action which is the aspect of writing as above. For now we have this ability through the great Tzadikim who preceded us, who made such rectifications that we can draw the aspect of Oral Torah — the aspect of the mysteries of the Torah — into the aspect of writing which is the aspect of the revealed. In order to draw the strengthening of Emunah in wondrous revelation to all those who come into the world — so that all the peoples of the earth may know that Hashem is G-d, there is none other.

199

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

199

How very much one must distance oneself from books of investigation — see "Sefarim" [Books] and so forth, §26.

200

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

200

That through the ways of the analogies and reasonings of philosophy it is impossible to arrive at the attainment of Divinity in any way — only through Emunah and the ways of the holy Torah and commandments. And our ways are not their ways and so forth — see "Hasagos Elokhus" [Attainments of Divinity] §26.

201

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

201

That the essential blemish of the covenant and adultery comes only through the kelipas which are the aspect of the external wisdoms — which are a spirit of foolishness in the fullest sense, for they are complete stupidity and foolishness in opposition to genuine wisdom — see "Bris" [Covenant] §113.

202

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

202

The essential vitality, sustaining, and governance of the world — and all the changes that occur in the world — and all the combinations in the world — and all the aspect of the births of the generations — all of it is through the aspect of faith in the Sages which is the aspect of the Oral Torah.

203

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

203

The essential garments a person merits to be clothed in after his passing derive from faith in the Sages. And therefore they are called chaluka d'rabbanan (חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן — the rabbinic garment) — specifically "d'rabbanan" — for they derive specifically through the Sages: the aspect of faith in the Sages, Oral Torah, upon which all the Torah depends specifically. And through this the garments of the soul are made — the aspect of the chaluka d'rabbanan.

204

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

204

The essential blemish of the Tree of Knowledge of Good and Evil is the aspect of the blemish of faith in the Sages, as explained there. And also: the essential clarification of the halachic rulings of the Torah — to separate and distinguish between good and evil, between forbidden and permitted, impure and pure and so forth — is all only through faith in the Sages, to whom the Torah was given to expound and explain. And one who does not believe in their words, G-d forbid, overturns the words of the living G-d and mixes good and evil, forbidden and permitted and so forth — saying that what is forbidden is permitted and so forth. And therefore the blemish came through eating — for the essential rectification of the holy eating is through faith in the Sages, as explained there. And this is the aspect of "for I am naked" — stated about the First Man after the blemish. For the essential garments derive from there — the aspect of the above-mentioned chaluka d'rabbanan. And therefore death was decreed upon him for the generations — and there is no person who escapes this. For against the blemish of faith in the Sages no remedy in the world avails — in the aspect of "perhaps the snake of the Rabbis bit him" [an Aramaic idiom from the Talmud, Shabbos 110a, indicating that a spiritual blemish that even medicine cannot heal]. And this is the specific "snake of the Rabbis" — the aspect of the filth of the serpent cast into Chavah through the blemish of faith in the Sages. For this is the essential filth of the serpent: when faith in the Sages is blemished. And as long as the blemish of faith in the Sages is not yet fully rectified — it is impossible to escape death. And the essential completion of the rectification will be at the coming of Moshiach — for even the coming of Moshiach depends on the rectification of faith in the Sages, as explained there.

205

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

205

The essential rectification and clarification of the sin of the First Man — to nullify the filth of the serpent — is in every generation through the wisdom of each generation which is the aspect of Oral Torah. For the common people and simple folk have no power to rectify and clarify the filth of the serpent by themselves. Therefore their essential rectification and clarification is only when they merit faith in the Sages and to draw close to them. Through this is their essential rectification and clarification. Therefore one who breaches the fence of the Sages — of him it is said: "and the breacher of a fence — the serpent will bite him" [Ecclesiastes 10:8] — the aspect of "perhaps the snake of the Rabbis bit him." For this is the essential filth of the serpent: when faith in the Sages — the aspect of Oral Torah — is blemished, G-d forbid. And the essential faith in the Sages is to believe in the Sages of every generation. As our Rabbis said: "you have only the judge who is in your days" [Rosh HaShanah 25b]. For in every generation Hashem sends us genuine Sages according to the generation. And they innovate various halachos, innovations, and new homilies through the thirteen hermeneutical principles through which the Torah is expounded — all according to that time and that generation. And according to their homilies and innovations, so the world is conducted. And we must believe in them and not swerve from the words of the genuine Sages of every generation. And this is the essential rectification of the world as above.

206

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

206

Faith in the Sages is the totality of the entire Torah — for it is impossible to know any matter from the Torah except through the Sages: the aspect of the Oral Torah. Therefore one who blemishes faith in the Sages blemishes the entire Torah — written and oral — for all is one, in the aspect of "Hashem is one and His Name is one" [Zechariah 14:9]. Moreover: through the blemish of faith in the Sages one falls into animality, in the aspect of "but Man in honor does not endure — he is compared to the silent animals" [Psalms 49:13]. And through the rectification of faith in the Sages one ascends from the animal to the human.

207

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

207

One who has complete Emunah — it is as if he sees with his own eyes the matter in which he believes. Therefore one who merits complete Emunah — all the heavens are open before him and he sees divine visions eye to eye because of the force of his genuine complete Emunah. And this is: the letters of Emunah (אֱמוּנָה) are the initial letters of: "the heavens were opened and I saw visions of G-d" (נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים) [Ezekiel 1:1] — as above.

208

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

208

Regarding the fact that in earlier generations certain well-known heretics labored in this matter — and in our generations this disease has spread also somewhat among the upright — to bring proofs from the words of our Rabbis that Israel is obligated to learn the languages of the nations: all their words are vanity altogether. For can it rise in the mind that when one individual arose through whom salvation came through understanding their language, that because of this it should be an obligation upon all Israel to learn their languages? For have we not found many people who understand their languages yet through whom no salvation came? Particularly in our generations — it is known that on the contrary, most of them were the cause of our downfall, and most of the troubles and decrees upon Israel came through them, as is known and publicized. And in us was fulfilled, in our many sins, what is written in the rebuke of Bechukosai: "and your enemies shall rule over you" [Leviticus 26:17]. And Rashi explains: "I will not set enemies over you from outside, but from among you and within you." And similarly what is said: "and they shall stumble, each man over his brother" [Leviticus 26:37] and so forth — and it is impossible to elaborate on this. And in the earlier generations specifically — when they were not accustomed to learning their languages — and nonetheless there were several Tzadikim who saved Israel with many wondrous salvations. And it is already known and publicized that one of them debated with a certain sage from the upright of Israel who wished to prove to him the obligation upon Israel to learn their languages from the miracle that occurred in the days of Mordechai and Esther — through what Mordechai communicated to Esther when Bigsan and Seresh conspired — and our Rabbis expounded that this was because Mordechai knew the Tarsi language. And he replied to him: "no proof can be brought from Mordechai, who was from the Sanhedrin who were obligated to know seventy languages." And moreover on the contrary: from there is a proof for our words — for the miracle occurred specifically because Bigsan and Seresh were not careful not to speak before Mordechai, since they assumed he presumably did not know the Tarsi language — for Israel was not so accustomed to the languages of the nations. And if afterward the miracle came through Mordechai's knowing the Tarsi language — that was only by the will of Hashem that the salvation of Israel should come through this reason. And similarly in later generations: if sometimes some salvation of Israel came through a certain Tzadik who understood their languages — for this was Hashem's will. And from an unusual event no inference may be drawn. And there is much salvation and deliverance before Him — and if, G-d forbid, Hashem does not guard the city and so forth [Psalms 127:1], and vain is the salvation of Man and so forth. Particularly those who trust in their languages — a tongue that speaks great things, who said: "with our tongue we will prevail — our lips are with us" and so forth [Psalms 12:5].

209

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

209

And regarding the matter of those who opened their mouths to mock and turned the bowl completely upside down to say that all the commandments of the Torah — the essential is for the sake of social convention: namely the commandments between man and his fellow and so forth — let their lying lips be silenced and so forth. And it is forbidden to repeat these words aloud or even to think them, G-d forbid. For through this they deny all the pillars and foundations of the holy Torah written and oral. For in truth most of the commandments of the Torah — even those between man and his fellow — it is impossible to understand them through human intellect at all, as explained there. Rather they contain many hidden mysteries in every particular detail — according to what arose in His blessed will, and not according to social convention and human intellect. As Rashi explains on the verse "against You alone have I sinned…" [Psalms 51:6]: "even what I sinned against Uriyah — I only sinned against You, for You warned about the matter." And because of this specifically one must be careful in them also in every particular detail — and to believe that in every particular detail of them there are very high and very hidden matters, higher and higher still, and above them all: the fact that such arose in His blessed will according to His hidden wisdom. And about this David said: "wondrous are Your testimonies — therefore my soul guards them" [Psalms 119:129] — for only through this does a person merit to guard the commandments and fulfill them: believing that his soul's life depends on this for ever and ever eternally. But according to the false reasonings of the above-mentioned ones — that the commandments are matters of social convention, G-d forbid, only for the order of the state — certainly it would be very hard for a person to break his bodily desires for the sake of state conventions. Particularly in matters that have no connection whatsoever to all this — such as the prohibition of mixing wool and linen (שַׁעַטְנֵז) and the like. Therefore we see that those who follow these lies and falsehoods as above — most of them become completely lawless, Heaven have mercy, and are suspect of all the evils in the world: both in matters between man and G-d and in matters between man and his fellow. And it is unnecessary to elaborate on things that are open and known to all. And from this there is obvious rebuke also for the somewhat upright who are clever in bringing the commandments of the Torah also close to human intellect — and therefore give many reasons for the commandments of the Torah according to their natural human intellect. And they think in their minds that through this the honor of the Torah will be elevated and exalted — since even natural human intellect agrees with it. And in truth this is not the right path for the light to dwell — for on the contrary: through this the honor of the Torah is lowered, G-d forbid, since even with human intellect one can arrive at and attain its ways. And why did the Holy Blessed One descend on Mount Sinai and reveal Himself in pure clouds of darkness to teach His people Torah and commandments — and spoke with them face to face, and we heard His words from within the fire in such a wondrous and awesome revelation? And as Moshe Rabbeinu himself marveled at this and said: "has there ever been such a great thing…" [Deuteronomy 4:32]. And already mentioned in our words is what our Rebbe said regarding the questions hard regarding the conduct of Hashem — that it is impossible to understand His ways. And he said: it is fitting and beautiful for the Creator that He be elevated and exalted above our minds — through which these questions are hard. And if His blessed conduct were according to the necessity of our minds — then His mind would be, G-d forbid, like our minds. It emerges that it is great foolishness for a person when he wishes to attain the knowledge of Hashem through the low intellect, as it were. And this is also included in the above-mentioned matter that David said — that what guards the commandments of the Torah is not because natural human intellect agrees with it. On the contrary: specifically because "wondrous are Your testimonies" — and human intellect cannot attain them at all. (And even in matters that human intellect does agree with — still His blessed thoughts are not our thoughts, and His ways are exalted above our ways. And in every particular precision of the commandments He has hidden and wondrous ways, mysteries of mysteries and hidden secrets.) And therefore specifically "my soul guards them" as above. And what we find even in the words of the early great ones who gave natural reasons for the commandments — who knows what was behind this? Perhaps the generations of their times required it. And already King Solomon said: "do not ponder the path of life — her ways are meandering and you cannot know" [Proverbs 5:6] — as Rashi explains there. And it is written: "to every limit I have seen an end — Your commandment is very broad" [Psalms 119:96].

210

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

210

It is explained in the Sabba [the Old Man, in Zohar Mishpatim] that the Other Side and the serpent begin with connection and end with separation. And this is after the manner of the saying of our Rabbis: any lie that has no truth at its beginning cannot be sustained in the end — for truth is one, as explained elsewhere. This is the aspect of "connection" — for unity is connected together. But falsehood is the aspect of multiplicity — which is the aspect of separation. For there is no separation except in a place of multiplicity which is the aspect of falsehood as above. And this is what it says: "begins with connection" — for most of the rationalists begin their heresy from some matter of truth: the primary axioms which they lay as a foundation and introduction to their words. But afterward through this truth they proceed from reasoning to reasoning and from opinion to opinion and so forth, until they become confused in distant investigations, until they distance themselves entirely from truth and come to complete lies and heresies. And from this aspect come all the deceptions and incitements of the evil inclination — which deceives a person in many kinds of errors. And at first it begins by clothing itself in some truth — such as some genuine question that is hard, or some genuine suffering that one has. And through this it deceives one to very evil things and entices and misleads one to what it misleads, Heaven have mercy. And the general principle: against all kinds of questions that are hard for a person regarding Hashem, or regarding the Tzadikim, or regarding Israel — one must strengthen oneself only in Emunah and so forth. And one must be very ashamed of having corrupted and blemished one's brain and mind so greatly that these questions arise in one's mind. For if one were genuinely holy and pure as befits a Jewish person — certainly these questions and confusions — which are genuine foolishness — would not arise in one's mind. And similarly regarding suffering and the pressure of livelihood that every person has — one must rely only on Hashem and strengthen oneself in trust, and be pushed back by the moment and bear the suffering until compassion comes from Heaven. For there is no wisdom, understanding, or counsel against Hashem. And if one can engage in some kosher business according to the Torah — good. As our Rabbis said one must engage in some livelihood, as it is written: "and He will bless you in all that you do" [Deuteronomy 15:18]. But if one finds no way to earn — what is one to do? It is impossible to force the moment in any way, as our Rabbis said: "all who force the moment and so forth." All the more so one must not throw oneself to distant places and abandon oneself from this world and the World to Come for the sake of one's livelihood — Heaven have mercy on such opinions. Only to bear and wait for Hashem's salvation, and to trust in Hashem that He will certainly not abandon one entirely, G-d forbid. And it has already been explained elsewhere that it is impossible to pass through this world in completeness except through the attribute of patience — for one must endure much physically and spiritually and wait and hope for Hashem's salvation. And our Rabbis already said: "the remedy for suffering — silence and acceptance." And similarly regarding the falls (נְפִילוֹת) — that many people fall in their minds because they know the truth that they have transgressed very greatly. And some have fallen into transgressions, Heaven have mercy — and because of this they fall in their minds and despair entirely from the service of Hashem. And some fall very very deeply, Heaven have mercy. And all this is only through the schemes of the evil inclination — for the fall and despair is worse than all the transgressions one committed. And one must reply to the evil inclination: "but what would be the reasoning — what else" — namely that even though it is certainly true that one blemished and spoiled greatly, but if so — because of this should one spoil even more?! As our Rabbis said on the verse "and do not be excessively wicked" [Ecclesiastes 7:17]. For should one who ate garlic and whose breath smells go back and eat more garlic so that the smell intensifies even more?! Certainly a person must return to Hashem with a very broken heart — feeling the greatness of one's distance from Hashem. But not to distance oneself even further, G-d forbid, through the lacks one feels in oneself and the questions hard for one about oneself. And if one sees in some book that is very severe about this matter that one has transgressed — one should take well to heart that the intention of this book's words is only for life and not for death: namely so that one will be aroused through this to return and draw close to Hashem. But not to distance oneself even further through this, G-d forbid. And about this it is said: "and live by them" — "and not that he should die through them" and so forth. And it has already been explained in our words many times that the essential completeness of wisdom is when through it one merits genuine counsels. And this applies also to the above-mentioned matter — for instance regarding the above-mentioned falls: a person must reflect the truth in one's heart: "I know myself that I have corrupted greatly and transgressed much and so forth. But even so — is this the counsel: to fall in my mind entirely, to the point where one could come through this to what one might come to, Heaven have mercy?!" And similarly in many matters — such as people who have great suffering from their wives and because of this wish to divorce them. But usually it is impossible for them to carry out their thoughts in actual deed — for the wife does not consent, or due to other impediments. And because of this they cause themselves most of the time very difficult and bitter suffering and are full of quarrels and disputes, anger and pain constantly. And usually they wander and are displaced and suffer enormous suffering because of this. And they must be asked: "is this the counsel?!" Even if one could fulfill one's wish and divorce one's wife because one genuinely suffers greatly from her — but who knows? Perhaps one's second wife would be even worse and more evil? As is indeed usually the case. And particularly since our Rabbis warned not to divorce one's first wife and so forth. And particularly since one also has impediments to this — is this the counsel: to spend one's days in quarrels, disputes, anger, and pain — and constantly deepen one's thoughts about the lacks in one's wife and the suffering one bears from her, and devise schemes as to how to be saved from them — when in truth there is no counsel or device for this, except: "when Hashem is pleased with a man's ways — even his enemies make peace with him" [Proverbs 16:7], and our Rabbis expounded: this refers to one's wife. And our Rabbis have already said: "the lot that fell to your portion — good or bad — accept it" [Bereishis Rabbah]. And similarly with other kinds of suffering and lacks that pass over a person who seeks schemes and counsels for how to be saved from them and rectify them. But one must think the matter through well — not to fall through one's schemes and devices into sufferings more harsh and bitter, and into foreign and worse matters. Therefore one must take this to heart and ask oneself: "it is true that the suffering is so great and bitter and hard to bear — but is this the counsel?!" For there are many confused paths and corrupt counsels — whose counsels are far worse than the harsh suffering thousands of times over and so forth. And this matter also touches on what those above-mentioned people who have strayed and become confused after the ways of investigation and philosophy are accustomed to finding fault with the sacred and finding lacks and questions in the customs of Israel. And sometimes they find some matter that is indeed a lack and question — only it is hard to rectify the matter because of many impediments. As for instance regarding the custom that existed in earlier times to acquire the rabbinate from the lords and masters. And in truth this custom was very corrupt and was done against the will of the wise and upright of Israel — as the early ones cried out about this, as mentioned in the Maharsha and so forth. But nonetheless one must reply to those above-mentioned ones: "but what would be the reasoning — what else" — for even though the truth is that this matter is certainly a great perversion and must be rectified (and by the help of G-d this matter was already rectified and this custom abolished in days of old) — but nonetheless as long as it was hard to rectify the matter because of many impediments — or even if there is still some corrupt custom, G-d forbid, among some people of Israel (which derives from the multitude of the troubles and exiles and many tribulations, Heaven have mercy, that have passed over Israel) — is it because of this better to walk in the ways of the completely lawless who deny all the words of our Rabbis and turn the bowl completely upside down, Heaven have mercy — who are entirely distant from the holiness of Israel and wish to guide Israel and lead them in their customs and ways? This shall not be in Israel, G-d forbid! For Hashem will not forsake His people and so forth. And if there is some perversion in some people of Israel (which derives from the multitude of the troubles and exiles and tribulations that have passed over Israel, Heaven have mercy) — we trust in Hashem that everything will be rectified through the genuine Tzadikim and leaders of Israel. And see there at length more of what is elaborated on distancing from the ways of investigation and so forth — and how the early ones too cried out much about this: such as Rav Hai Gaon and the Rashba and many other great and righteous ones among the Rishonim and Acharonim. And see there more of what explains the wretchedness and foolishness of the reasonings of those who wish to equate the wisdom of investigation and philosophy with the wisdom of Kabbalah — (who say this only superficially, for most of the above-mentioned people deny all the words of our Rabbis, even matters close to human intellect — all the more so the wisdom of Kabbalah). And in truth — besides the fact that the wisdom of Kabbalah is very, very high and sublime above the wisdom of investigation and philosophy, which is built only on human intellect and contains many disputes, errors, and confusions — the holy wisdom of Kabbalah comes only from Sinai, from the mouth of Moshe Rabbeinu, peace be upon him. (And similarly the later ones who merited to study this wisdom from the mouth of Eliyahu the Prophet, peace be upon him — or those who merited at any rate to genuine holy spirit: pure, clear, bright, and holy to ultimate holiness and genuine attainment — from whom the sages of philosophy and even the upright among them are entirely distant in all the above-mentioned aspects.) Moreover: on the contrary — in most matters the wisdom of Kabbalah completely contradicts the ways of investigation and philosophy. Particularly the intentions of the holy commandments — which it is certainly impossible to understand at all through investigation and so forth. Therefore what do they have to do with us? Let them have what is theirs, and we in the Name of Hashem our G-d will call out and so forth.

211

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

211

Once he [Rebbe Nachman of Breslov] said to someone: I will reveal to you a secret — that there will be great heresy in the world. For from above heresy will come into the world for the sake of a trial. And I know that my people — even without this — will strengthen themselves in Emunah in truth and remain enduring in their Emunah. But I am revealing this to you so that they will strengthen themselves even more when they see that this was spoken of beforehand. And words such as these were heard from his holy mouth several times — and he sighed very deeply about this and said: "Woe! How will a few people be able to stand against the entire world?" And behold — very soon after his passing [Rebbe Nachman passed away in 1810] we saw with our own eyes: that immediately great heresy began to spread in the world — the likes of which had never been since ancient days. For even though this blight of disease had already begun to sprout in distant lands — the well-known heretics there, as is publicized, who composed evil compositions, particularly the journal HaMe'asef [a Haskalah publication] and so forth — but the blight had not yet spread in our region. Until in our days, after his passing and the passing of yet other great and holy Tzadikim — the evil blight spread also in our region. And already the Tzadikim and upright of these generations cried out like cranes [an expression of desperate outcry] and no one heard them — for their hand was mighty, in our many sins. Woe to us for what has befallen us in these generations. And through this, in our days, the evil decree was born that was drawn through them — woe, what has happened to us! And in our many sins what our awesome Admo"r [our Master, Teacher, and Rebbe] had informed beforehand through his holy spirit was fulfilled. And they still go and spread at every time — woe, who knows what will be in the days to come! And we have already written what he said: that all our prophets prophesied about this — particularly Daniel, who said: "many shall be purified, whitened, and refined…" [Daniel 12:10]. That their entire intention was that in the final days of these times Israel will be tested and refined in Emunah — for many will arise and stand wishing to mislead them from holy Emunah: they are the heretics and rationalists of our days. And since it has already been informed beforehand that this will be the trial — it would have been fitting to stand in the trial. But nonetheless it will be a great trial — to the point where many will stumble greatly. But nonetheless we write all this — so that those who genuinely desire our holy Emunah should know that he has already informed us of all this beforehand. So that they will have sustenance and strengthening and fortification — when they see that this was already spoken of beforehand.

212

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

212

And he said that great heresy is going in the world. And he related many times that great heresy is going and spreading — in our many sins — in the world. Happy is one who holds oneself firm in Emunah in these times! And he said: even though it avails nothing that he relates this — that there will be heresy in the world and that one must strengthen oneself in Emunah — for even though he says this, the heresy and confusions still intensify. For did not Daniel and the like also inform of this beforehand: that before Moshiach comes, many will be purified, whitened, and refined — and the wicked will act wickedly, while the wise will understand and so forth [Daniel 12:10]? And if so — since it was already informed beforehand that this will be the trial before the coming of Moshiach, that many would be purified and refined and smelted in Emunah, and one who merits to stand in the trial and remain firm in one's Emunah is happy and will merit all the goodness set to come to us speedily in our days — as all our prophets and sages prophesied beforehand — if so it would have been fitting for each person to be wise and care for oneself to remain strong and firm in one's Emunah and to have no further trial or refinement at all, since this was already informed beforehand. And in truth, even though this was informed beforehand, it will nonetheless be a great trial and many will act wickedly, as it is written: "and the wicked shall act wickedly." But nonetheless I inform this beforehand for the sake of those few upright ones — that they should strengthen themselves in their Emunah. And they will certainly have great battles in their minds — so that this should be sustenance and strengthening and fortification for them: when they see that this was already spoken of beforehand.

213

ין מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מֵהַצַּדִּיק שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת בִּבְחִינַת "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק וְשֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן, בִּבְחִינַת "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ', שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁתָּמִיד חָסֵר לוֹ; אֲבָל הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן, אַדְּרַבָּא הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל שַׁבָּת שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, כִּי שַׁבָּת וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אֶחָת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים: "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", "בְּאַרְצָם" דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן (שם טז). טו. עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ, שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְכֵן בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּעִימוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֹׁרֶשׁ נְעִימוּת וּמְתִיקוּת הַפֵּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתָם כָּרָאוּי עַל־ יְדֵי הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם בְּמִינֵי מַאֲכָל. וְזֶה בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְאַוֶּה משֶׁה כָּל־כָּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּקַת כָּל הַצַּדִּיקִים לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' (הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג). טז. מַעֲלַת וְשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ כְּלָל גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְשֶׁבַח קְדֻשָּׁתָהּ, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹפָהּ מְלֵאָה מִשֶּׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב הָיָה הָעִקָּר עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְכֵן כָּל גְּאֻלַּת וִיצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַכֹּל הָיָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וּמִכָּל זֶה יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ כָּל־כָּךְ עָלֶיהָ, בִּפְרָט הַמְעַיֵּן בִּגְמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמְבֹאָר בְּכֻלָּם הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּמַעֲלַת הַזּוֹכֶה לֵישֵׁב בָּהּ, וַאֲפִלּוּ לֵילֵךְ בָּהּ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְעַל־כֵּן אִם הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חֵלֶק מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מִכְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָיָה רָץ וּפוֹרֵחַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּכָל כֹּחוֹ וְלֹא הָיָה שׁוּם מוֹנֵעַ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ; וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה עַל זֶה כְּלָל, כִּי הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מֵרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְטִלְטוּל הַקָּשֶׁה עַל הַיָּם וּמֵהַהוֹצָאָה הָרַבָּה שֶׁצְּרִיכִין עַל זֶה - הֲלוֹא אָנוּ רוֹאִים מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם מֵאֲנָשִׁים רַכִּים וּמְעֻנָּגִים שֶׁנּוֹסְעִים וּמְטַלְטְלִים אֶת עַצְמָם לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, וְכֵן אָנוּ רוֹאִים עֲנִיִּים שֶׁמַּשִּׂיאִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם בְּהוֹצָאָה רַבָּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצְּרִיכִים עַל נְסִיעַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מַה שֶּׁמֻּכְרָח לָהֶם בְּיוֹתֵר; וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם הָיוּ מִשְׁתּוֹקְקִים בֶּאֱמֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וְתַחְבּוּלוֹת עַל זֶה לָבוֹא לְשָׁם, בְּוַדַּאי הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם בְּלִי סָפֵק. אַךְ עִקַּר הַמְּנִיעָה הוּא רַק מְנִיעַת הַמֹּחַ מַה שֶּׁהַבַּעַל־דָּבָר מְבַלְבֵּל אֶת מֹחוֹ לִבְלִי לְהַרְגִּישׁ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְלִי לְהַאֲמִין בְּדַעְתּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְשֶׁחַיָּיו הַנִּצְחִיִּים תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר לְהִשְׁתּוֹקֵק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתָהּ שֶׁשָּׁם שׁוֹפֵעַ הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי תֵּכֶף מִתְעוֹרְרִים גַּם־כֵּן הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ וּבָאִים וְנוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן, וּמֵחֲמַת שֶׁהַחוֹבְלִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, עַל־כֵּן מִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁבָּהֶם וּמְבַלְבְּלִים מֹחַ הָאָדָם וְגוֹרְמִים לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ מַה שֶּׁמֹּחוֹ נִתְבַּלְבֵּל כַּנַּ"ל, כִּי כָל הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמְּנִיעוֹת עוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו וְרוֹצִים לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כְּשֶׁהָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם מְנִיעַת הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, וּמִתְגַּבֵּר עַל זֶה וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת לְמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּלְכָל הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהִפְלִיגוּ כָּל־כָּךְ בְּשֶׁבַח קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכּוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת גַּשְׁמִיִּים גַּם־כֵּן הַבָּאִים מִן הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים הַנַּ"ל, וְהָרַע שֶׁבָּהֶם יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יַעֲלֶה וְיִכָּלֵל גַּם־כֵּן בִּקְדֻשַּׁת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וְאָז בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל שֶׁפַע קְדֻשָּׁתָהּ וְלַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ (שם אותיות ד ז; עיין מניעות אות ג). יז. צְרִיכִין לִכְבּשׁ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְעַט מְעַט, לְגָרֵשׁ הָרַע שֶׁבַּחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת וְהַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַמּוֹנְעִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְגָרְשָׁם מְעַט מְעַט, כִּי אֵין לָנוּ כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל הַחוֹבְלִים בְּבַתשׂאַחַת, לְבַטֵּל הָרַע שֶׁבָּהֶם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם יֻכְלַל בִּבְחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל, רַק צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם מְעַט מְעַט, וּכְפִי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַנֹּעַם כֵּן נִזְכֶּה לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם אֶת הַחוֹבְלִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תוּכַל כַּלֹתָם מַהֵר וְכוּ'"; "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ וְכוּ'" (עַיֵּן פְּנִים). וְזֶה טַעַם מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא זָכָה לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי עֹצֶם גְּדֻלַּת מַעֲלָתוֹ אֲזַי אִם הָיָה נִכְנָס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה מְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּרִבּוּי גָּדוֹל כָּזֶה עַד אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין כָּל הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהִתְתַּקֵּן כָּל הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁנִּפְגְּמוּ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵילָךְ וּפְגַם כְּלַל הַחֲטָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, בִּבְחִינַת "חָבֹל חָבַלְנוּ לָךְ", הַכֹּל הָיָה צָרִיךְ לְהִתְתַּקֵּן אָז עַל־יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לָזֶה, כִּי לֹא יֻגְמַר תִּקּוּן כָּל הַחוֹבְלִים עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וִיבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז עֲדַיִן לְתַקְּנָם, עַל־כֵּן הָיוּ יְכוֹלִין לִגְרֹם פְּגָם יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם; עַל־כֵּן הָיָה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּכְנִיס משֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל רַק עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁמַּעֲלָתוֹ קְטַנָּה מִמּשֶׁה. וְעַל־כֵּן לֹא נִתְעוֹרְרוּ הַחוֹבְלִים כָּל־ כָּךְ בְּבַת־אַחַת, וּקְצָת הַחוֹבְלִים שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ, הָיָה בְּיָדוֹ לְתַקְּנָם בְּכֹחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְזֶהוּ הַטַּעַם מַה שֶּׁאֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה יְכוֹלִים לִכָּנֵס לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּנָקֵל בְּלִי הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת כָּל־כָּךְ, וּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת מִלָּבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁגַּם סָמוּךְ לְדוֹרוֹתֵינוּ הָיָה הָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי וְהַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב זְצַ"ל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל - כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם, כְּמוֹ־כֵן בָּאִים וְנוֹפְלִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְהִתְתַּקֵּן. וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן תִּקּוּן אֵלּוּ הַחוֹבְלִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כְּנִיסַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן לֹא יָכְלוּ לָבוֹא לְשָׁם (שם אות ז). יח. אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; כִּי נְגִינָה בְּחִינַת שִׂמְחָה הוּא בְּחִינַת נֹעַם, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" (שם אות טז). יט. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹרוֹ הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֱלֹהַּ, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם וְשָׁם יְכוֹלִין לְהִתְדַּבֵּק בַּה'. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" עַל שֵׁם רֵיחַ הַקְּטֹרֶת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת 'אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל', כָּל זֶה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ הַשָּׂגָה שְׁלֵמָה, בְּגִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאוֹר הַבִּטּוּל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה לִירִיחוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן עַל־שֵּׁם רֵיחַ הַטּוֹב כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת רֵיחַ הַטּוֹב, בְּחִינַת רֵיחַ נֹעַם מְתִיקוּת דְּבֵקוּת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזּוֹכִין לָזֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' ג, אות ו). כ. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא דַּיְקָא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֲדָמָה" מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַטִּלְטוּלִין שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם בַּאֲבוֹתֵינוֹ נֶאֱמַר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים וְכוּ' כִּי קָרוֹב הוּא", כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה כְּפִי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוֹלְכִין דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְבָרֵר בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם הל' ד, אות טז). כא. אִי לָאָדָם לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֶעֱמִיד משֶׁה לְנַחֵל אֶת הָאָרֶץ, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אֶת הַצַּדִּיק וּמִתְקָרְבִין אֵלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן כְּמוֹ זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִן הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁמְּחַפְּשִׂין אַחַר הַמָּמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת זְבוּלוּן, בְּחִינַת "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן זְבוּלוּן עוֹמֵד עַל גְּבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם קִבְרוֹ שָׁם בִּתְחִלַּת הַגְּבוּל, בְּחִינַת "וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן", כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זְבוּלוּן זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (שם אות מג). כב. עִנְיַן הַטִּלְטוּלִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל - עַיֵּן "גָּלוּת וּגְאֻלָּה", אוֹת ו. כג. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שָׁם קָשׁוּר הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְשָׁם, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק וּלְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם (ע' צדיק אות נט; ה' ברכת הריח ה"ד הנ"ל, אות מו), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל "חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם" (שם). כד. עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל.

213

And he said: there will yet be a time when one who is a simple upright person will be a great wonder — like the Ba'al Shem Tov, of blessed memory.

← Previous Book Index All Books Next →

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH

English modeE

Both columnsB

Toggle nikudN

FullscreenF

Search in textCtrl+F

Save bookmarkS

Listen / PauseL

PrintP

Next segmentJ / ↓

Prev segmentK / ↑

Toggle favoriteG

Previous/Next← →

Show shortcuts?

💬 Comments

…

Loading comments…

More

Important links

Today:

Tomorrow:

Coming Up:

Sections

Emunah (Faith)

Keyboard Shortcuts

💬 Comments